Chap. 1
1
מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כְּפָרִים {ב} וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת {ג}, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה:
R. Bartenura non traduit
מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר. פְּעָמִים בָּזֶה וּפְעָמִים בָּזֶה, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל:
מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. דִּכְתִיב (אֶסְתֵּר ט) עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים עוֹשִׂים אֶת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמִדִּפְרָזִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שְׁמַע מִנָּה דְּמֻקָּפִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וּמִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ, נַפְקָא לָן גְּזֵרָה שָׁוָה מִפְּרָזִי פְּרָזִי, כְּתִיב הָכָא הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים וּכְתִיב הָתָם {א} (דְּבָרִים ג) לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי, מַה לְּהַלָּן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ אַף כָּאן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ. וְתִקְּנוּ שֶׁהַכְּרַכִּים הַמֻּקָּפִים חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה עַכְשָׁיו יִקְרְאוּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּמוֹ שׁוּשָׁן, כְּדֵי לַחֲלֹק כָּבוֹד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה חֲרֵבָה בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין כִּבְנֵי שׁוּשָׁן וְיֵחָשְׁבוּ כְּאִלּוּ הֵם כְּרַכִּים הַמֻּקָּפִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם עַתָּה חֲרֵבִין, וְיִהְיֶה זִכָּרוֹן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּנֵס זֶה. וּלְפִי שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ הִתְחִיל לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק תְּחִלָּה וּכְתִיב (שְׁמוֹת יז) כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, לְפִיכָךְ הִזְכִּירוּ מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ:
אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין. כְּלוֹמַר מֵאַחַר שֶׁמֻּקָּפִין קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשֶׁאֵין מֻקָּפִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, הַכֹּל בִּכְלָל, וְהֵיכִי מַשְׁכַּחַת תּוּ אַחַד עָשָׂר שְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים נָתְנוּ לָהֶם רְשׁוּת לְהַקְדִּים קְרִיאָתָן לְיוֹם הַכְּנִיסָה, יוֹם שֵׁנִי בְּשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת, שֶׁהֵן יוֹם הַכְּנִיסָה שֶׁהַכְּפָרִים מִתְכַּנְּסִים בָּעֲיָרוֹת לְמִשְׁפָּט, לְפִי שֶׁבֵּית דִּין יוֹשְׁבִים בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי בְּתַקָּנַת עֶזְרָא, אִי נַמִּי מִתְכַּנְּסִין הַכְּפָרִים לָעֲיָרוֹת בַּשֵּׁנִי וַחֲמִישִׁי לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְהַכְּפָרִים אֵינָם בְּקִיאִים כָּל כָּךְ לִקְרוֹת וּצְרִיכִים שֶׁיִּקְרָאֶנָּה לָהֶם אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר, וְלֹא הִטְרִיחוּם חֲכָמִים לַחֲזֹר וְלָבֹא בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִים {ד} בְּיוֹם פּוּרִים לְהַסְפִּיק צָרְכֵי סְעֻדַּת פּוּרִים לִבְנֵי הָעֲיָרוֹת. וּמָצְאוּ לְדָבָר זֶה רֶמֶז מִן הַמִּקְרָא, דִּכְתִיב (אֶסְתֵּר ט) לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם, וְאִי לֹא תַּקּוּן מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר אֶלָּא אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר הַכְּתוּבִים בַּמִּקְרָא, לֵימָא קְרָא בִּזְמַנָּם {ה}, מַאי זְמַנֵּיהֶם, שְׁמַע מִנָּהּ עוֹד שְׁנֵי זְמַנִּים {ו} אֲחֵרִים חוּץ מֵאוֹתָן הַכְּתוּבִים בַּמְּגִלָּה. וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לֹא צָרִיךְ קְרָא לְרִבּוּיֵי שֶׁיְּהֵא רָאוּי לִקְרִיאָה, שֶׁעִקַּר הַנֵּס בּוֹ הָיָה, שֶׁבּוֹ נִקְהֲלוּ לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם בֵּין בְּשׁוּשַׁן בֵּין בִּשְׁאָר מְדִינוֹת, עַל כָּרְחֲךָ לֹא רַבֵּי קְרָא אֶלָּא אַחַד עָשָׂר וּשְׁנֵים עָשָׂר. וְאֵין לוֹמַר דְּרַבֵּי שִׁשָּׁה עָשָׂר וְשִׁבְעָה עָשָׂר שֶׁלְּאַחַר אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר הַכְּתוּבִים בַּמְּגִלָּה, דְּאָמַר קְרָא (שָׁם) וְלֹא יַעֲבֹר:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} בְּבִיאַת הָאָרֶץ בִּימֵי מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ. רַשִׁ''י. וְהוֹאִיל וְנִכְתַּב בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים סָמוּךְ לִפְטִירַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם חָשְׁבִינַן לֵיהּ מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ: {ב} כְּפָרִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. דִּכְתִיב הַפְּרָזִים עוֹשִׂים אֶת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְעִיר שֶׁאֵין מֻקֶּפֶת חוֹמָה נִקְרֵאת פָּרוּז, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאֵין לָהּ חוֹמָה יְשִׁיבָתָהּ נָפוּץ וּפָרוּז וּמְרֻחָקִים מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. רַשִׁ''י: {ג} וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת. נַמִּי אֵינָן מֻקָּפוֹת, דְּהָא בִּכְלָל פְּרָזִים הֵם, אֶלָּא שֶׁהֵן גְּדוֹלוֹת: {ד} הָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. אֲבָל רָמֵי עַלָּהּ מִדִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין כוּ' אֵין קוֹרִין אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ תַּקַּנְתָּא דִּכְרַכִּים הִיא הַאֵיךְ מַפְסְדִינַן לְתַקַּנְתָּא דִּידְהוּ, אֶלָּא אֵימָא מִפְּנֵי שֶׁמַּסְפִּיקִין כוּ' שָׂכָר הִיא לָהֶם בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם מַסְפִּיקִים. הִלְכָּךְ הֵיכָא דְּאֵין נִכְנָסִים כוּ', לֹא קֻלָּא הִיא גַּבַּיְהוּ וְאֵין כָּאן שָׂכָר. רַשִׁ''י: {ה} מִשּׁוּם דְּאָמְרָן דְּלֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה כִּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה, מִדִּכְתִיב לְשׁוֹן רַבִּים, לְהָכִי אָמְרִינַן דְּאַכַּתִּי לֵימָא בִּזְמַנָּם: {ו} דִּזְמַנִּים טוּבָא לֵיכָּא לְמֵימַר דְּיוּ''ד וְהֵ''א דִּמְיֻתָּרִים בִּזְמַנֵּיהֶם דָּרְשִׁינַן דּוּמְיָא דְּעִקַּר זְמַנָּם דְּתַרְתֵּי. גְּמָרָא:
Rambam non traduit
מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בי''ג כו' : אמרו ז''ל (מגילה ב.): ''לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם'' (אסתר ט לא) — זמנים הרבה תקנו להם חכמים. ואמר: ''על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות'' (אסתר ט יט).וכשהיו אנשי הפרזים עושים יום י''ד, היו אנשי הכרכים עושים בחמשה עשר. ואם הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אפילו נפלה החומה ונהרסה — לא נחוש לזה. והטעם שסמכו עליו לכרכים המוקפים חומה, מה שזכרו בירושלמי, והוא אמרם: (ירושלמי מגילה פרק א הלכה א): ''חלקו כבוד לארץ ישראל שהייתה חרבה באותן הימים ותלו אותו בימות יהושע בן נון''. ואנשי שושן קורין אותה יום ט''ו, אע''פ שהיא מחודשת, לפי שעיקר הנס היה שם, ועיקר חיבור המגילה: ''ונוח בט''ו בו'' (אסתר ט יח).ויום הכניסה : הוא יום שני ויום חמישי, לפי שאנשי הכפרים מתכנסים בהם לשמוע ספר תורה. ואסור לקרות המגילה בשבת והטעם מה שבארנו בשופר ובלולב. וקריאתה בימים חלוקים היה בזמן שהייתה ידינו פשוטה ותקיפה לקיים המצוות בשלימותן. אבל, בזמן הזה, רוצה לומר מיום שנתחבר הגמרא עד שיבוא משיח במהרה בימינו, אין קורין אותה אלא בזמנה. והוא יום ארבעה עשר וחמשה עשר כמו שביארנו. והמגילה — חובה לקרותה בלילה ולשנותה ביום:
2
כֵּיצַד. חָל לִהְיוֹת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר {ז} בַּשֵּׁנִי, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בָּרְבִיעִי, כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם {ט}. חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת {יב}, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת {יג} גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין וְקוֹרִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר:
R. Bartenura non traduit
חָל לִהְיוֹת אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּעֶרֶב שַׁבָּת. עֲיָרוֹת וּמֻקָּפִין קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם, שֶׁאֵין קְרִיאַת מְגִלָּה בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיַעֲבִירֶנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים {ח}, וְאִם יְאַחֲרֶנָּה עַד אֶחָד בְּשַׁבָּת הֲוָה לֵיהּ שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְאָמַר קְרָא וְלֹא יַעֲבֹר. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי הַכְּרָכִים קוֹרִין הַמְּגִלָּה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּשֶׁחָל חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם אֵין קוֹרִין וַיָּבֹא עֲמָלֵק אֶלָּא בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר וּמַפְטִירִים פָּקַדְתִּי, וְשׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת פּוּרִים כָּל אוֹתָהּ שַׁבָּת {י}. וּסְעֻדַּת פּוּרִים אִית דְּאָמְרֵי דְּעָבְדִי לַהּ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁבּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה, וְאִית דְּאָמְרֵי דִּמְאַחֲרִין אוֹתָהּ לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְהָכִי מַשְׁמַע בַּיְּרוּשַׁלְמִי דִּסְעֻדַּת פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. וּלְכֻלֵּי עָלְמָא אֵין עוֹשִׂים אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת {יא}:
חָל לִהְיוֹת. אַרְבָּעָה עָשָׂר:
בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. דַּהֲוָה לֵיהּ אַחַד עָשָׂר. וְהָנֵי מִלֵּי שֶׁהֵקֵלּוּ חֲכָמִים לִבְנֵי הַכְּפָרִים לְהַקְדִּים לְיוֹם הַכְּנִיסָה, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן וּשְׁלוּחֵי בֵּית דִּין יוֹצְאִים לְהוֹדִיעַ מָתַי קִדְּשׁוּ בֵּית דִּין הַחֹדֶשׁ וּמָתַי הַפֶּסַח נִקְבַּע. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה וּמוֹנִים מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם לְפֶסַח, אִם יַקְדִּימוּ הַכְּפָרִים קְרִיאָתָן הֲרֵי יַעֲשׂוּ הַפֶּסַח לְסוֹף שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁל קְרִיאָה, וְנִמְצְאוּ אוֹכְלִין חָמֵץ בְּיָמִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח, לְפִיכָךְ אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר. שֶׁהוּא עִקָּר, לְפִי שֶׁרֹב הָעוֹלָם קוֹרִין בּוֹ, וּמִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי לֵיהּ סְתָמָא. וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת יוֹם הַכְּנִיסָה הוּא. הָרַ''ן: {ח} וְקַשְׁיָא לִי אִם כֵּן לָמָּה קוֹרִין בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּשַׁבָּת. וְנִיחָא לִי כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּטוּר אֹרַח חַיִּים דְּהַקּוֹרֵא בַּפָּרָשָׁה צָרִיךְ לְסַדֵּר אוֹתָהּ תְּחִלָּה וְאִם כֵּן כָּל הַקּוֹרְאִין בְּקִיאִין הֵן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים הִקְשָׁה עַל זֶה וְתֵרֵץ דְּשָׁאנֵי קְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה דְּאֵינוֹ אֶלָּא בְּצִבּוּר וְרַבִּים מַדְכְּרֵי אַהֲדָדֵי: {ט} בּוֹ בַיּוֹם. דִּכְתִיב בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מַה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מֻקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָרוֹת, אַף כָּאן אֵין מֻקָּפִין קוֹדְמִין לִקְרוֹת עִם הַכְּפָרִים בְּיוֹם הַכְּנִיסָה. גְּמָרָא: {י} בַּגְּמָרָא מַשְׁמַע דְּאִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דְּלֹא תֵּימָא נִגְזֹר דְּרָשָׁא אַטּוּ קְרִיָּה. וְהָרַמְבַּ''ם כָּתַב כְּדֵי לְהַזְכִּיר שֶׁהוּא פּוּרִים: {יא} דְּלַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה כְּתִיב [אֶסְתֵּר ט], אֶת שֶׁשִּׂמְחָתוֹ תְּלוּיָה בְּבֵית דִּין, יָצָא זֶה שֶׁשִּׂמְחָתוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם וְאֵינוֹ מִתַּקָּנָת מָרְדְּכַי: {יב} בְּשַׁבָּת. בִּזְמַן שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַל פִּי הָרְאִיָּה. דְּעַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן אִי אֶפְשָׁר. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה: {יג} וַעֲיָרוֹת כוּ'. דְּכֵיוָן דְּאִדְחוּ מִיּוֹמֵיהּ יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה. גְּמָרָא:
Rambam non traduit
כיצד חל להיות יום י''ד בשני כו': כבר בארנו כי יום הכניסה הוא יום ב' וה' ושהמגילה אינה נקראת בשבת ולפיכך כשיחול יום י''ד להיות בשבת שאי אפשר לקרותה בו ידחו עיירות גדולות ליום הכניסה שהוא יום חמישי ואין קורין אותה בערב שבת לפי שנאמר הואיל ונדחו ידחו ליום הכניסה:
3
אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה, כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַטְלָנִים. פָּחוֹת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה כְּפָר. בָּאֵלּוּ אָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְתִשְׁעָה בְּאָב, חֲגִיגָה וְהַקְהֵל, מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין, מֻתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִיּוֹת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים {יט}. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, מְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין לֹא בְּשֵׁנִי וְלֹא בַחֲמִישִׁי, אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִזְמַנָּהּ:
R. Bartenura non traduit
עֲשָׂרָה בַטְלָנִין. שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁבְּטֵלִים מִמְּלַאכְתָּן וְנִזּוֹנִים מִשֶּׁל צִבּוּר, כְּדֵי לִהְיוֹת מְצוּיִין תָּמִיד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת:
בָּאֵלּוּ אָמְרוּ. בִּזְמַנִּים שֶׁל מְגִלָּה {יד} אָמְרוּ מַקְדִּימִין אִם חָל זְמַן קְרִיאָתָהּ בְּשַׁבָּת:
אֲבָל זְמַן עֲצֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם. שֶׁהָיוּ מִשְׁפָּחוֹת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁקְּבוּעִים לָהֶם יָמִים בְּכָל שָׁנָה לְהָבִיא עֵצִים לַמִּקְדָּשׁ לְצֹרֶךְ הַמַּעֲרָכָה, וּמְבִיאִין קָרְבַּן עֵצִים עִמָּהֶם עוֹלוֹת נְדָבָה, אִם חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מְאַחֲרִים לְיוֹם מָחָר:
וְתִשְׁעָה בְּאָב. וְהוּא הַדִּין שְׁאָר תַּעֲנִיּוֹת {טו} אִם חָל אֶחָד מֵהֶן לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת:
וַחֲגִיגָה. אִם חָל יוֹם טוֹב בְּשַׁבָּת דּוֹחִין שַׁלְמֵי חֲגִיגָה לְמָחָר, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה. וְכֵן הַקְהֵל אֶת הָעָם, שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא בְּסֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה, וְכָל הָעָם חַיָּבִין לָבֹא וּלְהָבִיא אֶת טַפָּם, כְּדִכְתִיב (דְּבָרִים לא) הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וּבְשַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר {טז} וְדוֹחִין אוֹתוֹ לְמָחָר:
וְלֹא מַקְדִּימִין. דְּאַכַּתִּי לֹא מָטֵי זְמַן חִיּוּבַיְהוּ {יז}. וְתִשְׁעָה בְּאָב, דְּאַקְדּוֹמֵי פֻּרְעָנוּתָא לֹא מַקְדְּמִינַן {יח}:
Toss. Yom Tov non traduit
{יד} רְצוֹנוֹ לוֹמַר אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְהָרִי''ף פֵּרֵשׁ עַל פִּי הַיְרוּשַׁלְמִי, בָּאֵלּוּ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר בִּמְגִלָּה וּתְרוּמַת שְׁקָלִים, דִּבְאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין וְלֹא בְּאֶחָד בְּנִיסָן: {טו} וְהַאי דְּנָקַט תִּשְׁעָה בְּאָב מִשּׁוּם דְּהֻכְפְּלוּ בּוֹ צָרוֹת וְהַכֹּל מִתְעַנִּין בּוֹ, אֲבָל שְׁאָר צוֹמוֹת אָמְרִינַן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּף י''ח רָצוּ מִתְעַנִּין רָצוּ אֵין מִתְעַנִּין. רַשִׁ''י: {טז} וְאַף עַל גַּב דְּנוֹשֵׂא חַי פָּטוּר, הָא אָמְרִינַן דְּכָל פְּטוּרֵי שַׁבָּת פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יז} גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ הָרַ''ן הַקְהֵל קֹדֶם זְמַנּוֹ (דְּהוּא בָּרִאשׁוֹן דְּחֹל הַמּוֹעֵד) לֹא אֶפְשָׁר, [דִּזְמָנוֹ] בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּחֹל הַמּוֹעֵד, מִשּׁוּם בִּימָה וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב. וּזְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מַסְפִּיק, דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס בִּתְחוּמוֹ. וַחֲגִיגָה כוּ' אִם אֵין חַג מַאי חֲגִיגָה שָׁיְכָא: {יח} בַּגְּמָרָא. וְטַעֲמָא דְּאִיצְטְרִיךְ לְכָךְ, מִשּׁוּם דְּמִכֵּיוָן דְּמִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הֻבְקְעָה הָעִיר, נִמְצָא דַּהֲוָה זְמַן תַּעֲנִית בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים, וְעוֹד דְּבִשְׁבִיעִי בְּאָב נִכְנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַהֵיכָל: {יט} וּמַתָּנוֹת כוּ'. רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי מִי שֶׁנָּתַן בְּאוֹתָן הַיָּמִים אַחַד עָשָׂר שְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. הָרַמְבַּ''ם. אֲבָל מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אֵינוֹ אֶלָּא בִּזְמַן סְעוּדָה, דְּמָנוֹת מִידֵי דְּמֵיכַל הוּא:
Rambam non traduit
איזו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנים כו': י' בטלנים הוא שיהיה בבהכ''נ י' בני אדם שלא תהיה להם שום מלאכה אלא עסקי צבור ות''ת וקביעותם בבהכ''נ וכשיחול יום ט' באב יום שבת מתענין יום ראשון כי אקדומי פורענותא לא מקדמינן וכן כשיחול יום חגיגה ביום שבת נקריב ביום ראשון כמו שיתבאר במסכת חגיגה וכשיחול יום הקהל ביום השבת תהיה הקריאה ביום (שמיני) [צ''ל ראשון] וזמן עצי כהנים כבר קדם לך גדרו בסוף תעניות וכשיחול אחד מאלו הימים ביום שבת יהיה הקרבן יום ראשון וכל אלו מאחרין לפי דלא מטא זמן חיובייהו. ואמרו מתנות לאביונים ר''ל כי מי שנתן באותן הימים ר''ל יום אחד עשר שנים עשר ושלשה עשר מתנות לאביונים יצא ידי חובתו ורבי יהודה יפרש דברי חכמים שקדם זכרם:
4
קָרְאוּ אֶת הַמְּגִלָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִלָּה {כ} וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים {כא}:
R. Bartenura non traduit
אֵין בֵּין אֲדָר רִאשׁוֹן לַאֲדָר שֵׁנִי וְכוּ'. הָכִי קָאָמַר, אֵין בֵּין אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁל אֲדָר רִאשׁוֹן לְאַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁל אֲדָר שֵׁנִי, אֶלָּא מִקְרָא מְגִלָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, הָא לְעִנְיַן הֶסְפֵּד וְתַעֲנִית זֶה וָזֶה שָׁוִין:
Toss. Yom Tov non traduit
{כ} קְרִיאַת הַמְּגִלָּה. כְּלוֹמַר שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ בָּרִאשׁוֹן לֹא יָצָא. רַשִׁ''י. וְטַעֲמָא בַּגְּמָרָא, דְּמִסְמַךְ גְּאֻלַּת פּוּרִים לִגְאֻלַּת פֶּסַח עָדִיף: {כא} וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְהוּא הַדִּין מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת דְּלֵיתַנְהוּ אֶלָּא בַּשֵּׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּקְדִימִין לִקְרוֹת נוֹתְנִין מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים בְּיוֹם קְרִיאָתָן וְאֵין שׁוֹלְחִים מָנוֹת, שָׁאנֵי הָתָם דְּלֹא עַבְדֵי סְעוּדָה. הָרַ''ן:
Rambam non traduit
קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה כו': שיעור זאת המשנה כך אין בין ארבעה עשר וחמשה עשר ימים של אדר ראשון לאדר שני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים אבל אלו ואלו אסורים בהספד ובתענית:
5
אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּכָרֵת {כב}:
R. Bartenura non traduit
אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. מַתְנִיתִין בֵּית שַׁמַּאי הִיא דְּאָמְרֵי [בֵּיצָה יב.] אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת הַסֵּפֶר תּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל דְּאָמְרֵי מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה לְצֹרֶךְ אֲכִילָה הֻתְּרָה נַמִּי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה. וְאִיכָּא נַמִּי מִלֵּי אַחֲרִינָא שֶׁאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת וּמֻתָּרִים בְּיוֹם טוֹב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת:
שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם. שַׁבָּת יֵשׁ בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין:
.
Toss. Yom Tov non traduit
{כב} בְּכָרֵת. פֵּרוּשׁ עִקַּר חֹמֶר זְדוֹנוֹ בְּכָרֵת. וּמִיהוּ אִם הִתְרוּ בּוֹ וְלָקָה בִּידֵי אָדָם פָּטוּר, כְּדִתְנָן כָּל חַיָּבֵי כְּרִיתוֹת שֶׁלָּקוּ נִפְטְרוּ כוּ'. גְּמָרָא:
Rambam non traduit
אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד כו': כבר בארנו בסוף ביצה כי אלו דברי בית שמאי אבל בית הלל יש להם דברים אחרים מלבד אוכל נפש שהם מותרין לעשותן בי''ט ואסורין בשבת כמו שבארנו שם:
6
אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לַמֻּדָּר מִמֶּנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֵין בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת אֶלָּא {כה} שֶׁהַנְּדָרִים חַיָּב {כו} בְּאַחֲרָיוּתָן, וּנְדָבוֹת אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:
R. Bartenura non traduit
אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה. אֵין מֻדָּר הֲנָאָה חָמוּר מִמֻּדָּר מַאֲכָל אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל, שֶׁמֻּדָּר הֲנָאָה אָסוּר לוֹ לִכָּנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמֻדָּר מַאֲכָל מֻתָּר:
וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. מֻתָּר לְהַשְׁאִילָן לְמֻדָּר מַאֲכָל. וְדַוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אָסוּר, דְּכָל הֲנָאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַאֲכָל שֶׁאִם לֹא הֶהֱנָהוּ זֶה מְחֻסָּר בָּהּ שְׁוֵה פְּרוּטָה, הֲנָאַת מַאֲכָל הוּא, שֶׁהֲרֵי רְאוּיָה אוֹתָהּ פְּרוּטָה לִקְנוֹת בָּהּ מַאֲכָל {כג}:
נֶדֶר. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, וּלְאַחַר זְמַן הִפְרִישָׁהּ וְנֶאֶבְדָה, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ:
נְדָבָה. הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה {כד}, וְנֶאֶבְדָה, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא קִבְּלָהּ עָלָיו. אֲבָל לְעִנְיַן בַּל תְּאַחֵר זֶה וָזֶה שָׁוִין, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כג) כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ, הֲרֵי נֶדֶר וּנְדָבָה אֲמוּרִים בָּעִנְיָן:
Toss. Yom Tov non traduit
{כג} וְהוּא הִדִּירוֹ הֲנָאָה הַמְבִיאָה לִידֵי מַאֲכָל: {כד} וּפָשׁוּט דְּהוּא הַדִּין לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן בָּאִין חוֹבָה וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ''ם עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים אוֹ מִנְחָה: {כה} אֶלָּא כוּ'. הִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת וְהָאִיכָּא דְּנֵדֶר אֵינוֹ בָּא מִן הַמַּעֲשֵׂר וּנְדָבָה בָּא מֵהַמַּעֲשֵׂר, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא מַיְרֵי בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁהֻפְרְשׁוּ כְּבָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כו} חַיָּב. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָאֵי:
Rambam non traduit
אין בין המודר הנאה מחבירו כו': נדר הוא שיאמר אדם הרי עלי עולה או שלמים. ונדבה היא שיאמר הרי זו עולה או שלמים. ואם מת או נגנב קרבן נדבה אינו חייב באחריותו לפי שהוא יחדו והפרישו והוא עובר בבל תאחר על שניהם כמו שאמר השם יתברך (דברים כג) מוצא שפתיך תשמור ועשית וגו' ואמרו בפירוש כאשר נדרת זה נדר לה' אלהיך אלו חטאות ואשמות עולות ושלמים נדבה כמשמעה אשר דברת אלו קדשי בדק הבית בפיך זו צדקה:
7
אֵין בֵּין זָב הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לְרוֹאֶה שָׁלֹשׁ אֶלָּא קָרְבָּן. אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט אֶלָּא פְרִיעָה וּפְרִימָה {כח}. אֵין בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לְטָהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט אֶלָּא תִגְלַחַת וְצִפֳּרִים:
R. Bartenura non traduit
שְׁתֵּי רְאִיּוֹת. בֵּין בְּיוֹם אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי יָמִים רְצוּפִים. וְכֵן שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בֵּין בְּיוֹם אֶחָד בֵּין בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים, אוֹ שְׁתַּיִם בְּיוֹם אֶחָד וְאַחַת לְמָחָר:
אֶלָּא קָרְבָּן. שֶׁזָּב הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת אֵינוֹ טָעוּן קָרְבָּן. אֲבָל לְעִנְיַן לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אַב הַטֻּמְאָה וַאֲפִלּוּ לֹא נָגַע בָּהֶן, וּסְפִירַת שִׁבְעָה מִשֶּׁיִּפְסֹק מִזּוֹבוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִמְנוֹת שִׁבְעָה נְקִיִּים קֹדֶם שֶׁיִּטְבֹּל, זֶה וָזֶה שָׁוִים:
אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר. שֶׁטָּעוּן הֶסְגֵּר כְּדִכְתִיב (וַיִּקְרָא יג) וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים:
לִמְצֹרָע מֻחְלָט. שֶׁטִּמְּאוֹ הַכֹּהֵן לְגַמְרֵי {כז}:
אֶלָּא פְרִיעָה וּפְרִימָה. הָא לְעִנְיַן שִׁלּוּחַ וְטֻמְאָה זֶה וָזֶה שָׁוִין:
אֵין בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לְטָהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט אֶלָּא תִגְלַחַת וְצִפֳּרִים. דְּגַבֵּי תִּגְלַחַת וְצִפֳּרִים כְּתִיב (שָׁם יד) וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ, יָצָא מֻסְגָּר שֶׁצָּרָעְתּוֹ תְּלוּיָה בַּיָּמִים, שֶׁאֲפִלּוּ נִרְפָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻסְגָּר שִׁבְעָה יָמִים. אֲבָל לְעִנְיַן טָהֳרָה בְּמִקְוֶה זֶה וָזֶה שָׁוִין, דִּבְטָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר נַמִּי כְּתִיב (שָׁם יג) וְכִבֵּס בְּגָדָיו וְטָהֵר. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא נַמִּי קָרְבְּנוֹת אָשָׁם וְלֹג שֶׁמֶן, מִיהוּ הָכָא בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וּרְפוּאָתוֹ הוּא דְּקָתָנֵי, וְלֹא אַיְרֵי בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵן בַּשְּׁמִינִי:
Toss. Yom Tov non traduit
{כז} תַּרְגּוּם לַצְּמִיתוּת (וַיִּקְרָא כה) לַחֲלוּטִין. הָרַמְבַּ''ם: {כח} פְּרִיעָה וּפְרִימָה. בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרוּמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָּרוּעַ (שָׁם יג), וּבִמְצֹרָע מֻחְלָט כְּתִיב. וְהוּא הַדִּין לְעִנְיַן וְעַל שָׂפָם יַעֲטֶה, וּמַתְנִיתִין רֵישָׁא דִּקְרָא נָקְטָה. אֲבָל לְעִנְיַן וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא דִּכְתִיב בְּהַהוּא קְרָא שָׁוִים הֵם, דְּכֵן מְרַבֶּה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לְכָל הַמְטַמְּאִים, לֹא מְצֹרָעִים בִּלְבַד:
Rambam non traduit
אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש כו': אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט כו': כבר בארנו בפרק שמיני של פסחים (הל' ה') מענין זב בעל שתי ראיות או בעל שלש ראיות כל מה שצריך בהבנת זה הדבר ועוד יתבארו כל משפטי הזבות במקומן והדבר שהן שוין בו הוא טומאה וספירת שבעה כמו שבארנו שם. ומצורע מוסגר הוא אותו שאמר בו הש''י והסגירו הכהן. ומוחלט הוא אותו שאמר בו הש''י וטמאו הכהן. ענין מוחלט שנצמת דינו ופסקו עליו לטומאה תרגום לצמיתות לחלוטין ונשתוו שניהם לטומאה ושלוח מחוץ למחנה וטהור מתוך ההסגר אינו צריך תגלחת וצפרין למה שאמר הש''י ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע ובאה הקבלה אע''פ שהדבר ברור מי שצרעתו תלויה ברפואתו הוא שצריך תגלחת וצפרים יצא מוסגר שצרעתו תלויה בימים והוא אמרו והסגירו שבעת ימים ואחר יטהר אפילו נשאר אותו סימן כמו שנתבאר בפירוש במסכת נגעים ונשתוו שניהן בטהרה במים לפי שנאמר בטהור מתוך הסגר וכבס בגדיו וטהר:
8
אֵין בֵּין סְפָרִים {כט} לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֶלָּא {ל} שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית {לא}. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ {לב} שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית:
R. Bartenura non traduit
נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן. בִּכְתָב שֶׁל כָּל אֻמָּה וּבְלָשׁוֹן שֶׁל כָּל אֻמָּה:
אֵין נִכְתָּבִין אֶלָּא יְוָנִית. וְטַעְמָא דְּשָׁרוּ סְפָרִים בִּיוָנִית יוֹתֵר מִשְּׁאָר לְשׁוֹנוֹת, דְּאָמַר קְרָא (בְּרֵאשִׁית ט) יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, יָפְיָפוּתוֹ שֶׁל יֶפֶת, כְּלוֹמַר הַלָּשׁוֹן הַיָּפָה שֶׁבְּכָל בְּנֵי יֶפֶת, יִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, וְאֵין לְךָ לָשׁוֹן יָפָה בְּכָל בְּנֵי יֶפֶת כִּלְשׁוֹן יְוָנִי. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מִיהוּ בַּזְּמַן הַזֶּה כְּבָר אָבַד אוֹתוֹ לְשׁוֹן יְוָנִי וְנִשְׁתַּבֵּשׁ, לְפִיכָךְ אֵין כּוֹתְבִין סְפָרִים בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא בִּכְתַב הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
Toss. Yom Tov non traduit
{כט} סְפָרִים. תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. רַשִׁ''י: {ל} אֶלָּא כוּ'. הָא לְתוֹפְרָן בְּגִידִין וּלְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם זֶה וְזֶה שָׁוִין. גְּמָרָא: {לא} אַשּׁוּרִית. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְטַעֲמָא בַּגְּמָרָא, דְּבִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת כְּתִיב וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בַּהֲוָיָתָן יִהְיוּ (וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ב' אוֹת ה'): {לב} לא הִתִּירוּ. לָשׁוֹן אַחֵר חוּץ מִלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא יְוָנִית. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
אין בין ספרים לתפילין ומזוזות כו': רצו באמרם בכל לשון בכתב כל אומה ובלשון כל אומה וספרים ותפילין ומזוזות שתנאי כתיבתם כולם שוין כמו שנתבאר במנחות. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
9
אֵין בֵּין כֹּהֵן מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרֻבֶּה בְגָדִים אֶלָּא פַּר {לג} הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. אֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה:
R. Bartenura non traduit
לִמְרֻבֶּה בִבְגָדִים. כֹּהֲנִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּבַיִת שֵׁנִי, וְאַף בְּבַיִת רִאשׁוֹן מִן יֹאשִׁיָּהוּ וְאֵילָךְ שֶׁנִּגְנְזָה צְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּיָמָיו, וְלֹא הָיוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים אֶלָּא בִּלְבִישַׁת הַבְּגָדִים בִּלְבַד:
פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. כֹּהֵן מָשׁוּחַ שֶׁהוֹרָה הֶתֵּר בְּדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת, וְעָשָׂה כְּהוֹרָאָתוֹ, מֵבִיא פָּר, כְּדִכְתִיב (וַיִּקְרָא ד) וְאִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ:
כֹּהֵן הַמְשַׁמֵּשׁ. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵרַע בּוֹ פְסוּל וּמִנּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו וְעָבַר פְּסוּלוֹ וְחָזַר לַעֲבוֹדָתוֹ, וְהֶעֱבִירוּ הַבָּא תַּחְתָּיו, הָרִאשׁוֹן קָרוּי מְשַׁמֵּשׁ, וְהַשֵּׁנִי עָבַר:
אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא שְׁנַיִם. וְכֵן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה חֲבִיתֵי כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבְּכָל יוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא שְׁתַּיִם. הָא לְכָל שְׁאָר דְּבָרִים זֶה וָזֶה שָׁוִין, אִם בָּא לְהַקְטִיר אוֹ לַעֲבֹד שׁוּם עֲבוֹדָה מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמֹנָה בְּגָדִים, וּשְׁנֵיהֶם מְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה, וּמֻזְהָרִים עַל הָאַלְמָנָה, וּמַקְרִיבִין אוֹנְנִין {לד}:
Toss. Yom Tov non traduit
{לג} אֶלָּא פַּר כוּ'. הָא לְעִנְיַן פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה זֶה וְזֶה שָׁוִין. גְּמָרָא: {לד} שַׁיַּר טוּבָא דִּתְנָן בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ג' דְּהוֹרָיוֹת:
Rambam non traduit
אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה כו': מרובה בגדים הוא כהן בבית שני שלא היה להם שמן המשחה אבל היה כהן גדול בלבישתו בגדי כהונה גדולה. ופר הבא על כל המצות הוא מה שאמר הש''י אם הכהן המשיח. ונשתוו שניהן בפר יוה''כ ועשירית האיפה. וכהן שעבר הוא כשאירע פסול בכ''ג ביה''כ ומינו אחר תחתיו כמו שביאר ביומא שאחר יוה''כ ישוב הראשון לגדולתו ויעבור השני שנתמנה ונשתוו שניהן שהן מצווין על הבתולה ואסורין באלמנה ושאר דיני כה''ג חובה על שניהן מלבד אלו שזכרנו:
10
אֵין בֵּין בָּמָה גְדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה אֶלָּא פְסָחִים. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא נִדָּר וְנִדָּב, קָרֵב בַּבָּמָה {לז}. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ לֹא נִדָּר וְלֹא נִדָּב, אֵינוֹ קָרֵב בַּבָּמָה:
R. Bartenura non traduit
אֵין בֵּין בָּמָה גְדוֹלָה. בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת מַיְרֵי. בָּמָה גְּדוֹלָה הִיא בָּמַת צִבּוּר שֶׁהָיְתָה בְּנֹב וְגִבְעוֹן {לה}:
לְבָמָה קְטַנָּה. שֶׁל כָּל יָחִיד וְיָחִיד, שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה עוֹשֶׂה בָּמָה לְעַצְמוֹ:
אֶלָּא פְסָחִים. וְכָל שֶׁהוּא כְּעֵין פְּסָחִים {לו}, דְּהַיְנוּ הַחוֹבוֹת שֶׁקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן כַּפֶּסַח, כְּגוֹן תְּמִידִים וּמוּסָפִים. אֲבָל חוֹבוֹת שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהֶם זְמַן, כְּגוֹן פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אַף בְּבָמָה גְּדוֹלָה לֹא הָיוּ קְרֵבִין:
Toss. Yom Tov non traduit
{לה} אַף עַל פִּי שֶׁמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה שָׁם, הָכְתִיב (מְלָכִים א ג) וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעוֹנָהּ לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה: {לו} דְּהָא קָתָנֵי סֵיפָא כָּל שֶׁאֵינוֹ כוּ' אֵינוֹ קָרֵב בְּבָמָה קְטַנָּה, הָא בַּגְּדוֹלָה קָרֵב, וְהַיְנוּ דְּאָתֵי בְּזֶה הַכְּלָל. וּמִשּׁוּם דְּמִפְּסָחִים יָלֵיף (בִּזְבָחִים קיג) לְהָכִי נָקִיט פְּסָחִים טְפֵי מֵאִינָךְ: {לז} בַּבָּמָה. קְטַנָּה. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
אין בין במה גדולה לבמה קטנה כו': במה גדולה היא במת צבור כמו שאמר הכתוב היא הבמה הגדולה ואמרו אינו קרב בבמה ר''ל בבמה. קטנה שהיא במת יחיד וכ''ז בשעה שהותרו הבמות כמו שיתבאר בפרק האחרון מזבחים (הל' ט'):
11
אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה, וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. וְכָאן וְכָאן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קְדֻשַּׁת שִׁילֹה יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר, וּקְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר:
R. Bartenura non traduit
בְּכָל הָרוֹאֶה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת מִשָּׁם אֶת שִׁילֹה:
יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר. כְּשֶׁחָרְבָה שִׁילֹה הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת:
Rambam non traduit
אין בין שילה לירושלים כו': בכל הרואה ר''ל שהיו אוכלין בכל מקום שהיה יכול לראות את שילה. ואמר יש אחריה היתר רוצה לומר כי אחר שגדל השם יתברך לשילה *כשחרב התיר לנו ההקרבה בבמות. ומאחר שבחר בירושלים אין מקריבין בשום מקום זולתו לעולם ואע''פ שחרב אסור להקריב בבמה. ועוד יתבארו עיקרי אלו הדינים כולם וראיותיהם בסוף זבחים:
פרק ב
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source