Chap. 4
1
בּוֹ בַיּוֹם נִמְנוּ וְגָמְרוּ עַל עֲרֵבַת הָרַגְלַיִם, שֶׁהִיא מִשְּׁנֵי לֻגִּין וְעַד תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה, שֶׁהִיא טְמֵאָה מִדְרָס. שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, עֲרֵבַת הָרַגְלַיִם כִּשְׁמָהּ:
R. Bartenura non traduit
בּוֹ בַיּוֹם. אַפִּרְקִין דִּלְעֵיל קָאֵי, אַמִּלְּתֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, דְּמַיְרֵי בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְשִׁיבָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּשְׁנָה בּוֹ בַּיּוֹם, עַל אוֹתוֹ יוֹם נֶאֱמַר:
נִמְנוּ. עָמְדוּ לְמִנְיָן, לָדַעַת מִנְיַן הַמְטַמְּאִים וּמִנְיַן הַמְטַהֲרִים, וְגָמְרוּ הַדִּין עַל פִּי הָרֹב:
עֲרֵבַת הָרַגְלַיִם. עֲרֵבָה עֲשׂוּיָה לִרְחִיצַת הָרַגְלַיִם:
שֶׁנִּסְדְּקָה. סָמוּךְ לְשׁוּלֶיהָ, וְאֵינָהּ מַחֲזֶקֶת מַיִם כְּדֵי רְחִיצַת רַגְלוֹ אַחַת:
טְמֵאָה מִדְרָס. דַּעֲרֵבָה קֹדֶם שֶׁנִּסְדְּקָה נַמִּי הָיוּ רְגִילִים לֵישֵׁב בָּהּ, וְהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת יְשִׁיבָה עִם מְלַאכְתָּהּ {א}:
שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא. הָיָה חוֹלֵק וְאוֹמֵר עֲרֵבַת הָרַגְלַיִם כִּשְׁמָהּ, כְּלוֹמַר כִּשְׁמָהּ כֵּן הִיא, שֶׁאֵין שֵׁם מִדְרָס עָלֶיהָ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וְקָשֶׁה, דְּאִם כֵּן גַּם קֹדֶם שֶׁנִּסְדְּקָה תְּהֵא טְמֵאָה מִדְרָס, כְּמוֹ תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ. אֲבָל בְּפֶרֶק כ' דְּכֵלִים מִשְׁנָה ב' כְּתָב הָרַ''ב, שֶׁכְּשֶׁנִּסְדְּקָה אֵינָהּ רְאוּיָה אֶלָּא לִשְׁכִיבָה, וּכְשֶׁלֹּא נִסְדְּקָה אוֹמְרִים לוֹ עֲמֹד. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ''ם. וְכֵן עִקָּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
כבר זכרנו כי בכל מקום שיאמר במשנה בו ביום רומז אל היום הזה אשר הושיבו את ר"א בן עזריה ופירוש נמנו וגמרו שהם מנו על נפשם כדי שיסכימו על עצת הרוב ונמצא הרוב חולקין על ר"ע ופסקו ההלכה כמו שזכר בכאן לא כמו שאמר רבי עקיבא וכבר נתבאר ההלכה הזאת בפ' (עשירי) של כלים תעיינה שם:
2
בּוֹ בַיּוֹם אָמְרוּ, כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה, חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהַחַטָּאת בְּכָל זְמַן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָאָשָׁם. הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם בְּכָל זְמַן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, מְקֻבְּלַנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן, בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְשִׁיבָה, שֶׁכָּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִין שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. לֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
R. Bartenura non traduit
כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים. מִשְׁנָה זוֹ בִּתְחִלַּת מַסֶּכֶת זְבָחִים הִיא שְׁנוּיָה, וְשָׁם פֵּרַשְׁנוּהָ:
Rambam non traduit
בו ביום אמרו כל הזבחים וכו'. ההלכה הזאת כבר נתבאר בתחלת זבחים (דף ב.):
3
בּוֹ בַיּוֹם אָמְרוּ, עַמּוֹן וּמוֹאָב, מַה הֵן בַּשְּׁבִיעִית {ב}. גָּזַר רַבִּי טַרְפוֹן, מַעְשַׂר עָנִי {ג}. וְגָזַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, עָלֶיךָ רְאָיָה לְלַמֵּד, שֶׁאַתָּה מַחְמִיר {ד}, שֶׁכָּל הַמַּחְמִיר, עָלָיו רְאָיָה לְלַמֵּד. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, יִשְׁמָעֵאל אָחִי, אֲנִי לֹא שִׁנִּיתִי מִסֵּדֶר הַשָּׁנִים, טַרְפוֹן אָחִי שִׁנָּה, וְעָלָיו רְאָיָה לְלַמֵּד. הֵשִׁיב רַבִּי טַרְפוֹן, מִצְרַיִם חוּץ לָאָרֶץ, עַמּוֹן וּמוֹאָב חוּץ לָאָרֶץ, מַה מִּצְרַיִם מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית, אַף עַמּוֹן וּמוֹאָב מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית. הֵשִׁיב רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, בָּבֶל חוּץ לָאָרֶץ, עַמּוֹן וּמוֹאָב חוּץ לָאָרֶץ, מַה בָּבֶל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשְּׁבִיעִית, אַף עַמּוֹן וּמוֹאָב מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשְּׁבִיעִית. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, מִצְרַיִם שֶׁהִיא קְרוֹבָה, עֲשָׂאוּהָ מַעְשַׂר עָנִי, שֶׁיִּהְיוּ עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכִים עָלֶיהָ בַּשְּׁבִיעִית, אַף עַמּוֹן וּמוֹאָב, שֶׁהֵם קְרוֹבִים, נַעֲשִׂים מַעְשַׂר עָנִי, שֶׁיִּהְיוּ עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכִים עֲלֵיהֶם בַּשְּׁבִיעִית. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אַתָּה כִמְהַנָּן מָמוֹן, וְאֵין אַתָּה אֶלָּא כְמַפְסִיד נְפָשׁוֹת. קוֹבֵעַ אַתָּה אֶת הַשָּׁמַיִם מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג), הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה {ה}. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הֲרֵינִי כְמֵשִׁיב עַל טַרְפוֹן אָחִי, אֲבָל לֹא לְעִנְיַן דְּבָרָיו. מִצְרַיִם מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, וּבָבֶל מַעֲשֶׂה יָשָׁן, וְהַנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ מַעֲשֶׂה חָדָשׁ. יִדּוֹן מַעֲשֶׂה חָדָשׁ מִמַּעֲשֶׂה חָדָשׁ, וְאַל יִדּוֹן מַעֲשֶׂה חָדָשׁ מִמַּעֲשֶׂה יָשָׁן. מִצְרַיִם מַעֲשֵׂה זְקֵנִים, וּבָבֶל מַעֲשֵׂה נְבִיאִים, וְהַנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה זְקֵנִים. יִדּוֹן מַעֲשֵׂה זְקֵנִים מִמַּעֲשֵׂה זְקֵנִים, וְאַל יִדּוֹן מַעֲשֵׂה זְקֵנִים מִמַּעֲשֵׂה נְבִיאִים. נִמְנוּ וְגָמְרוּ, עַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית. וּכְשֶׁבָּא רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דֻּרְמַסְקִית אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר {ו} בְּלוֹד, אָמַר לוֹ, מַה חִדּוּשׁ הָיָה לָכֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם. אָמַר לוֹ, נִמְנוּ וְגָמְרוּ, עַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִים מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית. בָּכָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר, סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם (תהלים כה). צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם, אַל תָּחֹשּׁוּ {ז} לְמִנְיַנְכֶם. מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ, וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ עַד הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁעַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית:
R. Bartenura non traduit
עַמּוֹן וּמוֹאָב מַה הֵן בַּשְּׁבִיעִית. אֵין זֶה עַמּוֹן וּמוֹאָב שֶׁטִּהֲרוּ בְּסִיחוֹן שֶׁהִיא נַחֲלַת רְאוּבֵן וְגָד, דְּהַהִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא, אֲפִלּוּ אִם תִּמְצָא לוֹמַר שֶׁלֹּא כְבָשׁוּהָ עוֹלֵי בָּבֶל, עַל כָּרְחָךְ שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהּ, דְּהָא תְּנַן בְּמַסֶּכֶת שְׁבִיעִית פֶּרֶק הַפֵּיגָם, שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לְבִעוּר, יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל. וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הִיא אֶרֶץ סִיחוֹן. אֶלָּא בִּשְׁאָר אֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב שֶׁלֹּא טִהֲרוּ בְּסִיחוֹן וְלֹא כָבְשׁוּ מֵעוֹלָם אַיְרֵי. תֵּדַע, מִדְּמַיְתֵי עֲלַהּ מִבָּבֶל וּמִמִּצְרַיִם:
לֹא שִׁנִּיתִי מִסֵּדֶר הַשָּׁנִים. שֶׁל עוֹלָם. אַחַר הַשָּׁנָה שֶׁל מַעֲשַׂר עָנִי מְבִיאִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וַהֲרֵי בַּשִּׁשִּׁית מַעֲשַׂר עָנִי, לְפִיכָךְ רָאוּי בַּשְּׁבִיעִית מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה. וְעַל כָּרְחָךְ הַמַּעֲשֵׂר הָאָמוּר כָּאן, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הוּא, דּוּמְיָא דִּתְרוּמָה שֶׁהִיא קֹדֶשׁ, וְלֹא מַעֲשַׂר עָנִי שֶׁהוּא חֹל גָּמוּר, וְאֵין לִדְחוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִפְּנֵי עֲנִיִּים:
כְּמֵשִׁיב עַל דִּבְרֵי טַרְפוֹן. לְסַיֵּעַ לוֹ:
אֲבָל לֹא לְעִנְיַן דְּבָרָיו. כְּלוֹמַר וְלֹא מִטַּעֲמֵיהּ:
מִצְרַיִם מַעֲשֶׂה חָדָשׁ. שֶׁהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ אַחַר עֶזְרָא תִּקְּנוּ לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר בְּמִצְרַיִם:
וּבָבֶל מַעֲשֶׂה יָשָׁן. תַּקָּנַת נְבִיאִים שֶׁהָיוּ קֹדֶם חֻרְבַּן הַבַּיִת, וְנִשְׁכַּח הַדָּבָר, דְּשֶׁמָּא לֹא הָיָה צֹרֶךְ עֲנִיִּים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה:
מַעֲשֵׂה נְבִיאִים. וְעַל פִּי נְבוּאָה עָשׂוּ הוֹרָאַת שָׁעָה, וְאֵין לְמֵדִים מִמֶּנָּה:
הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. לָאו דַּוְקָא. דְּאֵין זֶה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא כְּאִלּוּ הִיא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. מִיהוּ בַּתּוֹסֶפְתָּא מַשְׁמַע דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי מַמָּשׁ קָאָמַר {ח}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ב} עַמּוֹן כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, וְרָאוּי לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂר וּתְרוּמָה בְּחוּץ לָאָרֶץ הַסָּמוּךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב וּבָבֶל. וְכָל זֶה מִדְּרַבָּנָן: {ג} מַעֲשַׂר עָנִי. וּבְדִין הוּא דַּאֲפִלּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה לֹא נִתְקַן, אֶלָּא הַכֹּל מַעֲשַׂר עָנִי, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצוּ לְחַלֵּק כָּל כָּךְ מִשְּׁאָר שָׁנִים. תּוֹסָפוֹת: {ד} מַחְמִיר. שֶׁמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי קֹדֶשׁ, וּמַעֲשַׂר עָנִי חֹל. הָרַמְבַּ''ם: {ה} וְהַתְּרוּמָה. וְסוֹף הַפָּסוּק, הָבִיאוּ כוּ', אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: {ו} אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה אֵצֶל הַמִּנְיָן, מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁעַל יְדֵי כֵן בֵּרְכוּהוּ. הָרַמְבַּ''ם: {ז} אַל תָּחֹשּׁוּ. אַל יְהֵא לָכֶם שׁוּם חֲשָׁשׁ וְגִמְגּוּם, שֶׁהֲרֵי הִסְכַּמְתֶּם לַהֲלָכָה. רַשִׁ''י: {ח} וְהָא דְּקָתָנֵי וְהַנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה זְקֵנִים, הַיְנוּ מִקַּמֵּי דְּיָדְעֵי לְעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
Rambam non traduit
כבר ידעת כי בשנה הראשונה מן השמיטה והב' והד' והה' מוציאין מעשר ראשון ואח"כ מעשר שני וזה סדר השנים ובשנה הג' והו' חלק הכתוב בה וצוה שיוציאו מעשר עני במקום מעשר שני אכן השנה הז' הרי היא שמיטה ואין בו חיוב מעשרות וידוע כי השמיטה אינה נוהגת אלא בארץ ובסוריא גם כן כמו שאמרו בתוספתא בראשון של כלים וכמו שנתבאר במס' שביעית (פ"ו) אבל בחוצה לארץ לא וראוי להוציא התרומות והמעשרות בחוצה לארץ מדרבנן כמו שנתבאר במקומות בתוספתא ובשנים אשר מוציאין בני א"י מעשר שני יוציאו גם כן בני חוצה לארץ מעשר שני ופודין אותו ומעלים דמיו לירושלים כמו שנתבאר במקומו ובשנים אשר מוציאין בהם בני ארץ ישראל מעשר עני יוציאו הם ג"כ מעשר עני ובשנת השמיטה אשר אין מוציאין בה בני ארץ ישראל מעשר לפי שהיא הפקר שכבר היה שתקנו הנביאים שיוציאו מבבל וסביבותיה מארץ בבל מעשר שני והזקנים והם האחרונים אחר עזרא כבר תקנו במצרים ושאר ארצות מצרים מעשר עני בשביעית ונפל המחלוקת בארץ עמון ומואב והם ערי סיחון ועוג איזה מעשר יוציאו בשנת השמיטה והיות רבי אלעזר מחמיר לפי שמעשר שני קדש ומעשר עני חול והביא ראיה ר' אלעזר מן המעשר והתרומה ר"ל כי המעשר אשר הזהיר עליו וירא מהשבתתו הוא קדש כמו התרומה ואמר השיב רבי טרפון ולא אמר דבר כו' ר"ל שהשיב תשובותיו הקודמות וכבר יצא רבי אלעזר מבית המדרש בעבור המחלוקת שנפל בינו ובין החכמים כמו שזכרנו בה' של כלים:
4
בּוֹ בַיּוֹם בָּא יְהוּדָה, גֵּר עַמּוֹנִי, וְעָמַד לִפְנֵיהֶן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם, מָה אֲנִי לָבֹא בַקָּהָל. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָסוּר אָתָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מֻתָּר אָתָּה. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הַכָּתוּב אוֹמֵר (דברים כג), לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי וְגוֹ' {ט}. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְכִי עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים בִּמְקוֹמָן הֵן. כְּבָר עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּבִלְבֵּל אֶת כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה י), וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הַכָּתוּב אוֹמֵר (ירמיה מט), וְאַחֲרֵי כֵן אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת בְּנֵי עַמּוֹן, וּכְבָר חָזְרוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הַכָּתוּב אוֹמֵר (עמוס ט), וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, וַעֲדַיִן לֹא שָׁבוּ. הִתִּירוּהוּ לָבֹא בַקָּהָל:
R. Bartenura non traduit
שֶׁנֶּאֱמַר וְאָסִיר גְּבֻלוֹת עַמִּים. שֶׁהָיָה מַגְלֶה בְּנֵי עִיר זוֹ וּמוֹשִׁיבָן בְּעִיר אַחֶרֶת, וּמַגְלֶה בְּנֵי עִיר אַחֶרֶת וּמוֹשִׁיבָן בְּעִיר זוֹ:
וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן לֹא שָׁבוּ. וּכְשֵׁם שֶׁאֵלּוּ לֹא שָׁבוּ, כָּךְ אֵלּוּ לֹא שָׁבוּ:
וְהִתִּירוּהוּ לָבֹא בַקָּהָל. דְּכֵיוָן דְּמִשִּׁבְעִים הָאֻמּוֹת אֵין אָסוּר לָבֹא בַּקָּהָל אֶלָּא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי עַד עוֹלָם, וּמִצְרִי וַאֲדוֹמִי דּוֹר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, הַשְׁתָּא שֶׁאֵין אֵלּוּ הָאֻמּוֹת יְדוּעִים, שֶׁכְּבָר נִתְבַּלְבְּלוּ וְנִתְעָרְבוּ בֵּין שְׁאָר הָאֻמּוֹת, אָמְרִינַן כָּל דְּפָרֵישׁ מֵרֻבָּא פָּרֵישׁ, וְכָל הַמִּתְגַּיֵּר מֻתָּר לָבֹא בַּקָּהָל מִיָּד:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} הַכָּתוּב אוֹמֵר כוּ'. וְקָשֶׁה, מַאי סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה. וְגַם הַגֵּר שֶׁדָּחַק וְכָנַס בְּתוֹךְ חֲכָמִים מִסְּתָמָא יָדַע הַמִּקְרָא וְלָמָּה שָׁאַל. וְנִרְאֶה לִי, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל יָדַע מִזֶּה שֶׁסַּנְחֵרִיב בִּלְבֵּל וְשֶׁזֹּאת הָיְתָה שְׁאֵלַת הַגֵּר, אֶלָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר שֶׁיֵּשׁ בַּפָּסוּק תְּרֵי לֹא יָבֹא, שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱסֹר לָנוּ אַף בִּזְמַן שֶׁיְּהֵא סָפֵק. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר סָפֵק אַחֵר וּמַיְתֵי מִלֹּא יָבֹא. וְהֵשִׁיב שֶׁיֵּשׁ לְהַתִּיר מֵחֲמַת בִּלְבּוּל. וְאָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַכָּתוּב כוּ' אַף אֲנִי יוֹדֵעַ בִּלְבּוּל כוּ' וְעַל זֶה הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ הַמִּקְרָא דְּאָתֵי לַאֲתוֹיֵי מִשּׁוּם דְּמִקְרָא מְסַיְּעֵנִי וְאַחַר כָּךְ אָשִׁיב. וְאָתֵי שַׁפִּיר מַאי דְּקָאָמַר וּכְבָר שָׁבוּ וּמְנָלֵיהּ, אֶלָּא דְּלָמַד כֵּן מִיִּתּוּרָא דִּקְרָא. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כוּ' וְשַׁבְתִּי כוּ', וְיִתּוּרָא לִדְרָשָׁא אַחֲרִיתִי, כְּמוֹ בְּמַמְזֵר שֶׁכָּתַב שְׁתֵּי פְּעָמִים לֹא יָבֹא וּמֻתָּר הַסָּפֵק מִן הַתּוֹרָה:
Rambam non traduit
לפי שנתבלבלו האומות בזמן סנחריב כמו שנתפרסם בספרי הנבואה לפי שהיה מעביר האומות מקצה זו לקצה זו על כן חזרו משפחות האומות אצלינו נעלמים ואין אנו יכולין ללמוד ראיה ממקומותיהם וידוע כי ע' לשון כולם מותרין לבא בקהל מיד חוץ מעמון ומואב ומצרי ואדומי והעיקר בידינו דכל דפריש מרובא פריש וע"כ התירוהו לבא בקהל מיד והתבונן איך לא הניח ר"ג מלהכנס [בבית] המדרש ביום ההוא והוא המורד מן הישיבה והשיבו את ראב"ע כמו שנתפרסם לפי שהוא לא רצה בבטול התורה:
5
תַּרְגּוּם שֶׁבְּעֶזְרָא וְשֶׁבְּדָנִיֵּאל, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעִבְרִית שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם, וּכְתָב עִבְרִי, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ אַשּׁוּרִית, עַל הָעוֹר {יב}, וּבִדְיוֹ:
R. Bartenura non traduit
תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית. תַּרְגּוּם שֶׁבְּדָנִיֵּאל וְעֶזְרָא, וּכְגוֹן כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם שֶׁבְּיִרְמְיָה (פֶּרֶק י), אִם כְּתָבוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְכֵן דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁכְּתָבָן תַּרְגּוּם, אֵין מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם:
כְּתָב עִבְרִי. הַכְּתָב שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר {י}. וְהַכּוּתִיִּים כּוֹתְבִים בּוֹ עַד הַיּוֹם, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּאוֹתוֹ כְּתָב בְּדִבְרֵי חֹל. וּבְמַטְבְּעוֹת שֶׁל כְּתָב הַנִּמְצָאִים בְּיָדֵינוּ הַיּוֹם שֶׁהָיוּ מִזְּמַן מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, מְפֻתָּחוֹת בְּאוֹתוֹ כְּתָב. אֲבָל הַכְּתָב שֶׁאָנוּ כּוֹתְבִים בּוֹ סְפָרִים הַיּוֹם, כְּתָב אַשּׁוּרִי הוּא נִקְרָא, וְהוּא הַכְּתָב שֶׁהָיָה בַּלּוּחוֹת. וְנִקְרָא אַשּׁוּרִי, שֶׁהוּא הַמְאֻשָּׁר שֶׁבַּכְּתִיבוֹת {יא}, לְשׁוֹן בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת (בְּרֵאשִׁית ל):
Toss. Yom Tov non traduit
{י} וְעִבְרִית שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, גַּם כֵּן, עַל שֵׁם שֶׁכָּךְ הָיָה לְשׁוֹנָם שֶׁל בְּנֵי עֵבֶר הַנָּהָר. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י אַבְרָהָם הָעִבְרִי, שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר: {יא} לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, וְלֹא יִפֹּל בּוֹ דִּמְיוֹן לְעוֹלָם לְפִי שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו בִּלְתִּי מִתְדַּמּוֹת, וּלְפִי שֶׁאֵינוֹ נִדְבָּק אוֹת בְּאוֹת בְּשִׁיטַת כְּתִיבָתוֹ. וְאֵין כָּזֶה שְׁאָר הַכְּתִיבוֹת. הָרַמְבַּ''ם: {יב} הָעוֹר. וּבִכְתִיבַת מְגִלָּה [מְגִלָּה פ''ב מ''ב] תְּנַן עַל הַסֵּפֶר, וּפֵרֵשׁ הָרַ''ב קְלָף, וּבְפֶרֶק ח' דְּשַׁבָּת מִשְׁנָה ג' דִּתְנַן הָעוֹר וּקְלָף, כָּל חַד מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ הוּא, וְלָכֵן צָרִיךְ עִיּוּן אַמַּאי סַגִּי הָכָא בְּעוֹר:
Rambam non traduit
עברית. הלשון העברית וכתב העברי כתב עבר והוא כתב אשר כותבין בו התורה העם הנקראים אל סמירה והכתב הזה אשר נכתב בו אנחנו התורה הוא כתב אשורי והכתב אשר כתב יתברך התורה נקראת אשורי מן הגדולה והתפארת כמו (בראשית ל) באשרי כי אשרוני בנות והוא אמרם אשורי שהוא מאושר שבכתב לפי שאינו משתנה ולא יפול בו דמיון לעולם לפי שאותיותיו בלתי מתדמות ולפי שאינו נדבק אות באות בשיטת כתיבתו ואין כזה שאר הכתיבות:
6
אוֹמְרִים צְדוֹקִים, קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם, פְּרוּשִׁים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, וְסִפְרֵי הוֹמֵרִיס אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְכִי אֵין לָנוּ עַל הַפְּרוּשִׁים אֶלָּא זוֹ בִלְבָד. הֲרֵי הֵם אוֹמְרִים, עַצְמוֹת חֲמוֹר טְהוֹרִים וְעַצְמוֹת יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל טְמֵאִים. אָמְרוּ לוֹ, לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ תַּרְוָדוֹת. אָמַר לָהֶם, אַף כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן, וְסִפְרֵי הוֹמֵרִיס, שֶׁאֵינָן חֲבִיבִין, אֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדָיִם:
R. Bartenura non traduit
אוֹמְרִים צְדוֹקִין. הַמַּכְחִישִׁין תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִקְרָאִים צְדוֹקִים, עַל שֵׁם צָדוֹק וּבַיְתּוֹס תַּלְמִידָיו שֶׁל אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ שֶׁהִתְחִילוּ בְּקַלְקָלָה זוֹ תְּחִלָּה. לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ מֵאַנְטִיגְנוֹס רַבָּן אַל תִּהְיוּ כָּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. אָמְרוּ, אֶפְשָׁר פּוֹעֵל טוֹרֵחַ וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְלָעֶרֶב אֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר, וּפָרְשׁוּ מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, וְנִתְחַבְּרוּ עִמָּהֶם כִּתּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם פְּלִיטִים בְּמִצְרַיִם בְּדַמֶּשֶׂק וּבְקוֹסְטַאנְטִינָ''א, וְהֵם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵינוּ וְלִצְנִינִים בְּצִדֵּנוּ, וְאָנוּ קוֹרִים לָהֶם קָרָאִים, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא הַמִּקְרָא בִּלְבַד:
קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם. מִתְרַעֲמִים אָנוּ עַל מִדּוֹתֵיכֶם:
פְּרוּשִׁים. לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ קוֹרִין פְּרוּשִׁים, לְפִי שֶׁאוֹכְלִין חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה וּפְרוּשִׁים מִמַּגַּע עַם הָאָרֶץ, דִּתְנַן בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ מִדְרָס לַפְּרוּשִׁים:
וְסִפְרֵי הֲמִירָם. סִפְרֵי הַמִּינִים. וְנִקְרָאִים הֲמִירָם, שֶׁהֵמִירוּ דַּת הָאֱמֶת בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר:
תַּרְוָדוֹת. כַּפּוֹת שֶׁאוֹכְלִים בָּהֶן. לְשׁוֹן מְלֹא תַּרְוַד רָקָב:
אַף סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן. שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂם אָדָם שְׁטִיחִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה. וּלְפִי דִּבְרֵיהֶם הָיָה מֵשִׁיב לָהֶם, וְלֹא לְפִי הָאֱמֶת {יג}. דְּטַעֲמָא דְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ הַסְּפָרִים לִידֵי פְּסֵידָא, שֶׁהָעַכְבָּרִים הַמְּצוּיִּן אֵצֶל הָאֳכָלִים הָיוּ מַפְסִידִים אֶת הַסְּפָרִים, כִּדְפָרְשִׁינַן בְּסוֹף זָבִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{יג} דּוּמְיָא דִּלְפִי חִבָּתָן שֶׁאָמְרוּ הֵם בָּעֲצָמוֹת דְּגַם כֵּן לָאו אֱמֶת הוּא, אֶלָּא קְרָא כְּתִיב אוֹ בְעֶצֶם אָדָם, אֲבָל מָצִינוּ כֵּן בְּעוֹר הָאָדָם:
Rambam non traduit
כבר ביארנו בראשון של אבות ענין צדוק ובייתוס וחברתם והם היוצאים מתורתנו המכחישים אותנו בקבלתנו: ופי' קובלין. מתרעמים: וספרי מירם. הם ספרים שמשיבין על תורתנו וחולקין עליה ונקראו ספרי מירם כלומר ספרים ידחם האלהים ויסירם מן המציאות כענין תכלה כמו שקוראים לבית אשר מתקבצים בו לדברים האלו בית אבידן וענינו בית יכריתהו האלהים ותשובת רבן יוחנן להם תשובתו בענין הבזיון וליצנות בהם: ותרוודות כפות. וכבר ביארנו כי הסבה אשר אנו אומרים כי כתבי הקדש מטמאין את הידים כדי שנשמרם ונרחיק מהם סבות הפסדם כמו שזכרנו בסוף זבים:
7
אוֹמְרִים צְדוֹקִין, קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם, פְּרוּשִׁים, שֶׁאַתֶּם מְטַהֲרִים אֶת הַנִּצּוֹק. אוֹמְרִים הַפְּרוּשִׁים, קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם, צְדוֹקִים, שֶׁאַתֶּם מְטַהֲרִים אֶת אַמַּת הַמַּיִם הַבָּאָה מִבֵּית הַקְּבָרוֹת. אוֹמְרִים צְדוֹקִין, קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם, פְּרוּשִׁים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, שׁוֹרִי וַחֲמוֹרִי שֶׁהִזִּיקוּ, חַיָּבִין. וְעַבְדִּי וַאֲמָתִי שֶׁהִזִּיקוּ, פְּטוּרִין. מָה אִם שׁוֹרִי וַחֲמוֹרִי, שֶׁאֵינִי חַיָּב בָּהֶם מִצְוֹת, הֲרֵי אֲנִי חַיָּב בְּנִזְקָן. עַבְדִּי וַאֲמָתִי, שֶׁאֲנִי חַיָּב בָּהֶן מִצְוֹת, אֵינוֹ דִין שֶׁאֱהֵא חַיָּב בְּנִזְקָן. אָמְרוּ לָהֶם, לֹא. אִם אֲמַרְתֶּם בְּשׁוֹרִי וַחֲמוֹרִי, שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת, תֹּאמְרוּ בְּעַבְדִּי וּבַאֲמָתִי, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דָּעַת. שֶׁאִם אַקְנִיטֵם, יֵלֵךְ וְיַדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל אַחֵר וֶאֱהֵא חַיָּב לְשַׁלֵּם:
R. Bartenura non traduit
מְטַהֲרִים אֶת הַנִּצּוֹק. דִּתְנַן בְּמַסֶּכֶת מַכְשִׁירִין, כָּל הַנִּצּוֹק, טָהוֹר. אִם מְעָרֶה מִכְּלִי טָהוֹר לִכְלִי טָמֵא, מַה שֶׁנִּשְׁאָר בַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן, טָהוֹר, דְּנִצּוֹק אֵינוֹ חִבּוּר:
אַמַּת הַמַּיִם הַבָּאָה מִן הַקְּבָרוֹת. מוֹדוּ בָּהּ צְדוֹקִים דִּטְהוֹרָה, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יא) מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר:
שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהֶן דַּעַת. שֶׁיְּכַוְּנוּ לְהַפְסִיד מָמוֹן לְבַעֲלֵיהֶן:
יֵלֵךְ וְיַדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל אַחֵר. וְנִמְצָא מַפְסִיד אֶת רַבּוֹ מֵאָה מָנֶה בְּכָל יוֹם:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} הָכִי מְפָרֵשׁ הָרַ''ב חָרִיעַ דְּפֶרֶק ב' דְּכִלְאַיִם מִשְׁנָה ח'. וְהָכָא הָתְנַן חַלּוֹת חָרִיעַ, מַשְׁמַע דְּעִנְיָן אַחֵר הוּא. וְהֶעָרוּךְ כָּתַב, יְרוּשַׁלְמִי, מַהוּ חָרִיעַ, מוֹרִיקָא. וְחַלּוֹת חָרִיעַ, יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁהוּא פָחוֹת מִמּוֹרִיקָא שֶׁהוּא דַק, וְזֶה רָחָב כְּאֶצְבַּע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ח} וְאֵינָן כוּ'. לְפִי שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים לַהֲנָאַת גּוּפָן. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam non traduit
כבר קדם בה' של מכשירין מאמר המשנה כל הנצוק טהור ואע"פ שהעמוד שותת מחובר קצתו בכלי הטמא כמו שנאמר במים הבאים מבית הקברות שהם טהורים ואע"פ שראשו מחובר במקום טמא וכבר ידעת כי מדינינו כי העבדים שהזיקו אין חייבין בדיניהן בתשלומין כלל כמו שנתבאר בב"ק (דף פז.) נשים ועבדים וקטנים פגיעתן רעה הן שחבלו באחרים פטורים ואמנם היות האדם חייב כשהזיקה בהמתו הוא לשון התורה (שמות כא) כי יגח שור וגו' וכי יבער איש וגו' (שם כב): שאם אקניטנו. אם אכעיסנו:
8
אָמַר צְדוֹקִי גְלִילִי, קוֹבֵל אֲנִי עֲלֵיכֶם, פְּרוּשִׁים, שֶׁאַתֶּם כּוֹתְבִין אֶת הַמּוֹשֵׁל עִם משֶׁה בַּגֵּט. אוֹמְרִים פְּרוּשִׁים, קוֹבְלִין אָנוּ עָלֶיךָ, צְדוֹקִי גְלִילִי, שֶׁאַתֶּם כּוֹתְבִים אֶת הַמּוֹשֵׁל עִם הַשֵּׁם בַּדַּף, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם כּוֹתְבִין אֶת הַמּוֹשֵׁל מִלְמַעְלָן וְאֶת הַשֵּׁם מִלְּמַטָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל {יד}. וּכְשֶׁלָּקָה מַהוּ אוֹמֵר (שם ט), ה' הַצַּדִּיק:
R. Bartenura non traduit
צְדוֹקִי גְלִילִי. צְדוֹקִי שֶׁהָיָה מֵאֶרֶץ הַגָּלִיל:
הַמּוֹשֵׁל עִם מֹשֶׁה בַּגֵּט. שֶׁהָיוּ מוֹנִים לִשְׁנוֹת הַמְּלָכִים וְכוֹתְבִים בְּכָךְ וְכָךְ לְמֶלֶךְ פְּלוֹנִי, וּבְסוֹף הַגֵּט כּוֹתְבִין כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וּגְנַאי הַדָּבָר לְמֹשֶׁה:
אֶת הַמּוֹשֵׁל מִלְמַעְלָן וְאֶת הַשֵּׁם מִלְּמַטָּן. שֶׁמַּקְדִּימִין שֵׁם פַּרְעֹה לְשֵׁם הַשֵּׁם, דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה':
וּכְשֶׁלָּקָה מַה הוּא אוֹמֵר ה' הַצַּדִּיק. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִים הַמַּסֶּכְתָּא בְּמִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, מִשּׁוּם אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רַע {טו}, הִשְׁלִים בַּה' הַצַּדִּיק:
Toss. Yom Tov non traduit
{יד} שֶׁאַתֶּם כוּ'. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים, כִּי אֵין זֶה גֵּרָעוֹן לְמֹשֶׁה וְאֵין בָּזֶה גְּדֻלָּה לַמֶּלֶךְ. שֶׁאָנוּ כּוֹתְבִין גַּם כֵּן ה' עִם פַּרְעֹה וְנַקְדִּים שֵׁם פַּרְעֹה כוּ'. הָרַמְבַּ''ם: {טו} וּבְמַסֶּכֶת פֵּאָה דִּמְסַיֵּם כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר, הָא תָּנֵי וְגוֹ', וְנִתְכַּוֵּן לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה:
Rambam non traduit
אומר צדוקי שאתם מפחיתין שם משה רבינו בהיותכם כותבין אותו בשטרות עם שם המלך ר"ל שאנו כותבין זמן לפלוני המלך ואנו כותבין בשטר ההוא כדת משה וישראל ואמרו להם חכמים כי אין זה גרעון לשמו אלא בזה גדולה לאותו המלך שאנו כותבין בתורה ה' עם פרעה ולא די בזה אלא שעוד נקדים שם פרעה כמו שנאמר (שם ה) ויאמר פרעה מי ה' ולפי שזכר הפסוק אינו מאושר שיחתום מסכתא מן המסכתות בהכחשת כופר לגבורה אבל באמונה בו על כן אמר וכשלקה מהו אומר ה' הצדיק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source