Chap. 7
1
חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:
R. Bartenura non traduit
חַלּוֹן בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. שֶׁיְּהֵא קְצָת מִמֶּנּוּ וַאֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה {א} סָמוּךְ לַקַּרְקַע:
מְעָרְבִין שְׁנַיִם. שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן וַאֲסוּרִים זוֹ עִם זוֹ:
וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד. עֵרוּב אֶחָד, שֶׁיִּתְּנוּ אֵלּוּ עֵרוּבָן בָּאַחֶרֶת וִיְעָרְבוּ עִמָּהֶן וְיִהְיוּ אֶחָד:
פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה. לָאו פֶּתַח הוּא וְאֵין רָאוּי לַעֲבֹר מִזּוֹ לְזוֹ, וּלְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה נַמִּי לֹא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, הִלְכָּךְ אֵין מְעָרְבִין אֶחָד. וְדַוְקָא בֶּחָצֵר שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה אֲבָל בַּבַּיִת הַמְּקוֹרֶה אֲפִלּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה {ב} מְעָרְבִין אֶחָד, שֶׁדֶּרֶךְ לָשׂוּם סַפְסָלִים וְתֵבוֹת סְבִיבוֹת הַבַּיִת וְנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} דְּמִשּׁוּם הָכִי הֲדַר תָּנֵי פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה כוּ', וְהָא מֵרֵישָׁא שָׁמְעִינַן לַהּ, אֶלָּא לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ קְצָת כוּ'. גְּמָרָא: {ב} גְּמָרָא. וְנִרְאֶה מִזֶּה דִּשְׁנֵי בָּתִּים בְּלֹא חָצֵר נַמִּי צְרִיכִין עֵרוּב, וְכֵן מוּכָח רֵישׁ פֶּרֶק ט' דִּלְכֻלֵּי עָלְמָא אֲפִלּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּמֵקֵל בַּגַּגּוֹת כוּ' שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְעָרֵב מַשְׁמַע דְּדִיּוּרִין שֶׁתַּחַת הַגַּגּוֹת דְּהַיְנוּ הַבָּתִּים שֶׁצְּרִיכִין עֵרוּב. וְקָשֶׁה לְהָרַמְבַּ''ם שֶׁהֲבֵאתִיו רֵישׁ פֶּרֶק דִּלְעֵיל דְּמוּכָח שֶּׁלֹא תִּקְנוּ שְׁלֹמֹה וּבֵית דִּינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ דִּיּוּרִין חֲלוּקִין אֵצֶל מָקוֹם שֶׁיַּד כֻּלָּן שָׁווֹת בּוֹ כוּ'. וְאוּלַי שֶׁזֶּה [שֶׁכָּתַב לְעֵיל הַיְנוּ] גְּזֵרַת שְׁלֹמֹה וּבֵית דִּינוֹ, וְהַךְ דְּהָכָא מִגְּזֵרַת חֲכָמִים:
Rambam non traduit
חלון שבין שתי חצירות ארבעה על ארבעה כו': מערבין שנים הוא שתערב כל חצר לעצמה לבדה. ומערבין אחד הוא שיחשבו שתי חצרות כמו בית אחד. ואמרם פחות מארבעה או למעלה מעשרה אע''פ שזה ממה שקדם מן הדבור להודיעך כי צריך שיהיה החלון כולו למעלה מעשרה טפחים ואי אפשר להם בעירוב אחד אבל אם היה קצת חלל החלון תוך עשרה טפחים די להם שיעשו עירוב אחד לפי שאין ביניהם מחיצה וכבר בארנו כי המחיצה לא תהיה פחותה מעשרה טפחים:
2
כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ פֵרוֹת, אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יוֹרִידוּ לְמַטָּה. נִפְרְצָה הַכֹּתֶל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת {ד}, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְפֶתַח. יוֹתֵר מִכָּאן, מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנָיִם:
R. Bartenura non traduit
כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת. הַאי דְּנָקַט רֹחַב אַרְבָּעָה לָאו מִשּׁוּם דְּצָרִיךְ רֹחַב אַרְבָּעָה לְמֶהֱוֵי סְתִימָה, דִּמְחִצָּה בְּרֹחַב כָּל דְּהוּ הַוְיָא סְתִימָה. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא הָיוּ [בְּרֹאשׁוֹ] פֵּרוֹת אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יוֹרִידוּ לְמַטָּה, דְּחָשִׁיב רְשׁוּת בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ, וּלְהַאי דִּינָא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב אַרְבָּעָה, דְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה הָוֵי מָקוֹם פְּטוֹר וּמֻתָּרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ לְהוֹרִיד לְמַטָּה:
וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יוֹרִידוּ לְמַטָּה. לַדִּיּוּרִין בַּבָּתִּים, אֲבָל בֶּחָצֵר שָׁרֵי {ג}:
יוֹתֵר מִכָּאן. הָוֵי פִּרְצָה, וְהַוְיָא כֻּלָּהּ כְּחָצֵר אַחַת, וְאִם עֵרְבָה כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ הָוֵי כְּאִלּוּ חוֹלְקִין אֶת עֵרוּבָן וְאוֹסְרִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ג} וּלְפִי זֶה בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה דְּמֻתָּרִין לְהוֹרִיד הַיְנוּ אֲפִלּוּ לַבָּתִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ''ם: {ד} עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְנִשְׁאָר מִן הַכֹּתֶל מַשֶּׁהוּ מִכָּאן וּמַשֶּׁהוּ מִכָּאן, אוֹ מִצַּד אֶחָד לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִפְרְצָה בִּמְלֹאָהּ, וְאוֹתָהּ פִּרְצָה אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת אֶלָּא כְּפֶתַח. הָרִי''כ:
Rambam non traduit
כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורחב ארבעה כו': אמרו ובלבד שלא יורידו למטה רוצה לומר שלא יוליכו מה שעל הכותל אל הדיורין שבבתים אבל להוריד משם לחצר הבית מותר וכשיש ברחב הכותל פחות מארבעה טפחים שהוא מקום פטור כאשר בארנו פעמים מותר להם להוציא מה שבבתים ולהניחו על אותו הכותל ומותר לאנשי הבית השני שיקחו אותו הדבר עצמו מעל הכותל ויכניסו אותו לבתיהם:
3
חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבַּע {ה}, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד, אֲפִלּוּ מָלֵא קַשׁ אוֹ תֶבֶן. מָלֵא עָפָר {ז}, אוֹ צְרוֹרוֹת, מְעָרְבִין אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנָיִם:
R. Bartenura non traduit
חָרִיץ. אָרֹךְ הוּא וּמַפְסִיק עַל פְּנֵי כָּל הֶחָצֵר כֻּלָּהּ:
וְרָחָב אַרְבַּע. דְּפָחוֹת מִכָּאן נוֹחַ לְפָסְעוֹ מִשְּׂפָתוֹ לִשְׂפָתוֹ:
וַאֲפִלּוּ מָלֵא תֶבֶן וְקַשׁ. לָאו סְתִימָה הִיא, דְּלֹא מְבַטֵּל לֵיהּ לְהָתָם, דְּסוֹפוֹ לִטְּלוֹ {ו}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} אַרְבָּעָה. גָּרְסִינַן, וּפֵרוּשׁ טְפָחִים: {ו} בְּנִטָּלִין בְּשַׁבָּת אָיְרֵי. תּוֹסָפוֹת. לַאֲפוֹקֵי שֶׁהִקְצוּהוּ לְלַבֵּן בּוֹ לְבֵנִים אוֹ לְגַבֵּל בּוֹ טִיט, דְּאֵין נִטָּלִין בְּשַׁבָּת: {ז} עָפָר כוּ'. שֶׁסְּתָם עָפָר וּצְרוֹרוֹת בֶּחָרִיץ מְבֻטָּלִין הֵן. גְּמָרָא. וְהַךְ מָלֵא סַגִּי בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים לָרֹחַב, בְּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּנֶסֶר דִּבְסָמוּךְ. בֵּית יוֹסֵף:
Rambam non traduit
חריץ שבין שתי חצירות עמוק עשרה כו': חריץ הוא החפירה בארץ והכל מבואר:
4
נָתַן עָלָיו נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְכֵן שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ, מְעָרְבִין שְׁנַיִם {ח}, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:
R. Bartenura non traduit
נָתַן עָלָיו נֶסֶר. מִשְּׂפָתוֹ לִשְׂפָתוֹ כְּעֵין גֶּשֶׁר, הָוֵי כְּמוֹ פֶּתַח:
שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת. כְּמִין תִּקְרָה בּוֹלֶטֶת מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד עַל רְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָתַן נֶסֶר רָחָב אַרְבָּעָה מִזּוֹ לְזוֹ, הָוֵי נַמִּי פֶּתַח:
פָּחוֹת מִכָּאן. שֶׁאֵין הַנֶּסֶר רָחָב אַרְבָּעָה, אָדָם יָרֵא לַעֲבֹר עָלָיו וְלֹא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ח} מְעָרְבִין שְׁנַיִם. שֶׁמִּשְּׁנֵי צִדֵּי הַנֶּסֶר הוּא חָרִיץ. רִי''כ:
Rambam non traduit
נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים כו': לוח הגג קורין אותו נסר וכשנתן עץ באורך החפירה אפילו היה רחב אצבע אינו צריך יותר שהרי חלק אותה חפירה ונשארה רחבה פחות מארבעה טפחים וכצוצרה וגזוזטרא אחד והיא תקרה בולטת מרשות היחיד על רשות הרבים וכבר בארנו בפרק אחד עשר משבת כי זאת הגזוטרא רשות היחיד גמורה והיתה יוצאת על רשות הרבים כמו בניני הצרפתים שבונים בזמננו זה בארץ ישראל וכבר באר הגמרא כי זה התנאי שהתנית המשנה כשיהיו הגזוזטראות זו כנגד זו ואז יספיק להם עירוב אחד אמנם כשיהיה ביניהם ריחוק שלשה טפחים או יותר אבל יש ביניהם פחות משלשה טפחים אפילו היו זו שלא כנגד זו מערבין עירוב אחד אם רצו לפי שהיא כמו גזוזטרא עקומה כמו שבארנו:
5
מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אֵלּוּ מַאֲכִילִין מִכָּאן וְאֵלּוּ מַאֲכִילִין מִכָּאן. נִתְמַעֵט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנָיִם:
R. Bartenura non traduit
מַתְבֵּן. גָּדִישׁ שֶׁל תֶּבֶן, וּמַפְסִיק עַל פְּנֵי כָּל רֹחַב הַחֲצֵרוֹת:
אֵלּוּ מַאֲכִילִין. מַנִּיחִין בְּהֶמְתָּן {ט} לֶאֱכֹל מִן הַתֶּבֶן, וְלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא מִמְעִיט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה וַהֲוָה לֵיהּ חֲדָא רְשׁוּתָא וְאָסְרֵי אַהֲדָדֵי, וּמְטַלְטְלֵי בֶּחָצֵר וְלֹא מַסְקֵי אַדַּעְתַּיְהוּ, לְהָא לֹא חָיְשִׁינַן, דְּהָא אֲפִלּוּ אִמְּעִיט אִי לֹא הָוֵי הַמִּעוּט עַל פְּנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְיוֹתֵר לֹא אָסְרֵי, דְּהָא עֶשֶׂר אַמּוֹת פִּתְחָא הָוֵי וְאֵין בְּהֵמָה מְמַעֶטֶת כָּל כָּךְ בַּאֲכִילָתָהּ [בְּשַׁבָּת אֶחָד]:
נִתְמַעֵט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ הֶחָצֵר אוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת [וְעוֹד]:
מְעָרְבִין אֶחָד. אִם נִתְמַעֵט בְּחֹל לִפְנֵי הַשַּׁבָּת:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} אֲבָל בְּיָדַיִם לֹא. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י דְּחַיְשִׁינַן דְּשָׁקֵיל טוּבָא וּמְמַעֵט, אֲבָל בְּהֵמָה כוּ'. וְקָשֶׁה דִּלְקַמָּן פֶּרֶק ט' מִשְׁנָה ג' מְפָרֵשׁ דִּמְחִצָּה שֶׁנִּפְרְצָה בְּשַׁבָּת לֹא בָּטֵיל עֵרוּב. וְהָרֹא''שׁ מְפָרֵשׁ דִּבְחֹל קָאָמַר, וְאָסוּר בַּיָּדַיִם דִּלְמָא מְמַעֵט לְהוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ, וּמְטַלְטֵל בְּשַׁבָּת בֶּחָצֵר הָאֲסוּרָה, וְכֵן מוּכָח לִישְׁנָא דְּמַתְנִיתִין דְּנִתְמַעֵט [דְּמַיְרֵי בְּחֹל] כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ''ב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים כו': ר''ל במאכילין שיניחו בהמתן לאכול מן התבן מצד זו ומצד זו:
6
כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּמָּבוֹי. מֵנִיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר, הֲרֵי זוֹ לְכָל בְּנֵי מָבוֹי, וּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים {י} וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים {יא} וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ {יב}, אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן {יג} כְּיָדוֹ:
R. Bartenura non traduit
מֵנִיחַ אֶת הֶחָבִית. מִשֶּׁלּוֹ, אִם יִרְצֶה, וְאָז צָרִיךְ לְזַכּוֹת, דְּאִלּוּ מִשֶּׁלָּהֶם אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת:
וּמְזַכֶּה לָהֶם עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ. אוֹמֵר לָהֶם קַבְּלוּ חָבִית זוֹ וּזְכוּ בָּהּ לְשֵׁם כָּל בְּנֵי הַמָּבוֹי. וְהַזּוֹכֶה מַגְבִּיהַּ הָעֵרוּב בְּיָדוֹ טֶפַח מִן הַקַּרְקַע, דְּכָל הֵיכָא דְּמַנְחָא בִּרְשׁוּתֵיהּ לֹא הַוְיָא זְכִיָּה, וְאוֹמֵר זִכִּיתִי לָהֶם:
שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. וְלָאו זְכִיָּה הִיא:
Toss. Yom Tov non traduit
{י} הַגְּדוֹלִים. וַאֲפִלּוּ סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, דְּכֵיוָן דְּרוֹצֶה לְזַכּוֹת לַאֲחֵרִים זוֹכִים הֵם לַאֲחֵרִים כֶּאֱינַשׁ דְּעָלְמָא, וְהוּא הַדִּין בְּקָטָן דְּלֹא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ: {יא} הָעִבְרִים. בְּפֶרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין מִשְׁנָה ב' תְּנַן דְּאָמָה הָעִבְרִיָּה קוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּסִימָנִין, וְהַשְׁתָּא לֹא מַשְׁכַּחַת לַהּ שִׁפְחָה עִבְרִיָּה אֶלָּא קְטַנָּה, וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, וּבְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת דְּרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁתְּזַכֶּה אֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים, וְשָׁאנֵי שִׁפְחָה מִבִּתּוֹ הַקְּטַנָּה, דְּיָדָהּ כְּיַד אָבִיהָ אֲבָל לֹא כְּיַד רַבָּהּ, שֶׁאֵין קִנְיָנוֹ בָּהּ קִנְיָן גָּמוּר. וְהָכִי נַמִּי מַסִּיק בַּגְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא דַּף י''ב: {יב} אִשְׁתּוֹ. בְּפֶרֶק י''א דִּנְדָרִים מִשְׁנָה ח' תְּנַן סְתָמָא כְּרַבִּי מֵאִיר דְּיַד הָאִשָּׁה כְּיַד בַּעֲלָהּ. וּמִשּׁוּם הָכִי מַסִּיק הָרֹא''שׁ דְּהָכָא כְּשֶׁאֵינוֹ זָנָהּ, וּלְפִיכָךְ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ וְאֵין יָדָהּ כְּיָדוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יג} שֶׁיָּדָן כוּ'. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק ח' אִיתָא בַּגְּמָרָא מְעָרֵב עַל יְדֵי עַבְדּוֹ כוּ', פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל, וְעַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כוּ', וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת אַעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָאֵי, כִּדְאָמְרִינַן בְּגִטִּין דְּיַד עֶבֶד קָנֵי לֵיהּ רַבֵּיהּ. וְנִרְאֶה דְּהָכִי נַמִּי לֹא קָאֵי אֶלָּא אַעַבְדּוֹ כוּ', וְטַעֲמָא דִּבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים אַף עַל גַּב דְּיֵשׁ לָהֶן יַד לִזְכּוֹת כְּשֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל אֱגוֹז וְנוֹטְלוֹ כוּ', הָכָא לְעִנְיַן עֵרוּב כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לְעָרֵב בִּשְׁבִילָם שֶׁהֵם סְמוּכִים עָלָיו כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא, הִלְכָּךְ אָמְרוּ שֶׁאֵין יָכוֹל לְזַכּוֹת עַל יְדֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית כו': העיקר אצלנו כי עירובי תחומין ושתופי מבואות וערובי תבשילין כולם צריכין לזכות על ידי אחר וצריכין שיהיה הכלי שמקבצין בו שתופי מבואות גבוה מן הארץ טפח כדי שיראה מובדל. ומבואר הוא כי זה שאמרנו מזכה להם הוא כשיהיה אותו דבר שמשתתפין בו מאדם אחד אז יצטרך להעמיד אדם אחר שיזכה להם חלקם ויהיה במקומם אבל אם נתן כל אחד חלקו אין שם פנים למזכה:
7
נִתְמַעֵט {יד} הָאֹכֶל, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ. נִתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ:
R. Bartenura non traduit
נִתְמַעֵט הָאֹכֶל. מִשִּׁעוּרוֹ הַמְפֹרָשׁ לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין:
מוֹסִיף וּמְזַכֶּה. אִם בָּא לְהוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ אֲפִלּוּ מִמִּין אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מִמִּין הַשִּׁתּוּף הָרִאשׁוֹן, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָן, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר קְצָת מִן הַמִּין הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְעָרֵב בַּתְּחִלָּה {טו}. אֲבָל אִם נוֹתֵן מִמִּין הַשִּׁתּוּף הָרִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ כָּלָה לְגַמְרֵי מֵבִיא מֵאוֹתוֹ הַמִּין וּמְזַכֶּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָן:
נִתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם דִּיּוּרִים מוֹסִיף וּמְזַכֶּה וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ. וְדַוְקָא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לֶחָצֵר שְׁנֵי פְּתָחִים לִשְׁתֵּי מְבוֹאוֹת, שֶׁכְּשֶׁעוֹשֶׂה עֵרוּב עִם אַנְשֵׁי מָבוֹי זֶה אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָבוֹי אַחֵר {טז}, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, דִּלְמָא לֹא נִיחָא לְהוּ לִקְנוֹת בְּרוּחַ זוֹ וּלְהַנִּיחַ יָד בָּרוּחַ שֶׁכְּנֶגְדָּהּ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ פֶּתַח אֶלָּא לְמָבוֹי זֶה שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ תְּחִלָּה אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, דְּזָכִין לָאָדָם שֶּׁלֹא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לָאָדָם אֶלָּא בְּפָנָיו:
Toss. Yom Tov non traduit
{יד} נִתְמַעֵט. מֵעֶרֶב שַׁבָּת הַשֵּׁנִי. רִי''כ: {טו} דְּכָל הַמְעָרֵב לַאֲחֵרִים בִתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, מִשּׁוּם דִּלְמָא חוֹבָה הִיא לוֹ כְּדִמְפָרֵשׁ בַּסֵּיפָא: {טז} כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ''ם. וְהִשִּׂיגוֹ הָרַאֲבַ''ד שֶׁהֲרֵי יוּכַל לְהִשְׁתַּתֵּף גַּם עִם הָאַחֶרֶת לְמַאי דְּפַסְקִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁבְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה ו', וְתֵרֵץ הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה דְּאֵין הָכִי נַמִּי דְּלֹא מִשּׁוּם שֶׁיְּהֵא אָסוּר בָּאַחֶרֶת נָגְעוּ בָּהּ אֶלָּא דְּחוֹבָה לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּתֵּף בִּשְׁתֵּיהֶן:
Rambam non traduit
נתמעט האוכל מוסיף ומזכה וא''צ להודיע כו': כלל זה הדין הוא שאם יהיה השיתוף ממין אחד ואפילו אבד כולו א''צ להודיע ואם היו מינין הרבה וחסרו מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע ואם נאבד כולו צריך להודיע וזה הוא כשיש לבית שני פתחים בשני מבואות לפי שכשעשה עירוב עם אנשי זה המבוי נאסר עליו התשמיש במבוי אחר ולפיכך צריך להודיע אליו כדי שנדע באיזה מבוי משני המבואות רוצה להשתמש אבל אם אין לו פתח אלא באותו מבוי בלבד אין צריך להודיע כי העיקר אצלנו זכין לאדם שלא בפניו ואין מחייבין אותו אלא בפניו:
8
כַּמָּה {יז} הוּא שִׁעוּרוֹ. בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת {יט} לְכֻלָּם. בִּזְמַן שֶׁהֵן מֻעָטִין, כִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד:
R. Bartenura non traduit
מְרֻבִּין. שְׁמֹנָה עָשָׂר בְּנֵי אָדָם וּלְמַעְלָה {יח}:
מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. הֵן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוֹגָרוֹת:
מֻעָטִין. פָּחוֹת מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר:
לְהוֹצָאַת שַׁבָּת. שִׁעוּר שֶׁל הוֹצָאַת שַׁבָּת. כִּי הַמּוֹצִיא אֳכָלִים בְּשַׁבָּת אֵינוֹ חַיָּב בְּפָחוֹת מִכִּגְרוֹגֶרֶת:
Toss. Yom Tov non traduit
{יז} כַּמָּה כוּ'. לִכְאוֹרָה קָאֵי אַשִּׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, מִיהוּ קָאֵי נַמִּי לְעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת. רִי''כ: {יח} לִישְׁנָא דִּגְמָרָא נָקַט, וּפֵרֵשׁ הָרִי''כ שְׁמֹנָה עָשָׂר בַּעֲלֵי חֲצֵרוֹת לְמָבוֹי אוֹ בַּעֲלֵי בָּתִּים לְחָצֵר, וְלֹא קָפְדִינַן אַגּוּלְגָּלְתָּא דְּכָל בְּנֵי בַּיִת שֶׁל כָּל אֶחָד, כְּלוֹמַר אֶלָּא לַמִּתְחַיְּבִים לָתֵת חֵלֶק לָעֵרוּב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יט} שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. כֵּיוָן דְּדָבָר חָשׁוּב הוּא (שֶׁכֵּן עִקְּרֵי סְעוּדַת שַׁבָּת שְׁתַּיִם הֵם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק דִּלְקַמָּן) סַגִּי לְהוּ בְּהָכִי:
Rambam non traduit
כמה הוא שיעורו בזמן שהן מרובין כו': מועטין הוא שיהיו פחות משמנה עשרה אדם ויתר על י''ח הם מרובים כי מזון שתי סעודות הם י''ח גרוגרות. ואמר להוצאת שבת ר''ל שהוא שיעור הוצאת שבת כאשר קדם לך במס' שבת:
9
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּתְחִלַּת עֵרוּב. אֲבָל בִּשְׁיָרֵי עֵרוּב, כָּל שֶׁהוּא. וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת אֶלָּא כְדֵי שֶּׁלֹא לְשַׁכֵּחַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת:
R. Bartenura non traduit
בִּשְׁיָרֵי הָעֵרוּב. שֶׁנִּתְמַעֵט מִשִּׁעוּרוֹ:
וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת. אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, אֶלָּא שֶּׁלֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת מִתִּינוֹקוֹת שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, הִלְכָּךְ מְקִילִינַן בֵּיהּ {כ}. וְאַף עַל גַּב דְּטַעֲמָא דִּמְעָרְבִין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי הָוֵי כְּדֵי שֶּׁלֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת עֵרוּב מִן הַתִּינוֹקוֹת, מִכָּל מָקוֹם אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בִּשְׁיָרֵי עֵרוּב, דְּלֹא מְקִילִינַן בֵּיהּ כֻּלֵּי הַאי:
Toss. Yom Tov non traduit
{כ} וְהַיְנוּ דְּשִׁעוּרוֹ דִּתְנַן קָאֵי אַתַּרְוַיְהוּ, אַמְּבוֹאוֹת וְאַחֲצֵרוֹת, אֲבָל הַבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים דְּרַבִּי יוֹסֵי דַּוְקָא בַּחֲצֵרוֹת וְלֹא בְּשִׁתּוּף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
א''ר יוסי בד''א בתחילת עירוב כו': וזה העיקר שזכר שלא אמרו לערב בחצרות אלא שלא לשכח את התינוקות אמת לפי שהנערים הקטנים אינם יודעים מה שנגמר בין אנשי המבוי מן השתוף והוצרכנו לעירוב חצירות אע''פ שהם משתתפין במבוי כדי שלא ישכחו התינוקות במבוי תורת עירוב. ואין הלכה כרבי יוסי:
10
בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין, חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כִּכָּר הוּא עֵרוּב. אֲפִלּוּ מַאֲפֵה סְאָה וְהִיא פְּרוּסָה, אֵין מְעָרְבִין בָּהּ. כִּכָּר בְּאִסָּר וְהוּא שָׁלֵם, מְעָרְבִין בּוֹ:
R. Bartenura non traduit
בַּכֹּל מְעָרְבִין. עֵרוּבֵי תְּחוּמִין, דְּאִלּוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אֵין מְעָרְבִין אֶלָּא בְּפַת. וּמִיהוּ בַּכֹּל מְעָרְבִין דְּאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָכָא, לַאֲתוֹיֵי עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת שֶׁמְּעָרְבִין בְּפַת פְּרוּסָה וְאֵין צָרִיךְ כִּכָּר שְׁלֵמָה, וּפָלֵיג עֲלֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר דַּוְקָא כִּכָּר שָׁלֵם הוּא עֵרוּב. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
אֵין מְעָרְבִין בָּהּ. וְטַעֲמָא מִשּׁוּם אֵיבָה, שֶׁבָּאִים בְּנֵי הֶחָצֵר לִידֵי מַחֲלֹקֶת לוֹמַר אֲנִי נוֹתֵן שְׁלֵמָה וְהוּא נוֹתֵן פְּרוּסָה:
כִּכָּר בְּאִסָּר וְהוּא שָׁלֵם מְעָרְבִין בּוֹ. נוֹתְנִין אוֹתוֹ בָּעֵרוּב עִם שְׁאָר כִּכָּרוֹת {כא} שֶׁל בְּנֵי חָצֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּין כֻּלָּם כִּגְרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְרַמְבַּ''ם פֵּרֵשׁ דְּכִכָּר שָׁלֵם כְּאִסָּר מְעָרְבִין בּוֹ לְבַדּוֹ לְכָל בְּנֵי הֶחָצֵר וְאֵין צָרִיךְ שִׁעוּר:
Toss. Yom Tov non traduit
{כא} כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י. וְהַיְנוּ דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּשִׁעוּר דְּמִשְׁנָה ח' קָאֵי גַּם אַעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח כו': כבר קדם לך בתחילת פרק השלישי כי אמרם בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים והמלח אין זה אלא בעירובי תחומין ושתופי מבואות ואין מחלוקת בזה אבל בכאן חלקו רבי אליעזר ורבי יהושע כי רבי אליעזר אומר שיספיק לעירובי חצירות בככר פרוסה והוא ענין כלל במאמרם בכל מערבין. ורבי יהושע אומר כי עירובי חצירות לא יספיק בשום פנים אלא בשלימה ואפילו תהיה שיעור מועט והטעם משום איבה כדי שלא יאמר אחד מן השכנים אני עושה שלימה ואתה פרוסה. והלכה כרבי יהושע:
11
נוֹתֵן אָדָם מָעָה לְחֶנְוָנִי וּלְנַחְתּוֹם כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ עֵרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר {כב}. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא זָכוּ לוֹ מְעוֹתָיו. וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ מְעוֹתָיו, שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְאָדָם אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּעֵרוּבֵי תְחוּמִין, אֲבָל בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת {כו}, מְעָרְבִין לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶּׁלֹא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לְאָדָם שֶּׁלֹא בְּפָנָיו:
R. Bartenura non traduit
נוֹתֵן אָדָם מָעָה לְחֶנְוָנִי. הַמּוֹכֵר יַיִן, וְדָר עִמּוֹ בַּמָּבוֹי:
אוֹ לְנַחְתּוֹם. הַמּוֹכֵר כִּכָּרוֹת וְדָר עִמּוֹ בֶּחָצֵר, שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ בָּעֵרוּב עִם חֲבֵרָיו, אִם יָבֹאוּ בְּנֵי מָבוֹי לִקְנוֹת מִמְּךָ יַיִן לַשִּׁתּוּף, אוֹ בְּנֵי חָצֵר לִקְנוֹת כִּכָּר לָעֵרוּב, שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵלֶק בּוֹ:
לֹא זָכוּ לוֹ מְעוֹתָיו. שֶׁאֵין מָעוֹת קוֹנוֹת עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ. וַאֲפִלּוּ עֵרֵב זֶה הַחֶנְוָנִי לְכָל הָאֲחֵרִים וְזִכָּה גַּם לָזֶה {כג}, אֵינוֹ עֵרוּב, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְכַּוֵּן לְזַכּוֹת לוֹ בְּמַתְּנַת חִנָּם כִּשְׁאָר הַמְזַכִּין בָּעֵרוּב אֶלָּא שֶׁיִּקְנֶה בְּמָעָה, וַהֲרֵי אֵינָהּ קוֹנָה לוֹ, דְּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת, וְנִמְצָא מְעָרֵב לוֹ בִּמְעוֹתָיו:
וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל אָדָם. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ הֵילָךְ מָעָה זוֹ וְזַכֵּה לִי בָּעֵרוּב וְהָלַךְ וְזִכָּה לוֹ, שֶׁקָּנָה עֵרוּב, דְּהוֹאִיל וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רָגִיל לִמְכֹּר כִּכָּרוֹת לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לַעֲשׂוֹתוֹ שָׁלִיחַ וְנַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לוֹ עָרֵב לִי {כד}:
שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְאָדָם. כְּשֶׁמְּעָרְבִין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. הִלְכָּךְ גַּבֵּי חֶנְוָנִי כִּי אָמַר לוֹ זַכֵּה לִי לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ וְלֹא סָמַךְ עָלָיו שֶׁיֵּעָשֶׂה שְׁלוּחוֹ, וּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת וְלֹא סָמְכֵיהּ דַּעְתֵּיהּ, נִמְצָא מְעָרֵב לוֹ שֶּׁלֹא מִדַּעְתּוֹ {כה}:
עֵרוּבֵי תְחוּמִין. חוֹב הוּא, שֶׁמַּפְסִיד לַצַּד הָאַחֵר, וְשֶׁמָּא אֵין נוֹחַ לוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{כב} דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא לֹא מָשִׁיךְ, וּמְשָׁנֵי עֲשָׂאוֹ כְּאַרְבָּעָה פְרָקִים בְּשָׁנָה שֶׁהֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמָּעוֹת קוֹנוֹת, הָכָא נַמִּי מִפְּנֵי תִּקּוּן שַׁבָּת הֶעֱמִידוּ עַל דִּין תּוֹרָה: {כג} בְּדִבְרֵי רַשִׁ''י וְזִיכָּה בְּיוּ''ד, וּמַשְׁמַע דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁזִּכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר כוּ', וַאֲפִלּוּ הָכִי לֹא מְהַנֵּי לֵיהּ לְפִי שֶׁזֶּה שֶׁזִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר לֹא כִּוֵּן לְזַכּוֹתוֹ בְמַתְּנַת חִנָּם כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּזַכִּין אֶלָּא שֶׁיִּקְנֶה בְמָעוֹת וּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת, וּמַה שֶּׁזִּכָּה עַל יְדֵי אַחֵר הָיָה זֶה בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים שֶׁאֲלֵיהֶם נִתְכַּוֵּן בְּחִנָּם כְּדֶרֶךְ הַמְזַכִּין. וּלְפִי זֶה כִּי לֹא עֵרֵב הַחֶנְוָנִי לַאֲחֵרִים אֶלָּא לָזֶה לְבַדּוֹ וְזִכָּה עַל יְדֵי אַחֵר מְהַנֵּי, וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ''ב וַאֲפִלּוּ כֻּלּוֹ אַזִּכָּה קָאֵי כוּ' עַד דְּמַסִּיק דִּבְכַוָּנַת הַנּוֹתֵן תָּלוּי, דְּאִם הָיָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי הָאַחֵר וְשֶׁהָאַחֵר יְזַכֶּה לוֹ מְהַנֵּי, דַּהֲוֵי כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ הוּא שָׁלִיחַ לְקַבָּלָה כְּלוֹמַר לִמְשֹׁךְ. וְכֵן אִם נִתְכַּוֵּן הַחֶנְוָנִי כְּכָל חֻקַּת הָעֵרוּב וּכְמִשְׁפָּטוֹ גַּם לָזֶה לָמָּה יִגָּרַע, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹתֵן מָעוֹת לֹא בִּקֵּשׁ לְמַתְּנַת חִנָּם כַּאֲחֵרִים אֶלָּא נָתַן לוֹ מָעָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא מִפְּנֵי כֵן נֹאמַר שֶׁהוּא מַתָּנָה בְּעַל כָּרְחוֹ וְשֶׁלֹּא רָצָה לְקַבֵּל בְּמַתָּנָה וּמִפְּנֵי כֵן לֹא יִזְכֶּה בָּעֵרוּב. וְתַרְוַיְהוּ בָּעִינַן, שֶּׁלֹא יִתְכַּוֵּן הַחֶנְוָנִי וְגַם הַנּוֹתֵן, דְּאִלּוּ נִתְכַּוֵּן הַחֶנְוָנִי זָכָה זֶה בִּשְׁאָר הַזּוֹכִים וְלֹא גָּרַע מָעָה שֶׁנָּתַן, וְאִלּוּ נִתְכַּוֵּן הַנּוֹתֵן מָעָה לִזְכּוֹת כְּכָל חֻקַּת הָעֵרוּב אַף עַל פִּי שֶׁהַחֶנְוָנִי לֹא נִתְכַּוֵּן מִכָּל מָקוֹם הָיָה קוֹנֶה בִּמְשִׁיכַת שְׁלוּחוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כד} רַשִׁ''י. וּמְסַיֵּם, וְגַבֵּי חֶנְוָנִי גּוּפֵיהּ אִי אָמַר לֵיהּ עָרֵב עָלַי אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּקָנֵי. וְזֶה לְשׁוֹן הַטּוּר, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְעָרֵב בְּעִנְיָן שֶׁיּוֹעִיל, וְכֵיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עֵרוּב אֶלָּא אִם כֵּן יְזַכֶּה לוֹ כְּמוֹ לַאֲחֵרִים הָוֵי כְּאִלּוּ אוֹמֵר שֶׁיְּזַכֶּה לוֹ כְּמוֹ לַאֲחֵרִים: {כה} וְקַשְׁיָא דְּהָכָא שֶׁבִּקֵּשׁ מִיָּדוֹ זֹאת לְעָרֵב בַּעֲבוּרוֹ הָאֵיךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר [שֶׁהוּא] שֶּׁלֹא מִדַּעְתּוֹ, דְּבִשְׁלָמָא טַעֲמָא דְּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת כוּ', וְכִדְפֵרֵשׁ לְעֵיל נִיחָא, עַל כֵּן נִרְאֶה כְּפֵרוּשׁ הָרֹא''שׁ דְּהָא דְּקָתָנֵי שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִלְּתָא בְּאַפֵּיהּ נַפְשַׁהּ הִיא וְלֹא קָאֵי אַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֶנְוָנִי, וְהָכִי קָאָמַר וְאֵין מְעָרְבִין, וּכְהַאי גַוְנָא בְּפֶרֶק ג' דְּבֵיצָה שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא. תֵּדַע דְּאִי קָאֵי אַנּוֹתֵן כוּ' הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵיהּ קֹדֶם הַךְ דְּתָנֵי וּמוֹדִים חֲכָמִים: {כו} בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת. וְהָא דִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ז' צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ הוּא בְּשִׁתּוּף מְבוֹאוֹת וְכִדְפֵרֵשׁ הָרַ''ב בְּחָצֵר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי מְבוֹאוֹת, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל (אוֹת טז) בְּשֵׁם הַמַּגִּיד דְּחוֹב הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּתֵּף בִּשְׁתֵּיהֶן. וְהָכִי נַמִּי בְּחָצֵר אַחַת בְּעַצְמוֹ אֶפְשָׁר דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ שֶׁיִּתְעָרְבוּ בְּנֵי הֶחָצֵר מִשּׁוּם אָוְשִׁי דִּבְנֵי הֶחָצֵר עַצְמוֹ, שֶׁאִם לֹא יוּכְלוּ לְטַלְטֵל כְּלֵיהֶם לֶחָצֵר יִשְׁבְּתוּ אִישׁ אִישׁ בְּבֵיתוֹ וְלֹא יִהְיֶה אָוְשִׁי דֶּאֱינָשֵׁי בֶּחָצֵר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב כו': כדי שיזכה בעירוב ענינו שיתן לו פת באותן מעות ומזכה לו על ידי אחר אף על פי שאינו מצוי לפי שמשעה שנתן לו המעות נגמר המקח מן התורה כאשר נבאר במקומו. וחכמים אומרים כי לא נגמר המקח עד שיקח הפת כאשר התנו חכמים במכירת המטלטלין מן המשיכה גזירה שמא יפשע החנוני ולא יזכה לו בפת על ידי אחר אבל אם נתן לבעל הבית וצוה עליו שיערב לו ויזכה לו על ידי אחר דיו אחר שצוה מן הטעם שזכר שאין מערבין לאדם אלא לדעתו ורבי יהודה חולק כאשר תראה. והלכה כרבי יהודה:
פרק ח
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source