Chap. 1
1
שַׁמַּאי אוֹמֵר, כָּל הַנָּשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן. הִלֵּל אוֹמֵר, מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וַאֲפִלּוּ לְיָמִים הַרְבֵּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֵט עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת. כָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת {ג}, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים, הֲרֵי זוֹ כִפְקִידָה, וּמְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה {ו}:
R. Bartenura (non traduit)
שַׁמַּאי אוֹמֵר כָּל הַנָּשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן. מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן, תָּנֵי נַמִּי שַׁמַּאי אוֹמֵר כָּל הַנָּשִׁים, לַאֲפוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
דַּיָּן שְׁעָתָן. נָשִׁים הָרוֹאוֹת דָּם דַּיָּן שְׁעָתָן לְטַמֵּא טָהֳרוֹת שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶן מִשְּׁעַת רְאִיָּתָן וָאֵילָךְ, וְלֹא אָמְרִינַן מִקַּמֵּי הָכִי נַמִּי הָיָה דָּם וְכָתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם הֶעֱמִידוּהוּ {א} וְהָיְתָה טְמֵאָה מִקֹּדֶם. דְּכָל הַנָּשִׁים מְטַמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן וְאַף עַל פִּי שֶּׁלֹא יָצָא הַדָּם לַחוּץ, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא טו) דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּבָּשָׂר וְלֹא יָצָא לַחוּץ, טְמֵאָה. וְטַעֲמָא דְּשַׁמַּאי דְּלֹא חָיֵשׁ דִּלְמָא מִקַּמֵּי הָכִי הֲוָה דָּם, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נוֹקְפוֹ תָּמִיד בִּשְׁעַת בִּיאָה וּפוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ וְנִמְצֵאתָ מְבַטֵּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה:
מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. בָּדְקָה הַיּוֹם וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבָדְקָה לְסוֹף שָׁבוּעַ וּמָצְאָה טְמֵאָה, חוֹשְׁשִׁין לְמַגָּעָהּ מִבְּדִיקָה רִאשׁוֹנָה וָאֵילָךְ, שֶׁמָּא עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה וְכָתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם הֶעֱמִידוּהוּ. וּלְבִטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לֹא חָיְשִׁינַן, דְּדַוְקָא לְטָהֳרוֹת הוּא דִּמְטַמִּינַן לְהוּ מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וְלֹא לְבַעְלָהּ. וְשַׁמַּאי אוֹמֵר, לְטָהֳרוֹת נַמִּי לֹא מְטַמִּינַן, דְּאִם כֵּן לִבּוֹ נוֹקְפוֹ וּפוֹרֵשׁ נַמִּי מִתַּשְׁמִישׁ:
לֹא כְדִבְרֵי זֶה. שַׁמַּאי דְּמֵקֵל טְפֵי וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו:
וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה. הִלֵּל דְּמַחְמִיר יוֹתֵר מִדַּאי. דְּוַדַּאי כֻּלֵּי הַאי יָמִים רַבִּים לֹא מוֹקְמִי כָּתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם דָּם:
מֵעֵת לְעֵת מְמַעֵט עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. שְׁנֵי זְמַנִּים הֻזְכְּרוּ בְּאִשָּׁה לְטַמֵּא טָהֳרוֹת לְמַפְרֵעַ, וְהַלֵּךְ אַחַר הַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. אִם מִפְּקִידָה לִפְקִידָה יוֹתֵר עַל מֵעֵת לְעֵת, הַלֵּךְ אַחַר מֵעֵת לְעֵת וְלֹא תְּטַמֵּא אֶלָּא טָהֳרוֹת שֶׁנָּגְעָה מֵאֶתְמוֹל בַּשָּׁעָה הַזֹּאת. וְאִם מֵעֵת לְעֵת יוֹתֵר עַל מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, כְּגוֹן שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה וְעַרְבִית מָצְאָה טְמֵאָה, לֹא מְטַמְּאִינַן אֶלָּא הָנָךְ טָהֳרוֹת דְּמִבְּדִיקַת שַׁחֲרִית וָאֵילָךְ. וְטַעֲמַיְהוּ דְּרַבָּנָן, לְפִי שֶׁחֲכָמִים תִּקְּנוּ לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ בּוֹדְקוֹת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, שַׁחֲרִית לְהַכְשִׁיר טָהֳרוֹת שֶׁל לַיְלָה, וְעַרְבִית לְהַכְשִׁיר טָהֳרוֹת שֶׁל יוֹם. וְאִם בָּדְקָה שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה, עַרְבִית וּמָצְאָה טְמֵאָה, הִפְסִידָה טָהֳרוֹת שֶׁל יוֹם, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה יָמִים רַבִּים וְלֹא בָּדְקָה כְּתַקָּנַת חֲכָמִים, הִפְסִידָה עוֹנָה אַחַת יְתֵרָה, מִשּׁוּם קְנָס. וּכְדֵי לְהַשְׁווֹת מִדּוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲכָמִים שֶּׁלֹא תַּחֲלֹק בֵּין הֵיכָא דְּבָדְקָה שַׁחֲרִית לְהֵיכָא דְּבָדְקָה בַּצָהֳרָיִם {ב}, לֹא רָצוּ לְחַלֵּק וּלְמַעֵט וּלְהוֹסִיף בַּזְּמַן, וְנָתְנוּ זְמַן קָבוּעַ מֵעֵת לְעֵת, שֶּׁלֹא לִתֵּן דִּבְרֵיהֶם לְשִׁעוּרִין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עַל יַד. אַחַר. כְּמוֹ וְעַל יָדוֹ הֶחֱזִיק, שֶׁהוּא כְּמוֹ וְאַחֲרָיו, בְּסֵפֶר עֶזְרָא [נְחֶמְיָה ג]:
וֶסֶת. קָבוּעַ, שֶׁנִּקְבַּע לָהּ זְמַן הָאֹרַח שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּבָדְקָה בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ {ד} וּמָצְאָה טְמֵאָה:
דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא מִקַּמֵּי הָכִי הֲוָה, דְּוַדַּאי אֹרַח בִּזְמַנּוֹ בָּא {ה}:
וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים. שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּעִדִּים, דְּהַיְנוּ בְּסָדִין, קֹדֶם תַּשְׁמִישׁ וּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ:
הֲרֵי זוֹ כִפְקִידָה. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לְמַתְנִיתִין דְּתַרְתֵּי קָתָנֵי וְהָכִי קָאָמַר, וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים כְּלוֹמַר מִצְוָה עַל אִשָּׁה שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ בִּשְׁנֵי עִדִּים, אֶחָד לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ וְאֶחָד לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ. וַהֲרֵי זוֹ כִּפְקִידָה, הָעֵד שֶׁל אַחַר תַּשְׁמִישׁ הֲרֵי הוּא כִּפְקִידָה. וּמְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, דְּמַהוּ דְתֵימָא שֶׁמָּא תִּרְאֶה טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל וּתְחַפֶּנָּה שִׁכְבַת זֶרַע וְלֹא לֶהֱוֵי כִּפְקִידָה, קָמַשְׁמַע לָן. וְאִם שִׁמְּשָׁה בַצָּהֳרַיִם בְּעִדִּים, וּבָדְקָה אַחֲרֵי כֵן בָּעֶרֶב וּמָצְאָה טְמֵאָה, לֹא מְטַמְּאִינַן טָהֳרוֹת דְּמִבְּדִיקַת שַׁחֲרִית עַד תַּשְׁמִישׁ, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ בָּדְקָה וּמָצְאָה טְהוֹרָה. וְאַף עַל גַּב דִּבְדִיקָה שֶׁקֹּדֶם תַּשְׁמִישׁ לָא חֲשִׁיבָא בְּדִיקָה מְעַלְּיָתָא, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא בְּהוּלָה לְשַׁמֵּשׁ אֵינָהּ מַכְנֶסֶת הָעֵד לַחוֹרִים וְלַסְּדָקִין, בְּדִיקָה בָּעֵד שֶׁלְּאַחַר תַּשְׁמִישׁ בְּדִיקָה מְעַלְּיָתָא הִיא וַחֲשִׁיבָא כִּפְקִידָה כְּדַאֲמַרַן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וְדִין תּוֹרָה כָּךְ הוּא דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְהָכִי, אֶלָּא דְּהִלֵּל עוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְשַׁמַּאי מִשּׁוּם בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֵינוֹ עוֹשֶׂה סְיָג. גְּמָרָא: {ב} דַּהֲווּ לְהוּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, הַיּוֹם, אֶמֶשׁ, וְאֶתְמוֹל לְמַפְרֵעַ עַד צָהֳרַיִם. וּמִיהוּ אַכַּתִּי לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא דְּאִיכָּא לְמַעוֹטֵי וְלֹא לִיטַמּוּ לְמַפְרֵעַ רַק עוֹנָה אַחַת יוֹתֵר, מִצָּהֳרַיִם עַד שַׁחֲרִית. אֲבָל מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ''ב לְהוֹסִיף, לֹא יָדַעְנָא מֵהֵיכָא תֵּיתֵי לְהוֹסִיף. וְרַשִׁ''י לֹא כָּתַב לְהוֹסִיף: {ג} וֶסֶת. תֵּימַהּ, לָמָּה הִפְסִיק וְשָׁנָה הַמְּשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים, הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי מִיָּד כֵּיצַד דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּקָמַשְׁמַע לָן אַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת צְרִיכָה לְשַׁמֵּשׁ בְּעִדִּים. וְאַף עַל גַּב דְּתָנֵי לֵיהּ בְּמִשְׁנָה ז', הָכָא אַשְׁמְעִינַן דְּאוֹתָהּ בְּדִיקָה חֲשִׁיבָה לְמַעֵט מֵעֵת לְעֵת, דַּהֲוֵי חִדּוּשׁ. וּלְקַמָּן בְּאַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן. תּוֹסָפוֹת: {ד} דְּאִי לָאו הָכִי, לֹא: {ה} וְלֹא יַעֲמֹד מִלָּצֵאת חוּצָה. וּלְהָכִי אֲפִלּוּ רַבָּנָן לֹא חָשׁוּ: {ו} לִפְקִידָה. וְאִצְטְרִיךְ, דְּמַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דִּזְמַן מֻעָט הוּא לֹא חָשׁוּ רַבָּנָן לִפְסֵידָא דְּטָהֳרוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן:
Rambam (non traduit)
שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן כו': בא מלת כל לחלוק על סברת רבי אליעזר אשר אמר ארבע נשים לבד דיין שעתן ואמר שמאי כל הנשים דיין שעתן ר''ל שאם היתה מתעסקת בטהרות ואחר ראתה דם לא נאמר יש לה זמן רב שנטמאה ותהיינה הטהרות אשר היתה מתעסקת טמאות שזהו דין תורה אך הלל עשה סייג לדבריו ואמר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה שאם בדקה עצמה יום ראשון על דרך משל ומצאה עצמה טהורה ונשארת עד יום ה' ובדקה עצמה ונמצאת טמאה כל מה שהתעסקה מן הטהרות מיום הראשון מעת הפקידה עד זמן הפקידה השניה הנה הם טמאות כלם כפי סברת הלל וזו החומרא אשר החמיר ובית [שמאי] אינם רוצים בזאת החומרא מפני ביטול פריה ורביה שאם תאמר שהיא טמאה מפקידה לפקידה תהיה אצל בעלה לעולם ספק טמאה ורחוקה מבעלה ברוב העתים וחכ''א מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה וכוונת זה שאם בדקה עצמה ומצאה טהורה ועמדה ימים רבים שלא בדקה עצמה ואח''כ בדקה ומצאה עצמה טמאה כל הטהרות שעשתה מעת שבדקה עצמה ונמצאת טמאה עד כ''ד שעות קודם זה הנה היא בחזקת טמאה וכוונת ממעטת שתשוב אחור. ואחר אמר מפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת המשל בזה שאם בדקה עצמה בתחילת היום ומצאה עצמה טהורה ואח''כ בדקה אחר זה בעשר שעות ומצאה עצמה טמאה הנה כל הטהרות אשר נתעסקה בין פקידה ראשונה לשניה יטמאו ובתנאי שתהיינה שתי פקידות באמצע הכ''ד שעות ותהיה כוונת הדבור (בין) אם היה בין פקידה לפקידה ימים הרבה אינה ממעטת על יד אלא מעת לעת ואם היה בין פקידה לפקידה פחות מכ''ד שעות ממעטת על יד מפקידה לפקידה והלכה כחכמים ובאור וסת עת ידוע לנדות כמו שתהיה מנהגה שתראה משלשים יום לשלשים יום או משני חדשים לשני חדשים והוא אם ראתה דם ביום הידוע אינה ממעטת על יד כלל. ואמרו המשמשת בעדים לא תבין ממנו שהאשה תשמש בלא עדים אמנם ירצה בו שאם שמשה אשה ביתה אין מותר [לבוא] עליה אלא בעדים והרי היא כפקידה: ועדים כנוי לבגדים אשר תקנח את עצמה בהם אחר המשגל והיא אם מצאה אלו הבגדים טהורים הרי זו כפקידה ולא נאמר לך דם מועט ראתה ונתערב בזרע ולא נראה והודיענו שאנחנו לא נאמין זאת האמונה אמנם הבגד אשר תקנח בו קודם המשגל כמו שיתבאר שזה מחיובתה הנה לא יעמוד מקודם פקידה לפי שנאמר לך דם מועט נזל ממנה ובהשתוקקה למשגל לא תפליג בשימת המוך אשר תקנח בו והעיקר אצלינו שהאשה אם יצא ממנה דם מן המקור אע''פ שלא יצא לחוץ הגוף אבל נשאר תוך גופה הנה היא טמאה לאמרו דם יהיה זובה בבשרה ואע''פ שהוא בבשרה ועוד יבא ביאור בזה ופירושו במה שאחר זה. ואמר על יד גם כן בעדי תשמיש הוא סברת חכמים כמו שביארנו:
2
כֵּיצַד דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה וַעֲסוּקָה בְטָהֳרוֹת, וּפֵרְשָׁה וְרָאֲתָה, הִיא טְמֵאָה וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, אֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאָתָה:
R. Bartenura (non traduit)
הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה וַעֲסוּקָה בְטָהֳרוֹת. הָא דְּלֹא תָּנֵי הָיְתָה עֲסוּקָה בְּטָהֳרוֹת וּפָרְשָׁה וְרָאֲתָה, וְקָתָנֵי הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה, לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּמִשּׁוּם דְּיֵשׁ לָהּ וֶסֶת וְדַיָּהּ שַׁעְתָּהּ, הַמִּטָּה נַמִּי טְהוֹרָה, כִּדְּקָתָנֵי וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת, הָא אִם אֵין לָהּ וֶסֶת, דִּמְטַמִּינַן מֵעֵת לְעֵת, הַמִּטָּה נַמִּי טְמֵאָה {ז}, כְּמִשְׁכַּב נִדָּה עַצְמָהּ שֶׁמְּטַמְּאָה טֻמְאָה חֲמוּרָה לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים שֶׁעָלָיו:
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ. אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת:
אֵינָהּ מוֹנָה. יְמֵי נִדָּה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאֲתָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} דִּסְפֵק טֻמְאָה הַבָּאָה בִּידֵי אָדָם, נִשְׁאָלִין עָלֶיהָ אֲפִלּוּ בִּכְלִי מֻנָּח עַל גַּבֵּי קַרְקַע. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
כיצד דיה שעתה היתה יושבת כו': שם משלו יושבת במטה ולא אמר היתה עסוקה בטהרות להודיעך שאפי' למי שאמר דיה שעתה אמנם יאמר זה לטהרות לבד אבל לענין משכב ומושב הנה היא מטמאה מעת לעת האות על זה אמרו היא טמאה וכולן טהורות ולא אמרו והמטה טהורה וכן העיקר אצלינו כמו שביארנו בפתיחה ולשון התוספתא הרואה דם מטמאה מעת לעת אוכלין ומשקין ומשכבות ומושבות וכלי חרס המוקף צמיד פתיל ואינה מקולקלת ואינה מטמאה את בועלה ואינה מונה אלא משעה שראתה וירצה באמרו אינה מקולקלת שלא נתקלקלה בוסתה וכן הוא המשפט גם כן מפקידה לפקידה אם תהיינה שתי פקידות בעשרים וארבע שעות כמו שביארנו:
3
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן, בְּתוּלָה, מְעֻבֶּרֶת, מֵנִיקָה וּזְקֵנָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בְתוּלָה, אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
R. Bartenura (non traduit)
אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן. דְּאֵינָן רְגִילוֹת לִרְאוֹת דָּם:
אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְהָכִי מַסִּיק בַּגְּמָרָא {ח} דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} דְּאִי לָאו הָכִי, אֵין לְמֵדִין מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר הֲלָכָה בַּמִּשְׁנָה. גְּמָרָא. שֶׁהַתַּנָּאִים לֹא דִּקְדְּקוּ אִישׁ בְּדִבְרֵי חֲבֵרוֹ כוּ'. רַשִׁ''י:
Rambam (non traduit)
רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן כו': אלו הד' נשים אינן רואות דם ברוב העתים וכבר פסק הש''ס הלכה כרבי אליעזר:
4
אֵיזוֹ הִיא בְתוּלָה, כֹּל שֶּׁלֹא רָאֲתָה דָם מִיָּמֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁנְּשׂוּאָה. מְעֻבֶּרֶת, מִשֶּׁיִּוָּדַע עֻבָּרָהּ. מֵנִיקָה, עַד שֶׁתִּגְמֹל אֶת בְּנָהּ. נָתְנָה בְּנָה לְמֵנִיקָה, גְּמָלַתּוּ אוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ:
R. Bartenura (non traduit)
מִשֶּׁיִּוָּדַע עֻבָּרָהּ. לְסוֹף שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מִיּוֹם שֶׁנִּתְעַבְּרָה:
עַד שֶׁתִּגְמֹל. עַד שֶׁיַּשְׁלִים לִבְנָהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ מֵת בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ, דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ {ט}, שֶׁהַיּוֹלֶדֶת אֵבָרֶיהָ מִתְפָּרְקִים וְאֵין דָּמָהּ חוֹזֵר עַד אַחַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ. וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ הֲרֵי הִיא כְּכָל הַנָּשִׁים וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּנִיקָה וְהוֹלֶכֶת אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים:
גְּמָלַתּוּ אוֹ מֵת רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. דְּסָבַר רַבִּי מֵאִיר דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשָׂה חָלָב {י}. וּכְשֶׁאֵינָהּ מֵנִיקָה, אֲפִלּוּ קֹדֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ חוֹזֵר הַדָּם לִמְקוֹמוֹ וְחוֹזֶרֶת לִהְיוֹת רוֹאָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ט} לְרַבָּנָן הוּא דִּמְפָרֵשׁ הָכִי: {י} כְּדִכְתִיב מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא (חָלָב מִדָּם) לֹא אֶחָד [אִיּוֹב יד], בִּתְמִיָּה, כְּלוֹמַר יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְרַבָּנָן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זוֹ שִׁכְבַת זֶרַע. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵלּוּ מֵי הַנִּדָּה, שֶׁהַמַּזֶּה וּמַזִּין עָלָיו טָהוֹר, וְנוֹגֵעַ טָמֵא. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
איזו היא בתולה כל שלא כו': מעוברת משיוודע עוברה מאחר שלשה חדשים מהריונה עד שתגמול את בנה עד שישלם לולד כ''ד חדשים ואם נשלמו כ''ד חדש הנה משפטה כמשפט כל הנשים מעת לעת ומפקידה לפקידה ואם נמשכו בהנקה שנים רבות לא נשמור זה והלכה כדברי חכמים:
5
אֵיזוֹהִי זְקֵנָה. כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ עוֹנוֹת סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל אִשָּׁה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ עוֹנוֹת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְעֻבֶּרֶת וּמֵנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלשׁ עוֹנוֹת, דַּיָּן שְׁעָתָן:
R. Bartenura (non traduit)
כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. עוֹנָה בֵּינוֹנִית הִיא שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמִכֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת אַחַר שֶׁהִגִּיעָה סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ, דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ. וְסָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ נִקְרָא, כָּל שֶׁקּוֹרִים לָהּ אִימָא אִימָא מֵחֲמַת זִקְנָתָהּ {יא} וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת:
כָּל אִשָּׁה. וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ זְקֵנָה, וְעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָאֲתָה, דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ:
מְעֻבֶּרֶת וּמֵנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. אֲבָל לֹא עָבְרוּ עֲלֵיהֶן, לֹא. וּדְלֹא כְּתַנָּא קַמָּא דְּאָמַר מְעֻבֶּרֶת מִשֶּׁיִּוָּדַע הָעֻבָּר {יב}, וּמֵנִיקָה מִשֶּׁנּוֹלַד. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יא} בַּיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ, וְכִי בְּדַעְתָּהּ תָּלוּי הַדָּבָר. וּמְשָׁנֵי, כָּל שֶׁרְאוּיָה לִקְרוֹתָהּ אִימָא. תּוֹסָפוֹת: {יב} אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא פָּסְקָה מִלִּרְאוֹת בְּאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים:
Rambam (non traduit)
איזו היא קטנה שעברו עליה שלשה עונות סמוך לזקנתה כו': עונה הנזכרת כאן היא עונה בינונית והיא שלשים יום וגדר הזקנה הנזכרת פה מעת שיקראו אליה הנשים אמה פלונית ולא תכעוס על זה ולא תקפיד ר' אליעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלשה עונות דיין שעתן ואפילו היתה קטנה בשנים רבי יוסי אומר מעוברת ומניקה הן אותן שאם עברו עליהן שלשה עונות דיין שעתן ואע''פ שלא תהיה זקנה ואין הלכה כרבי אליעזר ולא כרבי יוסי:
6
וּבַמֶּה אָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רָאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאֹנֶס, אַף הַשְּׁנִיָּה דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ:
R. Bartenura (non traduit)
וּבַמֶּה אָמְרוּ. אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן:
בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה. שֶׁרָאֲתָה הַבְּתוּלָה, וְהַמְעֻבֶּרֶת וְהַמֵּנִיקָה, וְהַזְּקֵנָה לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת מֵחֲמַת זִקְנָתָהּ:
אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. שֶׁהֲרֵי חָזְרָה לְקַדְמוּתָהּ לִהְיוֹת דָּמֶיהָ מְצוּיִין בָּהּ:
מֵאֹנֶס. כְּגוֹן דְּקָפְצָה וְרָאֲתָה, אוֹ מֵחֲמַת פַּחַד, אוֹ שֶׁאָכְלָה דָּבָר הַמַּגִּיר דָּם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
אין פירוש למשנה זו.
Rambam (non traduit)
ובמה אמרו דיה שעתה כו': אמר אבל בשניה מטמאה מעת לעת שב אל כל אחת מהד' נשים המסופרות בתולה ומעוברת ומניקה וזקנה. ואמר ראתה מאונס אם תחרד או תפחד או תקפוץ ממקום גבוה או שתאכל דבר ממגיר הנדות בחוזק זה כולו אונס:
7
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת, חוּץ מִן הַנִּדָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר {יג}. וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים, חוּץ מִיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר, וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִים. וּפַעֲמַיִם צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת, בְּשַׁחֲרִית וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. יְתֵרָה עֲלֵיהֶן כֹּהֲנוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בִּשְׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה:
R. Bartenura (non traduit)
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ. אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ:
צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת. בְּכָל יוֹם שַׁחֲרִית וְעַרְבִית כִּשְׁאָר נָשִׁים:
חוּץ מִן הַנִּדָּה. מִשֶּׁרָאֲתָה יוֹם אֶחָד, טְמֵאָה שִׁבְעָה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה כָּל שִׁבְעָה, שֶׁהֲרֵי בְּלֹא רְאִיָּה הִיא טְמֵאָה כָּל שִׁבְעָה:
וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר. דְּלָמָּה לָהּ בְּדִיקָה, אֲפִלּוּ תִּרְאֶה, דַּם טֹהַר הוּא:
וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, צְרִיכָה לִבְדֹּק לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ וּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ. וְדַוְקָא כְּשֶׁהִיא עֲסוּקָה בְּטָהֳרוֹת, דְּמִגּוֹ דְּבָעֲיָא בְּדִיקָה לְטָהֳרוֹת, בַּעְיָא נַמִּי בְּדִיקָה לְבַעְלָהּ. אֲבָל אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ עֲסוּקָה בְּטָהֳרוֹת, לְבַעְלָהּ לֹא בַּעְיָא בְּדִיקָה {יד}:
וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִים. אַרְבַּע לֵילוֹת לְבֵית שַׁמַּאי, וּלְבֵית הִלֵּל עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה שֶׁל בְּעִילָה, וְהִיא אֵינָהּ צְרִיכָה לְשַׁמֵּשׁ בְּעִדִּים, שֶׁהֲרֵי דָּמָהּ טָהוֹר, וַאֲפִלּוּ נִשְׁתַּנּוּ מַרְאִית דָּמֶיהָ, הוֹאִיל וְשִׁמְּשָׁה, דְּמִשּׁוּם תַּשְׁמִישׁ נִשְׁתַּנָּה. אֲבָל שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, צְרִיכָה בְּדִיקָה הֵיכָא דְּלֹא שִׁמְּשָׁה אַחַר בְּעִילָה רִאשׁוֹנָה {טו}, שֶׁמָּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה דָמִים שֶׁלָּהּ מִמַּרְאֵה דַם בְּעִילָה רִאשׁוֹנָה. וְאִם נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה דָמִים שֶׁלָּהּ, טְמֵאָה, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר שֶׁאֵין זֶה דַּם בְּתוּלִים:
שַׁחֲרִית וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. שַׁחֲרִית לְהַכְשִׁיר טָהֳרוֹת שֶׁל לַיְלָה, שֶׁאִם תִּמְצָא טְהוֹרָה תֵּדַע שֶּׁלֹא רָאֲתָה בַּלַּיְלָה, וְלִכְשֶׁתִּמְצָא עַרְבִית טְמֵאָה יָצְאוּ אֵלּוּ מִסָּפֵק. וְכֵן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְהַכְשִׁיר טָהֳרוֹת שֶׁנִּתְעַסְּקָה בָּהֶן בַּיּוֹם:
וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. שֶׁמְּכִינָה עַצְמָהּ לְשַׁמֵּשׁ עִם בַּעְלָהּ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בִּשְׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. אַף לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ בַּתְּרוּמָה, צְרִיכוֹת לִבְדֹּק עַצְמָן, לְתַקֵּן שְׁיָרֵי תְּרוּמוֹת שֶׁבִּפְנִים. שֶׁאִם תִּמְצָא עַכְשָׁיו טְהוֹרָה, כְּשֶׁתִּבְדֹּק עַרְבִית כְּמִשְׁפָּטָהּ וְתִמְצָא טְמֵאָה, לֹא יִהְיֶה שְׁיָרֵי הַתְּרוּמָה בִּכְלַל טֻמְאָה לְמַפְרֵעַ, שֶׁהֲרֵי בָּדְקָה לְאַחַר הַעֲבָרָתָהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} חוּץ כוּ'. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת וֶסֶת בִּימֵי נִדָּה וִימֵי טֹהַר. גְּמָרָא: {יד} וַאֲפִלּוּ אֵין לָהּ וֶסֶת, לְפֵרוּשׁ רַשִׁ''י: {טו} וְלִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ לֹא בָּעִינַן בְּדִיקָה, כֵּיוָן דִּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ לֹא בָּעֵי בְּדִיקָה, לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ נַמִּי לֹא בָּעֵי, דִּלְבַעְלָהּ לֹא בָּעֵי בְּדִיקָה אֶלָּא מִגּוֹ דִּלְטָהֳרוֹת, וְהָכָא לֵיכָּא מִגּוֹ. רַשִׁ''י:
Rambam (non traduit)
אף על פי שאמרו דיה שעתה כו': הנדה היושבת על דם טוהר לא תצטרך בדיקה תמיד לפי שהדם יורד ממנה ולא תועיל בבדיקה ואחר אמר שהאשה אם שמשה מטתה אשר תצטרך עדים כמו שקדם אם היתה יושבת על דם טוהר או היתה בתולה שדמיה טהורה כי היא לא תצטרך עדים לפי שדם טוהר יגר ממנה ובתולה שדמיה טהורים היא בתולה קטנה שנשאת ועוד יבא הבדל זה במה שאחר זה ויהיה לשון המשנה כן וכל משמשת משמשת בעדים חוץ מן היושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורים. ואחר התחיל בהבדל אחר ואמר שכל אשה שתהא עסוקה בטהרות תצטרך שתבדוק עצמה באלה השלשה עתים והם בשחרית ובין השמשות וקודם התשמיש אמנם אם לא תהיה עסוקה בטהרות לא יחוייב אליה שתבדק עצמה קודם שתשמש ביתה לפי שהעיקר אצלינו כל לבעלה לא בעיא בדיקה ואפילו תהיה אשה שלא קבעה לה וסת לא תצטרך בדיקה לפני תשמיש ואין הלכה כרבי יהודה:
פרק ב
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source