Chap. 9
1
זֵיתִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה. מִשֶּׁיַּזִּיעוּ זֵעַת הַמַּעֲטָן, אֲבָל לֹא זֵעַת הַקֻּפָּה, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שִׁעוּר זֵעָה שְׁלשָׁה יָמִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּתְחַבְּרוּ שְׁלשָׁה זֶה לָזֶה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כִּדְבָרָיו:
R. Bartenura non traduit
זֵיתִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה. לִהְיוֹת מֻכְשָׁרִים בַּשֶּׁמֶן הַיּוֹצֵא מֵהֶן:
זֵעַת הַמַּעֲטָן. כְּלִי שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ אֶת הַזֵּיתִים וְהֵן נִכְמָרוֹת שָׁם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהוֹצִיא שֶׁמֶן. לְשׁוֹן עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב [אִיּוֹב כא]:
אֲבָל לֹא זֵעַת הַקֻּפָּה. דְּקֻפָּה אֵינָהּ מַחֲזֶקֶת הַמַּשְׁקִין {א}, וְהַמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא מֵהֶן הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, וְלֹא נִיחָא לֵיהּ, וְאֵין מַכְשִׁיר הַזְּרָעִים לְקַבֵּל טֻמְאָה אֶלָּא מַשְׁקֶה דְּנִיחָא לֵיהּ, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יא) וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע, כְּתִיב יִתֵּן וְקָרִינַן יֻתַּן, יֻתַּן דּוּמְיָא דְּיִתֵּן, מַה יִּתֵּן דְּנִיחָא לֵיהּ אַף יֻתַּן דְּנִיחָא לֵיהּ:
שִׁעוּר זֵעָה שְׁלֹשָׁה יָמִים. דְּמַשְׁקֶה הַיּוֹצֵא תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה אֵינוֹ חָשׁוּב שֶׁמֶן אֶלָּא מֹחַל בְּעָלְמָא וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר, שֶׁאֵין מַכְשִׁירִים לְקַבֵּל טֻמְאָה אֶלָּא שִׁבְעָה מַשְׁקִין בִּלְבַד, וְהֵן יַיִן מַיִם שֶׁמֶן דְּבַשׁ חָלָב טַל דָּם:
מִשֶּׁיִּתְחַבְּרוּ שְׁלֹשָׁה זֶה לָזֶה. דֶּרֶךְ הַזֵּיתִים מִתְחַבְּרִים זֶה לָזֶה כְּשֶׁשָּׁהוּ בַּמַּעֲטָן:
מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן. מְלֶאכֶת הַכְנָסָתָן. דְּכָל זְמַן שֶׁדַּעְתּוֹ לְהָבִיא עוֹד זֵיתִים מִמָּקוֹם אַחֵר לְהוֹסִיף עַל אֵלּוּ, אֵין הַזֵּעָה מַכְשִׁירָתָן, מִשּׁוּם דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ. וּמִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן, אֲפִלּוּ בֶּן יוֹמוֹ מַכְשִׁיר. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁחֲכָמִים אוֹמְרִים כִּדְבָרָיו:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} אֶלָּא אִם כֵּן זְפוּתָה. הָרַ''שׁ. וְקָשֶׁה, דְּאִם כֵּן לִגְזְרוּ גַּם כֵּן אַאֵינָהּ זְפוּתָה וּכְמוֹ שֶׁגָּזְרוּ בַּעֲנָבִים מֵהַאי טַעֲמָא כוּ'. וּלְמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ''ב בְּפֶרֶק י' מִשְׁנָה ב' לֹא קָשֶׁה מִידִי:
Rambam non traduit
תחפר בארץ חפירה יאצרו בה הזיתים ויתעפשו שם עד עת הסחיטה ובעת הסחיטה יוצאו ויסחטו וזה המקום יקרא מעטן של זיתים ואמר ב''ש שאם הזיעו [צ''ל זיעה] זה ונשרו בהכבדות קצתם אל קצתם הנה נשלם להן ההכשר והוכשרו לטומאה אמנם אם הובללו בזיעתם לקופה בעת הנשאם אין זה הכשר ואמרו בית הלל שאין בהיותן מזיעות בחפירה הוכשרו אלא אם רוצצו והולשו עד שיתחברו קצתם בקצתם ותעלנה ג' זיתים מדובקים וחכמים אומרים שכל זמן שתהיינה בענין האוצר וההכבדה לא יקבלו טומאה ואפי' תהיינה בזה הענין מן הבלילה אמנם אם נשלם השתדלותו ועזבם מוכנים לסחיטה הנה הוכשר לטומאה אז בלחותם וידוע הוא ששמן זית מכלל ז' משקין אשר יכשירו או יטמאו ולכן תהיינה הזיתים מוכשרות לטומאה מלחותן והלכה כחכמים:
2
גָּמַר מִלִּמְסֹק אֲבָל עָתִיד לִקַּח, גָּמַר מִלִּקַּח אֲבָל עָתִיד לִלְווֹת, אֵרְעוֹ אֵבֶל, אוֹ מִשְׁתֶּה, אוֹ אֹנֶס, אֲפִלּוּ זָבִים וְזָבוֹת מְהַלְּכִים עֲלֵיהֶן, טְהוֹרִין. נָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעָן, וְהַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן טָהוֹר:
R. Bartenura non traduit
גָּמַר מִלִּמְסֹק. מִלִּלְקֹט זֵיתָיו:
אֲבָל עָתִיד לִקַּח. לִקְנוֹת זֵיתִים מִן הַשּׁוּק וּלְהוֹסִיף עַל אֵלּוּ:
גָּמַר מִלִּקַּח. שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לִקְנוֹת עוֹד זֵיתִים, אֲבָל רוֹצֶה לִלְווֹת זֵיתִים מֵאֲחֵרִים וּלְהוֹסִיף עַל אֵלּוּ:
אֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ מִשְׁתֶּה. וּלְפִיכָךְ לֹא הוֹסִיף עֲלֵיהֶן, אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף כְּשֶׁיַּעֲבֹר הָאֵבֶל, טְהוֹרִין. לְפִי שֶּׁלֹא הֻכְשְׁרוּ. כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן:
אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעָן. אֵין מֻכְשָׁר {ב} אֶלָּא מְקוֹם נְפִילַת הַמַּשְׁקֶה. פֵּרוּשׁ אַחֵר, נָפְלוּ עַל הַזֵּיתִים הַלָּלוּ שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן מַשְׁקִין טְמֵאִין, לֹא נִטְמָא מֵהֶן אֶלָּא הַזֵּיתִים שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶן הַמַּשְׁקִין טְמֵאִים בִּלְבַד:
הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן. הַמַּיִם הַיּוֹצְאִים מִן הַזֵּיתִים קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן אֵין לָהֶן דִּין מַשְׁקִין, וְאֵין מַכְשִׁירִין אֶת הָאֳכָלִין, וְהֵן עַצְמָן אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וּמִפְּנֵי מָה טָהוֹר הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים עַד שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, לְפִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּקִיּוּמָן:
Toss. Yom Tov non traduit
{ב} לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם בְּפֶרֶק קַמָּא דְּמַכְשִׁירִין, הַרְבֵּה אוֹמְרִים בַּמִּשְׁנָה הַזֹּאת טָמֵא בַּעֲבוּר מֻכְשָׁר, וְטָהוֹר עַל הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מֻכְשָׁר:
Rambam non traduit
כבר ידעת שהמסיקה תקרא קבוץ הזיתים ולקיטתן מן האילן יאמר שאם נקף כל הזתים אצלו ולקטן וקבצן במעטן אך שכוונתו שיקנה ויחבר אליהן או השלים ללקט ממה שאצלו ומה שעתיד ליקח ג''כ אך רוצה ללוות זיתים אחרים ויחבר אליהם הנה לא נגמרה מלאכתם ולא הוכשר עד שלא ירצה להוסיף עליהם וכל עוד שקרהו מקרה מלהוסיף כמו אבל או משתה אפילו נתעפשו ונבלל ואינן מוכשרין כאשר ברצונו להוסיף עליהן ועדיין לא נגמרה מלאכתם ולכן אם הלכו עליהן זבים וזבות טהורים לפי שאינם מוכשרין ואם נפלו עליהן בזה העת משקין טמאים אשר יטמאו מבלי הכשר הנה לא תטמא מאלה הזתים אלא מה שנגעו בו מאלה המשקין לבד ועוד ספר לנו בדין אחר ואמר המוחל היוצא מהן טהור ומוחל הוא המים השחורין הנוזלים מן הזיתים ואמר שאלו הזיתים אשר לא נגמרה מלאכתן אלו המים אשר יזלו מהן אינן מז' משקין ולזה יהיה טהור ולא יטמא בעצמו ולא יכשר כמו שביארנו בפתיחה ובתוספתא ר''מ אמר מוחל משקה הוא ומפני מה טהרו מוחל היוצא מן הזיתים עד שלא תגמר מלאכתן לפי שאינו רוצה בקיומו:
3
נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין. נָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין, טְמֵאִין. הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא נֶחְלְקוּ עַל הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים, שֶׁהוּא טָהוֹר. וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ. עַל הַיּוֹצֵא מִן הַבּוֹר, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין:
R. Bartenura non traduit
נָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין. לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְהֻכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה, הֲרֵי כָּל הַזֵּיתִים טְמֵאִין {ג} וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶּׁלֹא נָגְעוּ בָּהֶן הַמַּשְׁקִין הַטְּמֵאִין, שֶׁהַמַּשְׁקֶה שֶׁיָּצָא מֵהֶן לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן שֶׁעַל יָדוֹ הֻכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה הוּא מִתְעָרֵב בְּאֵלּוּ הַמַּשְׁקִין הַטְּמֵאִין וּמְקַבֵּל טֻמְאָה מֵהֶן, וּמְטַמֵּא אַחַר כָּךְ כָּל שְׁאָר הַזֵּיתִים:
הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן. מִן הַזֵּיתִים שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּלָא חֲשִׁיב מֹחַל מַשְׁקֶה לֹא לְהַכְשִׁיר הַזְּרָעִים וְלֹא לְקַבֵּל טֻמְאָה כִּשְׁאָר מַשְׁקִים:
וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. דְּמֹחַל חָשׁוּב מַשְׁקֶה בֵּין לְהַכְשִׁיר בֵּין לְטַמֵּא, כְּשֶׁיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן:
הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מִן הַבּוֹר. לְאַחַר שֶׁמּוֹצִיאִין הַשֶּׁמֶן מִן הַבּוֹר, נִשְׁאָר בְּקַרְקָעִית הַבּוֹר מֹחַל כְּמוֹ מַיִם. וְקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּעֲלֵיהּ אִפְלִיגוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא חֲשִׁיב לֵיהּ מַשְׁקֶה, וְרַבָּנָן סָבְרֵי כֵּיוָן דְּלֹא אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מֹחַל בְּקַרְקָעִית הַבּוֹר בְּלֹא צִחְצוּחֵי שֶׁמֶן, חֲשִׁיבֵי מַשְׁקֶה כְּמוֹ הַשֶּׁמֶן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ פְּלוּגְתַּיְהוּ תַּנָּא קַמָּא, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov non traduit
{ג} וְלִכְאוֹרָה מַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְצָרִיךְ לִגְרוֹס טְמֵאִין טְמֵאִין, אֲבָל נִרְאֶה דְּלֹא חָסְרִינַן לַהּ, דְּכִי קָתָנֵי מַשְׁקִין הַיְנוּ טְמֵאִים, וּטְמֵאִים דְּמַתְנִיתִין אַזֵּיתִים קָאֵי. וְעַיֵּן בַּמִּשְׁנָה דִּלְעֵיל בְּהָרַ''ב לַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי:
Rambam non traduit
אמר שאלו הזתים אשר הן מוכשרין אם נפלו עליהן משקין רצה לומר משקין טמאין הנה הזיתים כולן ואפילו אותן אשר לא נגעו במשקין טמאין וסבת זה שהלחות אשר בכולן הוא אשר שמם מוכשרין לטומאה מחוברין באלה המשקין הטמאין שנפלו כי זה המשקה בעצמו אשר הכשיר אותן הוא אשר נטמא גם כן במשקין שנפלו וטימא כל הזיתים כולן ואחר שב למשפט אחר ואמר שהמים השחורים הנוזלים מן הזיתים שנגמרה מלאכתן ר' אליעזר לא יחשבהו משקה ולא יטמא כלל ולא יכשיר וחכמים ישימוהו מתולדות השמן ולכן יטמא עצמו ויכשיר זה דברי ת''ק אמנם ר' שמעון אומר שהמוחל דברי הכל אינו משקה אמנם הוא מי פירות ומדרך שמן זית בעת סחיטתו שיערבהו מעט ממי הזיתים שאם נתקבץ שמן זית בתוך הבור ונצלל ימצא בתחתית הבור תחת שמן זית מים [בד''נ הגי' עכורים] שחורי' ואלו המים הם אותן אשר יאמרו חכמים שהן משקה ויטמא מפני השארות שמן זית אשר בו ועוד יבואר מחלוקת ר' שמעון ור' מאיר בזה הענין באחרית מכשירין ובתוספתא ר' שמעון אומר מוחל מי פירות הוא ומפני מה טמאו מוחל היוצא משוקת בית הבד לפי שאי אפשר לו לצאת ידי צחצוחי שמן ואין הלכה כר' שמעון ואמנם הלכה כחכמים כפי מה שזכר ת''ק:
4
הַגּוֹמֵר אֶת זֵיתָיו וְשִׁיֵּר קֻפָּה אַחַת, יִתְּנֶנָּה לְעָנִי הַכֹּהֵן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יוֹלִיךְ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִיָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מֵעֵת לְעֵת:
R. Bartenura non traduit
הַגּוֹמֵר אֶת זֵיתָיו. לְאַחַר שֶׁעָבַר זְמַן הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים. דְּבִשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים הָא תְּנַן בַּחֲגִיגָה שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִים עַל הַתְּרוּמָה בִּשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים:
וְשִׁיֵּר [צָרִיךְ לוֹמַר יְשַׁיֵּר וְכֵן הוּא בִּסְפָרִים יְשָׁנִים]: קֻפָּה אַחַת. כְּדֵי שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנָּה תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר בְּטָהֳרָה וְיִתְּנֶנָּה [לְעֵינֵי הַכֹּהֵן, שֶׁהַכֹּהֵן] עַצְמוֹ יִרְאֶה שֶׁגָּמַר עַתָּה אֶת זֵיתָיו, שֶׁאִם לֹא יִתְּנֶנָּה לְעֵינֵי הַכֹּהֵן, הוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁשְּׁמָרָן בְּטָהֳרָה, כֵּיוָן שֶׁעָבַר זְמַן הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי לְעָנִי הַכֹּהֵן, מִשּׁוּם דִּתְרוּמָה מֻעֶטֶת כָּזוֹ שֶׁמַּפְרִישִׁים לְאַחַר הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים אֵין רְגִילִין לָתֵת אוֹתָהּ אֶלָּא לְכֹהֵן עָנִי {ד}, מִשּׁוּם הָכִי תָּנֵי כֹּהֵן עָנִי, וְהוּא הַדִּין דְּמָצֵי לָתֵת אוֹתָהּ לְכֹהֵן עָשִׁיר:
יוֹלִיךְ לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִיָּד. וּמְהֵימְנִינַן לֵיהּ בְּמַאי דְּאָמַר שֶׁעַתָּה גָּמַר זֵיתָיו:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מֵעֵת לְעֵת. שֶׁל גְּמַר לְקִיטַת הַזֵּיתִים, אִם הֵבִיא לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ, מְהֵימְנִינַן לֵיהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּבְתוֹסֶפְתָּא (פֶּרֶק י) מַשְׁמַע דְּמִיָּד דְּקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַיְנוּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} מִשּׁוּם דִּלְמָשְׁחָה כְּתִיב, וְאֵין זֶה דֶּרֶךְ גְּדֻלָּה לְעָשִׁיר. וּמִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה, אַמַּאי מְהֵימְנִינַן לֵיהּ. וּמִסְתַּבְּרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ''ם דְּמַפְרִישׁ בְּעוֹדָם זֵיתִים, מִדְּתָנֵי וְשִׁיֵּר קֻפָּה. וְכֵן מַשְׁמַע לְשׁוֹן הָרַ''ב בִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְכֵן כָּתַב עוֹד הָרַמְבַּ''ם בְּיוֹלִיךְ לוֹ הַמַּפְתֵּחַ. יָבֹא הַכֹּהֵן וְיִסְחֲטֵם נֶגְדּוֹ וְיִקַּח מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת שֶׁמֶן בְּטָהֳרָה:
Rambam non traduit
זאת ההלכה כבר נתבארה במסכת חגיגה (דף כה.) וזה שהעיקר אצלנו שטהרת יין ושמן של תרומה לא יאמנו עליהן האנשים כולן אלא בשעת הגתות והבדים ואפי' עם הארץ נאמן אם אמר זה השמן או זה הפרי תרומה טהורה לפי שהאנשים כולן בשעת הגתות והבדים נזהרים ונשמרים לבצור בצירם בטהרה ואם נשלם שעת הגתות והבדים ולא נשאר מי שידרוך אלא אחדים ומעטים והדברים ג''כ אשר ידרכו מעטי השיעור יזלזלו בהן ויפול ההתערבות וההמזגת בהשתמשות ויזלזלו בטהרה ולכן לא יאמנו אז עמי הארץ על טהרת יין ושמן של תרומה ואם הביאה אל הכהן לא יקבלנה מהן לפי שלפעמים היא תרומה ולכן אם נשלם שעת הגתות ונשאר לאדם שארית מן הזיתים אין רשאי לסוחטן ולהוציא מהן תרומת שמן לפי שאינו נאמן על טהרתה ולא תלקח ממנו כמו שנתבאר בחגיגה (שם) ואמנם יטול מהן תרומה בעודם זיתים (ואחר) וישאנה לכהן ואמרו לעני הכהן ולא אמר לכהן לפי שברוב [שהזיתי'] ינתנו לעני למיעוטה ושמן הזית ינתן אפי' לעשיר ואמר ר' יהוד' שהוא ישא את המפתח לכהן בעת השלמת הגתות והבדים ויתננו לו תכף כדי להשאיר כל מה שבזה הגת או בבית הבד בחזקת טהרה ויבא אל הכהן ויסחטם נגדו ויקח ממנו תרומת שמן בטהרה ור''ש אומר שאם נשארו אחר השלמת הגתות מעת לעת ובעת ההיא נשא אליו המפתח בית הבד או הגת בחזקת טהרה והלכה כרבי יהודה:
5
הַמַּנִּיחַ זֵיתִים בַּכּוֹתֵשׁ שֶׁיִּמְתֹּנוּ שֶׁיְּהוּ נוֹחִין לִכְתֹּשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים. שֶׁיִּמְתֹּנוּ שֶׁיִּמְלָחֵם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מֻכְשָׁרִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן מֻכְשָׁרִים. הַפּוֹצֵעַ זֵיתִים {ו} בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן:
R. Bartenura non traduit
הַמַּנִּיחַ זֵיתִים בַּכּוֹפֵשׁ. גָּרְסִינַן. וְהוּא סַל גָּדוֹל שֶׁמַּנִּיחִים בּוֹ זֵיתִים לִכְמֹר:
שֶׁיִּמְתֹּנוּ. שֶׁיִּתְרַכְּכוּ וְתִהְיֶה בָּהֶן לַחְלוּחִית. וְיֵשׁ סְפָרִים שֶׁגּוֹרְסִים בַּכּוֹתֵשׁ, שֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָם בַּמַּכְתֶּשֶׁת יָמִים רַבִּים כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ רָפִים וְרַכִּים וְיִהְיוּ נוֹחִין לְהִכָּתֵשׁ:
הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים. בַּמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן, שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן:
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין מֻכְשָׁרִים. דְּלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן עֲדַיִן {ה}:
הַפּוֹצֵעַ זֵיתִים. מְמַעֲכָן בְּיָדַיִם מְסֹאֲבוֹת:
טִמְּאָן. דְּיָדַיִם מְסֹאֲבוֹת פּוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה, וְכָל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה. וְהֵן מֻכְשָׁרִים בִּפְצִיעָתוֹ, דְּנִיחָא לֵיהּ בַּמַּשְׁקֶה דְּטָיֵיף עֲלַיְהוּ, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הֵן מַרְבִּים טַעַם:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} וְקָשֶׁה, דְּהָא בְּרֵישׁ פִּרְקִין תְּנַן בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים מִשֶּׁיִּתְחַבְּרוּ כוּ' וְהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן. וְנִרְאֶה לִי דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דִּלְעֵיל אֵינוֹ חוֹלֵק עַל בֵּית הִלֵּל, אֶלָּא תְּרֵי תַּנָּאֵי הֵן אַלִּיבָּא דְּבֵית הִלֵּל, תַּנָּא קַמָּא וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְהַךְ דְּהָכָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֲמָרָהּ: {ו} זֵיתִים. שֶׁל תְּרוּמָה. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam non traduit
כותש הוא המכתש שכותשין בו הזיתים ואם עזב הזיתים שם שישארו עד שיתרככו ויקל דריסתן הנה נגמרה מלאכתן אמנם אם הביאן שישארו מדת הזמן עד שיתרככו ואחר יוציאם למלחם הנה לא נגמרה מלאכתן ואינן מוכשרין לסברת בית הלל. ופוצע הוא אשר ישפשף הזיתים או יבקעם אם היו ידיו טמאות הנה טימאן אם היו תרומה כי הידים טמאות שניות לעולם כמו שיתבאר בשלישי ממסכת ידים:
6
הַמַּנִּיחַ זֵיתָיו בַּגַּג לְגַרְגְּרָם, אֲפִלּוּ הֵן רוּם אַמָּה, אֵינָן מֻכְשָׁרִים. נְתָנָן בַּבַּיִת שֶׁיִּלְקוּ וְעָתִיד לְהַעֲלוֹתָם לַגַּג, נְתָנָן בַּגַּג שֶׁיִּלְקוּ אוֹ שֶׁיִּפְתְּחֵם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין. נְתָנָן בַּבַּיִת עַד שֶׁיְּשַׁמֵּר אֶת גַּגּוֹ אוֹ עַד שֶׁיּוֹלִיכֵם לְמָקוֹם אַחֵר, אֵינָן מֻכְשָׁרִין:
R. Bartenura non traduit
לְגַרְגְּרָם. לַעֲשׂוֹת מֵהֶן גַּרְגְּרִים. כְּלוֹמַר לַעֲשׂוֹת שֶׁכָּל גַּרְגֵּר וְגַרְגֵּר יִתְיַבֵּשׁ בַּחַמָּה וְיִתְנַגֵּב:
אֲפִלּוּ הֵן רוּם אַמָּה. דִּכְשֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ הָעֶלְיוֹנוֹת, הַתַּחְתּוֹנוֹת מַזִּיעוֹת וּמִתְלַחְלְחוֹת בַּמַּשְׁקֶה, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְדַעְתּוֹ שֶׁיִּתְנַגְּבוּ, אֵינָן מֻכְשָׁרִים. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לְגַרְגְּרָן, לְמַתְּקָן בַּחַמָּה כְּדֵי לְסָפְתָם {ז} בְּמֶלַח וּלְאָכְלָן. וּלְפִי שֶׁאֵין מִתְמַתְּקִין כֻּלָּם בְּבַת אַחַת, מִשּׁוּם הָכִי נָקַט לְגַרְגְּרָן, כְּלוֹמַר שֶׁיִּקַּח הַגַּרְגְּרִים הַמִּתְמַתְּקִין רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְיֹאכְלֵם. וְגוֹרְסִין אֲפִלּוּ הֵן רוּם אַמָּה הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁהֵן גְּבוֹהִים אַמָּה דְּהַשְׁתָּא אוֹתָן הַתַּחְתּוֹנוֹת אֵינָן מִתְמַתְּקוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים בַּמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא מֵהֶן, דְּנִיחָא לֵיהּ שֶׁיַּזִּיעוּ שָׁם, דַּחֲזוּ לַאֲכִילָה טְפֵי:
שֶׁיִּלְקוּ. שֶׁיִּתְמַעֲכוּ וְיִתְפַּצְּעוּ:
וְעָתִיד לְהַעֲלוֹתָן לַגַּג. אַחַר כָּךְ לְמַתְּקָן שָׁם בַּחַמָּה:
נְתָנָן בַּגַּג שֶׁיִּפְתְּחֵם. שֶׁיִּתְבַּקְּעוּ הַזֵּיתִים וְיִמְלְחֵם:
הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים. דְּכָל הָנֵי נִיחָא לֵיהּ בְּזֵעַת הַשֶּׁמֶן הַנִּפְלָט:
עַד שֶׁיְּשַׁמֵּר. שֶׁיְּתַקֵּן שׁוֹמֵרָה לְגַגּוֹ. סֻכָּה מִקָּנִים וְקַשׁ שֶׁעוֹשִׂים בְּרֹאשׁ הַגַּג לָשֶׁבֶת שָׁם לִשְׁמֹר:
אֵינָן מֻכְשָׁרִים. דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ בַּזֵּעָה שֶׁיּוֹצֵאת מֵהֶן:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} פֵּרוּשׁ, לְטָבְלָם. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
לגרגרם. לעשות מהן גרעינים הכוונה להתייבש ולהתנגב ואפילו היה גובהם אמה אשר נדע עתה שכבר נתייבשו העליונות הנה התחתונות יבללו לכן מאחר שכוונתו הניגוב אינן מוכשרין ואם שמם בבית להתעפש והוא כוונת אמרו שילקו ואפילו היה כוונתו שיעלם אחר זה לגג או אם שמם בגג ג''כ להתעפש *נהא''י ואפי' חשב אח''כ שימתתו בגג ויתנגבו אחר התעפשם ולא רצה אחר זה שיפתחם בבית ויתנגבו אחר התעפשם הנה הן מוכשרין לטומאה מאחר שכוון לעפשם כי שרייתם במה שיצא מהן מן הלחות זה ממה שיעזור לעפשם ולזה יוכשרו אמנם אם שמם במקום אחד ונתעפשו ואין כוונתו ההתעפשות הנה הן בלתי מוכשרין וזה כפי העיקר אשר הוא אצלנו בהכשר שיצטרך שיהיה לרצונו כמו שיתבאר במקומו:
7
רָצָה לִטֹּל מֵהֶן בַּד אֶחָד אוֹ שְׁנֵי בַדִּין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קוֹצֶה בְטֻמְאָה וּמְחַפֶּה בְטָהֳרָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף מְחַפֶּה בְטֻמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוֹפֵר בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת וּמוֹלִיךְ לְבֵית הַבַּד בְּטֻמְאָה:
R. Bartenura non traduit
רָצָה לִטֹּל מֵהֶם בַּד אֶחָד. זֵיתִים שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְלֹא הֻכְשְׁרוּ {ח}, כְּגוֹן שֶׁהָיָה דַּעְתּוֹ לִקַּח וּלְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין, וּבָא לִקַּח מֵהֶן שִׁעוּר מֻעָט שֶׁמְּשִׂימִים בְּבֵית הַבַּד בְּפַעַם אַחַת, אוֹ שְׁנֵי בַּדִּין, וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶן שֶׁמֶן, וּמַשְׁאִיר מֵהֶן בַּמַּעֲטָן הַרְבֵּה:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים קוֹצֶה בְטֻמְאָה. חוֹתֵךְ מַה שֶּׁרוֹצֶה לַחְתֹּךְ מִן הָאוֹם שֶׁל זֵיתִים שֶׁבַּמַּעֲטָן, בַּד אוֹ שְׁנֵי בַּדִּים בְּטֻמְאָה, כֵּיוָן שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְלֹא הֻכְשְׁרוּ:
וּמְחַפֶּה בְטָהֳרָה. כְּשֶׁגָּמַר לִקַּח מַה שֶּׁרָצָה לִקַּח, מְכַסֶּה הַמּוֹתָר שֶׁבַּמַּעֲטָן בְּטָהֳרָה כְּאִלּוּ הֻכְשַׁר, דְּמוֹעֶלֶת לְקִיחָתוֹ מַה שֶּׁלּוֹקֵחַ לְהַחֲשִׁיב אֶת הַמּוֹתָר כְּאִלּוּ נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן:
אַף מְחַפֶּה בְטֻמְאָה. דְּאַף הַנִּשְׁאָר לֹא הֻכְשַׁר, כֵּיוָן שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְדַעְתּוֹ לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם. וּמִיהוּ אִם עָקַר כָּל הַזֵּיתִים שֶׁבַּמַּעֲטָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹתָן בְּבֵית הַבַּד, הָיוּ מֻכְשָׁרִים לְבֵית הִלֵּל:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר חוֹפֵר בְּקַרְדֻּמּוֹת. וְעוֹקֵר כָּל הַזֵּיתִים שֶׁבַּמַּעֲטָן:
וּמוֹלִיךְ לְבֵית הַבַּד בְּטֻמְאָה. לְפִי שֶּׁלֹא הֻכְשְׁרוּ. וְקַרְדֻּמּוֹת דְּנָקַט, לִרְבוּתָא, לְפִי שֶׁהֵן כְּלֵי בַּרְזֶל וּמוּכָנִים לְטֻמְאַת מֵת יוֹתֵר מִשְּׁאָר כֵּלִים {ט}. וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל:
Toss. Yom Tov non traduit
{ח} הָרַמְבַּ''ם, שֶּׁלֹא הֻכְשְׁרוּ. וּבָרַ''שׁ, דְּלֹא: {ט} דִּכְשֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנִטְהֲרוּ, כְּשֶׁחָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כְּלִי חוֹזְרִין לְטֻמְאָתָן. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
אם אסף הזיתים קצתן עם קצתן במעטן הנה זה החבור יקרא בתוספתא אום של זיתים ואמרו בד או שני בדים כוונתו מלא גת או שני גתות כי גת של זיתים תקרא בד וכבר התבאר בתוספתא שאלה המחלוקת אמנם הוא בזיתים שלא נגמרה מלאכתן [נא''י שלא הוכשרו] ולא הוכשרו ואם רצה לקחת מאלו הזתים שיעור מועט והוא אמרו בד או ב' בדים ואחר יכסה הנשאר ויעזבהו בעת מה שיחתוך מאום של זיתים בד או שני בדים מותר לו שיחתכנו בטומאה לפי שלא הוכשרו לטומאה ואם רצה לכסות מה שנשאר לא יכסה אלא בטהרה לפי שאז נגמרה מלאכתן והוכשרו לטומאה ולא יגע בהן אלא בטהרה וב''ה אומרים שהן אפילו בעת כסוים לא נגמרה מלאכתן ולא הוכשרו ולכן יחפה ג''כ בטומאה ור' יוסי אומר שהוא אפילו נשא זה האום כולו מעט אחר מעט בטומאה שמותר הוא באשר לא הוכשרו כי לא נגמרה מלאכתן ולא תאמר בד או שני בדים לבד אבל נאמר כל מה שנשאר באשר שכבר נגמרה מלאכתן אתה רואה שלא נשאר לו זולת הנשיאה אל הגת בהיות כונתו שהוסיף ועדיין לא נגמרה מלאכתן וכן התבאר בתוספתא שכן כוונת דברי רבי יוסי אמנם הכונה בקרדומות של מתכת ר''ל טמאים לפי שהן יותר חזקים לקבל טומאת מת משאר הכלים כמו שביארנו בפתיחה וזה כמו אמרם קודם זה אפי' זבין וזבות מהלכין עליהם אשר הן בתכלית הטומאה ואין הלכה כרבי יוסי:
8
הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָרֵחַיִם, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. אִם הָיָה מַשְׁקֶה מְהַלֵּךְ, הַכֹּל טָמֵא. נִמְצָא עַל גַּבֵּי הֶעָלִים, יִשָּׁאֲלוּ הַבַּדָּדִים לוֹמַר לֹא נָגָעְנוּ. אִם הָיָה נוֹגֵעַ בָּאוֹם, אֲפִלּוּ בְשַׂעֲרָה, טָמֵא:
R. Bartenura non traduit
בָּרֵחַיִם. שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶן זֵיתִים קֹדֶם נְתִינָתָן לְבֵית הַבַּד וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנָן בְּבֵית הַבַּד וְטוֹעֲנָן בְּקוֹרָה:
וְאִם הָיָה מַשְׁקֶה. נִטְמָא הַמַּשְׁקֶה בַּשֶּׁרֶץ וְנִטְמְאוּ כָּל הַזֵּיתִים עַל יְדֵי חִבּוּר מַשְׁקֶה {י}:
נִמְצָא עַל גַּבֵּי הֶעָלִים. נִמְצָא הַשֶּׁרֶץ עַל גַּבֵּי הֶעָלִים הַמְכַסִּים אֶת הַזֵּיתִים, וְעָלִים לָאו בַּר קַבּוֹלֵי טֻמְאָה נִינְהוּ:
יִשָּׁאֲלוּ הַבַּדָּדִים. עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁטִּהֲרָן בַּעַל הַשֶּׁמֶן לַעֲשׂוֹת זֵיתָיו בְּטָהֳרָה, וְנֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ בַּשֶּׁרֶץ שֶׁעַל הֶעָלִים וְלֹא נִטְמֵינוּ:
וְאִם הָיָה נוֹגֵעַ בָּאוֹם. אִם הָיָה הַשֶּׁרֶץ יוֹצֵא מִן הֶעָלִים שֶׁמְּכַסִּים אֶת הַזֵּיתִים וְנוֹגֵעַ בָּאוֹם:
אֲפִלּוּ. שֵׂעָר אֶחָד מִן הַשֶּׁרֶץ נוֹגֵעַ בָּאוֹם:
טָמֵא. כָּל הָאוֹם, דַּחֲשִׁיב חִבּוּר. אוֹם, הַזֵּיתִים הַמְקֻבָּצִים יַחַד וּמְחֻבָּרִין זֶה בָּזֶה בַּמַּעֲטָן, נִקְרָאִים אוֹם:
Toss. Yom Tov non traduit
{י} כְּלוֹמַר, שֶׁבַּמַּשְׁקֶה נִטְמְאוּ כֻּלָּם, שֶׁכֻּלָּם מְחֻבָּרִים לַמַּשְׁקֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
הזיתים יטחנו ברחיים וסביב הרחים שוקת יוזל בהן השמן ומשם ירד אל השרץ ואם היה המשקה כולל הזתים כולן ועבר בזה השוקת הנה נטמא המשקה בשרץ נטמאו הזתים כולן ואם נמצא השרץ למעלה מן העלין אשר יכוסו בהן הזתים ונשאלו הדורכים ואמרו לא נגענו הכל טהור וזה מבואר ואם היה נוגע השרץ אשר למעלה מהעלים בכל הזתים המקופלים אשר תקרא אום כמו שזכרנו הנה הזתים כולן נטמאו לפי שהן מוכשרין כמו שביארנו:
9
נִמְצָא עַל גַּבֵּי פְרוּדִים, וְהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה, טָמֵא. פְּרוּדִים עַל גַּבֵּי פְרוּדִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. נִמְצָא בֵין כֹּתֶל לַזֵּיתִים, טָהוֹר. נִמְצָא בַגַּג, הַמַּעֲטָן טָהוֹר. נִמְצָא בַמַּעֲטָן, הַגַּג טָמֵא. נִמְצָא שָׂרוּף עַל הַזֵּיתִים, וְכֵן מַטְלִית מְהוּהָא, טְהוֹרָה, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן:
R. Bartenura non traduit
נִמְצָא עַל גַּבֵּי פְרוּדִים. לְאַחַר שֶׁתָּקַע יָתֵד בָּאוֹם לְהַפְרִיד הָאוֹם לְכַמָּה חֲלָקִים פְּרוּדִים, וּבְכָל גּוּשׁ וְגוּשׁ {יא} מֵאֵלֶּה הַחֲלָקִים הַפְּרוּדִים מֵהָאוֹם יֵשׁ זֵיתִים מְדֻבָּקִים:
וְהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה. שֶׁאִם בָּאתָ לְצָרֵף זֵיתִים שֶׁהַשֶּׁרֶץ נוֹגֵעַ בָּהֶן יֵשׁ בָּהֶן כַּבֵּיצָה:
טָמֵא. כָּל הַגּוּשׁ. אַף עַל גַּב דְּאֵין הַגּוּשׁ חִבּוּר מִשֶּׁתָּקַע אֶת הַיָּתֵד בָּאוֹם לְהַפְרִידָם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְּיֵשׁ בְּגוּשׁ זֶה זֵיתִים טְמֵאִין כְּשִׁעוּר לְטַמֵּא אֲחֵרִים, דְּהַיְנוּ כַּבֵּיצָה, נַעֲשָׂה חִבּוּר לְטַמֵּא כָּל שְׁאָר הַזֵּיתִים שֶׁבּוֹ:
פְּרוּדִים עַל גַּבֵּי פְרוּדִים. שֶׁיֵּשׁ גּוּשִׁים עַל גַּבֵּי גוּשִׁים וְהַשֶּׁרֶץ עַל הַגּוּשׁ הָעֶלְיוֹן:
אַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁרֶץ נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה. שֶׁל אוֹתוֹ גּוּשׁ:
אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. שֶׁל שֶׁרֶץ, כְּלוֹמַר אוֹתוֹ גּוּשׁ בִּלְבַד שֶׁהַשֶּׁרֶץ נָגַע בּוֹ. אֲבָל שְׁאָר גּוּשִׁים, טְהוֹרִים {יב}:
נִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בֵּין הַכֹּתֶל לַזֵּיתִים טָהוֹר. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הָיָה עַל הַזֵּיתִים:
נִמְצָא בַגַּג. הַמַּעֲלֶה זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן לַגַּג, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ אַחַר כָּךְ בַּזֵּיתִים שֶׁעַל הַגַּג:
הַמַּעֲטָן טָהוֹר. כְּלוֹמַר זֵיתִים שֶׁבַּמַּעֲטָן טְהוֹרִין, וְלֹא אָמְרִינַן עִם הַזֵּיתִים הוּבָא וְהָיָה בַּמַּעֲטָן:
נִמְצָא בַמַּעֲטָן. זֵיתִים שֶׁהֶעֱלָה בַּגַּג, טְמֵאִין, דְּמִקֹּדֶם שֶׁהֶעֱלָה הַזֵּיתִים לַגַּג הָיָה הַשֶּׁרֶץ בַּמַּעֲטָן {יג}:
נִמְצָא שָׂרוּף. וְשֶׁרֶץ שָׂרוּף לֹא מְטַמֵּא, דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא יא] בְּמוֹתָם, כְּעֵין מוֹתָם. וּכְשֶׁנִּמְצָא שָׂרוּף עַל גַּבֵּי זֵיתִים טְהוֹרִים, לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נָגַע בָּהֶן קֹדֶם שֶׁנִּשְׂרַף:
מְהוּהָא. בֶּגֶד שֶׁנִּתְחַרֵךְ בָּאֵשׁ וְנַעֲשָׂה כְּמִין קוּרֵי עַכָּבִישׁ, וְשׁוּב אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
טְהוֹרָה. וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁמָּא טָמֵא הָיָה מִתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁנִּתְחַרֵךְ {יד}:
כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר:
Toss. Yom Tov non traduit
{יא} הוּא לְשׁוֹן הַתּוֹסֶפְתָּא. וְהַיְנוּ פָּרוּד דְּמַתְנִיתִין: {יב} דְּכִי מָנִיתָ בֵּיהּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, הֲוֵי לֵיהּ שְׁאָר גּוּשִׁים שְׁלִישִׁי. הָרַ''שׁ: {יג} וְקָשֶׁה, דְּמַאי שְׁנָא נִמְצָא בַּמַּעֲטָן מִנִּמְצָא בַּגַּג, וְהָא הָכָא נַמִּי אִיכָּא לְמֵימַר שֶׁלְּאַחַר שֶׁהֶעֱלָה לַגַּג נָפַל הַשֶּׁרֶץ בַּמַּעֲטָן, וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַ''ב בְּעַצְמוֹ בְּמִשְׁנָה ז' פֶּרֶק י'. וּבַתּוֹסֶפְתָּא תָּנֵי עֲלַהּ, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נִמְצָא בַּמַּעֲטָן הַגַּג טָהוֹר. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ''ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יד} לִכְאוֹרָה מַשְׁמַע שֶׁאִלּוּ הָיָה טָמֵא מִקֹּדֶם לֹא פָּרְחָה הַטֻּמְאָה מִמֶּנָּה כוּ'. וְקָשֶׁה מִסּוֹף פֶּרֶק כ''ז דְּכֵלִים דִּכְשֶׁנִּמְהָה מִתְטַהֶרֶת. וּלְשׁוֹן רַשִׁ''י, טְהוֹרָה, דְּאָמְרִינַן הָכָא נָפְלָה עֲלַיְהוּ לְאַחַר שֶׁבָּלְתָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
פרודין. זתים מפורדים ואמרו בגג ובמעטן בארתיהו ובתוספתא ביאר לא יצטרך עמו ביאור אחר וזה ל' התוס' (פי''א) היה קוצה מן המעטן ומעלה לראש הגג ונמצא שרץ בגג המעטן טהור במעטן הגג טמא ומבואר הוא שכוונת אמרו הגג והמעטן ר''ל זתים שבגג וזתים שבמעטן ודע ששרץ שרוף לא יטמא כמו שהתבאר בז' מנדה וכן הבגד הקרח אשר כבר נתיישן ובלה לא יטמא כמו שמבואר בכ''ז מכלים ואם מצאנו זה השרץ השרוף לא נאמר אולי נגע בזיתים קודם שריפתו ואחר זה שרפוהו ע''ג הזתים וכן לא נאמר אולי זו המטלית היתה טמאה והיא בריאה ואחרי הטמאה בלתה ויהיה דינן דין כלים הנמצאים לפי שעיקר כל הטומאות כשעת מציאותן כמו שקדם ביאורו:
פרק י
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source