Chap. 31
1
וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה
Or, il fut instruit des propos des fils de Laban, qui disaient : "Jacob s’est emparé de tout ce que possédait notre père ; c’est des biens de notre père qu’il a créé toute cette opulence."
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Rachi
Onkelos
Targ. Yonathan
Sforno
Ibn Ezra
Kli Yakar
2
וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום
Jacob remarqua que la face de Laban n’était plus à son égard comme précédemment.
3
ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך
Et l’Éternel dit à Jacob : "Retourne au pays de tes pères, dans ton lieu natal ; je serai avec toi."
4
וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו
Alors Jacob envoya quérir Rachel et Léa aux champs, près de son troupeau ;
5
ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי
et il leur dit : "Je vois, au visage de votre père, qu’il n’est plus pour moi comme hier ni avant hier ; mais le Dieu de mon père a été avec moi.
6
ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן
Pour vous, vous savez que j’ai servi votre père de toutes mes forces,
7
ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי
tandis que votre père s’est joué de moi et dix fois a changé mon salaire ; mais Dieu n’a pas permis qu’il me fit du tort.
8
אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים
Lorsqu’il parlait ainsi : ‘Les bêtes pointillées seront ton salaire’, tout le bétail produisait des animaux pointillés ; disait-il : ‘Les rayés seront ton salaire’, tout le bétail en produisait des rayés.
C’est Dieu qui a dégagé le bétail de votre père et me l’a donné.
10
ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים
Or, à l’époque où les troupeaux s’accouplent, je levai les yeux et j’eus une vision et voici que les mâles qui fécondaient le bétail étaient rayés, pointillés et grivelés.
11
ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני
Un envoyé du Seigneur me dit dans la vision : ‘Jacob !’ Je répondis : ‘Me voici.’
12
ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך
Il reprit : ‘Lève les yeux et regarde ; tous les mâles qui fécondent le bétail sont rayés, pointillés et grivelés. C’est que j’ai vu la conduite de Laban à ton égard.
13
אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך
Je suis la Divinité de Béthel, où tu as consacré un monument, où tu as prononcé un vœu en mon honneur. Maintenant, dispose-toi à sortir de ce pays et retourne au pays de ta naissance.’ "
14
ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו
Pour réponse, Rachel et Léa lui dirent : "Est il encore pour nous une part et un héritage dans la maison de notre père ?
15
הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו
N’avons nous pas été considérées par lui comme des étrangères, puisqu’il nous a vendues ? Il a consommé, oui, consommé notre bien !
16
כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה
Certes, toute la fortune que Dieu a retirée à notre père, elle est à nous et à nos enfants ; et maintenant, tout ce que Dieu t’a dit, fais le."
17
ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים
Jacob s’y disposa. Il fit monter ses fils et ses femmes sur les chameaux ;
18
וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען
il emmena tout son bétail avec tous les biens qu’il avait amassés, possessions à lui, qu’il avait acquises dans le territoire d’Aram et s’achemina vers son père Isaac au pays de Canaan.
19
ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה
Comme Laban était allé faire la tonte de ses brebis, Rachel déroba les pénates de son père.
20
ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא
Jacob trompa l’esprit de Laban l’Araméen, en s’enfuyant sans lui rien dire.
21
ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד
Il s’enfuit donc, lui et tout ce qui lui appartenait ; il se mit en devoir de passer le fleuve, puis il se dirigea vers le mont Galaad.
22
ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב
Laban fut informé, le troisième jour, que Jacob s’était enfui.
23
ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד
Il prit ses frères avec lui, le poursuivit l’espace de sept journées et le joignit au mont Galaad.
24
ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע
Mais Dieu visita Laban l’Araméen dans un songe nocturne et lui dit : "Garde toi d’interpeller Jacob, en bien ou en mal."
25
וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד
Laban arriva jusqu’à Jacob. Or, Jacob avait dressé sa tente sur la montagne et Laban posta ses frères sur la même montagne de Galaad.
26
ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב
Laban dit à Jacob : "Qu’as-tu fait ? Tu as abusé mon esprit et tu as emmené mes filles comme des prisonnières de guerre !
27
למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור
Pourquoi t’es tu enfui furtivement et m’as tu trompé et ne m’as tu rien dit ? Mais je t’aurais reconduit avec allégresse, avec des chants, au son du tambourin et de la harpe !
28
ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו
Et puis, tu ne m’as pas laissé embrasser mes fils et mes filles ! Certes, tu as agi en insensé.
29
יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע
Il serait au pouvoir de ma main de vous faire du mal ; mais le Dieu de votre père, cette nuit, m’a parlé ainsi : ‘Garde toi d’interpeller Jacob, soit en bien, soit en mal.’
30
ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי
Et maintenant que tu t’en vas, parce que tu soupires après la maison de ton père, pourquoi as tu dérobé mes dieux ?"
31
ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי
Jacob répondit en ces termes à Laban : "J’ai craint, parce que je me disais que tu pourrais m’enlever de force tes filles.
32
עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם
Quant à celui que tu trouverais en possession de tes dieux, qu’il cesse de vivre ! En présence de nos frères, vérifie toi même ce qui est par devers moi et reprends ton bien." Or, Jacob ne savait pas que Rachel les avait dérobés.
33
ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל
Laban entra dans la tente de Jacob, dans celle de Léa, dans celle des deux servantes et ne les trouva point. Étant sorti de la tente de Léa, il entra dans celle de Rachel.
34
ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא
Mais Rachel avait pris les pénates, les avait cachés dans la selle du chameau et s’était assise dessus. Laban fouilla toute la tente et ne les trouva point.
35
ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים
Elle dit à son père : "Ne sois pas offensé, mon seigneur, si je ne puis me lever devant toi à cause de l’incommodité habituelle des femmes." Il chercha encore et il ne trouva point les pénates.
36
ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי
Jacob s’emporta en plaintes contre Laban ; il se récria, disant à Laban : "Quel est mon crime, quelle est ma faute, pour que tu t’acharnes après moi ?
37
כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו
Après avoir fureté tout mon ménage, qu’as tu découvert qui appartienne à ta maison ? Éxpose le ici, en présence de mes frères et des tiens et qu’ils se prononcent entre nous deux !
38
זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי
Ces vingt ans que j’ai été chez toi, tes brebis, ni tes chèvres n’ont avorté et les béliers de ton troupeau, je n’en ai point mangé.
39
טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה
La bête mise en pièces, je ne te l’ai point rapportée ; c’est moi qui en souffrais le dommage, tu me la faisais payer, qu’elle eût été prise le jour, qu’elle eût été ravie la nuit.
40
הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני
J’étais, le jour, en proie au hâle et aux frimas la nuit ; et le sommeil fuyait de mes yeux.
41
זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים
J’ai passé ainsi vingt années dans ta maison ! Je t’ai servi quatorze ans pour tes deux filles et six ans pour ton menu bétail et tu as changé dix fois mon salaire.
42
לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש
Si le Dieu de mon père, le Dieu d’Abraham et celui que révère Isaac ne m’était venu en aide, certes, actuellement tu m’aurais laissé partir les mains vides. Dieu a vu mon humiliation et le labeur de mes mains et il a prononcé hier."
43
ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו
Laban répondit à Jacob : "Ces filles sont mes filles et ces fils sont mes fils et ce bétail est le mien ; tout ce que tu vois m’appartient. Étant mes filles, comment agirais je contre elles, dès lors, ou contre les fils qu’elles ont enfantés ?
44
ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך
Maintenant, tiens, concluons une alliance, moi et toi, ce sera une alliance entre nous deux."
Jacob prit une pierre et l’érigea en monument.
46
ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל
Et il dit à ses frères : "Ramassez des pierres." Ils prirent des pierres et en firent un monceau et l’on mangea là, sur le monceau.
47
ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד
Laban l’appela Yegar Sahadouthâ et Jacob le nomma Galed.
48
ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד
Laban avait dit : "Ce monceau est un témoin entre nous deux dès aujourd’hui." De là on énonça son nom Galed ;
49
והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו
et aussi Miçpa, parce qu’il dit : "L’Éternel sera présent entre nous deux, alors que nous serons cachés l’un à l’autre.
50
אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך
Si tu outrageais mes filles ; si tu associais d’autres épouses à mes filles nul n’est avec nous ; mais vois ! Dieu est témoin entre moi et toi !"
51
ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך
Laban dit à Jacob : "Tu vois ce monceau, tu vois ce monument que j’ai posé entre nous deux ; soit témoin ce monceau,
52
עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה
soit témoin cette pierre, que je ne dépasserai point de ton côté ce monceau, que tu ne dépasseras point de mon côté ce monceau ni cette pierre, dans des vues mauvaises.
53
אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק
Puissent nous juger le Dieu d’Abraham et le dieu de Nahor, les divinités de leur père !" Et Jacob jura par le Dieu révéré de son père Isaac.
54
ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר
Jacob égorgea des animaux sur la montagne et invita ses parents au festin. Ils y prirent part et passèrent la nuit sur la montagne.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source