Chap. 127
127 : 1
שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְהוָ֤ה | לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא | עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְהוָ֥ה לֹֽא־יִשְׁמָר־עִ֝֗יר שָׁ֤וְא | שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר:
Cantique des degrés. De Salomon. Si l’Éternel ne bâtit pas une maison, c’est en vain que peinent ceux qui la construisent ; si l’Éternel ne garde pas une ville, c’est en vain que la sentinelle veille avec soin.
Rachi (non traduit)
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה. שִׁיר זֶה אָמַר דָּוִד עַל שְׁלֹמֹה בְּנוֹ שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שֶׁעָתִיד לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹ בַּיּוֹם יִשָּׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה וְעַל זֶה נֶאֱמַר (יִרְמְיָה ל''ב) כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ לְכָךְ אָמַר הַמִּזְמוֹר הַזֶּה לָמָּה לְךָ בְּנִי לִבְנוֹת בַּיִת וְלָסוּר מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חֵפֶץ בָּהּ לַשָּׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ:
שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. עַל חִנָּם צוֹפֶה בָּהּ הַשּׁוֹמֵר:
M. David (non traduit)
לשלמה. אמר זה על שלמה כי צפה ברוה''ק אשר בעת יבנה את בה''מ ישא את בת פרעה ועליו אמר מה תועלת א''כ בבנין כי אם ה' לא יבנה הבית ר''ל אם המקום לא יחפוץ בבנין על מעשיך אשר לא טובים א''כ הלא לחנם עמלו בו הבונים כי לא יתקיים : אם ה' לא ישמר עיר. בעבור המעשים האלה : שוא שקד שומר. הלא לחנם הוא מהירת והתמדת השומר בשמירת העיר כי בא יבוא האויב העירה ויחרב הבית :
M. Tsion (non traduit)
שקד. ענין המהירות והשתדלות כמו שקדו ושמרו (עזרא ח) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שיר המעלות לשלמה, השיר הזה ושאחריו נסמכו בכונה, שבראשון יבאר שהשתדלות האדם אין מועיל כל מאומה רק הכל נעשה ונגמר בעצת ההשגחה העליונה, ובסימן שאח''ז יבאר מתי ההשתדלות מועיל, ואופנים אשר יובילוהו אל המטרה הנכונה ־ אם לא ה' יבנה בית אם לא ילוה אל הבנין עזר אלוה, אך שוא עמלו בוניו בו, ואין ההשתדלות מועיל מאומה, ולא לבד בהוצאת כלל הדבר אל הפועל, שאין האדם לבדו יכול עליה בעמל בלא עזר ממרום, כי בשמירת הדברים שכבר הם עשוים כמו בשמירת העיר הבנויה, גם בזה אם לא ה' ישמר עיר שוא שקד שומר והשתדלות האדם בשמירתה לא יועיל מאומה ־ ולא לבד בפעולות כלליות כי גם בפרטים :(מלבי''ם באור הענין)
127 : 2
שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם | מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא:
C’est en vain que vous avancez l’heure du lever, que vous prolongez tard vos veilles, mangeant un pain péniblement gagné ! A celui qu’il aime [Dieu] donne le nécessaire pendant son sommeil.
Rachi (non traduit)
שָׁוְא לָכֶם. בַּעֲלֵי הָאוּמָּנִיּוֹת הַמַּשְׁכִּימִים וּמְאַחֲרִים לִמְלַאכְתָּם וּמִתְפַּרְנְסִים בְּעִצָּבוֹן וּבְיגִיעָה בְּלֶחֶם הָעֲצָבִים שֶׁל טוֹרֵחַ:
כֵּן יִתֵּן. הקב''ה פַּרְנָסָה לְמִי שֶׁמְּנַדֵּד שְׁנַת מֵעֵינָיו בִּשְׁבִיל לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה:
לִידִידוֹ שֵׁנָא. לַמְנַדֵּד מֵעֵינָיו שֵׁינָה:
M. David (non traduit)
שוא לכם. וכמו כן טרחתם לכם בחנם אתם המשכימים לקום לעשות מלאכתכם ומאחרים לשבת בעסק המלאכה למיעוט בטחונם בה' והמה אוכלים הלחם הבא בעצב רב וביגיעת המלאכה : כן יתן. הלא כן יתן ה' די מחסורו למי שמנדד שינה מעיניו ועוסק אז במלאכת שמים ור''ל כמו שמרבית שמירת העיר אין בו תועלת רב כי הכל תלוי בהרצאת המקום כן מרבית יגיעת המלאכה אין בו תועלת כי בזולת יגיעה רבה נותן המקום די הספוק למי שעמל בתורה :
M. Tsion (non traduit)
מאחרי. מלשון איחור והעכבה : שבת. מלשון ישיבה : לידידו. מלשון נדידה : שנא. כמו שנה בה''א :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
לחם העצבים. כמו בעצבון תאכלנה. שנא. כמו שנה בה''א והוא כשם מופשט, השנה יתן כן לידידו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שוא לכם, אתם משכימי קום ומאחרי שבת לשקוד על מלאכתם ביום ובלילה, ובכל העמל וההשתדלות אתם רק אוכלי לחם העצבים ולא עדיף המרבה בעמל ויגיעה יותר על לחם צר, והלא לידידו של ה' כן יתן שנא, להם יתן השינה כן כמו שנתן לכם העמל והמלאכה, שהם ישנו בעתים האלה שעמלתם אתם, ובכ''ז יש להם טרף חקם כמוכם שנדדתם שינה מעיניכם בעמל ורב עבודה :(מלבי''ם באור הענין)
127 : 3
הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן:
Voyez, le vrai don de l’Éternel, ce sont des fils ; sa récompense, c’est le fruit des entrailles.
Rachi (non traduit)
הִנֵּה נַחֲלַת ה'. לְאוֹתוֹ הָאִישׁ:
בָּנִים. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁהוּא מַעֲמִיד שֶׁהֵם לוֹ כְּבָנִים:
שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן. שָׂכָר פְּרִי הַתּוֹרָה שֶׁבַּלֵּב שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כ''ב) כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ:
M. David (non traduit)
הנה נחלת ה'. ר''ל ואם ירבה לעמול במלאכה להרבות הון להנחיל לבניו אחריו הלא הנה הבנים עצמן המה נחלת ה' ונתנם לאשר ישר בעיניו ואם לא יתרצה לה' מאין לו בנים להנחילם את ההון : שכר פרי הבטן. הבנים שהמה פרי הבטן המה באים בשכר המעשה ומיד ה' וכפל הדבר במ''ש :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
בנים. גדולים. פרי בטן. קטנים, (עיין ישעיה י''ג י''ח). נחלה. הוא הנשאר קיים והוא יותר משכר :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הנה, אחר שבאר שההשתדלות לא תועיל בהמצאת המלאכות ושמירת הקנינים והבאת הטרף, יאמר שגם בהולדת הבנים ואימונם וגדולם גם זה מתת אלהים הוא, הנה הבנים הגדולים הם נחלת ה' ופרי הבטן הקטנים הם שכר אלהים לזוכים לפניו, תפס לשונו כפי הרגיל שבעד עבודה ופעולה נותנים שכר לפי שעה, ובעד אהבה וקורבה יתנו נחלה עומדת לדור ודור, כן בעד זכות ומצות שכרו הוא פרי בטן שלא תהיה אשתו עקרה, ובהיותו קרוב יותר אל ה' וטוב לפניו יתן לו נחלה קיימת, שהם בנים גדולים להקים דורות לנחלה :(מלבי''ם באור הענין)
127 : 4
כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים:
Des flèches dans la main d’un guerrier, voilà ce que sont les fils de la jeunesse.
Rachi (non traduit)
כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר. לְהִלָּחֵם בָּם אֶת אוֹיְבָיו:
כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. הַתַּלְמִידִים שֶׁאָדָם מַעֲמִיד מִנְּעוּרָיו:
M. David (non traduit)
כחצים ביד גבור. ר''ל ובאמת שכר גדול הוא זה כי כמו החצים אשר המה ביד גבור עם שהחצים הרגו את מי עכ''ז הלא נראה לכל שלא החצים הם הממיתים כ''א הגבור אשר ידה אותם כן הבנים שהאדם מלמד בנערותו בעוד הכח בידו להדריכם בדרך ישרה הנה עם כי הבנים הם הדורכים בדרך ישרה עכ''ז נראה לכל שכל זה המה מעשה ידי אביהם להתפאר :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כחצים, אבל יש בזה תנאי אם יגדל הבנים לתכלית הנרצה שהוא לתורה ועבודת ה', שאם בני הנעורים דומים כחצים ביד גבור שכמו שהגבור לא יורה חציו לבטלה רק יקלע בם אל מטרת חפצו ולא יחטיא, כן לא יהיו זרעם לריק רק יקלע אל מטרת החפץ והתכלית להעמיד זרע ברך יראי ה' ושומרי מצותיו, רק אז.(מלבי''ם באור הענין)
127 : 5
אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר: (פ)
Heureux l’homme qui en a rempli son carquois ! Ils n’auront pas à rougir, lorsqu’ils plaideront contre des ennemis à la Porte.
Rachi (non traduit)
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ. מֵאוֹתָם חִצִּים, אַשְׁפָּה תִּיק הַחִיצִּים שֶׁקּוֹרִין קויכרי''ן בלע''ז:
לֹא יֵבוֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּנַצְּחִין זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה וְנִרְאִים כְּאוֹיְבִים זֶה לָזֶה (תּוֹסְפוֹת):
M. David (non traduit)
אשר מלא וגו'. ר''ל אשר הרבה בנים כאלה ולפי שהמשילם לחצים אמר בהם לשון הנופל בחצים שהדרך למלאותם בתוך הנרתק : לא יבושו. לא יבואו לידי בושה כאשר ידברו במקום מושב החכמים כי יתחכמו לדבר בהשכל ובדעת : את אויבים. ר''ל עם אותם החולקים עמהם בדבר חכמת התורה הנראים כאילו היו אויבים להם לפי המחלוקת :
M. Tsion (non traduit)
אשפתו. הוא הנרתק אשר ישימו בו את החיצים וכן אשפתו כקבר פתוח (ירמיה ה) : בשער. דרך החכמים והשופטים לשבת בשער וכן אמת ושלום שפטו בשעריכם (זכריה ח) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ידברו. לשון דבר, יהרגו אותם במלחמה כמו משיבי מלחמה שערה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אשרי הגבר אשר מלא אשפתו מן החצים האלה, כי מה יועילו החצים הממלאים את האשפה אם לא יוכל לשלחם למטרה, כן מה יועילו הבנים אשר לא לה' המה : לא יבושו, כחצים ביד גבור שלא יבושו, כי לא יחטיאו מן המטרה וידברו ויהרגו את אויבים בשער, כן לא יבוש מבניו אלה כי ינצחו את אויבי הנפש, יגברו על יצרם ויעשו חיל :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source