Chap. 92
92 : 1
מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת:
Psaume. Cantique pour le jour du Sabbat.
Rachi (non traduit)
מִזְמוֹר שִׁיר. שֶׁל לְוִיִּם (נְבִיאִים):
לְיוֹם הַשַּׁבָּת. שֶׁאוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּשַׁבָּתוֹת וְהוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיָן הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכּוּלּוֹ שַׁבָּת:
M. David (non traduit)
ליום השבת. המזמור הזה הוקבע לזמר על הדוכן בשבת :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
מזמור שיר ליום השבת, שיר הזה ידבר מהשגחת ה' בעולמו, שהגם שנראה שהכל נוהג ע''פ הטבע מ''מ עין משכיל יראה בו השגחת ה', ויביט עונשי הרשעים וגמול הצדיקים, הגם שה' הסתיר השגחתו מעין ההמון למען יהיה מקום לבחירה, ויען שיום השבת הוא עדות על ההנהגה השגחיית ושהעולם לא נמסר אל הטבע והמקרה, כמו שבארתי במקומו, לכן נתיסד שיר זה ליום השבת :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 2
ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן:
Il est beau de rendre grâce à l’Éternel, de chanter en l’honneur de ton nom, ô Dieu suprême,
M. David (non traduit)
טוב להודות לה'. טוב וישר לנו להודות לה' ולזמר לשמך העליון על כל :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
להודות לה' ולזמר לשמך. כבר בארתי (ז' י''ח) שבכ''מ ייחס ההודאה לה' והזמר לשמו, ושמו מורה על הפרסום ושם הוי''ה מציין הכרתו בעצמו וזה ע''י פלאותיו וע''ז בא הודאה פרטית שזה טובה פרטית, אבל הזמר והתהלה הוא מצד הפרסום הכללי שזה שמו וע''י הנהגתו הכללית, ובזה נקרא עליון, כי ההנהגה היא ע''י הטבע וה' עליון על כולם ואדוני האדונים :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
טוב, מדבר נגד שני ההנהגות, נגד ההנהגה ההשגחיית, טוב להודות לה', ונגד ההנהגה הכללית ע''פ הטבע, טוב לזמר לשמך עליון, שבשם זה נתפרסם ויצא לו שם גם בין הגוים דקרי ליה אלהא דאלהיא ושהוא עליון על כולם :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 3
לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת:
d’annoncer, dès le matin, ta bonté, et ta bienveillance pendant les nuits,
Rachi (non traduit)
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ. בְּעֵת הַגְּאוּלָּה:
וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. וּבְעוֹד צָרַת הַגָּלוּת לְהַאֲמִין בְּךָ שֶׁתִּשְׁמוֹר הַבְטָחָתְךָ כָּל זֶה נָאֶה וְטוֹב:
M. David (non traduit)
בבוקר. בכל בוקר : ואמונתך. קיום הבטחתך נגיד בכל הלילות :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
חסדך ואמונתך. התבאר למעלה פ''ט :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
להגיד רק כבר התבאר שההנהגה הטבעיית נקראת בשם אמונה, כי על שמירת חקי הטבע הבטיח בעת בריאת העולם ויסד חקי הטבע חק ולא יעבור שלא ימושו החקים האלה כל ימי עולם, אבל ההנהגה הפלאית נקראת בשם חסד, כי ע''ז לא התחייב, והמשורר יציין גילוי שני הנהגות אלה עם היום והלילה, שכמו שהלילה הוא ציון העת שבו ינוחו החיים והברואים מפעולותיהם, כן יניח ה' מפעולותיו עת הטבע תנהוג ההנהגה, וכמו שהבקר הוא ציון התעוררות הנבראים אל פעולות ותנועות חדשות, ובו יחדש ה' מעשה בראשית, כן יציין העת שיעשה ה' פעולות חדשות ע''י ההנהגה ההשגחית, וע''כ יאמר במליצה להגיד בבקר חסדך, שהוא עת יתגלה ה' בהנהגתו ההשגחיית ויאיר לעולם בחסדו שהוא נפלאותיו וחסדיו, ואמונתך בלילות, עת יעורב אור ההשגחיי והנסיי, בכ''ז תשאר אמונתו, שכל מעשי בראשית ישמרו חקיהם ויעמדו על טבעם ושלימותם כפי מה שהטביע אותם בששת ימי הבריאה :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 4
עֲֽלֵי־עָ֭שׂוֹר וַעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר:
avec la lyre à dix cordes et le luth, aux sons harmonieux de la harpe.
Rachi (non traduit)
עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל. כִּנּוֹר שֶׁל עֶשְׂרֵה נִימִין:
M. David (non traduit)
עלי עשור. נזמר על כלי נגון בעל עשרה נימין : עלי הגיון בכנור. על השיר שבדבור הפה מנגן בכנור לבסם הקול כדרך המנגנים :
M. Tsion (non traduit)
הגיון. ענין דבור :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
עלי עשור, שנגוני המוסיקא וערך תנועותיה יתדמו עם ערך העולם הכללי וניגון המוסיקא הכללית, אשר יתחלף ערכה לפעמים בניגון הדומה לעשור כערך הגלגלים שהם כנור של עשר נימין, או בנבל שהם השמונה נימין מחשבון גלגל המזלות ולמטה :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 5
כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן:
Car tu me combles de joie, ô Éternel, par tes hauts faits ; je veux célébrer les œuvres de tes mains.
M. David (non traduit)
בפעליך. במעשה הנסים שעשית לי : במעשי וגו'. כפל הדבר במ''ש :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
בפעלך במעשי ידיך. פעל הוא העסק ומעשה הוא הגמר (ישעיה י''ב נ''ט ו, ירמיה נ' כ''ט. תהלות כ''ח ד') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי שמחתני ה' בפעלך, יש הבדל בין פעולה ובין מעשה, הדבר הנגמר ונשלם נקרא מעשה, והעסק שעודו מתעסק בו יקרא פעולה, וכן המציאות כולו כמו שהוא נגמר ונשלם עם חקי הטבע הקבועים נקרא מעשה ה', אבל העסק שיתעסק ה' עם השגחתו שבזה ידי היוצר עודם פועלים ועוסקים ומחדש פעלים לפי ההשגחה זה נקרא פעולה, וע''כ נגד החסד שהיא ההנהגה ההשגחיית והנסיית אומר כי שמחתני בפעלך, כי בו ישמח לבנו בהכיר השגחת ה' וגמולו וענשו, ונגד הטבע הסדורה בשלימות מראשית קדומים אמר במעשי ידיך ארנן :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 6
מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ:
Qu’elles sont grandes tes œuvres, ô Éternel, infiniment profondes tes pensées !
M. David (non traduit)
עמקו. הם דברים עמוקים ואין להבינם :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
מה גדלו מעשיך ה', מבאר הטעם מדוע חלק ה' את הנהגתו שהוא לפעמים בטבע ופעמים בהשגחה, ומדוע את העולם נתן בלבם עד שלא ימצא האדם תמיד את ההנהגה ההשגחיית, ורבים חושבים שהעולם כמנהגו נוהג ושהכל הוא בדרך הטבע, כי זה במחשבה עמוקה, כדי שיהיה מקום לבחירה ולשכר ועונש, שאם היה מעניש הרשע תיכף והיה כל ההנהגה ע''י השגחה גלויה, היו יראים לעשות רע ולא היה בחירה, וז''ש מעשיך הטבעיים הסדורים הם גדלו, אבל מאד עמקו מחשבותיך בזה במה שצפנת הנהגתך ההשגחיית שיהיה נעלם ונסתר באופן אשר. (ז־ח) איש בער לא ידע ושהכסיל לא יבין כי בפרוח רשעים כמו עשב הוא כדי להשמדם עד עד, שהצלחת הרשעים בעוה''ז הוא שעי''ז ישמדו לעד, וזאת לא יבין הבער והכסיל, וזאת עצמו מעומק מחשבות ה' בעולמו שהכסיל לא יבין זאת כדי שיהיה מקום לבחירה ולשכר ועונש :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 7
אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת:
L’homme dépourvu de sens ne peut savoir, le sot ne peut s’en rendre compte :
Rachi (non traduit)
אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע. אֶת הָאָמוּר לְמַטָּה:
M. David (non traduit)
איש בער וגו'. וחוזר ומפרש וכסיל לא יבין את זאת והיא האמורה למטה :
M. Tsion (non traduit)
בער. שוטה כבהמה מל' אנחנו ובעירנו (במדבר כ) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
בער לא ידע, וכסיל לא יבין. יש הבדל בין בער ובין כסיל, שהבער הוא אדם הבהמי ומשתתף עם ושלח את בעירה, אבל הכסיל יהיה לפעמים בעל דעה גדול (כמ''ש בפי' משלי בגדר הבדלי שמות כסיל אויל פתי) רק שאינו הולך בחקי החכמה מפני תאותו ורשעו, ויש הבדל בין ידיעה והבנה שהידיעה הוא בדבר המושג ע''י החוש או מושכלות ראשונות, והבינה הוא ע''י מופתי השכל, והכסיל יודע דברים שיושגו מן המאוחר אל הקודם ע''י הבחינה והנסיון, רק אינו רוצה להשתמש במופתי התבונה להבין גם בשכלו, והבער לא ידע אף דבר המושג בחוש :(מלבי''ם באור המלות)
92 : 8
בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים | כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד:
si les méchants croissent comme l’herbe, et que fleurissent tous les artisans d’iniquité, c’est pour encourir une ruine irréparable.
Rachi (non traduit)
בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב. אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַפְרָחָתָם אֵינָהּ אֶלָּא לְהַשְׁמִידָם עֲדֵי עַד שֶׁמְּשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו עַל פְּנֵיהֶם לְהַאֲבִידָם:
M. David (non traduit)
בפרוח. במה שהרשעים מפריחים : כמו עשב וגו'. לא יבין אשר הכוונה היא להשמידם עד עולם כי משלם להם מעט שכר צדקתם לטרדם מעוה''ב :
M. Tsion (non traduit)
ויציצו. יפריחו :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
בפרוח רשעים, ויציצו פועלי און. ימשיל שכמו שהעשב מטבעו שעת יפרח ויתן זרעו יבול, כן הרשעים ישמדו אחרי יפרחו ויצמיחו מינם, ויש הבדל בין רשעים ובין פועלי און, שפועלי און הוא בין אדם לחבירו, והרשע יהיה לפעמים נגד המקום, ממליץ שהרשעים יאבדו אחרי יפרחו, והפועלי און ישמדו אחרי יציצו, שהציץ קודם הפרח ברוב האילנות, כי הפועל און בין אדם לחברו ישמד קודם להרשע כדי שלא יזיק לבריות :(מלבי''ם באור המלות)
92 : 9
וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה:
Mais toi, Seigneur, tu es éternellement sublime ;
Rachi (non traduit)
וְאַתָּה מָרוֹם. בְּכָל מִשְׁפָּטֶיךָ יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהַכֹּל מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִינָךְ:
M. David (non traduit)
ואתה. כי אתה מרום לעולם ובכל עת ידך על העליונה ואם לא תפרע מהם בחייהם תפרע מהם אחרי מותם :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ואתה, ר''ל והגם שהרשעים פורחים ופועלי און יציצו, בכ''ז אתה מרום לעולם וידך תשיג אותם לענשם תמיד, כי ב''ו ימהר לענוש המורדים נגדו, א. מצד שאין ידו משגת אותם תמיד, ב. מצד שמתירא פן ימות ולא יוכל לענשם, אבל אתה מרום וידך על העליונה, וגם אתה נצחי לעולם :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 10
כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹיְבֶ֡יךָ | יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:
car voilà que tes ennemis, ô Éternel, voilà que tes ennemis succombent, que se disloquent tous les ouvriers du mal,
M. David (non traduit)
כי הנה וגו'. וחוזר ומפרש כי הנה אויביך יאבדו ר''ל האבדון נכון בידם וימק בשרם ויתפרדו עצמותם :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי הנה אויביך ה' יאבדו, מצד שני אופנים, א. מצד שהם אויביך יאבדו שע''י שהם אויבי ה' יאביד אותם בהשגחה, ב. שגם מעצמם יתפרדו כל פועלי און, כי טבע פעולותיהם הרעות תחייב להם הפרידה והעדר החיבור והקיום, ואז באבוד רשעים.(מלבי''ם באור הענין)
92 : 11
וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן:
tandis que tu grandis ma force comme celle du reêm, et que ma décrépitude reverdit au contact de l’huile.
Rachi (non traduit)
בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן. לְבַלּוֹתִי בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׂרָרָה. בַּלּוֹתִי כְּמוֹ (בַּמִּדְבָּר טו) בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן:
M. David (non traduit)
ותרם. אבל קרני תרומם כקרני הראם : בלותי. אהיה נבלל בראשי בשמן לח ודשן והוא משל על רבוי התענוג :
M. Tsion (non traduit)
כראים. שם חיה ראם : בלותי. מל' בלילה וערבוב : רענן. ענין לחות ודשן כמו והיה עלהו רענן (ירמיה יז) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
בלתי. כמו אחרי בלותי היתה לי עדנה, והוא מן הכבד. רענן. רטוב ולח :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ותרם כראים קרני, אז קרן הצלחתי תתרומם משפלותה, ובלותי יהיה רענן כשמן, הגם שאבלה ואזקן אהיה רענן ע''י שמן משחת ה' שהוא משל על השפעתו (ויכוין בקרן על גבורה הגופנית ובשמן על הצלחה הנפשיית כמ''ש ישעיה ה' א' בבה''מ שם) :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 12
וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי:
Avec satisfaction, mes yeux contemplent mes ennemis, mes oreilles entendent les malfaiteurs se dresser contre moi.
Rachi (non traduit)
בְּשׁוּרָי. בְּעוֹיְינַי כְּמוֹ בְּשׁוֹרְרַי:
בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים. עַל הָרְשָׁעִים הַקָּמִים עָלַי שָׁמְעוּ אָזְנָי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד שֶׁלֹּא יוֹעִילוּ לְכַלּוֹת אוֹתָנוּ, כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
M. David (non traduit)
ותבט עיני. עיני תראה חפצה בהאויב המביט בי בעין רעה : בקמים. בעת יקומו עלי מרעים תשמענה אזני מה שחפצה לשמוע והוא אבדן המרעים :
M. Tsion (non traduit)
בשורי. ענין הבטה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר לב) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ותבט, בשורי. הבטה הוא שימת לב על הדבר וזה המבדיל בינו ובין ראיה (ישעיה ה'). ושור, הוא הבטה למרחוק, ובא תמיד שם שוררי על המביטים מרחוק לראות נקמה באויביהם :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ותבט, ואחר שידעתי שהצדיקים תחלתם יסורים וסופם שלוה והרשעים בהפך, לכן תביט עיני על השוררים ומביטים עלי בעת שקמו עלי מרעים, ותשמענה אזני איך שהאשנים השרים ומביטים עלי אז, הם אומרים.(מלבי''ם באור הענין)
92 : 13
צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה:
Le juste fleurit comme le palmier ; comme le cèdre du Liban, il est élancé.
Rachi (non traduit)
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וגו'. כַּתָּמָר לַעֲשׂוֹת פֵּירוֹת וּכְאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן לְהַחֲלִיף גִּזְעוֹ:
M. David (non traduit)
כתמר יפרח. יעשה פרי בבנים ובבנות כתמר הזה הפורח להוציא פירות : ישגה. יתגדל ויעלה מעלה מעלה כקומת הארז אשר בלבנון :
M. Tsion (non traduit)
ישגה. יתרבה גדלו כמו ישגה אחו (איוב ח) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
צדיק כתמר יפרח, שכל הרואה מכיר ואומר שעי''ז עצמו שהמריעים קמים על הצדיק עי''ז יפרח כתמר ויתרומם ויצלח, והנה התמר פורח ועושה פירות, אבל י''ל חסרון שאחר הפריחה יתמעט ליחותם השרשי ורובם ייבשו אחר הפריחה, ובפרט אם יקוץ את התמר אין גזעו מחליף, והארז הוא ישגה תמיד וגזעו מחליף אם יקוצו אותו, אבל אינו פורח ועושה פירות, והצדיק נמשל לשני העצים, אל התמר במה שהוא פורח כמוהו ועושה פרי קדש הלולים, שהם בניו וקיום מינו, ואל הארז שהוא עצמו מתקיים בקיום אישיי לנצח ע''י נפשו הרוחנית, שחי לעולם בעולם הנצחי :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 14
שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ:
Plantés dans la maison de l’Éternel, ils sont florissants dans les parvis de notre Dieu.
Rachi (non traduit)
שְׁתוּלִים. יִהְיוּ הַצַּדִּיקִים בְּבֵית ה':
M. David (non traduit)
שתולים. יהיו נטועים וקבועים בבית ה' לומדי התורה והחכמה : בחצרות. כפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
שתולים. נטועים :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
שתולים. השתול הוא הנשתל ממקום למקום (כנ''ל א) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שתולים, נגד מ''ש כארז בלבנון ישגא שהוא מה שהצדיק עצמו יתקיים בקיום האישי, וגם עת יקצץ מעוה''ז ישוב לשגוא בעוה''ב, אמר שתולים בבית ה', כי השתול הוא העץ הנעקר ממקומו ונשתל במקום אחר, ור''ל הצדיק שנעקר ממקומו שבעולם החמרי (שהם נקראים חצרות ה', שהם כחצר לפני הבית שהוא עוה''ב, כמ''ש התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלן) ואז נשתל בבית ה' דהיינו בעולם הנפשות ששם הבית (כמ''ש (למעלה ע''ג) עד אבוא אל מקדשי אל) ושם ישגא כארז בלבנון, ונגד מ''ש צדיק כתמר יפרח שהוא מה שיפרח בעוה''ז להשאיר מינו בבנים ובבנות, אמר בחצרות אלהינו יפריחו :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 15
ע֖וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ:
Jusque dans la haute vieillesse, ils donnent des fruits, ils sont pleins de sève et de verdeur,
Rachi (non traduit)
יְנוּבוּן. יִצְמְחוּן:
דְּשֵׁנִים. שְׁמֵנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ וְאָז יַגִּידוּ כִּי יָשָׁר ה':
M. David (non traduit)
עוד ינובון. בימי זקנתם ירבו עוד תנובה והצמחה ויהיו דשנים ורטובים :
M. Tsion (non traduit)
ינובון. מל' תנובה והצמחה : דשנים. שמנים : ורעננים. ענין לחות ורטיבות כמו והיה עלהו רענן (ירמיה ז) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ינובון. מענין פרי ותנובה. (מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
עוד, והם עוד ינובון וישאו פרי גם בשיבה יולידו בנים לקיום המין והם עצמם דשנים ורעננים יהיו בכחות גופם שיוכלו לעסוק בתורת ה' לקיום אישם :(מלבי''ם באור הענין)
92 : 16
לְ֭הַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא־(עלתה) עַוְלָ֥תָה בּֽוֹ: (פ)
prêts à proclamer que l’Éternel est droit, qu’il est mon rocher, inaccessible à l’injustice.
M. David (non traduit)
להגיד. למען יודע לכל כי ישר ה' ואין בו עולה בראותם כי סוף הדבר שמקבל כל אחד גמול מעשיו :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
להגיד, שיעורו עוד ינובון בשיבה כדי שיוכל לו להגיד ולהודיע לכל כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו, שאין עולה בהנהגתו ממה שנראה לפעמים שהרשעים מצליחים בעוה''ז, כי הכל בהשגחה והצדיקים עתידים לקבל שכרם : (מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source