Chap. 21
1
וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי
Le Cananéen, roi d’Arad, qui habitait au midi, ayant appris qu’Israël s’acheminait par ces régions, attaqua les Israélites et en fit quelques-uns prisonniers.
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Rachi
Onkelos
Targ. Yonathan
Siftei 'Hakhamim
Sforno
Ibn Ezra
Or Ha'Hayim
2
וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם
Mais Israël fit un vœu à l’Éternel en disant : "Si tu livres ce peuple en mon pouvoir, je vouerais ses villes à l’anathème."
3
וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה
L’Éternel écouta la voix d’Israël et lui livra les Cananéens ; et on les frappa d’anathème, eux et leurs villes, et l’on donna à ce lieu le nom de Horma.
4
ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך
Ils partirent de Hor-la-Montagne dans la direction de la mer des Joncs, pour tourner le pays d’Edom. Le peuple perdit courage pendant cette marche,
5
וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל
et il se plaignit de Dieu et de Moïse : "Pourquoi nous avez-vous tirés de l’Égypte, pour nous faire mourir dans ce désert ? Car il n’y a point de pain, point d’eau, et nous sommes excédés de ce misérable aliment."
6
וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל
Alors l’Éternel suscita contre le peuple les serpents brûlants, qui mordirent le peuple, et il périt une multitude d’Israélites.
7
ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם
Et le peuple s’adressa à Moïse, et ils dirent : "Nous avons péché en parlant contre l’Éternel et contre toi ; intercède auprès de l’Éternel, pour qu’il détourne de nous ces serpents !" Et Moïse intercéda pour le peuple.
8
ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי
L’Éternel dit à Moïse : "Fais toi-même un serpent et place-le au haut d’une perche : quiconque aura été mordu, qu’il le regarde et il vivra !"
9
ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי
Et Moïse fit un serpent d’airain, le fixa sur une perche ; et alors, si quelqu’un était mordu par un serpent, il levait les yeux vers le serpent d’airain et était sauvé.
Les enfants d’Israël levèrent le camp, puis campèrent à Oboth.
11
ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש
Partis d’Oboth, ils campèrent à lyyê-Haabarîm, dans le désert situé devant Moab, vers le soleil levant.
De là ils repartirent et campèrent dans la vallée de Zéred.
13
משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי
De là ils repartirent et campèrent sur la rive de l’Arnon située dans le désert et partant du territoire des Amorréens ; car l’Arnon est la frontière de Moab, entre Moab et le territoire amorréen.
14
על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון
C’est pourquoi l’on cite, dans l’histoire des guerres du Seigneur, "Vaheb en Soufa, et les affluents de l’Arnon ;
15
ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב
et encore le bassin des rivières, qui s’étend vers Chébeth-Ar et confine à la frontière de Moab..."
16
ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים
Puis, ils gagnèrent Beêr, ce puits à propos duquel le Seigneur dit à Moïse :"Assemble le peuple, je veux lui donner de l’eau."
17
אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה
C’est alors qu’Israël chanta ce cantique : "Jaillis, ô source ! Acclamez-la !...
18
באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה
Ce puits, des princes l’ont creusé, les plus grands du peuple l’ont ouvert, avec le sceptre, avec leurs verges !..." Et de Midbar ils allèrent à Mattana ;
de Mattana à Nahalïel ; de Nahalïel à Bamoth ;
20
ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן
et de Bamoth, au plateau qui est dans la campagne de Moab, au sommet du Pisga, d’où l’on découvrait l’étendue du désert.
21
במחוברות רביעי וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר
Israël envoya des députés à Sihôn, roi des Amorréens, pour lui dire :
22
אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך
"Je voudrais passer par ton pays. Nous ne traverserons ni champs ni vignobles, nous ne boirons point de l’eau des citernes ; nous irons par la route royale, jusqu’à ce que nous ayons passé ta frontière."
23
ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל
Mais Sihôn ne permit point à Israël de traverser son territoire ; et Sihôn rassembla tout son peuple, marcha à la rencontre d’Israël, vers le désert et atteignit Yahça, où il livra la bataille à Israël.
24
ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון
Israël le passa au fil de l’épée, et il conquît son pays depuis l’Arnon jusqu’au Jaboc, jusqu’aux possessions des Ammonites ; car elle était forte, la frontière des enfants d’Ammon.
25
ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה
Israël s’empara de toutes ces villes ; et il s’établit dans toutes les villes des Amorréens, à Hesbon et dans toutes ses dépendances.
26
כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן
Car Hesbon était devenue la ville de Sihôn, roi des Amorréens, celui-ci ayant fait la guerre au précédent roi de Moab, et lui ayant pris tout son territoire jusqu’à l’Arnon.
27
על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון
C’est à ce propos que les poètes disaient : "Venez à Hesbon ! Cité de Sihôn, qu’elle se relève et s’affermisse !
28
כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן
Car un feu a jailli de Hesbon, une flamme, de la ville de Sihôn, qui a dévoré Ar-en-Moab, les maîtres des hauteurs d’Arnon.
29
אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון
C’est fait de toi. Moab ! Tu es perdu, peuple de Camôs !... Ses fils, il les laisse mettre en fuite, ses filles, emmener captives, par un roi amorréen, par Sihôn !
30
ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא
Hesbon perdu, nous les avons poursuivis de nos traits jusqu’à Dibôn ; nous avons dévasté jusqu’à Nôfah, même jusqu’à Mèdeba !..."
Israël s’établit donc dans le pays des Amorréens.
32
וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש ויורש את האמרי אשר שם
Moïse envoya explorer Yazêr ; on s’empara de ses dépendances, et l’on déposséda les Amorréens qui y demeuraient.
33
ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי
Puis ils se dirigèrent, en montant plus haut, vers le Basan. Og, roi du Basan, s’avança à leur rencontre avec tout son peuple, pour leur livrer bataille, à Edréi.
34
ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון
Mais l’Éternel dit à Moïse : "Ne le crains point, car je le livre en tes mains, lui et tout son peuple, et son pays ; et tu le traiteras comme tu as traité Sihôn, roi des Amorréens, qui résidait à Hesbon."
35
ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו
Et ils le battirent, ainsi que ses fils et tout son peuple, tellement qu’ils n’en laissèrent survivre aucun ; et ils conquirent son territoire.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source