Chap. 6
1
שְׁלשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים {א} כַּזָּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שָׁרָה פִתּוֹ בְיַיִן וְיֶשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כַּזַּיִת, חַיָּב:
R. Bartenura non traduit
שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר. הַטֻּמְאָה. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) עַל כָּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא:
הַתִּגְלַחַת. דִּכְתִיב (שָׁם) תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ:
וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב (שָׁם) וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכַל:
כָּל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. כְּגוֹן עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים חַרְצַנִּים וְזַגִּים, מִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת לִלְקוֹת עֲלֵיהֶן:
וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזָּיִת. וְהוּא הַדִּין לְשִׁעוּר שְׁתִיָּה בְּכַזַּיִת {ב}. דְּכֵיוָן דִּכְתִיב וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכַל, גָּמְרִינַן מִנַּהּ מָה אֲכִילָה בְּכַזַּיִת אַף שְׁתִיָּה בְּכַזַּיִת:
מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לַהּ, דְּגָמְרִינַן אֲכִילָה מִשְּׁתִיָּה, וְשִׁעוּר שְׁתִיָּה בַּנָּזִיר רְבִיעִית, דְּגָמְרִינַן שֵׁכָר שֵׁכָר מִמִּקְדָּשׁ, וּמַה שִּׁעוּר אִסּוּר שְׁתִיָּה בִּרְבִיעִית, אַף שִׁעוּר אִסּוּר אֲכִילָה בִּרְבִיעִית:
אֲפִלּוּ שָׁרָה פִתּוֹ בְיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כַּזַּיִת חַיָּב. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא שִׁעוּר אִסּוּרֵי נָזִיר בֵּין בַּאֲכִילָה בֵּין בִּשְׁתִיָּה בְּכַזַּיִת, וְהֶתֵּר מִצְטָרֵף לְאִסּוּר {ג} לְהַשְׁלִים לִכְשִׁעוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} הָעֲנָבִים. [וְהוּא הַדִּין] נַמִּי מְחַיֵּב עַל זַג וְחַרְצָן. אֶלָּא הָא אֲתָא לְאַשְׁמְעִינַן דְּאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְכַזַּיִת, וְהַאי דְקָתָנֵי עֲנָבִים לַאֲפוֹקֵי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר אֲפִלּוּ עָלִין וְלוּלָבִין. רַשִׁ''י: {ב} וְהַיְנוּ כְּמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא נַמִּי הָכִי סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר כְּדֵי לְצָרֵף כַּזַּיִת. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּמַתְנִיתִין [דְּקָתָנֵי בְרֵישָׁא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזַּיִת] אַלִּיבָּא דְּכֻלֵּי עָלְמָא, דְּבַאֲכִילָה מוֹדוּ כֻּלֵּי עָלְמָא דִבְכַזַּיִת, וְלֹא פְלִיגֵי אֶלָּא בִשְׁתִיָּה, דְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן כְּדֶרֶךְ כָּל שְׁתִיָּה וְלֹא גָּמַר שְׁתִיָּה מֵאֲכִילָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא גָּמַר כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב אֵיךְ מְשַׁעֲרִין שְׁתִיָּה בְּכַזַּיִת וַאֲכִילָה בִּרְבִיעִית: {ג} בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא.וְרַבָּנָן דָּרְשִׁי לֵיהּ לִדְרָשָׁא אַחֲרִיתִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת כו': כבר בארנו הרבה פעמים [פאה פ''ח הלכה ה' ושבת פ''ח הלכה א'] שהרביעית היא מדה שיעור אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע ואלו האצבעות שמשערים בהן הוא הגודל מאצבעות היד. ושרה פתו הוא לשון עברי וכל משרת ענבים. וענין לצרף כזית שיהיה בלחם עם היין ששרה בו הפת כזית לפי שר' עקיבא סובר היתר מצטרף לאיסור. ואין הלכה כרבי עקיבא:
2
וְחַיָּב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ {ד}, וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַגָּן. אֵלּוּ הֵן חַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן זַגִּים, הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, הַזַּגִּים אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶּׁלֹא תִטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה, הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל:
R. Bartenura non traduit
עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַגִּין. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) מֵחַרְצַנִּים וְעַד זַג, וּמִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם, וְיֵשׁ לָהֶם זַג אֶחָד {ה}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אֶלָּא הָאֹכֵל מִן הַחַרְצָן וְהַזַּג אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיֹּאכַל מֵהֶן כַּזַּיִת {ו}:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶּׁלֹא תִטְעֶה. רַבִּי יוֹסֵי הָיָה נוֹתֵן סִימָן שֶּׁלֹא תִטְעֶה:
זוֹג שֶׁל בְּהֵמָה. שֶׁהַחִיצוֹן קָרוּי זוֹג:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְנִרְאֶה דְעִקָּר חִדּוּשׁ לְתַנָּא קַמָּא בָּא לוֹמַר חַיָּב עַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמוֹ אִם אָכַל לְבַד מִן הַזַּגִּים, וְאַהַהִיא אָתָא לְאַפְלוֹגֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה כוּ'. תּוֹסָפוֹת: {ה} וְעַל שְׁנֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר זַג אֶחָד: {ו} אַף עַל גַּב דִּלְפִי לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל כוּ' מַשְׁמַע דִּלְהָקֵל בָּא וּכְלוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ אָכַל כַּזַּיִת מֵחַרְצַנִּים אוֹ מִן הַזַּגִּים אֵינוֹ חַיָּב עוֹד כוּ'. אֲבָל סוֹבֵר הָרַ''ב שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לְהָקֵל כֵּן יֵשׁ בִּדְבָרָיו לְהַחְמִיר, שֶׁאִם אוֹכֵל חַרְצַנִּים וְזַגִּין שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּפָחוֹת מִכַּזַּיִת, שֶׁסּוֹבֵר שֶׁהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה שֶׁיִּהְיוּ חַרְצַנִּים שְׁנַיִם וְזַג אֶחָד וְשֶׁאִם אוֹכֵל כָּךְ הֲרֵי הוּא חַיָּב וַאֲפִלּוּ אֵין בָּהֶם כַּזַּיִת, וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, וּכְלַפֵּי הַךְ סְבָרָא הוּא דְּכָתַב שֶׁאֵין הֲלָכָה אֶלָּא אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת:
Rambam non traduit
וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן כו': ראיית ר' אלעזר בן עזריה מה שאמר מחרצנים ועד זג ופחות רבים בלשון עברי שנים. וענבל צורה שתולין בצוארי הבהמות והוא הפעמון שם החלול ממנו זוג ושם הגוף המקשה שמכה בצידי החלול וישמע לו קול ענבל. והלכה כר' יוסי שאמר שהחרצנים הם הגרעינין וזג הקליפה החיצונה ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה אלא כשאכל החרצנים או הזגין כזית חייב כמו שאנו אומרים ברוב המאכלות האסורות:
3
סְתָם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם. גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ לִסְטִים, סוֹתֵר שְׁלשִׁים יוֹם. נָזִיר שֶׁגִּלַּח בֵּין בְּזוּג בֵּין בְּתַעַר אוֹ שֶׁסִּפְסֵף כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס, אֲבָל לֹא סוֹרֵק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, לֹא יָחוֹף בַּאֲדָמָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר:
R. Bartenura non traduit
סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. אַף עַל גַּב דְּתָנֵי לָהּ לְעֵיל, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ לִסְטִים סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם, הָדַר תָּנָא לֵיהּ הָכָא:
סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם. כְּלוֹמַר סוֹתֵר עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גִּדּוּל שֵׂעָר שֶׁל שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּשֶׁהוּא מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שֶׁל מִצְוָה {ז}:
אוֹ שֶׁסִּפְסֵף כָּל שֶׁהוּא. שֶׁעָקַר וְהִשִּׁיר אֲפִלּוּ שֵׂעָר אֶחָד, חַיָּב, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) תַּעַר לֹא יַעֲבֹר, לְרַבּוֹת כָּל הַמַּעֲבִירִין {ח}:
חוֹפֵף. מְחַכֵּךְ בְּיָדוֹ:
וּמְפַסְפֵּס. בְּצִפָּרְנָיו אוֹ בִכְלִי, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יִתְכַּוֵּן לְהַשִּׁיר, דְּדָבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן מֻתָּר:
אֲבָל לֹא סוֹרֵק. בְּמַסְרֵק, דַּהֲוֵי פְּסִיק רֵישֵׁיהּ וְאָסוּר. אַף עַל גַּב דְּהַמַּשִּׁיר אֲפִלּוּ שֵׂעָר אַחַת לוֹקֶה, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁיְּגַלֵּחַ רֹב שְׂעָרוֹ בְתַעַר אוֹ בְמִסְפָּרַיִם בְּצַד עִקָּרוֹ שֶׁל שֵׂעָר {ט}:
לֹא יָחוֹף בַּאֲדָמָה. מִין מִמִּינֵי אֲדָמָה שֶׁהִיא מַשֶּׁרֶת הַשֵּׂעָר {י}, דְּהָא נַמִּי הָוֵי פְּסִיק רֵישֵׁיהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} לוֹמַר שֶׁזֶּה שֶׁסּוֹתֵר הַיְנוּ אִם אֵין מִיּוֹם שֶׁגִּלַּח [אוֹ גִלְּחוּהוּ לִסְטִים] עַד סוֹף יְמֵי נְזִירוּתוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, כְּגוֹן שֶׁגִּלְּחוּהוּ בְּיוֹם מְלֹאת, צָרִיךְ שֶׁיַּמְתִּין שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ סוֹתֵר, כְּלוֹמַר כֵּיוָן דְּאִיכָּא עֲדַיִן גִּדּוּל שֵׂעָר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְדַעַת הָרַמְבַּ''ם דַּאֲפִלּוּ בִּנְזִירוּת מְרֻבָּה סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְכָל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו, אֶלָּא שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן: {ח} דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב בַּתַּעַר לֹא יְגַלֵּחַ כוּ'. וּלְמַסְקָנַת הַגְּמָרָא אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְעֵין תַּעַר, לְפֵרוּשׁ רַשִׁ''י שֶׁמַּעֲבִירָן סָמוּךְ לְעִקָּרָן. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ שֶׁעוֹקֵר הַשֵּׂעָר וּמַשְׁחִיתוֹ מֵעִקָּרוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ט} כְּלוֹמַר שֶּׁלֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִקָּרוֹ: {י} כְּלוֹמַר וְלֹא בְּכָל אֲדָמָה אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵינָהּ מַשֶּׁרֶת וְלִגְזֹר אַטּוּ מַשֶּׁרֶת, וְאַף עַל גַּב דְּבַגְּמָרָא אִבַּעְיָא לָן כוּ' פֵּרֵשׁ הָרַ''ב לְהָקֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
סתם נזירות ל' יום גלה או שגלחוהו לסטים כו': נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק רבי ישמעאל כו' כתוב בתורה בנזיר (במדבר ו') גדל פרע ולאחר שנתבאר אצלנו שסתם נזירות שלשים יום הרי השער שיהיה לו שלשים יום נקרא פרע ולכך אם גלח ראשו ימתין ל' יום עד שיהיה לו פרע ואז יתחיל למנות וישלים הנזירות וכמו כן אמרו בעינן גידול פרע וליכא. ונאמר בתורה גדל פרע שער ראשו ולכך נאסר הסרת שער באיזה הדרך מדרכי ההסרה וכשהסיר שערו חייב מלקות כל זמן שהסיר שער אחד לבדו אמנם בענין הסתירה רוצה לומר שהוא סותר לו מן המנין ל' יום כמו שאמר לא יהיה זה אלא עד שיגלח רוב שער ראשו בתער או מה שדומה לתגלחת ר''ל שיספר השער במספרים סמוך לשטח הראש. ואמרו פספס כל שהוא חייב ר''ל שיעקרנו ביד ופירוש חופף החכוך ביד ומפספס החכוך בצפרנים או בכלי ובתנאי שלא יתכוין להשיר השער לפי שזאת ההלכה אמנם היא לר''ש שאומר דבר שאינו מתכוין מותר וכבר נתבאר לנו בכמה מקומות שהלכה כר''ש בדבר שאין מתכוין. ואדמה טיט איזה טיט שיהיה מכל מיני הטיט שרוחצין בהם השער כמו הנתר והטיט האדום נקרא בלשון ערב אלנגב''ר ונקרא טיט ארמיני. ופירוש סורק מסרק שער ראשו במסרק והכלי שמסרקין בו שער הראש נקרא מסרק. והלכה כר' ישמעאל:
4
נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת {יא}. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה, וְהוּא שׁוֹתֶה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלֵּחַ אַל תְּגַלֵּחַ, וְהוּא מְגַלֵּחַ, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים כָּל הַיּוֹם, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּטַּמָּא אַל תִּטַּמָּא, וְהוּא מִטַּמֵּא, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת:
R. Bartenura non traduit
נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַיּוֹם. וְלֹא הִתְרוּ בוֹ אֶלָּא אַחַת:
אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה. שֶׁהִתְרוּ בּוֹ בֵּין שְׁתִיָּה לִשְׁתִיָּה:
Toss. Yom Tov non traduit
{יא} אֶלָּא אֶחָת. אֵין זֶה אֶלָּא בְּדִינֵי אָדָם, שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב מַלְקוֹת אֶלָּא אַחַר הַתְרָאָה, וְלָכֵן צָרִיךְ הַתְרָאָה עַל כָּל מַלְקוֹת. אֲבָל בְּדִינֵי שָׁמָיִם כָּל זְמַן שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן עֲבֵרָה, וְעַל כָּל גִּלּוּחַ [שַׂעֲרָה] וְכָל טֻמְאָה עֲבֵרָה. וְעַל זֶה תַּעֲשֶׂה הֶקֵּשׁ לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין לָאו אוֹ כָּרֵת אוֹ מִיתָה בְּסַנְהֶדְרִין, אֲבָל תֵּדַע שֶׁהַבָּא עַל הָעֶרְוָה חַיָּב עַל כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה בִּכְלַל, וְאִם אֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לְהַעֲנִישׁ עָלָיו אֶלָּא עֹנֶשׁ אֶחָד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ עַל כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה, וְאִם הֵמִיתוּ אוֹתוֹ בְּסַנְהֶדְרִין עַל אֶחָד מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת וְהִתְוַדָּה נִתְכַּפֵּר עַל הַכֹּל מִצַּד הַתְּשׁוּבָה, לֹא מִצַּד שֶׁהָעֹנֶשׁ הָאֶחָד שֶׁמַּעֲנִישִׁין אוֹתוֹ הַסַּנְהֶדְרִין יְכַפֵּר עֲוֹנוֹת הַרְבֵּה. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam non traduit
נזיר שהיה שותה יין בל היום אינו חייב אלא אחת כו': זה שאמרנו באלו הבבות אינו חייב אלא אחת אין זה אלא בדיני אדם שאינו מחוייב מלקות אלא אחר ההתראה ולכך צריך התראה על כל מלקות והוא מה שאמרו לו אל תשתה אבל [א] בדיני שמים כל זמן ששתה רביעית יין עבירה ועל כל גלוח שערו עבירה וכל טומאה שיטמא עבירה ועל זה תעשה היקש לכל איסורין שבתורה אין הפרש בזה בין איסור לאו ובין איסור כרת או איסור מיתת ב''ד אבל תדע שהבא על הערוה איזה ערוה שתהיה חייב על כל ביאה וביאה בכלל ואם אנחנו לא היינו יכולין להעניש עליו אלא עונש אחד הקב''ה מעניש אותו על כל עבירה ועבירה ואם היו ממיתין אותו ב''ד על אחת מאלו עבירות והתוודה מתכפר לו על הכל מצד התשובה לא מצד שהעונש האחד שמענישין אותו ב''ד יכפר עונות הרבה ונבאר זה במקומו:
5
שְׁלשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר, הַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגָּפֶן. חֹמֶר בַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִין, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. חֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטֻּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת, שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, וְטֻמְאָה וְתִגְלַחַת הֻתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה {יד}. וְחֹמֶר בַּטֻּמְאָה מִבַּתִּגְלַחַת, שֶׁהַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְתִגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן:
R. Bartenura non traduit
שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִים. דִּכְתִיב בַּטֻּמְאָה (שָׁם), וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ. וְתִגְלַחַת סוֹתֶרֶת שְׁלֹשִׁים, דְּבָעִינַן גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ (שָׁם), וְאֵין גִּדּוּל פֶּרַע פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם:
שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ. כְּגוֹן לִשְׁתּוֹת יֵין מִצְוָה, דְּאָמְרִינַן מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר (שָׁם) לֶאֱסֹר יֵין מִצְוָה כְּיֵין הָרְשׁוּת {יב}:
טֻמְאָה וְתִגְלַחַת הֻתְּרוּ מִכְּלָלָן. טֻמְאָה, לְמֵת מִצְוָה, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא, לְאָבִיו הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. וְתִגְלַחַת, לְנָזִיר מְצֹרָע, דְּאָתֵי עֲשֵׂה דִוְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ (וַיִּקְרָא יד) וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה דְּתַעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ {יג} (בְּמִדְבָּר ו):
Toss. Yom Tov non traduit
{יב} אֲבָל בַּטֻּמְאָה לֹא אָמַר לֹא יִטַּמֵּא בִלְבַד אֶלָּא אָמַר לְאָבִיו וְגוֹ'. הָרַמְבַּ''ם. מַשְׁמַע דְּמִדְּסָתַם וְכָתַב מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר יָלְפִינַן וְהַכֹּל בִּכְלַל וַאֲפִלּוּ דְּמִצְוָה. הָרַמְבַּ''ם כוּ'. וּבַגְּמָרָא יַיִן דְּמִצְוָה מַאי הִיא, קִדּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא לֵיכָּא לְמֵימַר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקִּדּוּשׁ יוֹם הַשַּׁבָּת בִּדְבָרִים דְּבַר תּוֹרָה הוּא, זֶה שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא כוּ'. וּמְשָׁנֵי כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע לִשְׁתּוֹת, וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּחַיִּל עֲלֵיהּ נְזִירוּת אַף עַל גַּב שֶׁנִּשְׁבַּע לִשְׁתּוֹת: {יג} וְתֵימַהּ דְּהָא אִיכָּא נַמִּי עֲשֵׂה דְּגַדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ וְתִגְלַחַת לֹא תֻתַּר מִכְּלָלָהּ קַל וָחֹמֶר מִיַּיִן כוּ', וּמְשָׁנֵי אָמַר קְרָא רֹאשׁוֹ וְאָמַר קְרָא זְקָנוֹ. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאִי לָאו קְרָא הֲוָה מְקַיְמִינַן הַגִּלּוּחַ בִּשְׁאָר גּוּפוֹ, אֲבָל רֹאשׁוֹ יִהְיֶה אָסוּר מִטַּעַם דְּאֵין עֲשֵׂה כוּ'. וְהָרַמְבַּ''ם מְיַשֵּׁב מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִטְמָא הַנָּזִיר בְּצָרַעַת וִימֵי חִלּוּטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ, וַהֲרֵי אֵין קָדוֹשׁ בָּהֶן, וּבָטֵל הָעֲשֵׂה מֵאֵלָיו וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה. וְאֶפְשָׁר דִּסְבִירָא לֵיהּ כְּאִידָךְ תַּנָּא דְּרֹאשׁוֹ לַהַקָּפָה אָתֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יד} וּבְמֵת מִצְוָה. תַּנְיָא אֵיזֶהוּ מֵת מִצְוָה, כָּל שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים. קוֹרֵא וַאֲחֵרִים עוֹנִים אוֹתוֹ אֵין זֶה מֵת מִצְוָה. גְּמָרָא:
Rambam non traduit
שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת כו': כתוב בתורה (במדבר ו) מיין ושכר יזיר ואמרו בספרי לעשות יין מצוה כיין הרשות אבל בטומאה לא אמר לא יטמא בלבד אבל אמר (שם) לאביו ולאמו לא יטמא ובא בקבלה לאביו לא יטמא אבל מטמא הוא למת מצוה ומת מצוה הוא מת שאין לו קוברין. ותגלחתן מצוה הוא שפגע בו צרעת בימי הנזירות ונרפא ממנו שהתגלחת מצות עשה שנאמר (ויקרא יד) יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו והעיקר בכל התורה מה שאמרו כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים את שניהם מוטב ואם לאו יבא עשה וידחה את לא תעשה וזהו ענין הותר מכללו ר''ל שיש שם צד שמותר בהם אלו הדברים האסורים ויהיה מותר בהם והענין כולו מבואר:
6
תִּגְלַחַת הַטֻּמְאָה כֵּיצַד, הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי. וְאִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי, מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן, מַה בֵּין זֶה לַמְּצֹרָע. אָמַר לוֹ, זֶה טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְיָמָיו, וּמְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְתִגְלַחְתּוֹ, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן אֶלָּא אִם כֵּן {טו} הָיָה מְעֹרַב שָׁמֶשׁ:
R. Bartenura non traduit
מְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי וּמֵבִיא קָרְבָּן בַּשְּׁמִינִי. כְּדִכְתִיב (שָׁם) וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנוּ. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִיא שְׁתֵּי תוֹרִים וְגוֹ' וְכֶבֶשׂ לָאָשָׁם:
מַה בֵּין זֶה לַמְּצֹרָע. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע בְּתִגְלַחַת שְׁנִיָּה (וַיִּקְרָא יד) וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְכוּ' וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח וְכוּ', וְקַיְמָא לָן בַּמְּצֹרָע דְּאִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבָּן בַּתְּשִׁיעִי:
אָמַר לוֹ שֶׁזֶּה טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְיָמָיו. נָזִיר טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּהַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וּטְבִילָה, הִלְכָּךְ כֵּיוָן שֶׁטָּהַר בַּשְּׁבִיעִי אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא גִּלַּח עַד יוֹם הַשְּׁמִינִי, מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַיּוֹם:
אֲבָל מְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְתִגְלַחְתּוֹ. כְּדִכְתִיב (שָׁם) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וַהֲדַר כְּתִיב וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם, וְאִם טָבַל עַד שֶּׁלֹא גִּלַּח לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, הִלְכָּךְ אִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי אַכַּתִּי צָרִיךְ טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, הִלְכָּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו עַד תְּשִׁיעִי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov non traduit
{טו} אֶלָּא אִם כֵּן כוּ'. וְלִכְאוֹרָה קָאֵי אַמְּצֹרָע כוּ'. אִי נַמִּי יֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּקָאֵי אַנָּזִיר, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י, וְכֵן נִרְאֶה מִן הָרַמְבַּ''ם בְּפֵרוּשׁוֹ וּבְחִבּוּרוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
תגלחת הטומאה כיצר היה מזה בשלישי וכו': מה בין זה למצורע לפי שהמצורע אינו מביא קרבנותיו אלא ממחרת יום התגלחת השניה כמו שנבאר במס' נגעים והשיב לו ר''ע שהמצורע טהרתו תלויה בתגלחת הוא שנא' בו יגלח (שם) ואת כל שערו יגלח וכבס בגדיו וגו' אבל זה הנזיר שנטמא במת הטומאה תלויה בימים כמו שנאמר וטמא שבעת ימים וכשטבל בשביעי והעריב שמשו וגלח בשמיני יביא קרבנותיו והם שתי תורים או שני בני יונה וכבש בן שנתו לאשם בשמיני ואם לא טבל בשביעי אלא בשמיני הרי זה לא יביא קרבנותיו עד שיעריב שמשו רוצה לומר בתשיעי והוא מה שאמר ר''ט אינו מביא קרבנותיו אא''כ העריב שמשו. והלכה כר''ע:
7
תִּגְלַחַת הַטָּהֳרָה כֵּיצַד, הָיָה מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, חַטָּאת עוֹלָה וּשְׁלָמִים, וְשׁוֹחֵט אֶת הַשְּׁלָמִים {טז}, וּמְגַלֵּחַ {יז} עֲלֵיהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל הַחַטָּאת, שֶׁהַחַטָּאת קוֹדֶמֶת בְּכָל מָקוֹם. וְאִם גִּלַּח {יט} עַל אַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן, יָצָא:
R. Bartenura non traduit
שָׁחַט אֶת הַשְּׁלָמִים וּמְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶם. דִּכְתִיב בַּנָּזִיר (בְּמִדְבָּר ו) וְגִלַּח אֶת רֹאשׁוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וּמְפָרְשִׁינַן לִקְרָא הָכִי, וְגִלַּח אֶת רֹאשׁוֹ עַל זֶבַח שֶׁכָּתוּב בּוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, דְּהַיְנוּ שְׁלָמִים דִּכְתִיב בְּהוּ (וַיִּקְרָא ג) וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד {יח}:
שֶׁחַטָּאת קוֹדֶמֶת בְּכָל מָקוֹם. לְעוֹלָה וּשְׁלָמִים, וְדִין הוּא שֶׁיְּגַלֵּחַ עַל הָרִאשׁוֹן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל הַשְּׁלָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{טז} וְשׁוֹחֵט כוּ'. לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת אַחֲרֵי שֶׁאָמַר הָכָא שֶׁעַל הַשְּׁלָמִים יְגַלֵּחַ דִּין הוּא שֶׁיַּקְדִּימוֹ, וְקָשֶׁה אִם כֵּן לָמָּה הִקְדִּים חַטָּאת וְעוֹלָה לַשְּׁלָמִים. אֲבָל הָרַ''ב הֶעְתִּיק שָׁחַט כוּ', יֵשׁ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר, אַשְּׁחִיטַת שְׁלָמִים מְגַלֵּחַ וְלֹא עַל הַקּוֹדְמִים, וְכֵן סִדּוּרָן בַּפָּרָשָׁה, בֵּין בַּהֲבָאָה בֵּין בָּעֲשִׂיָּה. וּלְפִיכָךְ נִרְאֶה לִי שֶׁכְּסִדְרָן בַּכָּתוּב כֵּן הוּא סִדְרָן, דִּמְנָלָן לְשַׁנּוֹת הַסֵּדֶר מִמַּה שֶּׁסְדוּרִין בַּכָּתוּב. וְכֵן הוּא לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם בְּחִבּוּרוֹ. וּבְפֵרוּשׁוֹ פָּסַק כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְלָשׁוֹן דִּבְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא אִיצְטְרִיךְ, אֶלָּא דְּהָאֱמֶת הוּא אוֹמֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יז} וּמְגַלֵּחַ. שֶׁתִּהְיֶה תִגְלַחְתּוֹ אַחַר שְׁחִיטָתָן. הָרַמְבַּ''ם: {יח} דְּאִי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ, אִי נַמִּי כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, בִּזְיוֹן מִקְּדָשׁ הוּא, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא: {יט} וְאִם גִּלַּח כוּ'. אָתְיָא כְּכֻלֵּי עָלְמָא. וּבַיְרוּשַׁלְמִי יָלֵיף לַהּ מִקְּרָא:
Rambam non traduit
תגלחת הטהרה כיצד היה מביא כו': ענין מגלח עליהן שתהיה תגלחתו אחר שחיטתן. והלכה כרבי יהודה:
8
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵרֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים תִּקְרַב שְׁלָמִים. הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. וְאִם גִּלַּח בַּמְּדִינָה הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה, לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבָד:
R. Bartenura non traduit
וְלֹא פֵרֵשׁ. אַף עַל גַּב דְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּקְרְאוּ לָהֶם הַבְּעָלִים שֵׁם, הָכָא לֹא צָרִיךְ, דִּמְכִי אָמַר אֵלּוּ לִנְזִירוּתִי הָוֵי כְאִלּוּ קָרָא שֵׁם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, דְּכִבְשָׂה אֵינָהּ רְאוּיָה אֶלָּא לְחַטָּאת {כ}, וְכֶבֶשׂ לְעוֹלָה, וְאַיִל לִשְׁלָמִים:
וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. שֶׁמְּבַשְּׁלִים בּוֹ זֶבַח הַשְּׁלָמִים:
הָיָה מְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה. בִּירוּשָׁלַיִם. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לָאו דַוְקָא, אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִּהְיֶה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד פָּתוּחַ {כא}:
לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא לְקִיחָה וּנְתִינָה, יָצָא זֶה שֶׁמְּחֻסַּר לְקִיחָה וַהֲבָאָה וּנְתִינָה תַּחַת הַדּוּד:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ נוֹטֵל שֵׂעָר וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד, בְּתִגְלַחַת טָהֳרָה:
אֲבָל בְּתִגְלַחַת טֻמְאָה. אֲפִלּוּ גִלַּח בַּמִּקְדָּשׁ, אֵינוֹ נוֹטֵל שֵׂעָר וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל אָשָׁם וְחַטַּאת הָעוֹף, דְּלֹא כְתִיב נְתִינַת שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד אֶלָּא בְנָזִיר טָהוֹר:
הַכֹּל מְשַׁלְּחִין. טָהוֹר בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמְּדִינָה, וְטָמֵא בַמִּקְדָּשׁ {כב}, חוּץ מִטָּמֵא שֶׁגִּלַּח בַּמְּדִינָה, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂעָרוֹ נִקְבָּר. וּפְסַק הַהֲלָכָה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד אֶלָּא נָזִיר טָהוֹר שֶׁגִּלַּח פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁנַּעֲשָׂה כְמִצְוָתוֹ. וְאִם שִׁלַּח תַּחַת הַדּוּד שֶׁל חַטָּאת, יָצָא {כג}. לֹא נֶאֱמַר אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֶלָּא לְמִצְוָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{כ} הַיְנוּ בַּנָּזִיר דִּכְתִיב בֵּיהּ כִּבְשָׂה וְכֶבֶשׂ וְאַיִל אֲבָל בְּעָלְמָא רְאוּיָה הִיא לַשְּׁלָמִים: {כא} וּלְעֵיל דָּרְשִׁינַן דְּבִשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְהַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: {כג} וְיָלֵיף לָהּ בַּגְּמָרָא מִזֶּבַח, לְרַבּוֹת חַטָּאת בְּנָזִיר טָהוֹר וְאָשָׁם בְּנָזִיר טָמֵא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
רשב''ג אומר הביא שלש בהמות ולא פירש כו': היה נוטל שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד כו': כבר ידעת לשון התורה בקרבנות נזיר שהם כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשלמים ותורת הנזיר שיגלח פתח אהל מועד לפיכך בא הלשון בנזיר טהור ור' מאיר אומר שנזיר טמא כמו כן כשגלח פתח אהל מועד ישלח שערו גם כן על האש אשר תחת זבח השלמים וחכ''א אינו משלח שערו על האש אשר תחת זבח השלמים אלא נזיר טהור שגלח פתח אהל מועד שנעשה כמצותו וז''ש הכתוב (במדבר ו) תחת זבח השלמים למצוה ואם שלח תחת החטאת יצא. ומה שאמר רשב''ג הלכה כמותו ואין הלכה כר''ש:
9
הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן {כד}. הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים, הֻתַּר {כז} הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים:
R. Bartenura non traduit
וְאַחַר כָּךְ הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן, אַחַר הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם {כה}:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. כְּתִיב הָכָא וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן, וּכְתִיב הָתָם (שָׁם) אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, מַה לְהַלָּן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי {כו}, אַף כָּאן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים מֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים. וְכֵן הֲלָכָה {כח}:
Toss. Yom Tov non traduit
{כד} אוֹ שׁוֹלְקָן. בְּפֶרֶק ב' דִּפְסָחִים מִשְׁנָה ו' פֵּרֵשׁ הָרַ''ב דִּשְׁלִיקָה בִּשּׁוּל יוֹתֵר מִדַּאי עַד שֶׁנִּמּוֹחַ, וְלֹא הָוֵי זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ, דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּבִשְׁלִיקָה אֵינוֹ יוֹצֵא מִתּוֹרַת בִּשּׁוּל: {כה} אַחַר קָרְבָּן וְאַחַר הַתִּגְלַחַת, וְתִגְלַחַת מְעַכֶּבֶת. רַשִׁ''י. וְהַיְנוּ דְּלֹא תָּנֵי הֻתַּר לְגַלֵּחַ לְפִי שֶׁכְּבָר גִּלַּח שֶׁהֲרֵי גִּלּוּחַ מְעַכֶּבֶת: {כו} דִּלְאַחַר גִּלּוּחַ עֲבִיד תְּנוּפָה, אַף כָּאן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי אַחַר קָרְבָּן אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא גִּלַּח, וְתִגְלַחַת לֹא מְעַכֶּבֶת. רַשִׁ''י. וּבַגְּמָרָא אֵימָא עַד דְּאִיכָּא תַּרְוַיְהוּ, דְּמַה הָתָם אַחַר הַתִּגְלַחַת כְּדִכְתִיב אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ, אַף כָּאן נֵימָא אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ. וּמְשָׁנֵי אִי הָכִי גְּזֵרָה שָׁוָה לָמָּה לִי: {כז} הֻתַּר. מַשְׁמַע וַדַּאי מִיָּד הֻתַּר. וְעַיֵּן סוֹף פֶּרֶק ח': {כח} דְּשָׁנָה רַבִּי לִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים לְקַמָּן [בְּסוֹף הַפֶּרֶק]. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
היה מבשל את השלמים או שלקן הכהן כו': כבר ידעת לשון התורה בקרבנות נזיר שהם כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשלמים ותורת הנזיר שיגלח פתח אהל מועד לפיכך בא הלשון בנזיר טהור ור' מאיר אומר שנזיר טמא כמו כן כשגלח פתח אהל מועד ישלח שערו גם כן על האש אשר תחת זבח השלמים וחכ''א אינו משלח שערו על האש אשר תחת זבח השלמים אלא נזיר טהור שגלח פתח אהל מועד שנעשה כמצותו וז''ש הכתוב (במדבר ו) תחת זבח השלמים למצוה ואם שלח תחת החטאת יצא. ומה שאמר רשב''ג הלכה כמותו ואין הלכה כר''ש:
10
גִּלַּח עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָסוּל, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּלַּח עַל הַחַטָּאת שֶּׁלֹא לִשְׁמָהּ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּלַּח עַל הָעוֹלָה אוֹ עַל הַשְּׁלָמִים שֶּׁלֹא לִשְׁמָן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ, אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים עָלוּ לוֹ. וְאִם גִּלַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר, תִּגְלַחְתּוֹ כְשֵׁרָה, וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים:
R. Bartenura non traduit
וְנִמְצָא פָסוּל. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמוֹ, אוֹ יָצָא אוֹ נִטְמָא:
תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה. הוֹאִיל וְנִפְסַל הַזֶּבַח שֶׁגִּלַּח עָלָיו, הֲוָה לֵיהּ כְּגִלְּחוּהוּ לִסְטִים דְּאָמְרִינַן לְעֵיל לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סוֹתֵר שִׁבְעָה יָמִים {כט} וּלְרַבָּנָן סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם:
וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. שְׁאָר הַזְּבָחִים שֶׁהִקְרִיב אַחַר תִּגְלַחְתּוֹ הַפְּסוּלָה, לֹא עָלוּ לוֹ, דְּכֵיוָן דְּצָרִיךְ לִסְתֹּר עַד שֶׁיִּגְדַּל שְׂעָרוֹ, הָוֵי כְאִלּוּ הִקְרִיבָן קֹדֶם זְמַנָּם:
עַל הַחַטָּאת שֶּׁלֹא לִשְׁמָהּ. הַיְנוּ עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָּסוּל, דְּחַטָּאת שֶּׁלֹא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. וְאַיְדֵי דְבָעֵי לְמִתְנֵי עַל הָעוֹלָה וְעַל הַשְּׁלָמִים פְּלֻגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנָן, תָּנָא נַמִּי עַל הַחַטָּאת:
עַל הָעוֹלָה וְעַל הַשְּׁלָמִים שֶּׁלֹא לִשְׁמָן וְכוּ' תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה. דְּהוֹאִיל וְלֹא עָלוּ לְשֵׁם חוֹבַת שַׁלְמֵי נָזִיר וְעוֹלַת נָזִיר, הָוֵי לֵיהּ כִּמְגַלֵּחַ עַל עוֹלַת נְדָבָה וְשַׁלְמֵי נְדָבָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר דְּאִם גִּלַּח עַל עוֹלַת נְדָבָה וְשַׁלְמֵי נְדָבָה יָצָא {ל}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אִם גִּלַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן. אַחַר שֶׁהִקְרִיבוּ שְׁלָשְׁתָּן:
וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר. וְהַשְּׁאָר פְּסוּלִים:
תִּגְלַחְתּוֹ כְשֵׁרָה. לְדִבְרֵי הַכֹּל. דְּהָא תְּנַן וְאִם גִּלַּח עַל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן יָצָא:
Toss. Yom Tov non traduit
{כט} לְפוּם רָהִיטָא כָּתַב כֵּן, דִּסְתָמָא תְּנַן לְעֵיל מִשְׁנָה ג' דְּסוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמִיהוּ בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן דִּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סוֹתֵר שִׁבְעָה יָמִים בִּלְבַד, וְטַעְמָא כִּי הֵיכִי דְּגַדְּלֵי שְׂעָרוֹת, דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנָן כָּל שִׁבְעָה יוֹמִין אָתְיָא מַזְיָא כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעָקְרוֹ: {ל} וְיָלֵיף לַהּ מִקְּרָא. וּפֵרוּשׁ יָצָא הַיְנוּ מִצְוַת גִּלּוּחוֹ. אֲבָל יְדֵי נִדְרוֹ דְּקָרְבַּן נָזִיר לֹא יָצָא, וּכְדִתְנַן בְּרֵישׁ זְבָחִים שֶּׁלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. וְהַיְנוּ דְקָאָמַר אוֹתוֹ זֶבַח לֹא עָלָה לוֹ:
Rambam non traduit
גלח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה כו': כבר נקדם לך מה שאמר אם גלח על אחת משלשתן יצא וכבר בארנו בפסחים ואנו נשלים לפרש זה בתחילת זבחים שאחד מן הדברים המפסידין הקדשים הוא שיחשב בהם בשעת השחיטה הפך מה שהוא הזבח וזה הענין הוא שאומרין עליו שלא לשמן. ואין הלכה כר''ש:
11
מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִטְמָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמְצָאתָהּ שֶׁמֵּתָה {לג}, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר:
R. Bartenura non traduit
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. לֹא כָּל הַיָּמִים קָאָמַר {לא}, אֶלָּא סוֹתֵר כָּל הַקָּרְבָּנוֹת. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שֶּׁלֹא הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן אֶלָּא אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, אַחַר הֲבָאַת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וּכְשֶׁנִּטְמָא קֹדֶם שֶׁהִקְרִיב כֻּלָּם, הָוֵי כְאִלּוּ נִטְמָא שַׁחֲרִית קֹדֶם שֶׁהִקְרִיב שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, וְהָוֵי הַקָּרְבָּן שֶׁהִקְרִיב כְּאִלּוּ הֱבִיאוֹ תּוֹךְ מְלֹאת:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר. פֵּרוּשׁ, לִכְשֶׁיִּטְהָר. וְאוֹתוֹ הַזֶּבַח שֶׁהֵבִיא בְּטָהֳרָה לֹא יַחְזֹר וִיבִיאֶנּוּ. רַבָּנָן לְטַעֲמַיְהוּ דְאָמְרֵי אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי מֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּמֻתָּר לְגַלֵּחַ {לב}. הִלְכָּךְ קֹדֶם שֶׁנִּטְמָא הָיָה רָאוּי לַתִּגְלַחַת וְלֹא יִסְתֹּר אוֹתוֹ זֶבַח, אֲבָל שְׁאָר הַזְּבָחִים שֶׁהִקְרִיב מִשֶּׁנִּטְמָא, וַדַּאי סוֹתֵר, דִּקְרָא קָפִיד שֶׁיְּהוּ קָרְבְּנוֹת נָזִיר כֻּלָּן בְּטָהֳרָה:
מִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית. מִתַּרְמוֹד הָיְתָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{לא} דְּהָא אָמַר [לְעֵיל בְּפֶרֶק ג' מִשְׁנָה ד'] כָּל לְאַחַר מְלֹאת שִׁבְעָה סוֹתֵר. גְּמָרָא: {לב} קְצָת יֵשׁ לְדַקְדֵּק מִדְּכָתַב וּמֻתָּר לְגַלֵּחַ שֶׁסּוֹבֵר כְּמוֹ שֶׁאִיתָא לְעֵיל בְּמִשְׁנָה ז' דִּלְרַבִּי יְהוּדָה עִקַּר מִצְוַת הַגִּלּוּחַ אַחַר הַשְּׁלָמִים שֶׁקָּרֵב בָּאַחֲרוֹנָה. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה לָמָּה נַקְטֵיהּ כְּלָל, וְשָׁנֵי מִלִּישְׁנָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֹא נַקְטֵי דְּמִצְוָתוֹ קוֹדֶמֶת, וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר מְעַכֵּב נַמִּי: {לג} שֶׁמֵּתָה. וְנִטְמֵאת עָלֶיהָ. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
מי שנזרק עליו אחד מן הדמים ונטמא כו': כבר נקדם לך בפרק השלישי (הלכה ג') שר' אליעזר סובר שנזיר שנטמא אחר מלאת סותר ז' ימים ומה שאמר בכאן סותר את הכל אינו רוצה לומר מימי הנזירות ואמנם רוצה לומר בטול כל הקרבנות וסתירת כולם וצריך קרבנות שלמים אחר תשלום שבעת ימי סתירה וחכ''א שהוא מביא שאר הקרבנות. ואין הלכה כרבי אליעזר. וממה שצריך שתדעהו מאמר התוספתא (פ''ב) נזיר שכלו ימיו אסור לגלח ולשתות יין וליטמא למתים ואם גלח ושתה ונטמא סופג את המ' רוצה לומר שדיני הנזירות נשארין עליו עד שיגלח תגלחת טהרה לפי מה שנתבאר בזה הפרק:
פרק ז
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source