Chap. 3
1
אַחֲרֵי־כֵ֗ן פָּתַ֤ח אִיּוֹב֙ אֶת־פִּ֔יהוּ וַיְקַלֵּ֖ל אֶת־יוֹמֽוֹ: (פ)
Après cela, Job ouvrit la bouche et maudit le jour de sa naissance.
M. David (non traduit)
אחרי כן. כאשר חלפו שבעת הימים : ויקלל את יומו. אשר נולד בו בחושבו שכל מקרי האדם המה מוגבלים ומסודרים לפי מערכות הכוכבים בעת הלידה וההריון ולזה הוכח גם הוא במכאוב כי לא מצא בעצמו עון אשר יחטא ואשם ולכן ממרירות לב קלל יומו על כי בו הורו מערכות הכוכבים בו לרעה :
2
וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר:
Job prit la parole et dit :
Rachi (non traduit)
מַעֲנֶה אִיּוֹב, וַיַּעַן. וַיִּצְעַק שֶׁכָּל עֲנִיָּיה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא לְשׁוֹן הֲרָמַת קוֹל וְאַב לְכוּלָּם וְעָנוּ הַלְוִיִּם קוֹל רָם (דְּבָרִים כז):
M. Tsion (non traduit)
ויען. עניינו הרמת קול וכן וענו הלוים וגו' קול רם (דברים כז) :
3
יֹ֣אבַד י֖וֹם אִוָּ֣לֶד בּ֑וֹ וְהַלַּ֥יְלָה אָ֝מַ֗ר הֹ֣רָה גָֽבֶר:
Périsse le jour où je suis né, la nuit qui a dit : "Un homme a été conçu !"
Rachi (non traduit)
אִוָּלֶד בּוֹ. לְשׁוֹן עָתִיד שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַלְוַאי וְיֹאבַד הַיּוֹם שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לְהִוָּלֵד בּוֹ וְאָז לֹא הָיִיתִי נוֹלַד:
וְהַלַּיְלָה. אַף הִיא תֹּאבֵד:
אָמַר. שֶׁיֹּאמַר הַמְבַשֵּׂר אֲשֶׁר עָלָיו הַדָּבָר מוּטָל:
הֹרָה גָבֶר. שֶׁעִיבֵּר אָבִי אֶת אִמִּי, בִּנְקֵבָה נוֹהֵג לוֹמַר הוֹרָתָהּ וּבְזָכָר נוֹהֵג לוֹמַר הוֹרָה אֶת הַנְּקֵבָה:
וְהַלַּיְלָה אָמַר. זֶה א' מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁחִיסֵּר הַמִּקְרָא אֶת דְּבָרָיו מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הוּצְרַךְ לְפָרֵשׁ מִי הוּא וּמְלִיצָתוֹ אָמַר הָאוֹמֵר, (וְדוֹמֶה לוֹ הַיְרֻצוּן בְּסֶלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים) הָיָה לוֹ לוֹמַר אִם יַחֲרוֹשׁ אָדָם בַּבְּקָרִים ורז''ל אָמְרוּ מַלְאַךְ הַמְמוּנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן לַיְלָה שְׁמוֹ:
M. David (non traduit)
יאבד. היום אשר נולדתי בו יהיה אבוד ר''ל בכל שנה כשיבוא היום ההוא יהיה בו חושך עד שיהיה אבוד ממנו שם יום : והלילה אמר הורה גבר. ר''ל וכ''כ תהיה אבודה הלילה אשר המשכיל לדעת מתי היתה זמן העבור אמר באותה הלילה עיבר אבי את אמי (כי זמן הלידה נראה וידוע לכל אבל זמן העיבור לא יבין כ''א המשכיל בחכמה) :
M. Tsion (non traduit)
אולד. אמר דבריו כאלו ידבר קודם הלידה :
Ralbag (non traduit)
והלילה אמר הורה גבר. הרצון בו הלילה שאמר המבשר שהורה בה גבר והוא ליל ההריון ויחס ההריון ללילה להיותו עת המשגל לפי החק האנושי ארז''ל מלאך הממונה על ההריון לילה שמו :
4
הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ אַֽל־יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְאַל־תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה:
Que ce jour-là ne soit que ténèbres ! Que Dieu ne daigne s’y intéresser du haut de sa demeure, et qu’aucune lueur ne l’éclaire !
Rachi (non traduit)
הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ. תָּמִיד בְּכָל שָׁנָה כְּשֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ יוֹם:
אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל. לְטוֹבָה:
וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. אוֹרֶה כְּמוֹ צֹהַר וּמְתַרְגְּמִינָן נֵיהוֹר:
M. David (non traduit)
אל ידרשהו. (ז) יהי גלמוד. כ''כ יגדל בו החשך עד שיהיה יחידי ר''ל אורה :
M. Tsion (non traduit)
תופע. תזרח כמו הופיע מהר פארן (שם לג) : נהרה. אורה כמו ונהורא עמיה שרא (דניאל ב) :
Ralbag (non traduit)
יגאלהו. יטנפוהו וילכלכוהו או יהיה הרצון בו שיהיו גואלין וקרוביו חשך וצלמות בדרך שישכנו עמו תמיד והכל עולה לענין אחד : כמרירי יום. הוא מענין עורנו כתנור נכמרו רוצה לומר חמימות היום ובא במשקל סגריר והרצון בו שיבעתהו האידים העולים בסבת חמימות היום עד שימנעו אורו : (ו ;) אל יחד בימי שנה. הרצון בו לא יהיה אחד בימים שלא יבא במספר עמהם :
5
יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־עָלָ֣יו עֲנָנָ֑ה יְ֝בַעֲתֻ֗הוּ כִּֽמְרִ֥ירֵי יֽוֹם:
Que l’obscurité et l’ombre de la mort le revendiquent comme leur, qu’une épaisse nuée pèse sur lui, et que des éclipses de soleil en fassent un objet d’épouvante !
Rachi (non traduit)
יִגְאָלֻהוּ. כְּמוֹ לֶחֶם מְגֹאָל (מַלְאָכִי א) בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ (שָׁם) וְהוּא ל' לִיכְלוּךְ:
וְצַלְמָוֶת. צֵל שֶׁל מָוֶת (חֹשֶׁךְ) שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר לְעוֹלָם:
עֲנָנָה. אַפֵילָה:
כִּמְרִירֵי יוֹם. שֵׁדִים הַמּוֹשְׁלִים בַּצָּהֳרָיִם כְּמוֹ קֶטֶב מְרִירִי וְהוּא מוֹשֵׁל בַּצָּהֳרָיִם שֶׁנֶּאֱמַר וּמִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם (תְּהִלִּים צא):
M. David (non traduit)
יגאלוהו חשך וצלמות. ילכלך ויטנף אותו ותשכון עליו חשכת הענן : יבעתוהו. יפחדוהו תוקף חמימות היו' ר''ל האידים העולים בסיבת תוקף החום ימנעו אורו :
M. Tsion (non traduit)
יגאלהו. כמו יגעלהו בעי''ן ועניינו טנוף ולכלוך וכן לחם מגואל (מלאכי א) : וצלמות. צלו של מות הוא חשכת הקבר : יבעתוהו. מל' בעתה וחרדה : כמרירי. ענין חמימה כמו כתנור נכמרו (איכה ה) ובאה בהכפל למ''ד הפעל על משקל סגריר (משלי כז) :
6
הַלַּ֥יְלָה הַהוּא֮ יִקָּחֵ֪ה֫וּ אֹ֥פֶל אַל־יִ֭חַדְּ בִּימֵ֣י שָׁנָ֑ה בְּמִסְפַּ֥ר יְ֝רָחִ֗ים אַל־יָבֹֽא:
Cette nuit-là, que de profondes ténèbres s’en saisissent, qu’elle ne prenne pas rang parmi les jours de l’année et n’entre pas dans le compte des mois !
Rachi (non traduit)
אַל יִחַדְּ. אַל יִשְׂמַח כְּמוֹ וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ (שְׁמוֹת יח) (פ''א אַל יִתְאַחֵד סא''א):
M. David (non traduit)
הלילה ההוא. אשר עיבר בו אבי את אמי : יקחהו אופל. האופל יקח אותו לחלקו לישמש בו : אל יחד. אל יתאחד בימי שנה להתחבר עמהם להיות כמותם ואל יבוא בימי מספר החדשים וכפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
אופל. חשך עב : יחד. מל' אחד :
7
הִנֵּ֤ה הַלַּ֣יְלָה הַ֭הוּא יְהִ֣י גַלְמ֑וּד אַל־תָּבֹ֖א רְנָנָ֣ה בֽוֹ:
Oui, que cette nuit-là soit condamnée à la solitude, et que nul chant ne s’y élève !
Rachi (non traduit)
גַלְמוּד. יָחִיד, וְחָסֵר מֵאָדָם וּמִכָּל בְּרִיָּה:
M. David (non traduit)
יהי גלמוד. כ''כ יגדל בו החשך עד שיהיה יחידי ר''ל לא ילכו בו חבורות אנשים יחד לטייל ולא תבוא בו א''כ רננה כי דרך חבורות אנשים ההולכים יחד לטייל אשר ישירו וירננו בדרך מהלכם אבל כשלא ילכו בו חבורות לא ישמע בו רננה :
M. Tsion (non traduit)
גלמוד. יחידי כמו עדת חנף גלמוד (לקמן טו) :
Ralbag (non traduit)
גלמוד. הרצון בו יחידיות ר''ל שלא ילכו בלילה חברת האנשים יחד :
8
יִקְּבֻ֥הוּ אֹרְרֵי־י֑וֹם הָ֝עֲתִידִ֗ים עֹרֵ֥ר לִוְיָתָֽן:
Puisse-t-elle être exécrée par ceux qui maudissent le jour et possèdent le secret d’éveiller le Léviathan !
Rachi (non traduit)
יִקְּבֻהוּ. יְקַלְּלוּהוּ כְּמוֹ קָבָה לִּי (בַּמִּדְבָּר כב):
אֹרְרֵי יוֹם. הַמְקַלְּלִים אֶת יְמֵיהֶם, לְפִי שֶׁהֵם מְכַוְּונִים לְקַלֵּל קְלָלָה מִתּוֹךְ צַעֲרָם:
הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן. לִהְיוֹת עֲרִירִים בִּמְחַבַּרְתָּם לְיַחֵד לִיוּוּי שֶׁלָּהֶם מַחְבֶּרֶת אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ מֵאֵין בָּנִים, ובגמ' יְרוּשַׁלְמִי רָאִיתִי עוֹרֵר לִוְיָתָן לְקוֹנֵן עַל לִיוּוּי שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁיָּמוּת כְּמוֹ לֹא יְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ:
M. David (non traduit)
יקבהו וגו'. הספדנים המאררים בהספדם את יום מיתת המת אשר יספדוהו ומוכנים המה לעורר אבלות ולמדו לשונם לארר ולקלל המה יקבוהו את הלילה ההוא :
M. Tsion (non traduit)
יקבהו. ענין קללה כמו לכה קבה לי (במדבר כב) : העתידים. המוכנים כמו להיות עתידים ליום הזה (אסתר ג) : עורר. מל' התעוררות : לויתן. ענין אבלות ובירושלמי לא תעורר אשה לויתה במועד (מ''ק פרק משקין) :
Ralbag (non traduit)
לויתן. אבלם :
9
יֶחְשְׁכוּ֮ כּוֹכְבֵ֪י נִ֫שְׁפּ֥וֹ יְקַו־לְא֥וֹר וָאַ֑יִן וְאַל־יִ֝רְאֶ֗ה בְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר:
Que les étoiles de son aube matinale demeurent obscures, qu’elle attende vainement la lumière et ne voie point s’ouvrir les paupières de l’aurore,
Rachi (non traduit)
נִשְׁפּוֹ. חֹשֶׁךְ אִישׁוֹנוֹ:
בְּעַפְעַפֵּי. בְּזַהֲרוּרֵי כְּמוֹ וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מַיִם (יִרְמְיָה ט):
M. David (non traduit)
כוכבי נשפו. אף הכוכבים הגדולים הנראים בתחלת הלילה ובסופו גם המה יהיו חשוכים בהלילה ההוא עם כי אורם רב עד שלא ימנע הראותם בעבור קצת האורה אשר היא בתחלת הלילה ובסופו : יקו. הלילה ההוא יקוה שיבא אחריו אור השמש ולא יהיה כי לא תזרח השמש ביום שלאחריו ואפ' בבקיעת השחר וזהרו לא יראה הלילה ההוא כי לא יאיר אחריו אור השחר :
M. Tsion (non traduit)
נשפו. תחלת הלילה וסופו שניהם קרואים נשף ובדרז''ל תרי נשפי הוו וכו' (ברכות ג) והוא ענין חשך כמו בנשף בערב יום (משלי ז) : בעפעפי. הוא אישון העין והושאל לבקיעת אור השחר והוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם יגלה השמש שהוא נראה כפתיחת העין :
Ralbag (non traduit)
ככבי נשפו. הם הככבי' הגדולים הנראים בתחלת הלילה ובסופה ולא ימנע הראותה האור הנמצא אז : ואל יראה בעפעפי שחר. ר''ל שלא יבקע השחר :
10
כִּ֤י לֹ֣א סָ֭גַר דַּלְתֵ֣י בִטְנִ֑י וַיַּסְתֵּ֥ר עָ֝מָ֗ל מֵעֵינָֽי:
pour n’avoir pas tenu closes les portes du sein qui m’avait conçu et caché la misère à mes regards !
Rachi (non traduit)
כִּי לֹא סָגַר. מִי שֶׁיְּכוֹלֶת בְּיָדוֹ לִסְגּוֹר וְגַם זֶה מִן הַמִּקְרָאוֹת דּוֹמִין לְהַלַּיְלָה אָמַר:
דַּלְתֵי בִטְנִי. שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ שֶׁאִם עָשָׂה כֵּן וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי:
M. David (non traduit)
כי לא סגר. ר''ל בעבור זה יהיו מקוללים כן על אשר לא שפטו אז מערכת השמים לסגור דלתי בטני הוא הטבור אשר דרך בו יבא המאכל להזנת הולד כ''א היה נסגר הייתי אז מת במעי אמי והיה א''כ נסתר מעיני העמל אשר אני עתה בו :
Ralbag (non traduit)
דלתי בטני. ר''ל הבטן אשר היה בו הריוני והוא בטן אמי :
11
לָ֤מָּה לֹּ֣א מֵרֶ֣חֶם אָמ֑וּת מִבֶּ֖טֶן יָצָ֣אתִי וְאֶגְוָֽע:
Que ne suis-je mort dès le sein de ma mère ? Que n’ai-je rendu le dernier soupir en me détachant de ses flancs ?
Rachi (non traduit)
לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת. מִיצִיאָתִי מֵרֶחֶם (הָיִיתִי סא''א) מוּכָן לָמוּת מִיָּד וּמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן עָתִיד כְּאִלּוּ עוֹמֵד עַכְשָׁיו בְּיוֹם יְצִיאַת הָרֶחֶם וְאוֹמֵר (לָמָּה) לֹּא אָמוּת עַתָּה. וְלָמָּה לֹּא מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע. לָמָּה לֹּא הָיְתָה לִי גְּוִיעָה מוּכֶנֶת:
M. David (non traduit)
למה לא מרחם אמות. כאומר ואם בעבור סכנת אמי נשארתי חי במעיה למה לא מתי מיד בצאתי מן הרחם : מבטן. כאשר יצאתי מבטן היה לי לגוע ולמות וכפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
אמות. אמר דבריו כאלו ידבר עד לא יולד : ואגוע. ואמות כמו כי גוע אהרן (במדבר כ) :
12
מַ֭דּוּעַ קִדְּמ֣וּנִי בִרְכָּ֑יִם וּמַה־שָּׁ֝דַ֗יִם כִּ֣י אִינָֽק:
Pourquoi deux genoux m’ont-ils recueilli ? A quoi bon des mamelles pour m’allaiter ?
Rachi (non traduit)
מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי. בִּרְכֵּי אִמִּי קוֹדֵם לְמִיתָה:
כִּי אִינָק. נִגְזֹר עָלַי לִינֹק מֵהֶם לְפִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּיוֹם לֵידָה הוּא מַזְכִּיר דְּבָרִים שֶׁל אַחֲרָיו בִּלְשׁוֹן עָתִיד:
M. David (non traduit)
מדוע קדמוני. מדוע באו לפני ברכי המילדות כמשפט המילדת לקבל אותי בצאתי מן הרחם כמשפט המילדת הלא טוב היה לי ליפול בארץ ולמות : ומה שדים. למה נמצאו שדים לאמי להניק אותי הלא טוב הי' לי בהעדרם כי מיד הייתי מת ברעב :
M. Tsion (non traduit)
קדמוני. באו לפני כמו ולא יקדמנה מגן (ישעיה לז) : ומה. ענינו כמו למה וכן מה יתאונן אדם (איכה ג) :
13
כִּֽי־עַ֭תָּה שָׁכַ֣בְתִּי וְאֶשְׁק֑וֹט יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז | יָנ֬וּחַֽ לִֽי:
A présent je serais couché dans une paix profonde, je dormirais et jouirais du repos,
Rachi (non traduit)
שָׁכַבְתִּי. הָיִיתִי שׁוֹכֵב בַּקֶּבֶר:
M. David (non traduit)
כי עתה. א''כ היה הייתי א''כ עתה שוכב בקבר בהשקט וכאשר הייתי ישן בקבר אז היה לי מנוחה וכפל הדבר במ''ש :
14
עִם־מְ֭לָכִים וְיֹ֣עֲצֵי אָ֑רֶץ הַבֹּנִ֖ים חֳרָב֣וֹת לָֽמוֹ:
en compagnie des rois et des arbitres de la terre, qui se bâtissent des monuments destinés à la ruine,
Rachi (non traduit)
הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ. זֶהוּ דֶּרֶךְ לְמַעֲמִידֵי שֵׁם לִבְנוֹת עָרִים נֶחֱרָבוֹת לְזִכָּרוֹן לָהֶם כְּמוֹ (יְשַׁעְיָה נח) וּבָנוּ מִמְּךָ חֳרָבוֹת עוֹלָם וְקוֹרֵא לְךָ גּוֹדֵר פֶּרֶץ כלו' עִם שָׂרִים וּבַעֲלֵי שֵׁם אוֹ הַלְוַאי שֶׁלֹּא נוֹדַעְתִּי וָאֶהְיֶה כְּנֵפֶל וּמַה שֶׁכָּתַב לֹא אֶהְיֶה כְּנֵפֶל טָמוּן מִפְּנֵי שֶׁעוֹמֵד עַל לְשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן תֵּימַהּ וּמוּסָב עַל לָמָּה לֹא מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִּרְכַּיִם אוֹ מַדּוּעַ לֹא אֶהְיֶה כְּנֵפֶל טָמוּן:
M. David (non traduit)
עם מלכים. הייתי א''כ שוכב עם מלכים ודומה להם כי לא ניכר בקבר יתרון לזה על זה : הבונים וגו'. דרך המלכים והגדולים לבנות ערים חרבות ושוממות למען היות להם לזכרון :
M. Tsion (non traduit)
למו. לעצמם :
Ralbag (non traduit)
הבונים חרבות למו. ר''ל שהם בונים המקומות אשר היו חרבים לקרא שמם על הבניינים ההם :
15
א֣וֹ עִם־שָׂ֭רִים זָהָ֣ב לָהֶ֑ם הַֽמְמַלְאִ֖ים בָּתֵּיהֶ֣ם כָּֽסֶף:
ou bien des grands qui ont possédé de l’or et rempli d’argent leurs maisons.
M. David (non traduit)
או עם שרים. או הייתי שוכב דומה לשרים בעלי הזהב וכאומר הנה בקבר לא היה ניכר יתרון עלי לא לבעלי הממשלה ולא לבעלי העושר אבל עתה אל מי אדמה ואשוה :
16
א֤וֹ כְנֵ֣פֶל טָ֭מוּן לֹ֣א אֶהְיֶ֑ה כְּ֝עֹלְלִ֗ים לֹא־רָ֥אוּ אֽוֹר:
Ou encore, que n’ai-je été comme l’avorton qu’on, enfouit, comme ces petits enfants qui n’ont pas aperçu la lumière ?
Rachi (non traduit)
כְּעֹלְלִים. תִּינוֹקוֹת וּלְכָךְ קוֹרֵא אוֹתָם עוֹלָלִים שֶׁכּוּלָּם שְׂחוֹק וְלִיכְלוּךְ כְּמוֹ (לְקַמָּן טז) וְעוֹלַלְתִּי בְּעָפָר וּכְמוֹ וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה (שׁוֹפְטִים יט):
M. David (non traduit)
או כנפל טמון. מוסב על למה האמור בתחילת הענין לומר או למה כנפל ממון לא אהיה ר''ל למה לא הייתי נפל והוא הנופל מרחם קודם זמנו עד לא כלו חדשיו בעוד לא נתפשטו איבריו ועדיין הוא מקופל וטמון קצתו בקצתו : כעוללים וגו'. הם הנפלים אשר לא ראו אור העולם וכפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
טמון. מכוסה ונסתר : כעוללים. כן יקרא התינוק הרך כמו עוללי טפוחים (שם ב) וכן יקרא במעי האם :
17
שָׁ֣ם רְ֭שָׁעִים חָ֣דְלוּ רֹ֑גֶז וְשָׁ֥ם יָ֝נ֗וּחוּ יְגִ֣יעֵי כֹֽחַ:
Là, les méchants mettent un terme à leur violence, là ; se reposent ceux dont les forces sont à bout.
Rachi (non traduit)
חָדְלוּ רֹגֶז. נִמְנָעִים מֵרוּגְזָם שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים וּרְגִילִים לְהַרְגִּיז בָּאָרֶץ:
וְשָׁם יָנוּחוּ. וְשָׁם נָחוּ דָּבָר הַהוֹוֶה כְּתָבוֹ בִּלְשׁוֹן עָתִיד:
M. David (non traduit)
שם. ר''ל מה שאתאוה לשכון בקבר הוא בעבור כי שם חדלו הרשעים מרגזם ולא יוסיפו להתרגז ולכעוס על אנשים ומצאו א''כ שוכני הקבר מרגוע מן הרשעים : יגיעי כח. אותם שהיה כחם יגע ועיף מן העמל הנה שם ישכנו במנוחה :
Ralbag (non traduit)
חדלו רוגז. ר''ל חדלו יראה כמו העניין באמרו לב רגז שהרצון בו לב ירא והרצון בזה שאחר המות סרה ידאת הרשעים מעל האנשים :
18
יַ֭חַד אֲסִירִ֣ים שַׁאֲנָ֑נוּ לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ ק֣וֹל נֹגֵֽשׂ:
Là aussi, les captifs sont en paix, sans plus entendre la voix d’un maître despotique.
M. David (non traduit)
יחד. האנשים שהיו במאסר עד לא מתו הנה שם כולם יחד בהשקט ושאנן ואין מי ישמע שם קול נוגש המכריז לעבודת המלך :
M. Tsion (non traduit)
שאננו. מל' שאנן והשקט : נוגש. מל' נגישה וכפיה :
19
קָטֹ֣ן וְ֭גָדוֹל שָׁ֣ם ה֑וּא וְ֝עֶ֗בֶד חָפְשִׁ֥י מֵאֲדֹנָֽיו:
Petits et grands y sont confondus, et l’esclave est libéré de son maître.
Rachi (non traduit)
קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם. שָׁם נִיכָּר מִי חָשׁוּב וּמִי שָׁפֵל וּלְפִי שֶׁאוֹתָהּ גְּדוּלָּה גְּדוּלַּת עוֹלָם הוּא וְאוֹתוֹ שִׁפְלוּת שִׁפְלוּת עוֹלָם הִיא:
M. David (non traduit)
קטן וגו'. ר''ל שם שוה הקטן להגדול ואין יתרון לזה על זה ושם נעשה העבד חפשי מאדוניו כי לא יעבדנו עוד :
M. Tsion (non traduit)
חפשי. ענין חרות כמו יצא לחפשי חנם (שמות כא) :
20
לָ֤מָּה יִתֵּ֣ן לְעָמֵ֣ל א֑וֹר וְ֝חַיִּ֗ים לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ:
Pourquoi octroie-t-on la lumière au misérable, et la vie à ceux dont l’âme est pleine d’amertume,
Rachi (non traduit)
לָמָּה יִתֵּן. (הַנּוֹתֵן וְהוּא הקב''ה):
לְעָמֵל אוֹר. לְמִי שֶׁגָּדֵל בְּעָמָל וְצָרָה לָמָּה נוֹתֵן לוֹ אוֹר עוֹלָם וְלֹא הֵמִיתוּ בְּהִוָּולְדוֹ:
M. David (non traduit)
למה יתן. ר''ל ואם אמנם הקבר הוא מקום מנוח ומרגוע למה יתן אור העולם למי שנפשו עמל בצרות ולמה יתן חיים וגו' וכפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
למה יתן. מי שבידו ליתן וקצר בדבר המובן מאליו וכמוהו רבים :
21
הַֽמְחַכִּ֣ים לַמָּ֣וֶת וְאֵינֶ֑נּוּ וַֽ֝יַּחְפְּרֻ֗הוּ מִמַּטְמוֹנִֽים:
qui appellent de leurs vœux la mort, qui les fuit, et la cherchent plus avidement que des trésors,
Rachi (non traduit)
הַמְחַכִּים לַמָּוֶת. לְמָרֵי נֶפֶשׁ הַתְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לָמוּת וְקוֹבְלִים לֵאמֹר אֵינֶנּוּ:
וַיַּחְפְּרֻהוּ. מְרַגְּלִים אַחֲרָיו:
מִמַּטְמוֹנִים. יוֹתֵר מִשֶּׁמְרַגְּלִים אַחַר מַטְמוֹנֵי אוֹצְרוֹת וְהָיוּ:
M. David (non traduit)
המחכים. הלא המה אשר יקוו למות ומדוע איננו ואף כי יחפשו אחריו יותר מאחר מטמונים :
M. Tsion (non traduit)
המחכים. המקוים כמו וחכיתי לה' (ישעיה ח) : ויחפרוהו. מל' חפירה ור''ל יחפשו כי המחפש חופר בקרקע : ממטמונים. מאוצרות כי הדרך להניחם במקום טמון ונסתר :
Ralbag (non traduit)
ויחפרוהו ממטמונים. ר''ל שהם יבקשו המות יותר ממטמונים :
22
הַשְּׂמֵחִ֥ים אֱלֵי־גִ֑יל יָ֝שִׂ֗ישׂוּ כִּ֣י יִמְצְאוּ־קָֽבֶר:
qui ressentent des transports de joie et sont dans l’allégresse, dès qu’ils obtiennent une tombe ;
Rachi (non traduit)
הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל. וְיָשִׂישׂוּ אִם הָיוּ מוֹצְאִים קָבֶר:
אֱלֵי גִיל. בִּשְׁבִיל הַגִּילָה וְהַשָּׂשׂוֹן שֶׁל (מְצִיאוּת) קָבֶר:
M. David (non traduit)
השמחים. הנה האנשים שלימי הדעת השמחים אל דבר אשר ראוי ונכון לגיל בו הלא המה ישישו כאשר ימצאו קבר וסיבת מות :
M. Tsion (non traduit)
אלי גיל. אל גיל :
23
לְ֭גֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְכּ֣וֹ נִסְתָּ֑רָה וַיָּ֖סֶךְ אֱל֣וֹהַּ בַּעֲדֽוֹ:
à l’homme enfin dont la destinée est voilée et que Dieu a confiné comme dans un enclos ?
Rachi (non traduit)
לְגֶבֶר אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה. כָּל טוֹבוֹת אֲשֶׁר פָּעַל נִסְתְּרוּ מֵאֵת בַּעַל הַגְּמוּל וְלֹא הִבִּיט בָּהֶם:
וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ. עָשָׂה מְחִיצָה לְפָנָיו לְסָגְרוֹ בְּמַסְגֵּר כְּמוֹ (הוֹשֵׁעַ ב) הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ:
M. David (non traduit)
לגבר. מוסב למעלה לומ' הלא ישישו כאשר ימצאו קבר לגבר אשר דרכו נסתרה ממנו שיש לו קושי המזל לבל יוכל לעשות דרכו לגמור מעשהו אשר החל ואלוה עשה גדר בעד דרכו לבל יוכל לעבור בו ובעבור זה ישישו שלימי הדעת כאשר ימצאו לו קבר כי יאמרו טוב מותו מחייו והואיל וכן הוא למה יתן א''כ לעמל אור :
M. Tsion (non traduit)
ויסך. ענין גדר כמו אתה שכת בעדו (לעיל א) :
Ralbag (non traduit)
ויסך אלוה בעדו. ר''ל שגדר השם בעדו דרכו אשר ילך בה עד אשר ימנעו ממנו כל מבוקשיו :
24
כִּֽי־לִפְנֵ֣י לַ֭חְמִי אַנְחָתִ֣י תָבֹ֑א וַֽיִּתְּכ֥וּ כַ֝מַּ֗יִם שַׁאֲגֹתָֽי:
Aussi bien, je ne mange pas un morceau de pain que mes sanglots n’éclatent, et que mes plaintes ne se répandent comme l’eau.
Rachi (non traduit)
תָבֹא. בָּאָה:
וַיִּתְּכוּ. לְשׁוֹן נִתַּךְ אַרְצָה נִגָּרִים וְיוֹרְדִים כַמַּיִם וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ נְתִיכָה ל' רְבִיָּיה:
M. David (non traduit)
כי לפני לחמי. למה לי חיים הלא מר לי מאד כי אף לפני מאכלי תבוא אנחתי ולא הלכה הצער בשמחת תענוג המאכל ושאגותי המה תכופים מבלי הפסק כמי' הנגרים ויורדים :
M. Tsion (non traduit)
ויתכו. ענין שפיכה ויציקה כמו עד נתך מים (ש''ב כא) : שאגותי. צעקותי :
Ralbag (non traduit)
ויתכו כמים שאגותי. ר''ל שכבר נגרו אחת אחר אחת כמים הנגרים אשר ירוצו רץ לקראת רץ בלי הפסק :
25
כִּ֤י פַ֣חַד פָּ֭חַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵ֑נִי וַאֲשֶׁ֥ר יָ֝גֹ֗רְתִּי יָ֣בֹא לִֽי:
C’est que tout malheur dont j’avais peur fond sur moi ; ce que je redoutais vient m’assaillir.
Rachi (non traduit)
פַחַד פָּחַדְתִּי. כָּל יְמֵי עָמַדְתִּי בְּפַחַד עַל זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ (לְעֵיל א) וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ וגו':
וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי. הֵן עַתָּה הוּעַתַּד וְנִגְזַר שֶׁיָּבֹא לִי:
M. David (non traduit)
כי פחד. הפחד אשר פחדתי בעת שלותי פן יבואו עלי הרעות האלה הנה כן באו אלי : ואשר יגורתי. כפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
כי פחד פחדתי. אשר פחד פחדתי וכן כי גוע אהרן (במדבר כ) : ויאתיני. באה עלי כמו אתא בקר (ישעיה כא) : יגורתי. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב) : יבא לי. כמו בא לי :
26
לֹ֤א שָׁלַ֨וְתִּי | וְלֹ֖א שָׁקַ֥טְתִּי וְֽלֹא־נָ֗חְתִּי וַיָּ֥בֹא רֹֽגֶז:
Je ne connais plus ni paix, ni sécurité, ni repos : les tourments m’ont envahi.
Rachi (non traduit)
לֹא שָׁלַוְתִּי. מִדְּאָגָה זוֹ וְהִנֵּה וַיָּבֹא רוֹגֶז:
M. David (non traduit)
לא שלותי. מעולם לא ישבתי בשלוה ובהשקט ובנחת כי יראתי מן הרעה הבאה ומתרגשת בעולם והנה באה עלי הרוגז והחרדה (העולה מהמענה ההיא שהיה איוב נבוך בדעתו ומסתפק לומר שכל מקרי האדם המה מוגבלים ומסודרים לפי מערכת השמים אשר יורו בעת ההריון והלידה ולזה קלל יום תולדתו וליל עיבורו אף יתרעם מול המקום המסדר את הנהגה ההיא לומר מדוע לא סדר אשר מי שיהי' ראוי להולד בכמו זה המערכה שנולד הוא שימו' או ברחם האם או בצאתי ולא יראה ברעה כי טוב לו המות) :
M. Tsion (non traduit)
נחתי. מל' נחת ומנוחה :
Ralbag (non traduit)
ויבא רגז. ר''ל מה שהייתי ירא ממנו ויהיה רוגז מענין יראה על דרך אמר שם רשעים חדלו רגז : ביאור דברי המענה צעק איוב ואמר יאבד יום אשר יולדתי בו והלילה אשר היה בו ההריון לאמי, היום ההוא יהיה חשך, היום ההוא אשר יולדתי בו יהיה חשך אל ישתדל בו אלוה ממעל להזריח עליו השמש ולא יאיר עליו שום אורה יהיה עם היום ההוא חשך וצלמות בדרך שלא יהיה אוד בו, יבעתהו האדים החזקים העולים בסבת חוזק החום מהיום, הלילה ההוא אשר הרתה בו אמי יקחהו אופל עד שלא יהיה בו אור הככבים לא יהיה נמנה באחת מימי השנה עד שיצורף אל השנה ולא יבא במספר הירחים עד שיצורף אל החדש, הנה הלילה ההוא יהי גלמוד עד שלא ילכו בו חברת האנשים במבואות העיר וברחובותי' ולא תבא בהם רננה בו, ואמנם אמר זה לפי שמנהג ההולכים בלילה שישירו וירננו, יקללו הלילה ההוא כל האנשים העתידים לעורר אבלם על קושי יומם שהם מקללים הזמן בסבת מרירות נפשם, יחשכו הכוכבים הגדולם הנראים בלילה ההוא בתחילתה ובסופה עם הסתר שאר הכוכבים בסבת האור הנמצא אז ויתמיד החשך בלילה ההוא לבלתי סור, יקוה לאור השמש ולא יזרח ולא יבקע השחר בה בדרך שלא יהיה אחריה יום, כי לא סגר הלילה ההוא דלתי בטן אמי שלא תתעבר והי' מסתיר בזה עמל מעיני ואחר שנתעברה למה לא מתי מעת צאתי מרחם אמי עד שתכף שיצאתי מבטן אגוע כי זה היה יותר טוב לי מחיותי לראות בזה הרע אשר מצאני, מדוע קדמוני ברכי' ברכי המילדת להצילני בעת הלידה ולמה נמצאו שדים לאמי להניק אותי להחיותי, כי עתה אם הייתי מת מרחם הייתי שוקט ונח מאלו הרעות בקבר, עם מלכים ויועצי ארץ אשר הם בונים המקומות החרבים למו להקרא שמם עליהם, או עם שרים זהב להם הכונסים להם אוצרות כסף הנה אלו האנשים עם טוב הצלחתם לפי הנראה לא היה להם בקבר יתרון עלי, או למה לא הייתי נפל שאמות מרחם ולא יושלם ההריון כי כמו העוללים המתים במעי אמם אשר לא ראו אור הנה המות נבחר מאד וזה כי בעת המו' סרה יראת הרשעים מעל האנשים ר''ל שהמתים אינם יראים מהרשעים ושם ימצאו מנוח היגעים כל האסירים הם הם שאננים בקבר ולא שמעו קול נוגש, שוה המות לקטן ולגדול אין יתרון בו לאחד על האחד ושם העבד חפשי מאדניו לא יעבדנו ולא ירדה בו, הנה תמה למה יתן השם לאיש הקשה יום אור החיים ולמה יתן חיים לאנשים המרי נפש, והנה המות להם יותר טוב עד שמחכים למות למצוא מרגוע לנפשם ולא ימצאוהו וישתדלו למצוא אותו יותר ממטמון לרוב תשוקתם אליו אם יאמר האומר כי לא די עדות בתשוקתם אל המות שיהיה המות יותר טוב להם כי כן מנהג החולים שתהיה תשוקתם אל מה שיזיקם ולא יתכן לומר שיהיו הענינים ההם המזיקים טובים להם מפני תשוקתם אליהם הנה אנחנו נמצא שהאנשים האחרים השמחים אל מה שראוי לשמוח עליו ישמחו ויגילו כי ימות האיש קשה יום אשר גדר השם דרכו עד אשר לא יוכל להשיג דבר ממה שיבקשהו לראותה כי המות טוב לו ואולם זכר השמחים אל מה שראוי לשמוח עליו כי מהם לבד חלקת ראיה בזה הענין לפי שבכאן אנשים רעי התכונה ישמחו כי ימצא רע לזולתם ולא תעיד שמחתם על הרע ההוא שיהיה הרע ההוא טוב למקבלים אותו וזה מבואר בנפשו ואחר שהתיישב שהמות טוב לכמו אלו האנשים המרי נפש הנני תמה למה השתדל השם שיתן לי חיים שכבר השיגני מהמרירות עד שתמיד אני מתאנח גם בעת היות מאכלי לפני אשר היה ראוי שישכחני צרתי השתדלותי בלקיחת מזוני ונתכו כמים שאגותי אחת אחר אחת כמים הנגרים בלי הפסק כי אין הפסק בין שאג' לשאג', הנה פחד פחדתי בעת שלותי פן יביאוני הרעות האלה אשר באו לי ואשר יגרתי בא לי, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי, מזה הפחד עד שבא מה שהייתי ירא ממנו, והכלל העולה מהדברים הוא שדעת איוב היה שכל מקרי האדם הם מסודרים ומוגבלים לפי מערכת הככבים בעת הלידה ולזה קלל היום שנולד בו לחשבו כי הוא היה סבת הרעות שקרהו וקלל ליל ההריון להיותו מורה על איכות מה שיקרה לעובר ברחם ועת צאתו מרחם וכבר זכרו זה בעלי המשפט ולזה היה מורה ליל ההריון על עת הלידה אשר הוא מורה לפי דעתם על כל מקרי האדם בחייו וקלל יום הלידה תחלה להיותו מורה בעצמות ראשונה על מקרי האדם בחייו וקלל ליל ההריון אחר זה להיותו מורה בשנית עליהם וזה שהוא יורה על עת הלידה אשר הוא מורה על אלו המקרים ועוד נתרעם על ליל ההריון על אשר לא היתה הוראתו אם שלא נתעברה אמו אם שלא תשלים הריונה ותפיל אם שימות בצאתו מרחם אמו כי אלו המקרים הם לפי מערכת הכוכבים ברגע רדת הטפה ברחם לפי מה שאמרו בעלי המשפט והנה בחר איוב לא היותו על היותו בסבת המקרים האלה אשר קרוהו ונתרעם על השם ית' המסדר זאת ההנהגה אשר מצד מערכת הככבים אשר ימצא בה זה האופן מהעדר הסדר והיושר אשר יבא ממנה רעות לטובים וטובות לרעים כמו שיזכור איוב במה שאחר זה איך לא סדר במי שיולד בכמו זה המערכת שימות מרחם ולא יראה ברע כי זה יותר טוב להם לפי מחשבתו ויחס זה לשגגה לשם ית' או ללאות וקצור וכבר שגג בזאת ההנחה בב' צדדים, האחת כי זאת ההגבלה המסודרת מצד מערכת הככבים לא תחייב על כל פנים הגעת המקרים אשר יורו עליהם אבל כבר נשארו אפשריים מצד הבחירה האנושית כמו שזכרנו בפתיחתנו לזה הביאור והשנית לחשבו שאלו הרעות המדומות הם רעות אנושיות עד שיבחר המקבל הרעות ההם המות מהחיים וזה אמנם היה צודק אם היו אלו הרעות רעות אנושיות לפי שהמות משובח על החיים הבלתי אנושיים לפי דעת קצת הקודמים כמו שנזכר בספר המדות ואולם הטובות האנושיות עם הרעות הבלתי אנושיות הם הם משובחות בעצמם ואפשר שנאמר שאיוב לא שגג בצד השני כי היה מאמין בהשארות הנפש כמו שנבאר במה שיבא בע''ה ואולם אמר זה לצער אלו החיים אשר היה בהם וגנותם שיותר טוב היה אצלו העדר ההצלחה האנושית עם העדר אלו הרעות אשר היה בהם מתיקות קניין ההצלחה האנושית עם קניין אלו הרעות ואע''פ שהם רעות בלתי אנושיות ואולם בצד הראשון היה טועה בלי ספק כמו שיוכיח תשובת ריעיו לא במה שיבא ותשובתו אליהם ולולא זה לא היינו אומרים שטעם בו כלל וזה כי אנחנו נראה ירמיהו ע''ה קלל את יומו אלא שירמיהו לא הביאתהו לזה אמונתו בשזאת ההגבלה היא מצד המערכה כמו שהתפרסם מדבריו במקומות רבים מנבואתו ואמנם אמר זה על צד ההפלגה והגוזמא לחוזק מרירות נפשו והנה דעת איוב היה כמו שיתבאר במה שיבא שההשגחה האלהית אינה באישי האדם כלל כל שכן בשאר אישי ב''ח אבל הם כלם משולחים ונעזבים אלא ההנהגה המסודרת מהגרמת השמימיים והביאהו להאמין זה החוש והעיון אם החוש למה שנראהו מרוע הסדור הנופל באישי האדם הטובות והרעות אם העיון להיות אלו הענינים הפרטים הזמניים בלתי אפשר בהם לפי מחשבתו שיהיו ידועים אצל השם יתברך לפי שאי אפשר שתהיינה בו ידיעות מתחדשות ונפסדות ולא ידע אם כן הענינים הזמניים מי שאין לו יחס עם הזמן כלל זהו אמרו מדוע משדי לא נצפנו עתים ויודעיו לא חזו ימיו ירצה בזה מדוע לא יהיו נעלמים מהשם ית' הענינים הזמניים והזמנים והנה אין לו יחס עם הזמן עד שיודעיו לא חזו ימיו אבל ראוהו קיים ועומד ורחוק מההתפעליות כולם בתכלית המרחק ומי שזה דרכו אי אפשר שיתואר בזמן כלל כמו שיתבאר בטבעיות ועוד שאלו הענינים הטבעיים הארציים לרוחק מדרגתם מהשם יתברך הנה ימאסם השם יתברך ויתעבם בהכרח לפחיתותם כי אין מדרך השלם בתכלית השלמות להשגיח בדברים אשר הם בתכלית החסרון ועוד כי השכל לא ישיג הדברים מצד מה שהם בו פרטיים אבל תהיה בו ההשגה לכחות אחרים כמו הדמיון והחוש ואם אין בשם יתברך כמו אלו הכחות אשר יושג בהם הפרט אי אפשר שישיג אלו הדברים הפרטיים והוא אומרו העיני בשר לך אם כראות וגומר הנה אלו הטענות שתמצא שיקיים בהם דעתו איוב בזה הדרוש, וכבר יספק מספק ויאמר אם היה דעת איוב כן על מה היה מעלה עולות ליראתו שמא חטאו בניו והוא יראה שהתשובה והתפילה אל השם יתברך בלתי מועילה להיותו בלתי משגיח בזה העולם השפל ונאמר כי איוב היה מאמין בהשארות הנפש כמו שיראה מדבריו במה שאחר זה ולזה היה מקריב בניו לעבודת השם יתברך כפי היכולת אע''פ שלא היה מאמין שיהיה בזה גמול גופני מצורף לזה שאיוב היה רוצה לצאת ידי שתיהן רצוני שלמה שהיה נבוך ומבולבל בענין השגחת השם יתברך היה רוצה לעשות הראוי לפי כל אחת מהדעות ולזה היה עושה פעולות המאמין בגמול ובעונש כדי שישמרו קנייניו עד שהשיגהו מה שהגיע ואז התרחקה ממנו האמנה הזאת לדעתו בעצמו שהוא היה צדיק ושאין השגת אלו הרעות על צד העונש למרי שקדם :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source