Chap. 9
1
עֶגְלָה עֲרוּפָה, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא) כִּי יִמָּצֵא {א} חָלָל בָּאֲדָמָה וְגוֹ' וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ, שְׁלשָׁה {ב} מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ יוֹצְאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר זְקֵנֶיךָ, שְׁנַיִם, וְשֹׁפְטֶיךָ, שְׁנַיִם {ג}, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד:
R. Bartenura (non traduit)
עֶגְלָה עֲרוּפָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מַה שֶּׁהַזְּקֵנִים אוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הֻזְקְקוּ לְאָמְרָן:
שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִמָּצֵא כוּ'. וּבְאוֹתוֹ פָּרָשָׁה נֶאֱמָר וְעָנוּ וְאָמְרוּ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דְּבָרִים כז) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
הָיוּ יוֹצְאִים. וּבָאִים שָׁם וּמוֹדְדִים מִן הֶחָלָל לְצַד הָעֲיָרוֹת שֶׁסְּבִיבוֹתָיו לֵידַע אֵיזוֹ קְרוֹבָה:
אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. אֵין בֵּית דִּין עֲשׂוּיִין שֶׁיְּהֵא אֶפְשָׁר לַחְלֹק שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא הָרֹב לְצַד אֶחָד לְקַיֵּם אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. (שְׁמוֹת כג):
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} כִּי יִמָּצֵא. הָכִי קָאָמַר, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָנוּ וְאָמְרוּ כוּ', וְסֵדֶר עֶגְלָה עֲרוּפָה כֵּיצַד, כִּי יִמָּצֵא. גְּמָרָא: {ב} שְׁלֹשָׁה כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא זְקֵנֶיךָ שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה: {ג} שְׁנַיִם. וְתַנָּא קַמָּא הַהוּא מִבַּעְיָא לֵיהּ לִמְיֻחָדִין שֶׁבְּשֹׁפְטֶיךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה וָי''ו דִּוְשֹׁפְטֶיךָ דָרֵישׁ לְמִנְיָנָא לְהָבִיא עוֹד שְׁנַיִם, וְתַנָּא קַמָּא וָי''ו לֹא דָרֵישׁ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
עגלה ערופה בלשון הקודש שנאמר כי ימצא כו': נאמר בעגלה ערופה וענו ואמרו ונאמר וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל מה להלן בלשון הקודש כמו שבארנו במה שנקדם (פ''ז הלכה ב דמכלתין) אף כאן בלשון הקודשי ומה שאמר שנא' אמנם רצה להביא ראיה ממה שנאמר וענו אלא התחיל בתחילת סדר מעשה ובאר איך תהיה והלכה כרבי יהודה. וענין בית דין שקול שיהיה מנין מיוחד עד שאפשר להיות בו אחרי רבים להטות כמו שנבאר בתחילת סנהדרין:
2
נִמְצָא טָמוּן בְּגַל, אוֹ תָּלוּי בְּאִילָן, אוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בָּאֲדָמָה, וְלֹא טָמוּן בְּגַל. נֹפֵל, וְלֹא תָּלוּי בְּאִילָן. בַּשָּׂדֶה, וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר, אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין {ד}, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. נִמְצָא מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר {ה}. וְאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה:
R. Bartenura (non traduit)
נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר. אֵצֶל גְּבוּל הַגּוֹיִם:
לֹא הָיוּ מוֹדְדִים. דִּכְתִיב כִּי יִמָּצֵא חָלָל, פְּרָט לְמַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ, שֶׁסָּמוּךְ לִגְבוּל הַגּוֹיִם כְּאִלּוּ הִמְצִיא עַצְמוֹ לְמִיתָה הוּא:
לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין לֹא הָיוּ מוֹדְדִין. אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. הָכִי קָאָמַר, נִמְצָא סָמוּךְ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, אֵין מוֹדְדִין לָהּ, אֶלָּא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין מוֹדְדִין, אֵיזוֹ עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין קְרוֹבָה לוֹ. וְאִי לֹא הַדַר תַּנְיֵהּ, הֲוָה אֲמִינָא אֵין מוֹדְדִין כְּלָל, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר, מִכָּל מָקוֹם, דְּהַאי הָעִיר קְרָא יְתֵרָא הוּא, דְּמָצֵי לְמִכְתָּב וְהָיָה הָעִיר הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל וְיָצְאוּ זְקֵנֶיהָ:
מְכֻוָּן. מְצֻמְצָם, שֶׁאֵין זוֹ קְרוֹבָה לוֹ מִזּוֹ אֲפִלּוּ מְלֹא חוּט:
שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת עֶגְלָה אַחַת בְּשֻׁתְּפוּת. וְהָכִי אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא בִּבְכוֹרוֹת:
אֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כא) בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, פְּרָט לִירוּשָׁלַיִם שֶּׁלֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} בֵּית דִּין. דְּבָעִינַן זִקְנֵי הָעִיר וְלֵיכָּא. גְּמָרָא: {ה} דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. גְּמָרָא, קָסָבַר אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם, וּקְרוֹבָה וַאֲפִלּוּ קְרוֹבוֹת, פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י כְּמוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה [יוֹנָה ד]:
Rambam (non traduit)
נמצא טמון בגל או תלוי באילן או צף על פני המים כו': נאמר בתורה כי ימצא וכשהיה קרוב לעיירות העכו''ם השכרם לנו והם נקראות ספר הרי הוא כאילו המציא עצמו למיתה. ואמר ולקחו זקני העיר ההיא לפיכך אין מודדין לעיר שאין בה בית דין ומה שחזר ושנה לא היו מודדין אלא לעיר שיש בה ב''ד שלא תחשוב שהוא כשנמצא קרוב לעיר שאין בה בית דין בטל דין עגלה ערופה אלא מניחין זאת המדינה ומודדין לעיר אחרת שיש בה ב''ד. ונאמר בתורה באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה וירושלים לא נתחלקה לשבטים ולכך אין מביאה עגלה ערופה. ור''א אומר שהוא יכול לדקדק במדידה ומה שאמר הקרובה ואפי' קרובות ות''ק אומר צריך שיהיה קרוב לאחת יותר מן השניה כמו שיראה מן המדידה לפי שאי אפשר לדקדק עד שתאמר שיהיה רחוקות מאלו ב' העיירות בשוה וכבר דקדקו בגמ' בכורות (דף יח.) כשנמצא מכוון בין ב' העיירות יביאו עגלה אחת בשותפות. וכן הלכה:
3
נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ:
R. Bartenura (non traduit)
נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד. הַשְׁתָּא לֹא מַיְרֵי תַּנָּא לְעִנְיַן מְדִידָה. דְּמִדְּקָתָנֵי סֵיפָא מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו בַּמְּדִידָה עָסְקִינַן {ו}. אֶלָּא בְּמֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ עָסְקִינַן, דְּהֵיכָא דְנִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מוֹלִיכִין רֹאשׁוֹ אֵצֶל גּוּפוֹ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא הַגּוּף, דְּגוּפֵיהּ בְּדוּכְתֵּיהּ נָפַל וְרֵישָׁא הוּא דְּנָיֵיד, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מוֹלִיכִין הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ. דְּרֵישָׁא הֵיכָא דְּנָפֵיל נָפֵיל וְגוּפֵיהּ רָהֵיט וְאָזֵיל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ו} דְּזֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּנָאִים שֶׁהִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ [בָּבָא קַמָּא פ''א]. רַשִׁ''י:
Rambam (non traduit)
נמצא ראשו במקום אחר וגופו במקום אחר כו': מחלוקתם בכאן אינו תלוי בענין המדידה עוד יבא המשא והמתן בזה ואמנם מחלוקתם במת מצוה שהעיקר אצלנו קנה מקומו ונקבר בארבע אמות שלו אם במקום שנמצא בו ראשו או במקום שנמצא בו ראשו או במקום שנמצא בו גופו ודין קבורת זה ההרוג כמת מצוה לפי שהוא נקבר במקום שנמצא. והלכה כרבי עקיבא:
4
מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִטִּבּוּרוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מֵחָטְמוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל, מִצַּוָּארוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִטִּבּוּרוֹ. קָסָבַר עִקַּר חַיּוּתָא בְטִבּוּרֵיהּ הוּא {ז}:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מֵחָטְמוֹ. עִקַּר חַיּוּתָא מֵחָטְמוֹ הוּא, דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית ז) כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו:
מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ. דְּאֵין קָרוּי חָלָל אֶלָּא מִן הַצַּוָּאר, כְּדִכְתִיב (יְחֶזְקֵאל כא) עַל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים, הִלְכָּךְ מִמֶּנּוּ הָיוּ מוֹדְדִים, כְּדִכְתִיב אֶל הֶחָלָל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} לְפִי שֶׁהוּא אֶמְצָעוּת הַגּוּף, שֶׁכּוֹלֵל כְּלֵי הַמָּזוֹן שֶׁבָּהֶם נִמְשָׁךְ הַמַּאֲכָל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מְקוֹם שְׁאִיפַת הָרוּחַ הוּא הַצֹּרֶךְ הַגָּדוֹל בְּחַיּוּת, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר כָּל וְכוּ'. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
מאין היו מודדין ר' אליעזר אומר מטיבורו כו': רבי אליעזר אומר עיקר החיות טבורו לפי שהוא אמצעות הגוף הכולל כלי המזון שבהם נמשך המאכל רבי עקיבא אומר מקום שאיפת הרוח הוא הצורך הגדול בחיות לפי שנאמר כל אשר נשמת רוח חיים באפיו. והלכה כרבי עקיבא:
5
נִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וְהָלְכוּ לָהֶן. זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר מְבִיאִין עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל (שם), וְאֵין הַמּוּם {ח} פּוֹסֵל בָּהּ, וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ לְנַחַל אֵיתָן. וְאֵיתָן כְּמַשְׁמָעוֹ, קָשֶׁה {ט}. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן, כָּשֵׁר. וְעוֹרְפִין אוֹתָהּ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרֶיהָ. וּמְקוֹמָהּ אָסוּר מִלִּזְרֹעַ וּמִלַּעֲבֹד, וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וּלְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים:
R. Bartenura (non traduit)
נִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם. שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא לִמְדֹּד, כְּדִכְתִיב וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן כָּשֵׁר. שֶּׁלֹא נֶאֱמַר אֵיתָן לְעִכּוּבָא אֶלָּא לְמִצְוָה {י}:
בְּקוֹפִיץ. סַכִּין גָּדוֹל:
מֵאֲחוֹרֶיהָ. מִמּוּל עָרְפָּהּ {יא}:
מְקוֹמָהּ אָסוּר. לְעוֹלָם:
וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן. עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כא) אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד וְלֹא יִזָּרֵעַ, מַה זְּרִיעָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע, אַף כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע:
לְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים. לְסַתֵּת שָׁם אֲבָנִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} וְאֵין הַמּוּם כוּ'. דְּמַהוּ דְּתֵימָא נֵילַף מִקַּל וָחֹמֶר וּמַה פָּרָה כוּ', קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא, דְּשָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, בָּהּ מוּם פּוֹסֵל וְאֵין מוּם פּוֹסֵל בָּעֶגְלָה. כָּךְ לָמַדְתִּי מֵהַגְּמָרָא: {ט} קָשֶׁה. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ''ם חָזָק הַהַמְשָׁכָה. וְכֵן כָּתַב בְּחִבּוּרוֹ, נַחַל שֶׁשּׁוֹטֵף בְּחָזְקָה, וְזֶהוּ אֵיתָן הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. אֲבָל רַשִׁ''י מְפָרֵשׁ נַחַל אֵיתָן קָשֶׁה, שֶּׁלֹא נֶעֱבַד. לִדְבָרָיו נַחַל הָאָמוּר כָּאן אֵינוֹ שֶׁל מַיִם אֶלָּא עֵמֶק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} וּקְצָת קָשֶׁה, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וְאִם אֵינוֹ אֵיתָן כָּשֵׁר, שֶׁזֶּה לָשׁוֹן דִּיעֲבַד וְלָשׁוֹן קָצָר כוּ'. וְהָרַמְבַּ''ם פֵּרֵשׁ עִנְיָן אֵיתָן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹי אֵיתָן הוּא [יִרְמְיָה ה], וְאוֹמֵר אִם הָיָה חָזָק הַהַמְשָׁכָה וַאֲפִלּוּ שֶּׁלֹא הָיָה גְּדוֹל הַשִּׁעוּר כָּשֵׁר. בָּא לוֹמַר שֶׁאֵיתָן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, גָּדוֹל וְחָזָק, וְשֶׁאָמַר הַתַּנָּא דִּקְפֵדַת הַכָּתוּב עַל הַחֹזֶק וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יא} דְּגָמַר עֲרִיפָה עֲרִיפָה מֵחַטַּאת הָעוֹף. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
נפטרו זקני ירושלים והלכו להן זקני אותה העיר כו': ענין איתן גדול כמו שאמר (ירמיה ה') גוי איתן הוא ואומר אם היה חזק ההמשכה ואפי' שלא היה גדול השיעור כשר וכבר פירשו איתן הוא קדמון וקופיץ הוא סכין הגדול והרחב שמחתכין בו הבשר נקרא בערבי סאטורי''ר ונאמר בתורה אשר לא יעבד בו ולא יזרע ובא בקבלה מה זריעה מיוחדת שהיא בגופה של קרקע אף כל שהיא בגופה של קרקע יצא סורק שם פשתן ומנקר שם אבנים ופירוש סורק שמנפץ שם הפשתן ומנקר שם אבנים שמסתתין שם אבנים:
6
זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן בַּמַּיִם בִּמְקוֹם {יב} עֲרִיפָה שֶׁל עֶגְלָה, וְאוֹמְרִים, (שם) יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. וְכִי עַל דַּעְתֵּנוּ עָלְתָה, שֶׁזִּקְנֵי בֵית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵן, אֶלָּא שֶּׁלֹא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְלֹא מָזוֹן {יג}, וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְלֹא לְוָיָה {יד}. וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים {טו}, (שם) כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. לֹא הָיוּ צְרִיכִים {טז} לוֹמַר (שם) וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם, אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשַּׂרְתָּן, אֵימָתַי שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה, הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָהֶם:
R. Bartenura (non traduit)
לֹא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ. בְּלֹא מְזוֹנוֹת:
וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. בְּלֹא לְוָיָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יב} בִּמְקוֹם. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ: {יג} בְּלֹא מָזוֹן. וְהֻצְרַךְ לְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת וּלְכָךְ נֶהֱרַג. רַשִׁ''י: {יד} בְּלֹא לְוָיָה. יְחִידִי בְּלֹא חֲבוּרָה. רַשִׁ''י: {טו} אוֹמְרִים. כְּדִכְתִיב לְעֵיל וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, וְלֹא פֵּרֵשׁ עַל מָה הֵם נִגָּשִׁים. רַשִׁ''י: {טז} לֹא הָיוּ כוּ'. כְּלוֹמַר וְנִכַּפֵּר דִּכְתִיב בַּקְּרָא לָאו אַוְעָנוּ וְאָמְרוּ קָאֵי שֶׁיְּהֵא אַף זֶה בִּכְלַל אֲמִירָה, אֶלָּא מִלְּתָא בְּאַנְפֵּי נַפְשָׁהּ הִיא שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּשְּׂרָהּ כוּ'. רַשִׁ''י:
Rambam (non traduit)
זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן כמים כו': אלו הכנוין שאומר פטרנוהו וראינוהו והנחנוהו חוזרין על ההרוג רוצה לומר בכך שאנו לא פשענו בו ולא חטאנו בענינו שנהיה כאילו סבבנו הריגתו והוא מה שאמר לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה:
7
נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶּׁלֹא נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה, תֵּצֵא וְתִרְעֶה {יז} בָעֵדֶר. מִשֶּׁנֶּעֶרְפָה הָעֶגְלָה, תִּקָּבֵר בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁעַל סָפֵק בָּאתָה מִתְּחִלָּתָהּ, כִּפְּרָה סְפֵקָהּ וְהָלְכָה לָהּ. נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג:
R. Bartenura (non traduit)
תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. כִּשְׁאָר חֻלִּין:
כִּפְּרָה סְפֵקָהּ. הִיא עָשְׂתָה אֶת שֶׁלָּהּ:
וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג. דִּכְתִיב בְּסוֹף פָּרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה (דְּבָרִים כא) וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יז} וְתִרְעֶה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י דִּסְבִירָא לֵיהּ הַאי תַּנָּא דְּאֵין יְרִידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן אוֹסַרְתָּהּ אֶלָּא עֲרִיפָתָהּ. וְהָרַמְבַּ''ם פָּסַק דִּירִידָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ בַּהֲנָאָה, וַאֲפִלּוּ הָכִי תֵּצֵא כוּ' דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לֹא אַקְדְּשָׁהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
נמצא ההורג עד שלא נערפה העגלה כו': נאמר בתורה בסוף פרשת עגלה ערופה ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר לפיכך יהרג ההורג אחר שנערפה העגלה:
8
עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא רָאִיתָ, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת רָאִיתִי וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא רָאִית, הָיוּ עוֹרְפִין. עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רָאִיתָ, הָיוּ עוֹרְפִין. שְׁנַיִם אוֹמְרִים רָאִינוּ וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶן לֹא רְאִיתֶם, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין:
R. Bartenura (non traduit)
עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא רָאִיתָ. וּכְגוֹן שֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, [אָז] הָיוּ עוֹרְפִים. אֲבָל אִם בָּא אֶחָד תְּחִלָּה וְאָמַר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג, וְהֵימְנוּהוּ כְּבֵי תְּרֵי, שֶׁהַתּוֹרָה הֶאֱמִינַתְהוּ דִּכְתִיב (שָׁם) לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, הָא נוֹדַע אֲפִלּוּ עַל פִּי עֵד אֶחָד אֵין עוֹרְפִין, אַף עַל פִּי שֶׁבָּא עֵד אֶחָד אַחַר כָּךְ וְהִכְחִישׁוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן הַשֵּׁנִי, שֶׁאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם:
עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רָאִיתָ הָיוּ עוֹרְפִים. וּכְגוֹן שֶׁהַשְּׁנַיִם וְהָאֶחָד פְּסוּלֵי עֵדוּת הֵן, דְּבִפְסוּלֵי עֵדוּת הֲלֵךְ אַחַר רֹב דֵּעוֹת:
Rambam (non traduit)
עד אחד אומר ראיתי את ההורג כו': לפי שנאמר בתורה לא נודע מי הכהו ואפילו עד אחד אין עורפין וכבר הודעתיך בזאת המסכתא (פ''ו הלכה ד') שבכל מקום שהאמינה תורה עד אחד שהוא במקום שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ומה שאמר בכאן באלו הבבות היו עורפין אמנם הוא כשהכחיש עד לעד בבת אחת אבל אם אמר אחד אני ראיתי ההורג אח''כ בא אחר והכחישו ואמר לא ראית לא היו עורפין לפי שהעיקר אצלנו אין דבריו של אחד במקום שנים. ומה שאמר עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית אמנם זה בפסולי עדות כמו שבארנו בסוף פרק ששי מזאת המסכתא בפסולי עדות הלך אחר רוב דעות:
9
מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִים, בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, מִשֶּׁבָּא {יט} אֱלִיעֶזֶר בֶּן דִּינַאי, וּתְחִינָה בֶּן פְּרִישָׁה הָיָה נִקְרָא, חָזְרוּ לִקְרוֹתוֹ בֶּן הָרַצְחָן {כ}. מִשֶּׁרַבּוּ הַמְנָאֲפִים, פָּסְקוּ הַמַּיִם הַמָּרִים, וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הִפְסִיקָן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד) לֹא אֶפְקוֹד {כא} עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם וְגוֹ'. מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם, בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז) אֵין אֶשְׁכּוֹל {כג} לֶאֱכֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי:
R. Bartenura (non traduit)
בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה. לְפִי שֶׁמַּכִּירִין הָיוּ בָּהֶם מִי רָגִיל לַהֲרֹג {יח}:
בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת. אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ. כְּלוֹמַר תּוֹרָתָם אֱמֶת מִבְּלִי דֹפִי {כב}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יח} כִּדְתָנוּ רַבָּנָן לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, הָא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ אֲפִלּוּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם הִכִּיר בּוֹ לֹא הָיוּ עוֹרְפִין: {יט} מִשֶּׁבָּא כוּ'. וְרַצְחָן מְפֻרְסָם הָיָה: {כ} בֶּן הָרַצְחָן. בְּרִיָּה קָטִילָא. יְרוּשַׁלְמִי: {כא} לֹא אֶפְקוֹד כוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאוֹמֵר לֹא אֶפְקוֹד וְגוֹ', מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵימָא עָוֹן דִּידֵיהּ אִין, דְּבָנֵיה וְדִבְנָתֵיהּ לֹא, תָּא שְׁמַע לֹא אֶפְקוֹד וְגוֹ', וְכִי תֵימָא עָוֹן אֵשֶׁת אִישׁ אִין עָוֹן דִּפְנוּיָה לֹא, תָּא שְׁמַע כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יִפָּרֵדוּ [הוֹשֵׁעַ ד], הֵם עַצְמָם נוֹאֲפִים כִּפְרָדִים הַלָּלוּ. רַשִׁ''י: {כב} וְשִׁכְחָה וּמַחֲלֹקֶת. וְעַד יְמֵיהֶן לֹא הָיָה מַחֲלֹקֶת בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּן הָיוּ אוֹמְרִים דְּבָרִים כִּנְתִינָתָן לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְהֵן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּחְלְקוּ בִּסְמִיכַת קָרְבְּנוֹת יוֹם טוֹב כִּדְאִיתָא בַּחֲגִיגָה, וְהוּא מַחֲלֹקֶת רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. רַשִׁ''י: {כג} אֵין אֶשְׁכּוֹל וְגוֹ'. לָרְאָיָה שֶׁאֶשְׁכּוֹל נֶאֱמַר לְכִנּוּי אָדָם הֶחָשׁוּב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ:
Rambam (non traduit)
משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה כו': כתוב בתורה ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו. ואשכולות כנוי על אדם הכולל המדות ומעלות והחכמות לפי מיניהם והוא מה שאמרו אשכולות איש שהכל בו:
10
יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָיַת הַמַּעֲשֵׂר. אַף הוּא בִטֵּל אֶת הַמְעוֹרְרִין וְאֶת הַנּוֹקְפִין. עַד יָמָיו הָיָה פַטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלַיִם. וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל עַל הַדְּמָאי:
R. Bartenura (non traduit)
הוֹדָיַת מַעֲשֵׂר. וִדּוּי מַעֲשֵׂר, בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי. לְפִי שֶׁעֶזְרָא קָנַס אֶת הַלְוִיִּם שֶּׁלֹא יִתְּנוּ לָהֶם מַעֲשֵׂר כְּשֶׁעָלָה מִן הַגּוֹלָה וּבְנֵי לֵוִי לֹא עָלוּ עִמּוֹ, וְצִוָּה שֶׁיִּתְּנוּ הַמַּעֲשֵׂר לַכֹּהֲנִים. וְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל בִּטֵּל הַוִּדּוּי, שֶּׁלֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי:
בִּטֵּל אֶת הַמְעוֹרְרִים. שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים עַל הַדּוּכָן עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה', אָמַר וְכִי יֵשׁ שֵׁינָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְעָמַד וּבִטְּלָן:
אֶת הַנּוֹקְפִין. שֶׁהָיוּ מְסַרְטִין לָעֵגֶל שֶׁל קָרְבָּן בֵּין קַרְנָיו כְּדֵי שֶׁיִּפֹּל לוֹ דָּם בְּעֵינָיו כְּדֵי שֶּׁלֹא יִרְאֶה וִיהֵא נוֹחַ לְכָפְתוֹ וּלְשָׁחְטוֹ. וְעָמַד הוּא וּבִטְּלוֹ, שֶׁנִּרְאֶה כְּבַעַל מוּם. וְהִתְקִין לָהֶם טַבָּעוֹת בַּקַּרְקַע לְהַכְנִיס צַוַּאר הַבְּהֵמָה לְתוֹכָהּ:
נוֹקְפִין. מַכִּין. וְדֻגְמָתוֹ [חֻלִּין ז:
] אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה: הָיָה פַטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלַיִם. בְּחֹל הַמּוֹעֵד. חָרָשֵׁי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל הָיוּ מַכִּין בַּפַּטִּישׁ לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת הָאָבֵד שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת בַּמּוֹעֵד. וְעָמַד הוּא וּבִטְּלָן, מִשּׁוּם דְּאַוְּשָׁא מִלְּתָא טוּבָא וְאִיכָּא זִלְזוּל מוֹעֵד:
וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל עַל הַדְּמָאי. שֶׁהוּא אָמַר לִבְנֵי דּוֹרוֹ כְּשֵׁם שֶׁתְּרוּמָה גְדוֹלָה עֲוֹן מִיתָה, כָּךְ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְטֶבֶל עֲוֹן מִיתָה. וְתִקֵּן שֶׁיּוֹצִיאוּ מִן הַדְּמַאי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּלְבַד, וְלֹא יוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְלֹא מַעֲשַׂר עָנִי, שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר לַלֵּוִי אוֹ לָעָנִי הָבֵא רְאָיָה שֶׁהוּא טֶבֶל וְטֹל. וּמִתַּקָּנָה זוֹ וָאֵילָךְ הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִן הַשּׁוּק לֹא הָיָה שׁוֹאֵל אִם הֵן מְתֻקָּנִין אִם לָאו, אֶלָּא מִיָּד מַפְרִישׁ מֵהֶם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר, שֶׁכָּל הַלּוֹקֵחַ מֵעַם הָאָרֶץ פֵּרוֹת הֵם בְּחֶזְקַת שֶׁהֵם דְּמַאי:
Rambam (non traduit)
יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר כו': זאת ההלכה בעצמה באה בסוף מעשר שני וכבר פירשנוה לשם ענינה אות באות ובקש אותה לשם. אמר המעתיק ראיתי לכתוב פירוש ההלכה הזאת בכאן לפי שהיא בסדר אחר ואכתוב אותה כמו שבאר אותה המחבר עצמו אות באות בסוף מעשר שני למען ירוץ קורא בו. העביר רוצה לומר העביר הודיית המעשר לפי שלא היו יכולין לומר ככל מצותך אשר צויתני לפי שהקב''ה צוה לתת המעשר ראשון ללוים והם היו נותנין באותו הזמן לכהנים וזה היה בגזירה בית דינו של עזרא הסופר לפי שכשעלה עזרא לא עלה עמו [משבט] לוי כמו שבאר הכתוב ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם וקנס הלוים שלא יתנו להם מעשר ושיותן לכהנים י ומעוררים הם הלוים שהיו אומרים בכל יום בשעת קריאת השיר על הקרבן עורה למה תישן ה' והוא שתקום מזה וצוה שלא לאומרה עוד לפי שהם היו אומרים זה הפםוק כאילו היו מדברים עם הש''י והיו צועקים אליו בזה הפסוק וזה מה שאינו ראוי לעשות ולומר כלפי מעלה ונוקפין הם בני אדם שהיו שורטין שריטות לשוורים שהיו מקריבין על גבי המזבח כדי שיהיה הדם יורד ושותת בין עיניהם ולא יראו ועל ידי כך יוכלו לכפותו ולשחטו. ונוקף הוא העושה מכה ואמר בגמרא אין אדם נוקף באצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה והוא מגזרת כנוקף זית לפי שנוקף הזית משבר אותה כשמנענה בחוזק וזה הנזכר בטל זה המעשה לפי שהיה נראה אותו השור הקרב כאילו הוא בעל מום ונתן שלשלאות של ברזל תקועות בארץ והיו מכניסין בהן רגלי הקרבן והיו יכולין לשחטן כמו שיתבאר במסכת מדות. עד ימיו היה טפיש מכה בירושלים רוצה לומר בזה בחולו של מועד והוא בטל זה המעשה ומנען שיהו מכין בפטיש שלא יעשו מלאכתן בחולו של מועד. ואמר ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי מפני הטעם שאגיד לך והוא כי בימיו היו בני אדם מקילין במתנות ולא היו מוציאין מהזרעים אלא תרומה גדולה בלבד והיו אוכלין השאר והאנשים שהיו מדקדקין על עצמן הוי שואלין וחוקרין אם מעושר אם לא או מעשר דמאי וכשהיה יודע שהיה דמאי היה מניחו ולא היה לוקחו מפני שהיה צריך להוציא ממנו המעשרות ומי שלא היה מדקדק היה אוכלו דמאי לפי שהיה די לו בהוצאת תרומה גדולה בלבד וזה הכהן אמר לאנשי דורו כשם שתרומה גדולה עון מיתה כך תרומת מעשר וטבל עון מיתה אבל אתקן לכם דבר שיהיה קל לכם לסובלו ובני אדם יוכלו לעמוד בו ותנצלו מעון המיתה ואמר כי הדמאי אין מוציאין ממנו אלא תרומת מעשר [ומע''ש תרומת מעשר] תנתן לכהן ומעשר שני יאכלו אותו בעליו הדמאי אבל אומר ראשון ומעשר עני באותן השנים שמוציאין בהם מעשר עני אינו חייב להוציאו מן בירושלים אבל מעשר ללוי או לעני הבא ראיה שהוא טבל וטול המתנה והזכות שלך על העיקר שהוא אצלנו המוציא מחבירו עליו הראיה וכאשר התקינו זה התיקון היו בני אדם כל מי שלקח פירות מעם הארץ לא היה שואל אותו כלל אם היו טבל או לאו אבל היה מוציא מהן תרומת מעשר ומעשר שני ואוכל השאר כיון שפירות עם הארץ דמאי עד כאן:
11
מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין, בָּטְלָה הַשִּׁיר {כד} מִבֵּית הַמִּשְׁתָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד) בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן וְגוֹ':
R. Bartenura (non traduit)
סַנְהֶדְרִין. שֵׁם הַדַּיָּנִים. וְנִקְרָאִים סַנְהֶדְרִין שֶׁשּׂוֹנְאִים הַדְרַת פָּנִים בַּדִּין:
בָּטַל הַשִּׁיר. דִּכְתִיב (אֵיכָה ה) זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ {כה} בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם, בַּזְּמַן שֶׁבָּטְלוּ הַזְּקֵנִים הַיּוֹשְׁבִים בַּשַּׁעַר {כו} שֶׁהֵם הַסַּנְהֶדְרִין, בָּטְלוּ הַבַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם גַּם כֵּן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כד} הַשִּׁיר כוּ'. פֵּרְשׁוּ הַפּוֹסְקִים בְּשֵׁם רַב הַאי גָּאוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דְּהַיְנוּ שִׁיר שֶׁל אַהֲבָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּלְשַׁבֵּחַ יָפֶה בְּיָפְיוֹ. אֲבָל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְזִכְרוֹן חֲסָדִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִנְהָג כָּל יִשְׂרָאֵל לְאָמְרָן בְּבֵית חֲתֻנָּה וּבְבֵית הַמִּשְׁתָּאוֹת בְּקוֹל נְגִינוֹת וּבְקוֹל שִׂמְחָה: {כה} מִשּׁוּם דִּמְנָלָן דְּמִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין כְּתִיב כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, וּמִשּׁוּם דִּבְהַאי קְרָא לֹא כְּתִיב בֵּיהּ דְּאָסוּר אֶלָּא מַשְׁמַע דְּנִשְׁבַּת מֵאֵלָיו, לְהָכִי מַיְתֵי מַתְנִיתִין קְרָא בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ, דִּלְמֵיסַר מַשְׁמַע: {כו} וְהֵם הַזְּקֵנִים שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן תִּתֵּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
משבטלה סנהדרין בטלה השיר מבית המשתאות כו': כתוב (איכה ה') זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם וכשפסקו הסנהדרין והם הזקנים שאמר הקב''ה עליהן תתן לך בכל שעריך נפסק השיר גם כן. ועוד אומר בענין הסנהדרין דבר ממה שצריך שיאמר במסכת סנהדרין:
12
מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, בָּטְלוּ אוּרִים וְתֻמִּים. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים, וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב) הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר {כט} חָסִיד וְגוֹ'. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה, וְלֹא יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה, וְנִטַּל טַעַם הַפֵּרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף נִטַּל שֹׁמֶן הַפֵּרוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים. כָּל הַנְּבִיאִים נִקְרָאִים נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, חוּץ מֵחַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי וְחַבְרֵיהֶן דְּאַחֲרוֹנִים נִינְהוּ, שֶׁהָיוּ בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי:
בָּטַל הַשָּׁמִיר. כְּמִין תּוֹלַעַת, בְּרִיָּתוֹ כִּשְׂעֹרָה, שֶׁהָיוּ מַרְאִים אוֹתוֹ עַל הָאֲבָנִים הָרְשׁוּמוֹת בַּדְּיוֹ וְהֵן נִבְקָעוֹת מֵאֲלֵיהֶן, וּבוֹ פִּתְּחוּ אַבְנֵי הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן, דִּכְתִיב בְּהוּ בְּמִלֻּאוֹתָם, שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֵמוֹת שֶּׁלֹא יְחַסְּרוּ בָּהֶם, אֶלָּא כּוֹתֵב עֲלֵיהֶן בִּדְיוֹ וּמַרְאֶה לָהֶם שָׁמִיר עַל פְּנֵי הַדְּיוֹ בַּחוּץ:
וְנֹפֶת צוּפִים. דְּבַשׁ הַבָּא מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ צִיפִיאָה {כז}, וּמְשֻׁבָּח מְאֹד:
וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה. אֲנָשִׁים שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {כח}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כז} וּמִדִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן שֵׁם הָעֶצֶם לֹא יִתְרַבֶּה, וְאִם כֵּן הָאֵיךְ אָמְרוּ צוּפִים. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ לְדִבְרֵי הָרַ''ב שֶׁהַמָּקוֹם הוּא נִקְרָא צוֹפִים בִּלְשׁוֹן מִקְרָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר הָרָמָתַיִם צוֹפִים [שְׁמוּאֵל א א], וְכֵן נִקְרָא בִּימֵי הַתַּנָּאִים, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּבֵּשׁ אַחֲרֵי כֵן בְּפִי הֶהָמוֹן וְהָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ צוֹפִיאָה. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, דְּבַשׁ הַבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרָא צוּפִים. מַשְׁמַע שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהַדְּבַשׁ נִקְרָא צוּפִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כח} לְוַתֵּר מָמוֹנָם לְנוֹי הִדּוּר מִצְוָה וְלִצְדָקָה וּלְהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. רַשִׁ''י: {כט} גָּמַר. וְסֵיפֵיהּ כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם. וְאַף עַל גַּב דְּדָוִד אֲמָרוֹ, מָצִינוּ לוֹ כַּמָּה מִזְמוֹרִים שֶׁאֲמָרָן עַל הֶעָתִיד:
Rambam (non traduit)
רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע מיום שחרב בית המקדש אין יום כו': טעם הנאה. ושומן ידוע ר''ל בזה פירות ארץ ישראל וכן אנו מוצאים אותם היום בעונות:
משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים כו': נביאים הראשונים הם נביאי בית ראשון אבל נביאי בית שני והם חגי זכריה ומלאכי וחביריהן קורין אותן נביאים האחרונים. ושמיר נחש חופר אבנים ובו פתחו אורים ותומים והיה מצוי בזמן מן הזמנים. ונופת צופים מין דבש שהיה בא מארץ ישראל נקראת צופים היה מאד נפלא במראה ובטעמו ובריחו:
13
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הַטָּהֳרָה נָטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ. הַמַּעַשְׂרוֹת נָטְלוּ אֶת שֹׁמֶן הַדָּגָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּלּוּ אֶת הַכֹּל:
R. Bartenura (non traduit)
הַטָּהֳרָה בִּטְּלָה אֶת הַטַּעַם. טָהֳרָה שֶׁפָּסְקָה מִיִּשְׂרָאֵל, בִּטְּלָה טַעַם הַפֵּרוֹת וְרֵיחָם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים וְעוֹסְקִים בַּטָּהֳרָה אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְטַהֵר אֶת הַפֵּרוֹת מִטַּעַם רַע וְרֵיחַ רַע:
מַעֲשֵׂר בִטֵּל שֹׁמֶן דָּגָן. דְּמַעֲשֵׂר אִקְּרֵי חֵלֶב, כְּדִכְתִיב (בְּמִדְבָּר יח) כָּל חֵלֶב יִצְהָר {ל}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ל} וְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן. וְאַף עַל גַּב דִּקְרָא בִּתְרוּמָה מִשְׁתָּעֵי, הֻשְׁאַל שֵׁם מַעַשְׂרוֹת לְכָל הַמַּתָּנוֹת. וְנָקַט דָּגָן לְפִי שֶׁהוּא צֹרֶךְ לִבְנֵי אָדָם יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְהוּא הַדִּין לְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר:
Rambam (non traduit)
רבן שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את הטעם כו': רצה לומר בזה בטול הטהרה ובטול המעשרות בטלו זה התענוג:
14
בַּפֻּלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים, וְעַל הָאֵרוּס. בַּפֻּלְמוֹס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת, וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. בַּפֻּלְמוֹס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶּׁלֹא תֵצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר, וְרַבּוֹתֵינוּ {לה} הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר:
R. Bartenura (non traduit)
בַּפֻּלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס. חַיִל {לא} שֶׁהֵבִיא אַסְפַּסְיָנוּס עַל יְרוּשָׁלַיִם:
גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים. הָיוּ עוֹשִׂים לַחֲתָנִים עֲטָרוֹת מֵאֶבֶן מֶלַח {לב} שֶׁהוּא צָלוּל כְּעֵין הַבְּדֹלַח וְצוֹבְעִין אוֹתָהּ בְּגָפְרִית כְּעֵין צִיּוּרִין שֶׁקּוֹרִין ניי''ל. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי עֲטָרוֹת שֶׁל הֲדַס וְשֶׁל וֶרֶד. וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים, וְאֵין מֻתָּר אֶלָּא עֲטָרוֹת שֶׁל קָנִים:
וְעַל הָאֵרוּס. עָשׂוּי כְּמִין נָפָה שֶׁדָּפְנוֹתֶיהָ עֲגֻלּוֹת וְשׁוֹטְחִים עַל פִּיהָ עוֹר דַּק וּמַכִּין עָלָיו בְּמַקֵּל דַּק וּמוֹצִיא קוֹל צָלוּל. וּבְלַעַ''ז קוֹרִין לוֹ טַנְבּוּרוֹ:
עַטְרוֹת כַּלּוֹת. כְּעֵין עִיר עֲשׂוּיָה מִזָּהָב:
וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. פֵּרוּשׁ, חָכְמָה יְוָנִית. וְהֵם רְמָזִים וְחִידוֹת שֶׁהָיוּ לַיְּוָנִים, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים בָּהֶם אֶלָּא הָרְגִילִים בָּהֶם. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ טַעְמָא מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה (כְּשֶׁיָּצְאוּ) [כְּשֶׁצָּרוּ] מַלְכֵי חַשְׁמוֹנַאי {לג} זֶה עַל זֶה, הָיוּ אוֹתָן שֶׁבִּפְנִים מְשַׁלְשְׁלִים לְאוֹתָן שֶׁבַּחוּץ בְּכָל יוֹם דִּינָרִין בַּקֻּפָּה וְמַעֲלִין לָהֶן תְּמִידִין. הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, וְלָעַז לָהֶם בְּחָכְמָה יְוָנִית, כָּל זְמַן שֶׁהֵם עֲסוּקִין בָּעֲבוֹדָה אֵין נִמְסָרִין בְּיֶדְכֶם. אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁלְשְׁלוּ לָהֶם דִּינָרִים בַּקֻּפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר אָדָם שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִיר {לד}, וְאָרוּר אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד לִבְנוֹ חָכְמָה יְוָנִית:
בַּפֻּלְמוֹס הָאַחֲרוֹן. הוּא חֻרְבַּן הַבַּיִת. וְשֶׁל טִיטוּס נַמִּי הֲוָה:
בָּאַפִּרְיוֹן. כְּמוֹ אֹהֶל שֶׁל מְעִילִין וְטַלִּיתוֹת מֻזְהָבוֹת:
וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא כַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן. מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא. וְכֵן הֲלָכָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{לא} וְאֶל מִצִנִּים יִקָּחֵהוּ [אִיּוֹב ה], מְתֻרְגָּם וּפֻלְמוֹסִין בְּמָאנֵי זְיָנָא יְדַבְּרוּנֵיהּ: {לב} וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת עֲטָרוֹת שֶׁעוֹשִׂין כְּעֵין כִּפָּה לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לג} וְתֵימַהּ, דְּקָדְמוּ טוּבָא לְטִיטוּס כוּ', וְיֵשׁ לוֹמַר דְּמֵעִקָּרָא גָּזְרוּ וְלֹא קִבְּלוּ מִנַּיְהוּ כוּ'. תּוֹסָפוֹת: {לד} וְתֵימַהּ דְּלֹא תְּנַן לַהּ נַמִּי. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּשְׁנוּיָה הִיא בַּהֲדֵי אִסּוּר גִּדּוּלִין דְּסוֹף פֶּרֶק ז' דְּבָבָא קַמָּא, וְלֹא הֻצְרַךְ לִשְׁנוֹתָהּ בְּכָאן: {לה} וְרַבּוֹתֵינוּ. רְצוֹנוֹ לוֹמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הַמְחַבֵּר. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים כו': פולמוס הוא תאריך בלשון ערבי כלומר זמן זה האיש וזמן ממשלתו. וארוס צורת אסטואה והיתה חלולה וקושרין על אחת מצדדיה עור עבה ומכין בו והוא מין מהשחוק והגעגועין קורין אותו בארץ המערב אלט''ר. ועטרות הכלה עיר של זהב וכבר בארנו זה בשבת (פ''ו הלכה א') וכמו כן העטרה וכל כיוצא בה. אפריון הוא כמו אהל והתירו שתצא הכלה בזה האהל מפני שיש בו הסתרה וצניעות. ומה שאמר פולמוס האחרון ר''ל הממשלה שהיתה בימיו. ורבותינו ז''ל ר''ל רבינו הקדוש המחבר. ומה שאמר יוונית ר''ל חכמה יוונית וזה שהם קורין חכמה יוונית הרמזים שהם בלשונות והלשונות שנוטים מדרך הישרה לפי הנראה מהם ויש להם פנים ובגמרא אמרו רבי משתעי בלשון חכמה וכבר בא לנו בלשונות ובחידות כמו שמבואר בגמרא והיו אצל היוונים לשונות מזה הענין מיוסדין באומתם שהיו נושאין ונותנין בהם כל מה שהיו רוצים כמו הרמזים והחידות. וטעם שאסרו זה מפני שבזמן בית שני צר אחד ממלכות בית חשמונאי ירושלים והיו אנשי ירושלים משלשלים להם במחנה קופה של דינרין בכל יום והיו נותנין להם בה שני תמידין לקרבן והיה שם איש אחד שהיה יודע אלו הלשונות שבדו מלבם היוונים ודבר להם בה וזה נוסח התלמוד לעז להם בחכמת יוונית שהם בעוד שיקריבו קרבן לא ינצחו ומנעיו מהם הקרבן וזה הענין אין ספק שנאבד ולא נשאר ממנו היום בעולם לא מעט ולא הרבה:
15
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי מֵאִיר, בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי, בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא, בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פָּסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בָּא גוֹבַי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, פָּסַק הָעֹשֶׁר {לח} מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יוֹסֵי קַטְנוּתָא, פָּסְקוּ חֲסִידִים. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קַטְנוּתָא, שֶׁהָיָה קַטְנוּתָן שֶׁל חֲסִידִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בָּטַל זִיו הַחָכְמָה {מ}. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה {מא} טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן פָּאבִי, בָּטַל זִיו הַכְּהֻנָּה {מב}. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי, בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. רַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים {מג} וּבְנֵי חוֹרִין, וְחָפוּ רֹאשָׁם, וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְגָבְרוּ בַעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, וְאֵין שׁוֹאֵל, עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שָׁרוּ חַכִּימַיָּא לְמֶהֱוֵי כְסָפְרַיָּא, וְסָפְרַיָּא כְּחַזָּנָא, וְחַזָּנָא כְּעַמָּא דְאַרְעָא, וְעַמָּא דְאַרְעָא אָזְלָא וְדַלְדְּלָה, וְאֵין מְבַקֵּשׁ {מד}, עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא {מה} חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר {מו}, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר {מז}, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה, בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָּנוּ, וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים. (מיכה ז) בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, זְרִיזוּת {מח} מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה {מט}, וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְּרִישׁוּת {נ}, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה {נא}, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה {נב}, וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא {נג}, וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת {נד}, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ {נה}, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים {נו}, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּא עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב {נז}, אָמֵן:
R. Bartenura (non traduit)
בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. כְּגוֹן מִמְּשָׁלוֹת שׁוּעָלִים {לו}, דְּאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין [לח:
] כִּי הָוֵי דָרִישׁ רַבִּי מֵאִיר בְּפִרְקָא הֲוָה דָרִישׁ תִּלְתָא שְׁמַעְתָּתָא וְתִלְתָא אַגַּדְתָּא וְתִלְתָא מַתְלֵי: הַשַּׁקְדָּנִים. שׁוֹקְדִים עַל דַּלְתוֹת בֵּית הַמִּדְרָשׁ לַיְלָה וָיוֹם {לז}, כִּדְאָמְרִינַן בִּיבָמוֹת [סג:
] דְּאָמַר בֶּן עַזַּאי מָה אֶעֱשֶׂה וְנַפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה: הַדַּרְשָׁנִים. שֶׁהָיָה בָּקִי בְּמִדְרַשׁ טַעֲמֵי מִקְרָאוֹת, כִּדְאָמַר [בְּרָכוֹת יב:
] וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא: בָּטַל כְּבוֹד תּוֹרָה. שֶׁהָיָה נוֹתֵן לֵב לִדְרֹשׁ עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ [מְנָחוֹת כח:
]. וְזֶהוּ כְּבוֹד תּוֹרָה גָּדוֹל, שֶׁאֵין בָּהּ דָּבָר לְבַטָּלָה:
בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשִׂים מֻפְלָאִים כִּדְאָמְרִינַן בְּתַעֲנִיּוֹת [כה.] יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיִדְלַק, וְלָעִזִּים לְהָבִיא זְאֵבִים בְּקַרְנֵיהֶם:
קַטְנוּתָם שֶׁל חֲסִידִים. שֶׁהָיוּ הַחֲסִידִים הוֹלְכִים וּמִתְקַטְנִין, וְהוּא הָיָה מִקְּטַנֵיהֶן וְסוֹפָן {לט}:
מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. שֶׁעַד שֶׁמֵּת הוּא, הָיָה בְּרִיאוּת בָּעוֹלָם, וְהָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה מְעֻמָּד [מְגִלָּה כא.], וּמִשֶּׁמֵּת בָּאת תַּשּׁוּת כֹּחַ לָעוֹלָם וְהִתְחִילוּ לִלְמֹד מְיֻשָּׁב. וְזֶהוּ בָּטַל כְּבוֹד תּוֹרָה:
מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה. תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי הוֹסִיפוּ וְכָתְבוּ זֶה בַּמִּשְׁנָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{לו} וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ''י, מוֹשְׁלֵי מְשָׁלוֹת לָתֵת אוֹת אַמִּלְתָא וְטַעַם לַחָכְמָה לִיכָּנֵס בָּהּ בְּשַׁעֲרֵי בִינָה, כְּגוֹן מִמְּשָׁלוֹת שׁוּעָלִים. וּמֵ''ם רִאשׁוֹנָה בִּמְקוֹם מִן: {לז} וּלְשׁוֹן הַכָּתוּב לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם [מִשְׁלֵי ח]. וּמְפָרֵשׁ בְּשָׁרְשֵׁי [רַבִּי דָּוִד] קִמְחִי, עִנְיַן הַמְּהִירוּת וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַהַתְמָדָה עַל הַדָּבָר: {לח} הָעֹשֶׁר. כִּדְאָמְרִינַן תְּרֵיסַר אַלְפֵי עֶגְלֵי הֲוָה מְעַשֵּׂר מֵעֶדְרֵיהּ כָּל שַׁתָּא. רַשִׁ''י: {לט} וְלִבִּי מְהַסֵּס, שֶׁאִם כֵּן כִּנּוּי הַשֵּׁם שֶּׁלֹא לִכְבוֹדוֹ. וְהָרַמְבַּ''ם כָּתַב, וּפֵרוּשׁ קַטְנוּתָם שֶׁל חֲסִידִים בִּכְלָלָם וְשָׁרְשָׁם, לְפִי שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַדָּבָר וּתְחִלָּתוֹ קָטָן. עַד כָּאן. וּבַיְרוּשַׁלְמִי גָּרַס שֶׁהָיָה תַּמְצִיתָן שֶׁל חֲסִידִים: {מ} זִיו הַחָכְמָה. כָּתַב רַשִׁ''י זֶה לֹא יָדַעְנָא מָה הִיא. עַד כָּאן. וַאַנָּא לֹא יָדַעְנָא אַמַּאי לֹא מְפָרֵשׁ כְּעֵין שֶׁמְּפָרֵשׁ לְזִיו הַכְּהֻנָּה: {מא} וּמֵתָה. לֹא יָדַעְנָא אַמַּאי נָקַט לָשׁוֹן מְשֻׁנֶּה וְלֹא קָאָמַר וּבָטְלָה: {מב} זִיו הַכְּהֻנָּה. שֶׁהָיָה חָכָם וְעָשִׁיר וְכֹהֲנִים רַבִּים אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ. רַשִׁ''י. וְזֶה שֶׁכָּתַב חָכָם צָרִיךְ לוֹמַר כֹּהֵן: {מג} חֲבֵרִים. רְצוֹנוֹ לוֹמַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנִּקְרְאוּ כֵן עַל שֵׁם חֶבְרָתָם חֶבְרָה נֶאֱמֶנֶת: וּבְנֵי חוֹרִין. מְיֻחָסִים. רַשִׁ''י: חָפוּ רֹאשָׁם. שֶׁגָּבְרָה יְדֵי עַזֵּי פָנִים שֶׁהֵם עֲשִׁירִים וְאֵלּוּ עֲנִיִּים: וְנִדַּלְדְּלוּ כוּ'. אֵין חָשׁ לָהֶם: וְאֵין דּוֹרֵשׁ. לְיִשְׂרָאֵל: וְאֵין מְבַקֵּשׁ. עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. עַד כָּאן לְשׁוֹן רַשִׁ''י: וְאֵין שׁוֹאֵל. בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ. נִרְאֶה לִי: הַגָּדוֹל. הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס תַּלְמִיד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: שָׁרוּ חַכִּימַיָּא. הִתְחִילוּ הַחֲכָמִים: סָפְרַיָּא. מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת, שֶׁהֵם קְטַנִּים מִן הַחֲכָמִים: כְּחַזָּנָא. עַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז' דְּיוֹמָא: כְּעַמָּא דְאַרְעָא. כְּעַמֵּי הָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ כָּאֲנָשִׁים הַנִּבְעָרִים מִדַּעַת וּמִיִּרְאַת ה': {מד} מְבַקֵּשׁ. וְלֹא קָשְׁיָא דְּלֹא אָמַר וְאֵין דּוֹרֵשׁ, כֵּיוָן דִּתְרֵי תַּנָּאֵי נִינְהוּ, וְלִישְׁנָא דְּמַר הָכֵין וְלִישָׁנָא דְּמַר הָכֵין: {מה} בְּעִקְּבוֹת כוּ'. בְּסוֹף הַגָּלוּת לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. רַשִׁ''י: {מו} יַאֲמִיר. בְּפֶרֶק חֵלֶק גָּרַס יְעַוֵּת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י שֶּׁלֹא יְכַבְּדוּ זֶה אֶת זֶה (מִלְּשׁוֹן יְקַר, כָּבוֹד). לִישָׁנָא אַחֲרִינָא מְכֻבָּד שֶׁבָּהֶן יְהֵא עַוְּתָן וְרַמַּאי, עַד כָּאן. אוֹ יַאֲמִיר מֵעִנְיָן גַּבְהוּת כוּ', וְיִהְיֶה עִנְיָנוֹ הַיֹּקֶר יִגְדַּל עַד לְמַעְלָה, כְּאָדָם הָאוֹמֵר יֵשׁ יַקְּרוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {מז} בְּיֹקֶר. שֶׁהַכֹּל עוֹסְקִין בְּמִשְׁתָּאוֹת: וְהַמַּלְכוּת. שֶׁל גּוֹיִם הַשּׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם: וְאֵין תּוֹכֵחָה. אֵין לְךָ אָדָם שֶׁיּוּכַל לְהוֹכִיחַ, שֶׁכֻּלָּם נִכְשָׁלִים בְּחַטָּאוֹת, וּכְשֶׁמּוֹכִיחָן אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה כָּמוֹנִי: בֵּית וַעַד. שֶׁל חֲכָמִים יִהְיֶה לְבֵית זְנוּת, שֶׁכָּלוּ הַחֲכָמִים וְאֵין לוֹמֵד תּוֹרָה, וִיהֵא חָרֵב מֵאֵין אִישׁ, וּבַעֲלֵי זִימָה מִתְגוֹדְדִים שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁחוּץ לָעִיר הָיוּ בָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם. רַשִׁ''י: {מח} זְרִיזוּת כוּ'. פֵּרוּשׁ זְרִיזוּת שֶׁהוּא זָהִיר וּמָהִיר בְּמִצְוֹת, כִּדְאָמְרִינַן זְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת. הָרַ''ן. וְכֵן בִּכְלָלוֹ שֶׁהוּא זָרִיז לְהִשָּׁמֵר עַצְמוֹ שֶּׁלֹא תָּבֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ. רַשִׁ''י. וּפֵרוּשׁ נְקִיּוּת, נָקִי בְּאֵין חֵטְא: {מט} טָהֳרָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י צַח וּמְלֻבָּן, וְעָדִיף מִנָּקִי. וְהַנִמּוּקֵי יוֹסֵף מְפָרֵשׁ טָהֳרַת הַלֵּב, כְּשֶׁיִּמְנַע עַצְמוֹ מֵעֲבֵרוֹת יִגְרֹם לוֹ שֶׁאֲפִלּוּ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לֹא יֶחְטָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {נ} פְּרִישׁוּת. אַף מִדָּבָר הַמֻּתָּר פּוֹרֵשׁ, לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. רַשִׁ''י: {נא} קְדֻשָּׁה. שֶׁהוּא פְּרִישׁוּת טְפֵי לְהִתְקַדֵּשׁ אֲפִלּוּ מֵהַצָּרִיךְ לְגוּפוֹ, כְּגוֹן נְזִירוּת יַיִן וְתַעֲנִיּוֹת. יְפֵה מַרְאֶה. וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלוֹמַר בַּמֻּתָּר וְצָרִיךְ לְךָ: {נב} עֲנָוָה. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מְבַזֶּה עִנְיְנֵי הָעוֹלָם בָּא לִידֵי עֲנָוָה. הָרַ''ן: {נג} יִרְאַת חֵטְא. הַיְנוּ שֶׁמִּצַּד הַחֵטְא בְּעַצְמוֹ מִתְיָרֵא. וְלֹא מִיִּרְאַת הַפֻּרְעָנוּת, אֶלָּא מֵאַהֲבַת הַמָּקוֹם אוֹ מִפְּנֵי מוֹרָאוֹ, וְאֵין זֶה מוֹרָא פֻרְעָנוּת אֶלָּא שֶׁמּוֹרָאוֹ וְגָדְלוֹ וְאֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עָלָיו. אִי נַמִּי רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁמְּדַקְדֵּק מְאֹד פֶּן יִכָּשֵׁל בַּחֵטְא אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג. יְפֵה מַרְאֶה: {נד} חֲסִידוּת. פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמָיִם. הָרַ''ן. וְלִי נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דְּהַיְנוּ וִתּוּרוֹ עִם חֲבֵרָיו לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ. יְפֵה מַרְאֶה: {נה} רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. לְהַשְׁרוֹת עָלָיו שְׁכִינָה. רַשִׁ''י: {נו} תְּחִיַּת הַמֵּתִים. בַּיְרוּשַׁלְמִי, דִּכְתִיב וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם [יְחֶזְקֵאל לז], שֶׁבִּתְחִלָּה יִתֵּן בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה יִחְיוּ. וְכֵן פֵּרֵשׁ נִמּוּקֵי יוֹסֵף, וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִדְבֶּקֶת בָּהֶם. וְאַף עַל גַּב דִּפְשׁוּטוֹ נְתִינַת הָרוּחַ בְּגוּפָם כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ, מִדִּכְתִיב רוּחִי וְלֹא רוּחַ מַשְׁמַע הָרוּחַ הַמְּיֻחָד לַה' דְּהַיְנוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. יְפֵה מַרְאֶה: {נז} עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, תְּחִיַּת הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ, וְמַיְתֵי מִדִּכְתִיב הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִפְנֵי בֹּא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא [מַלְאָכִי ג']. וּפֵרֵשׁ הָרַ''ן וְכֵיוָן דְּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ יוֹם אָתֵי אֵלִיָּהוּ, נִמְצָא שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים גּוֹרֶמֶת לְאֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבֹא:
Rambam (non traduit)
משמת ר' מאיר בטלו מושלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים כו' על ידי אליהו זכור לטוב אמן: שקדנין שוקדים בקריאה ובלימוד וענין בן עזאי מבואר בבראשית רבה (וביבמות דף סג:) שלא נשא אשה לעולם ונשאל על זאת הסבה ואמר אני בתורה חשקה נפשי. ובזמן רבן גמליאל הזקן היו בני אדם לומדין התורה מעומד ואחר מיתתו החלישו גופות האנשים וחזר הלימוד מיושב וזהו שרומז אליו בביטול כבוד התורה. ואמנם אמר בר' עקיבא גם כן בטל כבוד התורה ר''ל רוב החכמה והוא מה שאמרו משמת ר''ע בטלו זרועי התורה ונסתמו מעיינות החכמה. ופירוש קטנותן של חסידים כללם ושרשם לפי ששורש הדבר והתחלתו קטן. ואשר היו אחר רבינו הקדוש הם שהוסיפו בכאן משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source