Chap. 4
1
הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקֻפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו. וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן, לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מְבִיאָהּ הוּא בְיָדוֹ. וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בָעֵצִים שֶׁבַּמֻּקְצֶה:
R. Bartenura non traduit
הַמֵּבִיא. מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. בְּתוֹךְ הַתְּחוּם {א}:
לֹא יְבִיאֵם וְכוּ'. לָתֵת שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע כַּדּוֹת בְּתוֹךְ סַל אוֹ קֻפָּה וְיִשָּׂאֵם, מִשּׁוּם דְּנִרְאֶה כְּמַעֲשֵׂה חֹל לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְשַׁנּוֹת מֻתָּר:
אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ. אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, דְּמוּכַח דִּלְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב {ב}:
אוֹ לְפָנָיו. בְּיָדוֹ:
וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן. לְהֶסֵּק אוֹ לִבְהֵמָה:
לֹא יַפְשִׁיל קֻפָּה לַאֲחוֹרָיו. שֶׁנִּרְאֶה כְּדֶרֶךְ חֹל:
וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן. וְאַף עַל פִּי שֶּׁלֹא זִמְּנָהּ מִבְּעוֹד יוֹם וְלֹא הָיָה רָגִיל לְהַסִּיק מִמֶּנָּה, דְּלֵית לֵיהּ לְהַאי תַּנָּא מֻקְצֶה:
אֲבָל לֹא בָעֵצִים [שֶׁבַּמֻּקְצֶה]. רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים קְרוּיָה מֻקְצֶה, עַל שֵׁם שֶׁהִיא מֻקְצָה לְאָחוֹר וְאֵין נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים לָהּ תָּדִיר {ג}. וְהָנָךְ עֵצִים דְּאָיְרֵי בְּהוּ הָכָא הֵן קוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל אֲרָזִים הָעוֹמְדוֹת לְבִנְיָן, דְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס נִינְהוּ, שֶׁדְּמֵיהֶן יְקָרִים, וּבְהָא אֲפִלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מֻקְצֶה מוֹדֶה:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וּמְסַיֵּם רַשִׁ''י אוֹ עַל יְדֵי עֵרוּב. וְכָתַב בֵּית יוֹסֵף דְּמַשְׁמַע מִדְּבָרָיו דִּבְמוֹלִיךְ הַכַּדִּים בַּחוּץ בִּמְקוֹם הָרוֹאִים דַּוְקָא הוּא דְּאָמְרִינַן דְּלֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקֻפָּה, אֲבָל לְטַלְטֵל בִּמְקוֹם שֶׁאֵין רוֹאִין כְּגוֹן מִזָּוִית לְזָוִית בְּאוֹתוֹ בַּיִת, מֵבִיא כִּי הֵיכִי דְבָעֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ב} אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט, דְּעַל כְּתֵפוֹ מֵבִיא אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, וּבְסַל וּבְקֻפָּה מֵבִיא שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה, וְהוּא הַדִּין אִיפְּכָא, דִּלְעוֹלָם אִסּוּרָא בְּסַל וְקֻפָּה וְהַהֶתֵּר בִּכְתֵפוֹ, דִּבְשִׁנּוּי תַּלְיָא מִלְּתָא, לֹא בַּמִּסְפָּר: {ג} וְשָׁם נוֹתְנִין עֵצִים וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לִטֹּל עַד זְמַן מְרֻבֶּה. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
המביא כדי יין ממקום למקום כו': העיקר בכל זה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול אלא בשינוי ואם אי אפשר לו לשנות מותר. ומתחילין בערמת התבן בתנאי שיהיה התבן מלא קוצים שאינו ראוי אלא לשריפה והוא כמו מוכן לאש ואינו צריך הכנה אבל אם אינו כן כמו שזכרנו הרי הוא כמו עצים שבמוקצה בשוה ורצה בכאן במוקצה מקום מיוחד להצניע שם העצים:
2
אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס {ו}, וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כֹּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֹּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְפוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת:
R. Bartenura non traduit
אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה. אֲפִלּוּ סֻכָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה {ד} כְּגוֹן בְּפֶסַח אוֹ בַּעֲצֶרֶת, אֵין נוֹטְלִים מִמֶּנָּה עֵצִים בְּיוֹם טוֹב, מִשּׁוּם סְתִירַת אֹהֶל:
אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. כְּגוֹן קָנִים הַזְּקוּפִים סָמוּךְ לַדְּפָנוֹת וְלֹא נֶאֶרְגוּ עִם הַדֹּפֶן, דְּלֹא בָּטְלוּ לְגַבֵּי דֹּפֶן {ה}, לְפִיכָךְ נוֹטְלִים מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב:
מְבִיאִין עֵצִים. תְּלוּשִׁים מִן הַשָּׂדֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַתְּחוּם, מִן הַמְּכֻנָּס:
וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְּפֻזָּר. מַתְנִיתִין יְחִידָאָה הִיא וְאֵינָהּ הֲלָכָה, אֶלָּא הִלְכָתָא אֵין מְבִיאִין עֵצִים אֶלָּא מִן הַמְּכֻנָּסִים שֶׁבַּקַרְפֵּף. וּמִן הַשָּׂדֶה לֹא יָבִיא כְּלָל, וַאֲפִלּוּ מִן הַמְּכֻנָּסִים, דְּלָאו דַּעְתֵּיהּ עִלָּוָיְהוּ הוֹאִיל וְאֵינָן מִשְׁתַּמְּרִים שָׁם. אֲבָל מִן הַקַּרְפֵּף שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּר וּמֻקָּף סָבִיב, כְּשֶׁהֵן מְכֻנָּסִין דַּעְתֵּיהּ עִלָּוָיְהוּ:
כֹּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר. מַמָּשׁ. וְהוּא דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת מִפֶּתַח שֶׁמִּשְׁתַּמֵּר {ז}, דְּרַבִּי יְהוּדָה תַּרְתֵּי בָעֵי, סָמוּךְ לָעִיר וּפוֹתַחַת. וּמִשּׁוּם דְּקָסָבַר סְתָם קַרְפִּיפוֹת יֵשׁ לָהֶם פּוֹתַחַת, מִשּׁוּם הָכִי לֹא חָשׁ לְהַזְכִּירָהּ:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כֹּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְּפוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת. כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת לֹא בָּעִינַן סָמוּךְ, אֶלָּא אֲפִלּוּ רָחוֹק עַד קָרוֹב לְסוֹף תְּחוּם שַׁבָּת. וְאִם הוּא סָמוּךְ לֹא בָּעִינַן פּוֹתַחַת. וּבְסָמוּךְ בְּלֹא פּוֹתַחַת אוֹ פּוֹתַחַת בְּלֹא סָמוּךְ שָׁרֵי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי {ח}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} דִּבְשֶׁל מִצְוָה אָסוּר לֵהָנוֹת כָּל יְמֵי הַסֻּכּוֹת כִּדְיָלְפִינַן בַּגְּמָרָא: {ה} וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לַסָּמוּךְ לַסְּכָךְ, שֶׁהַסְּכָךְ אֵינוֹ אָרוּג, לְפִיכָךְ הַכֹּל שָׁוֶה הָעֶלְיוֹן כַּתַּחְתּוֹן סְכָךְ הוּא. רַשִׁ''י: {ו} הַמְכֻנָּס. אִם כִּנְסָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּגָלֵי דַעְתֵּיהּ דַּעֲלַיְיהוּ סָמַךְ. רַשִׁ''י. וְלָאו דַוְקָא מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא כָּל שֶׁהֵם מְכֻנָּסִים קֹדֶם יוֹם טוֹב דַּעְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ: {ז} וְטַעְמָא מִשּׁוּם דְּכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִסְגֶּרֶת מֵחֲזֵי כְּחָצֵר וְלֹא הָוֵי עֵצִים שֶׁבְּתוֹכוֹ כְּמֻקְצִים. בֵּית יוֹסֵף: {ח} וּשְׁמַע מִנָּהּ דְּבָעִינַן מִיהַת שֶּׁלֹא יְהוּ מֻקְצִים דְּהָא חֲדָא מִתַּרְתֵּי מִיהוּ בָעֵי רַבִּי יוֹסֵי:
Rambam non traduit
אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה כו': מביאין עצים מן השדה מן המכונס ומן הקרפף כו': סוכת החג בחג אסור להנות בעציו כל ימי הסוכות לאמרו חג הסוכות שבעת ימים לה' אלהיכם. ובאה הקבלה כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה. והדבר בכאן הוא על סוכה שאינה של מצוה כי העיקר אצלנו אין עושין אהל ואין סותרין אהל ביום טוב וכל שכן בשבת וכבר קדם זה בשבת: ואמרו ומן הסמוך לה ענינו מן הסמוך לדפנות. ואמרם מן הקרפף אפילו מן המפוזר אינה הלכה אלא מן המכונס על כל פנים ובתנאי שיהיה מן המכונס שבקרפף אבל מן השדה לא יביא ואפילו מן המכונס. ורבי יהודה אומר כי על כל פנים צריך פתח ויהיה סמוך לעיר ורבי יוסי אומר כי כשיש לו פתח ואפילו רחוק מן העיר קרוב לאלפים אמה שהוא תחום שבת מותר ליטול ממנו והלכה כרבי יוסי:
3
אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים, לֹא מִן הַקּוֹרוֹת, וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין מְבַקְּעִין לֹא בְקַרְדֹּם {יא} וְלֹא בִמְגֵרָה וְלֹא בְמַגָּל {יג}, אֶלָּא בְקוֹפִיץ. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת, סָתוּם וְנִפְחַת, נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל:
R. Bartenura non traduit
אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים מִן הַקּוֹרוֹת. הַסְּדוּרוֹת בָּאָרֶץ, כְּדֵי שֶּׁלֹא יִתְעַקְּמוּ, וְעוֹמְדוֹת לְבִנְיָן {ט}:
וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְיוֹם טוֹב. וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לַהַסָּקָה קַיְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לָאו לְהָכִי קַיְמָא {י}:
וְאֵין מְבַקְּעִין לֹא בְקַרְדֹּם. מַתְנִיתִין חִסּוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אֲבָל מְבַקְּעִין מִן הַקּוֹרָה {יב} שֶׁנִּשְׁבְּרָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וּכְשֶׁהֵן מְבַקְּעִין אֵין מְבַקְּעִין לֹא בַקַּרְדֹּם:
וְלֹא בִמְגֵרָה. כְּעֵין סַכִּין אָרֹךְ מָלֵא פְּגִימוֹת וְקוֹצְצִין בּוֹ עֵצִים עָבִים. וּכְלִי אֻמָּן הוּא:
מַגָּל. אַף הוּא כְּלִי אֻמָּן, וְנִרְאֶה כְּרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה:
אֶלָּא בְקוֹפִיץ. סְתָם קוֹפִיץ הוּא סַכִּין שֶׁל קַצָּבִים, וְאֵינוֹ כְּלִי אֻמָּן. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שְׁנֵי רָאשִׁין, רֹאשׁ אֶחָד רָחָב וְנִקְרָא צַד נַקְבוּת, וְרֹאשׁ אֶחָד צָר וְנִקְרָא צַד זַכְרוּת, וְאֵין מְבַקְּעִין בּוֹ אֶלָּא בְּצַד זַכְרוּת שֶׁלּוֹ {יד}:
נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת. וְלֹא אָמְרִינַן מֻקְצִים מֵחֲמַת אִסּוּר הֵן דְּאֵין יָכֹל לְפָחֲתוֹ בְּיוֹם טוֹב וַאֲסַח דַּעְתֵּיהּ מִנַּיְהוּ, דְּבַיִת דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין מַיְרֵי שֶׁאֵינוֹ בָּנוּי בְּטִיט וּבְסִיד אֶלָּא סָדוּר שֶׁל לְבֵנִים זוֹ עַל זוֹ בְּלֹא טִיט, וְהַשְׁתָּא אֵין בִּפְחִיתָתוֹ אִסּוּרָא דְּאוֹרַיְתָא {טו}, הִלְכָּךְ לָאו מֻקְצִים נִינְהוּ, כִּי הֵיכִי דְאָמְרִינַן גַּבֵּי טֶבֶל דְּלָאו מֻקְצֶה הוּא שֶׁאִם עָבַר וְתִקְּנוֹ מְתֻקָּן:
אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה. דְּהוֹאִיל וְאֵין שָׁם טִיט אֶלָּא לְבֵנִים סְדוּרִין זוֹ עַל זוֹ, לֹא הָוֵי סוֹתֵר, וְשָׁרֵי לִפְחוֹת לְכַתְּחִלָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְטַעְמָא מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֻקְצִים מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס דְּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן. בֵּית יוֹסֵף: {י} וְכֵיוָן דְּאִתְקְצַאי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אִתְקְצַאי לְכֻלֵּי יוֹמָא. רַשִׁ''י. וּשְׁמַע מִנָּהּ דְּמַתְנִיתִין כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּמֻקְצֶה אָסוּר, וְאַף עַל גַּב דִּבְשַׁבָּת [פֶּרֶק כד מִשְׁנָה ד] סָתִים לָן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן (עַיֵּן שָׁם), הַיְנוּ טַעְמָא דְּשַׁבָּת חֲמִירָא וְלֹא אָתְיָא לְזִלְזוּלֵי בֵּיהּ, סָתַם כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמֵקֵל. יוֹם טוֹב דְּקִיל וְאָתוּ לְזִלְזוּלֵי בֵּיהּ, סָתַם כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּמַחְמִיר. גְּמָרָא: {יא} בְּקַרְדֹּם. סְתָם קַרְדֹּם עָשׂוּי כְּמִין כְּלִי אֻמָּנוּת שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אֻכָּפוֹת וְסָרָגוֹת כוּ', וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי פִיּוֹת. רַשִׁ''י: {יב} וְכָתַב הָרַמְבַּ''ם וְלָמָּה לֹא נֶאֱסַר הַבִּקּוּעַ כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּפְגַּע בְּעֵץ עָבֶה וְלֹא יוּכַל לְהַבְעִירוֹ וְיִמָּנַע מִלְּבַשֵּׁל לְפִיכָךְ הִתִּירוּ לְבַקֵּעַ בְּשִׁנּוּי. וְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִין לָזֶה, מִזֶּה הַטַּעַם הִתִּירוּ מַה שֶּׁהִתִּירוּ וְאָסְרוּ מַה שֶּׁאָסְרוּ. וְהָרַאֲבַ''ד כָּתַב כֵּיוָן דְּאִי אֶפְשָׁר לְבַשֵּׁל וְלֶאֱפוֹת בְּלֹא עֵצִים, עָשׂוּ הַבְּקִיעָה כְּדִיכַת מֶלַח שֶׁהִתִּירוּ אוֹתוֹ עַל יְדֵי שִׁנּוּי: {יג} מַגָּל. פֵּרֵשׁ בָּעָרוּךְ מַגָּל יָד עָשׂוּי לְשַׁבֵּר עֲצָמוֹת וְעֵצִים, וְהוּא חָלָק: {יד} שֶׁזֶּה הַצַּד עָשׂוּי לְבַקֵּעַ בּוֹ עֵצִים, וְצַד הָרָחָב קוֹצְצִין בּוֹ הָעֵץ לְרָחְבּוֹ, דְּדָמֵי לִמְלֶאכֶת הָאֻמָּן. רַשִׁ''י: {טו} וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת מִמָּעוֹת שֶׁעַל הַכַּר דְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק כ''א דְשַׁבָּת, דְּאִם הוּנְחוּ שָׁם מֵעֶרֶב שַׁבָּת הָוֵי בָּסִיס וְאָסוּר, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הֲוָה אֶלָּא מֻקְצֶה מִדְּרַבָּנָן. וְתֵרְצוּ הָרַמְבַּ''ן וְהָרַ''ן דְּהָכָא הַפֵּרוֹת עַצְמָן רְאוּיִן וְלֹא נַעֲשׂוּ בָּסִיס לַבַּיִת, אֶלָּא שֶׁדָּבָר אַחֵר גּוֹרֵם שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לֵהָנוֹת מֵהֶן, וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּאִלּוּ הָיָה פֵּרוֹתָיו בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לַהֲלוֹךְ שָׁם, וְהָכִי נַמִּי גַּבֵּי טֶבֶל:
Rambam non traduit
אין מבקעין עצים לא מן הקורות ולא מן הקורה כו': בית שהוא מלא פירות סתום ונפחת כו': שעור זו המשנה כך אין מבקעים עצים מסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אלא אם נשברה מערב יום טוב. וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום ולא במגל. וטעם אלו הדינים כבר כולם קדמו ונתבארו. וקופיץ הוא כלי ברזל שחותכין בו הבשר ואין ראוי לבקע העצים אלא בצד הקצר שהוא כמו החץ ונקרא זכרות והצד הרחב נקבות לפי שאין דרך בני אדם לבקע בו ויהיה שינוי. ומה שאמר רבי מאיר פוחת אינו רוצה לומר שיסתור הכתלים ביום טוב אבל כפי סברתו הוא מותר לפחות אם היו כתלי אותו החצר לבנים סדורים מבלי בנין ואין הלכה כר''מ:
4
אֵין פּוֹתְחִין אֶת הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְלִי. וְאֵין עוֹשִׂין פֶּחָמִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַפְּתִילָה לִשְׁנַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוֹתְכָהּ בָּאוּר לִשְׁתֵּי נֵרוֹת:
R. Bartenura non traduit
אֵין פּוֹתְחִין אֶת הַנֵּר. לִטֹּל אֶחָד מִן הַבֵּיצִים שֶׁל יוֹצֵר חֶרֶשׂ וְלִתְחֹב אֶגְרוֹפוֹ לְתוֹכוֹ לַחְקֹק נֵר, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה כְּלִי {טז}:
וְאֵין עוֹשִׂין פֶּחָמִין. דְּאִינְהוּ נַמִּי כְּלִי נִינְהוּ לְצוֹרְפֵי זָהָב, וּפְתִילָה נַמִּי כְּלִי הִיא לְהַדְלָקָה, שֶׁצְּרִיכָה עֲשִׂיָּה וְתִקּוּן:
וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתָהּ לִשְׁנָיִם. לְפִי שֶׁהוּא מְתַקֵּן כְּלִי. וּלְמַעֲכָהּ בַּיָּד מֻתָּר:
חוֹתְכָהּ בָּאוּר. נוֹתֵן שְׁנֵי רָאשֵׁי הַפְּתִילָה בְּפִי שְׁתֵּי נֵרוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהַדְלִיקָן כְּאַחַת וּמַדְלִיק בָּאֶמְצַע, דְּהַשְׁתָּא לֹא מוּכָח דִּלְתִקּוּנָא מָנָא מְכַוֵּן אֶלָּא לְהַדְלָקָה בְּעָלְמָא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{טז} הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ כְּלִי לְעִנְיָן קַבָּלַת טֻמְאָה עַד שֶׁיִּצְרְפֶנּוּ בַּכִּבְשָׁן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי כו': נר ידוע והנרות שלהם היו עושין אותן זוגות וחותכין אותן אחר עשייתן. חותכה באור לשתי נרות הוא שיתן הפתילה קצתו בנר אחד וקצתו בנר אחר ויתן האור בינתיים ותתחלק ותהיה פתילה דולקת בזה הנר ופתילה דולקת בזה הנר ואסר חתיכת פתילה בסכין או במספרם לפי שהוא מתקן מנא ולמעכה ביד מותר והלכה כר' יהודה:
5
אֵין שׁוֹבְרִין {יז} אֶת הַחֶרֶס, וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּיָר לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ, וְאֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם, אֲבָל מְכַבְּשִׁין, וְאֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפֹּת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בְבַקַּעַת, וְכֵן בְּדֶלֶת, וְאֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בְמַקֵּל בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר:
R. Bartenura non traduit
וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּיָר. שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ שֶׁמֶן, וְעוֹמֵד בִּפְנֵי הָאֵשׁ כָּל זְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶן בְּתוֹכוֹ, וְאֵינוֹ נִשְׂרָף:
מליח. דג מָלִיחַ. דָּג:
אֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם. אִם נָפַל לְתוֹכָן מִטְּפוּלָהּ שֶׁל תַּנּוּר וּמִן הַטִּיחַ, אֵין גּוֹרְפִין אוֹתָן, דִּמְתַקֵּן מָנָא הוּא. וְאָתְיָא כְּרַבָּנָן דְּאָמְרֵי מַכְשִׁירֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ אֲסִירֵי:
מְכַבְּשִׁין. מַשְׁכִּיבִין אֶת הָאֵפֶר וְאֶת הֶעָפָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חָלָק {יח}. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱפוֹת אֶלָּא אִם כֵּן גָּרַף, מֻתָּר:
מַקִּיפִין. מְקָרְבִין זוֹ אֵצֶל זוֹ. כְּמוֹ אֵין מַקִּיפִין בְּרֵיאָה:
לִשְׁפֹּת. לַעֲרֹךְ וּלְהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶם קְדֵרָה {יט}, וְהָאוּר בֵּין שְׁתֵּי הֶחָבִיּוֹת. וְאָסַר לַהּ מִשּׁוּם דְּדָמֵי לְבִנְיָן {כ}:
[וְאֵין סוֹמְכִין] אֶת הַקְּדֵרָה בְבַקַּעַת. דְּלֹא נִתְּנוּ עֵצִים אֶלָּא לַהַסָּקָה {כא}. וּבְקַעַת, עֵצִים שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ:
וְכֵן הַדֶּלֶת. אֵין סוֹמְכִין אוֹתָהּ בִּבְקַעַת, דְּעֵצִים מֻקְצִים הֵם אֵצֶל כָּל תַּשְׁמִישׁ חוּץ מִן הַהַסָּקָה:
וְאֵין מַנְהִיגִים אֶת הַבְּהֵמָה בְּמַקֵּל. מִשּׁוּם דְּנִרְאֶה כְּמוֹלִיכָהּ לִמְכֹּר בַּשּׁוּק {כב}:
Toss. Yom Tov non traduit
{יז} אֵין שׁוֹבְרִין. כְּשֶׁצּוֹלִין דָּגִים עַל הָאַסְכָּלָה חוֹתְכִים קָנִים אוֹ קַשׁ שִׁבֳּלִין אוֹ שׁוֹבְרִים חֲרָסִים אוֹ חוֹתְכִין נְיָר כוּ' וְסוֹדְרִים עַל גַּבֵּי הָאַסְכָּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּתֶּכֶת מִתְחַמֵּם וְשׂוֹרֵף אֶת הַדָּג. רַשִׁ''י: {יח} מְסַיֵּם רַשִׁ''י מַשְׁפִּילוֹ וּמַשְׁוֵהוּ שֶּׁלֹא יִגַּע בַּפַּת שֶׁמְּדֻבָּקִין בְּדָפְנוֹתָיו וְיִשְׂרְפֶנּוּ: {יט} וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא, כְּמוֹ שְׁפֹת הַסִּיר (מְלָכִים ב ד): {כ} מִדְּרַבָּנָן, מִשּׁוּם דְּמִתְחַזֵי כְּאָהֳלָא. רַשִׁ''י: {כא} גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ הָרַ''ן שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין מְיֻחָדִין אֶלָּא לַהַסָּקָה בִּלְבַד אֵין תּוֹרַת כְּלִי עֲלֵיהֶם וְיֵשׁ לָהֶם דִּין מֻקְצֶה גַבֵּי שְׁאָר מְלָאכוֹת: {כב} גְּמָרָא, וְכִי תֵימָא וְלָמָּה לָן הַאי טַעְמָא, תֵּיפּוּק לֵיהּ מִשּׁוּם מֻקְצֶה דְהָעֵצִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אִיכָּא לְמֵימַר נָפְקָא מִנָּהּ דַּאֲפִלּוּ אַזַמְּנֵיהּ מֵאֶתְמוֹל דְּלָאו מֻקְצֶה הוּא, אֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר מִשּׁוּם דְּנִרְאֶה כוּ'. הָרַ''ן:
Rambam non traduit
אין שוברים את החרס ואין חותכין הנייר כו': נייר ידוע וכשנותנין עליו שמן עומד לפני האש כל זמן שימצא בו שמן ואין גורפין תנור וכירים ומכבשים פירוש שמשוין האפר ואם מנע הבישול גורפין אותו האפר. ובקעת חתיכה של עץ שאינה כלי ואמר וכן בדלת רוצה בו כי כן המשפט בדלת אין סומכין אותו בבקעת כי העיקר אצלנו לא ניתנו עצים אלא להסקה:
6
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נוֹטֵל אָדָם קֵיסָם מִשֶּׁלְּפָנָיו לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו. וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק:
R. Bartenura non traduit
מִשֶּׁלְּפָנָיו. מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו בַּבַּיִת:
לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו. לִטֹּל בָּשָׂר הַחוֹצֵץ בֵּין שִׁנָּיו. וּמִשֶּׁלְּפָנָיו לָאו דַוְקָא, דִּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַף מִן הֶחָצֵר נַמִּי מֻתָּר לִטֹּל, דְּקָאָמַר כָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא {כג}. וְהָא דְּנָקַט מִשֶּׁלְּפָנָיו, מִשּׁוּם רַבָּנָן דִּפְלִיגֵי דַּאֲפִלּוּ מִשֶּׁלְּפָנָיו לְהַדְלִיק אֵין, לַחֲצֹץ לֹא, דְּסָבְרֵי לֹא נִתְּנוּ עֵצִים אֶלָּא לַהַסָּקָה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק. אֲבָל מִן הֶחָצֵר לֹא, דְּהוֹאִיל וְקִסְמִין דַּקִּין הֵן וְטוֹרֵחַ לְקוֹשְׁשָׁן וּלְגַבְּבָן, מֵאֶתְמוֹל לָאו לְהָכִי קַיְמֵי. וּדְקָאָמַרְתְּ נוֹטֵל קֵיסָם לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, אֲנַן אִית לָן דְּאַף מִשֶּׁלְּפָנָיו לֹא יִטֹּל אֶלָּא לְהַדְלִיק, דְּלֹא נִתְּנוּ עֵצִים אֶלָּא לַהַסָּקָה. וּבְתַרְתֵּי פְלִיגֵי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְאֵין מֻתָּר לִטֹּל קֵיסָם לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו אֶלָּא מֵאֵבוּס שֶׁל בְּהֵמָה. וְלֹא יְחַתְּכֶנּוּ וִיתַקְּנֶנּוּ לְכָךְ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לַח וְרָאוּי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁכָּל דָּבָר הָרָאוּי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה מֻתָּר לְחָתְכוֹ בֵּין בְּיוֹם טוֹב בֵּין בְּשַׁבָּת, וְאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם תִּקּוּן כְּלִי:
Toss. Yom Tov non traduit
{כג} וְרֵישָׁא לֹא אָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן אֶלָּא הֶתֵּר טִלְטוּל עֵצִים אַף שֶּׁלֹא לַהַסָּקָה. רַשִׁ''י. כְּלוֹמַר וּכְדִתְנַן בַּסֵּיפָא וּמְגַבֵּב כוּ' וּמַדְלִיק הוּא הַדִּין שֶּׁלֹא לְהַדְלִיק אֶלָּא לַחֲצֹץ נָמִי שָׁרֵי כְּמוֹ בָּרֵישָׁא:
Rambam non traduit
רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו כו': לא התירו חכמים שיטול אדם קיסם לחצוץ בו שיניו אלא מאבוס של בהמה בלבד ואסור לחתכו ולתקנו אא''כ היה רטוב וראוי לאכילה לבהמה כי כל מה שראוי לאכילת בהמות מותר לחתכו בשבת ואין הלכה כר' אליעזר ומאמר חכמים ומגבב מלפניו ענינו כי כשמבשל בשדה שקושש מסביבותיו ומדליק:
7
אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים {כד}, וְלֹא מִן הָאֲבָנִים, וְלֹא מִן הֶעָפָר, וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עוֹמֵד אָדָם עַל הַמֻּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת {כה} בַּשְּׁבִיעִית, וְאוֹמֵר, מִכָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּרְשֹׁם {כז} וְיֹאמַר, מִכָּאן וְעַד כָּאן:
R. Bartenura non traduit
אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר. מִשּׁוּם דְּמוֹלִיד וְדָמֵי לִמְלָאכָה, שֶׁבּוֹרֵא הָאֵשׁ הַזֶּה בְּיוֹם טוֹב:
מִן הֶעָפָר. יֵשׁ קַרְקַע כְּשֶׁחוֹפְרִין אוֹתָהּ מוֹצִיאָה אוּר מִמְּקוֹם מַחְפֹּרֶת שֶׁלָּהּ:
וְלֹא מִן הַמַּיִם. נוֹתְנִים מַיִם בִּכְלִי זְכוּכִית לְבָנָה וְנוֹתְנוֹ בַּחַמָּה כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חַם מְאֹד וְהַזְּכוּכִית מוֹצִיאָה שַׁלְהֶבֶת, וּמְבִיאִים נְעֹרֶת וּמַגִּיעִים בַּזְּכוּכִית וְהִיא בּוֹעֶרֶת:
אֵין מְלַבְּנִין. בָּאוּר:
אֶת הָרְעָפִים. דַּוְקָא בִּרְעָפִים חֲדָשִׁים, מִשּׁוּם דְּמַשְׁוֵי לֵיהּ מָנָא בְּהֶסֵּק זֶה, שֶׁהֵן מִתְחַסְּמִין וּמִתְחַזְּקִים עַל יְדֵי הָאוּר:
רְעָפִים. כְּלֵי חֶרֶס חֲלוּלִים בְּאֶמְצָעָן שֶׁמְּכַסִּים בָּהֶן הַגַּגּוֹת:
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִשּׁוּם דְּתָנָא אַחַת לְקֻלָּא גַּבֵּי מֻקְצֶה וְהָדָר אָמַר אַחֲרִיתִי, קָאָמַר וְעוֹד:
עוֹמֵד אָדָם עַל הַמֻּקְצֶה. הַצָּרִיךְ הַזְמָנָה, וְהַזְמָנָה מוֹעֶלֶת לוֹ:
עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית. שֶׁאֵין מַעֲשֵׂר נוֹהֵג בָּהּ וְאֵין מְחֻסָּר אֶלָּא הַזְמָנָה. וְהוּא הַדִּין בִּמְעֻשָּׂר וּבִשְׁאָר שְׁנֵי הַשָּׁבוּעַ. אֶלָּא אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט, דִּסְתָם מֻקְצֶה לָאו מְעֻשָּׂר הוּא, דִּגְרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים הֵן סְתָם מֻקְצֶה וְאֵין רְגִילִין לְעַשֵּׂר קֹדֶם גְּמַר מְלָאכָה {כו}:
מִכָּאן אֲנִי נוֹטֵל לְמָחָר. וְסַגִּי בְּהָכִי, דְּיֵשׁ בְּרֵרָה:
עַד שֶׁיִּרְשֹׁם. בְּסִימָן, דְּאֵין בְּרֵרָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{כד} הָעֵצִים. כְּגוֹן שֶׁחוֹכְכִין אוֹתָן זוֹ בְזוֹ אוֹ מַכִּין זוֹ בְזוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא הָאֵשׁ. הָרַמְבַּ''ם: {כה} עֶרֶב שַׁבָּת. לִרְבוּתָא נָקַט עֶרֶב שַׁבָּת, אַף עַל גַּב דְּסָתִים לָן תַּנָּא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מֻקְצֶה, אֲפִלּוּ הָכִי בְּהַךְ מֻקְצֶה דִּגְרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם דְּדָחִינְהוּ בַּיָּדַיִם וְלֹא חֲזוּ, שֶׁמַּסְרִיחוֹת כְּשֶׁמִתְיַבְּשִׁין קֹדֶם שֶׁיָּבְשׁוּ: {כו} וּגְמַר מְלֶאכֶת הַגְּרוֹגָרוֹת בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּמַעַשְׂרוֹת, וַאֲפִלּוּ הָכִי שַׁבָּת קוֹבַעַת לַמַּעַשְׂרוֹת לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. גְּמָרָא: {כז} עַד שֶׁיִּרְשֹׁם. כְּבֵית הִלֵּל דִּלְעֵיל, וְהָכָא מַחְמִירִין וּבָעֵי שֶׁיִּרְשׁוֹם מִשּׁוּם דְּאַקְצֵיהּ בַּיָּדַיִם. וְדַע דְּמַסְקִינַן בַּגְּמָרָא דְּלַחֲכָמִים אֵין שַׁבָּת קוֹבַעַת אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וּמַהֲנֵי לֵיהּ דְּלָא בָּעִינַן שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, וְהָכָא שָׁאנֵי דְּכֵיוָן שֶׁאָמַר מִכָּאן כוּ' קָבְעָה לֵיהּ. וְהוּא הַדִּין בְּחֹל, אֶלָּא דְגַבֵּי שַׁבָּת קָא מַשְׁמַע לָן דְּטֶבֶל מוּכָן הוּא, שֶׁאִם עָבַר וְתִקְּנוֹ מְתֻקָּן, וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
אין מוציאין את האור לא מן העצים כו': ועוד אמר רבי אליעזר עומד אדם על המוקצה כו': רעפים לבנים שרופים בכבשן ואינו אוסר ללבן הרעפים אלא החדשים מהם לפי שהם נשרפים ומתחזקות ונראה כמתקן כלי ביום טוב אבל האבנים והרעפים הישנים (והחדשים) מותר ללבנן ולבשל ולצלות עליהם ומוקצה הוא משטח ששוטחין בם תאנים וענבים וזולתם ליבש. ומה שהתנה בשביעית לפי שבשנה אחרת שלא תהיה שביעית אסור לאכול מה שנמצא באותו משטח ביום שבת עד שיוציאו מעשרותיו כי עיקר אצלינו שבת קובעת למעשרות כמו שביארנו במקומות מסדר זרעים. ושביעית אינה חייבת במעשרות כמו שנתבאר במקומות מסדר זרעים ואין הלכה כרבי אליעזר:
פרק ה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source