Chap. 4
1
מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וָאָנִי, וָאָנִי {א}, כֻּלָּם נְזִירִין. הֻתַּר הָרִאשׁוֹן, הֻתְּרוּ כֻלָּן. הֻתַּר הָאַחֲרוֹן, הָאַחֲרוֹן מֻתָּר וְכֻלָּם אֲסוּרִין. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר, פִּי כְפִיו וּשְׂעָרִי כִשְׂעָרוֹ, הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר, וְשָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה, וָאָנִי, מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּם. הֲרֵינִי נְזִירָה, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר, וָאָנִי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
R. Bartenura (non traduit)
מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר. כֻּלָּם נְזִירִים. וְהוּא שֶׁהִתְפִּיס כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ {ב} {ג} בִּכְדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם תַּלְמִיד לָרַב, שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי:
פִּי כְפִיו כוּ'. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר פִּי כְּפִיו מִיַּיִן וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ מִלְּהִגָּזֵז:
וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר וָאָנִי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. שֶׁכְּבָר קִיֵּם נִדְרָהּ כְּשֶׁאָמַר וַאֲנִי. וְאִם אִשָּׁה נָדְרָה בְּנָזִיר וְשָׁמַע אַחֵר וְאָמַר וַאֲנִי, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, אֵינוֹ מוּפָר לָזֶה שֶׁאָמַר וַאֲנִי, שֶׁאֵין הַבַּעַל עוֹקֵר הַנֶּדֶר מֵעִקָּרוֹ כְּמוֹ הֶחָכָם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וָאָנִי וָאָנִי. כְּלוֹמַר שְׁנַיִם שָׁמְעוּ לָרִאשׁוֹן שֶׁקִּבֵּל נְזִירוּת וְהָאֶחָד אָמַר וַאֲנִי וְכֵן הַשֵּׁנִי אָמַר וַאֲנִי. תּוֹסָפוֹת: {ב} דְּחַד בְּחַבְרֵיהּ מִתְפִּיס, וְלָאו בְקַמָּא. גְּמָרָא. וּלְפִיכָךְ מִשְׁנָתֵנוּ שֶׁשָּׁנְאָה וַאֲנִי וַאֲנִי הוּא הַדִּין אֲפִלּוּ מֵאָה, דְּהָא אֵין צָרִיךְ שֶׁיַּתְפִּיסוּ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא דְּתַנָּא לָאו כִּי רוֹכְלָא לְחַשֵּׁב וְלֵיזַל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ג} מְסַיֵּעַ לְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת [בְּפֶרֶק א' אוֹת ה'] דַּהֲרֵינִי לֹא סַגִּי כְּמוֹ אֱהֵא, דְּהָא הָכִי נַמִּי וַאֲנִי לְחוּד לֹא מַהֲנֵי אֶלָּא עַל יְדֵי הַתְפָּסָה דְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַנָּזִיר עוֹמֵד לְפָנָיו, וְשִׁעוּר הַדִּבּוּר כָּתַב הָרַמְבַּ''ם כְּדֶרֶךְ בֵּינוֹנִית:
Rambam (non traduit)
מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני כו': זה שאמרנו שהאומר ואני חל עליו הנזירות כשיהיה זה בתוך כדי דיבור והוא שיעור שיאמר שלום עליך רבי כדרך בינונית וכמו כן השלישי והרביעי וכל מה שיהיה יותר מזה המנין האומר ואני אם היה בין אמרו ואני ובין מי שקדם ממנו (ומה) שאומר ואני פחות מכדי דיבור אז חל עליו מה שחל על הקודם ממנו ומ''ש פי כפיו ע''מ שיאמר פי כפיו מיין ושערו כשערו מלהגזז וממה שצריך שתדעהו שהאשה שנדרה בנזיר ושמע אותה אחר ואמר ואני אח''כ בא בעלה והפר לה זה שאמר ואני חייב בנזירות אף ע''פ שהופר נדרה לפי שהבעל כשהפר אינו עוקר מן הנדר אלא מה שתלוי באשה בלבד והוא מה שאמרו בזאת הכוונה בעל מיגז גייז ולא מיעקר עקר והיוצא מזה הוא מה שאמרנו וכשאמר הבעל עצמו ואני לא יפר אחר כן לפי שכבר קיים נדרה כמו שבארנו בסוף פרק עשירי מנדרים:
2
הֲרֵינִי נָזִיר, וָאַתְּ, וְאָמְרָה אָמֵן {ד}, מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּם. הֲרֵינִי נְזִירָה, וָאָתָּה, וְאָמַר אָמֵן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
R. Bartenura (non traduit)
הֲרֵינִי נָזִיר וָאַתְּ וְאָמְרָה אָמֵן מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ. וְדַוְקָא כִּי אָמַר לָהּ בִּלְשׁוֹן שְׁאֵלָה, כְּלוֹמַר וָאָתְּ מַה תֹּאמְרִי, תֶהֱוִי נְזִירָה כָּמוֹנִי אִם לָאו, אָז יָכוֹל לְהָפֵר. אֲבָל אִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר וָאָתְּ, בְּנִחוּתָא, וְעָנְתָה אָמֵן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁהֲרֵי קִיֵּם לָהּ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} אָמֵן. דְּאִי לֹא אָמְרָה אָמֵן הִיא מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַדִּירָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה כו': כשאמר אדם לאשתו הריני נזיר ואת על דרך הפסק והחלוטין ואמרה אמן אינו יכול להפר אבל אם היה אומר לה על התימה כגון שיאמר ואת מה תאמרי התחייבת במה שחייבתי על עצמי או לא ואמרה אמן אז רוצה לומר אני מחוייבת ה''ז אפשר לו שיפר לה כמו שזכר:
3
הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְנָזִיר, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים, הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים, אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים, תִּסְפֹּג מַכַּת מַרְדּוּת:
R. Bartenura (non traduit)
וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים. וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ:
הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. עַל שֶׁעָבְרָה קֹדֶם הֲפָרָה {ה}:
תִּסְפֹּג מַכַּת מַרְדּוּת. מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּמַכּוֹת מַרְדּוּת {ו} הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם, כְּפִי מַרְאֶה עֵינֵי הַדַּיָּן וּכְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה. וְדַוְקָא בַּעֲבֵרָה שֶׁכְּבָר נֶעֶשְׂתָה, אֲבָל גַּבֵּי מִצְוֹת עֲשֵׂה כְּגוֹן עֲשֵׂה סֻכָּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, טֹל לוּלָב וְאֵינוֹ נוֹטֵל, מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} דְּבַעַל מֵיגַז גַּיִיז וְלֹא מְעַקֵּר כְּדִלְעֵיל: {ו} וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, מִפְּנֵי שֶׁמָּרַד בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְדִבְרֵי סוֹפְרִים. הָרַ''ן:
Rambam (non traduit)
האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה ביין כו': אומר אם נדרה בנזיר ועברה והיתה שותה ביין או מיטמאה למתים אח''כ שמע בעלה נדרה והיפר לה היו מכין אותה מלקות מ' על מה שעברה קודם ההפרה אמנם מכות מרדות בזה המקום וזולתו עניינם תלוי לב''ד יעשו כפי השתדלותם. ומה שאמר ר' יהודה הלכה כמותו:
4
הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְנָזִיר וְהִפְרִישָׁה אֶת בְּהֶמְתָּהּ וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, אִם שֶׁלּוֹ הָיְתָה בְהֶמְתָּהּ, תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר {ז}. וְאִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה בְהֶמְתָּהּ, הַחַטָּאת תָּמוּת {ט}, וְעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם. הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִים, יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפֹרָשִׁים, דְּמֵי חַטָּאת, יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִים {יא} בָּהֶן. דְּמֵי עוֹלָה, יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִים בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים, יָבִיאוּ שְׁלָמִים {יב}, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם:
R. Bartenura (non traduit)
וְאִם שֶׁלָּהּ. כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֵר בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעֲלָהּ רְשׁוּת בָּהֶן {ח}. דְּנִכְסֵי מְלוֹג וְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל כֻּלָּן מְשֻׁעְבָּדִים לְבַעֲלָהּ:
חַטָּאת תָּמוּת. מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתָּמוּת:
וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד. כְּשַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים אֶלָּא לְיוֹם וְלַיְלָה:
וְאֵין טְעוּנִין לָחֶם. שֶׁכָּל שַׁלְמֵי נָזִיר טְעוּנִים לֶחֶם, וְזוֹ הוֹאִיל וְהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ אֵין שְׁלָמִים הַלָּלוּ טְעוּנִין לֶחֶם:
הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִים. שֶׁהִפְרִישָׁתָן סְתָם לְקָרְבְּנוֹת נָזִיר, וְלֹא פֵּרְשָׁה אֵלּוּ הֵם לַחַטָּאת וְאֵלּוּ הֵם לְעוֹלָה וְאֵלּוּ הֵם לִשְׁלָמִים {י}:
יִפְּלוּ לִנְדָבָה. לַתֵּבוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁמַּשְׁלִיכִים בָּהֶם שְׁאָר מְעוֹת נְדָבָה וְקוֹנִים מֵהֶן קָרְבָּנוֹת שֶׁכֻּלָּן עוֹלוֹת:
לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן, וְאִם נֶהֱנָה אֵינוֹ חַיָּב לְהָבִיא קָרְבַּן מְעִילָה הָאָמוּר בְּכָל מִי שֶׁנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} בָּעֵדֶר. דְּכִי אַקְנֵי לָהּ מִידֵי דִּצְרִיכָא לָהּ, מִידֵי דְּלֹא צְרִיכָא לָהּ לֹא אַקְנֵי לָהּ. גְּמָרָא: {ח} גְּמָרָא. וְצָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיֹּאמַר לָהּ [אֶלָּא מַה] שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת לְפִיךְ. תּוֹסָפוֹת: {ט} תָּמוּת. כְּדִמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא לְעֵיל דְּאִשָּׁה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה וְעָבְרָה צְרִיכָה כַּפָּרָה וּסְלִיחָה שֶׁנֶּאֱמַר אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה' יִסְלַח לָהּ. וְהַוְיָא כְּחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ דִגְמִירֵי דִלְמִיתָה אַזְלָא. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מַקְשֶׁה עַל זֶה דְּהָתָם מִשּׁוּם דִּמְכַוְּנָהּ לְאִסּוּר, אֲבָל הָכָא הָוֵי קָרְבָּנוֹת דְּנָזִיר טָהוֹר בְּלִי שׁוּם הַעֲבָרָה. וְנִרְאֶה לִי טַעְמָא דְּכֵיוָן שֶׁאִשָּׁה יָדְעָה שֶׁבַּעֲלָהּ יוּכַל לְהָפֵר וְאַף עַל פִּי כֵן הִקְדִּישָׁה, קִדְּשָׁה עַל כָּל פָּנִים לְעִנְיָן זֶה, וְכֵן לְקַמָּן גַּבֵּי אָב שֶׁהִפְרִישׁ בִּשְׁבִיל בְּנוֹ הַקָּטָן: {י} לָאו דַוְקָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָמְרָה אֵלּוּ לְחַטָּאת וּלְעוֹלָה וְלִשְׁלָמִים. וְאִיכָּא דְאָמְרֵי אֲפִלּוּ אָמְרָה אֵלּוּ הֵן לְחוֹבָתִי מְפֹרָשִׁים הֵן. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ''ם: {יא} וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּכֵיוָן דִּלְיַם הַמֶּלַח אָזְלֵי לֹא קָרִינַן בָּהוּ קֹדֶשׁ לַה'. וְהוּא הַדִּין דִּלְעֵיל גַּבֵּי בְּהֵמָה מָצֵי לְמִתְנֵי לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. תּוֹסָפוֹת: {יב} שְׁלָמִים. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דְּאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. רַשִׁ''י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
האשה שנררה בנזיר והפרישה את בהמתה כו': כל מה שהוא ברשות האשה הוא לבעלה כמו שנתבאר בכתובות לפיכך מה שאמר בכאן משלה אי אפשר אלא על דרכים שיאריכו פירושם בכאן ושאחד מהם הוא שיתן לה אחר אלו הקרבנות במתנה ויתנם במתנה שלא יהיה לבעלה זכות בהם וזה אפשר כמו שנתבאר בפרק אחרון מנדרים (הלכה ד') וכבר ידעת לשון התורה שאיל השלמים שמקריב הנזיר אי אפשר שלא יהיה עמו לחם אבל הוא בכאן בלא לחם לפי שלא נשלם הנזירות והיות החטאת תמות הוא שממתין אותו עד שתמות כמו שנתבאר בפרק שני ממסכת תמורה. וענין סתומים שלא נתבאר איזה מהם חטאת ואיזה מהם עולה ואיזה מהם שלמים ומפורשין הוא שנתבאר. וענין לא נהנין ולא מועלין שהוא אינו מותר ליהנות בהם לכתחלה ומי שנהנה אינו חייב קרבן מעילה כמו כל מי שיהנה מן ההקדש כמו שיתבאר במסכת מעילה (פ''א הלכה א'). ויפלו לנדבה הוא שיטיל אלו המעות בתיבה מתיבות הנדבות אשר בארנו אותם בשקלים עד שילקח באלו המעות כולן בהמות קרבנות כולן עולות נדבה וההפרש בין עולות נדבה שמקריב אותן האדם ובין העולות שלוקחין אותן ממעות שיפלו לנדבה הם הם הענינים הנזכרים בפרק שלישי ממסכת תמורה ושם נבאר אותם:
5
נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה, יָפֵר {טו}, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְאִשָּׁה מְנֻוָּלֶת. רַבִּי אוֹמֵר, אַף בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה יָפֵר, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגֻלָּחַת:
R. Bartenura (non traduit)
נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. דִּלְאַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם הִיא יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִטָּמֵא לְמֵתִים {יג}, וְאֵין כָּאן יוֹתֵר נֶדֶר שֶׁל עִנּוּי נֶפֶשׁ:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. מִשּׁוּם הֶפְסֵד קָדָשִׁים {יד}:
תִּגְלַחַת טֻמְאָה יָפֵר. שֶׁצְּרִיכִים לַחְזֹר וְלִמְנוֹת נְזִירוּת טָהֳרָה, וְיָכוֹל לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּלֶת, כְּלוֹמַר מְעֻנָּה וּמְנוּעָה מִשְּׁתִיַּת יַיִן {טז}:
אַף בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה יָפֵר. כְּדֵי שֶּׁלֹא תִּצְטָרֵךְ לְהִתְנַּוֵּל בְּגִלּוּחַ, דְּגִלּוּחַ בְּאִשָּׁה נִוּוּל הוּא. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר אֵין הַגִּלּוּחַ נִוּוּל, שֶׁהֲרֵי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת פֵּאָה נָכְרִית {יז}. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְרַבִּי עֲקִיבָא וְלֹא כְרַבִּי:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} לִישְׁנָא דְּמִשְׁנָה ט' פֶּרֶק ו' הוּא דְּנָקַט. אֲבָל וַדַּאי דְבִמְנִיעָה מִלִּטַּמֵּא לְמֵתִים אֵין כָּאן עִנּוּי נֶפֶשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מַסִּיק מִגְּמָרָא דִנְדָרִים דַּף פ''ג ב' דְגַבֵּי טֻמְאָה נַמִּי אִית לָהּ צַעֲרָא. וְכָתְבוּ תּוֹסָפוֹת שָׁם נָפְקָא מִנַּהּ שֶׁאִם נָדְרָה שֶּׁלֹא תֵלֵךְ לְבֵית אֵבֶל, בַּעֲלָהּ מֵפֵר לָהּ מִשּׁוּם עִנּוּי נֶפֶשׁ: {יד} כְּשֶׁנִּשְׁחֲטָה הַחַטָּאת, שֶׁאִם יָפֵר לָהּ נִמְצֵאת בְּהֵמָה זוֹ תֵּצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, שֶׁהִיא אֵינָהּ צְרִיכָה לַחַטָּאת, וְגַם לֹא יָכוֹל לִזְרֹק דָּמָהּ לְשֵׁם שְׁלָמִים, דְּחַטָּאת שֶּׁלֹא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. גְּמָרָא: {טו} יָפֵר. אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל תִּגְלַחַת הַטֻּמְאָה. הָרַמְבַּ''ם: {טז} וּמָצִינוּ נִוּוּל עִם שֵׁם הָעִנּוּי בְּסוֹף פֶּרֶק ט' דִּנְדָרִים שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלָמָּה לֹא אָמַר לִישְׁנָא דְּעִנּוּי, צָרִיךְ לוֹמַר דְּקָאֵי אַדְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּקָאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁנִּשְׁחֲטָה כוּ' מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר לָבֹא לְהֶפְסֵד קָדָשִׁים, אַף עַל גַּב דַּאֲסוּרָה בַּיַּיִן עַד שֶׁיִּזְרֹק הַדָּם וְיֵשׁ כָּאן עִנּוּי נֶפֶשׁ פּוּרְתָּא. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה דְּאִיכָּא עִנּוּי נֶפֶשׁ גָּדוֹל שֶׁסּוֹתֶרֶת וּבָעִי לְמִמְנֵי נְזִירוּת אַחֶרֶת מוֹדֶה שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לָהּ אִי אֶפְשִׁי בְעִנּוּי גָּדוֹל: {יז} וְרַבִּי סָבַר בְּפֵאָה נָכְרִית אַיְדֵי דְּזוֹהֲמָא שֶׁאֵינָהּ מִגּוּפָהּ וּמִגַּנְיָא לַבַּעַל לֹא נִיחָא לֵיהּ. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר כו': ר' עקיבא חושש להפסד קדשים לפיכך אומר כל זמן ששחט אחת משלש בהמות לא יפר וכבר ידעת שתגלחת טומאה הוא שנטמא הנזיר ויביא שתי תורים או שני בני יונה ויטהר ויקרב ואח''כ יחזור ויתחיל בנזירות והימים הראשונים יפלו ולכך יפר. וענין מנוולת כלשון מלוכלכת בלתי נקיה הביאו בכאן בענין המניעה מן היין והוא מה שאמר אי אפשי באשה מנוולת שאינה שותה יין ורבי אומר אפילו בתגלחת הטהרה שמותר לה היין הרי זה מיפר ואפי' שנשחטה הבהמה ונזרק דמה לפי שאם לא יפר תתחייב בתגלחת ויכול הוא לומר אי אפשי באשה מגולחת ות''ק אומר שהמתגלחת לא יחוש לפי שהיא יכולה לעשות פיאה נכרית. ואין הלכה כרבי ולא כר''ע:
6
הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. כֵּיצַד, גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו, מִחָה אוֹ שֶׁמִּחוּ קְרוֹבָיו, הָיְתָה לוֹ בְהֵמָה מֻפְרֶשֶׁת, הַחַטָּאת תָּמוּת וְעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין, יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפֹרָשִׁין, דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵי עוֹלָה, יָבִיאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים, יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם:
R. Bartenura (non traduit)
הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְנָזִיר. כְּשֶׁהוּא קָטָן עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְכָל דִּין נְזִירוּת עָלָיו, וְאָבִיו מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו, וְאִם נִטְמָא מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. וְהַאי מַדִּירוֹ, שֶׁאוֹמֵר לוֹ תְּהֵא נָזִיר אוֹ הֲרֵי בְּנִי פְּלוֹנִי נָזִיר, וְהוּא שֶּׁלֹא יִמְחֶה לֹא הַבֵּן וְלֹא הַקְּרוֹבִים. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה:
כֵּיצַד, גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה הָאָב בַּקָּרְבָּנוֹת בִּזְמַן שֶׁגִּלַּח הַבֵּן וְלֹא קִבֵּל הַנְּזִירוּת אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבִים, אוֹ מִחָה אוֹ שֶׁמִּחוּהוּ קְרוֹבִים, דְּבָטֵל הַנְּזִירוּת. וְדַוְקָא כְּשֶׁמִּחָה הוּא אוֹ מִחוּ הַקְּרוֹבִים מִיָּד. אֲבָל אִם הִתְחִיל לִנְהֹג נְזִירוּת אוֹ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַנְּזִירוּת, תּוּ לֹא מָצֵי לְמִמְחֵי לֹא הוּא וְלֹא קְרוֹבִים:
Rambam (non traduit)
האיש מדיר את בנו כנזיר ואין האשה מדרת כו': זה שאמר האיש מדיר את בנו בנזיר והוא שיאמר לו הרי אתה נזיר או יאמר הרי בני פלוני נזיר וישתוק הבן וקרוביו ותחול הנזירות לזה הבן הוא ענין שבא מפי הקבלה אין לו סמך בתורה ולא רמז והוא מה שאמר הלכה היא בנזיר וכבר סברו קצת החכמים לתת טעם [בזה] כדי לחנכו במצות ולא נגמר זה הדבר. והזמן אשר ימשוך בו מעשה האב להתחייב הבן בנזירות הוא עד שיביא שתי שערות ואפילו שכבר הגיע עונת הנדרים ר''ל י''ג שנים ויום אחד והוא שלא הביא שתי שערות ידירו בנזיר לפי שהוא קטן כמו שנתבאר בפ''י מיבמות. ומ''ש כיצד ר''ל יעשה בקרבנות שהפריש לנזירות בנו אם לא נתקיים הנזירות כגון שהלך הבן בעצמו וגילח ראשו או שגלחוהו הקרובים או שמיחה על אביו מה שחייבו או שמיחו בו הקרובים ואמרו לו למה חייבת בזה החיוב כיצד יעשה באלו הקרבנות ואמרו היתה לו בהמה מופרשת וכו' וזה כולו מבואר ממה שנקדם פירושו בזה הפרק וזה כולו ענין שבא מפי הקבלה ר''ל שלא תחול זו הנזירות על הבן כשעשה מעשה שמורה שהוא אינו רוצה במעשה אביו או שיבא באמירה שהוא לא יקבל הנזירות בין שיאמר הוא או קרוביו אבל חייב בנזירות בשתיקתו כשאין ביניהם הכחשה וכל זמן שחל עליו הנזירות והתנהג בו אינו יכול לא הוא ולא קרוביו לבטלו אח''כ וזה יתכן אצלי:
7
הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר וְהִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִים עַל נְזִירוּתוֹ וּמֵת, וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח עַל מְעוֹת אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה, אֵין זֶה מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. אֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִים לִנְזִירוּתוֹ וּמֵת, זֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו:
R. Bartenura (non traduit)
הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. וַאֲפִלּוּ הִיא בַּת יוֹרֶשֶׁת. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בֵּין שֶׁמֵּת אָבִיו וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח עַל מְעוֹת אַבָּא, בֵּין שֶׁהָיוּ הוּא וְאָבִיו {יח} נְזִירִים וּמֵת אָבִיו, מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. וְאִם הָיוּ בָּנִים רַבִּים וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וְגִלַּח עַל נְזִירוּת אָבִיו, זָכָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יח} כְּלוֹמַר אוֹ שֶׁהָיָה. אִי נַמִּי יֵשׁ לִגְרֹס בְּדִבְרֵי הָרַ''ב [לְעֵיל בִּתְחִילַת הַדִּבּוּר] אֶלָּא בֵּין שֶׁמֵּת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת כו': זה שאומר רבי יוסי שהוא מגלח על נזירות אביו הוא ג''כ דרך אמיתי וכשהניח בנים רבים וקדם אחד מהם וגלח על נזירות אביו זכה וכמו כן אם נדר על תנאי שיביא קרבנות אביו אם גלח וזה הדין ג''כ אין לו סמך מן התורה אלא קבלה בלבד והוא מה שאמר הלכה הוא בנזיר. ואין הלכה כרבי יוסי:
פרק ה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source