Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 36a

כְּמַאן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן

Traduction

In accordance with whose opinion is the baraita? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who holds that the verse: ''You shall keep alive no one who breathes'' (Deuteronomy 20:16), is not referring to the gentiles living outside of Eretz Yisrael, because there is no concern that the Jewish people will learn ''to do like all their abominations'' (Deuteronomy 20:18), as these Canaanites are not located in Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

כמאן כר' שמעון. דאמר שכתב להם שיחזרו בתשובה ויקבלום אלמא לא היו העומדין חוץ לגבולין בכלל לא תחיה כל נשמה אבל לר' יהודה כולן בכלל לא תחיה:

Tossefoth non traduit

כמאן כר''ש. וא''ת דלמא ביפת תואר אפילו ר' יהודה מודה דהא לא דברה תורה אלא כנגד היצר והואיל והותרו שאר נכריות דהלכה למשה מסיני דקנאין פוגעין בו כדאיתא בפרק שני דע''ז (דף לו:) הותרו אפילו כנענים שבחוצה לארץ במקום שהותרה יפת תואר דאמר בפ''ק דקידושין (דף כא:) איבעיא להו כהן מהו ביפת תואר רב אמר מותר ושמואל אמר אסור בביאה ראשונה כ''ע לא פליגי דשרי שלא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע ועוד אפילו ר''ש מה הוצרך להתירה מאי שנא מכהן אע''ג דזונה היא לא איצטריך קרא למשרייה הואיל ולא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע וי''ל כיון דלא התיר יפת תואר אלא במלחמות הרשות שבו הכתוב מדבר שמע מינה דגבי כנענים לא אמרינן לא דברה תורה אלא כנגד היצה''ר דאע''ג דאיכא יצר אמר לא תחיה אפילו במקום יפת תואר הלכך לרבי יהודה דאית ליה כנענים שבחוצה לה נמי בכלל לא תחיה ואין מקבלין אותן לא היה מתיר במקום יפת תואר מיהו איכא למיתמה לר''ש דאמר מקבלים אותם ואינם בכלל לא תחיה למה לי קרא ושבית שביו לרבות יפת תואר ואכתי נימא איפכא דדוקא לרבי יהודה איצטריך וגזירת הכתוב הוא גבי יפת תואר שבחוצה לה אע''פ שכנענים אחרים שבחוצה לה הם בכלל לא תחיה וי''ל דעיקר טעמא דר''ש אקרא ושבית שביו סמיך דאי מההיא קרא למען אשר לא ילמדו איכא למימר כר' יהודה דאתא למשרייה או שאר אומות או כנענים קודם שהתחילו במלחמה:

בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ לְהַר גְּרִיזִים וּלְהַר עֵיבָל יָתֵר מִשִּׁשִּׁים מִיל וְאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם וְכָל הָעוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם מִיָּד נִתְרָז שֶׁנֶּאֱמַר אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְגוֹ'

Traduction

§ The Gemara continues to discuss the entrance of the Jewish people into Eretz Yisrael: Come and see how many miracles were performed on that day: The Jewish people crossed the Jordan, and they arrived at Mount Gerizim and Mount Ebal, which are more than sixty mil from the river, and on that day no entity was able to stand before them. And anyone who stood before them was immediately struck with diarrhea, as it is stated: ''I will send My terror before you, and will confound all the people that you encounter'' (Exodus 23:27).

Rachi non traduit

נתרז. מתקלקל מרעי:

והמותי. לשון מהומה ועירבוב הגוף ומה שבתוכו:

וְאוֹמֵר תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' זוֹ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ זוֹ בִּיאָה שְׁנִיָּה

Traduction

And similarly, the verse says: ''Terror and dread falls upon them; by the greatness of Your arm they are as still as a stone; till Your people pass over, Lord'' (Exodus 15:16). This alludes to the first arrival of the Jewish people in Eretz Yisrael, during the period of Joshua. The verse continues: ''Till the people that You have gotten pass over'' (Exodus 15:16). This alludes to the second arrival, when the Jews returned to Eretz Yisrael from Babylonia after the destruction of the First Temple.

Rachi non traduit

ביאה ראשונה. בימי יהושע:

ביאה שניה. בימי עזרא:

אֱמוֹר מֵעַתָּה רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא

Traduction

Accordingly, say from now that the Jewish people were worthy of having a miracle performed for them during the second arrival, just like they were worthy of having miracles performed for them during the first arrival, but their sin caused them to enter Eretz Yisrael through a natural process, with the permission of the kings of other nations.

Rachi non traduit

ליעשות להם נס. לעלות בזרוע ולא יהיו משתעבדים למלכות אלא שגרם חטאם של ישראל בימי בית ראשון ונגזר עליהם שלא יעלו אלא ברשות כדכתיב מי בכם מכל עמו (עזרא א':ג'):

וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בְּסִיד וְכָתְבוּ עֲלֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בַּאֵר הֵיטֵב

Traduction

The Gemara continues its description of the entrance into Eretz Yisrael during the period of Joshua: And afterward they brought the stones and built the altar on Mount Ebal, and plastered it over with plaster, and wrote on the stones all of the words of the Torah in seventy languages, as it is stated: ''And you shall write on the stones all of the words of this law clearly elucidated'' (Deuteronomy 27:8).

Tossefoth non traduit

ואחר כך הביאו את האבנים. ה''ג בתוספתא (פ''ח) והביאו את האבנים שהעלו מן הירדן ובנו את המזבח והעלו עולות ושלמים ולא גרסינן וכתבו עליו את התורה:

וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ וּבֵרְכוּ וְקִלְּלוּ וְקִיפְּלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בַּגִּלְגָּל שֶׁנֶּאֱמַר וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן

Traduction

And they sacrificed burnt-offerings and peace-offerings, and they ate and drank and celebrated, and they uttered the blessings, and they uttered the curses, and they took [kippelu] the stones with them, and they arrived and slept in Gilgal, as it is stated: ''And carry them over with you, and lay them down in the lodging place, where you shall lodge this night'' (Joshua 4:3).

Rachi non traduit

והעלו עולות ושלמים. שכך נצטוו באותה פרשה אבנים שלמות תבנה וגו' וזבחת שלמים וגו':

יָכוֹל בְּכָל מָלוֹן וּמָלוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה וּכְתִיב וְאֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ וְגוֹ'

Traduction

One might have thought that they were required to place these stones at each and every lodging place where they stayed. Therefore, the verse states: ''Where you shall lodge this night,'' meaning only on that night. And it is written: ''And those twelve stones, which they took out of the Jordan, Joshua set up in Gilgal'' (Joshua 4:20).

תָּנָא צִרְעָה לֹא עָבְרָה עִמָּהֶם וְלָא וְהָא כְּתִיב וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ

Traduction

It is taught in a baraita (Tosefta 11:10): The hornet [tzira] did not cross the Jordan with them. The Gemara asks: And did it not? But isn’t it written: ''And I will send the hornet before you, which shall drive out the Hivites, and the Canaanites'' (Exodus 23:28)?

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל שְׂפַת יַרְדֵּן עָמְדָה וְזָרְקָה בָּהֶן מָרָה וְסִימְּתָה עֵינֵיהֶן מִלְּמַעְלָה וְסֵירְסָתַן מִלְּמַטָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת וְגוֹ'

Traduction

Rabbi Shimon ben Lakish says: The hornet stood on the banks of the Jordan and threw its venom at the inhabitants of the land and it blinded their eyes from above and castrated them from below, as it is stated: ''Yet I destroyed the Amorites before them, whose height was like the height of the cedars, and they were strong as the oaks; yet I destroyed their fruit from above, and their roots from beneath'' (Amos 2:9).

Rachi non traduit

פריו ממעל. עיניו:

ושרשיו מתחת. סירוס:

רַב פָּפָּא אָמַר שְׁתֵּי צְרָעוֹת הֲוַאי חֲדָא דְּמֹשֶׁה וַחֲדָא דִּיהוֹשֻׁעַ דְּמֹשֶׁה לָא עֲבַר דִּיהוֹשֻׁעַ עֲבַר

Traduction

Rav Pappa said: There were two hornets. One was the hornet of Moses, which helped conquer the eastern side of the Jordan, and one was the hornet of Joshua. The hornet of Moses did not cross the Jordan, but the hornet of Joshua did cross.

שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִיזִים כּוּ' מַאי וְהַחֶצְיוֹ אָמַר רַב כָּהֲנָא כְּדֶרֶךְ שֶׁחֲלוּקִין כָּאן כָּךְ חֲלוּקִין בְּאַבְנֵי אֵפוֹד

Traduction

§ It is stated in the mishna: Six tribes ascended to the top of Mount Gerizim, as it is stated: ''Half of them in front of Mount Gerizim and the half of them in front of Mount Ebal'' (Joshua 8:33). The Gemara asks: What is the meaning of the term ''and the half of them''? It seems to be referring to a division that already existed. Rav Kahana says: The same way that the tribes were divided up here on the mountains, so too were they divided on the stones of the ephod, a garment of the High Priest.

Rachi non traduit

מאי והחציו. ביהושע הכי כתיב בהאי קרא דמתני' וכל ישראל וגו' חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל למה לי למיכתב והחציו דמשמע או חציו המיוחד או חציו הנזכר במקום אחר:

כדרך שחלוקין. השבטים בהר גריזים והר עיבל כדכתיב (דברים כ''ז:י''ב) אלה יעמדו לברך את העם וגו' ואלה יעמדו על הקללה כך חלוקים באבני אפוד שאמור בהן ששה משמותם וגו' הנך ששה דהר גריזים כתובים על האחת וששה דהר עיבל כתובין על השנית והיינו דכתיב והחציו אותו חציו החקוק באחת מן האבנים:

מֵיתִיבִי שְׁתֵּי אֲבָנִים טוֹבוֹת הָיוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל עַל כְּתֵיפָיו אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן וּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כָּתוּב עֲלֵיהֶם שִׁשָּׁה עַל אֶבֶן זוֹ וְשִׁשָּׁה עַל אֶבֶן זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְגוֹ'

Traduction

The Gemara raises an objection to this answer: The High Priest had two precious stones on the part of the ephod that rested on his shoulders, one on this side and one on that side, and the names of the twelve tribes were written on them, six on this stone and six on that stone, as it is stated: ''Six of their names on the one stone, and the names of the six that remain on the other stone, according to their birth'' (Exodus 28:10).

שְׁנִיָּה כְּתוֹלְדוֹתָם וְלֹא רִאשׁוֹנָה כְּתוֹלְדוֹתָם מִפְּנֵי שֶׁיְּהוּדָה מוּקְדָּם וַחֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת הָיוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עַל אֶבֶן זוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עַל אֶבֶן זוֹ

Traduction

It is derived from the verse that only the names on the second stone were written according to the order of their birth: Gad, Asher, Issachar, Zebulun, Joseph, Benjamin. But the names on the first stone were not written according to the order of their birth, as Judah was written first, and afterward came Reuben, Simeon, Levi, Dan, and Naphtali. And there were fifty letters on the two stones of the ephod, twenty-five letters on this stone and twenty-five on that stone.

Rachi non traduit

כתולדותם. כסדר לידתן ששה האחרונים כסדרן גד ואשר יששכר וזבולן יוסף ובנימין זהו סדר לידתן וששה ראשונים נכתבו בה יהודה ראובן שמעון ולוי דן ונפתלי כסדר לידתן חוץ מיהודה:

ועשרים וחמשה על אבן זו. לקמן פריך ששה אחרונים עשרים וארבע הוא דהוו:

Tossefoth non traduit

עשרים וחמש על אבן זו ועשרים וחמש על אבן זו. ירושלמי והלא אינן אלא כ''ג מכאן וכ''ז מכאן פי' לתנא דתני התם כשם שחלוקים כאן כך חלוקין באבני אפוד מקשה א''כ על אותה אבן שהיו עליה של הר גריזים היו כ''ג ועל השניה כ''ז וזבולון מלא ומשני א''ר יוחנן בנימין היה חצי מכן וצ''ל דעל השניה שכתובין עליה אותו של הר עיבל היה כתוב ב''נ ועל הראשונה ימ''ן א''ר זבידא ויאות מי כתיב ששה שמותם לא כתיב אלא ששה משמותם משמותם ולא כל שמותם:

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר

Traduction

Rabbi Ḥanina ben Gamliel says:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source