Chap. 1
1
מָבוֹי {א} שֶׁהוּא גָבוֹהַּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, יְמַעֵט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ. וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, יְמַעֵט. וְאִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחָב {ד} מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, אֵין צָרִיךְ לְמַעֵט:
R. Bartenura (non traduit)
מָבוֹי. שֶׁאֵינוֹ רָחָב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּתוּחַ מִשְּׁנֵי רָאשָׁיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אִי נַמִּי רָחָב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וְאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ אֶלָּא רֹאשׁוֹ אֶחָד פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְרֹאשׁוֹ אֶחָד סָתוּם. וּמִן הַתּוֹרָה שָׁרֵי לְטַלְטוֹלֵי בֵּיהּ בְּלֹא שׁוּם תִּקּוּן {ב}, וְרַבָּנָן הוּא דְּגָזוּר עֲלֵיהּ דִּלְמָא אָתֵי לְטַלְטוֹלֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּמוּר, וְשַׁרְיוּהּ בְּתַקַּנְתָּא דְּלֶחִי אוֹ קוֹרָה דְּתֶהֱוֵי לֵיהּ הֶכֵּירָא. וְאִם הֵנִיחַ אֶת הַקּוֹרָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה יְמַעֵט, כְּלוֹמַר יַשְׁפִּיל אֶת הַקּוֹרָה עַד שֶׁתִּהְיֶה לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים, דִּלְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים לֹא שָׁלְטָא בָּהּ עֵינָא. וְאִם יֵשׁ בְּקוֹרָה [זוֹ] אֲמַלְתְּרָא, פֵּרוּשׁ צִיּוּרִים וּפִתּוּחִים, אֲפִלּוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט, שֶׁעַל יְדֵי אוֹתָם הַצִּיּוּרִים שָׁלְטָא בָּהּ עֵינָא:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ. דְּטַעֲמָא דְּקוֹרָה לָאו מִשּׁוּם הֶכֵּירָא אֶלָּא מִשּׁוּם מְחִצָּה, דְּאָמְרִינַן פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא מַה לִּי בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים מַה לִּי לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת יְמַעֵט. דִּטְפֵי מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת לֹא מִקְּרֵי פֶּתַח אֶלָּא פִּרְצָה {ג}, וַאֲנַן פֶּתַח בָּעִינַן, הִלְכָּךְ יְמַעֵט רֹחַב כְּנִיסָתוֹ וְיַעֲמִידֶנּוּ עַל עֶשֶׂר אוֹ עַל פָּחוֹת:
וְאִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח. בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים צוּרַת פֶּתַח הוּא אֲפִלּוּ קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר וְקָנֶה עַל גַּבֵּיהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּבוֹהַּ מֵהֶן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְכָל הָאַמּוֹת הַשְּׁנוּיוֹת בְּמִשְׁנָה זוֹ וּבְכָל עֵרוּבִין וְסֻכָּה וְכִלְאַיִם, הֵם אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, וְכָל טֶפַח אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת בְּגֻדָּל, אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים צָרִיךְ לִמְדֹּד בְּטֶפַח עָצֵב, כְּלוֹמַר שֶּׁלֹא יָשִׂים רֶוַח בְּאֶצְבְּעוֹת הַגֻּדָּל בֵּין זוֹ לְזוֹ אֶלָּא יִהְיוּ מְצֻמְצָמוֹת וְנוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ, וּפְעָמִים צָרִיךְ לִתֵּן רֶוַח בֵּין גֻּדָּל לְגֻדָּל שֶּׁלֹא יִהְיוּ נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא טֶפַח שׂוֹחֵק. כֵּיצַד, בִּזְמַן שֶׁהַמְּדִידָה בְּטֶפַח עָצֵב הִיא לְחֻמְרָא, כְּגוֹן מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה יְמַעֵט, וְסֻכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה, מוֹדְדִים בְּטֶפַח עָצֵב. וּבִזְמַן שֶׁהַמְּדִידָה בְּטֶפַח שׂוֹחֵק הוּא לְחֻמְרָא, כְּגוֹן מָבוֹי אֵין גָּבְהוֹ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, סֻכָּה אֵין גָּבְהָהּ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, מוֹדְדִין בְּטֶפַח שׂוֹחֵק, וְכֵן לְעוֹלָם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} מָבוֹי. פֵּרוּשׁ הָר''ר יוֹנָתָן הַכֹּהֵן שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן מְבוֹא הָעִיר [שׁוֹפְטִים א]: {ב} כְּלוֹמַר כְּדִין הַכַּרְמְלִית שֶׁהִזְכִּיר בְּרֵישׁ פֶּרֶק י''א דְּשַׁבָּת, אֲבָל לֹא שֶׁיִּהְיֶה דִּינוֹ כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד גָּמוּר לְחַיֵּב הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן דַּאֲפִלּוּ הֻכְשַׁר בְּקוֹרָה לֹא הָוֵי כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד גָּמוּר: {ג} וְלֹא יוֹעִיל בָּהּ הֶכֵּירָא דְּקוֹרָה. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דְּקוֹרָה מִשּׁוּם מְחִצָּה, אֵין צָרִיךְ לְמַעֵט, כִּדְאִיתָא בַּבְּרַיְתָא. הָרִי''כ: {ד} שֶׁהוּא רָחָב. וַאֲפִלּוּ הָיָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אַמָּה. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט כו': רבי יהודה אמר כי שער היכלי המלכים אולי הם גבוהות יותר מכ' אמה ולפיכך נוכל לעשות בפתח המבוי עירוב כאשר יתבאר לפנים ואפי' היה גבוה יותר מכ' כל מה שיהיה. ותנא קמא אומר כי כשיהיה גובה הקורה העומדת על ראש המבוי יותר מכ' אמה אינה ניכרת ולא יביטו אליה ולפיכך אמר אם יש בקורה הנתונה בין כותלי המבוי פתוחים ומשכיות כמו אותן שאנו קוראין אותן בערבי מקרב''ץ והם שקורין אותן החכמים אמלתרא לא יצטרך למעט ואפי' יהיה גובה הקורה המפותחת יותר מעשרים אמה לפי שבני אדם כולם יביטו אליה לרוב חשיבותה יתאמת ההיכר. וכמו כן אם יש לה צורת פתח אין צריך למעט ואפי' היה גבוה יותר מכ' אמה וצורת פתח הוא שני עמודים בגובה ושלישי ברוחב נטוי על ראשיהם מלמעלה והוא אמרם קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן וכשנצטרך לצורת פתח אינה אלא זו בלבד לא בעירובין ולא בסוכה. וחייב אתה לדעת כי המבוי לא יהיה גבהו פחות מי' טפחים בשום פנים ולא יותר מכ' אמה אלא באחד מאלו התנאים והם שיהיה לו צורת פתח או אמלתרא ולפיכך אם יש גובה קנה מכאן וקנה מכאן י' טפחים לא נצטרך שיהיה קנה על גביהן נוגע בהן אלא אפי' נתרחק מהן יותר מג' טפחים נחשוב אותו צורת פתח. ודע כי כל אמה הנזכרת בעירובין וסוכה וכלאים היא אמה בינונית רוצה לומר בת ו' טפחים וכל מה שנצטרך למוד איזה רוחק שיהיה באחד מאלו השלשה מקומות נתכוין בו לחומרא והוא כי אתה תמוד בטפח מצומצם אם יהיה בו חומרא כמו גובה סוכה וגובה המבוי אם יש בהם יותר מכ' אמה יהיו פסולין וכמו כן תמוד בטפח שאינו מצומצם אם יש בו חומרא כמו י' טפחים של גובה מבוי וגובה סוכה וט''ז אמה של קרחת הכרם וי''ב אמה של מחול הכרם שקדם באורם במסכת כלאים וכל הדומה לזה. וענין מצומצם שיהיו אצבעות ידיך מקובצות קצתם על קצתם מהודקות בשעת מדידת הששה טפחים וכשתהדק האצבעות כל מה שתוכל ושאינו מצומצם הוא הפך זה והוא שתניח אצבעותיך קרובות זו לזו ולא יהיו מקובצות אלא מרווחות שיכנס האויר ביניהם ושמור זה העיקר ואל תטריחני לשנותו בכל מקום. ואין הלכה כרבי יהודה:
2
הֶכְשֵׁר מָבוֹי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֶחִי וְקוֹרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֶחִי אוֹ קוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְחָיַיִן. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁהוּא אוֹ בְלֶחִי אוֹ בְקוֹרָה. עַל מַה נֶּחְלְקוּ, עַל רָחָב מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד עֶשֶׂר, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֶחִי וְקוֹרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחֱלָקוּ:
R. Bartenura (non traduit)
הֶכְשֵׁר מָבוֹי. הֲכָנָתוֹ וְהַזְמָנָתוֹ שֶׁל מָבוֹי לְטַלְטֵל בְּתוֹכוֹ עַל יְדֵי שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֶחִי וְקוֹרָה. שְׁנֵיהֶן צָרִיךְ, דִּסְבִירָא לְהוּ מִן הַתּוֹרָה אַרְבַּע מְחִצּוֹת שְׁלֵמוֹת בָּעִינַן, וַאֲתַאי הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי {ה} וְאוֹקִימְתָּא לָרְבִיעִית אַלֶּחִי וְקוֹרָה:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה. דְּמִן הַתּוֹרָה שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת [שְׁלֵמוֹת] בָּעִינַן וְתוּ לֹא, וַאֲתַאי הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי לְהוֹסִיף הָרְבִיעִית, אוֹ בְּלֶחִי מַשֶּׁהוּ אוֹ בְּקוֹרָה לְהֶכֵּר מְחִצָּה. וּמָבוֹי דְּאָיְרֵי בֵּיהּ הָכָא הוּא מָבוֹי סָתוּם מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו וְרוּחַ רְבִיעִית פְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאָרְכּוֹ יוֹתֵר עַל רָחְבּוֹ, דְּאִי אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ הָוֵי כְּחָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה הַפְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְצָרִיךְ פַּס אַרְבָּעָה וּמַשֶּׁהוּ אוֹ שְׁנֵי פַסִּין שֶׁל כָּל שֶׁהֵן. וְכֵן חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְאָרְכָּהּ יוֹתֵר עַל רָחְבָּהּ נִדּוֹנָה כְּמָבוֹי וְנִתֶּרֶת בְּלֶחִי אוֹ קוֹרָה. וּמָבוֹי שֶׁהֻכְשַׁר בְּלֶחִי חָלוּק מִמָּבוֹי שֶׁהֻכְשַׁר בְּקוֹרָה, דְּאִלּוּ מָבוֹי שֶׁהֻכְשַׁר בְּלֶחִי הָוֵי כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע מְחִצּוֹת, וְהַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ חַיָּב, וּמָבוֹי שֶׁהֻכְשַׁר בְּקוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל בְּתוֹכוֹ עַל יְדֵי שִׁתּוּף לֹא הָוֵי כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה, וְהַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ פָּטוּר, דְּקָיְמָא לָן קוֹרָה מִשּׁוּם הֶכֵּירָא, וְלֶחִי מִשּׁוּם מְחִצָּה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לְחָיַיִם. כְּבֵית שַׁמַּאי סְבִירָא לֵיהּ, וּבָעֵי לֶחִי מִכָּאן וּמִכָּאן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד. הוּא רַבִּי מֵאִיר:
שֶׁהוּא פָחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. רֹחַב פִּתְחוֹ:
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחֱלָקוּ. וְתַנָּא קַמָּא נַמִּי הָכִי קָאָמַר, דְּלֹא מַפְלִיג בֵּין רָחָב לְקָצָר. וּמְפָרֵשׁ תַּלְמוּדָא דְּאִיכָּא בֵּינַיְהוּ מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ בְּרֹחַב פִּתְחוֹ פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים, דְּחַד מִנַּיְהוּ סָבַר אֵין צָרִיךְ לֹא לֶחִי וְלֹא קוֹרָה, וְאִידָךְ סָבַר צָרִיךְ לֶחִי אוֹ קוֹרָה, וְלֹא הֻבְרַר מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם הֵי מִנַּיְהוּ סָבַר צָרִיךְ וְהֵי מִנַּיְהוּ סָבַר אֵין צָרִיךְ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} וּלְעֵיל פֵּרֵשׁ דְּרַבָּנָן גָּזוּר כוּ'. הוֹאִיל וְאֵין הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקֻבָּל מִסִּינַי וְהוּא דִּבְרֵי תּוֹרָה לְהַעֲנִישׁ עָלָיו בָּעֳנָשִׁים וּמִיתָה, מִקְּרֵי דִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּכֶּסֶף מִשְׁנֶה רֵישׁ הִלְכוֹת אִישׁוּת:
Rambam (non traduit)
הכשר מבוי בית שמאי אומרים לחי וקורה כו': המחלוקת שיש בין תנא קמא ורבי עקיבא שהאחד סובר כי המבוי שיש ברחבו פחות מד' טפחים אינו צריך לא לחי ולא קורה והשני סובר שהוא צריך ולא נתבאר בגמ' איזה מהם סובר אחת הסברות. והעקרים שאתה צריך לזכור כי המבוי הניתר בלחי וקורה על דעת בית הלל הוא שיהיה ארכו יותר מרחבו אפי' מעט וכשהוא מרובע ר''ל ארכו כרחבו הוא צריך לחי יועמד בצדו יהיה ברחבו ד' טפחים או לחי מכאן ולחי מכאן ויהיה רחבם איזה שיעור שיהיה כדין חצר שהיא צריכה פס ארבעה או שני פסין במשהו ואז יהיה מותר להשתמש בו. וכן כשיהיה בית ארכו יותר מרחבו דינו כדין מבוי ולחי או קורה בלבד יספיק לו ומותר לטלטל בתוכו בכולו. וענין הכשר מבוי הכנתו והזמנתו להשתמש בו אחר עשיית העירוב כאשר יתבאר באמרם הכשר אוכלין שענינו הכנתם והזמנתם לטומאה. ודע כי המבואות שאינן מפולשין הם כרמלית כשהמבוי פתוח לרה''ר כאשר בארנו בתחלת שבת ואם עשה קורה לזה המבוי והוא עץ גבוה מן הכותל בגובה הנזכר ועוד יתבאר שיעור רוחב אותה הקורה ראוי לעשות בו העירוב והוא כרמלית לענין זריקה רוצה לומר כי מי שזרק מרה''ר עליו אינו חייב כרת ואם עשה לו לחי יהיה רה''י והזורק לתוכו חייב כי העיקר אצלנו קורה משום היכר לחי משום מחיצה. ואין הלכה כרבי אליעזר. וזה התלמיד הנזכר בכאן הוא רבי מאיר ועל שתי הדעות רוצה לומר דברי ר''ע או ר' מאיר הלכה כבית הלל:
3
הַקּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ, רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ. וְאָרִיחַ, חֲצִי לְבֵנָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. דַּיָּהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח, כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְאָרְכּוֹ {ו}:
R. Bartenura (non traduit)
רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ. שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לִבְנוֹת עָלֶיהָ בִּנְיָן לִקְבִיעוּת:
וְהָאָרִיחַ חֲצִי לְבֵנָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. נִמְצָא אָרִיחַ טֶפַח וּמֶחֱצָה רֹחַב:
דַּיָּהּ לַקּוֹרָה בְּרֹחַב טֶפַח. הָכִי קָאָמַר, כֵּיוָן שֶׁהַקּוֹרָה רְחָבָה טֶפַח, אוֹתוֹ חֲצִי טֶפַח הַנּוֹתָר, שֶׁהָאָרִיחַ רָחָב טֶפַח וּמֶחֱצָה, יָכוֹל לִמְרֹחַ בְּטִיט אֶצְבַּע מִכָּאן וְאֶצְבַּע מִכָּאן, וְעַל יְדֵי כֵן תִּהְיֶה רְחָבָה לְקַבֵּל אָרִיחַ, וְהָכִי מְפָרֵשׁ לַהּ בַּגְּמָרָא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ו} לְאָרְכּוֹ. בַּגְּמָרָא הַגִּרְסָא לְרָחְבּוֹ, וְהָכִי מִסְתַּבֵּר, דְּכֵיוָן שֶׁהָאָרִיחַ חֲצִי לְבֵנָה וְהַלְּבֵנָה מְרֻבַּעַת שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה, וְנִמְצָא הָאָרִיחַ שֶׁהוּא הַמֶּחֱצָה לֹא פִּחֲתָה מִן הָאֹרֶךְ רַק מִן הָרֹחַב בִּלְבַד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח כו': לבנה ידוע והיא מרובעת מג' טפחים על ג' טפחים. ואמרו דיה לקורה שתהא רחבה טפח הוא השלמה למה שחסר כי לפי שצריכה שתהיה ברוחב אריח והוא טפח ומחצה השלים זה המאמר ואמר דיה לקורה שתהיה רחבה טפח ואחר כן הראה טעם זו דהשלמה ואמר כדי לקבל אריח לארכה ר''ל אפי' אין רחבה אלא טפח ואפשר שיתקיים עליה אריח שיהיה על אורך הקורה:
4
רְחָבָה, כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ, וּבְרִיאָה, כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּרִיאָה:
R. Bartenura (non traduit)
בְּרִיאָה לְקַבֵּל אָרִיחַ. חֲזָקָה לִסְבֹּל כֹּבֶד הָאָרִיחַ שֶּׁלֹא תִּשָּׁבֵר. וְכֵן הֲלָכָה:
Rambam (non traduit)
רחבה כדי לקבל אריח ובריאה כדי לקבל כו': בריאה לקבל אריח שתהיה חזקה לסבול כובד האריח ולא תשבר. ואין הלכה כר' יהודה:
5
הָיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל קָנִים, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת. עֲקֻמָּה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא פְשׁוּטָה. עֲגֻלָּה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְרֻבַּעַת. כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, יֶשׁ בּוֹ רֹחַב טָפַח:
R. Bartenura (non traduit)
הָיְתָה שֶׁל קַשׁ וְשֶׁל קָנִים כוּ'. רַבִּי יְהוּדָה קָאָמַר לַהּ {ז}, וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ:
עֲקֻמָּה. שֶׁאֵין אָרִיחַ יָכוֹל לָנוּחַ עָלֶיהָ, וְכֵן עֲגֻלָּה אֵין אָרִיחַ נָח בָּהּ:
אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפָהּ. כְּלוֹמַר וְאֵיזוֹ הִיא מִדַּת הָעֲגֻלָּה לְהַכְשִׁיר, כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, שֶׁצְּרִיכָה חוּט שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לְהַקִּיפָהּ סָבִיב, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֹחַב טֶפַח אִם תֵּחָלֵק, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב ד) עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְקַו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יִסֹּב אוֹתוֹ סָבִיב, אַלְמָא לְכָל אַמָּה רֹחַב בְּעִגּוּל אִיכָּא שָׁלֹשׁ אַמּוֹת הֶקֵּף:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּבָא לְהוֹסִיף שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִמִּין שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה לְקַבֵּל בִּנְיָן כָּזֶה, אֲפִלּוּ הָכִי כָּשֵׁר. וַעֲקוּמָה מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁעַקְמִימוּתָהּ חוּץ לַמָּבוֹי, וְאִלּוּ יִנָּטֵל עַקְמִימוּתָהּ יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אֲפִלּוּ הָכִי רוֹאִין כְּאִלּוּ כֻּלָּהּ תּוֹךְ הַמָּבוֹי עוֹמֶדֶת. וְכֻלָּהּ מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא, כֵּן כָּתַב הָרִי''כ. אֲבָל הָרַמְבַּ''ם וְהָרֹא''שׁ כָּתְבוּ דִּכְכֻלֵּי עָלְמָא אָתְיָא, אֶלָּא צָרִיךְ דְּאִלּוּ יִנָּטֵל עַקְמִימוּתָהּ שֶּׁלֹא יְהֵא בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
Rambam (non traduit)
היתה של קש ושל קנים רואין אותה כו': יש לך לדעת כי יחוס אלכסון העגולה אל המסבב אותה בלי ידוע וא''א לדבר בו לעולם באמת וחסרון זו ההשגה אינה מאתנו כמחשבת הכת הנקראת גהלי''ה אבל הוא בטבעי זה הדבר בלי ידוע ואין במציאותו שיושג אבל (ידוע) [יודע] זה בקרוב וכבר חברו חכמי התשבורת לזה חבורים לידע יחוס האלכסון אל המסבב בקרוב ודרך המופת בזה הקרוב אשר עליו סומכין חכמי החכמות הלמודיות הוא יחוס האחד לשלשה ושביעית וכל עגולה שיהיה באלכסון שלה אמה יהיה בהיקפה ג' אמות ושביעית בקרוב ולפי שזה לא יושג לעולם אלא בקרוב לקחו הם בחשבון הגדול ואמרו כל שיש בהיקפו ג''ט יש בו רחב טפח וסמכו ע''ז במה שהוצרכו אליו מן המדידה בתורה:
6
לְחָיַיִן שֶׁאָמְרוּ, גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרָחְבָּן וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רָחְבָּן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
R. Bartenura (non traduit)
לְחָיַיִם שֶׁאָמְרוּ. לְחָיַיִם שֶׁנֶּחְלְקוּ בָּהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים, דִּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר תַּרְתֵּי בָּעִינַן וּלְרַבָּנָן חֲדָא, זֶהוּ שִׁעוּרָן:
גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים. כְּשִׁעוּר גֹּבַהּ הַמָּבוֹי, דְּאֵין גָּבְהוֹ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים {ח}. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַמָּבוֹי גָּבוֹהַּ הַרְבֵּה, דַּיּוֹ בְּלֶחִי גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים:
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר רָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. דְּבָעֵי דָּבָר חָשׁוּב בִּמְחִצָּה {ט}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} וְהוּא הַדִּין בְּקוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ שֶּׁלֹא תִּהְיֶה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, וְלֹא תָּנֵי בְּקוֹרָה דְּסָמַךְ עַל מִשְׁנָה זוֹ שֶׁל לֶחִי שֶׁשִּׁעוּרוֹ עֲשָׂרָה כְּשִׁעוּר מָבוֹי. הָרִי''כ: {ט} שֶׁאֲפִלּוּ יַפְלִיגֶנּוּ מִן הַכֹּתֶל בִּשְׁלֹשָׁה דְּלֹא לֵיתֵי אֲוִירָא דְּהַאי גִּיסָא וּדְהַאי גִּיסָא וּלְבַטְלֵיהּ כִּדְאַשְׁכְּחַן בִּמְחִצּוֹת הַכִּלְאַיִם כוּ', וּמִשּׁוּם הָכִי מַחְמִיר רַבִּי יְהוּדָה, וַאֲפִלּוּ בְּסוֹמְכוֹ לְגַמְרֵי לַכֹּתֶל בָּעֵי שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בְּרָחְבּוֹ. הָרִי''כ:
Rambam (non traduit)
לחיין שאמרו גובהן עשרה טפחים כו': השיעור בזה המאמר לחיים שנחלקו בהן רבי אליעזר וחכמים שהאחד אומר לחי אחד והאחד אומר לחיים ושניהם מודים כי רחבן ועביין כל שהוא וכבר ביארנו כי אין הלכה כרבי אליעזר שאמר הכשר מבוי לחיים וכמו כן אין הלכה כרבי יוסי. ואמר גבהו עשרה טפחים לפי שהוא הגבוה הפחות שיש למבוי כמו שזכרנו ואפי' יהיה גובה המבוי כ' אמה ועשה לחי בגבהו עשרה טפחים דיו:
7
בַּכֹּל עוֹשִׂין לְחָיַיִן, אֲפִלּוּ בְדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים {י}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל, וְרַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וְכוֹתְבִין עָלָיו גִּטֵּי נָשִׁים, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פוֹסֵל:
R. Bartenura (non traduit)
רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תָּמוּת {יא} וְלֹא הָוֵי גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְלֹא יָהֵיב אַדַּעְתֵּיהּ וְסָמִיךְ עֲלַהּ:
וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל. אִם עֲשָׂאָן גּוֹלֵל לְקֶבֶר, מְטַמֵּא לְעוֹלָם אִם נָגַע בּוֹ אָדָם וְכֵלִים, כְּאֹהֶל הַמֵּת, אֲפִלּוּ נִטַּל מִשָּׁם, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר יט) וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְדָרְשִׁינַן לְרַבּוֹת גּוֹלֵל וְדוֹפֵק. גּוֹלֵל הוּא כִּסּוּי הַקֶּבֶר:
וְרַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. טַעֲמָא דְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כָּל מְחִצָּה הָעוֹמֶדֶת בְּרוּחַ חַיִּים אֵינָהּ מְחִצָּה {יב}. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פוֹסֵל. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כד) וְכָתַב לָהּ סֵפֶר, מַה סֵּפֶר אֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, אַף כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. וְרַבָּנָן אִי כְּתִיב וְכָתַב לָהּ בַּסֵּפֶר כִּדְקָאָמַרְתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב וְכָתַב לָהּ סֵפֶר, לְסִפּוּר דְּבָרִים הוּא דְּאָתָא. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא. [וְאִם כָּתַב] לָהּ גֵּט בְּקֶרֶן שֶׁל פָּרָה וְנָתַן לָהּ אֶת הַפָּרָה, דְּהַשְׁתָּא אֵינוֹ צָרִיךְ קְצִיצָה לְאַחַר שֶׁנִּכְתַּב, כָּשֵׁר. אֲבָל אִם לֹא נָתַן לָהּ אֶת הַפָּרָה אֶלָּא אֶת הַקֶּרֶן, כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ קְצִיצָה, לֹא מִגַּרְשָׁה בֵּיהּ {יג}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{י} רוּחַ חַיִּים. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תָּמוּת, דְּמִיתָה לֹא שְׁכִיחָא. וְשֶׁמָּא תִּבְרַח אוֹ תִּרְבַּץ תַּחְתֶּיהָ לֹא חָיְשִׁינַן, דְּאָיְרֵי בִּמְתוּחָה בְּאַשְׁלֵי מִלְּעֵיל, כְּלוֹמַר קְשׁוּרָה בַּחֲבָלִים לְכָתְלֵי הַמָּבוֹי. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יא} וְתִכָּוֵּץ: {יב} וְקָשֶׁה, דְּלִפְלוֹג נַמִּי בָּרֵישָׁא. וּבַגְּמָרָא וְרִי''ף וִירוּשַׁלְמִי אִיתָא בָּרֵישָׁא רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר: {יג} כְּדִמְפֹרָשׁ בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ב' דְּגִטִּין:
Rambam (non traduit)
בכל עושין לחיין אפי' בדבר שיש בו רוח חיים כו': גולל הוא כסוי הקבר כל הנוגע בו יטמא שבעת ימים וזהו מה שאמרה תורה וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר ועוד יתבאר זה בתכלית הבאור במקומו במסכת אהלות. ואין הלכה כרבי יוסי ולא כר''מ ולא כר' יוסי הגלילי:
8
שַׁיָּרָא {יד} שֶׁחָנְתָה בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ {טו} בִכְלֵי בְהֵמָה, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים {טז}, וְלֹא יִהְיוּ פְרָצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן. כָּל פִּרְצָה שֶׁהִיא כְעֶשֶׂר אַמּוֹת, מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְפֶתַח. יָתֵר מִכָּאן, אָסוּר:
R. Bartenura (non traduit)
וְלֹא יִהְיוּ פְרָצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן. וַאֲפִלּוּ הֵן פְּרָצוֹת קְטַנּוֹת פְּחוּתוֹת מֵעֶשֶׂר, אִם הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד אֵינָהּ מְחִצָּה, וְאַף כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד אָסוּר:
כָּל פִּרְצָה שֶׁהִיא כְעֶשֶׂר אַמּוֹת מֻתֶּרֶת. וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רַב עָלֶיהָ, אִי נַמִּי פָּרוּץ כְּעוֹמֵד הָוֵי מְחִצָּה וְאַף כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ מֻתָּר {יז}:
יָתֵר מִכָּאן אָסוּר. אֲפִלּוּ פִּרְצָה אַחַת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אוֹסֶרֶת כָּל הַהֶקֵּף, וַאֲפִלּוּ הָעוֹמֵד מְרֻבֶּה, דְּלֹא עָבְדֵי אֱינָשֵׁי פֶּתַח יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר וְהָוֵי פִּרְצָה. וְדַוְקָא דְּאֵין לָהּ צוּרַת פֶּתַח, אֲבָל אִית לַהּ צוּרַת פֶּתַח אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר הָוֵי פֶּתַח:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יד} שַׁיָּרָא. תַּרְגּוּם אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים שְׁיָרַת עֲרָבָאֵי. הָרַמְבַּ''ם: {טו} וְהִקִּיפוּהָ. מֵעֶרֶב שַׁבָּת בִּכְלֵי בְּהֵמָה כְּגוֹן מַרְדָּעוֹת וְאֻכָּפִין שֶׁל בְּהֵמָה, וְהִיא מְחִצָּה שֶׁהַרְבֵּה מִמֶּנָּה פָּרוּץ, כְּגוֹן הֶחָלָל שֶׁבֵּין אֻכָּף לְאֻכָּף, אֲפִלּוּ הָכִי הָוֵי מְחִצָּה וּמֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכָל הַבִּקְעָה שֶׁהָיְתָה מִתְּחִלָּה כַּרְמְלִית, שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁיו הִיא מֻקֶּפֶת לְדִירָה. הָרִי''כ: {טז} עֲשָׂרָה טְפָחִים. מֵהַטַּעַם שֶׁכָּתְבוּ חֲכָמִים בְּסֻכָּה רֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא, דְּהָא דְּבָעִינַן בְּשַׁבָּת מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה מֵהָתָם יָלְפִינַן: {יז} וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ''ם, וְשֶׁכֵּן הוּא בְּכָל הַתּוֹרָה:
Rambam (non traduit)
שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בכלי בהמה כו': תרגום ארחת ישמעאלים שיירת ערבאי. וכשהוא פרוץ מרובה על העומד בכל התורה אינה מחיצה וכשהוא פרוץ כעומד הוא מחיצה ומותר לטלטל בכולה אלא אם יש בכל אותו הפרוץ פרצה רחבה יתר על עשר אמות כאשר ביאר אינה מחיצה אפילו העומד מרובה אבל אם יש שם צורת פתח הרי היא מחיצה אפי' יהיה רחב הפרצה יותר מעשר אמות וזכור אלו העקרים תמיד:
9
מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים, זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יְהֵא בֵּין חֶבֶל לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. שִׁעוּר חֲבָלִים וְעָבְיָן, יָתֵר עַל טֶפַח, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַכֹּל עֲשָׂרָה טְפָחִים:
R. Bartenura (non traduit)
מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים. אַשְּׁיָרָא שֶׁחָנְתָה בַּבִּקְעָה קָאֵי:
זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת סָבִיב, מִן הַחֶבֶל הַתַּחְתּוֹן לַקַּרְקַע פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, וַהֲרֵי כְּאִלּוּ כֻּלּוֹ עוֹמֵד, דְּכָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמִי, וּמִמֶּנּוּ לָאֶמְצָעִי פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, הֲרֵי עוֹמֵד שִׁשָּׁה טְפָחִים פָּחוֹת שְׁנֵי מַשֶּׁהוּיִין בִּשְׁנֵי הָאֲוִירִין, וּמֵאֶמְצָעִי לָעֶלְיוֹן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, הֲרֵי תִּשְׁעָה טְפָחִים עוֹמֵד בִּשְׁלֹשָׁה הָאֲוִירִין פָּחוֹת שְׁלֹשָׁה מַשֶּׁהוּיִין:
שִׁעוּר עֳבִי הַחֲבָלִים יוֹתֵר עַל טֶפַח. שְׁלֹשָׁה מַשֶּׁהוּיִין, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בֵּין הַכֹּל עֲשָׂרָה טְפָחִים:
Rambam (non traduit)
מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה כו': זה מבואר כי שיעור מחיצה י' טפחים והעיקר אצלנו כל פחות מג' כלבוד דמי וזה מכלל הדברים שהם הלכה למשה מסיני ולפיכך צריך שיהיה בעובי החבלים יותר על טפח להשלים השלשה שיעורים החסרים בין חבל לחבל כדי שיהיה ביניהן פחות מג':
10
מַקִּיפִין בְּקָנִים, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יְהֵא בֵין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּשַׁיָּרָא דִּבְּרוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא דִּבְּרוּ בְשַׁיָּרָא אֶלָּא בַהֹוֶה. כָּל מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁתִי וְשֶׁל עֵרֶב, אֵינָהּ מְחִצָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים. אַרְבָּעָה דְבָרִים פָּטְרוּ בַמַּחֲנֶה, מְבִיאִין עֵצִים מִכָּל מָקוֹם, וּפְטוּרִים מֵרְחִיצַת יָדַיִם, וּמִדְּמַאי {יח}, וּמִלְּעָרֵב:
R. Bartenura (non traduit)
מַקִּיפִים בְּקָנִים. נְעוּצִים וְעוֹמְדִים, וְזוֹ הִיא מְחִצַּת שְׁתִי, אֲבָל שֶׁל חֲבָלִים הַוְיָא מְחִצָּה שֶׁל עֵרֶב:
בְּשַׁיָּרָא דִּבְּרוּ. הֵקֵלּוּ אֶצְלָן שֶׁאֵין צְרִיכִים אֶלָּא אוֹ שְׁתִי כְּגוֹן קָנִים, אוֹ עֵרֶב כְּגוֹן חֲבָלִים, אֲבָל לְיָחִיד לֹא הֵקֵלּוּ אֶלָּא עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ שְׁתִי וָעֵרֶב. וּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם הֲרֵי הֵן כִּשְׁיָרָא:
כָּל מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁתִי וְשֶׁל עֵרֶב כוּ'. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג עֲלֵיהּ דַּאֲבוּהּ, וְקָאָמַר אֲפִלּוּ לִשְׁיָרָא בָּעֵי שְׁתִי וָעֵרֶב:
אֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים. אוֹ שְׁתִי אוֹ עֵרֶב. וְאִיכָּא בֵּין רַבָּנָן קַמָּאֵי לְרַבָּנָן בַּתְרָאֵי, דְּרַבָּנָן קַמָּאֵי לֹא שָׁרוּ לְיָחִיד אֶלָּא דּוּמְיָא דִּשְׁיָרָא, בַּדֶּרֶךְ, הוֹאִיל וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה רְאוּיָה, וְלֹא בַּיִּשּׁוּב. וְרַבָּנָן בַּתְרָאֵי אָמְרֵי אֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים, בֵּין לְיָחִיד בֵּין לְרַבִּים בֵּין בַּדֶּרֶךְ בֵּין בַּיִּשּׁוּב. וְהִלְכְתָא כְּוָתַיְהוּ. אֶלָּא שֶׁאָדָם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם שֶׁשָּׁבְתוּ בַּמִּדְבָּר אֵין יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁהוּא מֵאָה אַמָּה אֹרֶךְ עַל חֲמִשִּׁים רֹחַב כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן, וּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם אוֹ יוֹתֵר הֵן שְׁיָרָא וִיכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה גְּדוֹלָה וַאֲפִלּוּ כַּמָּה מִילִין, כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם וְלִכְלֵי תַּשְׁמִישָׁם וְלִבְהֶמְתָּם, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יִשָּׁאֵר מָקוֹם פָּנוּי בְּתוֹךְ הַמְּחִצָּה יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם:
פָּטְרוּ בַמַּחֲנֶה. לַיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה, וַאֲפִלּוּ לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת:
מְבִיאִין עֵצִים. וְאֵין חוֹשְׁשִׁים מִשּׁוּם גָּזֵל, וַאֲפִלּוּ כָּרְתוּ אוֹתָם בַּעֲלֵיהֶם וַעֲשָׂאוּם חֲבִילוֹת:
וּפְטוּרִים מֵרְחִיצַת יָדַיִם. שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעוּדָה, אֲבָל בַּמַּיִם שֶׁלְּאַחַר הַסְּעוּדָה חַיָּבִים, הוֹאִיל וְנִתְקְנוּ מֵחֲמַת הַסַּכָּנָה שֶׁל מֶלַח סְדוֹמִית הַמְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם, חֲמִירָא סַכַּנְתָּא מֵאִסּוּרָא:
וּמִדְּמַאי. שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, כְּגוֹן אִם לָקְחוּ תְּבוּאָה מֵעַם הָאָרֶץ:
וּמִלְּעָרֵב. עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, כְּגוֹן מֵאֹהֶל לְאֹהֶל בְּמַחֲנֶה מֻקָּף מְחִצּוֹת. אֲבָל עֵרוּבֵי תְּחוּמִין צְרִיכִין לְעָרֵב {יט}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יח} וּמִדְּמַאי. דִּתְנַן בְּפֶרֶק ג' דִּדְמַאי מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי [וְאֶת הָאַכְסַנְיָא דְּמַאי]. וּפֵרֵשׁ שָׁם הָרַ''ב דְּאִם לָנוּ, חַיָּבִין לְתַקֵּן. וְהִקְשָׁה הָרַ''שׁ מִדְּהָכָא דִּתְנַן גַּבָּהּ וּמִלְּעָרֵב שְׁמַע מִנָּהּ דְּשָׁבְתוּ וְלָנוּ אָיְרִינַן, וַאֲפִלּוּ הָכִי פְּטוּרִים מִדְּמַאי. וְנִרְאֶה לִי דְּלִצְדָדִין קָתָנֵי, דִּפְטוּרִים מִדְּמַאי כְּשֶׁלֹּא לָנוּ, וְאִם לָנוּ וְשָׁבְתוּ חַיָּבִין בִּדְמַאי, אֲבָל פְּטוּרִין מִלְּעָרֵב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יט} דְּיֵשׁ לָהֵן סְמָךְ מִקְּרָאֵי:
Rambam (non traduit)
מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים כו': ארבעה דברים פטרו במחנה כו': הזכיר במה שקדם מחיצה של ערב בלי שתי והוא אמרם מקיפין בחבלים וזכר בכאן מחיצה של שתי בלי ערב והוא מקיפין בקנים. ואחר כן אמר רבי יהודה כי לא התירוה אלא לשיירא והוא שיהיו יתר על שנים ותנא קמא אמר כי אין הפרש בין שיירא ויחיד כל הצריך לעשות מחיצה בשיירא דיו שתי או ערב כמו מקיפין בקנים או בחבלים וחכמים שאומרים אחד משני דברים אומרים כי אפי' יחיד במדינה דיו אחד משני הדברים באיזה מקום שתהיה המחיצה. וממה שאתה חייב לדעת כי כששבת אדם אחד או שנים במדבר ועשו מחיצה כאשר זכרנו כי מתנאי המחיצה שלא יהיה בה יותר מבית סאתים והוא מקום שיש במדתו בעת השבור חמשת אלפים אמות באיזה תבנית שיהיה והוא שיעור מדת חצר המשכן שהיה ארכו מאה ורחבו חמשים. ואם היו ג' או יותר הם שיירא ויכולין לעשות מחיצה כשיעור הצריך להם ולכליהם ותשמישם ואפי' אם יהיה במדות המקום מילין הרבה ובתנאי שלא ישאר מן המקום שהקיפו בו המחיצה מקום פנוי ויהיה בשבורו בית סאתים. וזה המחנה הנזכר בכאן אפי' למלחמת הרשות וכ''ש למלחמת מצוה ואנו מקילין עליהם לפי שהם מתעסקין בכבוש ארצות האויבים: מביאין עצים מ''מ אפי' כרתו אותן בעליהן ועשו אותן חבילות אין עליהם עון גזל. ופטורין מרחיצת ידים הוא שהם יכולין לאכול בלא נט''י קודם האכילה ואין מטריחין עליהם לבקש מים אבל אחר האכילה ירחצו ידיהם בהכרח לפי שהיא סכנה מפני שהמלח שלהם מזיק לעינים והיה מנהגם לטבול במלח בעת האכילה ולכן ניחוש שלא יגע בידו על עיניו ויזיקם וזהו טעם נט''י אחר האכילה וקראו אותם מים אחרונים. ומדמאי ענינו שהיו רשאין לאכול דמאי והוא דבר שלא הוציאו ממנו החקים שהוא חייב להוציאם כגון תרומת מעשר ומע''ש וכבר ביארנו דמאי ומשפטיו במס' דמאי. ומלערב ענינו שהן רשאין להשתמש במחנותם מאהל אל אהל ופטורין מלעשות עירוב בין האהלים שהם כמו חצירות אבל עירובי תחומין חייבין בהם ועוד יתבארו עירובי תחומין במקומם מזאת המסכתא. ואין הלכה כרבי יהודה ולא כרבי יוסי והלכה כחכמים:
פרק ב
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source