Chap. 35
1
וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
L’Éternel parla à Moïse dans les plaines de Moab, près du Jourdain, vers Jéricho, en disant :
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Onkelos
Targ. Yonathan
2
צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים
"Avertis les enfants d’Israël qu’ils doivent donner aux Lévites, sur leur part de possession, des villes pour qu’ils y habitent, outre une banlieue, autour de ces villes, que vous leur donnerez également.
3
והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם
Les villes leur serviront pour l’habitation ; et les banlieues seront pour leur bétail, pour leurs biens, pour tous les besoins de leur vie.
4
ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב
Ces banlieues des villes que vous donnerez aux Lévites comporteront, à partir du mur de chaque ville, un rayon de mille coudées.
5
ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים
Vous mesurerez, extérieurement à la ville, deux mille coudées du côté de l’orient, deux mille du côté du midi, deux mille du côté de l’occident et deux mille du côté du nord, ayant pour centre la ville : telles seront les banlieues de leurs villes.
6
ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר
Ces villes que vous devez donner aux Lévites sont, d’abord, les six villes de refuge, que vous accorderez pour que le meurtrier s’y retire ; en outre, vous y ajouterez quarante-deux villes.
7
כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן
Total des villes que vous donnerez aux Lévites : quarante-huit villes, avec leurs banlieues.
8
והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים
Pour ces villes que vous devez distraire de la propriété des enfants d’Israël, vous exigerez davantage de la plus grande tribu, à la moindre vous demanderez moins : chacun cédera de son territoire aux Lévites, à proportion de la part qu’il aura obtenue."
L’Éternel parla à Moïse en ces termes :
10
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען
"Parle aux enfants d’Israël, et dis-leur : Comme vous allez passer le Jourdain pour gagner le pays de Canaan,
11
והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה
vous choisirez des villes propres à vous servir de cités d’asile : là se réfugiera le meurtrier, homicide par imprudence.
12
והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט
Ces villes serviront, chez vous, d’asile contre le vengeur du sang, afin que le meurtrier ne meure point avant d’avoir comparu devant l’assemblée pour être jugé.
13
והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם
Quant aux villes à donner, vous aurez six villes de refuge.
14
את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה
Vous accorderez trois de ces villes en deçà du Jourdain, et les trois autres dans le pays de Canaan ; elles seront villes de refuge.
15
לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה
Pour les enfants d’Israël comme pour l’étranger et le domicilié parmi eux, ces six villes serviront d’asile, où pourra se réfugier quiconque a tué une personne involontairement.
16
ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
Que s’il l’a frappée avec un instrument de fer et qu’elle en soit morte, c’est un assassin ; l’assassin doit être mis à mort.
17
ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
Si, s’armant d’une pierre qui peut donner la mort, il a porté un coup mortel, c’est un assassin ; l’assassin doit être mis à mort.
18
או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
Pareillement, si, armé d’un objet en bois pouvant donner la mort, il a porté un coup mortel, c’est un assassin ; l’assassin doit être mis à mort.
19
גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו
C’est le vengeur du sang qui fera mourir l’assassin ; s’il le rencontre, qu’il le fasse mourir.
20
ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת
Si quelqu’un heurte un autre par haine ou lui lance quelque chose avec préméditation, et qu’il en meure ;
21
או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו
ou si, par inimitié, il lui porte un coup avec la main et qu’il meure, l’homicide doit être mis à mort, c’est un assassin ; le vengeur du sang devra le tuer sitôt qu’il le rencontre.
22
ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה
Mais s’il l’a heurté fortuitement, sans hostilité, ou s’il a jeté quelque objet sur lui sans dessein de l’atteindre ;
23
או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו
si encore, tenant une pierre qui peut donner la mort, il la fait tomber sur quelqu’un qu’il n’avait pas vu et le fait mourir, sans d’ailleurs être son ennemi ni lui vouloir du mal,
24
ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה
l’assemblée sera juge entre l’homicide et le vengeur du sang, en s’inspirant de ces règles.
25
והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש
Et cette assemblée soustraira le meurtrier à l’action du vengeur du sang, et elle le fera reconduire à la ville de refuge où il s’était retiré ; et il y demeurera jusqu’à la mort du grand-pontife, qu’on aura oint de l’huile sacrée.
26
ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה
Mais si le meurtrier vient à quitter l’enceinte de la ville de refuge où il s’est retiré,
27
ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם
et que le vengeur du sang, le rencontrant hors des limites de son asile, tue le meurtrier, il ne sera point punissable.
28
כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו
Car le meurtrier doit rester dans son asile jusqu’à la mort du grand-pontife ; et après la mort de ce pontife seulement, il pourra retourner au pays de sa possession.
29
והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם
Ces prescriptions auront pour vous force de loi dans toutes vos générations, dans toutes vos demeures.
30
כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות
Dans tout cas d’homicide, c’est sur une déclaration de témoins qu’on fera mourir l’assassin ; mais un témoin unique ne peut, par sa déposition, faire condamner une personne à mort.
31
ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת
Vous n’accepterez point de rançon pour la vie d’un meurtrier, s’il est coupable et digne de mort : il faut qu’il meure.
32
ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן
Vous n’accepterez pas non plus de rançon pour que, dispensé de fuir dans la ville de refuge, on puisse revenir habiter dans le pays avant la mort du pontife.
33
ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו
De la sorte, vous ne souillerez point le pays où vous demeurez. Car le sang est une souillure pour la terre ; et la terre où le sang a coulé ne peut être lavée de cette souillure que par le sang de celui qui l’a répandu.
34
ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל
Ne déshonorez point le pays où vous habiterez, dans lequel je résiderai ; car moi-même, Éternel, je réside au milieu des enfants d’Israël."
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source