Chap. 5
1
הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְעֶצֶם מִן הַמֵּת וְעֶצֶם מִן הַנְּבֵלָה, וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מִבֵּית הַפְּרָס, גּוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ הָעַמִּים, שְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן הָלַךְ, הֶאֱהִיל עַל אַחַד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ עַל אֵיזֶה מֵהֶן הֶאֱהִיל, הִסִּיט אֶת אַחַד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶם הִסִּיט, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים:
R. Bartenura non traduit
הַשֶּׁרֶץ. שֶׁרֶץ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא:
צְפַרְדֵּעַ. טָהוֹר. וּלְפִי שֶׁצְּפַרְדֵּעַ דּוֹמֶה לְצָב וְטָעוּ בֵּיהּ, מִשּׁוּם הָכִי נָקַט צְפַרְדֵּעַ:
כַּזַּיִת מִן הַמֵּת. מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. וּנְבֵלָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל:
עֶצֶם מִן הַמֵּת. מְטַמֵּא בְּהֶסֵּט, וְעֶצֶם דִּנְבֵלָה טָהוֹר:
גּוּשׁ מִבֵּית הַפְּרָס וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ הָעַמִּים. מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל:
שְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא. שֶׁאֶחָד מֵהֶן קֶבֶר מֻטָּל בּוֹ לְרָחְבּוֹ, וּמְמַלֵּא אֶת כֻּלּוֹ, וְאֵין עוֹבֵר בּוֹ שֶּׁלֹא יַאֲהִיל:
הֶאֱהִיל עַל אַחַד מֵהֶן. עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה קָאֵי:
הִסִּיט אֶחָד מֵהֶן. [עַל עֶצֶם מִן הַמֵּת וְעֶצֶם מִן הַנְּבֵלָה, וְכֵן] אַגּוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מִבֵּית הַפְּרָס וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ הָעַמִּים קָאֵי, דִּמְטַמְּאִין בְּהֶסֵּט:
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר הָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁעָשָׂה טָהֳרוֹת {א}, כֵּיוָן דְּאֵין לָהֶם תַּקָּנָה כְּשֶׁנִּטְמְאוּ. אֲבָל לְגַבֵּי גַּבְרָא לְהַצְרִיכוֹ טְבִילָה וְהַזָּאָה, סְבִירָא לֵיהּ דְּצָרִיךְ טְבִילָה וְהַזָּאָה, שֶׁמָּא הַיּוֹם וּמָחָר יִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁנִּטְמָא:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. דַּאֲפִלּוּ גַּבְרָא דְּאִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא לֹא מַצְרְכִינַן לֵיהּ טְבִילָה וְהַזָּאָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וְאֶפְשָׁר שֶׁאִם נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא בְּסָפֵק קֹדֶם שֶׁעָשָׂה טָהֳרוֹת, אִם הָיָה עוֹשֶׂה טָהֳרוֹת אַחַר כָּךְ, הָיוּ טְמֵאוֹת לְרַבִּי עֲקִיבָא. הָרַ''שׁ:
Rambam non traduit
כבר ביארנו בראש כלים שהשרץ מטמא במגע ולא במשא וידוע הוא שהצפרדע טהור כמו שביארנו בפתיחה וכזית מן המת מטמא באהל והנבלה לא תטמא באהל ועצם מן המת מטמא ועצמות הנבילה לא יטמאו כפי מה שביארנו בפתיחה ויהיה השביל טמא כגון שיהיה בבית הקברות וביארנו בשני מאהלות שבית הפרס עצמו וארץ העמים מטמא במגע ואמרו הסיט את אחד מהן שב אל גוש ארץ טהורה וגוש בית הפרס כי גוש בית הפרס וארץ העמים ג''כ מטמאים במשא אמנם הנבלה והמת כל אחד מהן מטמא בהסט כמו שביארנו בראש כלים ועוד נוסיף בזה ביאור בזבים והשרץ לא יטמא בהסט ואין הלכה כרבי עקיבא:
2
אֶחָד שֶׁאָמַר, נָגַעְתִּי בָזֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא טָמֵא וְאִם הוּא טָהוֹר, נָגַעְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם נָגַעְתִּי, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא בְּכֻלָּן, וּמְטַהֵר בַּשְּׁבִיל, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַהֲלֹךְ וְאֵין דַּרְכָּם לִגָּע:
R. Bartenura non traduit
אֶחָד שֶׁאָמַר נָגַעְתִּי בָזֶה. אַהַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ דְּרֵישָׁא קָאֵי, דִּצְפַרְדֵּעַ דּוֹמָה לְצָב וְטָעוּ בֵּיהּ:
שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַהֲלֹךְ. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִמְנֹעַ עַצְמוֹ שֶּׁלֹא יֵלֵךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים {ב}, הִלְכָּךְ סְפֵק שְׁבִילִין טָהוֹר. אֲבָל מַגָּע אֶפְשָׁר לְאָדָם שֶּׁלֹא לִגַּע, הִלְכָּךְ כִּי מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי נָגַע אִי לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְּרַבִּי עֲקִיבָא וְלֹא כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{ב} וְהָוֵי כְּאֵין לוֹ תַּקָּנָה. שֶׁכָּךְ כָּתַב הָרַ''שׁ דְּרַבִּי יוֹסֵי נַמִּי דַּוְקָא כְּשֶׁכְּבָר עָשָׂה טָהֳרוֹת מְטַהֵר:
Rambam non traduit
אמרו נגיעתו בזה ר''ל באדם זה: ר' יוסי אומר א''א לאדם מללכת ברה''ר ולזה ספק שבילים טהור אמנם המגע אשר אינו הכרחי כל עוד שנסתפק אם נגע בו או לא נגע ספקו טמא ואין הלכה כר''ע ולא כרבי יוסי:
3
שְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֱכְלוּ, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְטָהַר {ג}, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. אִם לֹא טָהַר בֵּינְתַיִם, הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ:
R. Bartenura non traduit
הִזָּה וְשָׁנָה. הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי, וְשָׁנָה בַּשְּׁבִיעִי:
אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. אַף עַל גַּב דְּבִשְׁנַיִם שֶׁהָלְכוּ מוֹקְמִינַן כָּל חַד בְּחֶזְקַת טָהֳרָה, כְּדִתְנַן לְקַמָּן, הָכָא גַּבֵּי חַד בִּתְרֵי זִמְנֵי לֹא שַׁיָּךְ לְטַהֵר בַּקַּיָּמוֹת, דַּאֲפִלּוּ בִּשְׁנַיִם כְּשֶׁבָּאוּ לִשָּׁאֵל בְּבַת אַחַת, טְמֵאִין. וְחַד אֲפִלּוּ בָּזֶה אַחַר זֶה כְּבַת אַחַת דָּמֵי:
וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ. דְּוַדַּאי טָמֵא הָיָה כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ג} וְטָהַר. פֵּרוּשׁ, בְּהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. וּלְעִנְיַן תְּרוּמָה, דִּטְבוּל יוֹם פּוֹסֵל בָּהּ מִדְּאוֹרַיְתָא:
Rambam non traduit
כבר ביארנו שהשביל לא יהיה טמא אלא בטומאת מת ולזה אמר הזה ושנה וטבל. והשניות ישרפו ביאר שאינן ספק אחר שנכנס בשני השבילין יחד ואחד מהן ודאי טמא:
4
הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, נָגַע {ד} בְּאַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֱכְלוּ, טָבַל, נָגַע בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. אִם לֹא טָבַל בֵּינְתַיִם, הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} נָגַע כוּ'. מַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁדִּין מַגָּע שָׁוֶה לְדִין הַשְּׁבִיל, וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר דֶּרֶךְ לַהֲלֹךְ וְאֵין דֶּרֶךְ לִגַּע. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam non traduit
זה מבואר וזה הדין הוא כמו הדין הקודם ואמנם [משמיענו] (כוונת) [זה] הדין בטומאת השביל והמשפט בטומאת מגע שהכל משפט אחד ואפי' לר' יוסי שאומר דרכו של אדם להלוך ואין דרכו ליגע:
5
שְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶן וְעָשָׂה טָהֳרוֹת {ה}, וּבָא חֲבֵרוֹ וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם נִשְׁאֲלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ, טְהוֹרִין. וְאִם נִשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טְמֵאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאִים:
R. Bartenura non traduit
אִם נִשְׁאֲלוּ. כָּל אֶחָד לַחֲכָמִים עַל סְפֵקוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֵין בֵּית דִּין יְכוֹלִין לְטַמְּאָן, דְּהָא קַיְמָא לָן סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר. וְאִם בָּאוּ בְּבַת אַחַת, הוֹאִיל וּבְהוֹרָאָה אַחַת יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר טְמֵאִין אַתֶּם אוֹ טְהוֹרִים אַתֶּם, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לוֹמַר טְהוֹרִים אַתֶּם, שֶׁהֲרֵי אֶחָד וַדַּאי טָמֵא:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאִין. לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה כְּשֶׁבָּאוּ לִשָּׁאֵל בְּבַת אַחַת, דְּדִבְרֵי הַכֹּל טְמֵאִין {ו}. וּכְשֶׁבָּאוּ לִשָּׁאֵל זֶה אַחַר זֶה דִּבְרֵי הַכֹּל טְהוֹרִים {ז}. עַל מָה נֶחְלְקוּ, עַל הַבָּא לִשָּׁאֵל עָלָיו וְעַל חֲבֵרוֹ, דְּרַבִּי יְהוּדָה מְדַמֵּי לֵיהּ לְזֶה אַחַר זֶה, וְרַבִּי יוֹסֵי מְדַמֵּי לֵיהּ לְבַת אַחַת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} וְעָשָׂה כוּ'. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי אִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, דִּכְרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ לְגַבֵּי אָדָם. תּוֹסָפוֹת: {ו} מִדְּרַבָּנָן. דְּמִדְּאוֹרַיְתָא טְהוֹרִים. תּוֹסָפוֹת: {ז} לֹא שֶׁיֹּאכַל אָדָם אֶחָד, דְּאִם כֵּן יֹאכַל וַדַּאי טֻמְאָה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
אין מחלוקת אם באו זה אחר זה ששניהן טהורין לפי שכל מי שיבא מהן יאמרו אליו טהור אתה ואם נשאלו שניהן כאחת טמאים ואמנם מחלוקתם בימי ששאל עליו ועל חבירו כמו שביאר הגמרא וכן לשון התוס' (פ''ו) שנים היינו ובשני שבילים הלכנו ושני טהרות עשינו רבי יהודה ישימם כאילו באו זה אחר זה ורבי יוסי ישימם כאילו באו בבת אחת והלכה כרבי יוסי:
6
שְׁנֵי כִכָּרִים, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, אָכַל אֶת אַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וּבָא חֲבֵרוֹ וְאָכַל אֶת הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם נִשְׁאֲלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ, טְהוֹרִין. וְאִם נִשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, טְמֵאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאִים:
R. Bartenura non traduit
אָכַל אַחַד מֵהֶן. תָּנָא טֻמְאָה דְּאוֹרַיְתָא וְקָתָנֵי טֻמְאָה דְּרַבָּנָן. וּפְלוּגְתַּיְהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי הָכָא נַמִּי בְּבָא לִשָּׁאֵל עָלָיו וְעַל חֲבֵרוֹ, כִּפְלוּגְתַּיְהוּ לְעֵיל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Rambam non traduit
כבר קדם לך בפרק שקודם זה שספק דברי סופרים טהור ושאם נסתפק אם אכל אוכלים טמאים אם לא שהוא טהור ומחלוקתן ג''כ פה בבא להשאל עליו ועל חבירו כמו שביארנו במה שקדם ודע שאין הבדל בין טומאה חמורה לטומאה קלה בכמו אלה הספיקות והלכה כר' יוסי:
7
מִי שֶׁיָּשַׁב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אֶחָד וְדָרַס עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁרָקַק וְנָגַע בְּרֻקּוֹ, עַל רֻקּוֹ שׂוֹרְפִים אֶת הַתְּרוּמָה, וְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. יָשֵׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעָמַד, כֵּלָיו טְמֵאִים מִדְרָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם חַי אִם מֵת, וּבַשַּׁחַר עָמַד וּמְצָאוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן:
R. Bartenura non traduit
עַל רֻקּוֹ שׂוֹרְפִים. שֶׁעַל רֻקִּים הַנִּמְצָאִים שׂוֹרְפִים אֶת הַתְּרוּמָה, כְּדִתְנַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן סָפֵק, וְלֹא אָזְלִינַן בָּתַר רֻבָּא:
וְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב. אִם רֹב אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר זָבִים וְזָבוֹת {ח}, שׂוֹרְפִין:
כֵּלָיו טְמֵאִין מִדְרָס. אַף עַל גַּב דִּבְיָשַׁב וּבָא אֶחָד וְדָרַס הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, יָשֵׁן שָׁאנֵי, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא רֹב בְּנֵי אָדָם דָּרְסוּ עַל בְּגָדָיו וְאֶחָד מֵהֶן זָב אוֹ זָבָה:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כֵּיוָן דַּהֲוֵי סָפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר, שֶׁמָּא לֹא דָּרַס כְּלָל:
נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דַּוְקָא מַיְרֵי:
וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אִם רָאָהוּ חַי מִבָּעֶרֶב אַף עַל פִּי שֶׁבָּא שַׁחֲרִית וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת, מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר שֶׁהוּא טָהוֹר, וּכְשֶׁלֹּא רָאָהוּ חַי פְּלִיגֵי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{ח} דְּאַף עַל גַּב דְּבִגְדֵי עַם הָאָרֶץ מִדְרָס, לָאו דְּעַם הָאָרֶץ עוֹשֵׂהוּ מִדְרָס, אֶלָּא שֶׁמָּא יָשְׁבָה עֲלֵיהֶן אִשְׁתּוֹ נִדָּה. וְקָשֶׁה, דְּמַשְׁמַע דְּאָתְיָא כְּרַבִּי מֵאִיר, וּלְרַבִּי מֵאִיר סְמוֹךְ מִעוּטָא לַחֲזָקָה וְאִתְּרַע לֵיהּ רֻבָּא. הָרַ''שׁ. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלֹא סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר סְמֹךְ מִעוּטָא לַחֲזָקָה אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן לְהַחְמִיר, נִיחָא:
Rambam non traduit
כבר הקדמנו בפרק אשר לפני זה שהרוקין הנמצאי' שורפים עליה' את התרומה ואע''פ שהן ספק ולכן אם נגע ברוק זה האיש הסכל נהיה טמא בספק ואם נגע בתרומה תשרף אמנם אם נגע בבגדיו ר''ל בבגד זה האיש הסכל היושב ברה''ר ונמשך בזה הרוב ר''ל אם יהיו רוב אנשי העיר טמאים הנה הוא טמא ואם היו רובם טהורים הנה הוא טהור ואחר אמר שאם ישן ברה''ר הנה כליו טמאים מדרס לפי שלפעמים דרס עליו הזב זו היא סברת ר''מ אמנם חכמים אומרים שלא נחזיק טומאה בשום פנים כאשר אין שם להתלות ובתוספתא מודים חכמי' לר''מ שאם ראהו חי מבערב אע''פ שהוא בא בשחרית ומצאו מת הנה הוא טהור מפני שזה ספק רה''ר והלכה כחכמים:
8
שׁוֹטָה {ט} אַחַת בָּעִיר, אוֹ נָכְרִית, אוֹ כוּתִית, כָּל הָרֻקִּים שֶׁבָּעִיר טְמֵאִין {יא}. מִי שֶׁדָּרְסָה אִשָּׁה עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה עִמּוֹ בִּסְפִינָה, אִם מַכִּירָתוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין. וְאִם לָאו, יִשְׁאָלֶנָּה:
R. Bartenura non traduit
שׁוֹטָה אַחַת בָּעִיר. וְדַוְקָא אִשָּׁה שׁוֹטָה, אֲבָל אָדָם {י} שׁוֹטֶה לֹא, דְּאִשָּׁה רְגִילָה בְּנִדּוּת, וְאֵין אָדָם רָגִיל בְּזִיבוֹת:
אוֹ נָכְרִית. וְהוּא הַדִּין לְנָכְרִי, דְּמִדְּאוֹרַיְתָא אֵין חִלּוּק בֵּין נָכְרִי לְנָכְרִית, וְכֻלָּן טְהוֹרִין, וְרַבָּנָן גָּזְרוּ עֲלַיְהוּ שֶׁיִּהְיוּ כְּזָבִים. וְכֵן כּוּתִית אֵין חִלּוּק בֵּין כּוּתִי לְכוּתִית לְמַאן דְּאָמַר כּוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵן, וְגַם הָאִידְנָא גָּזְרוּ עֲלַיְהוּ שֶׁיִּהְיוּ כְּנָכְרִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם:
כָּל הָרֻקִּין שֶׁבָּעִיר טְמֵאִים. שֶׁדַּרְכָּן לַהֲלֹךְ בְּכָל הָעִיר:
אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה עִמּוֹ בִּסְפִינָה. דִּמְטַמְּאָה מִדְרָס אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּגָדֶיהָ נוֹגְעִים, כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ג' דְּזָבִים:
אִם מַכִּירָתוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה כֵּלָיו טְהוֹרִים. דְּאִם הָיְתָה נִדָּה אוֹ זָבָה לֹא הָיְתָה דּוֹרֶסֶת עַל בְּגָדָיו וְלֹא נִכְנֶסֶת עִמּוֹ בִּסְפִינָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} שׁוֹטָה כוּ'. וְיָדוּעַ שֶׁהַשּׁוֹטָה לֹא תִשְׁמֹר עַצְמָהּ וְלֹא תֵדַע וֶסְתָּהּ וְלֹא תִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה כְּפִי מַה שֶּׁיִּגְזֹר הַתּוֹרָה. הָרַמְבַּ''ם: {י} הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה הֶעְתִּיק לְשׁוֹן הָרַ''שׁ, אֲבָל אִישׁ כוּ'. וּבָרַ''שׁ סִיֵּם נַמִּי, וְאֵין אִישׁ: {יא} טְמֵאִין. לֹא יִרְצֶה שֶׁהֵן טְמֵאִין בְּסָפֵק כְּמוֹ הָרֻקִּים הַנִּמְצָאִים, כִּי הָתָם לֹא נִתְאַמֵּת אִישׁ טָמֵא, אָמְנָם הָכָא נִתְאַמַּתְנוּ הֱיוֹת רֹק טָמֵא נִמְצָא בְּזֹאת הַמְּדִינָה וְשֶׁבָּהּ הַטֻּמְאָה קְבוּעָה כוּ', וְזֶהוּ כַּוָּנַת אָמְרוֹ טְמֵאִים. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam non traduit
כבר ביארנו בפתיחה שהעובדי כוכבים כזבים לכל דבריהם ועוד יתבאר ברביעי מנדה (דף לא:) שהעובדת כוכבים בחזקת נדה לעולם וידוע הוא שהאשה השוטה לא תשמור עצמה ולא תדע עתות ווסתה ולא תשתדל בזה כפי מה שיגזרהו התורה ואמרו פה כל הרוקין טמאים לא ירצה בזה [שהן] טמאים בספק ויהיו כמו רוקים הנמצאים כי רוקים הנמצאים לא התאמת אצלנו איש טמא אמנם פה אשר נתאמתנו היות רוק טמא נמצא בזאת המדינה ושבה טומאה קבוע' הנה כל רוק שימצא בזאת המדינה הוא טמא כרוק הזב האמתי וזהו כונת אמרו טמאים:
9
עֵד אוֹמֵר נִטְמָא, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאתִי, טָהוֹר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאתִי, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הוּא נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. עֵד אוֹמֵר נִטְמָא, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִטְמָא, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִטְמָא, וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִטְמָא, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָמֵא. עֵד אוֹמֵר נִטְמָא וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִטְמָא, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת נִטְמָא וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא נִטְמָא, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר:
R. Bartenura non traduit
רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. שֶׁאִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה, לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי הַקַּל:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אָדָם נֶאֱמָן עַל פִּי עַצְמוֹ. דִּמְתָרְצִינַן דִּבּוּרֵיהּ, מַאי לֹא נִטְמֵאתִי דְּקָאָמַר, לֹא עָמַדְתִּי בְּטֻמְאָתִי אֶלָּא טָבַלְתִּי, וְהוֹאִיל וְכֵן, אָדָם נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ:
בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד טָמֵא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר. דַּחֲשִׁיב כִּשְׁאָר סְפֵק טֻמְאָה דְּעָלְמָא:
Rambam non traduit
זה כולו מבואר ועבר על העיקר הקודם שספק טומאה ברה''י טמא וברה''ר טהור ואין הלכה כר''מ:
פרק ו
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source