Chap. 1
1
הַנּוֹטֵעַ לִסְיָג וּלְקוֹרוֹת, פָּטוּר מִן הָעָרְלָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָמַר הַפְּנִימִי לְמַאֲכָל וְהַחִיצוֹן לִסְיָג, הַפְּנִימִי חַיָּב, וְהַחִיצוֹן פָּטוּר {ב}:
R. Bartenura non traduit
הַנּוֹטֵעַ לִסְיָג. שֶׁיִּהְיֶה הָאִילָן גָּדֵר לַכֶּרֶם:
וּלְקוֹרוֹת. לְגַדֵּל עֵצִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶן קוֹרוֹת {א} לְבִנְיָן, וְאֵין עִקַּר נְטִיעָתוֹ לֶאֱכֹל הַפֵּרוֹת:
פָּטוּר מִן הָעָרְלָה. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יט) וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, אֶת שֶׁהוּא לְמַאֲכָל חַיָּב, לִסְיָג וּלְקוֹרוֹת וּלְעֵצִים פָּטוּר:
הַפְּנִימִי לְמַאֲכָל. נִתְכַּוֵּן שֶׁיִּחוּר פְּנִימִי יִהְיֶה לְמַאֲכָל וְיִחוּר הַחִיצוֹן לִסְיָג, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל אִילָן אֶחָד, הַחִיצוֹן פָּטוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} בַּיְרוּשַׁלְמִי כָּתַב לִסְיָג לְקוֹרוֹת וּלְעֵצִים פָּטוּר, וְלֹא קַשְׁיָא, דְּקוֹרוֹת הַיְנוּ לְבִנְיָן כְּפֵרוּשׁ הָרַ''ב וְעֵצִים הַיְנוּ לַהֲסָקָה: {ב} וְהַחִיצוֹן פָּטוּר. בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ טַעֲמֵיהּ, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֵאָכֵל אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁבְּעֵץ מַאֲכָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, לוֹמַר לְךָ אֶת שֶׁהוּא לְמַאֲכָל כְּגוֹן הַפְּנִימִי חַיָּב, וְאֶת שֶׁהוּא לִסְיָג כוּ' כְּגוֹן הַחִיצוֹן פָּטוּר:
Rambam non traduit
אמר הש''י ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו (ויקרא יט) ולפיכך כשנתכוין בנטיעתו לאכילה אז יתחייב בערלה אבל אם נתכוין בשעת נטיעת האילן שיהיה סייג או ליקח ממנו קורות או עצים אינו חייבת בערלה ורבי יוסי אומר שאפילו אילן עצמו אם היתה כונתו שיהיה אותו הצד הנוטה ממנו לרשות הרבים סייג לצד הנוטה ממנה לגנה ויתכוין גם כן שיהיה הצד הנוטה ממנו לפנים רצונו לומר לגנה למאכל שדין זה האילן נחלף והצד הפנימית נתחייב בערלה והצד החיצון פטור מן הערלה ואין הלכה כרבי יוסי:
2
עֵת שֶׁבָּאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ, מָצְאוּ נָטוּעַ, פָּטוּר. נָטְעוּ, אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא כִבְּשׁוּ, חַיָּב. הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים, חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. הַנּוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַנָּכְרִי שֶׁנָּטַע, וְהַגַּזְלָן שֶׁנָּטַע, וְהַנּוֹטֵעַ בִּסְפִינָה, וְהָעוֹלֶה מֵאֵלָיו, חַיָּב בָּעָרְלָה:
R. Bartenura non traduit
וּמָצְאוּ נָטוּעַ. פָּטוּר. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יט) כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם, פְּרָט לְנָטְעוּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לָאָרֶץ:
נָטְעוּ. בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים לְאַחַר שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ, חַיָּב, דִּכְתִיב (שָׁם) כָּל עֵץ בֵּין נְטָעוֹ יִשְׂרָאֵל בֵּין נְטָעוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים:
הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים. שֶׁנָּטַע בִּרְשׁוּתוֹ לְצֹרֶךְ רַבִּים:
חַיָּב. דִּכְתִיב (שָׁם) יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, לְהָבִיא הַנָּטוּעַ לָרַבִּים:
וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. סָבַר וּנְטַעְתֶּם נַמִּי מַשְׁמַע לָרַבִּים, וְאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט. וְרַבָּנָן סָבְרֵי וּנְטַעְתֶּם כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ מַשְׁמַע. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְהַנּוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ:
וְהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנָּטַע. בְּשָׂדֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל {ג}:
וְהַגַּזְלָן. שֶׁגָּזַל קַרְקַע וּנְטָעָהּ, וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה:
וְהַנּוֹטֵעַ בִּסְפִינָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה, אִם הִיא שֶׁל חֶרֶס, לְפִי שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס עוֹמֵד בִּפְנֵי הַשָּׁרָשִׁים {ד} וְהֵן מְפַעְפְּעִין דֶּרֶךְ הַחֶרֶס וְיוֹנְקִים מִן הַקַּרְקַע. אֲבָל שֶׁל עֵץ בָּעֵי נְקִיבָה:
וְהָעוֹלֶה מֵאֵלָיו. וְדַוְקָא בִּמְקוֹם יִשּׁוּב, אֲבָל בִּמְקוֹם יְעָרִים וּמִדְבָּרוֹת לֹא:
.
Toss. Yom Tov non traduit
{ג} וְכֵן כָּתַב הָרַ''מ, עִנְיָנוֹ שֶׁנָּטַע לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׂכִירוּת אוֹ בְּחִנָּם, אֲבָל אִם נָטַע הַנָּכְרִי לְעַצְמוֹ וְקָנָה מִמֶּנּוּ הַיִּשְׂרָאֵל אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חַיָּב בָּעָרְלָה. עַד כָּאן. וְאִם כֵּן מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ''ב בִּתְחִלַּת הַמִּשְׁנָה בֵּין נְטָעוֹ נָכְרִי הַיְנוּ נַמִּי דַּוְקָא כְּשֶׁנְּטָעוֹ לְיִשְׂרָאֵל. מִיהוּ בְּסוֹף פֶּרֶק ג' מְפָרֵשׁ דְּנָכְרִי הַנּוֹטֵעַ לְעַצְמוֹ נַמִּי נוֹהֵג עָרְלָה, וְכֵן בְּפֵרוּשׁ הָרַ''שׁ, וְאַף הָרַ''מ בְּחִבּוּרוֹ חָזַר בּוֹ וְכָתַב דְּנָכְרִי הַנּוֹטֵעַ לְעַצְמוֹ חַיָּב בָּעָרְלָה. וְעַיֵּן עוֹד: {ד} כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁבִּפְנֵי הַזְּרָעִים עוֹמֵד וּבָעֵי נְקִיבָה, וְהַיְנוּ דִּבְמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ב' דְּחַלָּה מְפָרֵשׁ בִּסְפִינָה נְקוּבָה, וְלֹא מְחַלֵּק בֵּין עֵץ לְחֶרֶס:
Rambam non traduit
אע''פ שלא כבשו. ענינו אע''פ שלא כבשו כל הארץ:
ואמרם הנוטע לרבים. ענינו שיהא אדם נוטע אילנות בתוך שלו ולא לעצמו אלא כונתו שיאכלוה בני אדם כולם וכאילו הפקיר אותו הפרי הצומח באותו אילן שנטע ורבי יהודה אומר כי מה שאמר הש''י ונטעתם משמע בין ליחיד בין לרבים שאילו אמר ונטעתם כל עץ מאכל ולא אמר דבר אחר היינו אומרים כי הנוטע לרבים חייב אבל כשאמר יהיה לכם ערלים משמע שאינו חייב אלא הנוטע לעצמו ולפי שהוא אמר ונטעתם משמע בין ליחיד בין לרבים לכם בין ליחיד בין לרבים והוא רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט א''כ הוא למעט הנוטע לרבים וחכמים אומרים כי אמר לכם הוא אזהרה ואין כוונתנו בזה החבור לפרש סדרי ההקש והסברא ודרכיו כדי שתתלה נפשך בהבנת רבוי אחר רבוי ומיעוט אחר מיעוט וזולתם אבל אזכור מה שאזכור מזה המין בזה החבור זכירה פשוטה בלבד בלי ראיה אחרת:
והעולה מאליו. הוא האילן הצומח מאליו שלא נטעו שום אדם ובתנאי שיהיה צומח ברשות היחיד אבל עולה מאליו לרשות הרבים [צ''ל ברשות הרבים] אינו חייב בערלה ועל זה אמרו בספרא ונטעתם פרט לעולה מאליו וכן אמרו בפירוש בתוספתא העולה מאליו לרבים פטור מן הערלה:
ואמרו נכרי שנטע. ענינו שנטע לישראל בשכירות או בחנם שרצה לטרוח בשבילו מעצמו אבל אם נוטע הנכרי לעצמו וקנה ממנו הישראל אחר כן אינו חייב בערלה ואין הלכה כרבי יהודה:
3
אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וְהַסֶּלַע עִמּוֹ, שְׁטָפוֹ נָהָר וְהַסֶּלַע עִמּוֹ, אִם יָכוֹל לִחְיוֹת, פָּטוּר, וְאִם לָאו, חַיָּב. נֶעֱקַר הַסֶּלַע מִצִּדּוֹ {ה}, אוֹ שֶׁזִּעְזְעַתּוּ הַמַּחֲרֵשָׁה, אוֹ שֶׁזִּעְזְעוֹ וַעֲשָׂאוֹ כְעָפָר {ו}, אִם יָכוֹל לִחְיוֹת, פָּטוּר, וְאִם לָאו, חַיָּב:
R. Bartenura non traduit
אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר. שֶׁעֲקַרְתּוֹ הָרוּחַ אוֹ שְׁטָפוֹ נָהָר וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם אַחֵר:
וְהַסֶּלַע עִמּוֹ. הֶעָפָר שֶׁסְּבִיב הַשָּׁרָשִׁים קָרוּי סֶלַע, לְפִי שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה שָׁם קָשֶׁה כְּסֶלַע. וְקָאָמַר שֶׁאִם הָיָה אוֹתוֹ עָפָר עִמּוֹ וְהוֹסִיף עָלָיו עָפָר וְנִשְׁרַשׁ שָׁם בָּאָרֶץ, רוֹאִים, אִם יָכוֹל לִחְיוֹת מִן הֶעָפָר שֶׁבָּא עִמּוֹ בְּלֹא תוֹסֶפֶת עָפָר אַחֵר, [הֲרֵי] הוּא כְּנָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן וּפָטוּר מִן הָעָרְלָה, וְאִם לָאו, הֲרֵי הוּא כְּאִילָן הָעוֹלֶה מֵאֵלָיו וְחַיָּב:
זִעְזַעְתּוּ הַמַּחֲרֵשָׁה. וְנִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ הֶעָפָר וְנִתְגַּלּוּ הַשָּׁרָשִׁים:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} מִצִּדּוֹ. פֵּרוּשׁ עַל יְדֵי רוּחַ אוֹ נָהָר דּוּמְיָא דְרֵישָׁא: {ו} כְּעָפָר. שֶׁיְּנַעְנַע הָאִילָן עַצְמוֹ וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֲבָל לֹא יַפְרִישֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן הֶעָפָר סְבִיבָיו. הָרַ''מ. וְלָכֵן הַגִּרְסָא בְּעָפָר בְּבֵי''ת:
Rambam non traduit
שזעזעתו המחרישה. כלומר אם נענע אותו הברזל שחורשין בו:
זעזעו ועשאו בעפר. פי' שינענע האילן עצמו ויעלה אותו ממקומו אבל לא יפרישנו מן הארץ ואחר כן יתן העפר סביביו כדי שירחיב מקום האילן עצמו ויעלה אם הוא בענין שיוכל לחיות ולא יפסיד אפי' לא נתן עליו עפר אינו חייב בערלה:
העפר המתעבה על עיקר האילן קורין אותו סלע והם קראו זה השם לפי שהעפר הקשה היוצא אחר שמעמיק אדם לחפור נקרא סלע אצלם וממנהג האילנות שימשכו שרשיהם בארץ הרבה ויתעבה עליהם העפר עד שיהיה סביב האילן כמו האבן אפילו אחר עקירתו אומר בכאן שאם נעקר האילן באותו העפר הנקרא סלע ועמד במקום אחר אם יש באותו עפר כדי שיכול לחיות בו שאינו חייב בערלה לפי שלא נחשב זה נטיעה שניה אבל נחשוב אותו כאלו לא נעקרו:
4
אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר {ז} וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שֹׁרֶשׁ, פָּטוּר. וְכַמָּה יְהֵא הַשֹּׁרֶשׁ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא, כְּמַחַט שֶׁל מִתּוּן:
R. Bartenura non traduit
וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שֹׁרֶשׁ. מְחֻבָּר לַקַּרְקַע שֶּׁלֹא נֶעֱקַר:
כְּמַחַט שֶׁל מִתּוּחַ. גָּרְסִינַן, כְּלוֹמַר שִׁעוּר עֳבִי הַשֹּׁרֶשׁ כְּמַחַט שֶׁהָאוֹרְגִים מוֹתְחִים בּוֹ {ח} הַבֶּגֶד אַחַר שֶׁאֲרָגוּהוּ, לְהַפְשִׁיטוֹ וּלְהַרְחִיבוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר. מֵהֶעָפָר שֶׁסְּבִיבָיו: {ח} וְזֶה לְשׁוֹן הֶעָרוּךְ. הָאוֹרְגִים יֵשׁ לָהֶם עֵץ אָרֹךְ בְּרוֹחַב הַיְרִיעָה, וּבְרָאשָׁיו שְׁנֵי מְחָטִין שְׁבוּרִין, וְנוֹעֲצִים בְּרוֹחַב הַיְרִיעָה מִכָּאן וּמִכָּאן כְּדֵי לְמָשְׁכָהּ וּלְמָתְחָהּ, וּמִכְּלֵי הָאוֹרְגִים הוּא:
Rambam non traduit
אצל האורגים קנה או עץ בשתי קצותיו שני ברזלים ארוכים ויש לכל אחד מהם כמו שנים דקים כמחט ומותחין בו רוחב הבגד כשאורגין אותו נקרא כל שן מאותם השנים שהם כמו מחטין מחט של מיתון ויש שגורסין מיתוח והוא לשון צח יותר ונאות לענין וענין מיתוח הוא מגזרת וימתחם כאהל לשבת (ישעיה מ) ויש לי בפירוש זו המלה פירוש אחר עוד אבארנה בפרק שלשה עשר מכלים ומאמר רשב''ג אין שום חולק עליו:
5
אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וּבוֹ בְרֵכָה, וְהוּא חָיֶּה מִמֶּנָּה, חָזְרָה הַזְּקֵנָה לִהְיוֹת כַּבְּרֵכָה. הִבְרִיכָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה {י}, וְנִפְסְקָה, מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנִּפְסְקָה. סִפּוּק הַגְּפָנִים, וְסִפּוּק עַל גַּבֵּי סִפּוּק, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְרִיכָן בָּאָרֶץ {יב}, מֻתָּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה, מֻתָּר, וְמָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ רָע, אָסוּר. וְכֵן בְּרֵכָה שֶׁנִּפְסְקָה וְהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת, אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם, אָסוּר:
R. Bartenura non traduit
וּבוֹ בְרֵכָה. מִנְהַג עוֹבְדֵי אֲדָמָה שֶׁחוֹפְרִים גֻּמָּא וְלוֹקְחִים יִחוּר אֶחָד מִן הָאִילָן וְטוֹמְנִין אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ גֻּמָּא וְיוֹצֵא שֹׁרֶשׁ {ט} הַיִּחוּר מִצַּד אַחֵר וְנַעֲשֶׂה שָׁם אִילָן, וְרֹאשׁ הַיִּחוּר נִשְׁאָר מְחֻבָּר בָּאִילָן, וְאֵין דִּין עָרְלָה נוֹהֵג בּוֹ בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר לָאִילָן וְיוֹנֵק מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹנֵק גַּם מִן הַקַּרְקַע. וְאִם נֶעֱקַר אִילָן הַזָּקֵן מִן הַקַּרְקַע וְנִמְצָא שֶׁכָּל חַיּוּתוֹ וִינִיקָתוֹ עַתָּה מִן הַבְּרֵכָה, חָזְרָה הַזְּקֵנָה לִהְיוֹת כַּבְּרֵכָה. וּשְׁנֵיהֶם, הַזְּקֵנָה וְהַבְּרֵכָה הֲווֹ כְּאִלּוּ נִטְּעוּ עַתָּה, וּמוֹנִים לָהֶם שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִשָּׁעָה שֶׁנֶּעֱקַר הָאִילָן:
הִבְרִיכָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. לְאַחַר שֶׁהִגְדִּילָה בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה לָקַח מִמֶּנּוּ יִחוּר וְהִבְרִיכוֹ בָאָרֶץ, וְכֵן עָשָׂה כַּמָּה פְעָמִים זֶה אַחַר זֶה:
מוֹנֶה. לְכֻלָּן שְׁנֵי עָרְלָה מִשֶּׁנִּפְסְקָה הַבְּרֵכָה הָרִאשׁוֹנָה מִן הָאִילָן:
סִפּוּק גְּפָנִים. דֶּרֶךְ עוֹבְדֵי אֲדָמָה שֶׁלּוֹקְחִים זְמוֹרָה אֲרֻכָּהּ מִגֶּפֶן זוֹ וּמוֹשְׁכִים אוֹתָהּ לַגֶּפֶן שֶׁבְּצִדָּהּ וּמַרְכִּיבִין הַזְּמוֹרָה בַּגֶּפֶן, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא סִפּוּק {יא}, וּפָטוּר מִן הָעָרְלָה. וְהָא דִתְנַן אֶחָד הַנּוֹטֵעַ וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב חַיָּב בָּעָרְלָה, הָתָם מַיְרֵי כְּשֶׁחָתַךְ הַזְּמוֹרָה מִן הַגֶּפֶן אוֹ הַיִּחוּר מִן הָאִילָן, וְאַחַר כָּךְ הִבְרִיכָן אוֹ הִרְכִּיבָן:
מָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה מֻתָּר. אִם הַזְּמוֹרָה שֶׁהִבְרִיכוּהָ בַּגֶּפֶן כֹּחָהּ יָפֶה וְיוֹנְקָה מִן הַגֶּפֶן אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקָּחָה {יג}, מֻתָּר וּפְטוּרָה מִן הָעָרְלָה. וְאִם כֹּחָהּ רָע חַיֶּבֶת בָּעָרְלָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
וְהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת. אִם תְּלָשָׁן מִיָּד, הֵן מֻתָּרִין מִפְּנֵי שֶׁגָּדְלוּ בְּהֶתֵּר. וְאִם הִנִּיחָן בָּאִילָן וְגָדְלוּ לְאַחַר שֶׁנִּפְסְקָה וְאֵין בַּפֵּרוֹת שֶׁגָּדְלוּ כְּבָר מָאתַיִם לְבַטֵּל הַתּוֹסֶפֶת, אָסוּר, דְּעָרְלָה אוֹסֶרֶת עַד מָאתַיִם. וְהוּא הַדִּין בְּאִילָן זָקֵן שֶׁנֶּעֱקַר וּבוֹ פֵּרוֹת, וְחָזַר וּשְׁתָלוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} הָרֹא''שׁ בְּשֵׁם הָרַ''שׁ בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין כָּתַב, וְיוֹצֵא רֹאשׁ הַיִּחוּר: {י} שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. פֵּרוּשָׁא דְרֵישָׁא הוּא. הָרַ''מ: {יא} כִּלְשׁוֹן הַרְכָּבָה בְּאִילָן כוּ', וְשַׁיָּךְ לְשׁוֹן סִפּוּק בְּדָבָר הַקָּצָר כְּשֶׁמְּחַבֵּר בּוֹ דָּבָר אַחֵר לְהַאֲרִיכוֹ, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק לוּלָב הַגָּזוּל סִפְּקוֹ בְחוּט. הָרַ''שׁ. וְסִפְּקָהּ בְּחֶבֶל דְּפֶרֶק ו' דְּכִלְאַיִם: {יב} אַף עַל פִּי כוּ'. שֶׁהִבְרִיךְ הַסִּפּוּק הַזֶּה בָּאָרֶץ וּטְמָנוֹ בְעָפָר, דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא הִשְׁרִישׁ בָּאָרֶץ קֹדֶם שֶׁנֶּאֱחַז בַּזְּקֵנָה, אֲפִלּוּ הָכִי מֻתָּר, כְּדִמְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דְּשָׁרָשִׁין אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, כְּלוֹמַר וַאֲפִלּוּ אִם תִּמְצֵי לוֹמַר בְּעַלְמָא דְּאֵין זְקֵנָה מַתֶּרֶת יַלְדָּה הַנְּטוּעָה מִקֹּדֶם שֶׁסִּפְּקָהּ אַחַר כָּךְ בַּזְּקֵנָה (כְּמַאן דְּאָמַר אֶחָד בַּיְרוּשַׁלְמִי) הָכָא שָׁרֵי אֲפִלּוּ הִשְׁרִישָׁה קֹדֶם, דְּאֵין מַמָּשׁ בִּגְרוֹפִית זוֹ שֶׁסִּפֵּק. הָרַ''שׁ: {יג} וּמְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי סְבִירָא לֵיהּ דְּאָזְלִינַן בָּתַר יְנִיקָתוֹ וְאִם אֵינוֹ יוֹנֵק מִכֹּחַ הַזְּקֵנָה דְּאָסוּר. וְנוּכַל לַעֲמֹד עַל זֶה בֶּעָלִין, שֶׁכְּשֶׁהִיא יוֹנֶקֶת מִן הַזְּקֵנָה הוֹפֶכֶת עָלֶיהָ שֶּׁלֹא יַעַמְדוּ כְּנֶגֶד הֶעָלִין שֶׁל הָאָב, וְאִם לָאו הוֹפֶכֶת עָלֶיהָ כְּלַפֵּי עֲלֵי הַזְּקֵנָה. וְסִימָן לַדָּבָר דְּאָכֵיל מֵחַבְרֵיהּ מִתְבַּיֵּשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. וְכִי פְּלִיגֵי בְּנָשְׁרוּ הֶעָלִין, וְלֵיכָּא לְמֵיקָם עָלֶיהָ דְּמִילְתָא מִכֹּחַ הֶעָלִין. הָרַ''שׁ:
Rambam non traduit
כשלוקחין ענפי האילן ומותחין אותם בקרקע וטומנין אותן בעפר אותם הענפים מוציאים פרי בלי ספק ויש להם שרשים בארץ ועקרם דבקים באילן הראשון אותם הענפים שהשרישו בארץ נקראין בריכה והאילן הראשון נקרא זקנה ואמרו בכאן שאם נעקר האילן והוא גדל ומושך לחלוחית מאותם הענפים היוצאים ממנה הטמונים בארץ נמצא שחזר האילן עצמו כאילו הוא בריכה וחזרו הענפים שהיו בריכה כאילו הם האילן העקרי וזהו אמרם חזרה זקנה להיות כבריכה והוא יגיד ויאמר במאמר השני דין הבריכה עם הזקנה איך הוא ואמרו הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה ענינו שאם טמן מענפי האילן בארץ בזו השנה וצמחה ולשנה השניה לקח אלו הענפים שצמחו בשנה ראשונה וטמנם בארץ ועשה כן שנה אחר שנה כל מה שיצמחו באותן ענפים כלם הדבקים קצתם בקצתם אינן חייבין בערלה לפי שעקרם דבקים באילן הזקן ואם נפסקו הענפים ונכרתו עקריהם מן האילן הזקן מונה משעה שנפסקו וכל אילו הבריכות חייבות בערלה:
ספוק גפנים וספוק על גבי ספוק. הוא שיקח אדם ענף מזו הגפן וימתח אותו עד שיגיע בגפן אחרת וירכיב קצתו בה אפילו הטמינו בארץ ר''ל אפי' לקח הענף וטמנו בארץ וספוק על גבי ספוק הוא שירכיב קצת ענף זה האילן בזה האילן האחר וקצת ענף זה האילן בזה האילן וכל זה הענין פטור מן הערלה ואמר בספרי ונטעתם פרט למבריך ולמרכיב ולעולה מאליו מכאן אמר ספוק הגפנים ספוק על גבי ספוק אף על פי שהבריכן בארץ מותר וזו ההברכה וההרכבה שזכר בסיפרא שאין חייבים בערלה היא אותה שהמשיל בו והוא שיבריך האילן עקרו קיים עומד בארץ לא נעקר או ימתח ענף מאילן זה ויטע קצתו באילן אחר ועקרו קיים באילן הראשון אבל אם פסק ענף והרכיבו באילן או הטמינו בארץ הרי זה חייב בערלה וזו ההרכבה וההברכה הם שרמז להם באמרם אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ואתה שמור אלו העקרים ולא תשתבש בהם ותחשוב שהם זה הפך זה כשתראה לשם שנטע ומרכיב ומבריך חייבים בערלה ובסיפרא ביארו כי מבריך ומרכיב אינו חייב בערלה והם שני מינין מן ההרכבה ושני מינין מן ההברכות כמו שבארתי לך:
ואמר ר' מאיר. כי זה הענף שהרכיבו קצתו אם יש בו לחלוחית הרבה והרכיבו באילן אחר ולא נתחזקה כחה הרבה לפי שאותו האילן (ממנה היה הענף שהרכיב) היה כחו רע וחלוש ואותו אילן שהרכיב בו יפה וחזק שהיא חייבת בערלה ואין הלכה כרבי מאיר:
ואמרו וכן בריכה שנפסקה. חוזר על מאמרם בתחלת ההלכה מונה משעה שנפסקה וכבר בארנו שהפירות שהם בבריכה אינן חייבות בערלה כל זמן שעקרי הענפים דבוקים באילן הראשון ר''ל הזקנה ואם יש בהם פירות ונפסקו עקרי הענפים מן הזקנה שיהיו חייבים בדיני הערלה בזמן העתיד כמו שאמר מונה משעה שנפסקה ויהיה מותר לאכול אותם פירות לאלתר לפי שהם גדלו בהיתר ואם הניח הפירות כדי שיגדילו אחר שנפסקה כשיעור אחד ממאתים שהוא שיעור איסור הערלה כמו שיתבאר נאסרו כל אותם הפירות ונעשו ערלה וידיעת שיעור תוספת אלו הפירות כמו שבארנו בפרק חמישי מכלאים (מ''ו):
6
נְטִיעָה שֶׁל עָרְלָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִנְטִיעוֹת, הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקֹט. וְאִם לָקַט, יַעֲלֶה בְאֶחָד וּמָאתַיִם, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יִתְכַּוֵּן לִלְקֹט. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף יִתְכַּוֵּן לִלְקֹט וְיַעֲלֶה בְאֶחָד וּמָאתָיִם:
R. Bartenura non traduit
שֶׁנִּתְעָרְבָה בִנְטִיעוֹת. שֶׁל הֶתֵּר, וְאֵינוֹ מַכִּיר הַנְּטִיעָה שֶׁל עָרְלָה:
וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם. כְּגוֹן שֶׁהֶעֱבִיר עָצִיץ נָקוּב תַּחַת גֶּפֶן אַחַת וְנֶאֶסְרָה {יד}, וְאֵינוֹ מַכִּירָהּ בֵּין שְׁאָר גְּפָנִים:
הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקֹט. דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָהּ שֶׁל אִסּוּר כֻּלָּן אֲסוּרוֹת:
אַף יִתְכַּוֵּן וְיִלְקֹט. דַּחֲזָקָה אֵין אָדָם אוֹסֵר כַּרְמוֹ בִּנְטִיעָה אַחַת {טו}, וְלֹא חַיְשִׁינַן דִּלְמָא אָתֵי לְעָרֵב הַנְּטִיעָה לְכַתְּחִלָּה. וְאַף עַל גַּב דִּבְעַלְמָא אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה {טז}, הָכָא מִלְּתָא דְּלֹא שְׁכִיחָא הִיא וְלֹא גָזוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{יד} וּבְסוֹף פֶּרֶק ז' דְּכִלְאַיִם פֵּרַשְׁתִּי דְּלֹא נֶאֶסְרוּ הַגְּפָנִים אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחַ הֶעָצִיץ בַּקַּרְקַע: {טו} גְּמָרָא גִּטִּין דַּף נ''ד, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י אֵין לְךָ אָדָם נוֹטֵעַ עָרְלָה בֵּין שְׁאָר נְטִיעוֹת בְּלֹא סִימָן וְאוֹסֵר כַּרְמוֹ בִּשְׁבִיל נְטִיעָה אַחַת, וְכֵיוָן דְּלֹא שְׁכִיחָא לֹא הֶחְמִירוּ בָהּ רַבָּנָן: {טז} כְּלוֹמַר וְטַעֲמָא דְּשֶׁמָּא לְכַתְּחִלָּה יְעָרֵב אִסּוּר בְּהֶתֵּר בִּכְדֵי שֶׁיִּתְבַּטֵּל, וְהָכָא נַמִּי נֵיחוֹשׁ:
Rambam non traduit
עוד יתבאר לך בפרק של אחר זה כי הערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתים וזהו כי כשנפל מאחד מהם חלק במאתים חלקים שמותר לאכול הכל כמו שיתבאר ואם נפל חלק מהם בפחות ממאתים חלקים נאסר הכל על כן כשיתערב זו הנטיעה האסורה בכלל נטיעות כשרות אפילו היו אלף אסור ללקוט מהם שום דבר לכתחלה לפי שאינו יודע אם מן הפרי המותר לקט אם מן האיסורים ואם לקט דבר מאותן הנטיעות דין אותו הפרי הנלקט מהן אם נתערב ממנו חלק באחד ומאתים חלקים מפירות אחרות מותרות הכל מותר לאכילה ואמר בכלאי הכרם נטיעה בגמרא תקנו ערוגה וכאילו אמר נטיעה של ערלה שנתערבה בנטיעות וערוגה של כלאי הכרם שנתערבה בערוגות לפי שכלאי הכרם הם ירק או מיני תבואה או מיני זרעים שנזרעו בכרם אבל אילך לא *ואין הלכה כרבי יוסי:
7
הֶעָלִים, וְהַלּוּלָבִים {יז}, וּמֵי גְּפָנִים, וּסְמָדַר, מֻתָּרִים בָּעָרְלָה וּבָרְבָעִי וּבַנָּזִיר, וַאֲסוּרִים בָּאֲשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַסְּמָדַר אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַמַּעֲמִיד {כ} בִּשְׂרָף הָעָרְלָה, אָסוּר. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַמַּעֲמִיד בִּשְׂרָף הֶעָלִים וּבִשְׂרָף הָעִקָּרִים, מֻתָּר {כא}, בִּשְׂרָף הַפַּגִּים, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם פְּרִי:
R. Bartenura non traduit
וּמֵי גְפָנִים. הַמַּיִם הַיּוֹצְאִים מִן הַגְּפָנִים כְּשֶׁחוֹתְכִים אוֹתָם אוֹ אֶת הַזְּמוֹרוֹת בִּימֵי נִיסָן:
הַסְּמָדַר. הוּא הַפֶּרַח שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא הַבֹּסֶר. אֲבָל הַבֹּסֶר עַצְמוֹ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהוּא פְּרִי {יח}:
מֻתָּרִים בָּעָרְלָה. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יט) וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ, וְהַנֵּי לָאו פְּרִי נִינְהוּ:
וּבָרְבָעִי. נֶאֱכָלִין בְּשָׁנָה רְבִיעִית חוּץ לִירוּשָׁלַיִם בְּלֹא פִדְיוֹן, דְּיִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים כְּתִיב (שָׁם), וְהַנֵּי לֹא הֲוֵי פְּרִי:
וּבַנָּזִיר. מֻתָּר הַנָּזִיר לְאָכְלָם, דְּבַנָּזִיר כְּתִיב (בְּמִדְבָּר ו) לֹא יֹאכַל, וְהַנֵּי לָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ:
וַאֲסוּרִים בָּאֲשֵׁרָה. דִּכְתִיב (דְּבָרִים יג) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם, וַאֲשֵׁרָה הוּא אִילָן הַנֶּעֱבָד {יט}:
הַמַּעֲמִיד בִּשְׂרָף הָעָרְלָה. הַמַּעֲמִיד גְּבִינָה בַּשָּׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי עָרְלָה:
שָׂרָף. גומ''א בְּלַעַ''ז. וְסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּשָׂרָף הֲוֵי פְּרִי, בֵּין בְּאִילָן הָעוֹשֶׂה פֵרוֹת, בֵּין בְּאִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי וְלֹא כְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
בִּשְׂרָף הַפַּגִּים. שָׂרָף הַנּוֹטֵף מִן הַפֵּרוֹת שֶּׁלֹא בָשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
Toss. Yom Tov non traduit
{יז} וְהַלּוּלָבִים. עֲנָפִים הָרַכִּים הַיּוֹצְאִים בְּרָאשֵׁי הַבַּדִּים הַקָּשִׁים, וְהֵם רַכִּים מְאֹד. הָרַ''מ: {יח} וְלֹא קָשֶׁה עַל מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ה' דְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי דְּבֹסֶר נַמִּי נִקְנֶה בְּמַתָּנָה, וְאַף עַל גַּב דְּאֵין נֶטַע רְבָעִי נִתָּן בְּמַתָּנָה כִּדְאִיתָא הָתָם, דְּמִכָּל מָקוֹם דִּין נֶטַע רְבָעִי יֵשׁ לוֹ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶּׁלֹא הִגִּיעַ עֲדַיִן לְעוֹנָתוֹ נִתָּן בְּמַתָּנָה (וְעַיֵּן שָׁם בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב): {יט} וְעַיֵּן עוֹד מִשְׁנָה ז' פֶּרֶק ג' דַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ג' דְּסֻכָּה: {כ} מַעֲמִיד. פֵּרוּשׁוֹ שֶׁמַּקְפִּיא הֶחָלָב וְעוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ גְּבִינָה, כְּמוֹ וְכַגְּבִנָה תַּקְפִּיאֵנִי [אִיּוֹב י]. הָרַ''מ: {כא} מֻתָּר. לִכְאוֹרָה נִרְאֶה דְּלֹא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּשְׂרָף עָלִים וְעִקָּרִים מֻתָּר אֶלָּא בְּאִילָן הָעוֹשֶׂה פֵּרוֹת, דְּבֵיהּ אַיְרֵי כְּאָמְרוֹ בִּשְׂרָף פַּגִּים. אֲבָל בְּאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת מוֹדֶה דִּקְטָפוֹ זֶהוּ פִּרְיוֹ, וְכֵן מוֹרֶה בְּפֵרוּשׁ הָרַ''מ מִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ז' דִּשְׁבִיעִית. אָמְנָם בְּחִבּוּרוֹ מַשְׁמַע שֶׁאֵין לְחַלֵּק. וְעַיֵּן עוֹד תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
לולבים הם הענפים הרכים היוצאים בראשי הבדים הקשים והם רכים מאד ומי גפנים המים היוצאים מן הגפנים כשפוצעין וחותכין הגפן או הזמורות בימי ניסן וסמדר הוא הפרח שממנו יהיה הפרי אבל בבוסר אין חולק שהוא אסור והש''י אמר וערלתם ערלתו את פריו (ויקרא יט) ואמר בספרא פריו פרט לעלים ולולבים ולמי גפנים וסמדר:
ואמר וברבעי רוצה בו שמותר לאכול כל אלו הדברים מנטע רבעי בלא פדיון לפי שהשם אמר בו יהיה כל פריו קדש הלולים לה' (שם) ואלו אינם פרי:
ואמרו ובנזיר ענינו שמותר לנזיר לאכלם מן הגפן לפי שהש''י אמר (במדבר ו) מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל ואלו אינם מאכל:
וכולם הם אסורות בהנאה כשהם מאשרה והאשרה הוא אילן נעבד כמו שנבאר בע''ז למאמר ה' (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם וגו':
שרף הערלה הוא השרף היוצא מן האילנות ועודן ערלה וכבר פירשנו פעמים בזה הסדר (שביעית פ''ד מ''ה ופ''ז מ''ז) כי פגים הם הפרי שאינו מבושל והרבה בני אדם מעמידין החלב בדבר לבן כמו חלב שהוא שותת ויוצא מעוקצי הפגים קודם בישולם ועליו אמר שרף הפגים ומעמיד פירושו שמקפיא החלב ועושה ממנו גבינה כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י) והלכה כר' יהושע ואין הלכה כר' יוסי:
8
עַנְקוֹקְלוֹת, וְהַחַרְצַנִּים, וְהַזַּגִּים, וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶם, קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִפֵּי אֱגוֹזִים, וְהַגַּרְעִינִים, אֲסוּרִים בָּעָרְלָה, וּבָאֲשֵׁרָה, וּבַנָּזִיר {כב}, וּמֻתָּרִין בָּרְבָעִי. וְהַנּוֹבְלוֹת, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת:
R. Bartenura non traduit
עַנְקוֹקְלוֹת. לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן, עֲנָבִים דְּלָקוּ תְּלָת. כְּלוֹמַר שֶׁלָּקוּ קֹדֶם שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ בִּשּׁוּלָן:
הַחַרְצַנִּים. גַּרְעִינִים שֶׁבְּתוֹךְ הָעֲנָבִים:
וְהַזַּגִּים. הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּחוּץ:
וְהַתֶּמֶד. שֶׁנָּתַן מַיִם עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים אוֹ עַל גַּבֵּי הַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּין, וְיֵשׁ בָּהֶם טַעַם יַיִן:
וְהַנֵּץ שֶׁלָּהֶן. פֶּרַח שֶׁעַל גַּבֵּי הַפִּטְמָא:
וְהַגַּרְעִינִין. גַּרְעִין שֶׁל כָּל פְּרִי, כְּגוֹן הַגַּרְעִינִים הַנִּמְצָאִים בְּתוֹךְ הַתְּמָרִים וְהַזֵּיתִים וְהָאֲפַרְסְקִים, וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:
אֲסוּרִים בָּעָרְלָה. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יט) אֶת פִּרְיוֹ, אֶת הַטָּפֵל לְפִרְיוֹ:
וּמֻתָּרִים בָּרְבָעִי. שֶׁנֶּטַע רְבָעִי אֵינוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה, אֶלָּא נֶאֱכָל לַבְּעָלִים בִּירוּשָׁלַיִם כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְאֵין מִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה {כג}:
נוֹבְלוֹת. פֵּרוֹת הַנּוֹשְׁרִים מִן הָאִילָן קֹדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָן:
כֻּלָּן אֲסוּרוֹת. בֵּין בָּעָרְלָה בֵּין בָּרְבָעִי בֵּין בָּאֲשֵׁרָה בֵּין בַּנָּזִיר:
Toss. Yom Tov non traduit
{כב} וּבָאֲשֵׁרָה וּבַנָּזִיר. בָּאֲשֵׁרָה מִדִּכְתִיב (דְּבָרִים יג) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם. וּבַנָּזִיר מִדִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל, וְאוֹמֵר (שָׁם) חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים כוּ': {כג} וּרְבָעִי אִיתְקַשׁ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְכֵן כָּתַב הָרַ''מ. וּבַמַּתְנִיתִין דִּלְעֵיל כָּתְבוּ דְּהַנֵּי לָאו פְּרִי נִינְהוּ, הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דִּלְעֵיל בָּעָרְלָה נַמִּי מֻתָּרִים מֵהַאי טַעֲמָא דְּלָאו פְּרִי נִינְהוּ, וּרְבָעִי מֵהָעָרְלָה הוּא בָא שֶׁכֵּן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ב' קָרֵי לַהּ תַּנָּא עָרְלָה לְנֶטַע רְבָעִי מִשּׁוּם דְּמֵעָרְלָה הוּא בָא, הִלְכָּךְ נִיחָא לְהוּ לְפֵרוּשֵׁי לְעֵיל טַעֲמָא דְּשַׁיָּךְ גַּבֵּי עָרְלָה, אַף עַל גַּב דְּטַעֲמָא דִּמְפָרֵשׁ גַּבֵּי נָזִיר דְּלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ שַׁיָּךְ נַמִּי גַּבֵּי נֶטַע רְבָעִי כְּדִמְפָרֵשׁ הָכָא. אֲבָל הָכָא דִּמְרַבִּינַן לְהַנֵּי לְעִנְיַן עָרְלָה מֵאֶת פִּרְיוֹ, הַטָּפֵל לְפִרְיוֹ, וַהֲוָה אֲמֵינָא דְּהוּא הַדִּין לִרְבָעִי כֵּיוָן שֶׁמֵּעָרְלָה הוּא בָא, הִלְכָּךְ אִיצְטְרִיכוּ לְהֶקֵּשָׁא דְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
Rambam non traduit
ענקוקלות. פירשו זה בגמ' שהם הענבים שלא הבשילו כל צרכן והפסיד אותם הרוח המפסיד האילנות והוא אמרם טנבים דלקו תלתיהון:
והנובל מן האילנות מן הפרי קודם שיגמר בשולו אסור בכל ר''ל בערלה וברבעי ובאשרה ובנזיר וזה מבואר:
ואסר בערלה קליפי רמון והנץ שלו לא מפני שהם פרי אלא לפי שהם ראוים לצבוע ואסיר לצבוע בערלה ואמר בספרי לא יאכל אין לי אלא שלא יאכל מנין שלא יצבע ולא יהנה ת''ל וערלתם ערלתו ערלים לרבות את כולם והותרו כולם בנטע רבעי לפי שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אבל הוא כמו מעשר שני נאכל לבעליו כמו שבארנו במסכת מעשר שני (פ''ה מ''א) ולא יתקדש בו אלא פרי הראוי לאכילה:
וגרעינין וגלעינין שוה והם הגרעינין שבתוך הפרי מכל דבר שיש לו גרעינים כגון תמרים והזיתים והאפרסקין ודומיהן וטעם איסור כל אלו הדברים באשרה כבר אמרנו הראיה והוא אמרו יתעלה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם ואסור ענקוקלות וחרצנים והזגין והתמד בנזיר מן הכתוב שאמר הש''י מחרצנים ועד זג לא יאכל ואמר חומץ יין וחומץ שכר וכל משרת ענבים וגו':
והנץ שלו. הפרח:
וקליפי רמון. קליפתו החיצונים:
והתמד שלהם. ענינו השריית החרצנים והזגים במים וכבר בארנו זה (פ''ה מ''ו) (בתרומות) [במעשרות]:
וחרצנים הם הגרעינים וזגים הקליפות שהם על גרגירי הענבים:
9
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נוֹטְעִין יִחוּר {כד} שֶׁל עָרְלָה, וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁל עָרְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי. וְאֵין מַרְכִּיבִין בְּכַפְנִיּוֹת שֶׁל עָרְלָה:
R. Bartenura non traduit
נוֹטְעִים יִחוּר שֶׁל עָרְלָה. שֶׁהָעֵץ מֻתָּר בַּהֲנָאָה. אֲבָל לֹא הָאֱגוֹז שֶׁהוּא פְּרִי וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם נָטַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב שֶׁהוּא מֻתָּר {כה}, דְּזֶה וְזֶה גּוֹרֵם מֻתָּר:
בְּכַפְנִיּוֹת. יִחוּר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כַּפְנִיּוֹת, תְּמָרִים בְּעוֹדָן סְמָדַר נִקְרָאִים כַּפְנִיּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר הַסְּמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ דְּמֻתָּר לִטַּע יִחוּר שֶׁל עָרְלָה, וְאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ שֶׁאוֹסֵר בְּכַפְנִיּוֹת:
Toss. Yom Tov non traduit
{כד} יִחוּר. דְּלֹא גָזְרִינַן יִחוּר אָטוּ אֱגוֹז. תּוֹסָפוֹת: {כה} גְּמָרָא דַעֲבוֹדָה זָרָה דַּף מ''ט. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י בִּלְשׁוֹן אַחֲרוֹן, אִם נָטַע הָאֱגוֹז שֶׁל עָרְלָה שֶׁהוּא אִסּוּר הֲנָאָה, וְלִכְשֶׁיִּגְדַּל וְנַעֲשָׂה נְטִיעָה הִבְרִיכָהּ וְהִרְכִּיבָהּ בְּאִילָן דְּהֶתֵּר, מֻתָּר, דְּאוֹתָן פֵּרוֹת שֶׁטּוֹעֵן אַחַר זְמָן בָּאִין נַמִּי עַל יְדֵי הָאִילָן שֶׁל הֶתֵּר. וְקַשְׁיָא לִי דִּבְלֹא הִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב נַמִּי אִיכָּא זֶה וְזֶה גּוֹרֵם, אֱגוֹז דְּאִסּוּר וְקַרְקַע דְּהֶתֵּר, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלֹא דָק, דְּאֵין נִקְרָא זֶה וְזֶה גּוֹרֵם אֶלָּא כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם מֵעִנְיָן אֶחָד, כְּמוֹ הַרְכָּבַת אִילָן אִסּוּר בְּאִילָן הֶתֵּר שֶׁשְּׁנֵיהֶם אִילָן, וּכְמוֹ זֶבֶל נְבִיָּה וְקַרְקַע. אֲבָל אֱגוֹז וְקַרְקַע שְׁנֵי עִנְיָנִים הֵם:
Rambam non traduit
מותר לחתוך ענף מאילן הערלה ולנוטעו והוא הנקרא יחור לפי שאינו אסור בהנאה אלא הפרי לא העץ:
ואין מרכיבין כפניות של ערלה. ענינו שאין מרכיבין לולבי תמרים לפי שהוא פרי לפיכך אסירה לנוטען ולולבי התמרה בתחלת צמיחתם נקראים בגמ' כפניתא ודברי ר' יוסי אמת ר''ל שמותר ליקח היחור שאינו אסור בהנאה כמו שנתבאר:
פרק ב
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source