Chap. 28
1
והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כָּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ:
"Or, si tu obéis à la voix de l’Éternel, ton Dieu, observant avec soin tous ses préceptes, que je t’impose en ce jour, l’Éternel, ton Dieu, te fera devenir le premier de tous les peuples de la terre ;
Onkelos (non traduit)
וִיהֵי אִם קַבָּלָא תְקַבֵּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַר לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּקוּדוֹהִי דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין וְיִתְּנִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ עִלָאָה עַל כָּל עַמְמֵי אַרְעָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיהֵי אִין קַבָּלָא תְּקַבְּלוּן לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן לְמִנְטַר וּלְמֶעֱבַד יַת כָּל פִּקוּדוֹי דַאֲנָא מְפַקֵיד לְכוֹן יוֹמָנָא וְיִתְנִינְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן רָמִין וְגֵיוְתָנִין עַל כָּל עַמְמֵי אַרְעָא:
Ibn Ezra (non traduit)
עליון על כל גויי הארץ. זאת הברכה כלל שלא תהיה אומה בעולם כמוכם:
Or Ha'Hayim (non traduit)
ואומרו יצו ה' אתך את הברכה וגו', גם לא סדר ברכה זו למעלה עם הצלחות קנייני הטובות כי שם מקומה ולא אחר מפלת אויב, בא להבטיח שלא יארע לו אשר יארע לבעל הנס אשר יתקנאו בו המקטריגים על שנעשה לו דבר חדש ושמשוהו עליונים וזה הפך הטבע, וצא ולמד ממעשה רבא (תענית כ''ד:) שהוריד גשמים שלא בעתם וכדומה לזה, אשר על כן אמר סמוך למאמר יתן ה' את אויביך וגו' שזה הוא נס יצו ה' אתך את הברכה שלא ישלוט עין הרע בה, גם אמר וברכך בארץ וגו' פירוש שלא יאספו האומות עליכם לנקום נקמת הנגפים כמו שאמר יעקב לבניו במעשה שכם (וישלח ל''ד ל'):
ואומרו יתן ה' את אויביך וגו' על דרך אומרו (דה''ב כ') ובעת החלו ברינה נתן ה' מארבים על בני עמון והר שעיר וגו' וינגפו, ואמרו רבותינו ז''ל (שמו''ר פמ''ז) אין רינה אלא תורה:
ואומרו ברוך אתה בבואך וגו' שתהיה יציאתו מן העולם בלא חטא וכו', (ב''מ ק''ז.), וזה יהיה באמצעות תלמוד תורה שתגין עליו מהחטא:
והנה תמצא שכל הברכות האמורות בענין הם מכוונים כנגד שכר תלמוד תורה על זה הדרך, אומרו ברוך אתה בעיר וגו' על דרך אומרם ז''ל (ע''ז י''ט:) דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כל העוסק בתלמוד תורה נכסיו מוצלחים, ואומרו ברוך פרי בטנך צא ולמד מעובד אדום הגיתי אשר נכנם אצלו ארון התורה מה עצמו פרי בטנו בזמן מועט כאומרם ז''ל (ברכות ס''ג:) שאשתו וח' כלותיו ילדו כאחד ששה בכרם אחד:
ונתנך ה' עליון וגו'. הנה האדון חלק יעודי הטובה כנגד קיום המצות כל אחד כפי מה שראוי לו, כללות המצות הם ג' הרשומים בפסוק אם שמוע תשמע, והם תלמוד תורה, ושמירת לא תעשה, וקיום מצות עשה, כנגד תלמוד תורה יעד ברכה ונתנך ה' עליון ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך, ופירוש הכתוב שזה יהיה כנגד שכר אם שמוע וגו' במה שגמר אומר כי תשמע בקול ה' אלהיך הרי שיעוד זה הוא כנגד שכר תלמוד תורה, והוא גם כן מכוון אליו כי באמצעות התורה ישתנו למעלה מכל האומות שאינם בני תורה, ואמר עוד ובאו עליך כל הברכות וגו' פירוש נוסף על יעוד ונתנך ה' עליון עוד לו ברכות אלו בשכר תורה, ואומרו והשיגוך יתבאר על דרך אומרם ז''ל (ילקוט ראובני פ' ויקרא) כי האדון אלהי ישראל מדותיו רחמים על הדופק על רחמיו ימלא ה' משאלותיו להריק עליו טובה כאשר יחפוץ אלא שבהגעת הטוב ההוא למטה ישפטו סנהדרי מעלה אם ראוי אם אינו ראוי לא יגיעו, לזה אמר והשיגוך הברכות שזה הוא עיקר ההבטחה שלא יתעכבו בבתי דינים שלמטה:
והיה אם שמוע וגו'. צריך לדעת מקום גזירת הכתוב, אם הוא מאמר ונתנך וגו' היה לו לומר יתנך ה', כי מאומרו ונתנך משמע שמוסיף על הקודם, ואולי שגזירת הכתוב הוא תשמע בקול ה', והכונה בזה כי על ידי עסק התורה יעלה במעלות לזכות שה' ידבר בו, והוא אומרו תשמע בקול ה' אלהיך, עוד ימשך לך מהשמיעה לשמור ולעשות שהתורה מצלת מן החטא הרמוז בשמירה, גם תלמוד תורה גדול כחו שמביא לידי מעשה, והוא אומרו ולעשות ועוד לך ונתנך ה' עליון וגו', וחוץ מדרכינו יכוין הכתוב לומר שצריך שיעסוק בתורה בגדר מעלתם על הדברים שממקום קדוש עליון באו, והוא אומרו תשמע פירוש תהיה שמיעתך אותם כפי ערך המדבר אותם שהוא ה' אלהיך, ועוד לשמור ולעשות על דרך אומרם ז''ל (אבות פ''ד) הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לעשות וכו' ע''כ, הרי שמובחר הלימוד הוא לקיים, והוא אומרו אם שמוע תשמע וגו' פירוש שתשמע לשמור ולעשות:
Baal Hatourim (non traduit)
שמוע תשמע. בגימ' לד''ת ולדברי חכמים:
2
ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך
וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַבְּרָכ֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
et toutes les bénédictions suivantes se réaliseront pour toi et resteront ton partage, tant que tu obéiras à la voix de l’Éternel, ton Dieu :
Onkelos (non traduit)
וְיֵיתוּן עֲלָךְ כָּל בִּרְכְּתָא הָאִלֵין וְיִדְבְּקֻנָךְ אֲרֵי תְקַבַּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיֵיתוּן עֲלֵיכוֹן כָּל בִּרְכָתָא הָאִלֵין וְיִדְבּוּקַנְכוֹן אֲרוּם תְּקַבְּלוּן לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן:
Sforno (non traduit)
ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך. אע''פ שלא תשתדל אתה להשיגם: כי תשמע בקול ה' אלהיך. וזה כשתהיה תורתך קבע ומלאכתך עראי ולפי' ישיגוך הברכות בלתי השתדלות והנה הזכיר ברכות בית ראשון ואמר שיזכו להן בכל עת שישמרו את המצות עד אמרו יקימך ה' לו לעם קדוש וזה היה בתחילת בית שני כמו שספרו ז''ל על ברכות שמעון הצדיק והנסים של בית המקדש כל ימיו:
Ibn Ezra (non traduit)
וטעם ובאו. שיבואו מעצמם: והשיגוך. ואם לא תבקשם והטעם שלא תיגע:
Kli Yakar (non traduit)
ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך. בענין היותם עליון על כל גויי הארץ נאמר ונתנך ה' תלה הדבר בהקב''ה, ובמציאת שאר הברכות נאמר ובאו מעצמם משמע ומי ירדוף אחריהם שאמר והשיגוך. הביאור הוא שכל הרודף אחר השררה היא בורחת ממנו והבורח מן השררה השררה רודפת אחריו (תנחומא ויקרא ג.) והשררה מקור לכל הברכות כי מה שקנה עבד קנה רבו, לפיכך אמר ונתנך ה' עליון וגו' כי זהו השררה אשר לא יאות לך לבקש אותה ולהשתדל אחריה ומ''מ יתן ה' אותה לך ומאז והלאה תהיה השררה רודפת אחריך ותשיגך, ואגב השררה יבואו מעצמם כל הברכות האלה כי הולכים לרגל השררה הרודפת אחריך כך כל הברכות ירדפו אחריך מבלי שתחזור אחריהם והשיגוך אגב השררה, כי תקנה על ידה כל הברכות של כל גויי הארץ כי מה שקנה עבד קנה רבו.
3
ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה
בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה:
tu seras béni dans la ville, et béni dans les champs.
Onkelos (non traduit)
בְּרִיךְ אַתְּ בְּקַרְתָּא וּבְרִיךְ אַתְּ בְּחַקְלָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּרִיכִין אַתּוּן בְּקַרְתָּא וּבְרִיכִין אַתּוּן בְּחַקְלָא:
Daat Zkenim (non traduit)
ברוך אתה בעיר. במצות אשר אתה עושה בעיר כגון סוכה ומזוזה ומעקה וברוך אתה בשדה במצות לקט שכחה ופאה. ד''א ברוך אתה בעיר זו ירושלים שנקראת עיר הקדש וברוך אתה בשדה זו ציון שנאמר בה ציון שדה תחרש:
Ibn Ezra (non traduit)
בעיר. ברכה שהיא תוספו' כל מיני סחורה: בשדה. בזריעה ובנטיע':
4
ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך
בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָֽתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ:
Béni sera le fruit de tes entrailles, et le fruit de ton sol, et celui de ton bétail : la progéniture de tes taureaux, la portée de tes brebis.
Rachi (non traduit)
שְׁגַר אֲלָפֶיךָ. וַלְדוֹת בְּקָרְךָ, שֶׁהַבְּהֵמָה מְשַׁגֶּרֶת מִמֵּעֶיהָ:
וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. כְּתַרְגּוּמוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם עַשְׁתָּרוֹת? שֶׁמַּעֲשִׁירוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן וּמַחֲזִיקוֹת אוֹתָם כְּעַשְׁתָּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן סְלָעִים חֲזָקִים:
Onkelos (non traduit)
בְּרִיךְ וַלְדָא דִמְעָךְ וְאִבָּא דְאַרְעָךְ וּוַלְדָא דִבְעִירָךְ בַּקְרֵי תוֹרָיךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּרִיכִין וַלְדֵי מֵעֵיכוֹן וּפֵירֵי אַרְעֲכוֹן בַּקְרֵי תוֹרֵיכוֹן וְעֶדְרֵי עָנֵיכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ח) ע''ל בפרשת עקב ושם פירשתי:
Ibn Ezra (non traduit)
פרי בטנך. בבנים והבטן כנוי: שגר ועשתרות. פירשתים:
Kli Yakar (non traduit)
ומה שנאמר מיד אחר ברוך אתה בצאתך יתן ה' את אויביך נגפים לפניך. ובקללות לא הזכיר מיד שיהיו מנוצחים כי אם אחר כמה פסוקים, לפי שהסברה נותנת שמיד כאשר יראו האויבים שכל יושבי הארץ ההיא מוצלחים וברוכים הם בבואם ובצאתם, אז יתקנאו האומות בישראל ויצאו מביתם ללחום עם ישראל לגרשם מן הארץ הטובה ההיא ועל זה נאמר בדרך אחד יצאו אליך וגו', משמע שהאומות יבואו על ישראל אבל בקללות נאמר בדרך אחד תצא אליו משמע אדרבה שישראל יצאו מארצם ללחום עם האומות, וזה לפי שבקללות האומות אשר ראו מכות הארץ ואת תחלואיה מסתמא לא יבקשו הארץ של ישראל כי לא יראו בה שום הצלחה לכך לא נאמר אחר ארור אתה בצאתך יתנך ה' נגף לפני אויביך. באויבים שיבואו עליך כי ודאי לא יבואו אלא אתה תצא מארצך אליהם כי תראה שארצם טובה מארצך, אבל לא לאלתר כי אם אחר שיתקיימו כל היעודים הרעים שהזכיר מן ישלח ה' בך את המארה עד יתן ה' מטר ארצך אבק ועפר וגו', והיו שמיך אשר על ראשך נחושת והארץ אשר תחתיך ברזל. על ראשך ותחתך למה לי וכי עדיין לא ידענו שהשמים על ראשך והארץ תחתך אלא שר''ל אותו חלק דווקא שעל ראשך ותחתיך יהיו מקולקלים אבל השמים והארץ שממעל ומתחת של ארצות שאר העמים לא יהיו מקולקלין, ודווקא מטר ארצך אבק ועפר לא מטר ארצות שאר האומות, ועל כן ישיאך לבך לצאת מביתך אל ארצות שאר האומות הטובים מארצך אולי תוכל לגרשם לישב במקומם, ע''כ אמר יתנך ה' נגף לפני אויביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו וזה טעם יקר.
ברוך פרי בטנך וגו'. ואח''כ אמר ברוך טנאך ומשארתך. ובקללות שינה הסדר, שהזכיר טנאך ומשארתך קודם פרי בטנך, לפי שהסברה נותנת שלעולם יעשה הקב''ה נס נסתר יותר ממה שיעשה נס נגלה וברכת פרי הבטן ופרי האדמה הכל נס נסתר אף אם ירבו יותר מן הנהוג אין זה חוץ לטבע, אבל טנאך ומשארתך שהם פירות תלושים אשר הונחו כבר בכלי אם ירבו זה נס נגלה בין אם יניח שנים וימצא ג' כדרך שנאמר (מלכים א' יז.יד) כד הקמח לא תכלה וגו', בין אם יאכל קמעא ויתברך במעיו, הכל נס נגלה. ע''כ אמר בברכות לא זו נס נסתר שיעשה לך אלא אפילו נס נגלה יעשה לך ובקללות הוא להיפך לא זו אף זו.
5
ברוך טנאך ומשארתך
בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ:
Bénies seront ta corbeille et ta huche.
Rachi (non traduit)
בָּרוּךְ טַנְאֲךָ. פֵּרוֹתֶיךָ; ד''א, טַנְאֲךָ דָּבָר לַח שֶׁאַתָּה מְסַנֵּן בְּסַלִּים:
וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. דָּבָר יָבֵשׁ שֶׁנִּשְׁאַר בַּכְּלִי וְאֵינוֹ זָב:
Onkelos (non traduit)
בְּרִיךְ סַלָךְ וְאַצְוָתָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּרִיךְ סַלֵי בִּיכּוּרֵיכוֹן וְחַלַת שֵׁירוֹי אַצְוַותְכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ט) פי' כגון יין ותירוש: (י) כגון כל מיני פירות ונקרא משארתך בעבור שהם נשארים בסל ולפי פירוש ראשון דפי' פירותיך א''כ לא יהיה פי' של משארתך כלום וצ''ל שהוא כמשמעו כמו משארותם צרורות בשמלותם וכאלו אמר ברוכים פירותיך ועיסתך ולפי' ראשון קשה למה לא נאמר פירותיך כמשמעו ולמה נאמר טנאך ל''פ ד''א טנאך דבר שמסנן כו' ולפי ד''א קשה דהא ברכת הענבים נכללים בברכת הפירות ולמה קבע לו ברכה לעצמו וא''ל דנתן ברכה ליין בפ''ע שאף שלא תהיה ברכה מרובה בענבים אפ''ה יהיה הרבה יין זה אינו כיון שהברכה מרובה בפירות גם הענבים בכלל ומסתמא יהיה ריבוי יין לכן צריך גם לטעם ראשון:
Daat Zkenim (non traduit)
ברוך טנאך. אלו הבכורים שנאמר בהם ולקח הכהן הטנא מידך: ומשארתך. זו חלה:
Ibn Ezra (non traduit)
טנאך. מקום הלחם והוא מוקדם ומאוחר עם משארותיך. או מקום שיושם שם הקמח:
6
ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך
בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ:
Béni seras-tu à ton arrivée, et béni encore à ton départ !
Rachi (non traduit)
בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. שֶׁתְּהֵא יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא כְּבִיאָתְךָ לָעוֹלָם (ב''מ ק''ז):
Onkelos (non traduit)
בְּרִיךְ אַתְּ בְּמֵעֲלָךְ וּבְרִיךְ אַתְּ בְּמִפְּקָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּרִיכִין אַתּוּן בְּמֵיעֲלְכוֹן לְבָתֵּי מֶדְרָשֵׁיכוֹן וּבְרִיכִין אַתּוּן בְּמִפַּקְכוֹן לִפְרַקְמַטְיֵיכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(כ) פי' מה ביאתך לעולם בלא חטא אף יציאתך מן העולם בלא חטא והוכחתו מדכתיב ברישא בבואך ואחר כך בצאתך ודרך העולם לצאת תחלה מן הבית ואחר כך לבא ועוד למה בירך ביאתו ויציאתו לא הליכתו ושאר תנועותיו ל''פ הכ' על ביאתו בלא חטא ושיעור הכ' כך הוא ברוך היית בבואך שלא היה בך חטא וככה תהיה ברוך בצאתך שלא יהיה בך חטא וא''ת מה נעשה גבי קללה דהתם נמי כתיב ארור אתה בבואך בירשא דהתם ליכא למימר כביאתך לעולם בחטא כו' וכמו שהקשה הרא''ם ז''ל אבל בשם מהרר''א מפראג מצאתי כתוב דל''ק מידי דה''פ ארור אתה בבואך כמו בצאתך דבצאתך בודאי היתה בך חטא אף בבואך תהיה ארור כלומר מלא חטא ואין לתמוה קטן הנולד במה חטא וי''ל דהקב''ה פוקד עון אבות על בנים ועוד נאמרו בזה דברים רבים. ונראה לי לפרש על דרך שאמרו בפרק התינוקות למה הולד דומה במעי אמו לפנקס מקופל כו' ומלמדין אותו כל התורה כולה כו' ועל זה נאמר ארור אתה בבאך שמשכחין ממך כל התורה וארור אתה בצאתך שתשכח גם כם התורה שתלמוד בזה העולם ותחלת דינו של אדם הוא עסקת בתורה. עי''ל דביאתו של אדם לז העולם הוא בבכיה כי כן דרך התינוק כשבא לאויר העולם שהוא בוכה כך יציאתו מן העולם יהיה ג''כ בבכיה וזהו סימן רע לו כדאמרינן מת מתוך שחוק סימן יפה לו מתוך בכיה סימן רע לו כו' וק''ל ר''ל:
Ibn Ezra (non traduit)
בצאתך. לחוג ולסחור ולשלול או בכל ביאה ויציא' בכל יום ויום והטעם בכל אשר תעשה תצליח וההפך כתוב:
7
יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך
יִתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה אֶת־אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵֽצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ:
L’Éternel fera succomber devant toi les ennemis qui te menaceraient : s’ils marchent contre toi par un chemin, ils fuiront devant toi par sept.
Rachi (non traduit)
וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ. כֵּן דֶּרֶךְ הַנִּבְהָלִים לִבְרוֹחַ, מִתְפַּזְּרִין לְכָל צַד:
Onkelos (non traduit)
יִתֵּן יְיָ יָת בַּעֲלֵי דְבָבָךְ דְקָיְמִין עֲלָךְ תְּבִירִין קֳדָמָךְ בְּאָרְחָא חַדָא יִפְּקוּן לְוָתָךְ וּבְשִׁבְעָא אָרְחָן יֵעִרְקוּן מִקֳדָמָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
יְשַׁוֵי מֵימְרָא דַיְיָ יַת בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן דְקַיְימִין לְקוּבְלֵיכוֹן לִמְבָאֲשָׁא תְּבִירִין קֳדָמֵיכוֹן בְּאוֹרְחָא חַד יְהוֹן נַפְקִין לְוַותְכוֹן לְסִדְרֵי קְרָבָא וּבְשִׁבְעָא אָרְחִין טַעֲיַין יֶהֱווּן עַרְקִין מִן קֳדָמֵיכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ל) הרא''ם פי' כי דרך הל' לשום שבעה במקום ריבוי כמו עד עקרה ילדה שבעה כו':
Ibn Ezra (non traduit)
ואחר שאמר שתהיה עליון על כל הגוים אמר כי אם יקשרו אויביך על כן אמר הקמים עליך: ובשבעה. לשון רבים בעבור שוב ימי השבוע כי הוא תלוי בעליונים:
Baal Hatourim (non traduit)
ינוסו לפניך. וסמיך ליה יצו ה' אתך את הברכה באסמיך. שתמלא בתים מלאים כל טוב:
8
יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך
יְצַ֨ו יְהֹוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּֽאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:
L’Éternel fixera chez toi la bénédiction, dans tes celliers, dans tous tes biens ; il te rendra heureux dans ce pays que l’Éternel, ton Dieu, te destine.
Onkelos (non traduit)
יְפַקֵד יְיָ עִמָךְ יָת בִּרְכְּתָא בְּאוֹצָרָךְ וּבְכֹל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ וִיבָרְכִנָךְ בְּאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
יְפַקֵיד יְיָ עִמְכוֹן יַת בִּרְכָתָא בְּאוֹצְרֵיכוֹן וּבְכָל אוֹשָׁטוּת יְדֵיכוֹן וִיבָרְכֵיכוֹן בְּאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן:
Ibn Ezra (non traduit)
באסמיך. באוצרותיך מטעם המקום:
Kli Yakar (non traduit)
ומ''ש יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, היינו אותו אוצר שהקב''ה עושה בשמים מיראת ה' אשר בך כי היא אוצרו כמ''ש (ישעיה לג.ו) יראת ה' היא אוצרו. ר''ל של הקב''ה כמו שפירש רבינו בחיי (שמות יט.ה) שכל מלך עושה אוצר וסגולה מדבר שאינו מצוי בידו בכל עת כמו אבני יקר וכן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג:) ע''כ הקב''ה עושה אוצר מיראת ה' אשר בך. ושמא תטעה לומר שיש אליו ית' איזו צורך באוצר זה ע''כ אמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. אין לו ית' שום צורך באותו אוצר כ''א לך הוא שמור ליתן לך משם כל צרכך ולפרנסך משם, ואין הקב''ה מוסר מפתח של אוצר זה אל השליח אלא הקב''ה בעצמו ובכבודו מחזיקו בידו כי האוצר הלזה חביב עליו מאד. ובזה מיושב מה שאמרו רז''ל במס' תענית (ב.) ג' מפתחות לא נמסרו בידי שליח, של חיה, ושל גשמים, ושל תחיית המתים. בשלמא חיה ותחיה שפיר כי הוא ית' מקור חיים לכל הנולדים ולזמן התחיה, אמנם גשמים מה נשתנו משאר דברים. אלא לפי שמקורה מן אותו אוצר של יראת ה', הה''ד יפתח לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך, כי המטר מונח באותו חדר אשר שם אוצרו של ה'.
ד''א באסמיך היינו אוצרות תבואה, ולפי שדרך האוצרות להתקיים על ידי שנותנין לתוכן מן הקרקע של אותו מקום כמו שפירש''י על פסוק שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה. (בראשית מא.מח) ע''כ אמר כאן וברכך בארץ. על ידי שתתן מן הארץ לתוך האוצר יתקיים.
ואם נפשך לומר, שראוי לסדר ג' זמנים אלו כסדר הווייתן כדרך שנזכרו בפסוק בהתהלכך תנחה אותך. אזי נוכל לומר שמה שאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך מדבר בשכר עה''ז כפשוטו. וברכך בארץ היינו בשכבך בקבר. יקימך ה' לו היינו בזמן הקימה לעה''ב.
ואח''כ הזכיר הגבול האמצעי, אשר בין שני גבולים אלו והוא בשכבך בקבר בארץ, שמתי ארץ ישראל אין להם צער חיבוט הקבר וגלגול מחילות וחיין תחילה וע''ז אמר וברכך בארץ, בזמן שכבך בקרב הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך כי דווקא מתי א''י מסוגלים בזה. ואחר שהזכיר זמן השכיבה בארץ הזכיר זמן הקימה ואמר יקימך ה' לו לעם קדוש וקימה זו היא כדרך שנאמר (דברים לא.טז) הנך שוכב עם אבותיך וקם היינו הקימה שלעתיד וכמ''ש (ישעיה כו.יט) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר וגו'.
יצו ה' אתך את הברכה באסמיך. לפי שנאמר (איוב כב.כח) ותגזר אומר ויקם לך. כשהצדיק גוזר גזירה הקב''ה מסכים על ידו כמו שמש בגבעון דום (יהושע י.יב) וכמו אליהו שאמר כד הקמח לא תכלה (מלכים א' יז.יד) ובמס' תענית (כה.) בר''ח בן דוסא איכו נימטו כשוריך, וכאלה רבים לכך נאמר יצו ה' אתך את הברכה כשאתה מצוה על הברכה אז יצוה ה' אתך ויסכים על הברכה ועל הציווי שלך.
ומדקאמר באסמיך, ובכל משלח ידך, וברכך בארץ, ש''מ שמילי מילי קתני וכל אחת ברכה בפני עצמה. ואולי המה כנגד מה שנאמר (משלי ו.כב) בהתהלכך תנחה אותך, בעה''ז, בשכבך תשמור עליך, בקבר, והקיצות היא תשיחך, לעה''ב, (אבות ו.ט) וכשאמר הברכה באסמיך, רמז לעה''ב הסמוי מן העין כי אין הברכה מצויה לא בדבר המדוד והמנוי כ''א בסמוי מן העין (ב''מ מב.) רמזו בזה שאין הצלחת עה''ז תכלית הברכה, לפי שכולם דבר מדוד ומנוי שיש לו קצבה וגבול וסוף ואינן נצחיות חוץ מן שכר עה''ב אשר עין לא ראתה הוא נצחי והוא עיקר כמ''ש (תהלים קלג.ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון וגו'. הוא הטל שעתיד הקב''ה להחיות בו המתים והוא היורד על הררי ציון כי שם שער השמים ומקום לעליית הנשמות לגן עדן, ואמר כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. לפי שהחיים ההם נצחיים ועד העולם ע''כ שם עיקר הברכה אבל לא בדבר המדוד והמנוי אשר יש לו תכלה וקץ, ועל ברכה זו אמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך בעה''ב הסמוי מן העין וע''כ אמר אתך כי קנין זה הוא אתך ודבוק בך שהרי השארות הנפש אינו חוץ ממנו אלא תמיד הדבר אתו עמו, לא כן שכר עה''ז שהוא משולח ממנו וכמ''ש הרמב''ם (בשמונה פרקים) שקנין הממון חוץ ממנו ואינו דבק בו אלא הוא משולח מיד ליד כי גלגל הוא החוזר בעולם ועליו אמר ובכל משלח ידך שהוא שכר בהתהלכך בעה''ז.
Baal Hatourim (non traduit)
באסמיך. בגי' זהו סמוי. שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין:
9
יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו
יְקִֽימְךָ֙ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו:
L’Éternel te maintiendra comme sa nation sainte, ainsi qu’il te l’a juré, tant que tu garderas les commandements de l’Éternel, ton Dieu, et que tu marcheras dans ses voies.
Onkelos (non traduit)
יְקִימִנָךְ יְיָ לֵהּ לְעַם קַדִישׁ כְּמָא דִי קַיִים לָךְ אֲרֵי תִטַר יָת פִּקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּתְהַךְ בְּאָרְחָן דְתָקְנָן קֳדָמוֹהִי:
Targ. Yonathan (non traduit)
יְקוּם יַתְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ קֳדָמוֹי לְעַם קַדִישׁ הֵיכְמָא דְמַלֵיל לְכוֹן אֲרוּם תִּנְטְרוּן יַת פִּיקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן וְתַהֲכוּן בְּאָרְחָן דְתַקְנָן קֳדָמוֹי:
Ibn Ezra (non traduit)
לעם קדוש. והקדוש' לשמור המצות: וטעם יקימך. יעמידך: תשמור. בלב:
Or Ha'Hayim (non traduit)
והותירך ה' לטובה בפרי בטנך. הגם שכבר אמר למעלה ברוך פרי בטנך, לפי שיעוד הראשון הוא כנגד תלמוד תורה ויעוד זה הוא כנגד שמירת המצות לזה הוצרך לפרט שכר כל א' שאין א' נלמד מחברו, ודקדק לומר והותירך ה' לטובה ולא אמר ברוך פרי בטנך, לפי שיעוד זה הוא מדה טובה שמכוונת כנגד שמירת מצות לא תעשה, והכוונה היא כי לפי שבאמצעות שמירת האדם עצמו מהעבירות לא ידבקו בו כוחי הרע שמזה יסובב שהבנים היוצאים ממנו יהיו מבחינת הרע, ועיין מה שכתבנו באורך בפרשת ויחי בפסוק ראובן בכורי אתה ויערבו לך הדברים, לזה אמר ביעוד שמירת מצות לא תעשה והותירך ה' לטובה בפרי בטנך שיהיו הבנים הנותרים אחריך למדה טובה ולא למדה רעה, ואומרו בפרי בהמתך ובפרי אדמתך לומר שמצד שמירת מל''ת יתקיימו בידו ב' דברים אלו כמו שיעדם לשכר תלמוד תורה ככתוב למעלה:
ואומרו וראו כל עמי הארץ וגו' גם זה הוא מכוון כנגד שמירת מצות לא תעשה, כי כל זמן שהאדם שומר עצמו מהעבירות אין צלם אלהים עובר מעל פניו וכל הנבראים אדם ובהמה מזדעזעים ממנו משא''כ המתעב מעשיו מעבירין ממנו הצלם וכמאמר קין (בראשית ד' י''ד) והיה כל מוצאי וגו':
יקימך ה' וגו'. מכאן עד יפתח ה' לך את אוצרו הטוב הוא יעוד הטוב שכנגד שמירת מצות לא תעשה שרשם בתיבת לשמור, והוא מה שגמר אומר כי תשמור את מצות ה', ואומרו והלכת בדרכיו לומר שלא צוה ה' אלא על הדברים שהוא מרחקם ויעוד זה מכוון הוא כנגד שמירת מצות לא תעשה כי באמצעות שיהיה האדם נשמר מהעבירות יקרא קדוש, דכתיב קדושים תהיו ופירוש הכתוב הדברים שבהם יהיו קדושים איש אמו וגו' ואת שבתותי וגו' אל תפנו אל וגו' ושאר אזהרות האמורים, וגם לדברי חז''ל (ויק''ר פכ''ד) שעל אזהרת העריות נאמר קדושים, הנה היא בכלל לשמור, ולזה אמר כנגד שמירת מצות לא תעשה יקימך ה' לו לעם קדוש, ודקדק לומר תיבת לו להעיר שיהיו ישראל במקום המלאכים שברר ה' לו לעמוד לפניו שנקראים קדושים דכתיב (דניאל ח') ויאמר אחד קדוש, יקים ה' אותנו במקומם לעם קדוש ויהיו המלאכים שיריים להם, וכן אמר (במדבר כ''ג) כעת יאמר ליעקב וגו' (במד''ר פ''כ):
Ramban (non traduit)
יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך. יקרא שבועה הברית אשר כרת עמהם בהר סיני על כל הדברים האלו כי שם נאמר (שמות יט ו) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש או שהברית אשר כרת עם אברהם (בראשית יז ז) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך יכלול זה וכן אמר (להלן כט יב) למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב כי לכולם בא בברית
10
וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך
וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ:
Et tous les peuples de la terre verront que le nom de l’Éternel est associé au tien, et ils te redouteront.
Onkelos (non traduit)
וְיֶחֱזוּן כָּל עַמְמֵי אַרְעָא אֲרֵי שְׁמָא דַיְיָ אִתְקְרֵי עֲלָךְ וְיִדְחֲלוּן מִנָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיֶחֱמוּן כָּל עַמְמֵי אַרְעָא אֲרוּם שְׁמָא דַיְיָ חָקִיק בִּזְמַן דִתְּפִילִין עֲלָךְ וִידַחֲלוּן מִנָךְ:
Sforno (non traduit)
וראו וגו'. כמו שספרו ז''ל על אלכסנדר שהשתחוה לפניו:
Baal Hatourim (non traduit)
שם ה' נקרא. ר''ת שי''ן פי' של תפילין: ויראו ממך. וסמיך ליה והותירך ה', לומר בזכות התפילין יותיר ימיך. דכתיב אדני עליהם יחיו:
11
והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך
וְהוֹתִֽרְךָ֤ יְהֹוָה֙ לְטוֹבָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהֶמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ:
Et l’Éternel te rendra supérieur à tous en félicité, par le fruit de tes entrailles, celui de ton bétail et celui de ton sol, sur la terre qu’il a juré à tes aïeux de te donner.
Onkelos (non traduit)
וְיוֹתְרִנָךְ יְיָ לְטָבָא בְּוַלְדָא דִמְעָךְ וּבְוַלְדָא דִבְעִירָךְ וּבְאִבָּא דְאַרְעָךְ עַל אַרְעָא דִי קַיִים יְיָ לַאֲבָהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִישַׁיְירִנְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ לְטָבָא בְּוַולְדָא דִמְעֵיכוֹן וּבְוַולְדָא דִבְעִירֵיכוֹן וּבְאִבָּא דְאַרְעֲכוֹן עַל אַרְעָא דְקַיֵים יְיָ לְאַבְהַתְכוֹן:
Sforno (non traduit)
והותירך ה' לטובה. שתהי הצלחתך בקנינים וזולתם יתרה מהצלחת שאר המצליחים בהם. ובאלה הברכות שהיו בבית שני סיים:
Ibn Ezra (non traduit)
וטעם והותירך. אם תהיה רעה בארץ ורעב מארה אתה תשאר לטובה:
12
יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה | לְ֠ךָ֠ אֶת־אֽוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל־מַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֨יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה:
L’Éternel ouvrira pour toi son bienfaisant trésor, le ciel, pour dispenser à ton sol des pluies opportunes et faire prospérer tout le labeur de ta main ; et tu pourras prêter à maintes nations, mais tu n’emprunteras point.
Onkelos (non traduit)
יִפְתַּח יְיָ לָךְ יָת אוֹצָרֵהּ טָבָא יָת שְׁמַיָא לְמִתַּן מְטַר אַרְעָךְ בְּעִדָנֵהּ וּלְבָרָכָא יָת כָּל עוֹבָדֵי יְדָךְ וְתוֹזֵף לְעַמְמִין סַגִיאִין וְאַתְּ לָא תְזוּף:
Targ. Yonathan (non traduit)
אַרְבְּעָא מַפְתְּחִין בִּידֵי דְמָארֵי עַלְמָא דְלָא מְסָרִינוּן בִּידָא דְטַפְסְרָא מַפְתְּחָא דְחַיְיתָא וּדְקִבְרַיָא וְדִמְזוֹנֵי וּדְמִטְרָא וְכֵן אָמַר משֶׁה נְבִיָא הָכָא יִפְתַּח יְיָ לְכוֹן יַת אוֹצָרֵיהּ טַב דְעִמֵיהּ בִּשְׁמַיָא לְמִתַּן מְטַר אַרְעֲכוֹן בְּזִמְנֵיהּ בַּכִּיר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלָקִישׁ בְּנִיסָן וּלְבָרְכָא יַת כָּל עוֹבָדֵי יְדֵיכוֹן וְתוֹזְפוּן לְעַמְמִין סַגִיאִין וְאַתּוּן לָא תִצְטַרְכוּן לְמֵיזִיף:
Ibn Ezra (non traduit)
אוצרו. שהוא בכחו לצאת וכן אוצרות שלג על כן אחר הותירך אמר דבר הגשם כי העוצר סבת הרעב: והלוית גוים רבים. כי ירעבו ולא יבא זמן שתלוה אתה והכלל שתהיה לעולם לראש:
Or Ha'Hayim (non traduit)
ואמר יפתח ה' לך בכינוי שמבטיחו ה' שיפתח לו פירוש בשבילו לבד, הכוונה הגם שיסובבו אחרים לסתום באמצעות הצדיק יפתח אוצר הטוב ושם הטוב הוא סוד הנהר, והוא סוד (משלי י') צדיק יסוד עולם, ואומרו את השמים הוא סוד השפעה עליונה למעלה כידוע ליודעי חן, ואומרו והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה, הנה ידוע שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום השפע של כל העולם בא על ידי ישראל והעולם כלו ניזון מתמצית עם בני ישראל ולהיפך ניזונין ישראל מתחת ידי האומות, לזה אמר והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ממנו, הוצרך לומר ואתה לא תלוה, שאם לא כן אין היכר לברכה כי דרך העולם הוא שהגדולים והעשירים לווים זה מזה ולאחר מכן חוזר גם כן המלוה ולוה ממנו, לזה אמר ואתה לא תלוה ובזה יהיה היכר למאמר והלוית, ואומרו ונתנך ה' לראש וגו', פירוש שיהיו ישראל תחת ממשלת ראש העולם שהוא אלהי ישראל, ולא לזנב שהם שרי מעלה ובזה תמיד יהיו במדרגה העליונה כאומרו והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, על דרך אומרם ז''ל (מדרש תנחומא ד''פ ויצא) בפסוק (ירמי' ל') ואתה אל תירא עבדי יעקב שראה יעקב בסולם עולים ואחר כך יורדים חשב שגם הוא כן אחר שיעלה ירד ת''ל אל תירא וגו', והוא אומרו ולא תהיה למטה, הטעם כי תשמע וגו' פירוש כנגד מצות עשה כמו שגמר אומר ולעשות, וטעם שלא אמר בפירוש כי תעשה מצות, לפי שיש מצות כמה וכמה שאינם ביד האדם לעשותם, לזה אמר כי תשמע וגו' ולעשות פירוש תקבל עליך לעשות, וטעם אומרו לשמור ביעוד זה, בא הכתוב להודיע כי אין יעוד למצות עשה אלא אחר שהקדים להם שמירת מצות לא תעשה, שאם לא כן זבחי רשעים תועבה, וכל מצוה שעושה בעל עבירות שורה עליה סטרא אחרא ואינה עושה פרי, לזה הקדים לומר לשמור ואחר כך אמר ולעשות שהוא מעשה המצות שעליו באו היעודים הטובים האמורים מוהותירך עד סוף:
יפתח ה' וגו'. מכאן מתחיל יעוד הטוב שכנגד מעשה המצות עד לבסוף, ולזה גמר אומר כי תשמע אל מצות ה' אלהיך אלו מצות עשה, והנה יעודים אלו הם מכוונים כנגד קיום המצות כי על ידי המצות מתפתחים צינורי השפע ומתייחדים המדות העליונות:
13
ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות
וּנְתָֽנְךָ֙ יְהֹוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֨יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַֽעֲשֽׂוֹת:
L’Éternel te fera tenir le premier rang, et non point le dernier ; tu seras constamment au faîte, sans jamais déchoir, pourvu que tu obéisses aux lois de l’Éternel, ton Dieu, que je t’impose en ce jour, en les exécutant ponctuellement,
Onkelos (non traduit)
וְיִתְּנִנָךְ יְיָ לְתַקִיף וְלָא לְחַלָשׁ וּתְהֵי בְּרַם לְעֵלָא וְלָא תְהֵי לְתַחְתָּא אֲרֵי תְקַבֵּל לְפִקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָךְ דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין לְמִטַר וּלְמֶעְבָּד:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִמְנֵי מֵימְרָא דַיְיָ יַתְכוֹן לְמַלְכִין וְלָא לְהֶדְיוֹטִין וְתֶהֱווּן לְחוֹד מְנַטְלִין וְלָא תְהוֹן לְמָאִיסִין אֲרוּם תְּקַבְּלוּן לְפִקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן דַאֲנָא מְפַקֵיד לְכוֹן יוֹמָנָא לְמִנְטוֹר וּלְמֶעֱבַד:
Ibn Ezra (non traduit)
כי תשמע. בלב לשמור ולעשו' והכלל שלא תסו' מאחרי השם לעבוד עבודת כוכבים כי הוא עיקר כל העבירות לכפור בעיקר והפך זה יחוד השם לשמור ולעשות כי עיקר השמיר' המעש':
Ramban (non traduit)
וטעם לראש ולא לזנב. ביאורו לראש לכל העמים ולא לזנב לאחד מכל הגוים כי יתכן שיהיה לראש על עמים רבים וזנב לעם אחד נכבד ממנו והנכון שיתנך לראש מעתה ולא לזנב עד עולם באחד מכל העתים וכן רק למעלה תמיד ולא תהיה למטה לעולם
14
ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם
וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם: (פפפ)
et que tu ne dévies pas, à droite ni à gauche, de tout ce que je vous ordonne aujourd’hui, pour suivre et adorer des divinités étrangères.
Onkelos (non traduit)
וְלָא תִסְטוּן מִכָּל פִּתְגָמַיָא דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין יַמִינָא וּשְׂמָאלָא לִמְהַךְ בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָא לְמִפְלְחִנוּן: [פפפ]
Targ. Yonathan (non traduit)
וְלָא תִסְטוּן מִן כָּל פִּתְגָמַיָא דַאֲנָא מְפַקֵיד לְכוֹן יוֹמָנָא לְיַמִינָא וְלִשְׂמָאלָא לִמְהַךְ בָּתַר טַעֲוַות עַמְמַיָא לְמִפְלַחְהוֹן:
Sforno (non traduit)
ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל. שלא ישנו את מצות האל ית' בפרט ענין המשפט. ולא ימירו את שאר המצות במנהגי הדיוט ומצות אנשים מלומדה כ''ש כשיעשו זה לכבוד קדמונים שהנהיגו אותם המנהגים לא לכבוד קונם ולא לשמור מצותיו. אמנם התוכחות עד יולך ה' אותך ואת מלכך היו בבית שני בימי אנטיוכס וזולתו עד שצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה וגלה אחד מהם במצות פומפיא''ו לרומ''ה ומשם והלאה עד ונסחתם היו עד חרבן הבית על יד רומיים ומשם והלאה הם תוכחות בגלות נמשכות אליו. והתחיל בתוכחות באמרו אם לא תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל מצותיו וחוקותיו אשר אנכי מצוך היום וזה בלי ספק כאשר הומרה שמירת מצות התורה במנהגים שונים וזולתם והוסג אחור משפט. וכן אחר שאמר יולך ה' אותך ואת מלכך שהוא החלק השני חזר ואמר כי לא שמעת בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וחוקותיו אשר צוך כלומר אבל שמרת מה שצוו או הנהיגו אחרי' זולתו אשר לא כתורתו כמו שספרו ז''ל (גטין) שלא היו תורמין ולא מעשרין והוצרכו לתקון יוחנן כ''ג ולגזור על הדמאי והיו נועלי' דלת בפני לוין מפני השמטה והוצרך הלל לתקן פרוזבול ובטלו מי סוטה ועגלה ערופה וסנהדרין מרוב הפושעים בסוף בית שני באופן שבטל כל משפט כמו שספרו ז''ל שגברו בעלי זרוע. ובכן ירדו לטמיון הם ונכסיהם ובאלה התבאר' סבת חורבן בית שני והתמדת חורבנו בהתמדת סבתו:
Ramban (non traduit)
ולא תסור מכל הדברים. נמשך עם ''כי תשמע'' (פסוק יג) שיבואו עליך כל הברכות האלה כאשר תשמע למצותיו וכאשר לא תסור ימין ושמאל מכל הדברים אשר אנכי מצוך בענין עבודה זרה שאם תלך אחרי אלהים אחרים לעבדם כבר סרת מכל מצותיו ואין חפץ כלל בכל המצות שתעשה ואיננו כדברי בעל ההלכות שמנאו מצות לא תעשה
15
והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך
וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ:
Mais si tu n’écoutes pas la voix de l’Éternel, ton Dieu : si tu n’as pas soin d’observer tous ses préceptes et ses lois que je te recommande en ce jour, toutes ces malédictions se réaliseront contre toi et seront ton partage :
Onkelos (non traduit)
וִיהֵי אִם לָא תְקַבַּל בְּמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַר לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּקוּדוֹהִי וּקְיָמוֹהִי דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין וְיֵיתוּן עֲלָךְ כָּל לְוָטַיָא הָאִלֵין וְיִדְבְּקֻנָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
כַּד פָּתַח משֶׁה נְבִיָא לְמֵימָר פִתְגָּמֵי אוֹכְחוּתָא הָאִלֵין אִתְרְגִישַׁת אַרְעָא וּשְׁמַיָּא זָעוּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא קָדְרוֹן וְכוֹכְבַיָא כְנָשׁוּ זִיוְוהוֹן אַבְהַת עַלְמָא צְוָוחִין מִבֵּית קְבוּרְתְּהֶן וְכָל בִּרְיָיתָא שָׁתְקִין וְאִלָנַיָיא לָא טִלְטֵל זָאזֵיהוֹן עַנְיַין אַבְהַת עַלְמָא וְאָמְרִין חֲבוֹל עַל בְּנֵינָן כַּד יְחוֹבִין וְיִמְטוּן עֲלֵיהוֹן לְוָוטַיָא אִלֵין הֵיךְ יָכְלִין לְסוֹבָרוּתְהוֹן וְדִלְמָא יֶעֱבַד בְּהוֹן שֵׁצְיוּ וְלָא תְהֵי זְכוּתִין מְגַנָא עֲלֵיהוֹן וְלָא יֶהֱוֵי גַבְרָא דִיקוּם וִיצַלֵי אַמָטוּלְתְּהוֹן בְּרַת קָלָא נָפְלַת מִן שְׁמֵי מְרוֹמָא וְכֵן אֲמָרַת לָא תִדְחֲלוּן אַבְהַת עַלְמָא דַּאֲפִילּוּ פָּסְקָא זְכוּתְהוֹן דְכָל דָרַיָא זְכוּתְכוֹן לָא יִפְסוֹק וּקְיָימָא דְקַיֵימִית עִמְכוֹן לָא מְבַטְלָא וּתְהֵי מְגַנָא עֲלֵיהוֹן עָנֵי משֶׁה נְבִיָא וַאֲמַר אַף עַל גַב דַאֲנָא מוֹכַח יַתְכוֹן עַל תְּנָאָה מִתְוַוכְּחִין לְמֵימָר דְאִין לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן דְלָא לְמִטוּר לְמֶעֱבַד יַת כָּל פִּקוּדֵי וּקְיָמֵי דַאֲנָא מְפַקֵיד לְכוֹן יוֹמָא דֵין וְיֵיתוּן עִילַוֵיכוֹן כֻּלְהוֹן לְוָטַיָא הָאִלֵין וְיִדְבְּקוּנְכוֹן:
Kli Yakar (non traduit)
ד''א לפי שנאמר ולא נתן לכם אלהים לב לדעת וגו' עד היום הזה. וכתיב (משלי ב.ג–ד) כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך, אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. ודרשו בזה מ''ט מונים שני פעמים דהיינו מ''ט פנים טהור מ''ט פנים טמא (כמנין ודגלו ירושלמי סנהדרין פרק ד' הל.ב) ולא יכול האדם לבא לידי חקירה זו כי אם מתוך בינת הלב המשכיל במ''ט שערי בינה, שהרי הקדים לומר כי אם לבינה תקרא. כי הבינה כפל מן החכמה כי הנבון מבין דבר מתוך דבר, והכתוב אומר שלא היה להם לב לדעת דהיינו הבינה עד היום לפיכך דווקא ביום הזה נתיעדו צ''ח קללות על שלא דרשו התורה בשני פעמים מ''ט, אבל אותן שבתורת כהנים נאמרו קודם שנעשו בני בינה להבין דבר מתוך דבר דהיינו מ''ט מתוך מ''ט, על כן לא באו כי אם במספר מ''ט כי היה להם להבין לפחות המושכלות ראשונות הבאים במספר מ''ט לכל הפחות.
והטעם אל זה הוא, לפי שאותן שבתורת כהנים נאמרו קודם הערבות אשר קבלו עליהם ישראל בשבועת הר גריזים והר עיבל וע''כ באו במספר מ''ט, לפי שנ' שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חסר א' (נדרים לח.) מזה אתה למד שהדבר אפשרי למין האנושי להכנס תוך חדר היכל החכמה והבינה ע''י מ''ט שערים הפתוחים לפניו והם שערי צדק אשר לפני ה' צדיקים יבואו בו להבין מתוכם בינה ודעת את ה'. והחוטא אשר נכנסה בו רוח שטות ולבו טח מהבין וראה מ''ט שערי בינה פתוחים לפניו והוא לא נכנס בשום אחת מהם ע''כ ילקה במספר מ''ט, וקודם הערבות נאמר ואם לא תשמעו בלשון רבים לומר דווקא שאם כולם סג יחדיו נאלחו אז הם ראוין לאותן מכות כוללות אבל הצדיק אשר בתוכם הוא את נפשו ימלט, אבל כאן אחר הערבות כל אחד יסבול עונו ועון חבירו על כן באו במספר צ''ח כפול כנגד עונו ועון חבירו, ונאמר והיה אם לא תשמע. בלשון יחיד והמכות כלליות לומר לך שאפילו יחיד החוטא מסבב קללה אל הכלל, כמ''ש (דברים כט.יז–כא) פן יש בכם איש או אשה וכו', וכתיב וראו את מכות הארץ. ש''מ שרבים ישאו עון היחיד כמו שהיה במעשה של עכן (יהושע ז.) לכך נאמר ואם לא תשמע. שאפילו יחיד שלא ישמע גורם מכות לרבים והם המכות הכלליות הנזכרים בפרשה.
והיה אם לא תשמע וגו'. כל הקללות הללו נאמרו בלשון יחיד ואותן שבפר' בחקותי נאמרו כולם בלשון רבים ואם לא תשמעו וגו'. כי גם באלו יש הרבה מכות אל הכלל כמו והיו שמיך אשר על ראשך נחושת. וכן יולך ה' אותך ואת מלכך וגו'. והרבה זולתם, ומאי טעמא היו אותן שבתורת כהנים מ''ט ואלו כפולות במספר צ''ח הלא דבר הוא.
Or Ha'Hayim (non traduit)
והיה אם לא תשמע וגו'. התנה הכתוב על ג' דברים תלמוד תורה, ושמירת מצות לא תעשה, וקיום מצות עשה, שצריך שיהיו שלשתם יחד, הכוונה שהגם שלמד תורה אם לא ישמור, או אם ישמור ולא יעשה, או אם יעשה שניהם ויבטל מתלמוד תורה, יבואו עליו הקללות רח''ל כאשר יבאר מה שנוגע לכל אחת מהנה עונש כל אחד בפני עצמו, והתחיל בעונש ביטול תלמוד תורה ואמר ארור אתה בעיר וגו' עד מאמר ועד אבדך מהר, וגמר אומר מפני רוע מעלליך אשר עזבתני, הרי שהקללות החמורות עד עתה הם כנגד עזיבת התורה כי העוזב תורה כעוזב ה', וכן תמצא שהקפיד ה' כל כך על עזיבת התורה ואמר (ירמי' ט') על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי, והוא אומרו כאן ועד אבדך מהר מפני רוע מעלליך אשר עזבתני:
16
ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה
אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה:
tu seras maudit dans la ville, et maudit dans les champs.
Onkelos (non traduit)
לִיטּ אַתְּ בְקַרְתָּא וְלִיט אַתְּ בְּחַקְלָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
לִיטִין אַתּוּן בְּקַרְתָּא וְלִיטִין אַתּוּן בְּחַקְלָא:
17
ארור טנאך ומשארתך
אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ:
Maudites seront ta corbeille et ta huche.
Onkelos (non traduit)
לִיט סַלָךְ וְאַצְוָתָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
לִיטִין סַלֵי בִּכּוּרֵיכוֹן וְחַלַת שֵׁירוֹי אַצְוַותְכוֹן:
18
ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרת צאנך
אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ת צֹאנֶֽךָ:
Maudits seront le fruit de tes entrailles et le fruit de ton sol, la progéniture de tes taureaux et les portées de tes brebis.
Onkelos (non traduit)
לִיטּ וַלְדָא דִמְעָךְ וְאִבָּא דְאַרְעָךְ בַּקְרֵי תוֹרָיךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
לִיטִין וַולְדֵי מֵעֵיכוֹן וּפֵירֵי אַרְעֲכוֹן בַּקְרֵי תּוֹרֵיכוֹן וְעֶדְרֵי עָנֵיכוֹן:
Ramban (non traduit)
פרי בטנך. ואחר כך טנאך ומשארתך (פסוקים ד ה) כי פרי הבטן הטוב והחביב יותר ובקללה אחר אותו כי העונש יגיעהו תחלה לנכסיו ואם לא ישוב ישיגהו בפרי בטנו וכן הקדים בברכות נגיפת האויבים קודם הברכה באסמיך ובכל משלח ידך (פסוקים ז ח) כי נצוח האויבים הוא להם הכבוד והצורך הגדול בכבוש הארצות ובישיבתם לבטח בין העמים ובקללות הקדים המארה בכל משלח ידך ואחר הנגיפה מפניהם (פסוקים כ כה) כי הוא העונש שיגיע אליהם באחרונה וכן יגלו בסוף
19
ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך
אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ:
Maudit seras-tu à ton arrivée, et maudit encore à ton départ !
Onkelos (non traduit)
לִיט אַתְּ בְּמֵעֲלָךְ וְלִיט אַתְּ בְּמִפְּקָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
לִיטִין אַתּוּן בְּמַעַלְכוֹן לְבָתֵּי קִיאַטְרוֹנֵיכוֹן וְקוֹרְקִיסַתְכוֹן לְמִבַטְלָא פִתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא וְלִיטִין אַתּוּן בְּמִיפַּקְכוֹן לִפְרַגְמַטְיֵיכוֹן:
20
ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני
יְשַׁלַּ֣ח יְהֹוָ֣ה | בְּ֠ךָ֠ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל־מִשְׁלַ֥ח יָֽדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי:
L’Éternel suscitera chez toi le malheur, le désordre et la ruine, dans toute opération où tu mettras la main ; tellement que tu seras bientôt anéanti et perdu, pour prix de tes méfaits, pour avoir renoncé à moi.
Rachi (non traduit)
הַמְּאֵרָה. חִסָּרוֹן, כְּמוֹ ''צָרַעַת מַמְאֶרֶת'' (וַיִּקְרָא י''ג):
הַמְּהוּמָה. שִׁגּוּשׁ, קוֹל בֶּהָלוֹת:
Onkelos (non traduit)
יְגָרֵי יְיָ בָּךְ יָת מֵאַרְתָּא וְיָת שִׁגוּשַׁיָא וְיָת מְזוֹפִיתָא בְּכָל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ דִי תַעְבֵּד עַד דְתִשְׁתֵּצֵי וְעַד דְתֵיבַד בִּפְרִיעַ מִן קֳדָם בִּישׁוּת עוֹבָדָיךְ דִשְׁבַקְתָּא דַחַלְתִּי:
Targ. Yonathan (non traduit)
יְגָרֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּכוֹן יַת לְוָוטְתָא לְלַטָטָא מָמוֹנְכוֹן וְיַת עַרְבּוּבָא לְעַרְבָּבָא שְׁלַמְכוֹן וְיַת מְזוֹפִיתָא בְּכָל אוֹשָׁטוּת יֶדְכוֹן דְתַעַבְדוּן עַד דְתִשְׁתֵּיצוּן וְעַד דְתוֹבְדוּן בְּסַרְהוּבַיָא מִן קֳדָם בִּישׁוּת עוֹבָדֵיכוֹן דִשְׁבַקְתּוּן דַחַלְתִּי:
Ibn Ezra (non traduit)
המארה. המגרע': המהומה. שלא יוכלל להשלים המעש': המגערת. שלא ישמח במעשיו רק ידאג בו אחר יגיע ת ו:
21
ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה
יַדְבֵּ֧ק יְהֹוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
L’Éternel attachera à tes flancs la peste, jusqu’à ce qu’elle t’ait consumé de dessus la terre où tu vas entrer pour en prendre possession.
Onkelos (non traduit)
יַדְבֵּק יְיָ בָּךְ יָת מוֹתָא עַד דִישֵׁיצֵי יָתָךְ מֵעַל אַרְעָא דִי אַתְּ עָלֵל לְתַמָן לְמִירְתַהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
יְאַדֵיק מֵימְרָא דַיְיָ בְּכוֹן יַת מוֹתָא דִישֵׁיצֵי יַתְכוֹן מֵעִילַוֵי אַרְעָא דְאַתּוּן עַלְלִין תַמָּן לְמֵירְתָהּ:
Or Ha'Hayim (non traduit)
ואומרו ובזרעך עד עולם. כי נפש אדם רע על ידי שדבוקים בה חלקי הטומאה כמו שאמרנו בניהם אשר יולידו כמוהם יהיו, כמו שביארנו באר היטב דבר זה בפרשת ויחי בפסוק ראובן בכורי אתה, גם זה הוא סוד מיתה שנגזרה על אדם ועל כל דורות הבאים ממנו מטעם שכל היוצאים ממנו טעמו מות בחטאו, והוא סוד ערלת אדם, לזה אמר ובזרעך עד עולם כי כשידבק חלק הרע עם האדם ישתלשל מזה לזה עד עולם וצריך עוצם רב לנקותו מנפשו:
ואומרו והיו בך לאות ולמופת. (להלן פסוק מו) כי העובר עבירה אחת נרשמת על מצחו:
ידבק ה' וגו'. עונש זה וקללות האמורות עד ואתה תהיה לזנב, הם כנגד ביטול מצות לא תעשה, ולזה גמר אומר ובאו עליך כל הקללות וגו' כי לא שמעת בקול ה' לשמור מצותיו, הרי שקללות האמורות בענין הם על ביטול מצות לא תעשה, והמשכיל יבין בכל הקללות שהם רעות הנמשכות מהעבירות ואומרו ידבק ה' בך וגו', לפי שהעובר אפילו עבירה אחת קונה לו חלק רע שיהיה נדבק בנפשו לטמאה, והוא סוד תחלואי הנפש כידוע, וחלק הרע נקרא דבר על דרך אז''ל (תוס' מם' שבת פ''ט. ד''ה תורה) בפסוק (חבקוק ג') לפניו ילך דבר, שידבר על ס''מ הרשע שנקרא דבר, וידוע שכל כוחי הרע הם ענפיו של ס''מ ויקראו על שמו, גם קללת שחפת וקדחת וכו' הם דברים המסובבים מהעבירות על דרך אומרם בגמ' (שבת נ''ה.) אמר ר' אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון, כי העון יוליד תחלואים בגוף כאומרו (ירמי' כ') תיסרך רעתך וגו', וכן אומרו והיו שמיך וגו' על דרך אומרם ז''ל (זוהר ח''א ו') שבאמצעות העבירות יסתתמו פתחי ההשפעות בסוד (איוב י''ד) ונהר יחרב ויבש, וכן אומרו יתנך ה' נגף וגו' גם זה יסובבו העבירו' כרמוז בפסוק (קהלת ח') אשר ישלוט האדם באדם לרע לו, פירוש לסיבת הרע אשר לו דבוקה בו כרמוז במאמר ידבק ה' בך את הדבר, וכן כל הקללות האמורים בענין יסובבו ממעשה הרעה:
22
יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך
יַכְּכָ֣ה יְ֠הֹוָ֠ה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּֽרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ:
L’Éternel te frappera de consomption, de fièvre chaude, d’inflammations de toute nature, de marasme et de jaunisse, qui te poursuivront jusqu’à ce que tu succombes.
Rachi (non traduit)
בַּשַּׁחֶפֶת. שֶׁבְּשָׂרוֹ נִשְׁחָף וְנָפוּחַ:
וּבַקַּדַּחַת. לְשׁוֹן ''כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי'' (דְּבָרִים ל''ב), וְהוּא אֵשׁ שֶׁל חוֹלִים, מלו''וי בְּלַעַז, שֶׁהִיא חַמָּה מְאֹד:
וּבַדַּלֶּקֶת. חַמָּה יוֹתֵר מִקַּדַּחַת, וּמִינֵי חֳלָאִים הֵם:
וּבַחַרְחֻר. חוֹלִי הַמְחַמְּמוֹ תּוֹךְ הַגּוּף וְצָמֵא תָּמִיד לַמַּיִם, וּבְלַעַז אישטרד''ימנט, לְשׁוֹן ''וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב'' (אִיּוֹב ל') ''נָחַר מַפֻּחַ מֵאֵשׁ'' (יִרְמְיָהוּ ו'):
וּבַחֶרֶב. יָבִיא עָלֶיךָ גְּיָסוֹת:
וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן. מַכַּת תְּבוּאָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת:
שִׁדָּפוֹן. רוּחַ קָדִים, אשלי''דה בְּלַעַז:
יֵרָקוֹן. יוֹבֶשׁ, וּפְנֵי הַתְּבוּאָה מַכְסִיפִין וְנֶהְפָכִין לְיֵרָקוֹן, קמ''א (נ''א, קרו''א) בְּלַעַז:
עַד אָבְדֶךָ. תַּרְגּוּם ''עַד דְּתֵיבָד'', כְּלוֹמַר עַד אֲבוֹד אוֹתְךָ, שֶׁתִּכְלֶה מֵאֵלֶיךָ:
Onkelos (non traduit)
יִמְחִנָךְ יְיָ בְּשַׁחֶפְתָּא וּבְקַדַחְתָּא וּבִדְלֶקְתָּא וּבְחַרְחוּרָא וּבְחַרְבָּא וּבְשִׁדְפוֹנָא וּבְיַרְקוֹנָא וְיִרְדְפֻנָךְ עַד דְתֵיבָד:
Targ. Yonathan (non traduit)
יִמְחֵי יַתְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשַׁחְפוּתָא וּבְקַדְחוּתָא וּבְאֵישָׁא דְגַרְמַיָא דְדַלְקָא מוֹחַיָא וּבְחַרְחוּרֵי דְלוּחֵי צִירְתָא דְלִבָּא וּבִשְׁלוּפֵי חַרְבָּא וּבְשִׁדָפוֹנָא וּבְיַרְקוֹנָא דְמַקְדוֹנַיָא וְיִרְדְפוּנְכוֹן עַל שִׁוְויֵיכוֹן עַד דְתֵיבְדוּן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(מ) ק''ל דהא עד כאן מנה מיני חלאים וחרב מה חולי הוא ומתרץ דקללה בפ''ע הוא שיביא עליך גייסות א''נ דק''ל היאך החרב מכה מעצמו: (נ) גם כן קשה לו כמו כן ומפרש דמכות תבואה הן ועד כאן מנה מכות של גוף וכאן מונה מכות תבואה: (ס) דלפי פשוטו משמע דירדפך הקב''ה עד שתאבד ממנו וימצאך אחר וזה אינו דאם יאבד מהקב''ה מי ימצאנו ויצילו מידו ולכן מביא התרגום עד דתיבד שהוא ל' כליון מן העולם וקשה לרש''י וא''כ הכנוי ל''ל לא ה''ל לומר אלא עד אבוד וע''ז פי' כלומר עד אבוד אותך פי' דאי לא נאמר ך' הכנוי ה''א מלת אבד הוא מקור כמו אבד תאבדון ופי' עד שתאבד אתה דבר מה ויהיה כפרת חטאתך לכן הוסיף ך' הכנוי כדי שישוב מלת אבד עליו כלומר עד אבוד אותך ומ''מ פירש כתרגומו שתכלה מאליך ודוק היטב. ובזה יתורץ מה שכתב רא''ם ולא ידעתי איך יתיישב מה שכ' תחלה עד דתיבד וסיים בו עד אביך אותך דמשמע שה פירושו עד דתיבד וכתב אחר זה שתכלה מאליך וזה אינו אלא לפי המתרגם עכ''ל:
Ibn Ezra (non traduit)
בשחפת. י''א שהם מיני חלאים: בקדחת. בכל יום. מגזרת כי אש קדח' באפי. ומהומה ומגערת ושחפת וקדחת ודלקת שם התואר: וטעם ובדלקת. שלישית או רביעית: ובחרחור. מגזרת וחרה נחושת': ובחרב. מגזרת חורב: ובשדפון. נפיחות וכן שדופות קדים וי''א הפוך והטעם דקוק: ובירקון. כמשמעו בלשון קדר וי''א כי אלה חליים בזרע ובשדפון כמו שדופות קדים והעד הכיתי אתכם בשדפון ובירקון. על כן אחריו והיו שמיך וכן בפרשת אם בחקותי:
Baal Hatourim (non traduit)
יככה ה'. ד' פעמים כתיב בתוכחות יככה ה'. כנגד ד' גליות. ויש בזה הפסוק ז' ענינים בשחפת. ובקדחת. ובדלקת. ובחרחר. ובחרב. ובשדפון. ובירקון. כנגד ז' תועבות כלבו:
23
והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל
וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹֽאשְׁךָ֖ נְח֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל:
Ton ciel, qui s’étend sur ta tête, sera d’airain, et la terre sous tes pieds sera de fer.
Rachi (non traduit)
וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחשֶׁת. קְלָלוֹת הַלָּלוּ מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן, וְשֶׁבְּהַר סִינַי מִפִּי הקב''ה אֲמָרָן, כְּמַשְׁמָעָן, וְכֵן נֶאֱמַר (וַיִּקְרָא כ''ו) ''וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי . . . וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי'', וְכָאן הוּא אוֹמֵר ''בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ . . . יַדְבֵּק ה' בְּךָ . . . יַכְּכָה ה''', הֵקֵל מֹשֶׁה בְּקִלְלוֹתָיו לְאָמְרָן בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וְגַם כֵּן בִּקְלָלָה זוֹ הֵקֵל, שֶׁבָּרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר ''אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָּׁה'', שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם מַזִּיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ וּמִתּוֹךְ כָּךְ יְהִי חֹרֶב בָּעוֹלָם וְהָאָרֶץ תְּהִי מַזַּעַת כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַזִּיעַ וְהִיא מַרְקֶבֶת פֵּירוֹתֶיהָ, וְכָאן הוּא אוֹמֵר ''שָׁמֶיךָ נְחֹשֶׁת וְאַרְצְךָ בַּרְזֶל'', שֶׁיִּהְיוּ שָׁמַיִם מַזִּיעִין, אע''פ שֶׁלֹּא יָרִיקוּ מָטָר, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִהְיֶה חוֹרֶב שֶׁל אֲבַדּוֹן בָּעוֹלָם, וְהָאָרֶץ לֹא תִּהְיֶה מַזִּיעָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מַזִּיעַ, וְאֵין הַפֵּרוֹת מַרְקִיבִין, וּמִכָּל מָקוֹם קְלָלָה הִיא, בֵּין שֶׁהִיא כַּנְּחֹשֶׁת בֵּין שֶׁהִיא כַּבַּרְזֶל לֹא תּוֹצִיא פֵּרוֹת, וְכֵן הַשָּׁמַיִם לֹא יָרִיקוּ מָטָר (סִפְרָא וַיִּקְרָא כ''ו):
Onkelos (non traduit)
וִיהוֹן שְׁמַיָךְ דִי עִלָוֵי רֵישָׁךְ חֲסִינִין כִּנְחָשָׁא מִלְאֲחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִי תְחוֹתָךְ תַּקִיפָא כְפַרְזְלָא מִלְמֶעְבַּד פֵּרִין:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיהוֹן שְׁמַיָא דְעִילַוֵיכוֹן הֵי כִּנְחָשָׁא דִמְזִיעַ וְלָא מְסַפְּקִין לְכוֹן טַלִין וּמִטְרִין וְאַרְעָא דִתְחוֹתְכוֹן הֵי כְּפַרְזְלָא דְלָא מַזִיעַ דְלָא מַרְטִיבָא אִילָנֵי וְאַסְפַּרְמְקֵי וּמְגָדֵי וְיַרְקֵי:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ע) ה''פ משה ביקש מהקב''ה שיתן לו רשות לקללם הכי ונתן לו הקב''ה רשות וא''כ הכל אץש הוא דאמרינן אפי' אות אחת לא חידש מעצמו ר''ל בלי רשות הקב''ה והא דפירש מפי עצמו אמרן רצ''ל שהוא היה מבקש מהקב''ה והתו' כתבו פרק בני העיר משה מפי עצמו אמרן וברוח הקודש ע' שם: (פ) ואם משה אמרן לא שייך למימר תשמעו לי וגומ': (צ) רצונו בזה שלא תקשי הרי הוא רוצה לקללם ומאי קללה בזה והיו שמיך אשר על ראשך נחשת:
Ibn Ezra (non traduit)
נחשת. כנחשת וכן ברזל:
24
יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך
יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֨יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָֽךְ:
L’Éternel transformera la pluie de ton pays en poussière et en sable, qui descendront sur toi du haut du ciel jusqu’à ce que tu périsses.
Rachi (non traduit)
מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר. ''זִיקָא דְּבָתַר מִטְרָא'', מָטָר יוֹרֵד וְלֹא כָּל צָרְכּוֹ, וְאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַרְבִּיץ אֶת הֶעָפָר, וְהָרוּחַ בָּאָה וּמַעֲלָה אֶת הָאָבָק וּמְכַסֶּה אֶת עֵשֶׂב הַזְּרָעִים שֶׁהֵם לַחִים מִן הַמַּיִם וְנִדְבַּק בָּהֶם, וְנַעֲשֶׂה טִיט וּמִתְיַבֵּשׁ וּמַרְקִיבִין (תַּעֲנִית ג'):
Onkelos (non traduit)
יִתֵּן יְיָ יָת מְטַר אַרְעָךְ אַבְקָא וְעַפְרָא מִן שְׁמַיָא יֵחוּת עֲלָךְ עַד דְתִשְׁתֵּצֵי:
Targ. Yonathan (non traduit)
יְגָרֵי יְיָ בָּתַר מִטְרִין דְנַחְתִין עַל אַרְעֲכוֹן רוּחָא דְמַסְקָא אַבְקָא וְעַפְרָא עִילַוֵי עִשְׂבֵי חַקְלֵיכוֹן מִן שְׁמַיָא יֵחוֹת פּוּרְעָנוּ עֲלֵיכוֹן עַד דְתִשְׁתֵּיצוּן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ק) זהו ל' גמרא ורצונו של רש''י לתרץ איך שייך לומר שהמטר יהיה אבק ועפר שני הפכים הם ושני הפכים בנושא אחד א''א ל''פ זיקא דבתר כו': (ר) להרביץ הוא מל' רובן תחת משאו:
Ibn Ezra (non traduit)
אבק ועפר. ברוב החורב וכח הרוחות: עד השמדך. מלה זרה כמו ביום הבראך:
25
יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ
יִתֶּנְךָ֙ יְהֹוָ֥ה | נִגָּף֘ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֶ֒יךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַֽעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ:
L’Éternel te fera écraser par tes ennemis : si tu marches contre eux par un chemin, par sept chemins tu fuiras devant eux ; et tu seras un objet de stupéfaction pour tous les royaumes de la terre.
Rachi (non traduit)
לְזַעֲוָה. לְאֵימָה וּלְזִיעַ, שֶׁיָּזוּעוּ כָּל שׁוֹמְעֵי מַכּוֹתֶיךָ מִמְּךָ וְיֹאמְרוּ ''אוֹי לָנוּ שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא עַל אֵלּוּ!'':
Onkelos (non traduit)
יִתְּנִנָךְ יְיָ תְּבִיר קֳדָם סָנְאָךְ בְּאָרְחָא חֲדָא תִּפּוֹק לְוָתֵהּ וּבְשִׁבְעָא אָרְחָן תֵּעִרוֹק מִקָדָמוֹהִי וּתְהֵי לְזִיעַ לְכָל מַלְכְּוַת אַרְעָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
יְשַׁוֵי יַתְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ תְּבִירִין קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן בְּאָרְחָא חַד תִּפְקוּן לִקְדָמוּתְהוֹן לְסִדְרֵי קְרָבָא וּבְשִׁבְעָתֵי אָרְחָן טַעֲיָין תֶּהֱווֹן מַפְכִין (י''ג עַרְקִין) מִן קֳדָמֵיהוֹן וְתֶהֱווֹן לְרִיחוּק לְכָל מַלְכוּת אַרְעָא:
Ibn Ezra (non traduit)
לזעוה. הפוך כמו כבש כשב:
Baal Hatourim (non traduit)
נגף. ג' במסורה. דין. ואידך אך נגוף נגף הוא לפנינו, וירא ארם כי נגף לפני ישראל. אם שמוע תשמעו ינוסו לפניך כדכתיב וירא ארם וגו'. ואם לא תשמעו יתנך ה' נגף:
26
והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד
וְהָֽיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְכָל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶֽהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַֽחֲרִֽיד:
Et ta dépouille servira de pâture aux oiseaux du ciel et aux animaux de la terre, et nul ne les troublera.
Onkelos (non traduit)
וּתְהֵי נְבִלְתָּךְ מְשַׁגְרָא לְמֵיכַל לְכָל עוֹפָא דִשְׁמַיָא וְלִבְעִירַת אַרְעָא וְלֵית דְמָנִיד:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּתְהֵי נְבֵלְתְּכוֹן מְשַׁגְרָא לְמֵיכַל לְכָל עוֹפָא דִשְׁמַיָא וְלִבְעִירָא דְאַרְעָא וְלֵית דְמָנִיד יַתְהוֹן מֵעִילַוֵי נְבֵילְתְּכוֹן:
Ibn Ezra (non traduit)
ואין מחריד. לעוף ולבהמה:
27
יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובטחרים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא
יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֨יִם֙ (ובעפלים) וּבַטְּחֹרִ֔ים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תוּכַ֖ל לְהֵֽרָפֵֽא:
Le Seigneur t’affligera de l’éruption égyptienne, d’hémorroïdes, de gale sèche et humide, dont tu ne pourras guérir.
Rachi (non traduit)
בִּשְׁחִין מִצְרַיִם. רַע הָיָה מְאֹד, לַח מִבִּפְנִים וְיָבֵשׁ מִבַּחוּץ, כִּדְאִיתָא בִּבְכוֹרוֹת (דַּף מ''א):
גָּרָב. שְׁחִין לַח:
חֶרֶס. שְׁחִין יָבֵשׁ כַּחֶרֶס:
Onkelos (non traduit)
יִמְחִנָךְ יְיָ בְּשִׁחֲנָא דְמִצְרַיִם וּבִטְּחוֹרִין וּבְגַרְבָּא וּבַחֲרִיס יַבִּישׁ דִי לָא תִּכוּל לְאִתַּסָאָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
יַמְחִינְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשִׁיחְנֵי דִי לָקוּ בְּהוֹן מִצְרָאֵי וּבִטְחוֹרַיָא דִמְסַמְיָין חֶזְוָותָא וּבְגַרְבָּא וּבְחִכּוּכָא דְלָא תֵכְלוּן לְאִיתְּסָאָה:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ש) דאל''כ למה אמר בשחין מצרים הל''ל סתם שחין: (ת) פי' מדכתיב ובחרס הוי גרב לח וע''ל בפרשת אמור:
Ibn Ezra (non traduit)
והנשארים יוכו בשחין מצרים: ובטחורים. הם היוצאים במקום הנסתר על כן כתוב ובעפולים והוא מגזרת ויבא אל העופל: ובגרב. כן בלשון ישמעאל: ובחרס. י''א שיצטרך אל חרס כאיוב ואם הוא בסמ''ך וי''א במכת השמש. והנכון שהוא שם חולי כנזכרי' ואין לו חבר והשגעון והעורון והתמהון שלשתן בלב:
28
יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב
יַכְּכָ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב:
Le Seigneur te frappera de vertige et de cécité, et de perturbation morale ;
Rachi (non traduit)
וּבְתִמְהוֹן לֵבָב. אוֹטֶם הַלֵּב, אשטור''דישון בְּלַעַז:
Onkelos (non traduit)
יִמְחִנָךְ יְיָ בְּטַפְשׁוּתָא וּבְסַמְיוּתָא וּבְשַׁעֲמָמוּת לִבָּא:
Targ. Yonathan (non traduit)
יַמְחִינְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשַׁוְויָיתָא דִמְטַפְּשָׁא מוֹקְדָא וּבְסַמְיָתָא וּבְשִׁיעֲמָמוּת לִבָּא:
Baal Hatourim (non traduit)
בשגעון. ב'. יככה ה' בשגעון. והוא בשגעון ינהג. כלומר לא די שיככה, אלא שכל מנהגך יהיה בשגעון:
29
והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע
וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצָּֽהֳרַ֗יִם כַּֽאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָֽעִוֵּר֙ בָּֽאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כָּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ:
et tu iras tâtonnant en plein midi comme fait l’aveugle dans les ténèbres, tu ne mèneras pas à bonne fin tes entreprises, tu seras opprimé et spolié incessamment, sans trouver un défenseur.
Rachi (non traduit)
עָשׁוּק. בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיֶה עִרְעוּר:
Onkelos (non traduit)
וּתְהֵי מְמַשֵׁשׁ בְּטִּהֲרָא כְּמָא דִי מַשֵׁשׁ עַוִּירָא בְּקַבְלָא וְלָא תַצְלַח יָת אָרְחָתָיךְ וּתְהֵי בְּרַם עָשִׁיק וְאָנִיס כָּל יוֹמַיָא וְלֵית דְפָרִיק:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְתֶהֱווֹן תְּבִיעִין מִילְכָּא טָבָא לִרְוָחֵי עֲקַתְכוֹן וְלָא יֶהֱוֵי בְּכוֹן מְחַוֵי קוּשְׁטָא הֵיכְמָא דִמְמַשֵׁשׁ סַמְיָא בְּקִיבְלָא דְלֵית לַעֲדֵי אוֹרְחָא לְמֶחֱמֵי לִמְכַוָונוּתְהוֹן בְּאָרְחָא וְלָא תַצְלְחוּן יַת אָרְחַתְכוֹן וְתֶהֱווֹן בְּרַם עַצְיַין וַאֲנִיסִין כָּל יוֹמַיָא וְלֵית דְפָרִיק:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(א) דא''ל כמו לא תעשוק את רעך שפי' כובש שכר שכיר שאינו מענין הפ' וגזלה כבר אמור ל''פ מענין ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו:
Ibn Ezra (non traduit)
והיית ממשש. פירוש בעורון: תצליח. פעל יוצא: עשוק וגזול. מאויב ואין מושיע והחל לפרש איך יהיה עשוק:
30
אשה תארש ואיש אחר ישגלנה ישכבנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו
אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ (ישגלנה) יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹֽא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ:
Tu fianceras une femme, et un autre la possédera ; tu bâtiras une maison, et tu ne t’y installeras point ; tu planteras une vigne, et tu n’en auras point la primeur.
Rachi (non traduit)
יִשְׁגָּלֶנָּה. לְשׁוֹן שֵׁגַל, פִּילֶגֶשׁ, וְהַכָּתוּב כִּינָּהוּ לְשֶׁבַח יִשְׁכָּבֶנָּה, (מְגִילָּה כה) וְתִקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה:
תְחַלְּלֶנּוּ. בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לֶאֱכוֹל פִּרְיוֹ:
Onkelos (non traduit)
אִתְּתָא תֵירוֹס וּגְבַר אָחֳרָן יִשְׁכְּבִנַהּ בֵּיתָא תִבְנֵי וְלָא תֵיתֵב בֵּהּ כַּרְמָא תִצוֹב וְלָא תְחַלִנֵהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
אִיתָא תְקַדֵּשׁ וּגְבַר חוֹרַן יְשַׁמֵשׁ עִמָהּ בֵּיתָא תִבְנֵי וְלָא תִיתַב בֵּיהּ כַּרְמָא תִנְצוֹב וְלָא תַחְלִינֵיהּ:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ב) פי' אשה פלגש כלו' אשה תארס ואיש אחר יקחנה לו לפלגש: (ג) פי' הל''ל ישכבנה אלא שכינוי זה ישגלנה לשבח כלו' שלא ישכב אותה בדרך זנות אלא שיקח אותה לפילגש: (ד) כבר פירשתיו בפרשת וירא:
Ibn Ezra (non traduit)
ישגלנה. כנוי לשכיבה וכן שגל המוכנת למטה: תחללנו. מגזרת חליל':
31
שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע
שֽׁוֹרְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֘ מִמֶּ֒נּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנ֣וֹת לְאֹֽיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מוֹשִֽׁיעַ:
Ton bœuf sera égorgé sous tes yeux, et tu ne mangeras pas de sa chair ; ton âne sera enlevé, toi présent, et ne te sera pas rendu ; tes brebis tomberont au pouvoir de tes ennemis, et nul ne prendra parti pour toi.
Onkelos (non traduit)
תּוֹרָךְ יְהֵי נָכֵס לְעֵינָיךְ וְלָא תֵיכוּל מִנֵּהּ חֲמָרָךְ יְהֵי אָנֵס מִקֳדָמָךְ וְלָא יְתוּב לָךְ עָנָךְ מְסִירִין לְבַעֲלֵי דְבָבָךְ וְלֵית לָךְ פָּרִיק:
Targ. Yonathan (non traduit)
תּוֹרֵיכוֹן יְהוֹן נְכִיסִין וְאַתּוּן חַמְיַין וְלָא תֵיכְלוּן מִנְהוֹן חַמְרֵיכוֹן יֶהֱוְיָין אֲנִיסִין מִן קֳדָמֵיכוֹן וְלָא יְתוּבוּן לְכוֹן עָנֵיכוֹן מְסִירִין לְבַעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְלֵית לְכוֹן פָּרִיק:
32
בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך
בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֔וֹת וְכָל֥וֹת אֲלֵיהֶ֖ם כָּל־הַיּ֑וֹם וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ:
Tes fils et tes filles seront livrés à un peuple étranger, et tes yeux le verront et se consumeront tout le temps à les attendre, mais ta main sera impuissante.
Rachi (non traduit)
וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם. מְצַפּוֹת אֲלֵיהֶם שֶׁיָּשׁוּבוּ וְאֵינָם שָׁבִים; כָּל תּוֹחֶלֶת שֶׁאֵינָהּ בָּאָה קְרוּיָה כִּלְיוֹן עֵינָיִם:
Onkelos (non traduit)
בְּנָיךְ וּבְנָתָיךְ מְסִירִין לְעַמָא אָחָרָן וְעֵינָךְ חֲזָן וִיסוּפָן בִּגְלָלְהֵן כָּל יוֹמָא וְלֵית חֵילָא בִּידָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּנֵיכוֹן וּבְנָתֵיכוֹן מְסִירִין לְעַם חִילוֹנֵי וְעֵינֵיכוֹן חַמְיָין וְחַשְׁכָן עֲלֵיהוֹן כָּל יוֹמָא וְלֵית בִּידֵיכוֹן עָבְדִין טָבְיָן דְתִיתוֹקְפָן יְדֵיכוֹן בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ אֲבוּכוֹן דְּבִשְׁמַיָּא דְיִפְרוֹק יַתְכוֹן:
Ibn Ezra (non traduit)
וכלות. כמו נכספה וגם כלת' וכן ותכל דוד ואינו חסר נפש כאשר פירש חסר הדעת כי ותכל פועל יוצא ולא נזכר הפועל כמו אשר ילדה אותה:
33
פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים
פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכָל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כָּל־הַיָּמִֽים:
Le fruit de ton sol, tout ton labeur, sera dévoré par un peuple à toi inconnu ; tu seras en butte à une oppression, à une tyrannie de tous les jours,
Onkelos (non traduit)
אִבָּא דְאַרְעָךְ וְכָל לֵאוּתָךְ יֵכוּל עַמָא דִי לָא יְדַעַתְּ וּתְהֵי בְּרַם עָשִׁיק וּרְעִיעַ כָּל יוֹמַיָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
פֵּירֵי אַרְעֲכוֹן וְכָל לֵיעוּתְכוֹן יְגַמֵר עַמָא דְלָא חַכִּימְתּוּן וְתֶהֱווֹן בְּרַם טְלִימִין וּדְרִיסִין כָּל יוֹמַיָא:
Ibn Ezra (non traduit)
ורצוץ. בחזקה:
34
והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה
וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה:
et tu tomberas en démence, au spectacle que verront tes yeux.
Onkelos (non traduit)
וּתְהֵי מִשְׁתַּטֵה מֵחֵזוּ עֵינָיךְ דִי תֶחֱזֵי:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְתֶהֱווֹן מִשְׁתַּטְיָין מִפּוּרְעֲנוּתָא וּמִן מֶחְמֵי עֵינֵיכוֹן דְתֵיחְמוּן תְּזוּעוּן:
Ibn Ezra (non traduit)
ופי' בשגעון. שיראה גופו מלא שחין:
35
יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך
יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֨יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תוּכַ֖ל לְהֵֽרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קָדְקֳדֶֽךָ:
Le Seigneur te frappera d’une éruption maligne sur les genoux, sur les cuisses, d’une éruption incurable, qui gagnera depuis la plante du pied jusqu’au sommet de la tête.
Onkelos (non traduit)
יִמְחִנָךְ יְיָ בְשִׁחֲנָא בִישָׁא עַל רְכֻבַיָא וְעַל שָׁקַיָא דִי לָא תִּכוּל לְאִתַּסָאָה מִפַּרְסַת רַגְלָךְ וְעַד מוֹחָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
יַמְחִינְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשִׁיחְנָא בִישָׁא עַל רְכוּבַיָא מְטוֹל דְחַמִיטְתוֹן לְפִתְגַם עֲבֵירְתָּא וְעַל שַׁקְיָיא דִרְהָטוּ לָהּ וְאִין לָא תְתוּבוּן לְאוֹרַיְיתָא לָא תֵכְלוּן לְאִיתַּסָאָה אֱלָהֵן תִּילְקוּן בֵּיהּ מִפַּרְסַת רִיגְלֵיכוֹן וְעַד מוֹקְדָא דְרֵישֵׁיכוֹן:
Ibn Ezra (non traduit)
על הברכים ועל השוקים. כי בהיות השחין שם קשה לסור: אשר לא תוכל להרפא. בעבור היותם מחוץ לגוף:
Baal Hatourim (non traduit)
קדקדך יולך ה' אותך ואת מלכך. רמז לקדקד יהויקים שלא ניתן לקבורה:
36
יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן
יוֹלֵ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֹֽתְךָ֗ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן:
Le Seigneur te fera passer, toi et le roi que tu te seras donné, chez une nation que tu n’auras jamais connue, toi ni tes pères ; là, tu serviras des dieux étrangers, du bois et de la pierre !
Onkelos (non traduit)
יַגְלֵי יְיָ יָתָךְ וְיָת מַלְכָּךְ דִי תְקִים עֲלָךְ לְעַם דִי לָא יְדַעַתְּ אַתְּ וְאַבָהָתָיךְ וְתִפְלַח תַמָּן לְעַמְמַיָא פָּלְחֵי טַעֲוָתָא אָעָא וְאַבְנָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
יַגְלֵי יְיָ יַתְכוֹן וְיַת מַלְכְּכוֹן דְתִמְנוּן עֲלֵיכוֹן לְאוּמָא דְלָא חַכִּימְתּוּן אַתּוּן וְאַבְהַתְכוֹן וְתֶהֱווֹן מַסְקֵי אַרְנוּנִין לְפַלְחֵי טַעֲוָון דְקַיְסִין וְאַבְנִין:
Ibn Ezra (non traduit)
ועבדת שם. ולא יועיל לך רק תהיה לשמה כל רואיך ישומו:
37
והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה
וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַֽהֶגְךָ֥ יְהֹוָ֖ה שָֽׁמָּה:
Et tu deviendras l’étonnement, puis la fable et la risée de tous les peuples chez lesquels te conduira le Seigneur.
Rachi (non traduit)
לְשַׁמָּה. כְּמוֹ תִּמָּהוֹן, אש''ו אשטורדישו''ן, כָּל הָרוֹאֶה אוֹתְךָ יִשּׁוֹם עָלֶיךָ:
לְמָשָׁל. כְּשֶׁתָּבֹא מַכָּה רָעָה עַל אָדָם יֹאמְרוּ זוֹ דּוֹמָה לְמַכַּת פְּלוֹנִי:
וְלִשְׁנִינָה. לְשׁוֹן ''וְשִׁנַּנְתָּם'' (דְּבָרִים ו'), יְדַבְּרוּ בְּךָ, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ ''וּלְשׁוֹעֵי'', לְשׁוֹן סִפּוּר וְאִשְׁתָּעִי:
Onkelos (non traduit)
וּתְהֵי לְצָדוּ לִמְתַל וּלְשׁוֹעֵי בְכֹל עַמְמַיָא דִי יִדְבְּרִנָךְ יְיָ לְתַמָן:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאִין יְהַרְהֵר לִבְּכוֹן לְמִפְלַח לְטַעֲוַותְהוֹן תֶּהֱווֹן לְשַׁעֲמוֹן לְמִתְלִין וְלִתְנוּיָין בֵּינֵי עַמְמַיָא דִי בַּדַר יַתְכוֹן יְיָ לְתַמָן:
Ibn Ezra (non traduit)
למשל. באוזן: ולשנינה. בפה מגזר' ושננתם: ינהגך ה'. בעונך וקודם זה יבא עליך שנת רעב ואתה עודך בא רצך:
38
זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה
זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּֽאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָֽאַרְבֶּֽה:
Tu auras confié à ton champ de nombreuses semences ; mince sera ta récolte, car la sauterelle la dévorera.
Rachi (non traduit)
יַחְסְלֶנּוּ. יְכַלֶּנּוּ, וְעַל שֵׁם כָּךְ נִקְרָא חָסִיל, שֶׁמְּכַלֶּה אֶת הַכֹּל:
Onkelos (non traduit)
בַּר זְרַע סַגִי תַּפֵּק לְחַקְלָא וּזְעֵר תִּכְנוֹשׁ אֲרֵי יַחְסְלִנֵהּ גוֹבָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
בַּר זְרַע סַגִי תִפְקוּן לְחַקְלָא וּזְעֵיר תִּכְנְשׁוּן אֲרוּם יְקַרְסוּם יָתֵיהּ גוֹבָאֵי:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ה) פי' במ''א קרא לארבה חסיל ולמה אלא על שם שהוא מכלה הכל:
Ibn Ezra (non traduit)
יחסלנו. יכריתנו והוא מן חסיל מין ממיני הארבה:
39
כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת
כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶֽאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹֽאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת:
Tu planteras des vignes et les cultiveras ; mais tu n’en boiras pas le vin et tu ne l’encaveras point, car elles seront rongées par la chenille.
Onkelos (non traduit)
כַּרְמִין תִּצוּב וְתִפְלַח וְחַמְרָא לָא תִשְׁתֵּי וְלָא תִכְנוֹשׁ אֲרֵי תֵיכְלִנֵהּ תֹּלַעְתָּא:
Targ. Yonathan (non traduit)
כְּרָמִין תִּנְצְבוּן וְתִפְלְחוּן וְחַמְרָא לָא תִשְׁתּוּן וְלָא תְעַצְרוּן לְמִכְנוֹשׁ אֲרוּם יְגַמְרִינֵיהּ זַחֲלָא:
Ibn Ezra (non traduit)
תטע. תיגע בנטיע' ובעבוד': ולא תשת'. בשעת הבציר: ולא תאגר. תקבץ והוא פעל כמו אגרה בקציר:
40
זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך
זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֨מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ:
Tu posséderas des oliviers sur tout ton territoire ; mais tu ne te parfumeras pas de leur huile, car tes oliviers couleront.
Rachi (non traduit)
יִשַּׁל. יַשִּׁיר פֵּרוֹתָיו, לְשׁוֹן וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל (דְּבָרִים י''ט):
Onkelos (non traduit)
זֵיתִין יְהוֹן לָךְ בְּכָל תְּחוּמָךְ וּמִשְׁחָא לָא תְסוּךְ אֲרֵי יִתְּרוּן זֵיתָיךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
זֵיתִין יְהוֹן לְכוֹן בְּכָל תְּחוּמְכוֹן וּמְשַׁח לָא תְשׁוּטוּן אֲרוּם יְנַתְּרוּן זֵיתֵיכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ו) ולא הספיק לומר ל' נשירה מפני שהוא פועל יוצא לאחר וחסר הפעול שהם הפירות ולכן אמר ישיר פירותיו כמו ונשל הברזל שהוא גם כן פועל יוצא ופירושו שנשל הברזל חתיכה מן העץ המתבקע והיא הלכה והרגתו. רא''ם:
Ibn Ezra (non traduit)
לא תסוך. כמשפט וסוך לא סכתי. וזה הפך ושמן על ראשך: כי ישל. מבנין נפעל:
Baal Hatourim (non traduit)
זיתים יהיו לך בכל גבולך. זה הפסוק מתחיל ומסיים בזית, לומר שאין הזית מתקבל באילן אחר. וזהו בניך כשתילי זיתים שלא יתערבו באחרים. לכך סמך לו בנים ובנות תוליד:
41
בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי
בָּנִ֥ים וּבָנ֖וֹת תּוֹלִ֑יד וְלֹא־יִֽהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵֽלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי:
Tu engendreras des fils et des filles et ils ne seront pas à toi, car ils s’en iront en captivité.
Onkelos (non traduit)
בְּנִין וּבְנָן תּוֹלִיד וְלָא יְהוֹן לָךְ אֲרֵי יְהָכוּן בְּשִׁבְיָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּנִין וּבְנָן תּוֹלְדוּן וְלָא יֶהֱוְויָין מְהַנְיָין לְכוֹן אֲרוּם יִזְלוּן בְּשִׁבְיָיתָא:
42
כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל
כָּל־עֵֽצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל:
Tous tes arbres et les produits de ton sol, la courtilière les dévastera.
Rachi (non traduit)
יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל. יַעֲשֶׂנּוּ הָאַרְבֶּה רָשׁ מִן הַפְּרִי:
יְיָרֵשׁ. יַעֲנִי:
הַצְּלָצַל. מִין אַרְבֶּה. וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ יְיָרֵשׁ לְשׁוֹן יְרוּשָׁה, שא''כ הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב יִירַשׁ, וְלֹא לְשׁוֹן הוֹרָשָׁה וְגֵרוּשִׁין, שא''כ הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב יוֹרִישׁ:
Onkelos (non traduit)
כָּל אִילָנָךְ וְאִבָּא דְאַרְעָךְ יַחְסְנִנֵהּ סַקָאָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
כָּל אִילָנֵיכוֹן וּפֵירֵי אַרְעֲכוֹן יְשֵׁצֵי חֲלָנוּנָא:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ז) להכי נקרא צלצל שהוא מל' צלצל ותרועה כלומר באין הרבה ביחד ובאין בקול ובמהומה: (ח) בחיר''ק תחת היו''ד ראשונה והשניה נחה:
Ibn Ezra (non traduit)
יירש. מהכבד הדגוש והטעם כמו להוריש גוים: צלצל. מלה מרובע' אין לו ריע ופירושו כפי מקומו:
Baal Hatourim (non traduit)
יירש הצלצל. וסמיך ליה:
Ramban (non traduit)
הצלצל. על דעת רש''י מין ממיני הארבה וא''כ ראוי היה שיצרף אותו עם פסוק הארבה והתולעת (פסוקים לח לט) ויותר נראה שיהיה צלצל שם למחנה האויב אמר (בפסוק מא) בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך לעבוד אותך ולכלכל את שיבתך כי ילכו בשבי לפני האויב ואמר כל עצך ופרי אדמתך אשר לא ישאו לך פירות כאשר הזכיר יירש האויב הבא עליך כי השנה שיבואו עליך יתנו להם חילם והם יאכלום ויקרא החיל ''צלצל'' בעבור שישמיעו קול מלחמה במחנה וקול שופר ורעם שרים ותרועה מלשון צלצלי שמע וצלצלי תרועה (תהלים קנ ה) ובמנענעים ובצלצלים ( ו ה) וכן ארץ צלצל כנפים (ישעיהו יח א) ארץ המשמעת צלצול כנפיה שהולכות למרחקים כאשר ידאה הנשר ובגמרא (ב''ק קטז) נטלוה מסיקין מאן דתני מסיקין לא משתבש דכתיב יירש הצלצל ומתרגמינן יחסנינה סקאה ומאן דתני מציקים לא משתבש דכתיב במצור ובמצוק כי הוא אצלם שם למביאי האדם במצור ובמצוק ודע כי התוכחות במארה ובמהומה ובמגערת ובדבר והעץ ופרי האדמה ושאר כל התוכחות הם כולם עד כלותו אותך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה אבל אחרי הגלות לא יקלל אותם רק לעבוד שם אלהים אחרים עץ ואבן אבל פעמים שיחזור להוכיחם בארץ כאשר אמר (פסוק לו) יולך השם אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך ועבדת שם אלהים אחרים והוא הגלות שגלינו לרומי על לכת אגריפס המלך שם ואחרי כן ישוב ויאמר (פסוק לח) זרע רב תוציא השדה וגו' ואלה התוכחות בהיותם בארץ כי כן יאמר אחריו (פסוק סג) ונסחתם מעל האדמה שהוא הגלות ועל דעתי גם זה מרמיזותיו אמר יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת על לכת אגריפס המלך לרומי גם יתכן שירמוז למלך אחר קודם לאגריפס והוא אריסתובלוס שתפסו שר צבא רומי ויוליכהו שמה בנחושתים והיו למשל ולשנינה בכל העמים שהיו תמהים על גבורתם אשר מעולם איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמתם ואחרי כן בא אגריפס שנית עם שליח מלך רומי בארץ וכבש בארץ יהודה מדינות גדולות מאד ואז נתקיים מה שאמר (פסוק מח) ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא וגו' ואמר ישא ה' עליך גוי מרחוק (פסוק מט) כי באו אספסינוס וטיטוס בנו עם חיל גדול מרומיים בארץ ולכדו כל ערי יהודה הבצורות והצר להם מאד כאשר ידוע בספרים שלכדו גם חומות ירושלים ולא נשאר רק בית המקדש וחומת העזרה והיו אוכלים בשר בניהם ובנותיהם וכאשר נלכדה גם היא אז נתקיים ונסחתם מעל האדמה ואז שבו הרומיים לארצם ובידם גלות ירושלים וביד עמים רבים אשר אתם מיון ומצרים וארם ויתר עמים רבים ונתקיים (פסוק סד) והפיצך ה' בכל העמים וגו' והכתובים הבאים אחר כן עונשם בגלות וכן והיו חייך תלאים לך מנגד (פסוק סו) מפני פחדותינו בגלות ביד העמים הגוזרים עלינו גזירות תמיד והנכון שהוא רמז לדורות ההם שהיו בזמן חרבן הבית השני כי היו מתנכלים להם להאבידם לגמרי על כן אמר אחריו (פסוק סח) והשיבך ה' מצרים באניות שהיה זה כאשר כלו להוציאם מן הארץ ורבותינו אמרו (פתיחתא דאסתר רבה) ולמה למצרים לפי שכעור ורע לעבד כשהוא חוזר לרבו הראשון אם כן הזכיר מצרים דרך תוכחות אבל אחרי היותנו בגלות בארצות אויבינו לא נתקללו מעשה ידינו ולא אלפינו ועשתרות צאננו ולא כרמינו וזיתינו ואשר נזרע בשדה אבל אנחנו בארצות כשאר העמים יושבי הארץ ההיא או בטוב מהם שרחמיו עלינו כי ישיבתנו בגלות היא בהבטחה שאמר לנו (ויקרא כו מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם וכבר פירשתי בסדר אם בחקותי (שם שם טז) סוד הברית הזאת וכי הוא על זמן גלותנו היום ביד החיה הרביעית ואחר כן יבטיח בגאולה ממנו
43
הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה
הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַֽעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה:
L’étranger qui sera chez toi s’élèvera de plus en plus au-dessus de toi, et toi tu descendras de plus en plus.
Onkelos (non traduit)
תּוֹתַב עָרֵל דִי בֵינָךְ יְהֵי סְלִיק עֵיל מִנָךְ לְעֵלָא לְעֵלָא וְאַתְּ תְּהֵי נָחֵת לְתַחְתָּא לְתַחְתָּא:
Targ. Yonathan (non traduit)
עַרְלָאָה דְדַיַיר בֵּינֵיכוֹן יִסוֹק עֲלֵיכוֹן מְסוּקְיָין עַל מְסוּקְיָין וְאַתּוּן תְּחוּתוּן דְרַע מִנֵיהּ מְחוּתִין מִן מְחוּתִין:
Ibn Ezra (non traduit)
מעלה מעלה. פעמים שאין למעלה ממנו או תמיד וכן מטה מטה הטעם מאד מאד:
Baal Hatourim (non traduit)
הגר אשר בקרבך. רמז לכי ימוך אחיך ונמכר לגר: מטה מטה. בגימ' גיהנם:
44
הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב
הוּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּהְיֶ֥ה לְזָנָֽב:
C’est lui qui te prêtera, loin que tu puisses lui prêter ; lui, il occupera le premier rang, toi, tu seras au dernier.
Onkelos (non traduit)
הוּא יוֹזְפִנָךְ וְאַתְּ לָא תוֹזְפִנֵהּ הוּא יְהֵי לְתַקִיף וְאַתְּ תְּהֵי לְחַלָשׁ:
Targ. Yonathan (non traduit)
הוּא יַזְפוּנְכוֹן וְאַתּוּן לָא תוֹזְפוּן לְהוֹן הוּא יֶהֱוֵי שַׁלִיט וְאַתּוּן תֶּהֱווֹן הֶדְיוֹטִין:
Ibn Ezra (non traduit)
הוא יהיה לראש. כטעם ועבד לוה לאיש מלוה:
45
ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך
וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֨וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ:
Et toutes ces malédictions doivent se réaliser sur toi, te poursuivre et t’atteindre jusqu’à ta ruine, parce que tu n’auras pas obéi à la voix de l’Éternel, ton Dieu, en gardant les préceptes et les lois qu’il t’a imposés.
Onkelos (non traduit)
וְיֵיתוּן עֲלָךְ כָּל לְוָטַּיָא הָאִלֵין וְיִרְדְפֻנָךְ וְיִדְבְּקֻנָךְ עַד דְתִשְׁתֵּצֵי אֲרֵי לָא קַבֶּלְתָּא לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַר פִּקוּדוֹהִי וּקְיָמוֹהִי דִי פַקְדָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיֵיתוּן עִילַוֵיכוֹן כָּל לְוָטַיָא הָאִלֵין וְיִרְדְפוּנְכוֹן וִיעַרְקִינְכוֹן עַד דְתִשְׁתֵּיצוּן אֲרוּם לָא קַבֵּילְתּוּן לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן לְמִטַר פִּקוּדוֹי וּקְיָימוֹי דִי פַקֵיד יַתְכוֹן:
46
והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם
וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַֽרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם:
Elles s’attacheront, comme un stigmate miraculeux, à toi et à ta postérité, indéfiniment.
Onkelos (non traduit)
וִיהוֹן בָּךְ לְאָת וּלְמוֹפֵת וּבִבְנָיךְ עַד עֳלָם:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיהוֹן בְּכוֹן לְאָתִין וּלְתִמְהִין וּבִבְנֵיכוֹן עַד עָלְמָא:
Ibn Ezra (non traduit)
לאות. מהשם שתזכור כי מרדת בו ולא בך לבדך כי גם בזרעך כטעם אבותינו חטאו ואינם וכבר פירשתיו:
47
תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עָבַ֨דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל:
Et parce que tu n’auras pas servi l’Éternel, ton Dieu, avec joie et contentement de cœur, au sein de l’abondance,
Rachi (non traduit)
מֵרֹב כֹּל. בְּעוֹד שֶׁהָיָה לְךָ כָּל טוּב:
Onkelos (non traduit)
חֳלָף דִי לָא פְלַחְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֶדְוָא וּבְשַׁפִּירוּת לִבָּא מִסְגֵי כֹּלָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
חוֹלַף דְלָא פְלַחְתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּחֶדְוָוא וּבִשְׁפִּירוּת לִבָּא מִסוֹגְעֵי כָּל טוּבָא:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ט) עשה מ''ם מרוב כמו בי''ת כמו מ''ם מסיני בא כאלו אמר ברוב כל שפירושו בעוד רוב כל כלומר בעוד שהיה לך כל טוב:
Ibn Ezra (non traduit)
מרב כל. אשר תתאוה או כל צורך:
Or Ha'Hayim (non traduit)
(נט) מכות גדולות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים. אומרו נאמנים נתכוון לומר שהגם שיעשו להם רפואה טבעית שיוסרו בה אף על פי כן נאמנים בשליחותם מהם לא יזועו עד בא דבר ה' לסור ממנו:
נמצינו אומרים שיענש ה' על ביטול תלמוד תורה, ועל העובר על מצות לא תעשה ועל המבטל מצות עשה, והגם שאמרו בגמרא (מנחות מ''א.) שאין מענישים על עשה אלא בעידן ריתחא, יש מצות עשה שחייבין עליהם כגון מילה ופסח, גם המסכים בדעתו לכפור במצות עשה לבל עשות אותם את זה יקלל ה' ויכינהו לפורענות ככל הכתוב:
ואם תאמר היה לו לומר קללות שבבחקותי בלשון יחיד ולא היה צריך לכפול קללות אלו, שהייתי אומר שלא יעניש הכתוב כל העונש החמור אלא ליחידים אבל לכללות ישראל לא, או הגם שנאמר שחטאם גדול ונלמד מעונש היחידים אין לנו הבטחת הנחמה שיזכור ה' את ברית האבות, תלמוד לומר קללות שבבחקותי לומר שגם הכללות יענשו כזה, וכי יש להם נחמה לבל יפר ה' ברית אבותינו ושב את שבותינו:
וראיתי להעיר למה לא נאמרו נחמות בקללות האלו כסדר האמור בקללות שבפרשת בחקותי, גם יש להעיר למה כפל הקללות ולא הספיק קללות שאמר בפרשת בחקתי:
ונראה כי הוצרך לכפול הקללות לפי שקללות שבפרשת בחקתי נאמרו לכללות ישראל שכן נאמרו כולם בלשון רבים מתחלתם ועד סופם, ויש מקום לומר שאם חלק מישראל יטיבו מעשיהם אין ה' מקפיד על חלק המרשיע, לזה באו קללות האמורים בפרשה זו ונאמרו כולן בל' יחיד, ונתכוון לדבר בין בערך יחיד ממש בין בערך חלק מישראל הגם שיהיו רבים בערך כללות ישראל יתיחס להם יחיד, ולזה תמצא שאמר והיו שמיך אשר על ראשך וגו' ישא ה' עליך גוי מרחוק, זה כנגד חלק מישראל הגם שהם רבים יאמר להם לשון יחיד מטעם שכתבנו, ואמר גם כן אשה תארש וגו' בית תבנה וגו' סתמו ביחיד ממש:
ומעתה הרוחנו למה לא נאמרה נחמה בהם, כי לא נאמרה נחמה אלא בקללה שהם לכללות ישראל כי לא יעזבם לכלותם ושיזכור להם ברית אבותם גם יזכור הארץ, משא''כ היחידים מהם כי ירשיעו אש תאכלם עד עולם, והלא תמצא שצוה ה' לאבד עיר מישראל ולשומה תל עולם והיא עיר הנדחת, ואין צריך לומר אדם כי ירשיע להמיתו בבית דין, ומה נחמה יש לזה אחר אובדו, וכן תמצא בפרשת נצבים כשהזכיר ה' רשעת משפחה אחת ושבט אמר (כ''ט י''ט) ומחה ה' את שמו וגו' ולא הזכיר נחמתו, וכמו כן בקללות האמורים בפרשה זו להיותם ליחידים מישראל. ואל יקשה בעיניך מה שדיבר הכתוב ב' או ג' תיבות בפרשה זו בלשון רבים כאומרו ונשארתם מתי מספר, להאביד אתכם, והתמכרתם, כי אחר שקדם לדבר בלשון יחיד לא הקפיד לגמור אומר בלשון רבים, כי הדברים מובנים שעל רבים שביחידים הוא אומר, והעד לאויביך לשון יחיד:
או אפשר שפסוק זה בא לומר על דרך אומרו (ויקרא כ''ו כ''ג) ואם באלה לא תוסרו לי פירוש שאם אחר כל האמור לא ישמור לעשות וגו' ליראה ה' הנכבד והנורא, שאחר שהביא עליו כל הקללות יהיה בעיניו נורא מאוד כי ראה אשר יסרו, ודקדק לומר תשמור לעשות כנגד מצות לא תעשה ומצות עשה, והודיע שיפליא ה' עוד בו מכות גדולות וכל האמור בענין, וגמר אומר ונשארתם במתי מעט וגו' תחת אשר וגו' כי לא שמעת בקול ה' אלהיך זה כנגד מה שלא עשה תשובה על ביטול תלמוד תורה, והיה כאשר שש וגו' לבל יאמר אדם אחר שידענו כי ה' אלהינו מדותיו כלן מדות החסד והרחמים מדותיו ימנעוהו מהאריך עוד בצרות וירף ידו, לזה הודיע כי שמחה היא לו כאשר שש וגו' וכפי זה אין הטבע קץ מהשמחות, וכיוצא בזה אמר הכתוב (משלי י''א) באבוד רשעים רנה, וכן דרשו רבותינו ז''ל (סנהדרין ל''ט:) בפסוק (מ''א כ''ג) ותעבור הרינה שהיה באבוד אחאב בן עמרי רינה לפני ה', ויונתן תרגם ישיש ה' יחדי מימרא דה' עליכון עממין נוכראין וכו' ודקדק ישיש פועל יוצא לאחרים, אף על פי כן פשט הכתוב אינה נעקרת ממקומה וכמו שתרגם אונקלוס, אלא שיונתן בן עוזיאל דרש הכתוב:
וגמר אומר אם לא תשמור לעשות, להודיע כי על קיום מצות עשה הוא מעניש, וכלל כל מצות עשה במצות היראה כי היא מצות עשה כמו שכתב רמב''ם בתחלת ספר המדע (הל' יסודי התורה פ''ב) וז''ל השם הנכבד וכו' מצוה ליראה וכו', וטעם שלא אמר אם לא תעשו, כתבתי למעלה (כ''ז כ''ו) טעם שלא יחייב לעשות בדרך כלל אלא לשמור לעשות כשיבא לידו וכשישיג לעשות:
תחת אשר לא עבדת וגו'. עונש זה והבא אחריו עד אומרו אם לא תשמור הוא כנגד ביטול מצות עשה שרשם בפסוק (כח) אם לא תשמור לעשות וגו'; ואמר תחת אשר לא עבדת את ה' פירוש לעשות מצות אשר צוך לעשות בשמחה לזה ועבדת את אויביך ברעב ובצמא וגו', אתה פרקת עול המצוה מעליך יתן אויביך עול ברזל על צוארך, ועונשים אלי הם מכוונים כנגד פריקת עול מצות עשה, אתה שלא רצית לטרוח להבין ולהשכיל סדר מעשה המצות ישא ה' עליך גוי אשר לא תשמע לשונו וגו' וכן כולן:
48
ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך
וְעָֽבַדְתָּ֣ אֶת־אֹֽיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהֹוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִיד֖וֹ אֹתָֽךְ:
tu serviras tes ennemis, suscités contre toi par l’Éternel, en proie à la faim, à la soif, au dénuement, à une pénurie absolue ; et ils te mettront sur le cou un joug de fer, jusqu’à ce qu’ils t’aient anéanti.
Onkelos (non traduit)
וְתִפְלַח יָת בַּעֲלֵי דְבָבָךְ דִי יְגָרִנֵהּ יְיָ בָּךְ בְּכַפְנָא וּבְצַחוּתָא וּבְעַרְטִּלְיָתָא וּבַחֲסִירוּת כֹּלָא וְיִתֵּן נִיר פַּרְזְלָא עַל צַוְארָךְ עַד דִישֵׁיצֵי יָתָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְתִפְלְחוּן יַת בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן דִיגָרִינוּן מֵימְרָא דַיְיָ בְּכוֹן בְּכַפְנָא וּבְצָחוּתָא וּבְעַרְטִלְיוּתָא וּבְחוּסְרַן כָּל טַבְתָּא וְיִשְׁווֹן נִירֵי פַּרְזְלָא עַל צַוָורֵיכוֹן עַד זְמַן דִישֵׁיצֵי יַתְכוֹן:
49
ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו
יִשָּׂ֣א יְהֹוָה֩ עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵֽרָחֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּֽאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ:
Le Seigneur lancera sur toi une nation lointaine, venue des confins de la terre, rapide comme l’aigle en son vol ; nation dont tu n’entendras point la langue,
Rachi (non traduit)
כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר. פִּתְאוֹם וְדֶרֶךְ מַצְלַחַת וְיֵקַלּוּ סוּסָיו:
לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ. לֹא תַכִּיר לְשׁוֹנוֹ, וְכֵן ''תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ'' (בְּרֵאשִׁית מ''א), וְכֵן ''כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף'' (שָׁם מ''ב), אינטינד''רי:
Onkelos (non traduit)
יַיְתִי יְיָ עֲלָךְ עַם מֵרָחִיק מִסְיָפֵי אַרְעָא כְּמָא דִי מִשְׁתְּדִי נִשְׁרָא עַמָא דִי לָא תִשְׁמַע לִישָׁנֵהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
יְטַיֵיס מֵימְרָא דַיְיָ עֲלֵיכוֹן אוּמָא מִן רָחִיק מִן סְיָפֵי אַרְעָא קְלִילִין כְּמָא דְטַיֵיס גִישְׁרָא אוּמָא דְלָא תִשְׁמַע לִישְׁנֵיהּ:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(י) ק''ל וכי לא יכול לבוא הנשר מקרוב ל''פ פתאום כו' כלומר כאשר ידאה הנשר זהו ענין בפני עצמו ולא קאי אגוי מרחוק וגו' דסמיך ליה אלא קאי ארישא דקרא ישא ה' עליך גוי פתאום כאשר ידאה כו':
Ibn Ezra (non traduit)
ידאה. יעוף וכן וידא על כנפי רוח:
Baal Hatourim (non traduit)
ידאה הנשר. בגימ' עשרה. כדאיתא בסוכה דהיינו אלכסנדרוס ששיער לבא ביו''ד ימים ובא ביום א':
50
גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן
גּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן:
nation inexorable, qui n’aura point de respect pour le vieillard, point de merci pour l’adolescent !
Onkelos (non traduit)
עַם תַקִּיף אַפִּין דִי לָא יִסַב אַפִּין לְסָבָא וְעַל יָנְקָא לָא מְרַחֵם:
Targ. Yonathan (non traduit)
אוּמָא חֲצוּפֵי אַפִּין דְלָא נְסִיב אַפִּין לְסָבָא וְעַל עוּלֵים לָא חַיִיס:
51
ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך
וְ֠אָכַ֠ל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָֽתְךָ֘ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַֽאֲבִיד֖וֹ אֹתָֽךְ:
Elle se repaîtra du fruit de ton bétail et du fruit de ton sol, jusqu’à ce que tu succombes ; elle enlèvera, sans t’en rien laisser, le blé, le vin et l’huile, les produits de tes taureaux et de tes fécondes brebis, jusqu’à ta ruine entière.
Onkelos (non traduit)
וְיֵיכוּל וַלְדָא דִבְעִירָךְ וְאִבָּא דְאַרְעָךְ עַד דְתִשְׁתֵּצֵי דִי לָא יַשְׁאַר לָךְ עִבוּרָא חַמְרָא וּמִשְׁחָא בַּקְרֵי תוֹרָיךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ עַד דְיוֹבֵד יָתָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִגְמְרוּן וַולְדֵי דִבְעִרֵיכוֹן וּפֵירֵי אַרְעֲכוֹן עַד דְתִשְׁתֵּיצוּן דְלָא יְשַׁיְירוּן לְכוֹן עִבּוּר מְשַׁח וַחֲמַר בַּקְרֵי תוֹרֵיכוֹן וְעֶדְרֵי עָנֵיכוֹן עַד זְמַן דִי יְהוֹבְדוּן יַתְכוֹן:
52
והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך
וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכָל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹֽמֹתֶ֨יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ת וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכָל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכָ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ:
Elle mettra le siège devant toutes tes portes, jusqu’à ce que tombent, dans tout ton pays, ces murailles si hautes et si fortes en qui tu mets ta confiance ; oui, elle t’assiégera dans toutes tes villes, dans tout ce pays que l’Éternel, ton Dieu, t’aura donné.
Rachi (non traduit)
עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ. לְשׁוֹן רִדּוּי וְכִבּוּשׁ:
Onkelos (non traduit)
וְיָעֵק לָךְ בְּכָל קִרְוָיךְ עַד דְיִכְבַּשׁ שׁוּרָיךְ רָמַיָא וּכְרִיכַיָא דִי אַתְּ רָחֵץ לְאִשְׁתֵּזָבָא בְּהֵן בְּכָל אַרְעָךְ וְיָעֵק לָךְ בְּכָל קִרְוָיךְ בְּכָל אַרְעָךְ דִי יְהַב יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיָעִיקוּן לְכוֹן בְּכָל קִירְוֵיכוֹן עַד זְמַן דִי יֵחְתוּן אֲכוֹלֵיכוֹן רָמַיָא וְתָלִילַיָא דְאַתּוּן רְחִיצִין בְּהוֹן לְאִשְׁתֵּיזְבָא בְּהוֹן בְּכָל אַרְעֲכוֹן וְיָעִיקוּן לְכוֹן בְּכָל קִירְוֵיכוֹן בְּכָל אַרְעֲכוֹן דִיהַב יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(כ) ויחסר בי''ת מן חומותיך שהיה לו לכתוב עד רדת בחומותיך כמו לנמוך והחומות כבר הם עומדים בנמוך על הארץ ומ''ה פי' אותו הרב מל' רדוי וכבוש ואף שרדת ממשקל שבת י''ל דס''ל שהוא ממלות הזרים שבאים הרבה בתורה ואף שכתוב והורד המשכן יורידו המשכן שגם המשכן היה עומד על הארץ שאני מלת רדת שהוא פועל עומד בעצמו לאפוקי יורידו והורד פעל יוצא לשני:
53
ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך
וְאָֽכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֨יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹֽיְבֶֽךָ:
Et tu dévoreras le fruit de tes entrailles, la chair de tes fils et de tes filles, ces présents de l’Éternel, ton Dieu, par suite du siège et de la détresse où t’étreindra ton ennemi.
Rachi (non traduit)
וְאָכַלְתָּ. . . בְּשַׂר בָּנֶיךָ. . . בְּמָצוֹר. מֵחֲמַת שֶׁיִּהְיוּ צָרִים עַל הָעִיר וְיִהְיֶה שָׁם מָצוֹק, עֲקַת רְעָבוֹן:
Onkelos (non traduit)
וְתֵיכוּל וַלְדָא דִמְעָךְ בְּשַׂר בְּנָיךְ וּבְנָתָיךְ דִי יְהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ בִּצְיָרָא וּבְעַקְתָא דְיָעֵק לָךְ סַנְאָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִגְמְרוּן וַולְדֵי מְעֵיכוֹן דְתֵיכְלוּנוּן בְּכַפְנָא בְּשַר בְּנֵיכוֹן וּבְנָתֵיכוֹן דִיהַב יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן בְּצַעֲרוּ וּבְעָקָא דִיעִיקוּן לְכוֹן סַנְאֵיכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ל) פי' אין המצור מורה על הרעבון שבעבורו יאכלו בשר בניהם רק המצור מחייב שיהיה שם מצוק שהוא עקב רעבון שבעבורו יאכלו בשר בניהם וי''ו של ובמצוק נוסף כוי''ו של ואיה וענה:
Ibn Ezra (non traduit)
ואכלת פרי בטנך. במצור: יציק לך. כל אחד מאויבך או הוא כן בעבור היותו בסוף:
54
האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר
הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶֽעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינ֤וֹ בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיק֔וֹ וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יוֹתִֽיר:
L’homme le plus délicat parmi vous et le plus voluptueux verra d’un œil hostile son frère, sa compagne et le reste d’enfants qu’il aura encore,
Rachi (non traduit)
הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג. הוּא הָרַךְ הוּא הֶעָנוֹג, לְשׁוֹן פִּינּוּק, וּמֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד, אע''פ שֶׁהוּא מְפוּנָּק וְדַעְתּוֹ קָצָה בְּדָבָר מָאוּס, יִמְתַּק לוֹ לְרַעֲבוֹנוֹ בָּשָׂר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, עַד כִּי תֵּרַע עֵינוֹ בְּבָנָיו הַנּוֹתָרִים מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו, אֲחֵיהֶם אֲשֶׁר יֹאכֵל. דָּבָר אַחַר הָרַךְ בְּךָ, הָרַחֲמָנִי וְרַךְ הַלֵּבָב, מֵרוֹב רַעַבְתָנוּת יִתְאַכְזְרוּ, וְלֹא יִתְּנוּ מִבְּשַׂר בְּנֵיהֶם הַשְּׁחוּטִים לִבְנֵיהֶם הַנּוֹתָרִים:
Onkelos (non traduit)
גַבְרָא דְרַכִּיךְ בָּךְ וְדִמְפַנַק לַחֲדָא תַּבְאֵשׁ עֵינֵהּ בְּאָחוּהִי וּבְאִתַּת קְיָמֵהּ וּבִשְׁאָר בְּנוֹהִי דִי יַשְׁאַר:
Targ. Yonathan (non traduit)
גַבְרָא דְמֶחְטֵי בְּכוֹן וְדִימְפַרְנֵק לַחֲדָא תַּבְאֵשׁ עַיְינֵיהּ בְּאָחוֹי וּבְאִתְּתָא דְדָמְכָה בְּעוֹבֵיהּ וּבְשָׁיֵיר בְּנוֹי דִישַׁיֵיר:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(מ) פי' עינו יהיה צר מליתן להם ולמי תרע עינו באותן הנזכרים בקרא באחיו ובאשת חיקו אבל לא שתהיה עינו רעה בעצמו כלומר שתהא עינו רעה כי באחיו הבא אחריו ימאן זה הפי':
Ibn Ezra (non traduit)
אשר יותיר. האויב או יותירם בהחבא וכל זה בעבור המצור:
Kli Yakar (non traduit)
והביאור הוא הרכות שהזכיר אינו רכות של עונג, אלא רכות הלב כי מי שהוא רחמן בטבע יש לו לב רך ולא יאמץ לבבו, על כן אמר שהאיש הרך בך בכל ישראל אפילו לרחוקים היה טוב עין ולבו רך לרחם אפילו בך בכל ישראל ועכשיו תרע עינו אפילו באחיו וגו', וכן הענג מאד שלא היה אוכל כי אם למעדנים עכשיו יאכל בשר בניו, אבל מלת בך לא יצדק ע''ז האופן אחר והענג. ולפי שכל איש בטבע אינו בעל תענוג כמו האשה ע''כ הוצרך להוסיף לשון מאד אחר והענג לומר דווקא שהענג מאד אשר יצא מגדר שאר אנשים אצלו הדבר חידוש שהענג מאד יאכל מבשר בניו אבל סתם ענג אין הדבר חידוש אצלו שיאכל מבשר בניו כי האיש קשה בטבע, אבל אצל האשה הדבר חידוש אפילו בסתם ענוגה בלא מאד, שתאכל דבר מאוס כזה לפי שהאשה בלאו הכי רכה בטבע רכות של תענוג כענין שאמר אח''כ מהתענג ומרוך. דהיינו רכות של תענוג, אבל מ''ש הרכה בך, היינו רכות של עין טובה כאמור, ולפי שסתם נשים צרי עין באורחים וזו יצתה מגדר סתם נשים והיא רחמנית ודומה כאילו אינה אשה אלא דרך אנשים לה לכך לא נאמר האשה הרכה, ולפי שהאיש יש בידו כח ליתן משלו לאחיו ולא יתן ע''כ אמר תרע עינו באחיו, אבל האשה רשות אחרים עליה ואינה רשאה ליתן לאחיה כלום ע''כ לא אמר תרע עינה באחיה. וא''ת א''כ מהו שאמר תרע עינה באיש חיקה איך לא תתן לאישה הרי הכל שלו ואיך לא תתן לו, ע''ז אמר כי תאכלם בסתר, שתסתיר מן בעלה האכילה אבל הנתינה לאחיה היא מפחדת פן יתגלה הדבר ואולי אחיה עצמו יגלה אח''כ כי אין דבר נסתר על ידי אחר.
האיש הרך בך והענוג מאד וגו'. הל''ל האיש הרך והענוג בך, ולמה אמר בך אחר הרך ומאד אחר והענוג, וגבי האשה אמר והענוגה ולא אמר מאד, ועוד שלא אמר האשה הרכה בך ואמר סתם הרכה בך, ואצל האיש אמר תרע עינו באחיו ובאשת חיקו. אבל גבי האשה אמר תרע עינה באיש חיקה ולא הזכיר אחיה, וגבי האשה אמר כי תאכלם בחוסר כל בסתר. ואצל האיש לא הזכיר זה, ועו''ק מה ענין תרע עינו או עינה אל הרכות והעונג כי מילתא דפסיקא שכל מפונק הוא טוב עין.
55
מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך
מִתֵּ֣ת | לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִיר־ל֖וֹ כֹּ֑ל בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹֽיִבְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶֽיךָ:
ne voulant donner à aucun d’eux de la chair de ses enfants, qu’il mangera faute d’autres ressources ; tellement tu seras assiégé et cerné par ton ennemi dans toutes tes villes.
Onkelos (non traduit)
מִלְמִתַּן לְחַד מִנְהוֹן מִבְּשַׂר בְּנוֹהִי דִי יֵיכוּל מִדְּלָא אִשְׁתָּאַר לֵהּ כֹּלָא בִּצְיָרָא וּבְעַקְתָא דִי יָעֵק לָךְ סָנְאָךְ בְכָל קִרְוָיךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
מִן לָא לְמִתַּן לְחַד מִנְהוֹן מִבְּשַׂר בְּנוֹי דִי יֵיכוּל מִן דְלָא אִשְׁתְּיַיר לֵיהּ מִדַעַם בְּצַעֲרוֹי וּבְעָקָא דִי יְעָקוּן לְכוֹן סַנְאֵיכוֹן בְּכָל קִירְוֵיכוֹן:
Ibn Ezra (non traduit)
בכל שעריך. בכל מקום:
56
הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה
הָֽרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָֽעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵֽהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ:
La plus sensible parmi vous et la plus délicate, si délicate et si sensible qu’elle n’aurait jamais risqué de poser la plante de son pied sur la terre, verra d’un œil hostile l’homme qu’elle serrait dans ses bras, et son fils et sa fille,
Rachi (non traduit)
תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ. הַגְּדוֹלִים:
Onkelos (non traduit)
דְרַכִּיכָא בָךְ וְדִמְפַנְקָא דִי לָא נַסִיאַת פַּרְסַת רַגְלַהּ לַאֲחָתָא עַל אַרְעָא מִמְפַנְקוּ וּמֵרַכִּיכוּ תַּבְאֵשׁ עֵינַהּ בִּגְבַר קְיָמַהּ וּבִבְרַהּ וּבִבְרַתַּהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
דִמְחַטַיְיתָא בְכוֹן וּדְמִפְרַנְקָא דְלָא נַסְיַית פַּרְסַת רִיגְלָהּ לְמִדְרַס עַל אַרְעָא מִן פַּרִינְקָא וּמִן חִיטוֹיָא תִּבְאַשׁ עֵינָהּ בִּבְעֵיל דְדָמִיךְ בְּעוֹבָהּ וּבִבְרָהּ וּבִבְרַתָּהּ:
57
ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך
וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיּוֹצֵ֣ת | מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֨יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּי־תֹֽאכְלֵ֥ם בְּחֹֽסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹֽיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ:
jusqu’au nouveau-né sorti de ses flancs, jusqu’aux jeunes enfants dont elle est la mère, car, dénuée de tout, elle se cachera pour les dévorer ! Telle sera la détresse où te réduira ton ennemi, t’assiégeant dans tes murs.
Rachi (non traduit)
וּבְשִׁלְיָתָהּ. בָּנֶיהָ הַקְּטַנִּים, בְּכֻלָּן תְּהֵא עֵינָהּ צָרָה כְּשֶׁתֹּאכַל אֶת הָאֶחָד מִלִּתֵּן לַאֲשֶׁר אֶצְלָהּ מִן הַבָּשָׂר:
Onkelos (non traduit)
וּבִזְעֵר בְּנָהָא דְיִפְּקוּן מִנַּהּ וּבִבְנָהָא דִי תְלִיד אֲרֵי תֵיכְלִנוּן בַּחֲסֵירוּת כֹּלָא בְּסִתְרָא בִּצְיָרָא וּבְעַקְתָא דִי יָעֵק לָךְ סָנְאָךְ בְּקִרְוָיךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּבִשְׁפִיר שִׁלְיְתָא דְתִיפּוֹק מִבֵּית תּוֹרְפָהּ בְּעִידָן מוֹלְדָהּ וּבִבְנָהּ דְתוֹלִיד אֲרוּם תֵּיכְלוּנוּן בְּחוֹסְרַן כָּל מִדַעַם בְּטוּמְרָא בְּצַעֲרוּ וּבְעָקָא דִי יְעִיקוּן לְכוֹן סַנְאֵיכוֹן בְּקִירְוֵיכוֹן:
Ibn Ezra (non traduit)
ובשליתה. הוא מקום הולד בשבתו בבטן אמו: מבין רגליה. כנוי כמו ולא עשה את רגליו:
58
אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך
אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַֽעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבַּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
Oui, si tu n’as soin d’observer toutes les paroles de cette doctrine, écrites dans ce livre ; de révérer ce nom auguste et redoutable : l’ETERNEL, ton Dieu,
Onkelos (non traduit)
אִם לָא תִטַר לְּמֶעְבַּד יָת כָּל פִתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא דִכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין לְמִדְחַל יָת שְׁמָא יַקִירָא וּדְחִילָא הָדֵין יָת יְיָ אֱלָהָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
אִין לָא תִנְטְרוּן לְמֶעֱבַד יַת כָּל פִקּוּדַיָיא דְאוֹרַיְיתָא הָדָא דִכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין לְמִדְחַל יַת שְׁמָא יַקִירָא וּדְחִילָא הָדֵין יַת יְיָ אֱלָהָכוֹן:
Kli Yakar (non traduit)
וע''ז אמר הנביא (ישעיה כט.יג–יד) יען כי נגש העם הזה. כי המה נגושים ואנוסים בכל מעשיהם ואינן עושין מיראת ה' כי אם מיראת אנשים המכריחים אותם על העשיה, ונמשך מזה שבפיו ושפתיו כבדוני ולבם רחק ממני. כי המכריח אין בידו להכריחו כ''א על דבר שפתים אבל לא על כונת הלב כי מי יודע מסתוריו של חבירו, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. שקוראים יראתי מה שאינו כ''א מצות אנשים כי הוא מצוה מן האנשים המכריחים אותו על העשיה ואינו מצות השם, לכן הנני יוסיף להפליא את העם הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו. אין הפירוש שחלילה החכמים יהיו אבודים שהרי לא נאמר ואבדו החכמים גם אין הפירוש שהחכמה תהיה אבודה מן החכמים שהרי לא נאמר ואבדה החכמה מחכמיו אלא הפירוש שחכמתם תהיה אבודה מן אנשי הדור, כי יתן ה' בלבם שלא ישמיעו בחוץ קולם ויכניסו חכמתם, בדור שאין התורה חביב עליהם כדי שלא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו וימקו בעונם, מאחר שגלוי לפניו ית' שאף אם היו לומדין ועושין לא היו לומדין ועושין לשמה כי כל דבר הנעשה על צד ההכרח אין בו שלימות כי בסור המכריח ישוב לסורו, ע''כ צוה ה' לפרסם עליהם ולגלה רעתם בקהל בדור שאין עושין כ''א מהכרח איזו תכלית מדומי כעושר וכבוד אשר אליו הוא נושא את נפשו כמנהג דורינו זה, ע''ז אמר אם לא תשמור וגו' והוא מדבר בדור השומר ולומד ועושה אך לא מיראת ה' זהו שנאמר אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה וגו' ליראה את ה'. ר''ל באמת תשמור כל דברי התורה אבל לא ליראה את השם הנכבד והנורא כ''א מיראת אנשים המכריחין אותך ואתה מחליף וממיר יראת השם הנכבד והנורא ביראת אנוש חציר ינתן האחוז בחבלי בוז וקצף, כי אתה ירא פן לא ישרו מעשיך בעיני האנשים כדרך החנפים שבדורינו העושים כדי למצא חן בעיניהם שיכבדום ויעשירום. אז והפלא ה' את מכותך זו הפלאת תורה ויגרום שאנשי אמת יאספו נגה תורתם במקום אשר לא יראה ולא ימצא ואל יהי חלקם עמכם ואז ידעו כל העמים כי משפטי ה' אמת.
אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת וגו'. לא ניחא למרייהו דתימא הכי שאם לא תעשה את כל דברי התורה ואפילו אם לא חיסר מהם כ''א אחת אז והפלא ה' מכותך וזה גזירה שאין הצבור יכולין לעמוד בה, ומהו שאמר ליראה את השם הנכבד והנורא למה הזכיר תוארים אלו כאן יותר מבשאר מקומות, ועו''ק במס' שבת (קלח:) דרשו מן פסוק והפלא ה' את מכותך שעתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר והפלא ה' וכתיב להלן (ישעיה כט.יד) לכן הנני יוסיף להפליא את העם הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו. וכי מדתו של הקב''ה לנעול שערי חכמה מישראל כדי שימקו בעונם.
אלא ודאי שהנביא ישעיה מדבר בדור המקייים המצות, אך לא מיראת ה' כי אם מחמת איזו תכלית חיצוני המכריחם על זה או מחמת יראת איזו אדם המכריחם על העשיה שלא בטובתם ודבר זה גורם חילול השם כי בלי ספק שהקב''ה בוחן לבות שאין עשייתם לשמה ומענישם על רוע מחשבתם והרואים אותם עסוקים בתורה ומצוה יקראו תגר על ה', ע''כ ארז''ל (ברכות סג.) אם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס כו'. לא אמרו דור שאינן לומדין תורה כל עיקר אלא לומדין אבל לא לש''ש ועל כן אין התורה חביבה עליהם בעצם וראשונה אלא התכלית המדומי חביב עליו, והמוכרח בדבר ודאי אין שם חבה ובדור כזה כנס דבריך הנעימים לא ישמע על פיך ללמד תורה ומוסר לדור תהפוכות כזה אשר כל תורתם ומעשיהם אינן כי אם מן השפה ולחוץ, גם ה' יסבב סבות לאבד חכמת חכמיו מן דור כזה כי אין נחת רוח לפניו ית' בתורה ומצוה כזה.
59
והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים
וְהִפְלָ֤א יְהֹוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָֽחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶֽאֱמָנִֽים:
l’Éternel donnera une gravité insigne à tes plaies et à celles de ta postérité : plaies intenses et tenaces, maladies cruelles et persistantes.
Rachi (non traduit)
וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ. מוּפְלָאוֹת וּמוּבְדָּלוֹת מִשְּׁאָר מַכּוֹת:
וְנֶאֱמָנוֹת. לְיַסְּרֶךָּ לְקַיֵּים שְׁלִיחוּתָן:
Onkelos (non traduit)
וְיַפְרַשׁ יְיָ יָת מְחָתָךְ וְיָת מָחַת בְּנָיךְ מָחָן רַבְרְבָן וּמְהֵימְנָן וּמַכְתְּשִׁין בִּישִׁין וּמְהֵימְנִין:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיכַסֵי מֵימְרָא דַיְיָ מִנְכוֹן רוּחַ קוּדְשָׁא כַּד יֵיתוּן מַחְתִין עֲלֵיכוֹן וּמַחְתִין עַל בְּנֵיכוֹן מַחַן רַבְרְבִין וּמְהֵימְנָן דְלָא לְמִשְׁבַּקְכוֹן וּמַרְעִין בִּישִׁין וּמְהֵימְנִין דְמִתְעַתְּקִין עַל גוּשְׁמֵיכוֹן:
Ibn Ezra (non traduit)
מכתך. לשון יחיד עם רבים מורכבת וכן ועדותי זו אלמדם: טעם והפלא. להיות דבר מופלא שלא נראה ולא נשמע כמוהו: ונאמנים. שלא יסורו:
60
והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך
וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָֽבְק֖וּ בָּֽךְ:
Il déchaînera sur toi tous les fléaux de l’Égypte, objets de ta terreur, et ils seront chez toi en permanence.
Rachi (non traduit)
אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם. מִפְּנֵי הַמַּכּוֹת. כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין מַכּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַבָּאוֹת עַל מִצְרַיִם, הָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם שֶׁלֹּא יָבֹאוּ גַּם עֲלֵיהֶם. תֵּדַע שֶׁכֵּן כָּתוּב ''אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ' כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ'' (שְׁמוֹת ט''ו), אֵין מְיָרְאִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁהוּא יָגוֹר מִמֶּנּוּ:
Onkelos (non traduit)
וְיָתֵב בָּךְ יָת כָּל מַכְתְּשֵׁי מִצְרַיִם דִי דְחֶלְתָּא מִקֳדָמֵיהוֹן וְיִדְבְּקוּן בָּךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיתִיב בְּכוֹן יַת כָּל אַרְעַיָא דְאִתְגְרִייוּ בְּמִצְרָאֵי דִדְחִילַת מִן קֳדָמֵיהוֹן וְיִתְאַדְקוּן בְּכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(נ) אבל מהכא דכתיב אשר יגורת מפניהם אין להוכיח מידי דיכולים למימר אשר יגורת מפניהם קאי אמצרים וה''פ כל מדוה מצרים ואיזה מצרים אשר יגורת מפניהם לכך הוכרח להוכיח מאם שמוע וגו':
61
גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך
גַּ֤ם כָּל־חֳלִי֙ וְכָל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָֽךְ:
Bien d’autres maladies encore, bien d’autres plaies non consignées dans le livre de cette doctrine, le Seigneur les fera surgir contre toi, jusqu’à ce que tu sois exterminé.
Rachi (non traduit)
יַעְלֵם. לְשׁוֹן עֲלִיָּה:
Onkelos (non traduit)
אַף כָּל מְרַע וְכָל מָחָא דִי לָא כְתִיבִין בְּסִפְרָא דְאוֹרַיְתָא הָדָא יַיְתִנוּן יְיָ עֲלָךְ עַד דְיִשְׁתֵּצָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
לְחוֹד כָּל מְרָא וְכָל מְחָא דְלָא כְּתִיבִין בְּסֵפֶר אוֹרַיְיתָא הָדֵין יַסְקִינוּן מֵימְרָא דַיְיָ עֲלֵיכוֹן עַד דְתִשְׁתֵּיצוּן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ס) והמ''ם בו מ''ם השימוש וכינוי לרבי' ואיננו מל' העלמה כמו אל תעלם אזנך ויהיה פי' כמו והפלא ה' את מכותך כלו' שיהיו מופלאות ונעלמות מעיני כל חי שא''כ הי' העי''ן נקוד בשו''א כמו אל תעלם אזנך והעלם יעלימו ועוד הי' ראוי להיות יעלימם ה' עליך מאחר שהוא שב אל המכות. רא''ם. וקשה דהא בכל הספרים נקוד יעלם בשו''א כמו והעלם יעלימו שהוא נמי נקוד בשו''א וע''כ צ''ל דרש''י אינו מחלק בין נקוד שו''א או חט''ף שו''א ועיקר הוכחתו הוא דה''ל לכתוב יעלימם א''נ הוכחתו דאם הוא מל' העלמה איך נופל ל' עליך וק''ל:
Ibn Ezra (non traduit)
יעלם ה'. מגזרת העלה ואם הוא חטוף וי''א כמו יביאם לשון ארמי:
62
ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך
וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכֽוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
Et vous serez réduits à une poignée d’hommes, après avoir égalé en multitude les étoiles du ciel, parce que tu auras été sourd à la voix de l’Éternel, ton Dieu.
Rachi (non traduit)
וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת וגו'. מוּעָטִין חֵלֶף מְרֻבִּים:
Onkelos (non traduit)
וְתִשְׁתַּאֲרוּן בְּעַם זְעֵר חֳלָף דִי הֲוֵיתוּן כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָא לְמִסְגֵי אֲרֵי לָא קַבֶּלְתָּא לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְתִשְׁתַּיְירוּן בְּאוּמָה קַלִילָא חוֹלַף דִי הֲוֵיתוּן הֵי כְכוֹכְבֵי שְׁמַיָא לְסוֹגֵי אֲרוּם לָא קַבֵּילְתּוּן לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ע) פי' אין כוונת הכתוב בזה שישארו מתי מעט שלא יוכלו לעמוד כנגד אויביהם דאם כן מה טעם ככוכבי השמים לרוב מה לי אם היו מרובין מתחלתן או מועטין אבל כונתו שילכו ויתמעטו כפרי החג וגם א''ל שבמקו' שהיו רבים בהפלאה יהיו עכשיו מועטים בהפלאה דאם כן מועטים חלוף המרובים מבע''ל דמשמע חלוף מרובים הראשונים לא חלוף מרובים דמשמע איזה שיהיו. רא''ם:
63
והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה
וְ֠הָיָ֠ה כַּֽאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהֹוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֘ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהֹוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַֽאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
Alors, autant le Seigneur s’était plu à vous combler de ses bienfaits et à vous multiplier, autant il se plaira à consommer votre perte, à vous anéantir ; et vous serez arrachés de ce sol dont vous allez prendre possession.
Rachi (non traduit)
כֵּן יָשִׂישׂ ה'. אֶת אוֹיְבֵיכֶם (מְגִילָּה י) עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד וגו':
וְנִסַּחְתֶּם. לְשׁוֹן עֲקִירָה וְכֵן (מִשְׁלֵי ט''ו) ''בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה''':
Onkelos (non traduit)
וִיהֵי כְּמָא דְחַדֵי יְיָ עֲלֵיכוֹן לְאוֹטָבָא יָתְכוֹן וּלְאַסְגָאָה יָתְכוֹן כֵּן יֶחֱדֵי יְיָ עֲלֵיכוֹן לְאוֹבָדָא יָתְכוֹן וּלְשֵׁצָאָה יָתְכוֹן וְתִטַלְטְלוּן מֵעַל אַרְעָא דְאַתְּ עָלֵל לְתַמָן לְמֵירְתַהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיהֵי הֵיכְמָא דְחָדֵי מֵימְרָא דַיְיָ עֲלֵיכוֹן לְאוֹטָבוּתְכוֹן וּלְאַסְגָאָה יַתְכוֹן הֵיכְדֵין יֶחְדֵי מֵימְרָא דַיְיָ עֲלֵיכוֹן עַמְמִין נוּכְרָאִין לְהוֹבְדָא יַתְכוֹן וּלְמֵשַׁצְיָא יַתְכוֹן וְתִיתְעַקְרוּן מֵעִילַוֵי אַרְעָא דְאַתּוּן עַלְלִין לְתַמָן לְמֵירְתָהּ:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(פ) ר''ל במה שהוסיף מלת אויביכם שהשמחה מוסב על האויבים כלומר הקב''ה ישיש האויבים עליכם דאם לא כן הל''ל ישוש דהוה משמע הוא בעצמו ישוש ועוד הרי אין הקב''ה שמח במפלתן של רשעים:
Daat Zkenim (non traduit)
והיה כאשר שש ה' עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם. הוא אינו שש בפורענות אבל אחרים ששים ומפסוק זה נרמז הקץ שכתוב בדניאל ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם ימים אלף מאתים ותשעים וה''ק והיה כאשר שש ה' עליכם להטיב אתכם במדבר ובארץ ישראל שהיתה שכינה עמכם ולהרבות אתכם במצרים שנאמר וירבו ויעצמו דהיינו אלף ומאתים ותשעים. ת' של גלות מצרים ות''פ מיציאת מצרים עד שנבנה הבית כדכתיב ויהי בשמונים וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים ויבן את הבית לה'. ות''י שנה שעמד בית ראשון כמנין בזא''ת יבא אהרן הרי בין הכל אלף קק''צ כמו כן ימשך הגלות וזש''ה כי למועד מועדים וחצי וגו' תכלינה כל אלה. למועד הראשון מתפרש זמן כמו למועד הזה ומועדים וחצי ר''ל שני זמנים כמו מועד צאתך ממצרים כשני מועדים של מצרים וחצי ר''ל חצי השני מועדים דהיינו מועד שלישי והרי הן שלש מועדים כמו שעמדו במצרים כפי' הכתוב ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים וארבע מאות שנה. ושלשה פעמים ת''ל עולים אלף מאתים ותשעים ואז יכלה הגלות וכן אמר הכתוב האחר ויתיהבון בידיה עד עדן עדנים ופלג עדן ואי בעי הוי אמר בפירוש ג' מועדים אלא שרצה לסתום את דבריו וכאן רמז משה כן בתורה וכן אמר הושע וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים וענתה לשון מעון כמו וענה איים בארמנותיו כימי גלות נעוריה דהיינו גלות מצרים וכימי עלותה מארץ מצרים זהו מיציאת מצרים עד שחרב בית המקדש וזהו אלף מאתים ותשעים כדפריש לעיל ונמצא זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים והקץ אחר דכתיב בסוף דניאל אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה הוא נרמז בפ' אתם נצבים דכתיב ואנכי הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא וגו' הסת''ר אסתי''ר עולה בגימ' אלף שלש מאות שלשים וששה בעזר שדי אך משיח יבא כג''ה לסוף אלף קק''צ שהוא מ''ה שנים קודם אמנם אין אנו יודעים מהיכן מתחיל להמנין שנדע מתי יסיים. וכן מצינו בקץ מצרים שאמר הקב''ה וענו אותם ארבע מאות שנה וזה נאמר שלשים שנה קודם שנולד יצחק שהרי אברהם היה בן שבעים שנה באותו פרק ובן מאה היה כשנולד יצחק הרי שלשים שנה בין זה לזה. ושבט אפרים מנו ארבע מאות מברית בין הבתרים וטעו שלשים והרגום אנשי גת כדכתיב בדברי הימים ויש שהתחילו המנין משירדו למצרים וטעו ויש שמנו משהתחיל השעבוד וטעו והאמת היה שהארבע מאות שנה התחילו משנולד יצחק אך לא נודע על נכון עד שיצאו ממצרים. וכן על גלות בבל דאמר לו הקב''ה לירמיה לפי מלאת לבבל שבעים שנה וחשב בלשצר וטעה ומנה אחשורוש וטעה כמו שמפורש בפרק קמא דמגלה. כך קץ זה שמא מתחיל משנת ביטול התמיד בימי הורקנוס וארסתובלוס כדתניא בשלהי מסכ' סוטה תנו רבנן כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ וארסתובלוס מבפנים וכו' ואז נתבטל התמיד וכשיבא משיח במהרה בימינו אז יתבררו ויתלבנו הדברים ואז נדע למפרע מהיכן התחיל. ואומר הרב בכור שור כי קץ זה נרמז באלפא ביתא של תשר''ק כי תשר''ק עולה אלף צפע''ס עולה שלש מאות ואז נמל''ך תוכן המלוכה לישראל כי כבר בא משיח י' שנים לסוף אלף קק''צ יטח''ז עולה ל''ד הרי תחלת שנת ל''ה וזהו אלף שלש מאות שלשים וחמשה. ואחר יטחז הד''ג ב''א התענוג בא שאז יכבש כל העולם תחת יד ישראל ר''ל הלויתן יבא לעשות סעודה לצדיקים:
Ibn Ezra (non traduit)
וטעם כאשר שש. שלא תחשוב כי יזיק לשם או יתאבל כטעם אם צדקת מה תתן לו: ונסחתם. מבנין נפעל והוא חסר נו''ן. מגזרת יסח ה':
64
והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן
וֶֽהֱפִֽיצְךָ֤ יְהֹוָה֙ בְּכָל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַֽאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן:
Et l’Éternel te dispersera parmi tous les peuples, d’une extrémité de la terre à l’autre ; et là tu serviras des dieux étrangers, jadis inconnus à toi comme à tes pères, faits de bois et de pierre.
Rachi (non traduit)
וְעָבַדְתָּ שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים. כְּתַרְגּוּמוֹ, לֹא עֲבוֹדַת אֱלוֹהוֹת מַמָּשׁ אֶלָּא מַעֲלִים מַס וְגֻלְגְּלִיּוֹת לְכוֹמְרֵי ע''ז:
Onkelos (non traduit)
וִיבַדְרִנָךְ יְיָ בְּכָל עַמְמַיָא מִסְיָפֵי אַרְעָא וְעַד סְיָפֵי אַרְעָא וְתִפְלַח תַמָּן לְעַמְמַיָּא פָּלְחֵי טַעֲוָתָא דִי לָא יְדַעְתְּ אַתְּ וַאֲבָהָתָךְ אָעָא וְאַבְנָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיבַדְרְכוֹן יְיָ בֵּינֵי כָּל עַמְמַיָא מִסְיָיפֵי אַרְעָא וְעַד סְיָיפֵי אַרְעָא וְתֶהֱווֹן מְסַק אַרְנוֹנָא לְפַלְחֵי טַעֲוָותָא דְלָא יְדַעְתּוּן אַתְּ וְאַבְהָתָךְ דְמִן קִיסִין וְאַבְנִין:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(צ) דאין שייך לו' שהקב''ה יבשרם שיעבדו ע''א:
65
ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש
וּבַגּוֹיִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה מָנ֖וֹחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהֹוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְי֥וֹן עֵינַ֖יִם וְדַֽאֲב֥וֹן נָֽפֶשׁ:
Et parmi ces nations mêmes tu ne trouveras pas de repos, pas un point d’appui pour la plante de ton pied ; là, le Seigneur te donnera un cœur effaré, mettra la défaillance dans tes yeux, l’angoisse dans ton âme,
Rachi (non traduit)
לֹא תַרְגִּיעַ. לֹא תָנוּחַ, כְּמוֹ ''וְזֹאת הַמַּרְגֵעָה'' (יְשַׁעְיָהוּ כ''ח):
לֵב רַגָּז. לֵב חָרֵד, כְּתַרְגּוּמוֹ ''דָּחֵל'', כְּמוֹ (יְשַׁעְיָהוּ י''ד) ''שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לָךְ'' (שְׁמוֹת ט''ו) ''שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן'', (שְׁמוּאֵל ב כ''ב) ''מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ'':
וְכִלְיוֹן עֵינַיִם. מְצַפֶּה לִישׁוּעָה וְלֹא תָּבֹא:
Onkelos (non traduit)
וּבְעַמְמַיָא הָאִנוּן לָא תְנוּחַ וְלָא יְהֵי מְנָח לְפַרְסַת רַגְלָךְ וְיִתֵּן יְיָ לָךְ תַמָּן לֵב דָחֵל וְחַשְׁכַת עַיְנִין וּמַפְּחַן נְפָשׁ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאִין יִתְפְּלֵג דַעְתְּכוֹן לְמִפְלַח לְטַעֲוַותְהוֹן וְאִיגְרֵי בֵּינֵיכוֹן וּבֵינֵי עַמְמַיָא הָאִינוּן וְלָא תְּנוּחוּן וְלָא יֶהֱוֵי מַנַח לְפִירְסַת רִגְלֵיכוֹן וְיִתֵּן מֵימְרָא דַיְיָ לְכוֹן תַמָּן לִבָּא דַחֲלָא דְמֵחַשְׁכָן עַיְינִין וּמַפְחַת נְפָשׁ:
66
והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך
וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַֽאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ:
et ton existence flottera incertaine devant toi, et tu trembleras nuit et jour, et tu ne croiras pas à ta propre vie !
Rachi (non traduit)
חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ. עַל הַסָּפֵק, כָּל סָפֵק קָרוּי תָּלוּי, שֶׁמָּא אָמוּת הַיּוֹם בַּחֶרֶב הַבָּאָה עָלֵינוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק:
וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפַּלְטֵר (עי' מְנָחוֹת ק''ג):
Onkelos (non traduit)
וִיהוֹן חַיָיךְ תְּלָן לָךְ מִקָבֵל וּתְהֵי תָוֵה לֵילְיָא וִימָמָא וְלָא תְהֵימִין בְּחַיָיךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיהוֹן חַיֵיכוֹן תַּלְיַין לְכוֹן מִקְבֵיל וְתֶהֱווֹן דַחֲלִין יֵימָם וְלֵילֵי וְלָא תְהֵימְנוּן בְּחַיֵּיכוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ק) וזה גרוע יותר מהלוקח תבוא' מן השוק דהלוקח תבואה מן השוק יכול ליקח בפעם אחת הרבה שיש סיפוק לזמן רב משא''כ בסומך על הפלטר והקללה הוא דשמא פעם אחת לא ימצא ליקח וימות ברעב:
Ibn Ezra (non traduit)
תלואים. באל''ף תחת ה''ח השורש:
Baal Hatourim (non traduit)
תלאים. ב' במס'. והיו חייך תלואים. ועמי תלואים למשובתי. והיינו דאמרינן בינונים תלוים ועומדין בין ר''ה ליוה''כ, זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה. וזהו ועמי תלואים, שתלוים ועומדים עד שיעשו תשובה:
67
בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה
בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה:
Tu diras chaque matin : "Fût-ce encore hier soir !" Chaque soir tu diras :"Fût-ce encore ce matin !" Si horribles seront les transes de ton cœur et le spectacle qui frappera tes yeux.
Rachi (non traduit)
בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב. וְיִהְיֶה הָעֶרֶב שֶׁל אֶמֶשׁ:
וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר. שֶׁל שַׁחֲרִית, שֶׁהַצָּרוֹת מִתְחַזְּקוֹת תָּמִיד וְכָל שָׁעָה מְרֻבָּה קִלְלָתָהּ מִשֶּׁלְּפָנֶיהָ (עי' סוֹטָה מ''ט):
Onkelos (non traduit)
בְּצַפְרָא תֵימַר מָן יִתֵּן רַמְשָׁא וּבְרַמְשָׁא תֵימַר מָן יִתֵּן צַפְרָא מִתַּוְהוּת לִבָּךְ דִי תְהֵי תָוֵה וּמֵחֵזוּ עֵינָיךְ דִי תְהֵי חָזֵי:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּצַפְרָא תֶהֱווֹן אָמְרִין לְוַאי דִיהֵי רַמְשָׁא דְעָקַן מְאַרְכָן שְׁעֵי יוֹמָא בְּאַפֵּיכוֹן וּבְרַמְשָׁא תֶּהֱווֹן אָמְרִין לְוַאי דִיהֵי צַפְרָא דְעָקַן מְאַרְכָן שְׁעֵי לֵילְיָא בְּאַפֵּיכוֹן מִתַּוְוהִית לִבְּכוֹן דְתֶהֱווֹן תַּוָון וּמִן מֵחְמֵי עֵינֵיכוֹן דְאַתּוּן חַמְיָין פּוּרְעֲנוּתָא וְדַחֲלוּן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ר) דק''ל דהא הסברא הפוכה היא דהא אמרי' בב''ב (דף טו) אידלא יומא אידלא קצירא ש''מ שהחולי תכבד בערב יותר מבבקר ועל זה פירש ויהיה ערב של אמש: (ש) רצונו בזה להוכיח שפירושו כך ואין פירושו מי יתן ערב שעתיד עדיין להיות:
Baal Hatourim (non traduit)
ובערב. ד' במס'. הוא. ואידך ובערב יהיה על המשכן. ובערב חתרתי לי בקיר. ומקטירים לה' עולות בבקר בבקר ובערב. חתרתי כשיצאו לגולה, ותאמר מי יתן בקר, שנאמר בו ומקטירים כו' בבקר ובערב, וכאותו שנאמר ובערב יהיה על המשכן, שהי' כבוד שכינה עמנו:
68
והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה
וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֙ יְהֹוָ֥ה | מִצְרַ֘יִם֘ בָּֽאֳנִיּוֹת֒ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי לְךָ֔ לֹֽא־תֹסִ֥יף ע֖וֹד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם שָׁ֧ם לְאֹֽיְבֶ֛יךָ לַֽעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת וְאֵ֥ין קֹנֶֽה:
Et le Seigneur te fera reprendre, sur des navires, la route de l’Égypte, cette route où je t’avais dit que tu ne repasserais plus ; et là vous vous offrirez en vente à vos ennemis comme esclaves et servantes, mais personne ne voudra vous acheter !"
Rachi (non traduit)
בָּאֳנִיּוֹת. בִּסְפִינוֹת, בַּשִּׁבְיָה:
וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ. אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לִהְיוֹת נִמְכָּרִים לָהֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת:
וְאֵין קֹנֶה. כִּי יִגְזְרוּ עָלֶיךָ הֶרֶג וְכִלָּיוֹן:
וְהִתְמַכַּרְתֶּם. בְּלַעַז איפורוונדרי''ץ וו''ש, וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ ''וְהִתְמַכַּרְתֶּם'' בִּלְשׁוֹן וְנִמְכַּרְתֶּם עַל יְדֵי מוֹכְרִים אֲחֵרִים מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו ''וְאֵין קוֹנֶה'':
Onkelos (non traduit)
וְיָתֵיבִנָךְ יְיָ מִצְרַיִם בִּסְפִינָן בְּאָרְחָא דִי אֲמָרִית לָךְ לָא תוֹסֵף עוֹד לְמֶחְזְיַהּ וְתִזְדַבְּנוּן תַמָּן לְבַעֲלֵי דְבָבָךְ לְעַבְדִין וּלְאַמְהָן וְלֵית דְקָנֵהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיַגְלִינְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ לְמִצְרַיִם בְּאִילְפַיָא בְּגוֹ יַמָא דְסוּף בְּאָרְחָא דַעֲבַרְתּוּן וַאֲמָרִית לְכוֹן לָא תֵיסְפוּן תּוּב לְמֶחֱמֵי יָתָהּ וְתִזְדַבְּנוּן תַמָּן בְּשֵׁירוּיָא לְבַעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן בְּדָמִין יַקִירִין הֵיךְ מָרֵי אוּמְנָוָון וּמִן בָּתַר כְּדֵין בְּדָמִין זוֹלִין כְּעַבְדִין וְאַמְהָן עַד דְתִיזַלְזְלִין לְמִשְׁתַּעַבְּדָא מַגָן וְלֵית דְמַכְנִישׁ:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ת) הוסיף מלת בשביה בעבור שבזולת זה אין זו קללה אם ישובו עם הספינו' למצרים רא''ם והיה זה קללה יותר משאם הוליכ' ברגלים משום דזה הי' מכה קשה שהיו מעצמם נטבעים בים: (א) כל' ונמכרתם מבנין נפעל כמו כי נמכרנו אני ועמי ומדכתי' והתמכרת' מבנין התפעל יורה שפי' והתמכרתם שתבקשו להמכר ולא תוכלו מפני שאין קונה:
Daat Zkenim (non traduit)
באניות. ויהיו שבים טף ונשים שאם היו מוליכין אותן ברגל לא היו שבים רק הגדולים היכולים ללכת ברגל: ואין קונה. פי' ה''ר יוסף קרא שיאמרו המצריים אם תתנו לנו בחנם לא נקח אותם לעבדים לפי שאבותינו נשתעבדו בהם ולקו בכל מיני מכות וכשיראו השבאים כך שאין שוים להם כלום יהיו חובטין אותם במקלות וירעיבו אותם:
Sforno (non traduit)
והתמכרתם. שתשתדלו לעשות מיני מלאכות להתפרנס בהן: ואין קונה. אין איש מהם חפץ במלאכתך כדי שלא תוכל להתפרנס בה:
Ibn Ezra (non traduit)
והתמכרתם. אינו כמו ונמכרתם רק פירושו אתם תבקשו למכור עצמכם אנשים ונשים ואין קונה והנה זאת הברית במצות השם בערבות מואב:
Baal Hatourim (non traduit)
והשיבך ה'. בגימ' זה יהיה בימי ירמיה. כ''ו שמות בתוכחה, כנגד כ''ו שמות בתפלת י''ח חוץ מברכת המינים, להגן מכ''ו שמות שבתוכחה:
69
אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב
אֵ֩לֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲשֶׁר־צִוָּ֧ה יְהֹוָ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב מִלְּבַ֣ד הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב:
Ce sont là les termes du pacte que l’Éternel ordonna à Moïse d’établir avec les enfants d’Israël dans le pays de Moab, indépendamment du pacte qu’il avait conclu avec eux au Horeb.
Rachi (non traduit)
לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה:
מִלְּבַד הַבְּרִית. קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי:
Onkelos (non traduit)
אִלֵין פִתְגָּמֵי קְיָמָא דִי פַקִיד יְיָ יָת מֹשֶׁה לְמִגְזַר עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא דְמוֹאָב בַּר מִקְיָמָא דִי גְזַר עִמְּהוֹן בְּחֹרֵב:
Targ. Yonathan (non traduit)
אִלֵין פִתְגָּמֵי קְיָימָא דְפַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה לְמִגְזוֹר עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא דְמוֹאָב בַּר מִן קַיָמָא דְגָזַר עִמְּהוֹן בְּחוֹרֵב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source