Chap. 3
1
הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ. וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ מִתַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ:
R. Bartenura (non traduit)
הָיָה נוֹטֵל. בַּעְלָהּ אֶת הַמִּנְחָה, שֶׁאֵין מִצְוַת כְּהֻנָּה בִּמְנָחוֹת אֶלָּא מִקְּמִיצָה וָאֵילָךְ. וְהַגָּשָׁה נַמִּי תְּחִלַּת קְמִיצָה הִיא, שֶׁאֵין זָר קָרֵב לַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל קִדּוּשֵׁי כְּלִי וִיצִיקָה וּבְלִילָה, בִּמְנָחוֹת הַטְּעוּנוֹת שֶׁמֶן, כָּשֵׁר בְּזָר:
וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ. לְהָנִיף:
וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ. שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁלָמִים (וַיִּקְרָא ז) יָדָיו תְּבִיאֶנָה, וְנֶאֱמַר בְּמִנְחַת סוֹטָה (בְּמִדְבָּר ה) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה, מַה בִּשְׁלָמִים כֹּהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף, כָּךְ בְּמִנְחַת סוֹטָה כֹּהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הָאִשָּׁה {א} וּמֵנִיף:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} יְרוּשַׁלְמִי, וְאֵין הַדָּבָר כִּעוּר, וּמֵנִיחַ מַפָּה וְאֵינוֹ חוֹצֵץ, וּמֵבִיא כֹּהֵן זָקֵן. וַאֲפִלּוּ תֵּימָא כֹּהֵן יֶלֶד, שֶׁאֵין יֵצֶר הָרַע מָצוּי לְשָׁעָה. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית כו': נאמר בקרבן שלמים ידיו תביאנה ונאמר בסוטה ולקח הכהן מיד האשה לפיכך כמו שיש בשלמים תנופה בבעלים ובכהן כמו כן במנחת סוטה. ואין הלכה כרבי שמעון:
2
הֵנִיף וְהִגִּישׁ, קָמַץ וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב {ב} אֶת מִנְחָתָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הָיָה מַשְׁקָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה) וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם. אִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ, כְּשֵׁרָה:
R. Bartenura (non traduit)
וְהִגִּישׁ. לְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית:
וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. שֶׁכָּל הַנִּקְמָצוֹת שְׁיָרֵיהֶן נֶאֱכָלִים:
הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבֵי. וְהִשְׁקָהּ קַמָּא, וְאַחַר יַשְׁקֶה, וְהִשְׁקָהּ בַּתְרָא. וְהִשְׁקָהּ קַמָּא, לְגוּפֵיהּ, שֶׁמַּשְׁקֶה אַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה קֹדֶם הַקְטָרַת הַמִּנְחָה. וְאַחַר יַשְׁקֶה, אַף עַל גַּב דְּמַשְׁמַע דַּוְקָא, עַל כָּרְחָךְ מִקְרָא הָאָמוּר רִאשׁוֹן נִדְרָשׁ לְגוּפוֹ, וּמִקְרָאוֹת יְתֵרוֹת הָאֲמוּרוֹת אַחֲרָיו נִתְּנוּ לִדָּרֵשׁ, הִלְכָּךְ וְאַחַר יַשְׁקֶה אַף עַל פִּי שֶּׁנִכְתַּב אַחַר הַקְטָרַת הַמִּנְחָה אַקֹּדֶם הַקְטָרָה קָאֵי, וְאַמְּחִיקָה הַכְּתוּבָה לְמַעְלָה קָאֵי, וְקָאָמַר דְּאִם לֹא נִמְחֲקָה יָפֶה וַעֲדַיִן רִשּׁוּמָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת נִכָּר לֹא יַשְׁקֶנָּה {ג}. וְהִשְׁקָהּ בַּתְרָא, לְאַשְׁמוֹעִינַן שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ. עַל כָּרְחֲךָ וְאַחַר יַשְׁקֶה דַּוְקָא הוּא וְדַוְקָא כָּתְבֵיהּ לְאַחַר הַקְטָרָה. וְהִשְׁקָהּ קַמָּא, שֶׁאִם בְּדִיעֲבַד הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב מִנְחָתָהּ, כְּשֵׁרָה. וְהִשְׁקָהּ בַּתְרָא, שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ב} מַקְרִיב. גְּמָרָא, הָא אַקְרְבָה, הָכִי קָאָמַר כוּ', וּבַהַשְׁקָאָה גּוּפָהּ פְּלִיגֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנָן: {ג} לָאו דַּוְקָא נָקַט, דִּקְרָא אֲתָא לְרִשּׁוּמָן נִכָּר, דְּכֵיוָן דִּכְתִיב וּמָחָה מִמֵּילָא שָׁמְעִינַן אַרִשּׁוּמוֹ נִכָּר דְּלָאו מִחוּי הוּא כוּ', אֶלָּא עִקַּר קְרָא אִם הִקְרִיב מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הִשְׁקָהּ כְּשֵׁרָה, כִּדְדָרִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהִשְׁקָהּ. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
נאמר בקרבן שלמים ידיו תביאנה ונאמר בסוטה ולקח הכהן מיד האשה לפיכך כמו שיש בשלמים תנופה בבעלים ובכהן כמו כן במנחת סוטה. ואין הלכה כרבי שמעון:
3
עַד שֶּׁלֹא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה אָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה {ד}, מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת {ה}, וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן. וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה טְמֵאָה אָנִי, הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן. נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, מְעַרְעֲרִים {ז} אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ:
R. Bartenura (non traduit)
מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת. בְּצַד הַהֵיכָל:
וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן. וְנִשְׂרֶפֶת עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן שֶׁהָיָה בָּעֲזָרָה שֶׁשּׂוֹרְפִים שָׁם פְּסוּלֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, דְּהוֹאִיל וְקָדְשָׁה בִּכְלִי שָׁרֵת טְעוּנָה שְׂרֵפָה בָּעֲזָרָה {ו}:
וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת [בָּהּ] סוֹטָה אַחֶרֶת. דְּבָעִינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ, דִּכְתִיב (שָׁם) וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן, כָּל עֲשִׂיָּתָהּ לִשְׁמָהּ:
הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין. דְּכֵיוָן דְּאָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי, בְּדוּקָה וְעוֹמֶדֶת הִיא. וּמַיִם הַמָּרִים לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא לְבָרֵר בָּהֶם אֶת הַסָּפֵק:
מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ. דְּדִלְמָא טְהוֹרָה הִיא, וּמֵחֲמַת בְּעִיתוּתָא קָאָמְרָה {ח}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} אֵינִי כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי שֶׁאֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת. הָרַמְבַּ''ם: {ה} נִגְנֶזֶת. דְּכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵינָן [רְאוּיִין] לִקְרֹא בָּהֶן נִגְנָזִין, שֶּׁלֹא יִתְבַּזּוּ. רַשִׁ''י: {ו} וְהַאי מִתְפַּזֶּרֶת הַיְנוּ נִשְׂרֶפֶת כִּדְאָמַר לְקַמָּן וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת כוּ': {ז} מְעַרְעֲרִים. לְשׁוֹן עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר [יִרְמְיָה נא]. שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ: {ח} רַשִׁ''י. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַעֲמִיד הַמִּשְׁנָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּסָבַר דְּאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה כִּי אוֹמֶרֶת מֵחֲמַת בִּעֲתוּתָא הוּא דִמְעַרְעֲרִין, וְהָכָא מֵחֲמַת בִּעֲתוּתָא קָיְמִינַן. וְאִי נַמִּי לְרַבִּי יְהוּדָה דְּסָבַר דִּלְעוֹלָם מְעַרְעֲרִין, וְטַעְמָא מְפָרְשִׁים אַלִיבֵּיהּ דִּלְעוֹלָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִין בִּעֲתוּתָא יֵשׁ לָנוּ לָחוּשׁ דִּלְמָא מֵחֲמַת בִּעֲתוּתָא:
Rambam (non traduit)
( אין פירוש )
4
אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִין, וְהֵם אוֹמְרִים הוֹצִיאוּהָ הוֹצִיאוּהָ, שֶּׁלֹא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה. אִם יֶשׁ לָהּ זְכוּת, הָיְתָה תוֹלָה לָהּ. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁנָה {יד} אַחַת, יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שְׁתֵּי שָׁנִים {טו}, יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁלשׁ שָׁנִים. מִכָּאן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי, חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תוֹרָה, שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה, תֵּדַע {טז} שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תוֹרָה, כְּאִלּוּ מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, רוֹצָה אִשָּׁה בְקַב וְתִפְלוּת מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת. הוּא הָיָה אוֹמֵר, חָסִיד שׁוֹטֶה, וְרָשָׁע עָרוּם, וְאִשָּׁה פְרוּשָׁה, וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁין, הֲרֵי אֵלּוּ מְכַלֵּי עוֹלָם {כ}:
R. Bartenura (non traduit)
אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת וְכוּ'. בַּגְּמָרָא מוֹכִיחַ דְּמַתְנִיתִין רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּסָבַר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן {ט} דְּאָמַר מַקְרִיב מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ, דְּכַמָּה דְּלֹא קָרְבָה מִנְחָתָהּ לֹא בָּדְקֵי לָהּ מַיָּא, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ה) מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן:
מִתְמַלֵּאת גִּידִין. מִתּוֹךְ שֶׁבְּשָׂרָהּ נָפוּחַ נִרְאֵית כִּמְלֵאָה גִּידִים:
שֶּׁלֹא תְטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה. לֹא מִטֻּמְאַת מֵת קָאָמַר, אֶלָּא שֶּׁלֹא תִפְרֹס נִדָּה {י} וּתְטַמֵּא שַׁעַר נִקָּנוֹר וְעֶזְרַת נָשִׁים שֶׁתֵּצֵא דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁנִּדָּה וְזָבָה אֲסוּרִין לִכְנֹס בְּהַר הַבַּיִת {יא}. אֲבָל הַמֵּת עַצְמוֹ מֻתָּר לְהַכְנִיסוֹ לְהַר הַבַּיִת וּלְשַׁעַר נִקָּנוֹר, שֶּׁלֹא נִתְקַדְּשׁוּ בִּקְדֻשַּׁת הָעֲזָרָה {יב}:
יֶשׁ לָהּ זְכוּת וְכוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דִּזְכוּת דְּתוֹרָה הוּא דְּתוֹלֶה לָהּ, שֶׁהוֹלִיכָה בָּנֶיהָ לְבֵית הַסֵּפֶר וְהִמְתִּינָה לְבַעְלָהּ שֶׁיָּצָא חוּץ לָעִיר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה {יג}:
כְּאִלּוּ מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת. חִבּוּר מִשְׁכַּב אֲנָשִׁים {יז}. שֶׁמִּתּוֹךְ הַתּוֹרָה הִיא מְבִינָה עַרְמִימוּת וְעוֹשָׂה דְּבָרֶיהָ בְּהֶצְנֵעַ. כְּדִכְתִיב (מִשְׁלֵי ח) אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה {יח}:
רוֹצָה אִשָּׁה בְקַב. לִזּוֹן מְזוֹנוֹת מֻעָטִים, וִיהֵא תַּשְׁמִישׁ מָצוּי לָהּ:
מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת. לִפְרֹשׁ מִן הַתַּשְׁמִישׁ, הִלְכָּךְ אֵין טוֹב שֶׁתִּלְמֹד תּוֹרָה:
חָסִיד שׁוֹטֶה. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא כְּגוֹן דְּטָבְעָה אִשָּׁה בַּנָּהָר וְאָמַר לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִסְתַּכּוּלֵי בְּאִתְּתָא וּלְאַצּוֹלַהּ:
רָשָׁע עָרוּם. כְּגוֹן הַמַּטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ. וּמִשֶּׁנִּפְתְּחוּ בְּלֵב הַדַּיָּן שַׁעֲרֵי זְכוּת לְדִבְרֵי זֶה, קָשֶׁה לְסַלְּקָן, וַהֲרֵי רִשְׁעָתוֹ וְעָרְמָתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁעָבַר עַל לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא (שְׁמוֹת כג):
וְאִשָּׁה פְרוּשָׁה. כְּגוֹן אִשָּׁה כַּשְׁפָנִית שֶׁהָיְתָה עוֹצֶרֶת רֶחֶם הַנָּשִׁים הַיּוֹלְדוֹת בִּכְשָׁפֶיהָ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה הַיּוֹלֶדֶת מַקְשָׁה בְּלִדְתָּהּ הָיְתָה אוֹמֶרֶת אֵלֵךְ וְאֶתְפַּלֵּל אוּלַי תְּקֻבַּל תְּפִלָּתִי, וְסוֹתֶרֶת כְּשָׁפֶיהָ וְיוֹלֶדֶת:
וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁים. שֶׁמַּכֶּה עַצְמוֹ לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא עָנָו וְצָנוּעַ {יט}, כְּגוֹן שֶׁמְּהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָּל וְאֵינוֹ מֵרִים רַגְלוֹ מִן הָאָרֶץ וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְנַקֵּף אֶצְבְּעוֹתָיו בָּאֲבָנִים, וְהוּא שֶׁנִּקְרָא בַּגְּמָרָא פָּרוּשׁ נַקְפִּי. אוֹ מִי שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּעוֹצֵם עֵינָיו שֶּׁלֹא לְהִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מַכֶּה רֹאשׁוֹ בַּכֹּתֶל וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ דָּם, וְהוּא הַנִּקְרָא פָּרוּשׁ קוֹזָאִי, כְּלוֹמַר שֶׁמַּקִּיז דָּם מֵרֹאשׁוֹ מֵחֲמַת פְּרִישׁוּתוֹ:
הֲרֵי אֵלּוּ מְכַלֵּי עוֹלָם. שֶׁרוֹצִים לְהַרְאוֹת לַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵם חֲסִידִים, וְאֵין תּוֹכָם כְּבָרָם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ט} אֵימָא סֵיפָא אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה, וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר דְּאֵין זְכוּת תּוֹלָה. וּמְשָׁנֵי בִּזְכוּת כְּרַבָּנָן סְבִירָא לֵיהּ: {י} דְמֵחֲמַת בְּעִיתוּתָא פִּתְאוֹמִית רְגִילָה לִפְרֹס, שֶׁמַּרְפִּים הַדָּמִים וְנִפְתַּח הַמָּקוֹר. וְלֹא דָּמֵי לַחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת הַדָּמִים דִּתְנַן סוֹף פֶּרֶק ד' דְנִדָּה, שֶׁהִיא דְּאָגָה [שֶׁ]אֵינָהּ בָּאָה פִתְאוֹם. גְּמָרָא: {יא} וְטַעְמָא שֶׁהוּא נִקְרָא מַחֲנֵה לְוִיָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יב} לְפִי שֶׁעַד שַׁעַר נִקָּנוֹר הוּא מַחֲנֵה לְוִיָּה, וְקוֹרְאֵהוּ בִּכְלַל הַר הַבַּיִת, וְשַׁעַר נִקָּנוֹר עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לֹא נִתְקַדֵּשׁ כוּ', וּקְדֻשַּׁת עֲזָרָה רְצוֹנוֹ לוֹמַר עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וּמִשָּׁם וָאֵילַךְ שֶׁהוּא מַחֲנֶה שְׁכִינָה: {יג} אֶלָּא מִיהַת הַכֹּל לְפִי זְכוּתָהּ, שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה עוֹשָׂה מְרֻבֶּה לְעוֹשָׂה מֻעָט: {יד} שָׁנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, דִּכְתִיב [דָּנִיֵּאל ד] וַחֲטָיָךְ בְּצִדְקָה פְּרֻק וְגוֹ' הֵן תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ. וּכְתִיב כֹּלָא מְּטָה עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא וְגוֹ' לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשָׂר. גְּמָרָא: {טו} שְׁתֵּי שָׁנִים כוּ'. יְרוּשַׁלְמִי. שָׁנָה אַחַת מִנְבוּכַדְנֶצַּר. שְׁתֵּי שָׁנִים מֵאַמְנוֹן, וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים [שְׁמוּאֵל ב יג]. שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵאַחְאָב, וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִלְחָמָה [מְלָכִים א כב]: {טז} תֵּדַע כוּ'. תִּרְאֶה וְתִלְמֹד בְּפָרָשַׁת סוֹטָה, דְּיָלְפִינַן וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זֶרַע. וְנִקְּתָה עַל יְדֵי זְכֻיּוֹת כְּדֵי זְרִיעַת זֶרַע תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יוֹתֵר כְּדִמְפָרֵשׁ בִּגְמָרָא: {יז} כְּאִלּוּ כְּתִיב בְּטֵי''ת, מֵעִנְיַן חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וּטְפָלָה בִּגְלָלִים, וּטְפֵלָה שֶׁל תַּנּוּר. כִּי הַתָּי''ו וְהַטֵּי''ת מִתְחַלְּפִין בְּמוֹצָא דטלנ''ת. וְהָרַמְבַּ''ם פֵּרֵשׁ תִּפְלוּת דִּבְרֵי הֲבַאי וְדִבְרֵי מְשָׁלִים, מִלְּשׁוֹן הֲיֵאָכֵל תָּפֵל בְּלִי מֶלַח [אִיּוֹב ו], שֶׁעִנְיָנוֹ דָּבָר חָסֵר וְגָרוּעַ: {יח} וְרַבָּנָן כְּלוֹמַר בֶּן עַזַּאי, מִבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא דְּאָמַר אֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בִּידֵי מִי שֶׁמַּעֲמִיד עַצְמוֹ עָרוּם עָלֶיהָ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁפָּרַשׁ מִכָּל עֲסָקָיו וְנַעֲשָׂה עָלֶיהָ עָנִי וַחֲסַר כֹּל. לִישָׁנָא אַחֲרִינָא שֶׁמַּעֲרִים שֶׁיִּתְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ לִקְבֹּץ עַל יָד לִלְמֹד מִכָּל אָדָם: {יט} לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, הַחֲכָמִים קוֹרִין עַצְמָם פְּרוּשִׁים לֶהֱיוֹתָם מֻפְרָשִׁים מִבְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֶסְרוֹנוֹת וְהַמִּדּוֹת הַפְּחָתִיּוֹת וְהָרְדִיפָה אַחַר תַּאֲוַת הָעוֹלָם. הֵם מְיַחֲלִים לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא וְלַמִּדּוֹת הַמְּעֻלּוֹת: {כ} מְבַלֵּי כוּ'. אוֹ מְכַלֵּי עוֹלָם. שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמַּפְסִידִים מְצִיאוּת הָאָדָם. הָרַמְבַּ''ם. וְרָצָה מְצִיאוּת הָאָדָם לְפִי שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל. וְכֵן אָמְרוּ עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:
Rambam (non traduit)
אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות כו': מה שאמר אין מספקת לשתות וכו' הוא דברי ר''ע לפי שהוא סובר ג''כ מקריב מנחתה ואח''כ משקה כמו שאומר ר''ש ואינה הלכה ומה שאמר יש לה זכות ר''ל זכות תורה ואע''פ שהיא אינה מצווה בכך לפי שאין מצות ת''ת אלא על האנשים שנאמר ולמדתם אותם את בניכם בניכם ולא בנותיכם. ואמרו מלמדה תפלות הוא דברי הבאי ודברי משלים. וענין מאמר רבי יהושע הוא שהאשה רוצה באיש זנאי מאנשי השקר ואפי' שאינו נותן לה אלא קב בכל יום למזונותיה יותר מאדם חסיד פרוש מן העבירות ואפי' שנותן לה תשעה קבין בכל יום חסיד שוטה אמרו בגמ' שענין זה הוא (המדבק) [המרבה] בניוול ומדקדק על עצמו עדש הוא כבד בעיני בני אדם ויעשה מעשים שאינם מחוייבים כאילו הוא שוטה בחסידותו ואמר בגמ' שבת ירושלמי מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט. ורשע ערום אנשי התחבולה וזה שהחכמים קוראין עצמן פרושין להיותם מופרשין מבני אדם שיש להם חסרונות והמדות הפחותיות והרדיפה אחר תאות העולם והם מוחלין לשכר העולם הבא ולמדות המעלות ויש מבני אדם שמתפארים ומראין לבני אדם שהוא פרוש מן המעשים המגונים ומן המדות הפחותיות והוא מתבודד בהן בעצמו ואמנם נפרש מהם לכוונה מכוונות העולם וכן אמרו רבותינו ע''ה שבעה פרושים הם ומנו בהם כל מי שיתפאר ביהרות לסבה מסבות העולם כדי שיכבדוהו העם או בשביל שלא יאבד הבורא ממונו ויפסיד עניניו ואין אצלם פרוש אמיתי אלא עובד מאהבה כמו אברהם אבינו והששה הם גרועין והם מוסיפין בחיוב ומפליגין בחניפות כדי שיגנבו דעת הבריות וכינוי התוספת שלהם והכבדות שנוהגין בתורה בלשון מכות ואמרו מכות פרושין. ומה שאמר מבלי עולם או מכלי עולם שאלו הדברים מפסידין מציאות האדם. ומדהה לפי לשונם הוא הגוון החסר שאינו בתכלית הלובן ואין לו זוהר ולא בריקות וזה הרבה במסכת נגעים וענין אומרו בכאן מדהה שאתה מחשיך אורם ותסיר זהרם מעיני בני אדם. ומתנוונת שתחלה בחולי השחפת ונעשית כחושה. וכבר אמרתי פעמים רבות כשיש מחלוקת בין החכמים בסברת אמונה אין תכליתו מעשה מן המעשים שאין אומרים שם הלכה כפלוני. ואין הלכה כבן עזאי:
5
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמָּרִים. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר, הַזְּכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמְאָרְרִים, מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת, וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, שֶׁאוֹמְרִים טְמֵאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶן זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר, הַזְּכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמְאָרְרִים, וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת, אֶלָּא מִתְנַוְּנָה {כא} וְהוֹלֶכֶת, לְסוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה:
R. Bartenura (non traduit)
מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם. מְחַסֵּר וּמַחְשִׁיךְ. הַגָּוֶן הֶחָסֵר נִקְרָא דִּהָה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה:
מִתְנַוְּנָה וְהוֹלֶכֶת. נֶחֱלֵית וְהוֹלֶכֶת:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כא} מִתְנַוְּנָה. פְלִיגֵי בָּהּ, רַב יוֹסֵף סְבִירָא לֵיהּ דִּלְתַנָּא קַמָּא מִתְנַוְּנָה נַמִּי לֹא, וְרַב שֵׁשֶׁת סוֹבֵר דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי סְבִירָא לֵיהּ דְּתוֹלָה אֲבָל מִתְנַוְּנָה וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י וְלֹא פְלִיגֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלָּא בְּסוֹף שֶׁהִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה לְחוּד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
( ראה משנה ד' )
6
נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶּׁלֹא קָדְשָׁה בַכְּלִי, הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִפָּדֶה, וְאִם מִשֶּׁקָּדְשָׁה בַכְּלִי, הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִשָּׂרֵף. וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת, הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לְךָ, וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים {כב} שֶׁהִיא טְמֵאָה, וְהָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה, וְשֶׁבַּעְלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. וְכָל הַנְּשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶּׁלֹא קָדְשָׁה בַכְּלִי הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת. שֶׁנִּטְמְאוּ עַד שֶּׁלֹא קִדְּשׁוּ בִכְלִי:
וְתִפָּדֶה. וְתֵצֵא לְחֻלִּין, וּמִן הַמָּעוֹת יִקְנֶה אַחֶרֶת:
וְתִשָּׂרֵף. שֶׁקָּדְשָׁה קְדֻשַּׁת הַגּוּף וְאֵינָהּ יוֹצְאָה עוֹד לְחֻלִּין:
וְכָל הַנְּשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת. וַאֲפִלּוּ קָרַב קֹמֶץ כְּהִלְכָתוֹ וְלֹא נִטְמֵאת, נִשְׂרָפִים שְׁיָרֶיהָ עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן וְאֵינָן נֶאֱכָלִים, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַכֹּהֵן בַּעְלָהּ חֵלֶק בָּהּ, שֶׁמִּשֶּׁלּוֹ הִיא בָּאָה, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (וַיִּקְרָא ו) וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל, וְאֵין כֻּלָּהּ כָּלִיל מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֵלֶק בָּהּ שֶׁלְּכַפָּרָתָהּ הִיא בָּאָה, הָא כֵּיצַד, הַקֹּמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ וְהַשִּׁירַיִם קְרֵבִין בְּעַצְמָן {כג}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כב} עֵדִים כוּ' בָּא עָלֶיהָ. וְאַף עַל גַּב דְּבְהָנֵי אִגַּלֵּי מִלְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּכִי קַדּוּשׁ בְּטָעוּת קַדּוּשׁ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מוֹצִיאִים מִכְּלֵי שָׁרֵת לְחֻלִּין. גְּמָרָא. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: {כג} שֶּׁלֹא בְדִקְדּוּק כָּתַב כֵּן, דִּקְרֵיבָה הַיְנוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאִלּוּ בֵּית הַדֶּשֶׁן הַיְנוּ מָקוֹם בָּעֲזָרָה לִפְסוּלֵי מֻקְדָּשִׁים הַנִּשְׂרָפִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ''ב לְעֵיל מִשְׁנָה ג'. אֶלָּא כְּתַנָּאֵי. וְכֻלֵּי עָלְמָא כָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִשִּׁים הֲרֵי זֶה בְּבַל תַּקְטִירוּ מִדִּכְתִיב לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ כוּ'. כָּל שֶׁמִּמֶּנּוּ כוּ'. דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר מַקְרִיב הַשְּׁיָרִים עַל הַמִּזְבֵּחַ וּלְשֵׁם עֵצִים. וּלְרַבָּנָן לֵית לְהוּ הַאי סְבָרָא אֶלָּא נִשְׂרָפִים שְׁיָרֶיהָ עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא:
Rambam (non traduit)
נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי כו': מנחת םוטה אמנם מביא בעלה וכשהיה בעלה כהן חייב בשריפת זאת המנחה כולה לפי שנאמר וכל מנחת כהן כליל תהיה:
7
בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת. וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת. מַה בֵּין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת, מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת, מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת, וְכֹהֵן אֵין מִתְחַלֵּל. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לְמֵתִים, וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְמֵתִים. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים:
R. Bartenura (non traduit)
וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל. בַּת כֹּהֵן:
מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת. דְּכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה כְּתִיב, כֹּהֵן וְלֹא כֹּהֶנֶת. וְכֵן כֹּהֶנֶת אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה שֶׁהֵבִיאָה מִנְחַת נְדָבָה, נֶאֱכֶלֶת {כד}:
כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת. מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַכְּהֻנָּה, אִם נִבְעֲלָה לַפְּסוּלִים {כה} שׁוּב אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְכַשְׁרוּתָהּ לְעוֹלָם:
כֹּהֵן אֵינוֹ מִתְחַלֵּל. אִם נָשָׂא גְּרוּשָׁה חֲלָלָה אוֹ זוֹנָה, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהוּא עִמָּהּ הוּא פָּסוּל לָעֲבוֹדָה {כו}, מִשֶּׁגֵּרְשָׁהּ חוֹזֵר לְהֶכְשֵׁרוֹ, דִּכְתִיב (שָׁם כא) וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ, זַרְעוֹ חָלָל, וְהוּא אֵינוֹ חָלָל:
כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לְמֵתִים. דִּכְתִיב (שָׁם) בְּנֵי אַהֲרֹן, וְלֹא בְנוֹת אַהֲרֹן:
וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. דְּחַטָּאת וְאָשָׁם וּמִנְחָה בְּכוּלְהוּ כְּתִיב (שָׁם ו) כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן {כז} יֹאכְלֶנוּ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כד} לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין חוֹבָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כה} כִּדְדָרְשִׁינַן בְּקִדּוּשִׁין דַּף ע''ז: {כו} וּלְשׁוֹן סִפְרָא, לְהֵחַלּוֹ, בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹהֵג מִנְהָג זֶה הֲרֵי הוּא חֻלִּין: {כז} וְאַף עַל גַּב דְּמִבְּנֵי אַהֲרֹן מְמַעֲטִינַן וְלֹא בְנוֹת אַהֲרֹן, טָרַח קְרָא וְכָתַב זָכָר לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין לְמַחֲלוֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ''ב בְּרֵישׁ פֶּרֶק י''ב דִּזְבָחִים:
Rambam (non traduit)
בת ישראל שנשאת לכהן מנחתה נשרפת כו': נאמר בתורה וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל ובא בקבלה כהן ולא כהנת ונאמר ולא יחלל זרעו בעמיו זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל וענין אינו מתחלל שאינו נעשה חלל לעולם אבל הוא פסול כל זמן שהוא עומד עם זאת האשה שעשאה חללה כגון כהן שנשא גרושה כיון שבא עליה נעשית חללה כמו שנבאר במסכת קידושין (פ''ד הלכה ו') בין שהיתה כהנת ולויה או ישראלית ומה שאמר בכהן כהנת מתחללת אין ענינו שכהנת בלבד תהיה חללה ואמנם ענינו שהיא מתחללת בכלל מי שתתחלל וכשהיתה זאת האשה חללה תעמוד חללה לעולם בין שמת בעלה או גרשה וזה הכהן כל זמן שהוא עמה הוא פסול לעבודה ואם גרשה ונדר שלא ישא אשה בעבירה כמו שיתבאר בפרק שביעי מבכורות (הלכה ז') חוזר לכשרותו ולשון ספרא להחלו בזמן שהוא נוהג מנהג זה הרי הוא חולין וכתוב בתורה אמור אל הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן אבל קדשי הקדשים והם החטאת והאשם כמו שקרא אותם התורה קדשי קדשים מבואר בתורה כל זכר בכהנים יאכלנה:
8
מַה בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה {כח}. הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם, וְאֵין הָאִשָּׁה פוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ {ל}, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ {לא}. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת {לג} אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם, וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה. הָאִישׁ נִתְלֶה, וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית. הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ:
R. Bartenura (non traduit)
הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם. כְּשֶׁהוּא מְנֻגַּע פּוֹרֵעַ אֶת רֹאשׁוֹ וּפוֹרֵם אֶת בְּגָדָיו, דִּכְתִיב (שָׁם יג) אִישׁ צָרוּעַ הוּא וְכוּ', אִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם, וְאֵין אִשָּׁה פּוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת:
הָאִישׁ מַדִּיר בְּנוֹ בְּנָזִיר. בְּנוֹ קָטָן. וְחָלָה נְזִירָתוֹ עָלָיו וַאֲפִלּוּ לִכְשֶׁיִּגְדַּל {כט}. וְזוֹ הֲלָכָה הִיא בַּנָּזִיר, וְאֵין לָהּ סֶמֶךְ מִן הַתּוֹרָה:
הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. אִם נָדַר אָבִיו בִּנְזִירוּת וְהִפְרִישׁ קָרְבְּנוֹתָיו וּמֵת וְהָיָה בְּנוֹ נָזִיר, אוֹ שֶׁנָּדַר בִּנְזִירוּת לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, הֲרֵי הַבֵּן מְגַלֵּחַ בְּיוֹם מְלֹאֹת וּמֵבִיא קָרְבָּנוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו. וְגַם זוֹ הֲלָכָה וְאֵין לָהּ סֶמֶךְ:
הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ. מְקַבֵּל קִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ קְטַנָּה {לב} שֶּׁלֹא מִדַּעְתָּהּ, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כב) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה:
הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כד) וְרָגְמוּ אוֹתוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ, דְּהָא כְּתִיב (דְּבָרִים יז) וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא, אֶלָּא אוֹתוֹ בְּלֹא כְּסוּתוֹ אֲבָל אוֹתָהּ בִּכְסוּתָהּ {לד}:
הָאִישׁ נִתְלֶה. דִּכְתִיב (שָׁם כא) וְתָלִיתָ אוֹתוֹ עַל עֵץ, אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ:
הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ. דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כב) וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ, וְלֹא בִגְנֵבָתָהּ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כח} מַה בֵּין כוּ'. שִׁיֵּר טוּבָא, הָנָךְ דְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין, וְכֵן הָא דְּאֵין אִשָּׁה מֵפֵרָה נִדְרֵי בִתָּהּ: {כט} עַיֵּן פֵּרוּשׁוֹ פֶּרֶק ד' דְּנָזִיר מִשְׁנָה ו' כוּ'. וְנִרְאֶה לִי דְּפֵרוּשׁ לִכְשֶׁיִּגְדַּל כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה גָּדוֹל לְעִנְיָן נְדָרִים, וּמִיהוּ עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וְתוּ לֹא, דִפְשִׁיטָא דְּמִכֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ לְגַמְרֵי פָּקְעָה לָהּ הַדָּרַת אָבִיו וּמִמֵּילָא אֵין צָרִיךְ לְהַשְׁלִים עוֹד נְזִירוּתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ל} בִּתּוֹ. לְאָמָה כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה. רַשִׁ''י: {לא} בִּתָּהּ. דִּכְתִיב כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ [שְׁמוֹת כא]. גְּמָרָא: {לב} לָאו לַאֲפוֹקֵי נַעֲרָה, דִּבְהֶדְיָא תְּנַן הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה. אֶלָּא לַאֲפוֹקֵי בּוֹגֶרֶת: {לג} מְקַדֶּשֶׁת. מֵרֵישָׁא דִּקְרָא דְּאֶת בִּתִּי נָתַתִּי לְאִישׁ יָלֵיף לֵיהּ, וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל הַזְּקֵנִים, מַשְׁמַע לְמַעֵט אִמָּהּ דְּאֵינָהּ זַכָּאָה בְּבִתָּהּ לָתֵת. תּוֹסָפוֹת: {לד} אוֹתוֹ לְגוּפֵיהּ אִצְטְרִיךְ, דִּבְלֹא כְּסוּתוֹ, וְעִקַּר טַעְמָא מִשּׁוּם בִּזְיוֹנָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
מה בין איש לאשה האיש פורע ופורם כו': כתיב בתורה והצרוע אשר בו הנגע יכבס בגדיו וגו' ואמר איש צרוע הוא וגו' לפיכך לא יהיה דין פריעה ופרימה אלא באיש צרוע ואמנם אלו השני דינין שייחד האנשים בהם ולא הנשים בענין הנזירות היא הלכה למשה מסיני אין רמז להם בלשון התורה וכבר בארנו זה בסוף פרק רביעי מנזיר ונאמר בתורה כשמשיא האב את בתו ואמר אבי הנערה אל הזקנים וגו' ואמר וכי ימכור איש את בתו לאמה ואמר וסקלתם אותו באבנים ובא בקבלה אותו ולא כסותו הא אותה בכסותה ואמר ותלית אותו על עץ ובא בקבלה אותו ולא אותה וכמו כן נאמר בגנב ונמכר בגניבתו:
פרק ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source