Chap. 10
1
בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ בְתוֹךְ עֲדָשִׁים, אִם שָׁלֵם, מֻתָּר. וְאִם חִתְּכוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם. וּשְׁאָר כָּל הַתַּבְשִׁיל, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ, בְּנוֹתֵן טַעַם. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּצַחֲנָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִטֹּל אֶת הַזֻּהֲמָא:
R. Bartenura non traduit
בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. [שֶׁל חֻלִּין], וְהוּא הַדִּין בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. [טָעוּת הַמַּעְתִּיק יֵשׁ כָּאן וְכָךְ צָרִיךְ לוֹמַר, בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים. בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל חֻלִּין], וְהוּא הַדִּין לְבָצָל שֶׁל חֻלִּין שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה. וּמַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוֹ בָּעֲדָשִׁים אַחַר בִּשּׁוּלוֹ וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מֵימָיו, שֶׁאָז אֵין הַבָּצָל כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם פּוֹלֵט בָּעֲדָשִׁים וְלֹא בוֹלֵעַ מֵהֶם. אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל הַבָּצָל בָּעֲדָשִׁים פְּשִׁיטָא דְּיָהֵיב וּבָלַע טַעֲמָא אַף כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם:
בְּנוֹתֵן טַעַם. דְּטָעֵים לְהוּ כֹּהֵן, שֶׁמֻּתָּר בְּחֻלִּין וּבִתְרוּמָה. אִי אִית בְּהוּ טַעֲמָא דִתְרוּמָה הַכֹּל אָסוּר לְזָרִים, וְאִי לֹא הַכֹּל חֻלִּין כְּשֶׁהָיָה:
וּשְׁאָר כָּל תַּבְשִׁיל. כְּגוֹן שׁוּם וְקַפְלוֹט, וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:
מַתִּיר בְּצַחֲנָה. אִם נָתַן בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה בְּצַחֲנָה, שֶׁהֵם דָּגִים קְטַנִּים הַכְּבוּשׁוֹת בְּצִיר, נוֹטֵל אֶת הַבָּצָל וְהַצַּחֲנָה מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה הַבָּצָל שָׁלֵם, שֶּׁלֹא נִמּוֹחַ וְלֹא נִתְעָרֵב עִם הַצַּחֲנָה. שֶׁאֵין הַבָּצָל נִתָּן לְתוֹכוֹ אֶלָּא לְהַעֲבִיר זֻהֲמַת הַדָּגִים וְלֹא כְדֵי לִתֵּן בּוֹ טַעַם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Rambam non traduit
וצחנה הוא הסרחות והביאוש אה''כ ועלה באשו ותעל צחנתו (יואל ב) ודרך הבצל כשמבשלים אותו עם דבר סרוח שמסיר זוהמתו ומתקן ריחו קצת תקון וא''ר יהודה כי כשנתבשל בצל של תרומה בתבשיל מוסרח שמותר לאכול אותו התבשיל לפי שהוא לא נתן הבצל לתוך התבשיל לתת בו הבצל טעם אלא נתנו שם להסיר זוהמתו ולפיכך לא נבדוק אותו בנותן טעם ואין הלכה כר' יהודה:
הדין שוה בין שהיו עדשים של תרומה ובצל של חולין או בצל של תרומה ועדשים של חולין ובתנאי שיתן הבצל השלם בעדשים אחר בשולו או שיצאו ממנו מימיו כי אח''כ כובש ולא תניח הבצל להטיל מכחו דבר בעדשים ולא יקבל ג''כ מכח העדשים אבל אם נתבשל הבצל בעדשים אפילו היה שלם בודקין אותו בנותן טעם וזו הבדיקה כאשר נגיד לך כשנותנין בצל של תרומה לתוך עדשים של חולין טועמין העדשים אם יש בהם טעם הבצל אסור לאכלם אלא לכהן וכן אם נתן בצל של חולין לתוך עדשים של תרומה טועמים הבצל אם נמצא שם טעם העדשים אסור לאכילה אלא לכהן:
2
תַּפּוּחַ שֶׁרִסְּקוֹ וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ עִסָּה, וְחִמְּצָהּ {א}, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. שְׂעוֹרִים שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ, מֵימָיו מֻתָּרִין {ב}:
R. Bartenura non traduit
תַּפּוּחַ. שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁרִסְּקוֹ וּנְתָנוֹ כְּשֶׁהוּא מְרֻסָּק וְכָתוּשׁ לְתוֹךְ הָעִסָּה וְחִמְּצָהּ, הוֹאִיל וְחֻלִּין מֵחֲמַת הַתְּרוּמָה נִתְחַמְּצָה, הָעִסָּה אֲסוּרָה לְזָרִים:
אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ. מֵחֲמַת הַשְּׂעוֹרִים שֶׁל תְּרוּמָה, מֵימָיו מֻתָּרִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וְחִמְּצָהּ. וּמַסִּיק בִּמְנָחוֹת דַּף כ''ד דְּחָמֵץ גָּמוּר לֹא הֲוֵי, דְּמֵי פֵרוֹת הֵן, אֲבָל חָמֵץ נֻקְשֶׁה הֲוֵי. וְהַתּוֹסָפוֹת מַסְקֵי הָתָם דְּדַוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ מַיִם עִם מֵי פֵרוֹת: {ב} מֻתָּרִין. דְּנוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מֻתָּר. הָרַ''שׁ:
Rambam non traduit
זה התפוח הנזכר הוא של תרומה בלא ספק ופי' שריסקו הוא משכתשו מקצת כתישה וכבר קדם לנו כי כשהחמיצה התרומה לחולין שאותן חולין תרומה ושאר המאמר מבואר:
3
הָרוֹדֶה פַּת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יֵין תְּרוּמָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּשֶׁל חִטִּים, וְאוֹסֵר בְּשֶׁל שְׂעוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת:
R. Bartenura non traduit
הָרוֹדֶה. הוֹצָאַת הַפַּת מִן הַתַּנּוּר נִקְרֵאת רְדִיָּה:
וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה. דְּהַשְׁתָּא הַפַּת קוֹלֶטֶת וְשׁוֹאֶבֶת מֵרֵיחַ הַיַּיִן:
רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. דְּסָבַר רֵיחָא מִלְּתָא הִיא:
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. דְּסָבַר רֵיחָא לָאו מִלְּתָא הִיא:
מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת. מוֹשְׁכוֹת מִלַּחְלוּחִית יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה {ג}. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{ג} כְּלוֹמַר הַיַּיִן נִמְשַׁךְ בַּפַּת, וּלְכָךְ אָסוּר, אַף עַל גַּב דְּרֵיחָא לָאו מִלְּתָא, כִּסְתָמָא דִּלְקַמָּן:
Rambam non traduit
הסרת הפת מן התנור נקרא רודה ואומר בכאן כי כשרודה ככר אחת חמה ונתנה ע''פ חבית שיהא מזיעה ושואבת ומתלחלחת מן היין שיש באותה חבית ושואבת כמו מושכת והלכה כר' יוסי:
4
תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בוֹ, הַפַּת מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין טַעַם כַּמּוֹן, אֶלָּא רֵיחַ כַּמּוֹן:
R. Bartenura non traduit
אֶלָּא רֵיחַ כַּמּוֹן. דְּדַוְקָא רֵיחַ שֶׁל (פִּטּוּם) [כַּמּוֹן] נִכְנָס לְתוֹךְ הַפַּת, וְרֵיחָא לָאו מִלְּתָא הִיא, בֵּין בִּתְרוּמָה בֵּין בְּכָל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאִי מִשּׁוּם דְּהֻסַּק הַתַּנּוּר בִּתְרוּמָה, אֵין אִסּוּרָהּ אִסּוּר הֲנָאָה:
Rambam non traduit
כמון הוא הכמון והעיקר אצלנו ריחא לאו מלתא היא וזה נוהג בכל אסורים שבתורה:
5
תִּלְתָּן שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל יַיִן, בִּתְרוּמָה, בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אִם יֵשׁ בַּזֶּרַע כְּדֵי לִתֵּן טַעַם, אֲבָל לֹא בָעֵץ. בִּשְׁבִיעִית וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְהֶקְדֵּשׁ, אִם יֵשׁ בַּזֶּרַע וּבָעֵץ כְּדֵי לִתֵּן טָעַם:
R. Bartenura non traduit
תִּלְתָּן. בַּעֲרָבִי חולב''א, וּבְלַעַ''ז פינגריג''ו:
אֲבָל לֹא בָעֵץ. אַף עַל פִּי שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה אֵין הָעֵץ מִצְטָרֵף עִם הַפְּרִי לֶאֱסֹר יַיִן שֶׁל חֻלִּין, לְפִי שֶׁאֵין הָעֵץ קָדוֹשׁ בִּתְרוּמָה. אֲבָל שְׁבִיעִית וְכִלְאַיִם וְהֶקְדֵּשׁ אַף הָעֵץ אָסוּר {ד}. וְהָעֵץ שֶׁל תִּלְתָּן בַּיַּיִן נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח הוּא:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} וְהָא דִבְמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ז' דִּשְׁבִיעִית כָּתַב דְּעֵצִים אֵין לָהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, הַיְנוּ עֵצִים דִּלְהַסָּקָה, אֲבָל הָכָא טַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ וַהֲנָאָתָן וּבִעוּרָן שָׁוֶה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
תלתן ידוע ובערבי חלבה וידוע כי תרומה ומעשר שני אין חייב בהן אלא הזרעים הנאכלים בלבד ודין ההקדש והשביעית והכלאים נוהג בזרעים ובעץ והתלתן טעם עצו כטעם זרעו קרובים זה לזה:
6
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם, יִדָּלֵקוּ. הָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל טֶבֶל, כּוֹתֵשׁ, וּמְחַשֵּׁב כַּמָּה זֶרַע יֶשׁ בָּהֶם, וּמַפְרִישׁ אֶת הַזֶּרַע, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ. אִם הִפְרִישׁ, לֹא יֹאמַר אֶכְתּוֹשׁ וְאֶטֹּל אֶת הָעֵץ וְאֶתֵּן אֶת הַזֶּרַע, אֶלָּא נוֹתֵן הָעֵץ עִם הַזָּרַע:
R. Bartenura non traduit
יִדָּלֵקוּ. שֶׁאַף הָעֵץ נֶאֱסַר, וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם טְעוּנִים שְׂרֵפָה, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כב) פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְּלֵאָה, פֶּן תּוּקַד אֵשׁ:
וּמְחַשֵּׁב כַּמָּה זֶרַע יֶשׁ בָּהֶן. דִּתְרוּמָה נִטֶּלֶת בְּמַחֲשָׁבָה וּבְאֹמֶד הַדַּעַת:
וְאֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ. וְאַף עַל פִּי שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוִין:
וְאִם הִפְרִישׁ. קֹדֶם כְּתִישָׁה, אֵינוֹ יָכוֹל לִכְתֹּשׁ וּלְהַפְרִישׁ מִן הַזֶּרַע וְיִשָּׁאֵר הָעֵץ לְעַצְמוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם תְּרוּמָה צָרִיךְ לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן {ה}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} וּמִכָּל מָקוֹם אֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת תְּרוּמָה, כְּדִתְנַן בַּמִּשְׁנָה דִלְעֵיל דְּעֵצוֹ שֶׁל תִּלְתָּן שֶׁל תְּרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן טַעַם שָׁרֵי, וְעַל כָּרְחֲךָ כְּשֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם תְּרוּמָה, דְּאִי לֹא קָרָא עָלָיו שֵׁם פְּשִׁיטָא וּמַאי קָא מַשְׁמַע לָן:
Rambam non traduit
ידלקו. ישרפו. וכבר בארנו בכלאים כי כלאי הכרם דינם שישרפו כולם ואמרם בכאן חבילי תלתן של טבל זה הטבל טבל של תרומת מעשר והוא שנתן ישראל ללוי י' חבילות של תלתן ויתחייב הלוי לכתשן ולתת עשירית הזרע לכהן ואין ללוי רשות לומר לכהן טול חבילה אחת בלא כתישה כי כמו שקבלתים אתןלך חלקך וזה הוא קנס ללוי לפי שלקח מעשר קודם הכתישה לפי שהוא הפסיד לכהן תרומה גדולה שיש באותו מעשר כמו שבארנו במס' ברכות בפ' שלשה שאכלו וכן אמרו בגמ' (ביצה יג.) ולימא ליה כדיהבו לי יהיבנא לך אמר רבה קנס הוא ואמרם בכאן מחשב שמורה כי תרומת מעשר מוציאין אותו באומד הוא דעת ר''א בן גומל כי הוא אמר ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר כשם שתרומה גדולה אינה נטלת אלא באומד ובמחשבה כך תרומת מעשר אינה נטלת אלא באומד ובמחשבה וזו הסברא דחויה והאמת מה שקדם לך המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משלשתן וזה הודיענו זה הדין בחבילי תלתן אע''פ שהדין כללי לכל דבר שהוא חייב בתרומה לפי שהתלתן טעם עצו ופריו קרובים ושמא יעלה על דעתנו שנתחייב להוציא מעשר אפי' מעצו הודיענו בכאן שאין אנו חייבים וכתישה בכאן היא כמו הדישה וההדק:
7
זֵיתֵי חֻלִּין שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְרוּמָה, פְּצוּעֵי חֻלִּין עִם פְּצוּעֵי תְרוּמָה, פְּצוּעֵי חֻלִּין עִם שְׁלֵמֵי תְרוּמָה, אוֹ בְמֵי תְרוּמָה, אָסוּר. אֲבָל שְׁלֵמֵי חֻלִּין עִם פְּצוּעֵי תְרוּמָה, מֻתָּר:
R. Bartenura non traduit
שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְרוּמָה. דֶּרֶךְ זֵיתִים לְכָבְשָׁן בְּמַיִם וּבְמֶלַח, וּכְשֶׁזֵּיתֵי חֻלִּין פְּצוּעִין, דְּהַיְנוּ כְּתוּשִׁים אוֹ מְרֻסָּקִים, בּוֹלְעִים מִזֵּיתֵי תְרוּמָה, אַף אִם זֵיתֵי תְרוּמָה הֵם שְׁלֵמִים, וְאַף אִם כְּבָשָׁן בְּמַיִם שֶׁנִּכְבְּשׁוּ בָּהֶן זֵיתֵי תְרוּמָה, אָסוּר:
אֲבָל שְׁלֵמֵי חֻלִּין. כְּשֶׁזֵּיתֵי חֻלִּין שְׁלֵמִין, אַף אִם כְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי [תְרוּמָה] פְּצוּעִין, אֵין בּוֹלְעִין מֵהֶן:
Rambam non traduit
פצועי הם הזיתים הכתושים או המעוכים ואלו הזיתים הן מושכין ומי תרומה הוא השראת התרומה או דבר שנתערב בו דבר מן המשקין היוצאי' מן התרומה:
8
דָּג טָמֵא שֶׁכְּבָשׁוֹ עִם דָּג טָהוֹר, כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם, אִם יֶשׁ בּוֹ מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּז בִּיהוּדָה שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים בַּגָּלִיל {ז} דָּג טָמֵא, צִירוֹ אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רְבִיעִית בְּסָאתָיִם. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר {ט} בּוֹ:
R. Bartenura non traduit
גרב. חבית גָּרָב. חָבִית:
כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם. אִם נִכְבַּשׁ דָּג טָמֵא עִם הַרְבֵּה דָגִים טְהוֹרִים בְּתוֹךְ חָבִית, וְהֶחָבִית מַחֲזִיק סָאתַיִם, וְיֵשׁ מִצִּיר דָּג טָמֵא מִשְׁקַל עֶשֶׂר זוּזִים שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁהֵם חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל גָּלִיל, וְכָל הַשְּׁאָר צִיר דָּג טָהוֹר, שֶׁנִּמְצָא צִיר שֶׁל דָּג טָמֵא אֶחָד מִתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים {ו} שֶׁל דָּג טָהוֹר, אָסוּר. וְאִם הָיָה הַצִּיר שֶׁל דָּג טָמֵא פָּחוֹת מִכֵּן, מֻתָּר:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעִית לְסָאתַיִם. כְּשֶׁיִּהְיֶה רְבִיעִית לֹג שֶׁל צִיר טָמֵא בְּתוֹךְ סָאתַיִם שֶׁל טָהוֹר אָסוּר הַכֹּל, פָּחוֹת מִכֵּן מֻתָּר. וְשִׁעוּר זֶה הוּא קָרוֹב לְמָאתַיִם. וְאַף עַל גַּב דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטִיל, שָׁאנֵי צִיר, דְּזֵעָה בְּעַלְמָא הוּא וְאֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, לְכָךְ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה דְּבָטֵל בְּקָרוֹב לְמָאתַיִם {ח}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ו} וּבַיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ כֵּיצַד, סְאָה עָבְדָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לֻגִּים, וְלֹג שְׁתֵּי לִיטְרָא, וְלִיטְרָא מֵאָה זוּז, נִמְצָא דְּסָאתַיִם עוֹלֶה לְתִשְׁעִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת זוּז. וְתִשְׁעִים מֵאוֹת הֵם עֲשָׂרָה פְעָמִים תְּשַׁע מֵאוֹת. וְשֵׁשׁ מֵאוֹת הֵם עֲשָׂרָה פְעָמִים שִׁשִּׁים. אַלְמָא אִיכָּא לַעֲשָׂרָה זוּזֵי עֲשָׂרָה פְעָמִים תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, נִמְצָא כָּל עֲשָׂרָה זוּז אֶחָד מִתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים: {ז} בַּגָּלִיל. שֶׁמִּשְׁקַל יְהוּדָה כָּבֵד כִּפְלַיִם מִשֶּׁל גָּלִיל, כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ה' דִּכְתֻבּוֹת. נִמְצָא עֲשָׂרָה זוּז בִּיהוּדָה הֵם עֶשְׂרִים זוּז בַּגָּלִיל. וְהֵם חֲמִשָּׁה סְלָעִים, אַרְבָּעָה זוּז הַסֶּלַע: {ח} סָאתַיִם הֲווֹ מָאתָן רְבִיעִיּוֹת נַכֵּי תַּמְנֵי, קַב אַרְבָּעָה לֻגִּין, וְלֹג אַרְבַּע רְבִיעִיּוֹת. שִׁשָּׁה עָשָׂר לְקַב, וּסְאָה שִׁשָּׁה קַבִּין, לִשְׁלֹשָׁה קַבִּין אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה רְבִיעִיּוֹת, וְכֵן אַרְבָּעָה זִמְּנִין. רַשִׁ''י בְּפֶרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה דַּף צ''ט: {ט} אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר. הַטַּעַם מִדְּתַנָּא קַמָּא בָּעֵי תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, וְהוּא שִׁשָּׁה עָשָׂר פַּעַם שִׁשִּׁים, אַלְמָא שֶׁשִּׁעוּר שִׁשָּׁה עָשָׂר הָיָה מָצוּי בְּשִׁעוּרֵי הַחֲכָמִים לְחֻמְרָא, וְהוּא הַדִּין לְקֻלָּא. רש''ל:
Rambam non traduit
גרב. שם הכלי שמכבשין בו הדג כדי שיתקיים בין שמכבשים אותו במלח או בחומץ או בזולתם וציר שם לאותו המשקה שכובשין בו הדג עם אותו הלחלוחית המחובר לדג וכן אמרו (חולין צט:) ציר זיעה בעלמא הוא ות''ק אומר שאם מחזיק הכלי שכובשין בו סאתים וכל הדג שיש בו טהור ויש בו מדג טמא משקל עשרה זוזי מזוזי ארץ יהודה שהם חמשה סלעים בגליל שהציר אסור ואם הוא פחות הוא מותר ובארו בגמרא שהוא חלק מתשע מאות וס' וזה יתבאר אחר שזכרנו כי הלוג שני ליטרא והליטרא מאה זוז שהם נ' סלעים ורי''א עד שיהיה שיעור רביעית מדג טמא בשיעור סאתים מדג טהור ואז יאסר צירו:
ורבי יוסי אומר כי כשיהיה דג טמא חלק מי''ו מן הדג הטהור והוא שש רביעיות לסאה שצירו אסור וכבר בארנו בסוף פאה שיעור הסאה והרביעית ומשקל הסלע וההלכה חלק באלף אסור ואם הוא חלק מדג טמא ביותר מאלף מדג טהור אז יהיה צירו מותר:
9
חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָם. הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר {י}:
R. Bartenura non traduit
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דְּבָטֵל בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. וְהִלְכְתָא דְצִיר בָּטֵל בְּיוֹתֵר מֵאֶלֶף, אִם יֵשׁ יוֹתֵר מֵאֶלֶף מִדָּג טָהוֹר וְאֶחָד מִדָּג טָמֵא הַכֹּל מֻתָּר, וְאִם לָאו הַכֹּל אָסוּר:
לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָן. דְּהֵקֵלּוּ בְּצִיר שֶׁל חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם דָּם וְאֵינוֹ אֶלָּא לַחְלוּחִית בְּעַלְמָא:
Toss. Yom Tov non traduit
{י} טָהוֹר. לְשׁוֹן הַיְרוּשַׁלְמִי, מַהוּ טָהוֹר, מִלְּהַכְשִׁיר, הָא לִטַּמֵּא כָּל שֶׁהוּא מְטַמֵּא:
Rambam non traduit
חגבים הם ממיני החגבים אינם מבעלי חיים שיש להם דם ולפיכך אינו פוסל צירן כי מה ששותת מהם אינו דם אלא לחלוחית מעט מזער ועדות רבי צדוק מקובל:
10
כָּל הַנִּכְבָּשִׁים זֶה עִם זֶה, מֻתָּרִים {יא}, אֶלָּא עִם הַחֲסִית. חֲסִית שֶׁל חֻלִּין עִם חֲסִית שֶׁל תְּרוּמָה, יָרָק שֶׁל חֻלִּין עִם חֲסִית שֶׁל תְּרוּמָה, אָסוּר. אֲבָל חֲסִית שֶׁל חֻלִּין עִם יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה, מֻתָּר:
R. Bartenura non traduit
שֶׁהוּא טָהוֹר. לֹא מִבַּעְיָא דְּאֵינוֹ אוֹסֵר אֶת תַּעֲרֻבְתּוֹ, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ טָהוֹר. וַהֲלָכָה כְּעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי צָדוֹק:
כָּל הַנִּכְבָּשִׁים זֶה עִם זֶה. יַרְקוֹת חֻלִּין שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם יְרָקוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, אֵין הַתְּרוּמָה אוֹסֶרֶת אֶת הַחֻלִּין:
Toss. Yom Tov non traduit
{יא} מֻתָּרִים. וּתְמִיהָה לִי דִּבְסוֹף פֶּרֶק ז' דִּשְׁבִיעִית תְּנַן וֶרֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְשֶׁמֶן יָשָׁן כוּ' שְׁמַע מִנָּהּ דְּכִבּוּשׁ אוֹסֵר. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ:
Rambam non traduit
כל הנכבשין זה עם זה מותרים. כיצד שכבשו ירק של חולין עם ירק של תרומה אין אוסרין ירק של חולין וחסית היא לשון יחיד מחסיות וכבר בארנו כי חסיות השומים והבצלים ומיניהם וזה לחריפותם וחדודם ומפני כך שולט טעמם בכל מה שמכבשין עמהם:
11
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַנִּשְׁלָקִים {יב} עִם הַתְּרָדִים, אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נוֹתְנִין אֶת הַטַּעַם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא עִם כְּרוּב שֶׁל בַּעַל, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַמִּתְבַּשְּׁלִין זֶה עִם זֶה, מֻתָּרִים, אֶלָּא עִם הַבָּשָׂר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכָּבֵד אוֹסֶרֶת וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא פוֹלֶטֶת וְאֵינָהּ בּוֹלָעַת:
R. Bartenura non traduit
חוּץ מִן הַחֲסִית. שׁוּם וְלוּף וּבָצָל וְכַרְתִי קְרוּיִם חֲסִית, דְּאַגַּב חוֹרְפַיְהוּ יְהָבֵי טַעֲמָא בְּכָל מִידֵי דְנִכְבָּשִׁין עִמָּהֶן. וּכְשֶׁהֵן שֶׁל תְּרוּמָה אוֹסְרִים בֵּין יָרָק בֵּין חֲסִית שֶׁל חֻלִּין. וּשְׁאָר יְרָקוֹת שֶׁל תְּרוּמָה אֵינָן אוֹסְרִים כְּשֶׁהֵן נִכְבָּשִׁים, אֲבָל מְבֻשָּׁלִים אוֹ נִשְׁלָקִים אוֹסְרִים:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַנִּשְׁלָקִים עִם הַתְּרָדִים אֲסוּרִים. רַבִּי יוֹסֵי פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא, וְסָבַר דְּכָל שְׁאָר יְרָקוֹת אֵינָן אוֹסְרִים אֲפִלּוּ נִשְׁלָקִים, חוּץ מִן הַתְּרָדִים שֶׁל אִסּוּר, כְּגוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, שֶׁהֵן נוֹתְנִים טַעַם בִּשְׁלִיקָתָן:
כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא. הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ יְבֵשָׁה שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, אִם [שְׁלָקוֹ] עִם כְּרוּב שֶׁל תְּרוּמָה הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ לַחָה, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, אָסוּר, דְּשֶׁל שִׁקְיָא מֵחֲמַת יַבְשׁוּתוֹ הוּא בּוֹלֵעַ:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. כָּל אִסּוּר וְהֶתֵּר הַמִּתְבַּשְּׁלִים זֶה עִם זֶה, וְהֵם מִין אֶחָד, מֻתָּרִים, שֶׁאֵין נוֹתְנִים טַעַם זֶה בָזֶה, חוּץ מִבְּשַׂר אִסּוּר וְהֶתֵּר שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ יַחַד דְּאָסוּר. וְלֵית הִלְכְתָא כְּחַד מֵהֲנָךְ תַּנָּאֵי, אֶלָּא כְּתַנָּא קַמָּא בִּלְבָד דְּאָמַר כָּל הַנִּכְבָּשִׁים מֻתָּרִים חוּץ מִן הַחֲסִית, אֲבָל מְבֻשָּׁלִים אוֹ שְׁלוּקִים כֻּלָּן אוֹסְרִים:
הַכָּבֵד אוֹסֶרֶת. כָּבֵד שֶׁל טְרֵפָה שֶׁבִּשְּׁלָהּ עִם הֶתֵּר, אוֹסֶרֶת כָּל הַמִּתְבַּשֵּׁל עִמָּהּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{יב} כָּל הַנִּשְׁלָקִים. שְׁלִיקָה בִּשּׁוּל יוֹתֵר מִדַּאי:
Rambam non traduit
אלו התנאים כולם חולקים על סתם משנה שקדם והוא כי המאמר הנקדם התיר הכבישה בלבד וא''ר יוסי כי אפילו השלקים כששלקו ירק של חולין עם ירק של תרומה שאינו נאסר הירק של חולין אלא אם היה הירק של תרומה תרדין ונקרא בערבי אלסלק:
ור''ש נוטה לדעתו ואמר שאם שלק כרובים של שקיא וכרובים של בעל והיו הכרובים של בעל תרומה שאסור לאכול הכרובים של שקיא שהם חולין לפי שקלחי הכרוב רפין ובולעין לחלוחית הכרובים האחרים שהם תרומה:
והוסיף ר''ע ואמר אפי' המבושלים כמו הזרעים וזולתם כשמבשלים תרומה עם חולין לא יאסרו החולין אלא אם נתבשלו בשר עם ירק של תרומה אז יאסר הבשר לזרים לפי שהוא מושך את הירק ומתקן טעמו וזה ברור הוא:
והוסיף רבי יוחנן בן נורי על זה ואמר לא כל הבשר אלא הכבד כשיתבשל בירק של תרומה אינו נאסר לפי שהוא פולט ואינו מושך כלל ודבריהם כולם כשעבר אדם בדיעבד אבל לכתחלה אסור כולם ודבריהם דחוין ואינו מותר אלא המכובשין בלבד אבל זולתם בודקים אותם בנ''ט אבל הכבד כשנתבשל אסור לאכלו הוא וכל מה שנתבשל עמו לפי שהוא מלא דם אלא באחד משלשה דרכים אחד שיחלוט אותו בחומץ קודם בשולו עד שיתלבן או במים רותחין או להבהבו ואחר כך יבשל אותו ונהגו כל העם להבהבו בלבד קודם בשולו:
12
בֵּיצָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בִּתְבָלִין אֲסוּרִין, אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ. מֵי שְׁלָקוֹת וּמֵי כְבָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה, אֲסוּרִים לְזָרִים:
R. Bartenura non traduit
וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת. אִם נִתְבַּשְּׁלָה עִם דְּבַר אִסּוּר, דְּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא טְרוּדָה לִפְלֹט תָּדִיר רִבּוּי דָם שֶׁבָּהּ, לֹא בָלְעָה. וְהִלְכְתָא כָּבֵד שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל הֶתֵּר אָסוּר לְאָכְלָהּ, וְאוֹסֶרֶת כָּל מַה שֶּׁנִּתְבַּשֵּׁל עִמָּהּ, לְפִי שֶׁהִיא מְלֵאָה דָם, וּפוֹלֶטֶת וְחוֹזֶרֶת וּבוֹלַעַת מֵהַדָּם שֶׁפָּלְטָה. וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה בְּבִשּׁוּל, אֶלָּא אִם כֵּן הִבְהֲבָהּ בָּאוּר תְּחִלָּה יָפֶה, וְכֵן נָהֲגוּ הָעָם:
בִּתְבָלִים אֲסוּרִים. כְּגוֹן תְּבָלִין שֶׁל תְּרוּמָה אוֹ שֶׁל עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם:
אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן. הָאֹדֶם שֶׁל בֵּיצָה שֶׁהוּא מִבִּפְנִים, וְכָל שֶׁכֵּן הַחֶלְבּוֹן שֶׁהוּא מִבַּחוּץ:
Rambam non traduit
תבלין אסורין. ענינו שיהיו אותם התבלין תרומה הקדש או ערלה או כלאי הכרם וחלמון הוא אודם הביצה:
פרק יא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source