Chap. 3
1
לוּלָב {א} הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ {ג}, פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל. נִקְטַם {ו} רֹאשׁוֹ, נִפְרְצוּ עָלָיו, פָּסוּל. נִפְרְדוּ {ח} עָלָיו, כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יֶאֶגְדֶנּוּ {ט} מִלְמָעְלָה. צִנֵּי {י} הַר הַבַּרְזֶל, כְּשֵׁרוֹת. לוּלָב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ, כָּשֵׁר:
R. Bartenura non traduit
לוּלָב הַגָּזוּל פָּסוּל. דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם, מִשֶּׁלָּכֶם. וּלְאַחַר יֵאוּשׁ בְּעָלִים נְהִי דְּשֶׁלּוֹ הוּא שֶׁקּוֹנֶה אוֹתוֹ בְּיֵאוּשׁ, מִכָּל מָקוֹם הָוֵי מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה {ב}:
וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. דִּבְכֻלְּהוּ בָּעִינַן הָדָר {ד} וְלֵיכָּא:
שֶׁל אֲשֵׁרָה. אִילָן הַנֶּעֱבָד:
וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. דְּלִשְׂרֵפָה קָאֵי. וְלוּלָב בָּעֵי שִׁעוּר, וְהָנֵי כֵּיוָן דְּלִשְׂרֵפָה קַיְמֵי אֵין שִׁעוּרָן קַיָּם {ה}:
נִקְטַם רֹאשׁוֹ פָּסוּל. דְּלֹא הָוֵי הָדָר:
נִפְרְצוּ עָלָיו. וְאֵינָן מְחֻבָּרִין אֶלָּא עַל יְדֵי אֲגִידָה {ז}:
נִפְרְדוּ עָלָיו. מְחֻבָּרִים הֵן בַּשִּׁדְרָה, אֶלָּא שֶׁלְּמַעְלָה הֵן נִפְרָדִין לְכָאן וּלְכָאן כְּעַנְפֵי אִילָן:
יֶאֶגְדֶנּוּ מִלְמָעְלָה. אִם נִפְרְדוּ עָלָיו יְאַגְּדֵם שֶׁיִּהְיוּ עוֹלִים עִם הַשִּׁדְרָה כִּשְׁאָר לוּלָבִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
צִנֵּי הַר הַבַּרְזֶל. יֵשׁ דְּקָלִים שֶׁלּוּלָבִין שֶׁלָּהֶן עֲלֵיהֶן קְצָרִים מְאֹד וְאֵין עוֹלִין עַל אֹרֶךְ הַשִּׁדְרָה. אִם הֵן אֲרֻכִּין כָּל כָּךְ עַד שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה מַגִּיעַ לְצַד עִקָּרוֹ שֶׁל זֶה כְּשֵׁרִים:
כָּל לוּלָב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. כְּנֶגֶד אֹרֶךְ הַהֲדַס וְטֶפַח יוֹתֵר, כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ, דְּלוּלָב בָּעֵי לְנַעְנוּעֵי כְּדִלְקַמָּן:
כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ. תָּנֵי, וּכְדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ, דְּהַיְנוּ טֶפַח יוֹתֵר עַל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} לוּלָב. הוּא כַּפֹּת תְּמָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, וְהֵן חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל כוּ'. וּלְפִי שֶׁהַלּוּלָב נֶאֱגָד עִם הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִשְׁנָה ח' הִלְכָּךְ מְפָרֵשׁ לְהוּ בְּרֵישָׁא כוּ' וְאַף עַל גַּב דִּפְרִי עֵץ הָדָר בְּרֵישָׁא כְּתִיב, וְעוֹד דְּהָא מְבָרְכִין אַלּוּלָב הוֹאִיל וּבְמִינוֹ גָּבֹהַּ מִכֻּלָּן, הִלְכָּךְ נַמִּי אַקְדִּים פֵּרוּשֵׁיהּ וַהֲדַר מְפָרֵשׁ לְהוּ כְּסִדְרָן בַּכָּתוּב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ב} שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ (מַלְאָכִי א) גָּזוּל דּוּמְיָא דְּפִסֵּחַ, מַה פִּסֵּחַ דְּלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא כוּ', בִּשְׁלָמָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ מִכֶּם אָמַר רַחְמָנָא וְלָאו דִידֵיהּ הוּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה. גְּמָרָא. וְאִם תֹּאמַר לְקַמָּן דְּפָסְלִינַן שֶׁל אֲשֵׁרָה כוּ' מִשּׁוּם דְּמִכְתַּת שִׁעוּרֵיהּ, תֵּפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא דָּמִי לְגֶזֶל דְּמֵחֲמַת עֲבֵרַת הַגֶּזֶל בָּאָה הַמִּצְוָה שֶׁיּוֹצֵא בָּהּ, אֲבָל הָנֵי אַטּוּ מֵחֲמַת עֲבֵרָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בּוֹ מִי נָפֵיק בֵּיהּ. תּוֹסָפוֹת. וּמִדִּבְרֵי הָרַ''ב לָמַדְתִּי שִׁנּוּיָא אַחֲרִינָא, דְּהָא אִיכָּא לְאַקְשׁוֹיֵי, לָכֶם לָמָּה לִי, אֶלָּא עַל כָּרְחֲךָ מִשּׁוּם דְּמִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה יָלְפִינַן לַהּ אִיצְטְרִיךְ קְרָא דְּלָכֶם אַיּוֹם רִאשׁוֹן דְּמִדְּאוֹרַיְתָא הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ג} וְהַיָּבֵשׁ. פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת שֶׁיְּהֵא נִפְרָךָ בְּצִפֹּרֶן. וְהָרַאֲבַ''ד פֵּרֵשׁ מִשֶּׁיִּכְלֶה מַרְאֵה יַרְקוּת שֶׁבּוֹ וְיַלְבִּינוּ פָּנָיו, וְכֵן עִקָּר. טוּר: {ד} מִשּׁוּם דְּמַקְשִׁינַן כֻּלְּהוּ לְאֶתְרוֹג, כֵּיוָן דִּבְחַד קְרָא כְּתִיבֵי. גְּמָרָא: {ה} בַּגְּמָרָא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּנָקַט הַאי טַעֲמָא כְּדֵי לִפְסֹל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אֲבָל בָּרִאשׁוֹן הָא כְּתִיב לָכֶם וְהַאי לָאו לָכֶם הוּא כֵּיוָן דְּלִשְׂרֵפָה קָאֵי: {ו} נִקְטַם. פֵּרֵשׁ הָרַאֲבַ''ד שֶׁנִּקְטַם מֵהֶעָלִין עַד שֶׁחָסֵר מְעַט מֵהַשִּׁדְרָה. וּבַעַל הָעִטּוּר כָּתַב, לֹא שֶׁנִּקְטְמוּ קְצָת מֵהֶעָלִין הָעֶלְיוֹנִים, אֶלָּא שֶׁנִּקְטְמוּ שְׁלֹשָׁה עָלִין הָעֶלְיוֹנִים פֵּרוּשׁ עַד הַשִּׁדְרָה. וְהָרֹא''שׁ פֵּרֵשׁ דִּבְרֹב קְטִימַת הֶעָלִין הָעֶלְיוֹנִים מִיפְסַל: {ז} רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁנֶּעֶקְרוּ לְגַמְרֵי מֵהַשִּׁדְרָה וְאֵינָם מְחֻבָּרִים אֶלָּא עַל יְדֵי אֲגִידָה. וְהָרַאֲבַ''ד פֵּרֵשׁ שֶׁנֶּחְלְקוּ הֶעָלִין לִשְׁנַיִם לְאָרְכָּן כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין הָאֻמָּנִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶן קֻפּוֹת: {ח} נִפְרְדוּ. דְּאַף עַל גַּב דִּכְתִיב כַּפֹּת לְלַמֶּדְךָ שֶׁיְּהֵא כָּפוּת, כֵּיוָן שֶׁרָאוּי לִכְפּוֹתוֹ אֵין כְּפוּתוֹ מְעַכֶּבֶת בּוֹ, וְלֹא קָפֵיד קְרָא אֶלָּא עַל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִכְפּוֹתוֹ. הָרַ''ן: {ט} יֶאֶגְדֶנּוּ. הַיְנוּ מִשּׁוּם דְּבָעִינַן כָּפוּת מַמָּשׁ וְלֹא תָּלֵי בִּפְלֻגְתָּא דְּלוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד, דְּהָתָם הַיְנוּ לְאָגְדוֹ עִם הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה, וְהָכָא שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו מְחֻבָּרִין וְלֹא פְּרוּדִין. הָרַ''ן: {י} צִנֵּי. דְּקָלִים קָשִׁים הַגְּדֵלִים בֶּהָרִים. הָרַ''ן:
Rambam non traduit
לולב הגזול והיבש פסול כו': מצוה הבאה בעבירה אינה מצוה ולפיכך לולב הגזול ושל אשרה ושל עיר הנדחת פסול וזו האשרה היא שיהיה האילן הזה נעבד ועוד יתבארו חילוקי אלו האשרות בע''ז וכבר ידעת אמרו יתברך ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. ואמרו יתברך פרי עץ הדר ובאה הקבלה כי כולם צריכין הדר ולפיכך נפסל לולב יבש לפי שאין לו הדר. נפרצו עליו הוא שישתברו עליו מגב הלולב שהם קבועות בו ויהיה (כמו זו הצורה). ונפרדו עליו הוא שיפרדו עליו קצתם מקצתם (כזו הצורה) ודעת ר' יהודה כי כל לולב צריך שיאגדו אותו כדי שיתקבצו עליו קיבוץ חזק ובמקום ידוע מא''י יש דקלים שבריאת הלולבים לשם הם ראש עלה של זה בצד עיקרו של זה ואינן מורכבות קצתם על קצתם כשאר הלולבים (כזו הצורה) והם נקראים ציני הר הברזל: ואמר ג' טפחים כדי לנענע אותם רוצה בו וכדי לנענע ענינו כדי שיאחזנו בידו וינענעו והוא שיעור טפח. ומן החיוב שלא יהיה הלולב פחות מד' טפחים ומן הטפחים שכל טפח מהם ד' אצבעות בגודל שהוא הבוהן והמדה תהיה מגב הלולב ומתחת עיקר השני עלין התאומים הם בראש הלולב. ואין הלכה כר''י:
2
הֲדַס {יא} הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ {יב}, נִפְרְצוּ עָלָיו אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרֻבּוֹת מֵעָלָיו, פָּסוּל. וְאִם מִעֲטָן, כָּשֵׁר. וְאֵין מְמַעֲטִין בְּיוֹם טוֹב:
R. Bartenura non traduit
נִקְטַם רֹאשׁוֹ פָּסוּל. וְלֵית הִלְכְתָא כִּסְתָם מַתְנִיתִין, אֶלָּא כְּרַבִּי טַרְפוֹן דְּאָמַר לְקַמָּן אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִין כְּשֵׁרִים:
עֲנָבָיו. פְּרִי יֵשׁ בּוֹ שֶׁדּוֹמֶה לַעֲנָבִים:
מְרֻבּוֹת מֵעָלָיו פָּסוּל. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שְׁחֹרוֹת אוֹ אֲדֻמּוֹת, אֲבָל יְרֻקּוֹת מִינָא דַּהֲדַס הוּא וְכָשֵׁר:
וְאֵין מְמַעֲטִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב. דַּהֲוָה לֵיהּ מְתַקֵּן:
Toss. Yom Tov non traduit
{יא} הֲדַס. הוּא עֵץ שֶׁעָלָיו חוֹפִין אֶת עֵצוֹ, כְּגוֹן שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֹשָׁה עָלִין אוֹ יֶתֶר עַל כֵּן סְמוּכִין זֶה לָזֶה בְּעִגּוּל אֶחָד. גְּמָרָא: {יב} נִקְטַם רֹאשׁוֹ. אַף עַל גַּב דִּבְלוּלָב פֵּרוּשׁ רֹאשׁ הֶעָלִין, הַיְנוּ מִשּׁוּם דִּבְלוּלָב לְעוֹלָם הֶעָלִין לְמַעְלָה יוֹצְאִין מֵרֹאשׁ הַשִּׁדְרָה הִלְכָּךְ רֹאשׁ הֶעָלִין נִקְרָא רֹאשׁוֹ, אֲבָל הֲדַס וַעֲרָבָה אֵין הֶעָלִין הָעֶלְיוֹנִים יוֹצְאִין מֵרֹאשׁ הַבַּד אֶלָּא דִּפְעָמִים רֹאשׁ הַבַּד הוּא חָלָק, הִלְכָּךְ רֹאשׁ דִּידְהוּ הוּא רֹאשׁ הַבַּד וְלֹא רֹאשׁ הֶעָלִין, וַאֲפִלּוּ אִם עָלֶה יוֹצֵא מֵרֹאשׁ הַבַּד גַּם לֹא נִקְרָא נִקְטָם עַד שֶׁיִּקָּטֵם רֹאשׁ הַבַּד. הָרֹא''שׁ:
Rambam non traduit
הדס הגזול והיבש פסול כו': ענביו הם הזרעים שיש בהן ובתנאי שיהיו אותן הגרעינין שחורים או אדומין אבל אם היו ירוקים אפי' היו יותר מן העלים כשר. ואמר נקטם ראשו פסול אינה הלכה.
3
עֲרָבָה {יג} גְזוּלָה {יד} וִיבֵשָׁה, פְּסוּלָה. שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פְּסוּלָה. נִקְטַם רֹאשָׁהּ, נִפְרְצוּ עָלֶיהָ, וְהַצַּפְצָפָה, פְּסוּלָה {טז}. כְּמוּשָׁה {יז}, וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצָת {יח} עָלֶיהָ, וְשֶׁל בַּעַל, כְּשֵׁרָה:
R. Bartenura non traduit
נִקְטַם רֹאשָׁהּ פְּסוּלָה. אַף זוֹ אֵינָהּ הֲלָכָה {טו}:
צַפְצָפָה. מִין עֲרָבָה וְעָלֶה שֶׁלָּהּ עָגֹל:
וְשֶׁל בַּעַל. שֶׁגְּדֵלָה בַּשָּׂדֶה וְלֹא בַּנַּחַל, כְּשֵׁרָה. לֹא נֶאֱמַר עַרְבֵי נַחַל אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה {יט}:
Toss. Yom Tov non traduit
{יג} עֲרָבָה. הוּא מִין יָדוּעַ הַנִּקְרָא עַרְבֵי נַחַל עַל שֵׁם הַהֹוֶה שֶׁגָּדֵל עַל נַחַל, וְסִימָנָיו נִתְפָּרְשׁוּ, שֶׁעָלֶה שֶׁלּוֹ מָשׁוּךְ כְּנַחַל וּפִיו חָלָק וְקָנֶה שֶׁלּוֹ אָדֹם: {יד} גְּזוּלָה כוּ'. כְּמוֹ בְּלוּלָב. וְהָא דְּתָנֵי לַהּ בְּמַתְנִיתִין אַרְבָּעָה בָּבֵי וְלֹא עֲרֵיב וְתָנֵי לְהוּ, מִשּׁוּם דְּיֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, הִלְכָּךְ אִצְטְרִיכוּ אַרְבָּעָה בָּבֵי. רַשִׁ''י: {טו} וְהַטַּעַם מְבֹאָר, לְפִי שֶׁכְּמוֹ דְּשָׁמְעִינַן לְרַבִּי טַרְפוֹן בַּהֲדַס, הוּא הַדִּין וְהוּא הַטַּעַם בַּעֲרָבָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {טז} וְהַצַּפְצָפָה פְּסוּלָה. דִּכְתִיב [יְחֶזְקֵאל יז] קָח עַל מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁיְּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנַי כְּקָח עַל מַיִם רַבִּים, מַאי נִיהוּ עֲרָבָה, וְהֵן שָׂמוּ עַצְמָם כְּצַפְצָפָה, אַלְּמָא גְּרִיעוּתָא, דִּבְתוֹכֵחָה כְּתִיב. גְּמָרָא: {יז} כְּמוּשָׁה. הוּא הַדִּין לִשְׁאָר מִינִין דִּכְמוּשִׁין כְּשֵׁרִים, דְּהָא יָבֵשׁ תְּנַן בְּהוּ דְּפָסוּל, הָא כָּמוּשׁ כָּשֵׁר, וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא בְּהֶדְיָא. אֶלָּא לְגַבֵּי עֲרָבָה אִיצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא כֵּיוָן דִּכְתִיב עַרְבֵי נַחַל, כְּמוּשָׁה לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. הָרַ''ן: {יח} מִקְצָת. לְאַשְׁמְעִינַן שֶׁנִּפְרְצוּ הַיְנוּ בְּרֹב, וְגַבֵּי פְּסוּלָה נָקַט נִפְרְצָה מִשּׁוּם דַּהֲוֵי בְּרֹב, וְגַבֵּי מִעוּטָא שַׁיָּךְ לְשׁוֹן נָשְׁרוּ. הָרֹא''שׁ: {יט} כְּלוֹמַר וּבִכְלַל עַרְבֵי נַחַל הֵן, חוּץ מִצַּפְצָפָה דִּקְרָא מִעֲטָהּ בְּהֶדְיָא:
Rambam non traduit
ערבה גזולה ויבשה פסולה כו': שמא יעלה על הדעת כי ערבה אינה באה אלא ממקום המים לפי שאמר הכתוב ערבי נחל לא רצה אלא להודיע המין באיזה המקום שיצמח. ואמרו נקטם ראשה פסולה אינה הלכה:
4
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה הֲדַסִּים {כ} וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת {כא}, לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד, אֲפִלּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים וְאֶחָד אֵינוֹ קָטוּם. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִים {כג}. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד, כָּךְ הֲדַס אֶחָד {כד} וַעֲרָבָה אֶחָת:
R. Bartenura non traduit
אֲפִלּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִין. אַהֲדַסִּים קָאֵי. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ אִי קָטוּם פָּסוּל וְהוּא מַצְרִיךְ שְׁלֹשָׁה לִיבָּעֵי כֻּלְּהוּ שְׁלֵמִים, וְאִי קָטוּם כָּשֵׁר לִיכְשַׁר שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִים. וּמַסִּיק דְּחָזַר בּוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִתְּחִלַּת דְּבָרָיו שֶׁהָיָה מַצְרִיךְ שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּמַכְשִׁיר אֲפִלּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִין. וְהוּא הַדִּין אִי לֹא מַיְתֵי לְהוּ כְּלָל, דִּקְטוּמִין כְּמַאן דְּלֵיתְנְהוּ דָּמִי:
אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִין. דְּלֹא בָּעֵי הָדָר בַּהֲדַס {כב}. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן:
Toss. Yom Tov non traduit
{כ} שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים. דִּכְתִיב עֲנַף עֵץ עָבֹת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י עֲנַף חַד עֵץ חַד עָבֹת חַד: {כא} שְׁתֵּי עֲרָבוֹת. יָלֵיף מִדִּכְתִיב עַרְבֵי נַחַל, שְׁתַּיִם: {כב} וְהָא דְּמַכְשִׁיר בַּהֲדַס קָטוּם טְפֵי מִלּוּלָב וַעֲרָבָה, מִשּׁוּם דַּעֲנָפָיו חוֹפִין אֶת עֵצָיו וְאֵין קְטִימָתוֹ נִרְאֵית כָּל כָּךְ. רַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: {כג} שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִים. אֶפְשָׁר דְּרַבִּי טַרְפוֹן בָּעֵי שְׁלֹשָׁה מִדְּאוֹרַיְתָא, אֶלָּא דְּלֹא קָפֵיד אַקְּטוּמִים. אוֹ אֶפְשָׁר דְּרַבִּי טַרְפוֹן לֹא נָקַט שְׁלֹשָׁה לְעִיכּוּבָא אֶלָּא סִרְכָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָקַט, וְלֹא אֲתָא אִיהוּ לְמֵימַר אֶלָּא שֶׁאֵין קְטִימָה פּוֹסֶלֶת. אֲבָל בְּמִנְיָנָא אֶפְשָׁר דְּסָבַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּמַכְשִׁיר בַּהֲדַס אֶחָד. הָרַ''ן: {כד} הֲדַס אֶחָד. שֶׁאֵינוֹ קָטוּם קָאָמַר, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא פָּרֵישׁ לַהּ. וְהָכִי מוּכָח בַּגְּמָרָא, וְהַיְנוּ כַּחֲזָרָה דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאִם כֵּן אַכַּתִּי פְּלִיגֵי בִּלְכַתְּחִלָּה כְּדִלְעֵיל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
ר' ישמעאל אומר ג' הדסים ושתי ערבות וכו': דע כי שיעור ערבה והדס באורך ג' טפחים מן הטפחים הידועים שהן ד' אצבעות בגודל. והלכה כר' ישמעאל וכר' טרפון:
5
אֶתְרוֹג {כה} הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל. שֶׁל עָרְלָה, פָּסוּל. שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה, פָּסוּל. שֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרָה {כז}, לֹא יִטֹּל, וְאִם נָטַל, כָּשֵׁר. שֶׁל דְּמַאי, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, לֹא יִטֹּל, וְאִם נָטַל, כָּשֵׁר:
R. Bartenura non traduit
שֶׁל עָרְלָה וְשֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה פָּסוּל. דְּאָמַר קְרָא (וַיִּקְרָא כג) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לָכֶם {כו}:
וְאִם נָטַל כָּשֵׁר. שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ הֶתֵּר אֲכִילָה {כח}:
וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. דְּהָא חֲזִי לַעֲנִיִּים, כְּדִתְנַן מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי:
בִּירוּשָׁלַיִם כוּ'. אֲבָל חוּץ לִירוּשָׁלַיִם לֹא, דְּבָעִינַן לָכֶם, שֶׁיְּהֵא רָאוּי לָכֶם {כט}:
Toss. Yom Tov non traduit
{כה} אֶתְרוֹג. שֶׁנֶּאֱמַר פְּרִי עֵץ הָדָר. וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים הַדָּר בָּאִילָן מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁהָאֶתְרוֹג דָּר וְגָדֵל בָּאִילָנוֹת שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּכְשֶׁבָּאִין וְחוֹנְטִין שֶׁל עַכְשָׁיו עֲדַיִן דְּאֶשְׁתָּקַד קַיְמֵי בֵּיהּ: {כו} אַף עַל גַּב דְּגַבֵּי תְּרוּמָה טְמֵאָה דָּרְשִׁינַן לְךָ שֶׁלְּךָ תְּהֵא לְהַסִּיק תַּחַת תַּבְשִׁילְךָ, כֵּיוָן דְּנִטְמֵאת וַאֲסָרָהּ הַכָּתוּב שַׁיָּךְ לִדְרֹשׁ לְךָ דִּידֵיהּ גַּבֵּי שְׁאָר הֲנָאוֹת כְּמוֹ לָכֶם דְּלוּלָב דְּלֹא שַׁיָּךְ בֵּיהּ אֲכִילָה. תּוֹסָפוֹת: {כז} תְּרוּמָה טְהוֹרָה. כְּמַאן דְּאָמַר בַּגְּמָרָא מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁיר לְקַבֵּל טֻמְאָה. הָרַמְבַּ''ם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י דְּאָמְרִינַן בְּמַתְנִיתִין מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה מִיַּד בְּנָהּ וּמִיַּד בַּעֲלָהּ וּמַחְזֶרֶת לַמַּיִם, שֶׁהָיוּ שׁוֹרִין הָאֲגֻדָּה כְּדֵי שֶּׁלֹא יִיבָשׁוּ, וּכְשֶׁנּוֹגְעִין בָּאֶתְרוֹג הֻכְשַׁר לְטֻמְאָה, וְאָסוּר לִגְרֹם טֻמְאָה לִתְרוּמָה, דִּכְתִיב מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, אָמַר רַחְמָנָא עֲשֵׂה לָהּ שִׁמּוּר: {כח} בַּגְּמָרָא. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ''י, לְכֹהֵן, וְיִשְׂרָאֵל נַמִּי נָפֵיק בֵּיהּ אִם לְקָחָהּ מִכֹּהֵן, הוֹאִיל וְיָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לְבֶן בִּתּוֹ כֹּהֵן. אֲבָל פִּדְיוֹן אֵין לוֹ לִהְיוֹת נִתָּר לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. וְהָאוֹמֵר כֵּן רָשָׁע הוּא: {כט} אִם כֵּן צָרִיךְ לְחַלֵּק בֵּין הֵיכָא שֶׁהַמָּקוֹם מְעַכְּבָתוֹ מִלֶּאֱכֹל לְהֵיכָא דְּגַבְרָא לֹא חֲזִי, דְּהָא בִּתְרוּמָה וּדְמַאי פֵּרְשׁוּ דְּאַף עַל גַּב דִּלְדִידֵיהּ לֹא חֲזִי הוֹאִיל וַחֲזִי לְכֹהֵן וּלְעָנִי הָוֵי רָאוּי לָכֶם, וְהָכָא דִּלְדִידֵיהּ גּוּפֵיהּ חֲזִי בִּירוּשָׁלַיִם וַאֲפִלּוּ הָכִי חוּץ לִירוּשָׁלַיִם פָּסוּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
אתרוג הגזול והיבש פסול כו': ערלה ותרומה טמאה הם מכלל הדברים הטעונין שריפה כמו שנתבאר בזרעים ולפיכך הוא פסול למאמר הש''י פרי דאלו אינן ראוין לאכילה בשום פנים. והעיקר אצלנו שאין מביאין קדשים לטומאה וכבר נשנה זה העיקר במה שקדם: והמאכלות כולם אינן מקבלות טומאה עד שיפול עליהם אחת מז' משקין כמו שיתבארו אלו העיקרים וענפיהם במסכת משקין ולפיכך לא נתיר לכתחלה שיטול אתרוג מתרומה טהורה ושל מעשר שני שמא יכשיר אותה לטומאה ומה שייחד ואמר בירושלם לפי שמעשר שני אינו ראוי לאכילה אלא בירושלם וחוץ לירושלם יפדה כמו שנבאר במקומו ומה שהתירו אתרוג של דמאי לפי שהדמאי אוכלין אותו העניים כמו שנבאר במקומו ואם רצה להקדיש נכסיו ויהיה עני יהיה זה האתרוג של דמאי מותר לו לאכילה וכיון שיש בו צד היתר שיהיה ראוי לאכילה מותר לברך עליו:
6
עָלְתָה חֲזָזִית עַל רֻבּוֹ, נִטְּלָה פִטְמָתוֹ, נִקְלַף, נִסְדַּק {לא}, נִקַּב וְחָסַר כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל. עָלְתָה חֲזָזִית עַל מִעוּטוֹ {לג}, נִטַּל עֻקְצוֹ {לד}, נִקַּב וְלֹא חָסַר כָּל שֶׁהוּא, כָּשֵׁר. אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי, פָּסוּל. וְהַיָרוֹק כְּכַרְתִי, רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל:
R. Bartenura non traduit
עָלְתָה חֲזָזִית. כְּמִין אֲבַעְבּוּעוֹת דַּקּוֹת {ל}:
עַל רֻבּוֹ. בְּמָקוֹם אֶחָד הוּא דְּבָעִינַן רֻבּוֹ, אֲבָל בִּשְׁנַיִם אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת אֲפִלּוּ עַל מִעוּטוֹ פָּסוּל. וְעַל פִּטְמָתוֹ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא פָּסוּל, שֶׁשָּׁם הוּא נִרְאֶה יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת:
פִּטְמָתוֹ. הַדַּד שֶׁבְּרֹאשׁוֹ. כְּמוֹ פִּטְמָא שֶׁל רִמּוֹן:
נִקְלַף פָּסוּל. וְדַוְקָא שֶׁנִּקְלַף כֻּלּוֹ, אֲבָל מִקְצָתוֹ כָּשֵׁר. וְאִית דְּאָמְרֵי אִיפְּכָא, נִקְלַף מִקְצָתוֹ פָּסוּל, דְּמֵחֲזֵי כִּמְנֻמָּר, אֲבָל נִקְלַף כֻּלּוֹ כָּשֵׁר. וְהַאי נִקְלַף לָאו שֶׁהוּסְרָה הַקְּלִפָּה עַד שֶׁנִּרְאֶה הַלַּבְנוּנִית שֶׁבְּתוֹכוֹ, דְּהַאי הָוֵי חָסֵר וּפָסוּל, אֶלָּא שֶׁנִּקְלַף מִמֶּנּוּ גֶּלֶד דַּק וּמַרְאֵהוּ יָרֹק כַּאֲשֶׁר בִתְּחִלָּה:
נִקַּב. נֶקֶב מְפֻלָּשׁ מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר אֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא פָּסוּל {לב}. וְשֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם, כְּגוֹן שֶׁתָּחַב בּוֹ יָתֵד עָבָה, אִם הַנֶּקֶב רָחָב כְּאִסָּר פָּסוּל, פָּחוֹת מִכָּאן כָּשֵׁר. וְהַיְנוּ נִקַּב וְלֹא חָסַר כָּל שֶׁהוּא כָּשֵׁר דִּתְנִינַן לְקַמָּן, שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ וְאֵינוֹ רָחָב כְּאִסָּר:
אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי. שֶׁגָּדַל כָּאן וְהוּא שָׁחוֹר, פָּסוּל. אֲבָל כּוּשִׁי שֶׁגָּדַל בְּאֶרֶץ כּוּשׁ אוֹרְחֵיהּ הוּא וְכָשֵׁר:
וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְכָל הָנֵי פְּסוּלִים בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי {לה} עִם שְׁאָר הַיָּמִים הַכֹּל כָּשֵׁר:
Toss. Yom Tov non traduit
{ל} זֶה לְשׁוֹן הַמַּגִּיד, חֲזָזִית הוּא כְּעֵין גָּרָב הַנַּעֲשֶׂה בָּאֶתְרוֹג כְּדִמְתַרְגֵּם [וַיִּקְרָא כב] אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ חֲזָזָן, וּפָסוּל מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ הָדָר: {לא} נִסְדַּק. יֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ לְאָרְכּוֹ מִשְּׁנֵי צְדָדִין, וּמִיהוּ דַּוְקָא מִלְּמַטָּה, אֲבָל בְּחָטְמוֹ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא פָּסוּל, וְכִדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא גַּבֵּי חֲזָזִית כוּ'. וְיֵשׁ מַחְמִירִין לִפְסֹל כָּל שֶׁהוּא סָדוּק מִצַּד אֶחָד עַד חֲלָלוֹ אוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ מַגִּיעַ לַחֲלָלוֹ, כָּל שֶׁנִּסְדַּק רֹב הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה הֶעָבָה. הָרַ''ן: {לב} פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ בִּכְאִסָּר, וּבְכָל שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ לוֹמַר כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְלֹא קָאֵי אַחִסָּרוֹן כְּלָל, דְּהָא מְסַיֵּם דְּסֵיפָא דִּתְנַן כָּשֵׁר מַיְרֵי בְּאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ וְאֵינוֹ רָחָב כְּאִסָּר. וְשִׁעוּר כְּאִסָּר רְצוֹנוֹ לוֹמַר בְּלֹא חִסָּרוֹן, וְקָאָמַר דִּבְאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ וְאֵינוֹ רָחָב כְּאִסָּר הוּא דְּכָשֵׁר, הָא אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָחָב כְּאִסָּר וְאֵין בּוֹ חִסָּרוֹן אֶלָּא שֶׁהוּא מְפֻלָּשׁ פָּסוּל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְעַיֵּן עוֹד: {לג} מִעוּטוֹ. דַּוְקָא בְּאֶחָד כָּשֵׁר, אֲבָל כְּשֶׁהֵם שְׁתֵּי חֲזָזוֹת בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אַף עַל גַּב דְּעַל מִעוּטוֹ הֵן פָּסוּל. הָרַ''ן: {לד} עֻקְצוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י זְנָבוֹ, כְּמוֹ בְּעֻקְצֵי תְּאֵנִים [סַנְהֶדְרִין פֶּרֶק ה]: {לה} וְטַעֲמָא דְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי דִּינוֹ כִּשְׁאָר הַיָּמִים, מִשּׁוּם דִּבְקִיאִינַן בִּקְבִיעָא דְּיַרְחָא:
Rambam non traduit
עלתה חזזית על רובו נטלה פטמתו נקלף כו': פטמתו הוא הדד היוצא מעיקר האתרוג. אם היה הנקב מפולש אפי' במשהו פסול ואם אינו מפולש עד שיהיה כאיסר ואיסר רביעית המעה ומשקל האיסר ארבע שעורות. ואינו רוצה בנקלף שתהיה נקלפת [הקליפה] הירוקה עד שיראה הלבן כי זה נכלל באמרו חסר כל שהוא אבל רוצה לומר שנקלף ממנו גלד דק א' מאותו הגלד הירוק ובתנאי שיהיה נקלף כולו אבל אם נשאר ממנו דבר מועט שלא נקלף הרי הוא כשר. ואמר חסר כל שהוא פסול ביו''ט ראשון בלבד אבל בשאר הימים לא. ומה שאמרנו שהוא כשר כשעלתה חזזית על מיעוטו בשתי תנאים. הא' שתהיה חזזית א' במקום א' אבל אם היו שתים בשני מקומות אפי' היו אותן המקומות כשיצטרפו מיעוט האתרוג פסול והתנאי הב' שלא תהיה החזזית בפטמתו כי כשיהיה שום שינוי בפטמתו ה''ז פסול והלכה כר' יהודה:
7
שִׁעוּר אֶתְרוֹג הַקָּטָן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּאֱגוֹז. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כַּבֵּיצָה. וּבְגָדוֹל, כְּדֵי שֶׁיֹּאחַז שְׁנַיִם {לו} בְּיָדוֹ אַחַת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֶחָד {לז} בִּשְׁתֵּי יָדָיו:
R. Bartenura non traduit
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כַּבֵּיצָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּפָחוֹת מִכַּבֵּיצָה פָּסוּל:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֲפִלּוּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{לו} שְׁנַיִם. הָכִי גָּרַס רַשִׁ''י. וּפֵרוּשׁ שְׁנֵי אֶתְרוֹגִים בְּיָדוֹ אַחַת. וְטַעֲמָא מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּכֵיוָן דְּמִצְוַת לוּלָב בְּיָמִין וְאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאל וְזִימְנִין דְּמִחַלְּפֵי לֵיהּ כוּ' וְאָתֵי לְהָפְכִינְהוּ מִיָּד לְיָד וְלֶאֱחֹז הָאֶתְרוֹג וְהַלּוּלָב בְּיָדוֹ עַד שֶׁיַּחְלִיף, וְאִי הָוֵי גָּדוֹל יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁמָּא יִפֹּל מִיָּדוֹ וְאָתֵי לְאַפְסוֹלֵי שֶׁיֶּאֱרַע בּוֹ נֶקֶב. וְהָרַ''ן מְקַיֵּם הַגִּרְסָא בְּמִשְׁנָיוֹת יְשָׁנוֹת, שְׁנֵיהֶם בְּיָדוֹ אַחַת, כְּלוֹמַר הַלּוּלָב וְהָאֶתְרוֹג, מִטַּעַם הַנִּזְכָּר: {לז} אֲפִלּוּ אֶחָד. וְטַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא חָיֵישׁ לְדִלְמָא מַפִּיךְ לְהוּ. וּלְגִרְסַת הָרַ''ן אֲפִלּוּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּלוֹמַר שֶׁיֹּאחַז שְׁנֵיהֶם בִּשְׁתֵּי יָדָיו זֶה בְּיָדוֹ אַחַת וְזֶה בְּיָדוֹ אַחַת וְלֹא חָיֵישׁ כוּ':
Rambam non traduit
שיעור אתרוג הקטן ר' מאיר אומר כאגוז כו': הלכה כר' יהודה באמרו כביצה וכר' יוסי באמרו אפי' בשתי ידיו:
8
אֵין אוֹגְדִין אֶת הַלּוּלָב אֶלָּא בְמִינוֹ {לח}, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ בִמְשִׁיחָה {לט}. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ אוֹגְדִין אֶת לוּלְבֵיהֶן בְּגִימוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב. אָמְרוּ לוֹ, בְּמִינוֹ הָיוּ אוֹגְדִין אוֹתוֹ מִלְּמָטָּה:
R. Bartenura non traduit
בְּגִימוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב. חוּטֵי זָהָב כְּפוּפִין כְּגִימוֹן, כְּמוֹ הֲלָכוֹף כְּאַגְמוֹן (יְשַׁעְיָה נח), וְסוֹבְבִין הָאֲגֻדָּה:
בְּמִינוֹ הָיוּ אוֹגְדִין אוֹתוֹ מִלְּמָטָּה. לְקַיֵּם מִצְוַת אֶגֶד. וְזֶה לְנוֹי בְּעָלְמָא הֲוָה {מ}. וְרַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד, הִלְכָּךְ אִי אָגֵיד לֵיהּ שֶּׁלֹא בְּמִינוֹ הֲווּ לְהוּ חֲמִשָּׁה מִינִין. וַאֲנַן קַיְמָא לָן דְּלוּלָב אֵין צָרִיךְ אֶגֶד, הִלְכָּךְ בְּהָא הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
Toss. Yom Tov non traduit
{לח} בְּמִינוֹ כוּ'. פֵּרוּשׁ לֶאֱגֹד עִם הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ גַּבֵּי נִפְרְדוּ עָלָיו. וְטַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּיָלֵיף לְקִיחָה לְקִיחָה מֵאֲגֻדַּת אֵזוֹב כוּ', מַה לְּהַלָּן אֲגֻדָּה אַף כָּאן אֲגֻדָּה, הִלְכָּךְ בְּמִינוֹ דַּוְקָא, דְּאִי לָאו הָכִי הֲווּ לְהוּ חֲמִשָּׁה מִינִין וְעוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תּוֹסִיף: {לט} בִּמְשִׁיחָה. כְּרַבָּנָן דִּבְרַיְיתָא דְּלֵית לְהוּ לְקִיחָה לְקִיחָה וְאֵין צָרִיךְ אֶגֶד. וְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין דַּף פ''ח דְּאִי אֵין צָרִיךְ אֶגֶד לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם בַּל תּוֹסִיף, דְּאֵינוֹ חִבּוּר עִם הַשְּׁאָר, וְהָרָאוּי לְמִצְוָה הִיא הַמִּצְוָה וְהָעֹדֶף כְּמִי שֶׁאֵינוֹ: {מ} נִמְצָא אֶגֶד הָעֶלְיוֹן לְנוֹי בְּעָלְמָא וְלֹא לְהֶכְשֵׁר מִצְוָה, לְפִיכָךְ אֵינוֹ תּוֹסֶפֶת לַעֲבֹר עַל בַּל תּוֹסִיף. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי ר' יהודה כו': והיכן היו מנענעין בהודו לה' תחלה וסוף כו': מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב כו': מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו כו': למה שאמר בתחלת הפרק כדי לנענע שהודיעך כי מצותו הנענוע הודיעך היכן מנענעים וצורת זה הנענוע מוליך ומביא מעלה ומוריד והלכה כר''מ ואין הלכה כר''ע:
9
וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין, בְּהוֹדוּ {מא} לַה' תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף בְּאָנָּא {מג} ה' הַצְלִיחָה נָא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב לִטֹּל, לִכְשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ יִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ. לֹא נָטַל שַׁחֲרִית, יִטֹּל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב:
R. Bartenura non traduit
וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין. הַשְׁתָּא מְהַדֵּר תַּנָּא לְהָא דִּתְנִינַן לְעֵיל, כָּל לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ, אַלְמָא מִצְוָה בְּנִעְנוּעַ, וְהֵיכָן מְנַעְנְעִים:
בְּהוֹדוּ לַה' תְּחִלָּה. תְּחִלַּת הַמִּקְרָא:
וָסוֹף. סוֹף הַמִּקְרָא, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי תְּחִלָּה הוֹדוּ רִאשׁוֹן, וְסוֹף הוֹדוּ אַחֲרוֹן שֶׁבְּסוֹף הַהַלֵּל. וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא. וְכֵיצַד מְנַעְנֵעַ, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא כְּדֵי לַעֲצֹר רוּחוֹת רָעוֹת {מב}, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד כְּדֵי לַעֲצֹר טְלָלִים רָעִים. וּבְהוֹלָכָה מְנַעְנֵעַ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְכֵן בַּהֲבָאָה וְכֵן בַּעֲלִיָּה וְכֵן בִּירִידָה, עַל כָּל אַחַת וְאַחַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:
וְהֵם לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא בִּלְבַד. וְאֵין כָּךְ הֲלָכָה {מד} אֶלָּא כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל:
יִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ. אִם שָׁכַח וְלֹא נָטַל לוּלָב קֹדֶם אֲכִילָה יַפְסִיק סְעוּדָתוֹ וְיִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{מא} בְּהוֹדוּ כוּ' וּבְאָנָּא. דִּכְתִיב [דִּבְרֵי הַיָּמִים א טז] אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר, וּבַתְרֵיהּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, וּכְתִיב נַמִּי בַּתְרֵיהּ וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ לְפִי שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּאִין לַדִּין וְאֵין יוֹדְעִין מִי יֵצֵא זַכַּאי וּמִי יֵצֵא חַיָּב נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ שְׂמֵחִים בְּלוּלְבֵיהֶם כְּאָדָם הַיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַשּׁוֹפֵט זַכַּאי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר, כְּלוֹמַר בַּעֲצֵי הַיַּעַר כַּאֲשֶׁר יֵצְאוּ מִלִּפְנֵי ה' זַכָּאִין כְּשֶׁבָּא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ, וּבַמֶּה יְרַנְּנוּ, בְּהוֹדוּ וּבְהוֹשִׁיעָה נָא. הָרֹא''שׁ: {מב} בַּגְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י בִּמְנָחוֹת דַּף ס''ב מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְצָפוֹן וְדָרוֹם וּמִזְרָח וּמַעֲרָב כְּדֵי לַעֲצֹר רוּחוֹת רָעוֹת הַבָּאוֹת מֵאַרְבַּע רוּחוֹת. וְזֶה שֶׁאָמַר לְצָפוֹן וְדָרוֹם כוּ' וַדַּאי דְּלֹא כְּסִדְרָן נַקְטִינְהוּ דְּהָא כָּל פִּנּוֹת כוּ' לֹא יִהְיוּ אֶלָּא לִימִין כוּ', וּבְשֵׁם מַהֲרִי''ל בְּבֵית יוֹסֵף מִזְרָח דָּרוֹם מַעֲרָב צָפוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {מג} אַף בְּאָנָּא כוּ'. נִרְאֶה לִי דִּסְבִירָא לְהוּ דְּאַף עַל גַּב דְּגַבֵּי יְרַנְּנוּ כוּ' לֹא כְּתִיב אֶלָּא וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ, הַיְנוּ דְּלֹא נָקַט אֶלָּא תְּחִלַּת הַמִּקְרָא דְּאָנָּא הוֹשִׁיעָה נָא, וְהוּא הַדִּין לְסוֹפוֹ דְּהַצְלִיחָה נָא, הוֹאִיל וּמִקְרָא אֶחָד הוּא. וּלְפִי שֶׁבֵּית שַׁמַּאי בָּאוּ לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל, סִדְרָם אַחֲרֵיהֶם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {מד} לְפִי מַה דְּמַשְׁמַע דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל סְבִירָא לְהוּ, הֵיאַךְ כָּתַב וְאֵין כָּךְ הֲלָכָה. וְנִרְאֶה שֶׁהָרַ''ב גִּרְסָא אַחֶרֶת הָיְתָה לוֹ אֶלָּא כוּ' בִּלְבַד. וְכָךְ גָּרַס בַּיְרוּשַׁלְמִי הָא בְּהוֹדוּ לֹא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
(ראו פירוש רבינו למשנה ח')
10
מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין, וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה. אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֵא אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָהּ:
R. Bartenura non traduit
מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן וְכוּ'. מִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּדָבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָן, לְכָךְ צָרִיךְ שֶׁיַּעֲנֶה אַחֲרָיו מִלָּה בְּמִלָּה מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר:
וּתְהֵא לוֹ מְאֵרָה. שֶּׁלֹא לָמַד {מה}:
עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָהּ. עַל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא אוֹמֵר, שֶׁכָּךְ הָיוּ רְגִילִין לַעֲנוֹת אַחַר מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר הַלְלוּיָהּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{מה} שֶׁאִלּוּ לָמַד לֹא הָיוּ מַקְרִין אוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ לַעֲנוֹת אַחֲרֵיהֶן כָּל מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, אֲבָל כְּשֶׁהַגָּדוֹל מַקְרֵא אוֹתוֹ וְהוּא עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָהּ לֹא אָמַר שֶׁתָּבֹא עָלָיו מְאֵרָה, שֶׁדֶּרֶךְ הַגָּדוֹל לְהַקְרוֹת וַאֲפִלּוּ לַבְּקִיאִים. הָרַ''ן:
11
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל. לִפְשֹׁט, יִפְשֹׁט. לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, יְבָרֵךְ אַחֲרָיו. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַּשְּׁבִיעִית, נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג {מח} בְּמַתָּנָה, לְפִי שֶׁאֵין רַשַּׁאי לְלָקְחוֹ בַּשְּׁבִיעִית:
R. Bartenura non traduit
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל. כָּל פָּסוּק וּפָסוּק מֵאוֹדְךָ וּלְמַטָּה עַד סוֹף הַהַלֵּל כּוֹפְלִים, לְפִי שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַפֶּרֶק מֵהוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב עַד אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי כֻּלּוֹ כָּפוּל בַּמִּקְרָא, וּמֵאוֹדְךָ וּלְמַטָּה אֵינוֹ כָּפוּל, לְכָךְ נָהֲגוּ לִכְפֹּל הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ:
לְבָרֵךְ אַחֲרָיו. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. אֲבָל בִּרְכַּת הַלֵּל לְפָנָיו מִצְוָה הִיא בְּכָל מָקוֹם {מו} וְאֵינוֹ תָּלוּי בַּמִּנְהָג:
הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ. עַם הָאָרֶץ {מז}:
בַּשְּׁבִיעִית. שֶׁעַם הָאָרֶץ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית. וּנְהִי דִּדְמֵי לוּלָב יָכוֹל לִתֵּן לוֹ לְפִי שֶׁלּוּלָב עֵץ בְּעָלְמָא הוּא וְאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, דְּמֵי אֶתְרוֹג אֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן לוֹ, שֶׁפֵּרוֹת שְׁבִיעִית צְרִיכִין לְהִתְבַּעֵר בִּשְׁבִיעִית הֵן וּדְמֵיהֶן, הִלְכָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ הָאֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה וְלֹא יִתֵּן לוֹ דָּמָיו, שֶׁמָּא לֹא יְבַעֲרֵם עַם הָאָרֶץ בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית:
Toss. Yom Tov non traduit
{מו} גְּמָרָא. וְטַעֲמָא אִיתָא בִּמְגִלָּה דַּף כ''א, כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן, כְּלִישָׁנָא [בְּרֵאשִׁית לג] וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם. וְאַף דְּהַלֵּל תַּקָּנַת נְבִיאִים הוּא וְאִם כֵּן תִּקְשֵׁי הֵיכִי מְבָרְכִינַן וְצִוָּנוּ, תֵּרֵץ בַּגְּמָרָא מִלֹּא תָסוּר [דְּבָרִים יז], אִי נַמִּי שְׁאַל אָבִיךְ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ [שָׁם לב]: {מז} וְהַלּוֹקֵחַ חָבֵר, דְּאִי עַם הָאָרֶץ מִי צַיֵּית לְמִחְשַׁד לַחֲבֵרוֹ. וַאֲפִלּוּ הָכִי קָרֵי לֵיהּ חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַטַּעַם בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ד' דִּדְמַאי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {מח} אֶתְרוֹג. דְּאֶתְרוֹג בִּכְלַל לוּלָב דְּקָתָנֵי. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ''י, חָבֵר שֶׁקּוֹנֶה הוֹשַׁעְנָא כֻּלָּהּ מֵעַם הָאָרֶץ, וְנוֹתֵן לוֹ, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ:
Rambam non traduit
מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט יפשוט כו': הלוקח לולב מחבירו בשביעית כו': לכפול הוא שיקרא מאודך כי עניתני עד סוף ההלל כל מלה ומלה שתי פעמים. לפשוט הוא שיקרא כל מלה פעם אחת כמו שקורין כל ההלל והברכה על קריאת ההלל קודם קריאתו חובה בכל מקום ואין הדבר הולך אחר המנהג: וכבר קדם הדין בפירות שביעית כי אין מותר לעשות מהם סחורה ולא ליתן דמיהם לע''ה. והעיקר אצלנו אתרוג בתר לקיטתו אזלינן וכיון שנלקט בשנה שביעית דינו כדין פירות שביעית [אף על פי] שנגמר בשנה ששית אבל הלולב מותר למכרו כמו העצים ואין קדושת שביעית חלה עליו:
12
בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה לוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה, וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ {מט}. וְשֶׁיְּהֵא {נ} יוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר:
R. Bartenura non traduit
בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה. כִּדְדָרְשִׁינַן לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים, וְלֹא בִּגְבוּלִין שִׁבְעַת יָמִים:
בַּמְּדִינָה. בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁאַף הִיא כִּגְבוּלִים לְעִנְיָן זֶה:
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הָנֵף. שֶׁל עֹמֶר, דְּהַיְנוּ יוֹם ט''ז בְּנִיסָן:
כֻּלּוֹ אָסוּר. וּבִזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִשֶּׁקָּרַב הָעֹמֶר הָיוּ אוֹכְלִים חָדָשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כג) עַד הֲבִיאֲכֶם. וּכְשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מֻתָּר מִן הַתּוֹרָה מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרָח, דְּאָמְרִינַן כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שָׁם) עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, דְּמַשְׁמַע מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרָח, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר עַד הֲבִיאֲכֶם, הָא כֵּיצַד, בִּזְמַן דְּאִיכָּא עֹמֶר עַד הֲבִיאֲכֶם, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא עֹמֶר עַד עֶצֶם הַיּוֹם. וְאָסַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם, מִשּׁוּם מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ {נא} וְיֹאמְרוּ אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא הֲוָה אָכְלִינַן מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרָח, הַשְׁתָּא נַמִּי נֵיכוֹל:
Toss. Yom Tov non traduit
{מט} זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ. מִנַּיִן דְּעָבְדִינַן זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ, דְּאָמַר קְרָא [יִרְמְיָה ל] צִיּוֹן דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ, מִכְּלַל דְּבַעְיָא דְּרִישָׁה. גְּמָרָא: {נ} וְשֶׁיְּהֵא כוּ'. מַשְׁמַע שֶׁתִּקְנָם בְּיַחַד, וְהִלְכָּךְ כֵּיוָן דְּמַיְתֵי הָרִאשׁוֹנָה אַגַּב תָּנֵי לַשְּׁנִיָּה דְּעִמָּהּ: {נא} וּמַקְשִׁים בַּגְּמָרָא דְּאִבְנֵי אֵימַת, אִי בְּיוֹם ט''ז, כְּבָר הֻתַּר מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרָח, אֶלָּא דְּנִבְנָה קֹדֶם ט''ז, מֵחֲצוֹת תִּשְׁתְּרֵי כוּ', וּמְשָׁנֵי דְּאִבְנֵי בַּלַּיְלָה, אִי נַמִּי סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י דְּהִיא הִיא, מֵרֹב הַטִּרְחוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּקְצִירַת הָעֹמֶר עַד הֲבָאָתוֹ כְּדִתְנַן הָתָם, לֹא יַסְפִּיקוּ לְהַקְרִיבוֹ לְמָחָר קֹדֶם חֲצוֹת:
Rambam non traduit
בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה כו': מדינה היא כל העיירות שבא''י מלבד ירושלם וכבר ביארנו זה במס' מעשר שני. ויום הנף הוא יום ששה עשר מניסן שאמר בו השם והניף את העומר ודרש ר' יוחנן בן זכאי אחר חורבן הבית יום ששה עשר מניסן אסור לאכול חדש כל היום וזהו ענין התקין וכן אמרו מאי התקין דרש והתקין ועוד יתבארו עיקרי זה המאמר וטעמו בעשירי ממס' מנחות ואלו התקנות כולם הלכה בכל מקום שנמצא מהם דבר דבר בכל המשנה:
13
יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, כָּל הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לַמָּחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ, וְנוֹטְלוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים, אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וּשְׁאָר יְמוֹת הֶחָג, אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ:
R. Bartenura non traduit
יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְכוּ'. דְּאָמְרִינַן לְקַמָּן דְּמִצְוַת לוּלָב דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לְבַדּוֹ, לְפִיכָךְ הָיוּ מוֹלִיכִין שָׁם לוּלְבֵיהֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת {נב}:
אֵין אָדָם יוֹצֵא וְכוּ'. דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, לָכֶם מִשֶּׁלָּכֶם. וְאִם נְתָנוֹ לוֹ חֲבֵרוֹ בְּמַתָּנָה אֲפִלּוּ עַל מְנָת לְהַחְזִיר שְׁמָהּ מַתָּנָה, וְנוֹטְלוֹ וְיוֹצֵא בּוֹ וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִירוֹ. וְאִם לֹא הֶחְזִירוֹ אִיגַּלַּאי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּגָזוּל הָיָה בְּיָדוֹ מֵעִקָּרָא, וְלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{נב} נְטִילָתוֹ בִּלְבַד דּוֹחָה שַׁבָּת. הָרַ''ן. כְּלוֹמַר אֲבָל לֹא לְעִנְיַן הוֹצָאָה. וּבַגְּמָרָא דַּף מ''ד מַסְּקִינַן דְּהָכָא בִּגְבוּלִין מַיְרֵי, מִדְּלֹא קָתָנֵי לְהַר הַבַּיִת, וּמִיהוּ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם דְּנִטָּל בְּשַׁבָּת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכִים שֶׁשְּׁלוּחֵי בֵּית דִּין מַגִּיעִים שָׁם וְיוֹדְעִים אֵימָתַי הֻקְבַּע הַחֹדֶשׁ, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן קָבְעוּ עַל פִּי הָרְאִיָּה הוֹאִיל וְאֵין כָּאן מִקְּדָשׁ שֶׁנִּטָּל הַלּוּלָב בּוֹ הִשְׁווּ חֲכָמִים מִדּוֹתֵיהֶם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, כִּי הֵיכִי שֶּׁלֹא תְּהֵא תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תּוֹרוֹת:
Rambam non traduit
יו''ט הראשון של הג שחל להיות בשבת כו': אמר הש''י ולקחתם לכם ביום הראשון ובאה הקבלה לכם משלכם ואם נתנו במתנה יצא ואפי' תהיה המתנה ע''מ להחזיר כי העיקר אצלנו מתנה ע''מ להחזיר שמה מתנה ומותר לתת מתנה ביו''ט:
14
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר, מִפְּנֵי {נג} שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת:
R. Bartenura non traduit
פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת. וּכְגוֹן שֶּׁלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת נְטִילָה בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוֹ. אֲבָל יָצָא יְדֵי חוֹבַת נְטִילָה קֹדֶם שֶׁהוֹצִיאוֹ, חַיָּב, דְּלֹא טָרֵיד מֵהַשְׁתָּא בַּמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ. וְהֵיכִי מַשְׁכַּחַת דְּלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת נְטִילָה קֹדֶם שֶׁהוֹצִיאוֹ, דְּהָא מִדְּאַגְבְּהֵיהּ נָפַק בֵּיהּ, מַשְׁכַּחַת לֵיהּ כְּגוֹן שֶׁהֲפָכוֹ {נד}, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן אֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת כו) עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, שֶׁעוֹמְדִים דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן. אִי נַמִּי שֶׁהוֹצִיאָן בִּכְלִי, דִּלְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן לָאו שְׁמָהּ לְקִיחָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{נג} מִפְּנֵי כוּ'. שֶׁהָיָה טָרוּד בַּמִּצְוָה וּמְחַשֵּׁב וְעוֹסֵק וּמְמַהֵר לַעֲשׂוֹתָהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ טָעָה וְשָׁכַח שַׁבָּת. וְהַךְ מַתְנִיתִין דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם. הָרַ''ן: {נד} וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּסוּגְיָא דְּהָכָא סְבִירָא לֵיהּ דְּמִצְוֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּנָה, דְּהָא בְּמוֹצִיא לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵין שַׁיָּךְ מִתְכַּוֵּן לָצֵאת, וְעוֹד דְּאָיְרֵי בְּהוֹלֵךְ אֵצֶל בָּקִי לִלְמֹד:
Rambam non traduit
ר' יוסי אומר יו''ט הראשון של הג כו': מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה כו': בתנאי שיוציאו אותו הפוך או שיוציאנו בכלי שהרי לא יצא ידי חובתו אבל אם נטלו בידו והוציאו שוגג חייב חטאת כי העיקר אצלנו מדאגבהיה נפק ביה וכיון שיצא ידי חובתו לא נאמר (להוציאו) [שהוציאו] ברשות והלכה כר' יוסי והלכה כר' יהודה:
15
מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה {נה} מִיַּד בְּנָהּ וּמִיַּד בַּעְלָהּ וּמַחֲזִירָתוֹ לַמַּיִם בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּשַׁבָּת {נו} מַחֲזִירִין, בְּיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין, וּבַמּוֹעֵד מַחֲלִיפִין. קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ, חַיָּב בַּלּוּלָב:
R. Bartenura non traduit
מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה. אֶת הַלּוּלָב, וְלֹא אָמְרִינַן דִּמְטַלְטֶלֶת מִידֵי דְּלֹא חֲזִי לַהּ:
וּמַחְזֶרֶת לַמַּיִם. שֶּׁלֹא יִכְמֹשׁוּ:
בְּשַׁבָּת מַחְזִירִים. שֶׁהֲרֵי מֵהֶם נְטָלוּם הַיּוֹם. אֲבָל לֹא מוֹסִיפִים, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין מַחְלִיפִין:
וּבְיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין. אֲבָל לֹא מַחְלִיפִים, לִשְׁפֹּךְ אֵלּוּ וְלָתֵת צוֹנְנִין מֵהֶן, דְּטָרַח לְתַקֵּן מָנָא:
וּבַמּוֹעֵד. בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִצְוָה לְהַחְלִיף. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
חַיָּב בַּלּוּלָב. לְחַנְּכוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{נה} מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה. דְּמַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וְאִשָּׁה לָאו בַּת חִיּוּבָא הִיא אֵימָא לֹא תְּקַבֵּל דִּלְגַבָּהּ אָסוּר טִלְטוּל, קָא מַשְׁמַע לָן כֵּיוָן דְּרָאוּי לִנְטִילַת אֲנָשִׁים תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו וּמֻתָּר בְּטִלְטוּל לַכֹּל. גְּמָרָא: {נו} בְּשַׁבָּת. בִּזְמָן שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין לוּלָב בְּשַׁבָּת. הָרַמְבַּ''ם:
פרק ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source