Chap. 28
1
ה֗וֹי עֲטֶ֤רֶת גֵּאוּת֙ שִׁכֹּרֵ֣י אֶפְרַ֔יִם וְצִ֥יץ נֹבֵ֖ל צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֑וֹ אֲשֶׁ֛ר עַל־רֹ֥אשׁ גֵּֽיא־שְׁמָנִ֖ים הֲל֥וּמֵי יָֽיִן:
Malheur, couronne fastueuse des buveurs d’Ephraïm, diadème éphémère dont se pare son orgueil, qui entoure des têtes brillantes de parfums, étourdies par le vin !
Rachi (non traduit)
שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם. שֶׁהָיוּ מִשְׂתַּכְּרִין בְּיַיִן טוֹב שֶׁל מְדִינַת פְּרוּגִיתָא כִּדְאָמַר מַיָא דְּדוּרְמַסְקִית וְחַמְרָא דִּפְרוֹגִיתָא קִפְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ. וּמַצַּב מַטַּע תִפְאַרְתּוֹ יִהְיֶה צִיץ הַפֶּרַח שֶׁלּוֹ:
נֹבֵל. הֵם תְּאֵינִים הַמְקוּלְקָלוֹת כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּבְרָכוֹת עַל הַנּוֹבְלוֹת וּפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשּׁוּלֵי כֻּמְרָא:
וְצִיץ. נֵץ כְּדִמְתַרְגְּמִינַן וַיָּצֵץ צִיץ וַאֲנֵץ נֵץ:
אֲשֶׁר. נְטוּעִים:
עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים. הִיא כִּנֶּרֶת שֶׁפֵּירוֹתֶיהָ מְתוּקִים וְשָׁם הֵם הוֹלְמִים עַצְמָן בְּיַיִן:
הֲלוּמֵי יָיִן. כְּתוּשֵׁי חֵמָר, וְיֵשׁ עוֹד לִפְתּוֹר צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל וגו' צְבִי הַתִּפְאֶרֶת שֶׁעַל רֹאשׁ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הַמְּשׁוּחִין בְּגַאֲוַת רָאשֵׁי שְׁמָנִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עָמוֹס ו) רֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ, גֵּיא ל' גַּאֲוָה כְּמוֹ (לְעֵיל טו) מוֹאָב גֵּיא מְאֹד (וְאוֹתוֹ הַצִּיץ כְּצִיצַת נוֹבֵל תִּהְיֶה):
הֲלוּמֵי יָיִן. כָּךְ קוֹרְאָן עַל שֵׁם שִׁכְּרוּתָן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (עָמוֹס ו) הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יָיִן:
Targ. Yonathan (non traduit)
וַי דִי יָהֵיב כִּתְרָא לְגֵיוְתָנָא טִפְשָׁא רַבָּא דְיִשְׂרָאֵל וְיָהֵב מִצְנַפְתָּא לְרַשִׁיעַיָא דְבֵית מַקְדְשָׁא תּוּשְׁבַּחְתֵּהּ דִי עַל רֵישׁ חֵילָא שְׁמֵינָא כְּתִישֵׁי חֲמָר:
M. David (non traduit)
הוי. הנביא מתאונן על עטרת הגאוה של שכורי אפרים ר''ל על מה שהיו מתכבדים בגאותם : וציץ נובל צבי תפארתו. הדר תפארתו היא עטרת הגאוה שזכר תכלה מהר כציץ השדה אשר במעט זמן יבול ויכמוש והוא כפל ענין במ''ש : אשר על ראש. חוזר על עטרת גאות לומר העטרה אשר על ראש בני אפרים שהיו מפנקים עצמם למשוח ראשם הרבה בשמן מבושם וכאלו היה הראש גיא מלא שמן : הלומי יין. אשר היו מוכים מהיין כי לפי רוב השכרות יפלו בארץ ויוכו על האבנים המושלכים על פני האדמה וכאילו היין הוא המכה :
M. Tsion (non traduit)
הוי. ענין קריאה לצער : וציץ. כעין פרח : נובל. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהלים א) : צבי. ענין הדר כמו וצבי עדיו (יחזקאל ז) : גיא. עמק : ' הלומי. ענין הכאה וכתישה כמו הלמוני בל ידעתי (משלי כג) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הוי, החזיון של קאפיטל זה ושאח''ז סובב על המון התלאות שעברו על שבט יהודה ע''י מלך אשור, ומפלתו לסוף, והכתובים (מן פסוק א' עד ה') המדברים על עשרת השבטים, הם רק הוצעה אל מטרת חפצו שינבא על יהודה מפסוק ה' ואילך. כאומר מלכות אפרים כבר שבת ובטל, אבל מלכות יהודה אשר מחשבת ה' עליהם לטובה, גם הם ביין שגו ובשכר תעו, וגם עליהם יעבר כוס, עד יערה עליהם רוח ממרום. ובזה נבא אל הביאור, אומר הוי, קורא אני, הלא עטרת גאות של שכרי אפרים היא המלכות שלהם, (וקראה עטרת גאות, ר''ל שאינה עטרת תפארת באמת רק עטרת גאות הלב והתנשאות רוח המדמה על שקר). וציץ נבל היא מליצה על ארצם השמנה מאד המגדלת פירות משובחים על ראש מקומות השמנים, (וקראם ציץ נובל לגנאי על שלא נתקיים בידם) הנה שני אלה, מלכותם, וארצם, הם מכבר הלומי יין נשברו ונאבדו על ידי שרדפו אחרי היין והשכרות :(מלבי''ם באור הענין)
2
הִנֵּ֨ה חָזָ֤ק וְאַמִּץ֙ לַֽאדֹנָ֔י כְּזֶ֥רֶם בָּרָ֖ד שַׂ֣עַר קָ֑טֶב כְּ֠זֶרֶם מַ֣יִם כַּבִּירִ֥ים שֹׁטְפִ֛ים הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽד:
Voici venir, violent et impétueux, lancé par l’Éternel comme l’irruption de la grêle, un ouragan meurtrier ; comme l’irruption de grandes eaux qui submergent tout, il le fait peser sur le sol avec puissance.
Rachi (non traduit)
הִנֵּה. יֵשׁ רוּחַ חָזָק וְאַמִּיץ לה' שֶׁהוּא כְּזֶרֶם בָּרָד וְשַׂעַר קֶטֶב מְרִירִי:
הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד. יַנִּיחֵהוּ עַל אַרְצָם בְּיָדוֹ הַחֲזָקָה וְיַפִּיל הַנּוֹבְלוֹת מִן הַתְּאֵנִים:
Targ. Yonathan (non traduit)
הָא מָחָן תַּקִיפָן וַחֲסִינָן אַתְיָן מִן קֳדָם יְיָ כְּזַרְמִית בָּרָד כְּעַלְעוּל רוּחַ כְּזַרְמִית מַיָין תַּקִיפִין שָׁטְפִין כֵּן יֵתוּן עֲלֵיהוֹן עַמְמַיָא וְיִגְלוּנוּן מֵאַרְעֲהוֹן לְאַרְעָא אוֹחֲרִי בְּחוֹבַיָא דִי בִידֵהוֹן:
M. David (non traduit)
הנה חזק ואמיץ. הנה יש רוח חזק ואמיץ לה' שהוא כזרם ברד המשבר אילנות : שער קטב. כרוח סערה הכורת ומשחית : שוטפים. אשר המה שוטפים בחזקה : הניח לארץ ביד. זה הרוח יניח עטרת גאונם לארץ בחזקת היד ובכח רב :
M. Tsion (non traduit)
כזרם. ענין שטף הבא בחוזק רב וכן כזרם קיר (לעיל כה) : שער. רוח סערה והכ''ף של כזרם משמשת בשתים כאלו אמר כשער : קטב. ענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע יג) : כבירים. חזקים או מרובים : שוטפים. נמשכים והולכים במרוצה : הניח. כמו יניח עבר במקום עתיד : ביד. ר''ל בכח ע''ש שהכח הוא ביד :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
חזק ואמץ. דבר חזק ואמיץ, החוזק, מציין ההתגברות בשעתו. והאמוץ מציין קיום הכח ההוא והתמדתו, וסדרו תמיד חזק ואמיץ, ע''ל (ל''ה ג'). שער קטב, רוח סערה כורתת וקוטפת הכל, ושטפים, נקראו המים בעת שישאו כל אשר יפגשו בלכתן :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הנה, (מכאן עד פסוק ה' הוא מאמר מוסגר לספר איך נשבת מהם מלכותם וארצם) : חזק יש לה' דבר חזק ואמיץ, (אמיץ הוא מציין התמדת החוזק בלי לאות והפסק, והמאמר מגביל חזק כזרם ברד, ואמיץ כזרם מים כבירים). חזק כזרם ברד שהוא שובר ארזים, ושער קטב היא רוח סערה קוטבת וכורתת את הכל ממקומו, ואם תתחבר עם הברד הזורם רוח סערה גדולה אז יעקור את הכל. ואמיץ כזרם מים כבירים שטפים, כי הברד שובר אבל אינו שוטף הדבר ממקומו, אבל אם יבא אחריו זרם מים אז הם שוטפים את כל אשר שבר הברד וישאוהו למקום רחוק, ומשל הברד אל ההרג והשמד שעשו בני אשור בארצם, ומשל הזרם, הוא אל אשר הגלו את הפליטה אל נהר גוזן וערי מדי, הניח הזרם ברד ומים כבירים, הניח תחלה את העטרת גאות לארץ בידו, ואח''כ. (מלבי''ם באור הענין)
3
בְּרַגְלַ֖יִם תֵּֽרָמַ֑סְנָה עֲטֶ֥רֶת גֵּא֖וּת שִׁכּוֹרֵ֥י אֶפְרָֽיִם:
Elle sera foulée aux pieds, la couronne fastueuse des buveurs d’Ephraïm,
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּרִגְלִין יִתְּדָשׁ כִּתְרָא דְגֵיוְתָנָא טִפְּשָׁא רַבָּא דְיִשְׂרָאֵל:
M. David (non traduit)
ברגלים תרמסנה. ברגלי האויב תרמסנה עטרת הגאוה של שכורי אפרים ר''ל האויב ישפיל גאותם :
M. Tsion (non traduit)
תרמסנה. ענין דריכה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
תרמסנה, עטרת. שם המין, וע''כ בא ברבים, וכן תקראנה מלחמה (שמות א') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ברגלים תרמסנה, והנמשל של הניח לארץ ביד, הוא על שהעביר העטרה מן המלך, והנמשל של ברגלים תרמסנה שהעביר המלכות לגמרי ע''י שהגלה אותם מארצם, ושני אלה מגבילים נגד זרם ברד, וזרם מים כבירים, שע''י הזרם ברד שהוא משל אל ההריגה נפלה עטרת המלוכה, וע''י זרם מים כבירים שהוא משל אל הגלות נרמסה העטרה לגמרי, עד שא''א להחזירה ע''י מלך אחר, אחר שכולם הלכו שבי לפני צר. ור''ל כי שלשה פעמים בא סנחריב על אפרים ובשני פעמים הראשונים נשאר להם עדיין פליטה אבל בפעם השלישית היו למרמס עד לכלה :(מלבי''ם באור הענין)
4
וְֽהָ֨יְתָ֜ה צִיצַ֤ת נֹבֵל֙ צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹ֖אשׁ גֵּ֣יא שְׁמָנִ֑ים כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ אֲשֶׁ֨ר יִרְאֶ֤ה הָֽרֹאֶה֙ אוֹתָ֔הּ בְּעוֹדָ֥הּ בְּכַפּ֖וֹ יִבְלָעֶֽנָּה: (ס)
et il adviendra de ce diadème flétri qui pare son orgueil, qui couronne sa tête brillante de parfums, comme d’une primeur avant l’été, laquelle, à peine aperçue, à peine dans la main, est déjà dévorée.
Rachi (non traduit)
כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ. כְּבִישּׁוּלָהּ שֶׁל תְּאֵנַת צִיץ נוֹבֵל:
בְּטֶרֶם קַיִץ. עֵת בִּישּׁוּל שְׁאָר הַתְּאֵנִים אֲשֶׁר מִתּוֹךְ שֶׁהִיא בְּכוֹרָה קוֹפֵץ עָלֶיהָ וּבוֹלְעָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ כָּךְ וַיִּשְׁקֹד עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ (דָּנִיֵּאל ט'):
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיהֵי דְיָהִיב מִצְנַפְתָּא לְרַשִׁיעַיָא דְבֵית מַקְדְשָׁא תּוּשְׁבַּחְתֵּהּ דִי עַל רֵישׁ חֵילָא שְׁמֵינָא כְּבִכּוּרָא עַד לָא קַיְטָא דְאִם יֶחֱזֵי דְחָזֵי יָתָהּ כְּאִלּוּ הִיא בִּידֵהּ יְבַלְעִינָהּ:
M. David (non traduit)
והיתה וכו'. הדר תפארתו הדומה לציצת הנובל אשר היא לעטרה על ראש גיא שמנים : כבכורה. חוזר על והיתה האמור בתחלת המקרא לומר עטרת הגאוה תהיה כתאנה שנתבכרה בטרם יהיה הקיץ והוא עת בשול התאנים כולם : אשר יראה וכו'. אשר מיד כשיראה אותה הרואה יבלענה מיד כשהיא עדיין תלויה על הענף ואינו ממתין עד שיתלוש ואמר שכן ימהר האויב להשפיל גאותם :
M. Tsion (non traduit)
ציצת. מלשון ציץ : כבכורה. מלשון בכור ור''ל הנגמר והנתבשל ראשון וכן בכורי ענבים (במדבר יג) : קיץ. הוא זמן בישול התאנים וכן והלחם והקיץ (ש''ב טו) : בכפו. ענינו ענף כמו וכפתו לא רעננה (איוב טו) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
והיתה, אחר שספר איך נפלה עטרת גאות, מספר מפלת הציץ נובל שהוא משל אל ארצם, הוא היה דומה כבכורה בטרם קיץ ומצייר בזה ג' ענינים. א. שהם הגלו תחלה ונתבשלו לפני הזמן כפרי המתבכרת טרם בא הקיץ, ב. שנדמו בזה להבכורה אשר יראה הרואה אותה הגם שאינו בעליה ילקטנה, ג. כי בעודה בכפו בעודה בידו טרם הגיעה אל פיו, וגם יבלענה בפעם אחד בלי לעיסה מתוך החביבות, כן ירשו אותה זרים אשר לא להם המשפט, והחריבו אותם בעודם משורשים בארצם בעודם יושבים לבטח, (עד כאן מאמר המוסגר מעתה שב אל דבריו בפסוק א'), אומר הנה עטרת וציץ נובל של אפרים הם מכבר הלומי יין, אבל לעומת זה לשבט יהודה, הנה. (מלבי''ם באור הענין)
5
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַעֲטֶ֣רֶת צְבִ֔י וְלִצְפִירַ֖ת תִּפְאָרָ֑ה לִשְׁאָ֖ר עַמּֽוֹ:
En ce jour, l’Éternel-Cebaot sera une couronne de gloire et un splendide diadème pour le reste de son peuple,
Rachi (non traduit)
בַּיּוֹם הַהוּא. כְּהָתֵם הַפּוֹשְׁעִים:
יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי. לַצַּדִּיקִים הַנִּשְׁאָרִים בָּהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּעִדָנָא הַהִיא יְהֵי מְשִׁיחָא דַייָ צְבָאוֹת לִכְלִילָא דְחֶדְוָא וּלְכֶתֶר דְתוּשְׁבָּחָא לִשְׁאָרָא דְעַמֵהּ:
M. David (non traduit)
ביום ההוא. ביום מפלת מלכות אפרים : לעטרת צבי. ר''ל יתלו הכבוד בגאות ה' : ולצפירת תפארה. כפל הדבר במ''ש : לשאר עמו. הם יהודה ובנימין :
M. Tsion (non traduit)
ולצפירת. כן יקרא העטרה או המצנפת המסבב את הראש כי צפירה היא ענין סבוב ובמשנה הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה (כלים פי''ו) ור''ל הסבוב שעושים לקופה :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ביום ההוא, של מפלת אפרים, עטרת צבי לעומת עטרת גאות של אפרים יהיה עטרת חמדה, ולעומת ציץ נובל הצומח וכלה, יהיה צפירת תפארה, אור השחר הצומח והולך עד נכון היום, לשאר עמו היא מלכות יהודה :(מלבי''ם באור הענין)
6
וּלְר֖וּחַ מִשְׁפָּ֑ט לַיּוֹשֵׁב֙ עַל־הַמִּשְׁפָּ֔ט וְלִ֨גְבוּרָ֔ה מְשִׁיבֵ֥י מִלְחָמָ֖ה שָֽׁעְרָה: (ס)
et une inspiration de justice à ceux qui siègent pour la justice, de courage à ceux qui repoussent les attaques près des portes.
Rachi (non traduit)
וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט. יִהְיֶה הקב''ה לְהוֹרוֹת מִשְׁפָּט:
לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה. יִהְיֶה לְאוֹתָן שֶׁהֵם מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
לְמֵימָר קְשׁוֹט דְדִין לִדְיָתְבִין בְּבֵית דִינָא לְמִדָן דִין דִקְשׁוֹט וּלְמִתַּן נִצְחָנָא לִדְנָפְקִין בִּקְרָבָא לַאֲתָבוּתְהוֹן בִּשְׁלָם לְבָתֵּיהוֹן:
M. David (non traduit)
ולרוח משפט. האל יהיה לרוח משפט למי שיושב על המשפט ר''ל יחונן דעת לחזקים לעשות משפט אמת : ולגבורה. הוא יהיה לגבורה לבני יהודה אשר שבו ממקום המלחמה להכנס אל שער העיר להשגב שמה ר''ל לא יצטרכו לגבורת מלחמה כי האל ילחם להם ויכה את האויב :
M. Tsion (non traduit)
ולרוח. ענין התעוררות וכן ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים יא) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ולרוח לעומת שהצלחת המדינה תלויה בשני דברים. א. בשהמלך הלובש העטרת יעשה משפט בין איש לחברו, שאז ילבש עטרת צבי, הנה ה' יהיה לו לרוח משפט, כי ברוח ה' יעשה משפט. ב. שיהיו לה גבורי כח עושי מלחמה ישמרו אותה מאויב חיצוני, אומר כי ה' יהיה למשיבי מלחמה אלה לרוח גבורה להתגבר נגד האויב המחריב את ארצם, ובזה יהיה להם לצפירת תפארה בל יוחרב ארצם וידמה לציץ נובל, אמנם הלא. (מלבי''ם באור הענין)
7
וְגַם־אֵ֙לֶּה֙ בַּיַּ֣יִן שָׁג֔וּ וּבַשֵּׁכָ֖ר תָּע֑וּ כֹּהֵ֣ן וְנָבִיא֩ שָׁג֨וּ בַשֵּׁכָ֜ר נִבְלְע֣וּ מִן־הַיַּ֗יִן תָּעוּ֙ מִן־הַשֵּׁכָ֔ר שָׁגוּ֙ בָּֽרֹאֶ֔ה פָּק֖וּ פְּלִילִיָּֽה:
Toutefois, eux aussi sont troublés par le vin, égarés par la boisson ; prêtre et prophète trébuchent à cause de la boisson, sont étourdis par le vin, pris de vertige par suite d’ivresse ; leur vision est devenue trouble et ils vacillent dans leurs jugements.
Rachi (non traduit)
וְגַם אֵלֶּה. יוֹשְׁבֵי מִשְׁפָּט וּמְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה כְּלוֹמַר טוֹבִים וַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶן בַּיַּיִן שָׁגוּ כִּי עַתָּה אֵין טוֹב בָּהֶם:
שָׁגוּ בָּרֹאֶה. הִלְעִיגוּ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים וי''ת בְּמַאֲכָל מַעֲדַנִּים שֶׁרָאוּהוּ עוֹנֶג לָהֶם:
פָּקוּ פְּלִילִיָּה. הִכְשִׁילוֹ הַמִּשְׁפָּט:
פָּקוּ. לְשׁוֹן וּפִיק בִּרְכַּיִם (נַחוּם ב') פּוּקָה (שְׁמוּאֵל א' כ''ה):
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאַף אִלֵין בְּחַמְרָא רְווֹ וּבְעַתִּיקָא אִסְתַּלְעֲמוּ כַהֲנָא וְסָפַּר רְווֹ מִן עַתִּיק אִסְתַּלְעֲמוּ מִן חֲמַר טְעוֹ מִן עַתִּיק אִתְפְּנִיאוּ בָּתַר מֵיכַל בְּסִיס טְעוֹ דַיָנְהָא:
M. David (non traduit)
וגם אלה. גם יהוד' ובנימין בעבור שכרו' היין שגו בדעתם ובעבור השכר תעו מדרך הישר : כהן. הוא המורה וכן נאמר כי שפתי כהן וכו' ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב) : ונביא. הנביא השקר אשר העמידוהו להוכיח' וליישר דרכם : שגו בשכר. בעבור שתיית השכר שגו בדעת' : נבלעו. נשחתו מן השכרות : שגו ברואה. שגגו בדעתם בענין הראיה כדרך השכור שאין דעתו מסכמת לאמיתת הדבר הנראה : פקו פליליה. הכשילו את המשפט ולא דנוהו דין אמת :
M. Tsion (non traduit)
שגו. מל' שגגה ומשגה : ובשכר. יין ישן : תעו. מי שהוא מבולבל בדעתו ואינו יודע מה לעשות נקרא תועה והושאל מהתועה בדרך שאינו יודע להיכן ילך : נבלעו. ענין השחתה כמו ובלע בהר הזה (לעיל כה) : פקו. ענין הכשלה כמו ופיק ברכים (נחום ב) : פליליה. ענין משפט כמו ופללו אלהים (ש''א ב) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
שגו תעו. תעה יותר משגה, וכן שכר מיין. בראה שם ע''מ יורה ומלקוש. פליליה, המשפט וההוראה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
גם אלה, שאר עמו וגבוריו שזכר והם שבט יהודה ביין שגו ולא לקחו מוסר מאפרים שהיו הלומי יין, (תחלה ביין שגו היא שגיאה מועטת ואח''כ בשכר שהוא יין המשכר תעו הרבה) וגם כהן ונביא המורים את העם שגו לשתות שכר, עד כי נבלעו מן היין הנביא נשחת כח נבואתו והמדמה שלו ע''י היין ועי''כ שגו בראה ויחזו משאת שוא ומדוחים, וכן הכהנים תעו מן השכר תעו בהוראה ופקו פליליה והטו משפט, (המאמרים מגבילים) :(מלבי''ם באור הענין)
8
כִּ֚י כָּל־שֻׁלְחָנ֔וֹת מָלְא֖וּ קִ֣יא צֹאָ֑ה בְּלִ֖י מָקֽוֹם: (פ)
En effet, toutes les tables sont couvertes de vomissures et d’immondices ; pas un coin n’y échappe.
Rachi (non traduit)
כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת. שֶׁלָּהֶם שֶׁל זִבְחֵי מֵתִים הֵם שֶׁהֵם כְּקִיא צוֹאָה:
בְּלִי מָקוֹם. אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּן:
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲרֵי כָל פָּתוֹרֵיהוֹן מְלָן מֵיכַל מִגְעַל וּמְשַׁקֵץ לֵית לְהוֹן אֲתַר דִי נָקִי מִן אוֹנָס:
M. David (non traduit)
כי כל שלחנות. אשר הם מסובים עליהם : קיא צואה. הקאה ושלשול היציאה כדרך היין המביא הקאה ושלשול מלמטה : בלי מקום. אין מקום פנוי ונקי מאלה :
M. Tsion (non traduit)
קיא. הוא המאכל החוזר מן הגוף דרך הפה : צואה. כמו וצואה והיא צואת הגוף :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
קיא צאה. כמו ראובן שמעון :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי כל שלחנות מלאו קיא וצואה, משכרותם, ואין להם לזה מקום מיוחד מוצנע, רק מטנפים א''ע בכל מקום בגלוי :(מלבי''ם באור הענין)
9
אֶת־מִי֙ יוֹרֶ֣ה דֵעָ֔ה וְאֶת־מִ֖י יָבִ֣ין שְׁמוּעָ֑ה גְּמוּלֵי֙ מֵֽחָלָ֔ב עַתִּיקֵ֖י מִשָּׁדָֽיִם:
"À qui donc veut-il enseigner la science ? À qui inculquer des leçons ? À des enfants qui viennent d’être sevrés, de quitter la mamelle.
Rachi (non traduit)
אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה. שֶׁמָּא לְתִינוֹקוֹת שֶׁאֵין יוֹדְעִין לְהָבִין כִּי הַגְּדוֹלִים פָּנוּ לַדֶּרֶךְ רָעָה:
גְּמוּלֵי מֵחָלָב. בְּדוּלֵי מֵחָלָב:
עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם. לְשׁוֹן וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם (בְּרֵאשִׁית יב), ד''א בְּדוּלִים מִן הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת חָלָב וְעַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם מוּסָרִים מִלִּפְנֵי ת''ח:
Targ. Yonathan (non traduit)
לְמַן אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְתָא וּמַן אִתְפְּקַד לְמִסְבַּר חוּכְמָא הֲלָא לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִרְחִימִין מִכָּל עַמְמַיָא וַחֲבִיבִין מִכָּל מַלְכְּוָתָא:
M. David (non traduit)
את מי. הואיל והגדולים פונים אל השכרות א''כ למי ילמוד הנביא דעה ולמי יבין השמועה אשר שמע מאת ה' : גמולי מחלב. וכי ילמד לאלה שנגמלו מהנקת החלב : עתיקי. הנעתקים משדי אמן וכפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
יורה. ענין למוד כמו ולהורות נתן בלבו (שמות לה) : גמולי מחלב. כן נקרא התינוק הנפרש מקרוב מן ההנקה כמו ויגדל הילד ויגמל (בראשית כא) : עתיקי. מל' העתק והסרה וכן ויעתק משם ההרה (שם יב) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
יורה דעה, הכהן. שפתי כהן ישמרו דעת וכו'. יבין שמועה, הנביא. את אשר שמעתי מאת ה' צבאות הגדתי לכם : גמולי מחלב עתיקי משדים. הנעתק משד עדן אינו גמול מחלב, כי יתכלכל בחמאת בקר וחלב צאן, ולכן הוסיף עתיקי משדים, שהוא היונק :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
את מי, מסיים את דבריו, אומר אחר שכבר הוכחתי אותם פעם אחר פעם ע''י הנביאים, וגם כבר ראו מה שקרה לאפרים ולא לקחו מוסר, אשאל את מי יורה הכהן המורה דעה ולמי יודיע הנביא שמע הנבואה, וכי לגמולי מחלב הוא מורה דעה אשר אינם מבינים את הלימוד בפעם הראשון ולכן צריך להבינם וללמדם אלף פעמים? ושיעור הכתוב וכי לגמולי מחלב יורה דעה, עד. (מלבי''ם באור הענין)
10
כִּ֣י צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו קַ֥ו לָקָ֖ו קַ֣ו לָקָ֑ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁם:
Ce n’est que loi sur loi, précepte sur précepte, règle sur règle, ordre sur ordre, une vétille par ci, une vétille par là !"
Rachi (non traduit)
כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו. נָבִיא מִצְוָה לָהֶם מֵאֵת הקב''ה וְהֵם יֵשׁ לָהֶם צַו שֶׁל עכו''ם כְּנֶגֶד צַו זֶה וְחוֹזֵר הַנָּבִיא וּמוֹכִיחָם וְהֵם תָּמִיד אוֹמְרִים יֵשׁ לָנוּ צַו לָצָו שֶׁלָּנוּ חָשׁוּב מִשֶּׁלְּךָ:
קַו לָקָו. יֵשׁ לָהֶם קַו מִשְׁקוֹלֶת מִשְׁפְּטֵי רָשָׁע כְּנֶגֶד קַו הַצֶּדֶק:
זְעֵיר שָׁם. הַנָּבִיא אוֹמֵר לָהֶם עוֹד מְעַט תָּבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה וְהֵם אוֹמְרִים זְעֵיר שָׁם יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ לְיָמִים מוּעָטִין:
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲרֵי אִתְפַּקַדוּ לְמֶעְבַּד אוֹרַיְתָא וּמָא דְאִתְפַּקַדוּ לָא צְבִיאוּ לְמֶעְבַּד וְאִתְנַבִּיאוּ עֲלֵיהוֹן נְבִיַיָא דְאִם יְתוּבוּן יִשְׁתְּבֵק לְהוֹן וּלְמִלֵי נְבִיַיָא לָא קַבִּילוּ הַלִיכוּ בַּרַעֲוַת נַפְשְׁהוֹן וְלָא חֲמִידוּ לְמֶעְבַּד אוֹרַיְתִי סְבָרוּ דְיִתְקַיֵים לְהוֹן פּוּלְחַן טַעֲוָתָא וְלָא סְבָרוּ לְפוּלְחַן בֵּית מַקְדְשִׁי כִּזְעֵר הֲוָה בְּעֵינֵיהוֹן בֵּית מַקְדָשִׁי לְמִפְלַח תַּמָן כִּזְעֵיר בְּעֵינֵיהוֹן שְׁכִנְתִּי תַּמָן:
M. David (non traduit)
כי צו לצו. מהתענג ומרוב כל המה רחוקים ממצות ה' עד שההכרח לעשות להם צוואה במצות ה' ר''ל לעשות עוד סייג וגדר למצות ה' ואל הצוואה והסייג הזה ההכרח לעשות עוד לה סייג וצוואה אחרת : קו לקו. ע''ש שקו המשקולת עשויה להשמר לבל יעקמו הבנין לזה קורא למשמרת בלשון קו ורצה לומר ההכרח לעשות להם משמרת למשמרת התורה ולעשות עוד משמרת למשמרת והענין כפול במ''ש : זעיר שם. ר''ל אף במקום המוכן ללמוד תורת ה' אין ללמד להם כי אם מעט מעט כי למשא יחשב להם : זעיר שם. הכפל יורה על הצמצום :
M. Tsion (non traduit)
צו לצו. מל' צואה : קו לקו. ענינו חוט המשקולת של הבנאי וכן וקו ינטה (זכריה א) : זעיר. מעט כמו כתר לי זעיר (איוב לו) : שם. ר''ל במקום הידוע המוכן ללמוד שמה וכן על כל המעשה שם (קהלת ג) ופי' במקום המוכן אל הדבר :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
צו. הראשון פעל, ולצו שם, וכן קו לקו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי צו לצו, עד שצריך לצוות מה שכבר צוה ולחזור ולצוות מה שכבר צוה שני פעמים, וגם לא די בזה רק צריך עוד לציין בקו כדרך שמלמדים לתינוקות על ידי קוים וציורים, את הדבר שכבר ציין להם בקו, ואח''כ לציין ולצייר שנית, ולא ללמד ולצייר דברים רבים בפעם אחד רק זעיר שם זעיר שם, מעט בענין זה ומעט בענין אחר כמי שהמנהג בלימוד שמלמדים לתינוקות :(מלבי''ם באור הענין)
11
כִּ֚י בְּלַעֲגֵ֣י שָׂפָ֔ה וּבְלָשׁ֖וֹן אַחֶ֑רֶת יְדַבֵּ֖ר אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה:
Sans doute c’est dans une langue barbare et dans un idiome étranger qu’il parlait à ce peuple,
Rachi (non traduit)
בְּלַעֲגֵי שָׂפָה. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן לְעָגִים וְכֵן (לְקַמָּן לב) עִלְּגִים שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן הָפוּךְ שֶׁאֵינוֹ מְיוּשָּׁר לְהִשָּׁמַע:
יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה. כָּל הַמְדַבֵּר אֲלֵיהֶם דְּבַר נְבוּאָה וְתוֹכֵחָה דּוֹמֶה לָהֶם לְלָשׁוֹן נִלְעַג שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין בּוֹ:
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲרֵי בְּשִׁנוּי מַמְלֵל וּבְלִישָׁן תּוֹלְעֲבָא הֲווֹ מַלְעִגִין לְקָבֵיל נְבִיַיָא דְמִתְנַבָּן לְהוֹן עַמָא הָדֵין:
M. David (non traduit)
כי בלעגי שפה. כי דברי הנביא בעיניהם כאלו ידבר אליהם בלעגי שפה ובלשון אחרת שאינם מכירים בו :
M. Tsion (non traduit)
בלעגי. המדבר בהפך תכונות הדבר שאין נוח להבין קרוי נלעג בל' המקרא כמו נלעג לשון אין בינה (לקמן לג) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
לעגי שפה. הוא המגמגם בלשונו מחסרון כלי המבטא, ולשון אחרת, כמו לשון רומי לאיש פרסי :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי דברי הנביא נדמה להם כאילו מדבר בלעגי שפה שאין מבינים את דבריו, (ור''ל המדבר בלשון אחרת אף שבקי בצחות הלשון, וכן מי שנלעג בלשונו אף שמדבר בשפת עמו, קשה להבין דבריו, וכ''ש המדבר בלשון אחרת, וגם אינו יודע צחות הלשון ההוא, וכן נדמה להם דבר הנביא המדבר לשון הקדש צח ומזוקק שבעתים) :(מלבי''ם באור הענין)
12
אֲשֶׁ֣ר | אָמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם זֹ֤את הַמְּנוּחָה֙ הָנִ֣יחוּ לֶֽעָיֵ֔ף וְזֹ֖את הַמַּרְגֵּעָ֑ה וְלֹ֥א אָב֖וּא שְׁמֽוֹעַ:
lorsqu’il leur disait : "Ceci est la paix donnez du relâche à ceux qui sont Ias ceci est le repos !" Ils n’ont pas voulu écouter.
Rachi (non traduit)
אֲשֶׁר אָמַר. הַנָּבִיא לָהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה לִהְיוֹתְכֶם בְּשַׁלְוָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף שֶׁלֹּא תִּגְזְלוּהוּ זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הַמַּרְגֵּעָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
דְאָמְרִין לְהוֹן נְבִיַיָא דֵין בֵּית מַקְדְשָׁא פְּלָחוּ בֵיהּ וְדָא אַחְסָנַת בֵּית נְיָחָא וְלָא אָבוּ לְקַבָּלָא אוּלְפַן:
M. David (non traduit)
אשר אמר אליהם. רצה לומר הלא לטובתם ידבר כי זהו הדבר אשר אמר אליהם הניחו לעיף ותש כח ואל תגזלו אותו ובזאת תמצאו מנוחה ומרגוע ועכ''ז אינם רוצים לשמוע עם שהדבר הוא לטובתם :
M. Tsion (non traduit)
המרגעה. ענין מנוחה כמו הלוך להרגיעו ישראל (ירמיה לא) : אבוא. ענין רצון וחפץ כמו לא אבה יבמי (דברים כה) והאל''ף נוספת וכן ההלכוא אתו (יהושע י) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
המנוחה המרגעה. מנוחה לגוף ומרגעה לנפש. ומצאו מרגוע לנפשכם (ירמיה ו' טז). לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך (דברים כח סה), ר''ל לא מנוחה נפשיית ולא גופנית, וע''ל (לד יד) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אשר, ר''ל כי הבלתי שומע לתוכחה יהיה או מפני שאינו מבין, או מפני שהמוכיח מבקש ממנו שיקבל עליו דברים הקשים על טבע האדם כמו לסגף גופו, לפזר ממונו, ואחרי שבאר שא''א שלא יבינו דברי הנביא שכופל ומשלש ומסביר להם בלשון עמו הצח, מבאר כי אינו מבקש מהם דבר גדול, רק אמר להם בזאת תמצאו מנוחת הגוף ומרגעה לנפש אם רק תניחו לעיף הנאנח מיד עושקיו כח, בל תגזלו ותעשקו, ואעפי''כ ולא אבוא שמוע? :(מלבי''ם באור הענין)
13
וְהָיָ֨ה לָהֶ֜ם דְּבַר־יְהוָ֗ה צַ֣ו לָצָ֞ו צַ֤ו לָצָו֙ קַ֤ו לָקָו֙ קַ֣ו לָקָ֔ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֣יר שָׁ֑ם לְמַ֨עַן יֵלְכ֜וּ וְכָשְׁל֤וּ אָחוֹר֙ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ: (פ)
Ils n’ont vu dans la parole du Seigneur que loi sur loi, précepte sur précepte, règle sur règle, ordre sur ordre, une vétille par ci, une vétille par là, de sorte qu’en marchant ils trébuchent en arrière et se brisent, s’engagent dans le piège et s’y embarrassent.
Rachi (non traduit)
וְהָיָה לָהֶם דְּבַר ה' וגו'. כְּמִדָּתָהּ יִמְדּוֹד לָהֶם יִגְזוֹר שֶׁדִּבְּרוּ עֲלֵיהֶם צַו שֶׁל אוּמּוֹת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים בָּם עַל צַו פְּקוּדָּה עַל פְּקוּדָּה עֲבוֹדָה עַל עֲבוֹדָה קַו שֶׁל פּוּרְעָנוּת כְּנֶגֶד קַו שֶׁל עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם קַו לָקָו תִּקְוָה חִילּוּף תִּקְוָה יְקַוּוּ לְאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ:
זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. לְיָמִים מוּעָטִים תָּבֹא עֲלֵיהֶם וְהֵם יִתְמַעֲטוּ שָׁם בָּאָרֶץ אוֹיְבֵיהֶם:
Targ. Yonathan (non traduit)
דֵין יְהֵי כָס פּוּרְעֲנוּתְהוֹן עַל דַעֲבָרוּ עַל פִּתְגָמָא דַייָ וְעַל דְאִתְפַּקָדוּ לְמֶעְבַּד אוֹרַיְתָא וּמָא דְאִתְפַּקַדוּ לָא צְבִיאוּ לְמֶעְבַּד בְּכֵן יִתְמַסְרוּן לְעַמְמַיָא דְלָא יְדָעוּ אוֹרַיְתָא עַל דְהַלִיכוּ בִרְעוּת נַפְשְׁהוֹן וְלָא חֲמִידוּ לְמֶעְבַּד רְעוּתִי בְּכֵן יְסַבְּרוּן לְסָעִיד בְּעִדָן דְאַיְתִי עֲלֵיהוֹן עָקָא וְלָא יְהֵי לְהוֹן סָעִיד וְסָמִיךְ עַל דַהֲוָה זְעֵיר בְּעֵינֵיהוֹן בֵּית מַקְדָשִׁי לְמִפְלָח תַּמָן בְכֵן יִשְׁתָּאֲרוּן כִּזְעֵיר בֵּינֵי עַמְמַיָא דְיִגְלוֹן לְתַמָן בְּדִיל דִיהָכוּן וְיִתְקְלוּן לַאֲחוֹרָא וְיִתַּבְּרוּן וְיִתַּצְדוּן וְיִתְאַחֲדוּן:
M. David (non traduit)
והיה להם דבר ה' וכו'. ר''ל מאד נקל להם לעבור על דבר ה' כאלו לא היתה רק צוואה וסייג לצוואה אחרת ואף האחרת היתה רק צוואה וסייג למצות ה' שאין אדם נזהר כ''כ בשמירתה לפי שהיא צוואה רחוקה ממצות ה' : קו לקו. כאלו היתה רק משמרת למשמרת אחרת ואף האחרת רק משמרת למשמרת התורה שאין אדם סופנה כ''כ והענין כפול במ''ש : זעיר שם. ר''ל אף במקום שלמדוה נחשבת מעט ואף כי אותם שלא דרכו בנתיבותיה : זעיר שם. הכפל יורה ההמעטה : למען ילכו. בעבור זאת כשילכו וכפלו לפול אחור וישברו ויפלו בהמוקש וילכדו בה ר''ל יפלו בצרה ולא יוכלו להמלט :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
וכשלו ונוקשו. עיין למעלה ח' טז :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
והיתה, אמנם אף שאין רוצים לשמוע דבר ה', מ''מ יהיה להם דבר ה' ציוי אחר ציוי ואזהרה אחר אזהרה פעם אחר פעם ויסביר להם דבריו אחת אחת למען ילכו וכשלו אחור כי ההולך בשגגה ואינו יודע שיש מכשול בדרכו הולך לפנים, אבל היודע שיש מכשול והולך במזיד הוא נכשל לאחוריו, כי הוא הנסוג מדרך הידוע הטוב, לאחור, ובזה נשבר בלי תרופה, ר''ל ה' ישלח נביאיו עליהם כדי שעי''כ יגדל עונשם בהיותם מזידים, וכשלו ונוקשו, מכשול הוא באבן והמוקש הוא ע''י פח יקוש שטמנו לו אחרים בכונה, ומשל המכשול על שחוטא מצד עצמו, ומשל המוקש על שחוטא ע''י מסיתים ונביאי השקר :(מלבי''ם באור הענין)
14
לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה אַנְשֵׁ֣י לָצ֑וֹן מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלִָֽם:
En vérité, écoutez la parole de l’Éternel, ô gens de raillerie, vous qui dominez ce peuple dans Jérusalem.
Rachi (non traduit)
מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה. הָאוֹמְרִים לָצוֹן בל' מָשָׁל כְּגוֹן:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּכֵן קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ גַבְרִין רַשִׁיעִין שִׁלְטוֹנֵי עַמָא הָדֵין דִי בִירוּשְׁלֵם:
M. David (non traduit)
אנשי לצון. המלעיגים בדברי הנביא : מושלי. המושלים על העם אשר בירושלים :
M. Tsion (non traduit)
לצון. מל' לץ : מושלי. מל' ממשלה : שאול. הוא בור הקבר : חוזה. ענין גבול כמו מחוז חפצם (תהלים קז) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
לכן, אחר כי רצון ה' לנבאות ולהזהיר אתכם גם אם אינכם שומעים לכן שמעו דבר ה' אתם אנשי לצון, עוסקים בלצנות הגם שאתם מושלים על עם ה' בירושלים עיר הקדש :(מלבי''ם באור הענין)
15
כִּ֣י אֲמַרְתֶּ֗ם כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת־מָ֔וֶת וְעִם־שְׁא֖וֹל עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה (שיט) שׁ֣וֹט שׁוֹטֵ֤ף כִּֽי־(עבר) יַֽעֲבֹר֙ לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ כִּ֣י שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב מַחְסֵ֖נוּ וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ: (פ)
Vous avez dit : "Nous avons contracté une alliance- avec la mort, conclu un pacte avec le Cheol ; lorsque passera le fléau dévastateur, il ne nous atteindra pas, car nous avons fait de la fraude notre abri et du mensonge notre refuge."
Rachi (non traduit)
כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת. שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֵינוּ:
עָשִׂינוּ חֹזֶה. גְּבוּל שֶׁלֹּא יַעַבְרֶנְהוּ וְכֵן מְחוֹז חֶפְצָם (תְּהִלִּים קז) וְכֵן מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה (מְלָכִים א ז') כּוּלָּם ל' גְּבוּל הֵם וקיצו שֶׁל דָּבָר אשומיי''ר בלע''ז:
שׁוֹט שׁוֹטֵף. מַכָּה הַמִּתְהַלֶּכֶת בָּאָרֶץ:
לֹא יְבוֹאֵנוּ. לֹא יָבֹא עָלֵינוּ:
שַׂמְנוּ כָזָב. שַׂמְנוּ ע''א:
מַחְסֵנוּ. מַחְסֶה שֶׁלָּנוּ:
וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ. בע''א בָּטָחְנוּ לְהַסְתִּירֵנוּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲרֵי אֲמַרְתּוּן גְזַרְנָא קְיָם עִם קְטוֹלָא וְעִם מַחְבְּלָא עֲבַדְנָא שְׁלָמָא מְחַת סַנְאָה אֲרֵי תֵיתֵי עֲלֵיכוֹן כְּנַחַל מַגְבַּר דְאַתּוּן אָמְרִין לָא תֵיתֵי עֲלָנָא אֲרֵי שַׁוֵינָא בִּכְדִיב רָחֲצָנָנָא וּבְגִין שִׁקְרִין אִטַמַרְנָא:
M. David (non traduit)
כי אמרתם. אשר אמרתם בלעג הנה כרתנו ברית עם המות שלא יבא עלינו קודם הזמן ולא נירא א''כ מהפחדת הנביא : עשינו חוזה. עשינו גבול שלא נבוא אל השאול קודם הזמן : שוט שוטף וכו'. כאשר יעבור מכה המתהלכת בארץ לא יבוא עלינו : כי שמנו כזב מחסנו. נחסה בצל הכזב כי נחכם לומר לפני המכה שלא צוה המקום לבוא עלינו והוא ענין לצנות : ובשקר נסתרנו. כפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
שוט. שבט המכה כמו שוט לסוס (משלי כז) : שוטף. ענינו מהירות ההליכה והושאל מל' נחל השוטף :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
חזה. אות לראות ולחזות בו, כזב, שקר. דבר ששקרו יוכל להתברר תיכף נקרא שקר, ואם א''א לבררו עתה רק אחרי כן נקרא כזב. ויצוייר שקר בערך המגיד וכזב בערך השומע, שאינו יכול לברר שקרו מיד, ואז באו ב' הלשונות. (מיכה ב' יא) ושקר כזב, יפיח כזבים עד שקר (משלי ו' יט). ומסתר גדול ממחסה כנ''ל (ד' וי''ו) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אמרתם, מבאר הלצנות שלהם, כרתנו, ממליץ כי המות הוא שליח של השאול והאבדון אשר יצעק הב הב ולא ישבע, והם אמרו כי כרתו ברית עם המות בל ימיתם, וסימן שיתקיים הברית עשו עם השאול שהוא השולח את המות, בל ירצה במיתתם, והנמשל, כי מלך מצרים הוא משל המות, והרכוש הנמצא במדינה הוא משל השאול כי הוא השולח את המות עליהם שע''י שרוצה ברכושם לשלול שלל הוא בא להחריב את ארצם, והם כרתו ברית את מלך מצרים, ואין להם לירא כי ישוב והפר את בריתו ע''י שיתן עינו ברכושם, כי רכושם בעצמו הוא החוזה והאות לקיום הברית, כי כבר שלחו לו כל אוצרותם ורכושם לדורון (כמ''ש לקמן למ''ד) ישאו על כתף עירים חיליהם) ובזה הם בוטחים בעזרת מלך מצרים, שגם שוט שוטף כי יעבור אף שיהיה שוט כללי ומחריב ארצות, ואף שיעבור בארצות מ''מ לא יבוא אלינו. כי שמנו כזב מחסנו, שקר הוא גדול מכזב כי כזב הוא אמת בשעתו רק שאינו מתקיים, ושקר אין לו מציאות גם בשעתו, ומסתור הוא גדול ממחסה, ואמר על צד ההלצה, הכזב בו יחסו א''ע חסיה מועטת, והשקר שאין בו ממש כלל חושבים כי יהיה להם למסתור ומגדול עוז מפני אויב. והנמשל כי בטחו על מצרים וחסו בו והוא רצה לעזרם רק היה להם כמו אכזב ולא יכול להושיע להם בסוף, וגם בטחו על אשור שנתנו לו מנחה ושוחד וחשבו זה למסתר גדול, וזה היה שקר תיכף כי היה לבבו עליהם לרעה :(מלבי''ם באור הענין)
16
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיּ֖וֹן אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ:
Mais ainsi a parlé le Seigneur, l’Éternel : Voici, je vais, dans Sion, ériger une pierre de fondation, une pierre éprouvée, une précieuse pierre d’angle solidement fixée ; quiconque s’y appuiera ne sera pas réduit à fuir.
Rachi (non traduit)
הִנְנִי יִסַּד. לְשׁוֹן עָבַר הוּא כְּמוֹ (מְגִלָּה א) יִסַּד הַמֶּלֶךְ וְכֵן צָרִיךְ לְפוֹתְרוֹ הִנְנִי הוּא אֲשֶׁר יִסַּד כְּבָר:
בְּצִיּוֹן אָבֶן. כְּבָר נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה לְפָנַי וְהֶעֱמַדְתִּי מֶלֶךְ מָשִׁיחַ שֶׁיְּהֵא בְּצִיּוֹן לָאֶבֶן בּוֹחַן לְשׁוֹן מִבְצָר וְחוֹזֶק כְּמוֹ (לְקַמָּן לב) עוֹפֶל וָבַחַן וּכְמוֹ הֵקִימוּ בַחוּנָיו (לְעֵיל כג):
מוּסָד מוּסָד. הָרִאשׁוֹן פַּתָּח לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק מוּסָד שֶׁל מוּסָּד (מוּסָד) שֶׁהוּא מוּסָּד גָּמוּר:
הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ. הַמַּאֲמִין דָּבָר זֶה לֹא יְמַהֲרֶנָּה לֹא יֹאמַר אִם אֱמֶת הוּא יְמַהֵר לָבֹא:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֲנָא מְמַנֵי בְצִיוֹן מֶלֶךְ מֶלֶךְ תַּקִיף גִיבַּר וְאֵימְתָן אַתְקְפִינֵהּ וְאַחְסְנִינֵהּ אֲמַר נְבִיָא וְצַדִיקַיָא דְהֵימָנוּ בְאִלֵין בְּמֵיתֵי עָקָא לָא יִזְדַעְזְעוּן:
M. David (non traduit)
לכן. הואיל ויש בכם אנשים מלעיגים בדברי הנבואה יבוא עת שיקבלו גמולם וכאשר מסיים והולך : הנני יסד. הנה אני הוא אשר מאז גזר ויסד להיות בציון מלך חזק כאבן ועל חזקיה יאמר : אבן בוחן. האבן הזה יהיה להם למבצר : פנת יקרת. יהיה כאבן יקר ההושם בפנת הבנין למען יהיה נראה מהעבר מזה ומהעבר מזה : מוסד מוסד. יהיה כהיסוד המיוחד שביסודות : המאמין לא יחיש. לפי שרובם לא היו מאמינים בדברי הנביא בימי אחז לכן אמר המאמין לדברי לא ימהר לראות הדבר ר''ל לא יחשוב בלבבו שעתה תהיה הדבר כי לא תהיה עד לאחר זמן :
M. Tsion (non traduit)
בוחן. ענין מבצר חזק כמו הקימו בחוניו (לעיל כג) : פנת. מל' פנה וזויות : יקרת. מל' יקר וחשוב : מוסד. מל' יסוד : יחיש. ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו (לעיל ה) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
יסד. עבר, כי היסוד שהוא המלך חזקיהו כבר הונח, והמאמין לא יחיש, כי הבנין בכללו לא היה תיכף, עד שנת ט''ו לחזקיהו. בחן, לשון חוזק :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
לכן, (נבואה זאת נמשכה עד סי' כ''ט פסוק ט', ותוכן ענינה, תחלה מספר כי חזקיה המלך ימרוד במלכות אשור (ט''ז) ובטחונם על מצרים לא יקום (י''ז י''ח) ואשור יעבור בארצם (י''ח י''ט) אבל לסוף יפול (י''ט כ' כ''א) עפ''ז אמר להם דברי תוכחה (כ''ג כ''ט) ושוב חוזר לספר הצרות שיגיע להם תחלה ע''י מלך אשור (סי' כ''ט א' ד') ומפלתו לבסוף (ה' ט') ובזה נבאר הכתובים). הנני אשר יסדתי בציון אבן, מדמה במליצתו כי בית יהודה הורס ונחרב, וה' יתחיל לבנותו מחדש, ויניח תחלה אבן למוסדות שעליו יבנה הבית והוא המלך חזקיה (ומליצתו מוגבלת ג''כ נגד מה שאומר ויעה ברד מחסה כזב, המחסה כזב ימוש ממקומו וכנגדו יבנה בית נאמן לבית יהודה). אבן בחן, מצייר באבן הזה שלש בחינות. א. מצד חמרו יהיה אבן בוחן וחזק אשר נבחן ונתנסה שהוא אבן טוב לא מורכב מעפר וחול וחלקים זרים. ב. מצד ערכו וצורתו אחר שישימו אותו לראש פנה יהיה אבן יקר כאבן ספיר ואקדח למען יהיה פנת יקרת. ג. מצד תכליתו יהיה מוסד מוסד, עליו יניחו כל היסודות, יהיה יסוד היסודות, ומחזיק הבנין בכללו, והנמשל כי המלך הזה מצד עצמו יהיה נבחן ומנוסה לצדיק גמור נקי מתאות וזך המחשבות, ב. מצד יחוסו, אחר יהיה לראש פנה שיהיה מזרע בית דוד היקרים, ג. שיהיה יסוד היסודות ילבש עצה וגבורה והוא יחל להושיע את ישראל. המאמין בדבר זה לא יחיש וימהר, כי לא יהיה זה תיכף כי תחלה יעברו צרות רבות :(מלבי''ם באור הענין)
17
וְשַׂמְתִּ֤י מִשְׁפָּט֙ לְקָ֔ו וּצְדָקָ֖ה לְמִשְׁקָ֑לֶת וְיָעָ֤ה בָרָד֙ מַחְסֵ֣ה כָזָ֔ב וְסֵ֥תֶר מַ֖יִם יִשְׁטֹֽפוּ: (ס)
J’emploierai le droit comme cordeau et la justice comme fil à plomb ; la grêle balayera l’abri de la fraude et les eaux entraîneront son refuge.
Rachi (non traduit)
וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו. לִפְנֵי בָּא אוֹתוֹ מֶלֶךְ אָבִיא עֲלֵיכֶם גְּזֵרוֹת לְהָתֵם הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבָּכֶם וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט יִסּוּרָיו לִהְיוֹת לְקָו כְּלוֹמַר אָשִׂים קַו מִדַּת יִסּוּרִין לְהָבִיא עֲלֵיכֶם וְאֶת צְדָקָה אָשִׂים שֶׁתְּהֵא מִשְׁקוֹלֶת הַמְּיַישֶּׁרֶת בִּנְיָן הַבּוֹנִין בְּחוֹמוֹת כְּלוֹמַר שֶׁתְּהֵא צְדָקָה מְהַלֶּכֶת לִפְנֵיהֶם וּמְיַישֶּׁרֶת דַּרְכֵיהֶם שֶׁיִּכְלוּ הַפּוֹשְׁעִים וְנוֹתְרוּ הַצַּדִּיקִים:
וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב. אוֹתוֹ כִּיסּוּי שֶׁאֲמַרְתֶּם כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ יָבֹא בָּרָד וִיטַאְטְאֶנּוּ וְיָעָה לְשׁוֹן טֵיאוּט כְּמוֹ (מ''א ז) אֶת הַיָּעִים שֶׁגּוֹרְפִין בָּהֶם אֵפֶר הַכִּיֹּרוֹת:
וְסֵתֶר. שֶׁאֲמַרְתֶּם עָלָיו וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ הַמַּיִם יִשְׁטְפוּהוּ כְּלוֹמַר אָבִיא הֲמוֹן (אוּמּוֹת) שֶׁיִּשָּׁבְרוּ מַצֵבוֹתֵיהֶם וּפְסִילֵיהֶם וּלְשׁוֹן מִשְׁפָּט הָאָמוּר כָּאן יושטיצ''א בלע''ז:
Targ. Yonathan (non traduit)
וֶאֱשַׁוֵי דִנָא תַקִין דְאִטַמַרְתּוּן כְּחוּט בִּנְיָנָא וּזְכוּתָא כְּאֶבֶן מַשְׁקוּלְתָּא וְיִדְלַק רוּגְזִי בְּרוֹחֲצָן כִּדְבֵיכוֹן וְעַל דְאִטַמַרְתּוּן מִן קֳדָם מְעִיקָא יַתְכוֹן עַמְמַיָא יִגְלוֹן:
M. David (non traduit)
ושמתי משפט לקו. אז אשוב גמול המפעל ואשים משפט יסורים להרשעים הללו כפי קו חטאם ר''ל כדבר הנמדד בקו לא פחות ולא יותר : וצדקה למשקלת. ואל הצדיקים אעשה צדקה כפי משקל צדקתם כי בימי חזקיה יכבוש סנחריב ערי הבצורות ביהודה ויהרוג הרשעים והצדיקים יותרו ויקבלו הטובה : ויעה ברד. כלפי שאמרו כי שמנו כזב מחסנו אמר שהברד יכבד ויטאטא את המחסה הכזב ר''ל סנחריב המכה לא יפנה אל דברי הכזב : וסתר. כלפי שאמרו ובשקר נסתרנו אמר שהמים ישטפו את מסתור השקר ר''ל סנחריב לא יפנה אל השקר וכפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
לקו. ענינו חבל המדה : ויעה. ענין כבוד וטאטא והוא מל' ואת היעים (שמות לח) שהם הכלים העשוים לכבד ולהסיר את הדשן :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
קו משקלת. הקו, יהיה גם בארך ורוחב. והמשקלת, רק על שיוי החומה בגובה, וכיוצא בו (מ''ב, כא יג) ושם בארתי, וההבדל בין משפט וצדקה (למעלה א' כז). ויעה, ענין טאטוא. (יח) וכפר. יתבטל, לא תדעו כפרה (לק' מז יא) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ושמתי, אחר שצייר את יסוד הבנין, מתחיל לצייר את הבנין בעצמו, הנה דרך הבנאים, אחר שיניחו האבן פנה, ימדדו בקו המדה אורך הבנין ורחבו, ואחר שבונים בגובה יחזיקו בידם אנך ואבן משקולת לראות אם החומה שוה בגובהה, עפ''ז אומר כי משפט שבין אדם לחבירו שיעשו אז, זה יהיה הקו, ולפיהם יתארך ויתרחב הבנין שהיא בית יהודה לארכו ולרחבו, והצדקה שהיא המע''ט שבין אדם למקום היא תהיה המשקולת שעפ''י יעלה הבנין בגובה נכח היושבי בשמים, (וממליץ שע''י המשפט יצלחו בדרך טבעי וע''י הצדקה יצלחו בהשגחה נפלאת מעל שמים למעלה מן הטבע). ויעה, אחר שיבנו בנין מבצר יבטלו את המחסה שאין בה ממש, ולא יבטחו על אשור ומצרים. וסתר מים ישטפו, הברד שובר ומניח במקומו והמים שוטפים ונושאים את הדבר, וממליץ כי הסתר שעליו בטחו יותר יהיה בטולו גם כן יותר עד שלא ישאר ממנו רושם כלל :(מלבי''ם באור הענין)
18
וְכֻפַּ֤ר בְּרִֽיתְכֶם֙ אֶת־מָ֔וֶת וְחָזוּתְכֶ֥ם אֶת־שְׁא֖וֹל לֹ֣א תָק֑וּם שׁ֤וֹט שׁוֹטֵף֙ כִּ֣י יַֽעֲבֹ֔ר וִהְיִ֥יתֶם ל֖וֹ לְמִרְמָֽס:
Alors sera rompue votre alliance avec la mort, votre pacte avec le Cheol ne tiendra pas : lorsque s’avancera le fléau dévastateur, vous en serez écrasés.
Rachi (non traduit)
וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת. וְיִתְבַּטֵּל הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְּרִית אֶת מָוֶת כָּל כַּפָּרָה לְשׁוֹן קִנּוּחַ סִילּוּק דָּבָר וְכֵן (בְּרֵאשִׁית לב) אֲכַפְּרָה פָּנָיו:
וְחָזוּתְכֶם. אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם עִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חוֹזֶה:
שׁוֹט שׁוֹטֵף. אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לֹא יְבוֹאֶנּוּ וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיבַטֵל קִיָמְכוֹן דְעִם קָטוֹלָא וּשְׁלָמְכוֹן דְעִם מְחַבְּלָא לָא יִתְקַיָם מְחַת סָנְאָה אֲרֵי תֵיתֵי עֲלֵיכוֹן כְּנַחַל מַגְבַּר וּתְחוֹן לְהוֹן לְדָיִשׁ:
M. David (non traduit)
וכפר וגו'. כלפי שאמרו כרתנו ברית את מות אמר אז יוסר הברית ויבוטל כי בוא יבוא עליכם : וחזותכם וגו'. כלפי שאמרו ועם שאול עשינו חוזה אמר אז לא תקום הגבול שעשיתם עם השאול כי כן תבואו אל השאול : שוט שוטף וגו'. כלפי שאמרו שוט וגו' לא יבואנו אמר כאשר יעבור המכה המתהלכת תהיו לו למרמס כי עליכם יבוא וירמוס אתכם :
M. Tsion (non traduit)
וכופר. ענין העברה ובטול וכן איש חכם יכפרנה (משלי טז) : וחזותכם. מל' מחוז וגבול : לא תקום. לא תתקיים : למרמס. ענין דריכה ברגל :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
וכפר, וממילא יושבת בריתם עם אשור ומצרים, ויהיו למרמס אל מחנה אשור שיעבור בארץ יהודה :(מלבי''ם באור הענין)
19
מִדֵּ֤י עָבְרוֹ֙ יִקַּ֣ח אֶתְכֶ֔ם כִּֽי־בַבֹּ֧קֶר בַּבֹּ֛קֶר יַעֲבֹ֖ר בַּיּ֣וֹם וּבַלָּ֑יְלָה וְהָיָ֥ה רַק־זְוָעָ֖ה הָבִ֥ין שְׁמוּעָֽה:
Toutes les fois qu’il passera, il vous emportera ; matin après matin il passera, le jour et la nuit, et rien que d’en percevoir le bruit sera un sujet d’épouvante.
Rachi (non traduit)
בַבֹּקֶר בַבֹּקֶר. כלו' תָּדִיר תָּדִיר אָבִיא עֲלֵיכֶם גְּזֵירוֹת:
וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה. זְוָעָה לְכָל הַשּׁוֹמְעִים לְהָבִין שְׁמוּעוֹת פּוּרְעָנֻיּוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם כָּל הַשּׁוֹמְעִים יָזוּעוּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
בִּזְמַן מֶעֱדוֹהִי יְגַלֵי יַתְכוֹן אֲרֵי בִּצְפָר בִּצְפָר יֶעֱדִי בִּימָם וּבְלֵילִי וִיהֵי עַד לָא יִמְטֵי זְמַן לְוָטָא תִּסְתַּכְּלוּן בְּמִלֵי נְבִיַיָא:
M. David (non traduit)
מדי עברו. מתי שיעבור שוט השוטף יקח אתכם אליו : כי בבקר. בכל בוקר יעבור עליכם ואח''ז יתמיד לבוא ביום ובלילה : והיה וגו'. מי שיתן לב להבין שמועת הפורעניות לא ישקוט לבבו רק יהיה מלא מרתת וחרדה :
M. Tsion (non traduit)
מדי. כמו מתי וכן מדי דברי בו (ירמיה לא) : זועה. ענין רתת וחרדה כמו ביום שיזועו שומרי הבית (קהלת יב) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
זועה. רעדה. ולא זע ממנו (אסתר ה' ט'). הבין, מקור, למען הבין שמועה, הנבואה, כמו ואת מי יבין שמועה (ט) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
מדי עברו, בכל עת שיעבור יקח אתכם, כי בעת כבש את העמים היושבים בסוריא בא בכל פעם לארץ יהודה היושבים על טבור הארץ, ואל תחשבו שלא יעבור בתמידות, כי בכל בקר יעבר, ויתעכב אצלכם ביום ובלילה. והיה רק זועה, אחר שספר תכיפת הצרות שיביא עליהם אומר אבל דעו כי מה שאביא עליכם את מלך אשור לא יהיה תכליתו למען יגל אתכם מעל אדמתכם כמו לעשרת השבטים, כי לא יהיה תכליתו רק זועה הבין שמועה, להחריד ולזעזע אתכם למען תבינו שמועה אשר תשמעו מאת ה', למען תטו אזן לדברי הנביאים :(מלבי''ם באור הענין)
20
כִּֽי־קָצַ֥ר הַמַּצָּ֖ע מֵֽהִשְׂתָּרֵ֑עַ וְהַמַּסֵּכָ֥ה צָ֖רָה כְּהִתְכַּנֵּֽס:
Trop courte sera la couche pour s’y étendre, et trop étroite la couverture pour s’y envelopper.
Rachi (non traduit)
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ. כִּי אָבִיא עֲלֵיכֶם שׂוֹנֵא דּוֹחֵק אֶתְכֶם אֲשֶׁר לֹא תּוּכְלוּ לְהַסְפִּיק עֲבוֹדָתוֹ כְּשֶׁיָּצִיעַ מַצָּעוֹ עֲלֵיכֶם יִקְצֹר לוֹ מֵהִשְׂתָּרֵעַ הַשּׁוֹכֵב עָלָיו:
מֵהִשְׂתָּרֵעַ. מֵהִשְׁתַּטֵּחַ לְהַאֲרִיךְ אֵיבָרָיו אישטנדליי''ר בלע''ז:
וְהַמַּסֵּכָה צָרָה. הַנָּסִיךְ שֶׁיִּמְשׁוֹל עֲלֵיכֶם יִהְיֶה מְקוֹמְכֶם דָּחוּק לוֹ בְּהִתְכַּנְּסוֹ לְתוֹכוֹ, וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל עכו''ם שֶׁהִכְנִיס מְנַשֶּׁה לַהֵיכָל:
קָצַר הַמַּצָּע. הַזֶּה מֵהִשְׂתָּרֵעַ מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רָעִים וַאֲנִי פֵּרַשְׁתִּיו לְפִי פְּשׁוּטוֹ וּבְדֶרֶךְ זֶה ת''י וְאַף מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ יֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עַל אוֹפֶן הַדִּבּוּר כְּלוֹמַר לָמָּה אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם פּוּרְעָנוּת זוֹ לְפִי שֶׁקָּצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ אֲנִי לְבַדִּי עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (מ''א ח) הִנֵּה הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַכְנִיסְכֶם מַסֵּכָה עִמִּי כִּבְיָכוֹל צַר לָנוּ הַמָּקוֹם:
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲרֵי יִתְקַצַר חֵילֵיהוֹן מִשִׁעְבּוּד תַּקִיף וְשִׁלְטוֹן בַּבְלָאֵי מְעִיק יִסְגֵי מֵרְוָא:
M. David (non traduit)
כי קצר וגו'. המצע אשר ישכב עליו יהיה קצר להשתטח עליו ולהאריך עצמו בפשוט הרגלים ר''ל ארצם תהיה צרה מהכיל התפשטות מרבית חיל האויב הבא : והמסכה צרה כהתכנס. המסכה תהיה צרה לו כאשר יתכנס להתאסף תחתיה עם כל איבריו והוא כפל ענין במ''ש ויורה על הפלגת הדבר שיהיה רב מחנהו וכמ''ש והיה מטות כנפיו מלא רוחב ארצך (לעיל ח') :
M. Tsion (non traduit)
המצע. ענינו הכרים והכסתות ההושם תחת האדם בשכבו כמו ערש יצועי (תהלים קלב) : מהשתרע. ענין עודף ויתרון האורך כמו שרוע וקלוט (ויקרא כב) : והמסכה. מל' מסך ומסכה כמו והמסכה הנסוכה (לעיל כה) : צרה. דחוקה : כהתכנס. ענין אסיפה כמו נדחי ישראל יכנס (תהלים קמז) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
מהשתרע. התפשטות האיברים. חרום או שרוע (ויקרא כא יח). והמסכה, הוא המכסה. ויגל ה' את מסך יהודה. (כא) זר נכריה. הזר הוא המוזר והמופרש מאיזה ענין מיוחד, כמו הישראל אצל אכילת תרומה וקדשים, ההדיוט אצל שמן המשחה. והנכרי הוא מארץ אחרת, ונרדפו זר ונכרי, ובאורם תמצא (לק' סא ה'. עובדיה א' יא. איכה ה' ב'. תהלות סט ט'. פא יו''ד. משלי ב' טז ה' יו''ד, כ. ז' ה', י'' ט''ו. כ''ז ב'. איוב י''ט ט''ו) : מעשה עבדה. הבדלם מבואר. עבודה, מציין מעשה שיש עמו עמל ויגיעה רבה. ואצל השם, דבר טבעי בלתי מורגל נקרא מעשה זר, ודבר יוצא מן הטבע נס ומופת ופלא. נקרא עבודה נכריה, עבדה מצד שלא יעשהו ה' לולא צורך גדול. ונכריה, מצד שהוא בלתי מתקשר עם שלשלת סבות ומסובבי הטבע הנודעת אצלינו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי קצר המצע, מצייר מפלת אשור סביב לירושלים, כמי שמכניס ארח אל ביתו ומשכיבו במטה שהמצע שתחתיו קצרה בארכה, והמכסה שמכסה בו היא צרה ברחבה אם ירצה לפשוט את גופו לארכו לא יוכל מפני שהמצע שתחתיו קצר ואין לו על מה להניח רגליו, ואם ירצה להכניס את רגליו אל גופו לא יוכל מפני שהמכסה שעליו צרה ואין לו במה שיתכסה מלמעלה, והנמשל יבאר בפסוק שאח''ז :(מלבי''ם באור הענין)
21
כִּ֤י כְהַר־פְּרָצִים֙ יָק֣וּם יְהוָ֔ה כְּעֵ֖מֶק בְּגִבְע֣וֹן יִרְגָּ֑ז לַעֲשׂ֤וֹת מַעֲשֵׂ֙הוּ֙ זָ֣ר מַעֲשֵׂ֔הוּ וְלַֽעֲבֹד֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ נָכְרִיָּ֖ה עֲבֹדָתֽוֹ:
Car l’Éternel se lèvera comme sur la montagne de Peracim, et il manifestera sa colère comme dans la vallée de Gabaon, pour accomplir son œuvre étrange est son œuvre, et pour exécuter son labeur extraordinaire est son labeur.
Rachi (non traduit)
כִּי כְהַר פְּרָצִים. ת''י אֲרֵי כְּמָא דְזָעוּ טוּרַיָא כַּד אִיתְגְלֵי יְקָרָא דַייָ בְּיוֹמֵי עוּזִיָה מַלְכָּא וּכְנִיסִין דַעֲבַד לִיהוֹשֻׁעַ בְּמֵישַׁר גִבְעוֹן וכו' כֵּן יִתְגְּלֵי לְאִתְפָּרְעָא מִדְּעָבְדִין וכו':
זָר מַעֲשֵׂהוּ. יִדְמֶה לָכֶם לְזָר כִּי יָבוֹא עֲלֵיכֶם פּוּרְעָנוּת קָשָׁה:
וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ. לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ כְּמוֹ עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה לבורי''ר בלע''ז:
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲרֵי כְּמָא דְזָעוּ טוּרַיָא כַּד אִיתְגְלֵי יְקָרָא דַייָ בְּיוֹמֵי עוּזִיָה מַלְכָּא וּכְנִיסִין דַעֲבַד לִיהוֹשֻׁעַ בְּמֵישַׁר גִבְעוֹן לְאִתְפְּרַע מֵרַשִׁיעַיָא דַעֲבַרוּ עַל מֵימְרֵהּ כֵּן יִתְגְלֵי לְאִתְפְּרָעָא מִדְעָבְדִין עוֹבָדִין נוּכְרָאִין עוֹבָדֵיהוֹן וּמִדְפָלְחִין פּוּלְחַן טַעֲוָתָא פּוּלְחַנְהוֹן:
M. David (non traduit)
כי כהר פרצים. כמו בעת מלחמת דוד בפלשתים בבעל פרצים העומדת בהר כמ''ש ויעל בבעל פרצים (דה''א י''ד) ושם נשמדו הפלשתים פתאום ואמר כן יקום ה' להשמידם פתאום מעל פני האדמה : כעמק בגבעון. כמו בעת מלחמות יהושע בהאמורי בהעמק אשר בגבעון אשר מן השמים נלחמו עמהם כמ''ש וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו' (יהושע י') כמו כן ירגז ה' עליהם וילחם בם : לעשות מעשהו. להפרע מהם : זר מעשהו. המעשה תהיה זרה ר''ל דבר שלא עשה עמהם מתמול שלשום : ולעבוד וגו'. הוא כפל ענין במ''ש כי עבודה היא כמו מעשה ונכריה הוא כמו זר ופתרון אחד להם :
M. Tsion (non traduit)
ירגז. מל' רוגז וכעס : ולעבוד עבודתו. תרגום של מעשה הוא עובדא :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי כהר, ה' יביא על האויב שפטים ממעל ומתחת, מתחתיו תרגז הארץ ברעש, וה' יקום עליו כמו שקם בהר פרצים שנפרץ ההר ע''י רעש הארץ ונבקע ומש ממקומו, וזה הנמשל של קצר המצע מהשתרע, שהמצע שתחתם שהיא הארץ לא יוכל להתפשט עליו ולברוח, כי סביבו יהיה מלא פרצות ובקעים מרעש הארץ, ונגד והמסכה צרה כהתכנס אומר שאם ירצה להכניס א''ע ולעמוד צפופים במקומו, הנה כעמק בגבעון ירגז שימטיר עליו אבני אלגביש ואש מלמעלה כמו שהמטיר על הכנעני בעמק בגבעון (יהושע י') ואין לו מכסה מלמעלה להגן עליו מן הברד, באופן שלא יוכל לא לברוח ולא להשאר במקומו, לעשות מעשהו המאמרים מגבילים, כהר פרצים יקום לעשות מעשהו אשר יהיה זר ודבר שאינו מורגל אף שרעש הארץ הוא ענין טבעי, וכעמק בגבעון ירגז לעבד עבדתו אשר נכריה עבדתו, כי המטרת אש מן השמים הוא דבר יוצא מן הטבע וע''ז קראו עבודה, ולא יקרה כלל במציאות וע''ז קראו נכריה (כמ''ש בבאור המלות) (כב) ועתה, בתוך הזמן הזה. אל תתלוצצו אתם אנשי לצון, פן יהיה מוסריכם חזקים יותר בחטאתכם, כי שמעתי שה' עושה כלה והכלה הזאת נחרצה ונגזרה מאת ה' :(מלבי''ם באור הענין)
22
וְעַתָּה֙ אַל־תִּתְלוֹצָ֔צוּ פֶּֽן־יֶחְזְק֖וּ מֽוֹסְרֵיכֶ֑ם כִּֽי־כָלָ֨ה וְנֶחֱרָצָ֜ה שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ: (פ)
Maintenant donc, trêve à vos railleries ! Elles renforceraient vos chaînes ; car c’est un arrêt de destruction que j’ai entendu prononcer par le Seigneur, l’Éternel-Cebaot, contre tout le pays.
Rachi (non traduit)
וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ. לְאַחַר כָּרַתְנוּ בְּרִית אֶת מָוֶת:
מוֹסְרֵיכֶם. יִסּוּרִין:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּכְעַן לָא תִתְרַשְׁעוּן דִלְמָא יִתְקְפוּן יְסוּרֵיכוֹן אֲרֵי גְמִירָא וְשֵׁיצָאָה שְׁמָעִית מִן קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת עַל כָּל יָתְבֵי אַרְעָא:
M. David (non traduit)
אל תתלוצצו. לומר דרך לעג כרתנו ברית את מות וגו' : פן יחזקו מוסריכם. פן יתחזקו היסורים המוכנים לכם : כי כלה וגו'. מאת ה' שמעתי שיבוא כליון וכריתה על כל הארץ לכן אל תתלוצצו :
M. Tsion (non traduit)
תתלוצצו. מל' לץ : מוסריכם. מל' יסורים : כלה. מל' כליון : ונחרצה. ענין כריתה כמו נחרצת שוממות (דניאל ט) :
23
הַאֲזִ֥ינוּ וְשִׁמְע֖וּ קוֹלִ֑י הַקְשִׁ֥יבוּ וְשִׁמְע֖וּ אִמְרָתִֽי:
Prêtez l’oreille et écoutez ma voix, soyez attentifs et entendez mon discours.
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲמַר נְבִיָא אֲצִיתוּ וּשְׁמַעוּ קָלִי אִתְפְּנוּ וְקַבִּילוּ לְמֵימְרִי:
M. David (non traduit)
האזינו. הטו אוזן ושמעו קול דברי : הקשיבו וגו'. כפל הדבר במ''ש :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
קולי אמרתי. האמירה, במה שהיא מורכבת מהברות שונות, מפורשת יותר נגד הקול הפשוט, ומורה הקול, המשל. והאמירה, פתרונו. לכן תפס האזינו קולי הקשיבו אמרתי. כי הקשבה פחותה מהאזנה. וכן (בראשית ד' כג. לק' לב ט'), שמענה קולי האזנה אמרתי, כי האזנה פחותה משמיעה, כנ''ל (א' יו''ד), ואמר, האזינו שמעו, כי כן הסדר, מקשיב או מאזין קול המצלצל אח''כ נותן לבו לשמוע ולקבל או להבין כמו שבארתי בכ''מ שנרדפו פעלים האלה יחד. עיין פירוש התורה (דברים לב א') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
האזינו ושמעו קולי, הנביא יפתח במשל פיו, לחוות דעת, איך היסורין הבאים על האומה בכללה או על איש אחד בפרטות, הם הכרחיים בטבע הבריאה, בלעדם לא יגיע האדם אל השלמות אשר בכחו להשיג, וכולם מתחייבים מן החכמה העליונה להיות אמצעים מובילים את הכלל אל תכליתו הכללי שהוא השלמות האנושי, ואת הפרט האישי אל תכליתו הפרטי איש ואיש לפי מעשיו ואושרו האמתי, והמשל הזה יתחלק לשני חלקים, חלק הראשון (כ''ד כ''ו) ידבר על יסורין הכללים הבאים אל תכלית המין בכללו, וחלק השני (כ''ז כ''ט) ידבר על יסורין הבאים על אישים מיוחדים לצורך תכלית אישיי מיוחד, על הראשון אמר האזינו קולי, ועל השני אמר הקשיבו אמרתי, כי בו ידבר מאמר פרטי אל אישים פרטיים (ועיין בבאור המלות) :(מלבי''ם באור הענין)
24
הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם יַחֲרֹ֥שׁ הַחֹרֵ֖שׁ לִזְרֹ֑עַ יְפַתַּ֥ח וִֽישַׂדֵּ֖ד אַדְמָתֽוֹ:
Le laboureur passe-t-il tout son temps à labourer en vue de semer ? À fendre le sol et à promener la herse dans son champ ?
Rachi (non traduit)
הֲכֹל הַיּוֹם. לְשׁוֹן תְּמִיהָה הוּא לְכָךְ נָקוּד חֲטָף פַּתָּח:
יַחֲרֹשׁ. מִי שֶׁחוֹרֵשׁ לִזְרוֹעַ וְכִי הַחוֹרֵשׁ כְּדֵי לִזְרֹעַ לְעוֹלָמִים חוֹרֵשׁ א''כ מַה יוֹעִיל אַף הַנְּבִיאִים מוֹכִיחִים אֶתְכֶם לְהַחְזִירְכֶם לַמּוּטָב הַלְעוֹלָמִים יוֹכִיחוּ וְלֹא יוֹעִילוּ:
יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ. וְכִי לְעוֹלָם לֹא יִזְרַע אֶלָּא תָּמִיד יְפַתַּח אֶת הָאֲדָמָה בְּאֶתִּים וּבִכְלֵי מַחֲרֵישָׁה, וִישַׂדֵּד לְשׁוֹן עֲבוֹדַת שָׂדֶה יְפַתַּח וִישַׂדֵּד בַּתְּחִלָּה הוּא עוֹשֶׂה תְּלָמִים רְחָבִים וְסוֹף הוּא עוֹשֶׂה תְּלָמִים קְטַנִּים בְּמִדְרַשׁ ר' תַּנְחוּמָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּכָל עִדָן מִתְנַבָּן נְבִיַיָא לַאֲלָפָא מָאִים יִתְפַּתְּחָן אוּדְנֵי חַיָבַיָא וִיקַבְּלוּן אוּלְפַן:
M. David (non traduit)
הכל היום. פתח במשל ואמר וכי כל היום יחרוש החורש לתקן השדה לזריעה : יפתח. מוסב על הכל היום לומר וכי כל היום יפתח האדמה בכלי המחרישה ויכתש רגבי העפר :
M. Tsion (non traduit)
יפתח. מל' פתיחה : וישדד. ענין כתישת רגבי העפר וכן אם ישדד עמקים אחריך (איוב לט) ויתכן שהוא מל' שדה ר''ל יתקן השדה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
(כד־כה) ישדד. קרוב לענין שדה, והבדל ג' הלשונות מבואר בפנים. ושורה, מענין שררה על שהוא באמצע :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הכל היום, מתחיל לדבר על יסורין הבאים אל האומה בכללה, כי הם מוכרחים מטבע היצירה, כמו שכל מין האדם בהכרח שיעברו עליו חולאים רבים ומכאובים בימי הגידול והצמיחה, כמו עת צמיחת השינים וכדומה, והיה זה בהשגחה למען יכיר האדם כי יש עולם אחר, וכי נברא לתכלית אחרון נעלה מן השלמות הראשון שהוא שלמות עה''ז, כמו שבאר זאת בחבה''ל שער הכניעה, כן היה מן ההכרח להעביר על כלל האומה הישראלית אשר בחר בם לסגולתו, כמה חולאים ויסורין בם הוצרפו ככסף בתוך כור להסיר מהם חלאת התאות וסוגי החומר ושמריו, ולהגביר כחות השכל והנפש, שזה היה תכלית גלות מצרים ויתר הגליות כמו שבארתי בחבורי עה''ת בכ''מ, והנה החוזה נשא על זה משל נאות מאד מטבע החרישה והזריעה, כי ידוע שבפי החכמים והחוקרים נמשלה הנפש לחלקת השדה אשר זרועיה תצמיח, שכמו שהשדה כחנית להוציא פרי תבואה, אם יעבדו עבודתה, כן הנפש כחנית ומוכנת להשכיל ולקנות האושר אם יזרעו בה זרע החכמה והדעת, וכמו שהאדמה אם לא יתעסקו בה בחרישה וזריעה, תשאה שממה, כן הנפש הבלתי נחרשת ונזרעת או אם מלאה קוצים ודרדרים לא תעשה פרי, כמו שכתוב נירו לכם ניר (ירמיה ד'), על שדה איש עצל עברתי (משלי כ''ג). והנה עבודת האדמה תחלק לשני ענינים חרישה וזריעה. כן יהיה בעבודת חלקת הנפש. והנה החרישה בעבודת האדמה נמצא בה ג' ענינים, שפרט הנביא פה כמ''ש יחרוש יפתח וישדד, א. להסיר הקוצים והדרדרים ויתר דברים המעכבים גידול התבואה, שעז''א יחרוש, כמו שאמר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים, ב. לפתוח האדמה שתכיל הזרע, ועז''א יפתח, ג. לכתוש ולכתת הרגבים שתעשה שדה, ועז''א ישדד, ושלשה הענינים האלה צריך בהחרישה אשר בנפש, כי יען שעיר פרא אדם יולד, הנה טרם תהיה מוכנת להכיל זרע החכמה והמוסר, צריך, א. להסיר הקוצים והדרדרים שהם התאוות והציורים הרעים אשר הובילו אל תוכה המדמה והמתעורר בימי הילדות, וכ''ז שהם צומחים על אדמת הנפש לא יוכלו הזרעים היקרים שהם החכמה והמוסר לצמוח ולעשות פרי, כי ינקבום התאוות הרעות ויכלו אותם, ב. צריך לפתוח כחות הנפש ההיוליים ע''י מדות טובות וציורי המוסר למען תהיה מוכן לקבל זרע החכמה, ג. לכתוש הרגבים וחלקת סלעים וצורים אשר לא יעובד בם ולא יזרעו, וכ''ז יושג ע''י היסורין שיביא ה' על האומה בכללה לדכאות כחות החומר להסיר התאוות והמדות הרעות ולהכניע כל כחות הנפש לדכאם ולכתשם במכתש בתוך הריפות, והנה עכ''פ כמו שהחורש את האדמה אחר שהחרישה היא רק הכנה להגיע ע''י אל התכלית שהיא הזריעה, הלא לא יחרוש לעולם, כי בהכרח שישיג את התכלית שהיא הזריעה, כן היסורין שיביא ה' על האומה אחר שהם רק אמצעיים אל התכלית הנרצה להכין הנפש אל שתקבל זרע החכמה והיראה, בהכרח כי לא יהיה לעולם, רק ישיג על ידם את התכלית להחזיר את העם בתשובה ואז היסורין יחדלו, וע''ז נשא משלו לאמר הכל היום יחרוש החורש לזרוע, כי בשלמא החורש רק לעדור ולחפור את הקרקע, שהחרישה היא תכליתו האחרון יוכל לחרוש תמיד, אבל החורש לזרוע, שתכליתו היא הזריעה הכל היום יחרוש ויפתח וישדד, שהם שלשה ענינים של החרישה כנ''ל. לא כן, רק. (מלבי''ם באור הענין)
25
הֲלוֹא֙ אִם־שִׁוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֥יץ קֶ֖צַח וְכַמֹּ֣ן יִזְרֹ֑ק וְשָׂ֨ם חִטָּ֤ה שׂוֹרָה֙ וּשְׂעֹרָ֣ה נִסְמָ֔ן וְכֻסֶּ֖מֶת גְּבֻלָתֽוֹ:
N’est-ce pas ? Quand il en a égalisé la surface, il y répand de la vesce, y jette du cumin, sème le froment dans les sillons, l’orge aux endroits désignés et l’épeautre sur les bords.
Rachi (non traduit)
הֲלוֹא. כֵּן דֶּרֶךְ הַחוֹרֵשׁ כֵּיוָן שֶׁחוֹרֵשׁ מַשְׁוֶה פְּנֵי הָאֲדָמָה ואח''כ זוֹרֵעַ:
וְהֵפִיץ קֶצַח. אִם קֶצַח בָּא לִזְרוֹעַ זוֹרְעָהּ בִּתְפוּצָה וְאִם כַּמּוֹן בָּא לִזְרוֹעַ זוֹרָעוּ בִּזְרִיקָה קֶצַח מִין אוֹכֵל הוּא:
וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ. וְאִם תְּבוּאָה בָּא לִזְרוֹעַ כָּךְ הוּא מִנְהָגוֹ זוֹרֵעַ הַחִטִּין בָּאֶמְצַע הַחֲרִישָׁה, וְהַשְּׂעוֹרָה זוֹרֵעַ סָבִיב לָהֶם וְהַכּוּסְמִין זוֹרְעָהּ עַל גְּבוּלִי הַשָּׂדֶה וּמְצָרָיו שׂוֹרָה לְשׁוֹן שׁוּרָה זוֹרֵעַ בָּאֶמְצַע וְנִמְצֵאת שׁוּרָה עַל הַשְּׂעוֹרִין וְהַכּוּסְמִין:
Targ. Yonathan (non traduit)
הֲלָא אִם יְשַׁווּן בֵּית יִשְׂרָאֵל אַפֵיהוֹן לְמֶעְבַּד אוֹרַיְתָא וִיתוּב וְיַכְנֵישׁ יַתְהוֹן מִבֵּינֵי עַמְמַיָא דְאִינוּן מְבַדְרִין בֵּינֵיהוֹן הָא כְקִצְחָא וְכִכְמוֹנָא דְמִזְדְרִיק וְיַקְרֵיב יַתְהוֹן זַרְעֲיָן לְשִׁבְטֵיהוֹן הָא כְּזָרְעֵי חִטִין עַל בַּיִיר וּסְעוֹרִין עַל סוּמָנִין וְכוֹנְתִין עַל תְּחוּמִין:
M. David (non traduit)
הלא אם שוה פניה. הלא כאשר משוה פני האדמה מניח עבודתם ועוסק בזריעה : והפיץ קצח. כשבא לזרוע קצח זורעה בהפצה ואם בא לזרוע כמון זורעה בזריקה כל מין כדרכו : ושם חטה שורה. החטים משים בשורה ר''ל באמצעית השדה במדה הראוי לו לא יוסיף ולא יגרע : ושעורה נסמן. השעורה יזרע סביבות החטים כמו המסמן דבר מה : וכסמת גבולתו. הכוסמין זורע על גבולי השדה ומצריו כל מין במקום הראוי לו והנמשל הוא לומר כמו שאין דרך החורש לחרוש כל היום כי אחר שמשוה פני האדמה יזרע בה כל מין כדרכו ובמקום הראוי כן אין תועלת בתוכחת הנביא לבד כי מהראוי שאחר שישמעו דברי הנביא יתקנו מעשיהם ולשוב בתשובה כפי הראוי לכ''א לפי חטאו אשר יחטא ואשם :
M. Tsion (non traduit)
אם. כאשר כמו ואם יהיה היובל (במדבר לו) : שוה. ר''ל דומה בכל המקומות שלא יהיה תל מזה וחריץ מזה : והפיץ. ענין פזור : קצח וכמון. הם מיני זרעונים : ושם. מל' שימה : שורה. ענין : נסמן. מל' סימן : וכסמת. מין תבואה :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הלוא אם שוה פניה, אז יתחיל את הזריעה. והפיץ קצח, עתה מתחיל לצייר את הענין השני שהיא הזריעה, הנה ראינו כי הזריעה תשתנה לפי איכות המין הנזרע, הקצח ע''י הפצה והכמון ע''י זריקה, וכן מקום הנחת הזרעים וסדרם ג''כ תשתנה לפי מיני הנזרעים, החטה ישים באמצע ושעורה סביב לה, וכוסמת ישים על הגבול, כך הגם שהחרישה שהיא הגליות והיסורין יביא ה' על כלל האומה בשוה, מ''מ הזריעה שהוא לימוד התורה והנבואה תשתנה לפי הכנת המקבלים, המוכנים אל החכמה די להם ברמז מעט, והע''ה צריך לשנות ולכפול ולבאר להם צו לצו קו לקו, וכן החכמים ישכילו תוכות החכמות ופנימיותיהם וסודותיהם, והע''ה לא ידעו רק הספורים והמלבושים שבם יתלבשו הדברים השכליים האלהיים :(מלבי''ם באור הענין)
26
וְיִסְּר֥וֹ לַמִּשְׁפָּ֖ט אֱלֹהָ֥יו יוֹרֶֽנּוּ:
C’est son Dieu qui lui a enseigné la règle à suivre, c’est lui qui l’a instruit.
Rachi (non traduit)
וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט וגו'. אַף מִי שֶׁאֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ לֹא לָנֶצַח יִשְׁלַח נְבִיאִים לְהוֹכִיחוֹ אַחֲרֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְתוֹכֵחָה הוּא יְיַסְּרֶנוּ בְּמִשְׁפְּטֵי יִסּוּרִין כְּדֵי שֶׁתּוֹעִיל עֲמַל תּוֹכַחְתּוֹ שֶׁהוֹכִיחַ כָּזֶה שֶׁמַּשְׁוֶה פְּנֵי הָאָרֶץ לִזְרוֹעַ כְּדֵי שֶׁתִּצְלַח עֲמַל חֲרִישָׁתוֹ שֶׁחָרַשׁ:
Targ. Yonathan (non traduit)
הָא כָּל אִלֵין אוּלְפַן דְדִין דְיֵדְעוּן דִי אֱלָהָא מְחַוֵי לְהוֹן אוֹרְחָא דְתַקְנָא דִיהֲכוּן בָּהּ:
M. David (non traduit)
ויסרו למשפט. עוד מדבר במשל ואומר הנה כאשר תגדל התבואה והזרעונים שרוצה להפריש מהם הפסולת והקשין הנה דרכו להכות ולחבוט כל מין ומין במשפט הראוי כאשר למדו אלהיו ונתן חכמה בלבו לדעת משפט כל מין ומין :
M. Tsion (non traduit)
ויסרו. עניינו הכאה וחבטה כמו אבי יסר אתכם בשוטים (מ''א יב) : למשפט. כמו במשפט ובאה הלמ''ד במקום הבי''ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט) ור''ל בכסא ומשפט ענינו דבר הנהוג והראוי כמו המלך עומד על העמוד כמשפט (מ''ב יא) : יורנו. ענין למוד כמו יורנו בדרך יבחר (תהלים כה) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ויסרו למשפט. וחברו ויסרתיך למשפט (ירמיה ל' יא. מו כח) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ויסרו, עתה באר הנמשל, כמו שהחרישה צורך הזריעה : כן ויסרו, מה שייסר ה' את האדם, הוא למשפט ולתכלית כדי שעי''ז אלהיו יורנו, שע''י המוסר ישיב לב לשמוע כלמודים, ויצליח לקבל זרע החכמה היראה המוסר והדעת :(מלבי''ם באור הענין)
27
כִּ֣י לֹ֤א בֶֽחָרוּץ֙ י֣וּדַשׁ קֶ֔צַח וְאוֹפַ֣ן עֲגָלָ֔ה עַל־כַּמֹּ֖ן יוּסָּ֑ב כִּ֧י בַמַּטֶּ֛ה יֵחָ֥בֶט קֶ֖צַח וְכַמֹּ֥ן בַּשָּֽׁבֶט:
De même ce n’est pas avec le rouleau tranchant que la vesce est battue, ce n’est pas la roue du chariot qu’on fait passer sur le cumin : la vesce est battue avec le bâton et le cumin avec la verge.
Rachi (non traduit)
בֶחָרוּץ. הוּא עֵץ עָשׂוּי חֲרִיצִים חֲרִיצִים וּשְׁמוֹ מוֹרַג וּמְחַתֵּךְ בּוֹ הַקַּשִּׁין לִהְיוֹת תֶּבֶן:
כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח. לְפִי שֶׁזַּרְעוֹ נוֹחַ לָצֵאת מִתּוֹךְ קַשִּׁין שֶׁלּוֹ וְכֵן עַל כַּמּוֹן לֹא יִסַּבּוּ אוֹפַן עֲגָלָה לְדוּשׁוּ לְפִי כִּי קַל הַקֶּצַח לְחָבְטָהּ בַּמַּטֶּה וְהַכַּמּוֹן בַּשָּׁבֶט:
Targ. Yonathan (non traduit)
אֲרֵי לָא בְמוֹרִיגֵי בַּרְזְלָא מַדְרְכִין קִצְחָא וְגַלְגַלֵי עֶגְלָא עַל כַּמוֹנָא מְחַזְרִין אֲרֵי בְחוּטְרָא חָבְטִין קִצְחָא וְכַמוֹנָא בְמַחֲבוֹטָא:
M. David (non traduit)
כי לא בחרוץ. ר''ל כי לא דישת כל המינין שוה אולם יש הפרש בין מין למין כי הקצח לא יודש בחרוץ לפי שהוא נוח וקל להפרש מהקשין ואין מהצורך לדושו בחרוץ : ואופן עגלה על כמון יוסב. מלת לא האמור בתחילת הפסוק משמשת בשתים כאלו אמר על כמון לא יוסב ר''ל אין מהצורך לסבב אופן עגלה על כמון להפרישו מהקשין כי גם נוח להיפרש בדבר קל : כי במטה. אלא במטה יחבט קצח, וכמון יחבט בשבט כי גם באלה נפרשים מן הקשין :
M. Tsion (non traduit)
בחרוץ. שם כלי מלא חריצים עשוי לדוש בו וכן ובחריצי הברזל (ש''ב יב) : יודש. מל' דישה : ואופן. גלגל ולתוספת ביאור אמר עגלה מל' עגול : יוסב. מל' סבוב : כי במטה. אלא במטה : יחבט. ענין הכאה ודישה כמו חובט חטים בגת (שופטים י) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
חרוץ. וחברו מורג חרוץ, לקמן (מ''א טו) עץ עשוי חריצים לדשת התבואה. ואופן עגלה הוא יותר מחרוץ. והכמון נידש בקל מן הקצח, כי במטה יחבט קצח וכמון בשבט, ובזה הוסיף בכפל, לאמר, ואף כי שא''צ אופן עגלה, ואף כי שא''צ זה אל הכמון. וההבדל בין דש וחובט. למע' (כז יב). ומלת לא נמשך גם על אופן עגלה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי לא בחרוץ, מתחיל לבאר החלק השני מן המשל. לבאר ענין היסורין הבאים על האישים הפרטיים, שלפעמים הצדיקים מעונים ומדוכאים, ונשא ע''ז משלו מן התבואה, שגם אחר שהצליחה הזרע, ותעש פרי תבואה, הלא החטה והדגן וכל מיני תבואה יצאו מעורבים במוץ ופסולת, וצריך דישה וטחינה להסיר המוץ ולנקותו עד שיהיה קמח נקי, כן גם הנפש אשר זרועיה תצמיח, והוכנה לקבל דת ומוסר, לפעמים יתערבו עם למודיו למודים זרים משובשים ורעיונות כוזבות, מצד השכל והמדמה, וצריך להסיר התבן מן הבר, ולברר האמת מן השקר. והנה כמו שבמיני התבואה נמצאים מוץ ופסולת הדבוקים דבוק שכניי, המוסרים ע''י דישה או חביטה, ופסולת הדבקים דבוק עצמיי, הבלתי מוסרים רק ע''י טחינה בריחים ורקידה בנפה. כן השבושים והדעות הזרות, אשר ישתרשו בנפש, מהם הבאים ע''י כח המדמה קלים ההסרה ע''י משפט השכל, ומהם שבושי השכל עצמו ע''י למודים מטעים פילוסופיים והקדמות מוטעים קשים ההסרה, וצריך שצדיק באמונתו יחיה, ולא יסיר ממנה. ומצד זה יבואו יסורין על אישים פרטים אשר כבר קבלו חקי החכמה והדעת איש ואיש לפי ענינו. ובענין זה היסורין שבאו על עם ה' במצרים בימי הילדות טרם קבלו התורה היו כענין החרישה לקבל הזרע שהוא התורה והיסורין הבאים עליהם אח''כ הם כענין הדישה או הטחינה להסיר מהם מחשבות הכוזבות והאמונות הזרות מצד אשר בילדי נכרים ישפיקו, והם יהיו לפי מדרגות הדור ואנשיה הפרטיים, ובזה נבא אל הבאור. אומר כי לא בחרוץ יודש קצח, הן הדישה הבאה להסיר המוץ הנדבק דבוק שכניי תוסר בקל, ומינים רבים גם הדישה לא תהיה ע''י חרוץ או אופן עגלה כמו שצריך בדישת דגן וחטה. כי הקצח יחבט במטה והכמון יוסר ממנו הקליפה עוד בקלות יותר, כן לפעמים יתקנו מעשיהם במוסר קל ותוכחה בדברים וא''צ ליסורין, אם ירצה להסיר רק המוץ החיצוני הבלתי נדבק :(מלבי''ם באור הענין)
28
לֶ֣חֶם יוּדָ֔ק כִּ֛י לֹ֥א לָנֶ֖צַח אָד֣וֹשׁ יְדוּשֶׁ֑נּוּ וְ֠הָמַם גִּלְגַּ֧ל עֶגְלָת֛וֹ וּפָרָשָׁ֖יו לֹֽא־יְדֻקֶּֽנּוּ:
Mais le blé dont on fait le pain doit être écrasé ; il ne sert de rien de le battre indéfiniment, d’y faire passer avec force les roues du chariot et les chevaux, ce qui ne le réduit pas en poussière.
Rachi (non traduit)
לֶחֶם יוּדָק. וְאֶת מִי דַּקִּים בִּדְבָרִים קָשִׁין אֶת הַלֶּחֶם שֶׁל תְּבוּאָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ נוֹחָה לֵיחָבֵט:
כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ. הֲרֵי כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן אֶלָּא לֹא לָנֶצַח כּוֹתְשִׁין עָלָיו לְפִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִכְתְּשׁוּ גַּרְעִינֵי הַזֶּרַע לִהְיוֹת נִדָּשִׁין לִיכַתֵּת ע''י הֶחָרוּץ וְאוֹפַן הָעֲגָלָה:
וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ וּפָרָשָׁיו. וּכְשֶׁמְּסַבְּבִין עָלָיו אוֹפַנֵּי עֲגָלָה לְדוּקוֹ וּלְדוּשׁוֹ אפי' הַגַּלְגַּל הוּמַם וּמִשְׁתַּבֵּר וְכֵן שְׁאָר כְּלֵי הָעֲגָלָה עִמּוֹ הַמַּפְרִישִׁים אֶת הַתְּבוּאָה מִקַּשֶּׁיהָ לֹא יְדוּקֶנּוּ וְהַחִטִּים אֵינָם נִידּוּקִין לִהְיוֹת נִטְחָנִין. אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ. כְּמוֹ עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה (יְחֶזְקֵאל לא), צָנוֹף יִצְנָפְךָ (לְעֵיל כב) ואל''ף זוֹ בָּאָה בִּמְקוֹם ה''א כְּמוֹ וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט (דה''ב כ') כְּמוֹ הִתְחַבֵּר אַף כָּאן הָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
Targ. Yonathan (non traduit)
יַת עִבּוּרָא מַדְרְכִין אַף יָתֵהּ אֲרֵי לָא לְעַלְמָא אַדְרָכָא יַדְרְכוּנֵהּ וּמְבַלְבֵל בְּגִלְגְלֵי עֶגְלָתֵהּ וּמַפְרֵישׁ יַת עִבּוּרָא וּמַפְרַח יַת דוּקָא:
M. David (non traduit)
לחם יודק. התבואה שעושים ממנו הלחם שאינו נוח להיפרש מהקשין בדבר קל לכן הוא נידש בחרוץ ובאופן עגלה לכתת את התבן דק דק עד שיתגלה הגרעין : כי לא לנצח. אלא לא לזמן מרובה ידוש בהם את התבואה רק לפי צורך הפרשת הגרעין מהקשין : והמם גלגל עגלתו. ר''ל כי אם יעשה זה זמן רב אז אופן העגלה יכתת וישבר אף את הזרע : ופרשיו לא ידקנו. ר''ל וכן החרוץ לא יעבור זמן רב על התבואה בכדי שלא יהיו שיני החרוץ מכתתים את הזרע דק דק והנמשל הוא לומר שכמו שאין דרך הדש לדוש קצח וכמון בחרוץ ובאופן לפי שנוחים המה להיפרש מהקשין ודי להם בדבר קל כן אלו הייתם נוחים לקבל מוסר במעט רמז משפט יסורים לא היה המקום מכביד היסורים עליכם אבל הואיל ולא כן הוא מהצורך להכביד היסורים למען תוסרו כתבואה הזה שאינו נוח להיפרש מהקשין אשר מהצורך לדושו בחרוץ ואופן ואולם לא לנצח יריב ולא יעשה כליה כתבואה זה שאינו נידש זמן מרובה שלא להפסיד הזרע :
M. Tsion (non traduit)
יודק. מל' דק : כי לא. אלא לא : לנצח. ר''ל לזמן מרובה : אדוש. מל' דישה והאל''ף נוספת : והמם. ענין כתיחה ושבירה כמו יום מהומה ומבוסה (לעיל כב) : גלגל. אופן ולתוספת ביאור אמר עגלתו מל' עגול : ופרשיו. הם שיני החריצים הפרושים ופרודים זה מזה : ידקנו. מל' דק :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
יודק. ידוש עם ידוק אינם נרדפים, כי ההדקה הוא לעשותו קמח. ולכן לא השכילו המבארים פה. ואל''פ אדוש במקום ה' המקור :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
לחם יודק, אבל אם ירצו לעשות לחם, שאז צריך להסיר הקליפה הדבקה עם הדגן והחטה דבוק עצמיי, לא די בדישה, רק צריך להדיקו במכתשת וטחנו בריחיים או דכו במדוכה, כי גם הדישה בגלגל וחרוץ הצריך להסיר מן הדגן המוץ החיצוני לא יועיל להסיר הקליפה, כי לא לנצח אדוש ידושנו הדישה המסירה המוץ של הדגן מלמעלה, לא יהיה לנצח, כי הוא לא יועיל רק על תיקון הראשון להסיר המוץ, לא להדיקו ולטחנו באופן שיוסר הקליפה, כי גם אם המם גלגל עגלתו ופרשיו מ''מ לא ידוקנו באופן שיודק לקמח ויוסר הקליפה כי לזה צריך מכתשת או ריחים, וכן מי שנדבקו בו השבושים והמחשבות הרעות דבוק עצמיי טבעיי, לא די לו בתוכחה לבד וצריך להביא עליו יסורין שהם בדמיון הדיכה והטחינה עד שיתברר הקמח מן הסובין :(מלבי''ם באור הענין)
29
גַּם־זֹ֕את מֵעִ֛ם יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יָצָ֑אָה הִפְלִ֣יא עֵצָ֔ה הִגְדִּ֖יל תּוּשִׁיָּֽה: (פ)
Cela aussi émane de l’Éternel-Cebaot : il conçoit des desseins merveilleux et déploie une haute sagesse.
Rachi (non traduit)
גַּם זֹאת מֵעִם וגו'. גַּם זֹאת כְּדֶרֶךְ דַּשֵּׁי תְּבוּאָה וְחוֹבְטֵי קֶצַח וְכַמּוֹן מֵעִם הקב''ה יָצָא:
הִפְלִיא עֵצָה. לְהַרְאוֹתְכֶם רְמָזִים בַּדֶּרֶךְ חִידּוּשׁ מָשָׁל נִפְלָא וּמְכוּסֶּה כִּי כַּאֲשֶׁר הַכַּמּוֹן וְהַקֶּצַח אֵינָם מַכְבִּידִין עֲלֵיהֶם בִּמְדוּשָׁה רַבָּה לְפִי שֶׁהֵם נֶחְבָּטִין בְּקַל כָּךְ אִילּוּ הֱיִיתֶם מְמַהֲרִין לְקַבֵּל מוּסָר לֹא הָיָה מַכְבִּיד עֲלֵיכֶם גְּזֵירוֹת וְאַתֶּם קָשִׁים לְקַבֵּל תּוֹכָחוֹת כִּתְבוּאָה הַקָּשָׁה לָדוּשׁ לְכָךְ יַכְבִּיד עֲלֵיכֶם הַרְבֵּה וְלֹא לָנֶצַח לַכְּלָיָיה יָרִיב וִידַקֶּה כַּאֲשֶׁר לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ וַיְכֻלּוּ חִיצֵּי מַכּוֹתָיו וְאַתֶּם לֹא תִּכְלוּ דּוּגְמַת הֲמִימַת הַגַּלְגַּל וְהָעֲגָלָה וְהַחִטִּין לֹא יִדוֹקוּ וְאִילּוּ הֱיִיתֶם נוֹחִים לְכַלּוֹת לֹא הָיָה בּוֹדֵק אֶתְכֶם בְּיִסּוּרִין קָשִׁין כְּפִשְׁתָּנִי הַזֶּה כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁפִּשְׁתָּנוֹ יָפֶה הוּא מְנַקֵּשׁ עָלֶיהָ:
Targ. Yonathan (non traduit)
אַף דָא מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת נַפְקָא דְאַתְקִין עַלְמָא בְּמַחְשָׁבַת דַעְתֵּהּ רַבְּתָא אַסְגֵי עוֹבָדֵי בְּרֵאשִׁית בְּסַגִי חוּכְמְתֵהּ:
M. David (non traduit)
גם זאת וכו'. כאומר עם שאמרתי שמעו קולי דעו שמהשם נאמר לי המשל הזה ולא מלבי אמרתי : הפליא עצה. בזה המשל הראה עצה נפלאה : הגדיל תושיה. הראה חכמה גדולה ומוסר נפלא :
M. Tsion (non traduit)
הפליא. מל' פלא : הגדיל. מל' גדול : תושיה. מל' יש וחכמת התורה נקראת כן על כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כשאר הדברים שבעולם : אריאל. המזבח נקרא אריאל וכן קראו יחזקאל כמ''ש והאריאל שתים עשרה אורך (יחזקאל מג) ונקרא כן ע''ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כארי וכפל המל' כדרך הנוהם וצועק כמו מעי מעי אוחילה (ירמיה ד) : קרית. עיר : חנה. שכן : ספו. מלשון תוספת : חגים. כן יקראו הקרבנות על כי רובם באים בחג וכן אסרו חג (תהלים קיח) : ינקופו. ענין כריתה וחתוך כמו ונקף סבכי היער (לעיל י) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
עצה תושיה. העצה אצל ה', תורה התכלית הנרצה אליו (למעלה יד כו). ותושיה שרשו יש ונמצא. וזולת מ''ש בפנים י''ל השם מפליא עצתו בבחירת התכלית היותר טובה בין כל התכליתים האפשריות, גם לא יצויר יחסרו לו האמצעיים להשגתו, כי הגדיל היש והמציאות, עד שכל האמצעיים מוכנים לפניו להוציא כלי למעשהו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
גם זאת, באור המשל השני, אומר כי גם זאת יצאה מאת ה' אשר הפליא עצה, ר''ל כי אנו רואים במעשה ה' ובכלל המציאות. רב הכמות ורב האיכות, כי אנו רואים שהמציאות מתפשטת עד בלי גבול, כמ''ש מה רבו מעשיך ה', ובכ''ז אנו מרגישים ג''כ פליאות רבות מחכמתו העליונה בכל נקודה ונקודה, עד שכל חלק וחלק מכלל המציאות הוא בב''ת בערך החכמה הנפלאה הצפונה בקרבו. כמ''ש כולם בחכמה עשית. ר''ל שעם רבוים בכמות הם מלאים חכמה ופליאה. וכן אמר מה גדלו מעשיך ה' ובכל זאת מה עמקו מחשבותיך, עד שאיש בער לא ידע ולא יבין את זאת. וכן אמר פה שהפליא וכסה עצה וחכמה בהמציאות אשר ברא עד שעצתו נפלאת ומכוסית לרוב, לא יביטו בה רק החוזים ברוח ה', ובכ''ז הגדיל תושיה שהוא המציאות בעצמה בחיצוניותיו גדול בכמות ורב מאד עד שבהמציאות הגדולה הזאת אם נעמיק בו, יתגלה לנו העצה שהיא התכלית הידוע לו הנפלא והמכוסה בכל דבר. כמו שתראה איך בתקוני הלחם בכל פרטיו, מכוסה בצעיף המשל תקוני הלחם הנפשי, והסרת המוץ והתבן בכח הנפש :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source