Le texte Le vocabulaire Les révisions
Chap. 9
1
הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה, שׁוֹגֵג, יוֹפַךְ. וּמֵזִיד, יְקַיֵּם. אִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, יְקַיֵּם. וּבְפִשְׁתָּן, מֵזִיד, יוֹפַךְ:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוֹפַךְ. חוֹרֵשׁ וּמְהַפֵּךְ כְּדֵי שֶּׁלֹא יִגְדַּל, וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם:
וּמֵזִיד יְקַיֵּם. כֵּיוָן שֶׁנִּקְרָא שֵׁם תְּרוּמָה עַל הַשָּׂדֶה הָיָה נִרְאֶה כִּמְאַבֵּד אֶת הַתְּרוּמָה:
וְאִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ אֲפִלּוּ שׁוֹגֵג יְקַיֵּם. מִשּׁוּם דְּאָסוּר לְאַבֵּד אֶת הַתְּרוּמָה:
וּבְפִשְׁתָּן מֵזִיד יוֹפַךְ. וַאֲפִלּוּ הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, כְּדֵי שֶּׁלֹא יֵהָנֶה בַּקִּסְמִין וְיַחֲשֹׁב שֶׁהַזֶּרַע בִּלְבָד הוּא דַּהֲוֵי תְרוּמָה וְאָסוּר, וְעִקַּר פִּשְׁתָּן מִשּׁוּם קִסְמִין הוּא וְלֹא מִשּׁוּם זֶרַע:
Rambam non traduit
מותר לו לאדם להפך הארץ ויפסד הזרע שזרע:
ואם הוא מזיד יקיים.ענינו שהוא חייב להניחה כדי שיצמחו ויהיה הדבר הצומח תרומה בלי ספק:
ואם יהיה הזרע הנזרע פשתן של תרומה יהפך בארץ כאשר יוכל ולא יניחנו לצמח גזרה שמא יהנה בעציו ויחשוב כי הזרע בלבד הוא האסור והיא החוזרת תרומה אבל העצים כמו התבן יחשבו:
2
וְחַיֶּבֶת בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה. וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵּי כֹהֲנִים, מְלַקְּטִים. וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא עֲנִיֵּי כֹהֲנִים, שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְּנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶם. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אִם כֵּן, לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
בִּדְמֵי תְרוּמָה. דְּגִדּוּלֵי תְרוּמָה אֲסוּרִים לְזָרִים:
לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא עֲנִיֵּי כֹהֲנִים. דְּחַיְשִׁינַן אַדִּמְלַקְּטֵי לֵיהּ שָׁדוּ לְפוּמַיְהוּ:
אִם כֵּן לֹא יְלַקְּטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים. דְּהָא כֹּהֵן טָמֵא אָסוּר בִּתְרוּמָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא {א}:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וְלִכְאוֹרָה מַשְׁמַע דְּרַבִּי עֲקִיבָא דַּעַת שְׁלִישִׁית דְּאַף טְמֵאִים אֲסוּרִים. אֲבָל מִשִּׁיטַת הָרַמְבַּ''ם מַשְׁמַע דְּרַבִּי עֲקִיבָא הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא:
Rambam non traduit
מבואר הוא כי כמו שהיא אסורה התרומה לישראל כך היא אסורה לכהן טמא לפי שהיא קדש ואסור לטמא לאכול קדש והלכה כר''ע:
3
וְחַיֶּבֶת בְּמַעַשְׂרוֹת וּבְמַעֲשַׂר עָנִי, וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵּי כֹהֲנִים נוֹטְלִים, וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין {ג} אֶת שֶׁלָּהֶם לְכֹהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. הַחוֹבֵט מְשֻׁבָּח. וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, תּוֹלֶה כְפִיפוֹת בְּצַוְּארֵי בְהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין, נִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
וְחַיֶּבֶת בְּמַעַשְׂרוֹת. מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. וְהוּא הַדִּין בִּתְרוּמָה {ב}:
וּבְמַעֲשַׂר עָנִי. אִם הִיא שָׁנָה שְׁלִישִׁית אוֹ שִׁשִּׁית שֶׁל שְׁמִטָּה שֶׁמַּעֲשֵׂר עָנִי נוֹהֵג בָּהֶן:
הַחוֹבֵט. גִּדּוּלֵי תְרוּמָה הַלָּלוּ בְּמַקְלוֹת, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, כְּדֵי שֶּׁלֹא יִצְטָרֵךְ לַחֲסֹם אֶת הַבְּהֵמָה שֶׁדָּשׁ בָּהּ, שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחָהּ לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה אִם אֵינָהּ פָּרָתוֹ שֶׁל כֹּהֵן:
כְּפִיפוֹת. סַלִּין:
מֵאוֹתוֹ הַמִּין. שֶׁל חֻלִּין, אִם חִטִּים חִטִּים וְאִם שְׂעוֹרִים שְׂעוֹרִים:
נִמְצָא לֹא זוֹמֵם. כְּלוֹמַר אֵינוֹ חוֹסֵם וְנוֹתֵן זֶמֶם לְתוֹךְ פִּיהָ, שֶׁהֲרֵי הִיא אוֹכֶלֶת מֵאוֹתוֹ הַמִּין:
וְלֹא מַאֲכִילָהּ תְּרוּמָה. דְּמִשֶּׁל חֻלִּין שֶׁבַּכְּפִיפָה הַתְּלוּיָה בְּצַוָּארָהּ הִיא אוֹכֶלֶת:
Toss. Yom Tov non traduit
{ב} כְּלוֹמַר תְּרוּמָה גְדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְלֹא חָשׁ לְהַזְכִּיר אֶלָּא דְבָרִים הַנִּתָּנִים אַף לְזָרִים, כְּדֵי לְמָכְרָהּ לַכֹּהֵן בִּדְמֵי תְרוּמָה. הָרַ''שׁ: {ג} וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין. וְכָךְ הַלְוִיִּם מוֹכְרִים לַכֹּהֲנִים מַעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam non traduit
כמו שעניי ישראל מוכרים לכהנים המעשר שלהן כך הלוים מוכרין לכהנים המעשר שלהם בדמי תרומה לפי שאם תהיה החטה מדה בזוז בדרך הדמיון תהיה החטה של תרומה יותר ממדה בזוז לפי שאינה ראויה לאכילת כל אדם:
החובט משובח. הוא שיחבוט אותן במטה ואם רצה לדוש אותו זרע בבהמות יקח קופה מחטים של חולין אם הוא דש (מחטים) חטים או משעורים אם הוא דש שעורים יתלה בפי הבהמה כדי שתאכל מהם בעת הדישה וידוש לפי שאסור לו לקשור פי הבהמה בעת הדישה שהכתוב אומר לא תחסום שור בדישו (דברים כה) ואסור לו גם כן להכניסה בזרע התרומה לפי שהיא אוכלת ממנו אלא אם היתה בהמת כהן וזומם הוא מגזרת זממו אל תפק (תהלים קמ) וזמם שם המתג ענינו שלא ישים המתג בפיה בעת האכילה:
4
גִּדּוּלֵי תְרוּמָה, תְּרוּמָה. וְגִּדּוּלֵי גִדּוּלִין, חֻלִּין. אֲבָל הַטֶּבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית וּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ וְהַמְדֻמָּע וְהַבִּכּוּרִים {ד}, גִּדּוּלֵיהֶן, חֻלִּין. גִּדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, חֻלִּין, וּפוֹדֶה אוֹתָם בִּזְמַן זַרְעָם:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
גִּדּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה. מִדְּרַבָּנָן, עָבְדוּ רַבָּנָן תַּקַּנְתָּא מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה בְּיַד כֹּהֵן, כִּי הֵיכִי דְּלֹא לִישְׁהֵי לַהּ לְגַבֵּיהּ עַד זְמַן הַזֶּרַע כְּדֵי לְזָרְעָהּ וְאָתֵי בָהּ לִידֵי תַּקָלָה, וּמִשּׁוּם הָכִי גָּזְרוּ שֶׁיִּהְיוּ גִדּוּלֵי תְרוּמָה כִּתְרוּמָה:
וְגִדּוּלֵי גִדּוּלִין חֻלִּין. אִם חָזַר וְזָרַע אוֹתָן גִּדּוּלִין, גִּדּוּלֵיהֶן חֻלִּין:
הַטֶּבֶל. גִּדּוּלָיו חֻלִּין, מִשּׁוּם דְּרֻבּוֹ חֻלִּין:
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. נַמִּי מִשּׁוּם דְּרֻבּוֹ חֻלִּין:
וּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית. לְפִי שֶׁאֵינָן מְצוּיִין וְאֵינָן נוֹהֲגִים בְּכָל שָׁנָה:
וּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ. נַמִּי לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה:
וְהַמְדֻמָּע. שֶׁרֻבּוֹ חֻלִּין:
וּבִכּוּרִים. שֶׁאֵינָן מְצוּיִין, [שֶׁאֵינָן] נוֹהֲגִים אֶלָּא בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים:
גִּדּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי חֻלִּין. שֶׁאִם זָרַע מֵהֶן סְאָה אַחַת וְהוֹסִיף כַּמָּה סְאָה, חֻלִּין, אַף בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה:
וּפוֹדֶה אוֹתָם בִּזְמַן זַרְעָם. פּוֹדֶה כָּל הָאוֹצָר בִּדְמֵי אוֹתָהּ סְאָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} וְהַבִּכּוּרִים כוּ'. עַיֵּן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ב' דְּבִכּוּרִים, וּמַתְנִיתִין דְּהָכָא בְּזוֹרֵעַ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְכֵן לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהָכִי מוֹקִים לַהּ בַּיְרוּשַׁלְמִי:
Rambam non traduit
כשיזרע אדם תרומה מה שיצמח הוא גם כן תרומה ואם זרע אותו שצמח פעם שנית אותו הצמח הוא חולין והוא גדולי גדולין וזו הגזירה מכלל י''ח דבר שגזרו בו ביום כמו שאבאר בתחלת שבת:
וספיחי שביעית. הוא הדבר הצומח בשנה שביעית ונקרא ספיח לפי שהוא אינו נזרע אבל צומח הוא מן הזרע שנזרע בשנה של אשתקד וכבר פירשנו זו המלה פעמים (כלאים פ''ב מ''ה ובשביעית פ''ז ופ''ט מ''א) ולא אפרשנה יותר:
5
מֵאָה לִגְנָה שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין, כֻּלָּן מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲפִלּוּ מֵאָה שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה, כֻּלָּן אֲסוּרִין:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
מֵאָה לִגְנָה שֶׁל תְּרוּמָה. שָׂדֶה שֶׁנִּזְרְעָה עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת, וְיֵשׁ בָּהּ מֵאָה עֲרוּגוֹת {ה} שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין, וְלֹא יְדִיעַ הֵי דְחֻלִּין:
כֻּלָּן מֻתָּרִים. קֻלָּא הוּא שֶׁהֵקֵלּוּ בְּגִדּוּלֵי תְרוּמָה, דַּעֲרוּגָה אַחַת שֶׁל חֻלִּין מַתֶּרֶת עֲרוּגוֹת רַבּוֹת בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה:
אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה. אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה אוֹסֶרֶת מֵאָה שֶׁל חֻלִּין, לְפִי שֶׁאֵין הַקַּרְקַע עוֹלָה בְּאַחַת וּמֵאָה {ו}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} וְהוּא מִלְּשׁוֹן כִּסְלֵי לִגְיָא בִּבְרָכוֹת פֶּרֶק קַמָּא דַּף ו' וְהַגִּרְסָא שָׁם לְאוֹגְיָא: {ו} תּוֹסֶפְתָּא. וְטַעֲמָא לְפִי שֶׁהַתְּרוּמָה מֻפְרֶשֶׁת הִיא וְלֹא נִתְעָרְבָה בַּחֻלִּין. הָרַמְבַּ''ם. וְלֹא דָמִי לְמִשְׁנָה י' פֶּרֶק ד', דְּהָתָם בְּתָלוּשׁ רְאוּיִן הֵן לְהִתְעָרֵב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
לגנה. שם למקום זרוע מן הארץ והוא אומר בכאן כי אם היתה כמו ערוגה אחת מן הארץ זרועה חולין ומאה ערוגות זרועות תרומה ולא ידע איזו ערוגה היא זרועה תרומה שכולן מותרות כשהוא דבר שזרעו כלה אבל אם הוא דבר שאין זרעו כלה כולן אסורות ולא נדון אותן בדין מדומע לפי שהתרומה מופרשת היא ולא נתערבה בחולין:
6
הַטֶּבֶל, גִּדּוּלָיו מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, גִּדּוּלֵי גִדּוּלִין, אֲסוּרִין {ח}. אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, כְּגוֹן הַלּוּף וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַשּׁוּם, כַּשְּׂעוֹרִים:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
הַטֶּבֶל גִּדּוּלָיו מֻתָּרִים. בַּאֲכִילַת עֲרַאי, (כְּשֶׁאָכַל) [כִּשְׁאָר] טֶבֶל שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ {ז}:
בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. הַשְׁתָּא מְפָרֵשׁ תַּנָא לְמִלְּתֵיהּ דִּתְנַן לְעֵיל הַטֶּבֶל גִּדּוּלָיו חֻלִּין לֹא הַוְיָא אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה. אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִים בַּאֲכִילַת עֲרַאי:
הַשּׁוּם כַּשְּׂעוֹרָה. כְּלוֹמַר הַשּׁוּם חָשׁוּב זַרְעוֹ כָלֶה כְּמוֹ הַשְּׂעוֹרָה. וְנָקַט שְׂעוֹרָה לְפִי שֶׁאֵין בַּתְּבוּאוֹת דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ כָלֶה וְנֶאֱבָד מְהֵרָה כְּמוֹ הַשְּׂעוֹרָה. פֵּרוּשׁ אַחֵר הַשּׁוּם שֶׁהוּא גָדוֹל כִּשְׂעוֹרָה אֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲבָל פָּחוֹת מִכִּשְׂעוֹרָה זַרְעוֹ כָלֶה {ט}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר דַּוְקָא כְּשֶׁאָכַל אוֹתָן גִּדּוּלִין קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן. וּפֵרוּשׁ נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן הַיְנוּ לְמַעַשְׂרוֹת, וְהִתְבָּאֵר זְמַן שֶׁל כָּל פְּרִי וּפְרִי פֶּרֶק קַמָּא דְמַעַשְׂרוֹת: {ח} גִּדּוּלֵי גִדּוּלִין אֲסוּרִין. דְּטֶבֶל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, וַאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָטִיל: {ט} לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן הַגִּרְסָא כַּשְּׂעוֹרִים, וְלַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי כַּשְּׂעוֹרָה:
Rambam non traduit
ורבי יהודה סובר. שהשומים דבר שזרעו כלה ואמרם כשעורים כי השעורים קלים להפסיד בארץ מן החטים ושאר קטניות ואין הלכה כרבי יהודה:
זו ההלכה תדע כי מה שאמר במה שקדם כי צמחי הטבל חולין שזהו בדבר שזרעו כלה וכבר בארתי זה פעמים הרבה כי לוף מין ממיני הבצלים (בפאה פרק ו מ''י):
7
הַמְנַכֵּשׁ עִם הַנָּכְרִי בַּחֲסִיּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרוֹתָיו טֶבֶל {י}, אוֹכֵל מֵהֶם עֲרַאי. שְׁתִילֵי תְרוּמָה שֶׁנִּטְמְאוּ, שְׁתָלָן, טָהֲרוּ מִלְּטַמֵּא, וַאֲסוּרִין מִלֶּאֱכֹל עַד שֶׁיָּגֹם אֶת הָאֹכֶל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיָגֹם וְיִשְׁנֶה:
Ajouter une note
R. Bartenura non traduit
הַמְנַכֵּשׁ. תּוֹלֵשׁ עֲשָׂבִים רָעִים הַגְּדֵלִים בְּתוֹךְ הַתְּבוּאָה וְהַיְרָקוֹת:
בַּחֲסִיּוֹת. כְּגוֹן הַשּׁוּם וְהַלּוּף וְהַבְּצָלִים וְהַכַּרְתִּי, כָּל אֵלּוּ נִקְרָאִים חֲסִיּוֹת:
אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרוֹתָיו. שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים טֶבֶל, דְּסָבַר הַאי תַּנָּא אֵין קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר, וְגִדּוּלֵי טֶבֶל טֶבֶל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, אֲפִלּוּ הָכִי אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי:
שְׁתִילֵי תְרוּמָה. כְּגוֹן שְׁתִילֵי כְרוּב וּתְרָדִין:
שֶׁנִּטְמְאוּ וּשְׁתָלָן טָהֲרוּ מִלְּטַמֵּא. דְּכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לַקַּרְקַע נִתְבַּטְּלוּ מִתּוֹרַת אֹכֶל. וְאִם תֹּאמַר כֵּיוָן דְּעִקַּר גְּזֵרָה גִּדּוּלֵי תְרוּמָה כִּתְרוּמָה אֵינָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה בְּיַד כֹּהֵן, דִּלְמָא מַשְׁהֵי לַהּ גַּבֵּיהּ וְאָתֵי לִידֵי תַּקָלָה, אַכַּתִּי כֵּיוָן דְּטָהֲרוּ מַשְׁהֵי לַהּ גַּבֵּיהּ. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּתְרוּמָה נִמְכֶּרֶת בְּזוֹל הַרְבֵּה {יא} לְפִי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה אֶלָּא לְכֹהֲנִים טְהוֹרִים וְאִם נִטְמֵאת טְעוּנָה שְׂרֵפָה, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ אִם הָיוּ נוֹתְנִים לַכֹּהֵן תְּרוּמָה כְּדֵי לְזָרְעָהּ לֹא הָיָה (מְבַטֵּל) [מַפְסִיד] שָׂדֵהוּ, אֲבָל אִם הָיוּ הַגִּדּוּלִין חֻלִּין הָיָה מַשְׁהֶה תְּרוּמָה טְמֵאָה כְּדֵי לְזָרְעָהּ:
וַאֲסוּרִים לֶאֱכֹל. מַעֲלָה בְּעַלְמָא הִיא:
עַד שֶׁיָּגוֹם הָאֹכֶל. יַחְתּוֹךְ כָּל הָרָאוּי לַאֲכִילָה, וּמַה שֶּׁיִּגְדַּל אַחַר כָּךְ יְהֵא מֻתָּר:
עַד שֶׁיָּגוֹם וְיִשְׁנֶה. שֶׁיַּחְתּוֹךְ מַה שֶּׁגָּדַל גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, וּמַה שֶּׁיִּגְדַּל מִשֵּׁנִי וְאֵילָךְ יִהְיֶה מֻתָּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{י} שֶׁפֵּרוֹתָיו טֶבֶל. וּכְמַאן דְּאָמַר בִּמְנָחוֹת (דַּף סז) מֵרוּחַ הַנָּכְרִי פּוֹטֵר (דִּלְמַאן דְּאָמַר אֵינוֹ פוֹטֵר מִדְּאוֹרַיְתָא אֲפִלּוּ עֲרַאי אָסוּר), דְּלֹא מְחַיֵּב אֶלָּא מִשּׁוּם בַּעֲלֵי כִיסִין, וּבַאֲכִילַת עֲרַאי לֹא גָזוּר, וַאֲפִלּוּ גָזוּר כֵּיוָן דִּשְׁתָלָהּ פָּקַע לַהּ טִבְלָהּ מִנָּהּ כוּ'. וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר (שָׁם דַּף ע) כֵּיוָן שֶׁמֵּרְחָהּ טָבְלָה לַהּ וְכִי קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם קָדְשָׁה לַהּ, הַנֵּי מִילֵי בְּמֵרוּחַ יִשְׂרָאֵל דְּחַיָּב מִדְּאוֹרַיְתָא. הָרַ''שׁ: {יא} וְכֵן כָּתְבוּ הָרַ''שׁ וְהַתּוֹסָפוֹת. וּמִיהוּ אִיכָּא לְמֵימַר שֶּׁלֹא הֻצְרְכוּ לְתָרֵץ כָּךְ אֶלָּא לְרַבָּה דִּמְפָרֵשׁ וַאֲסוּרִים לֶאֱכֹל לְזָרִים. אֲבָל לַמַּסְקָנָא דְּמַעֲלָה בְּעַלְמָא הוּא וְאַף לַכֹּהֲנִים אֲסוּרִים לֶאֱכֹל, אֵין כָּאן קֻשְׁיָא כְּלָל, דְּכֵיוָן שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל עַד שֶׁיָּגוֹם, וַדַּאי דְּלֹא מַשְׁהֵי לַהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
חסיות הוא שם נופל על השומין ומיני הבצלים אמרו בתוספתא החסיות השום והבצלים והקפלוטות וקפלוטות הם כרתי של ארץ ישראל וכן נקרא בערבי כראתי ובעברי חציר את החציר (במדבר יא) והמנכש כמו המנקה וכבר קדם לנו העיקר אצל רבי מאיר אין קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מן המעשרות וכיון שזה כמו שזכרנו יהיו פירותיו טבלים וזכר זה הדין בכאן למה שקדם לו זכרו והוא הלוף השום והבצלים:
ושתילי תרומה שנטמאו. ענינו שנטמאו קודם הזריעה:
ואסור לאכלן. לפי שהן תרומה טמאה ודינה שתשרף ואם זרען הדבר הצומח מהם נגלה ונראה לעין ולא נאמר גדולי תרומה טמאה טמאין אבל נאמר שאותן הגדולים אסורים לאכילה ואפילו לכהנים וכבר הקשו בגמ' ואמרו וכי מאחר דטהרו אמאי אסורים באכילה ותרצו זו הקושיא בעקרים שיש אצלנו והם אין זריעה להקדש ואין זריעה לתרומה וענין זה המאמר כי ההקדש שאסור לבני אדם ליהנות ממנו אם זרעו אדם לא נאמר גדוליו מותרין וכמו כן התרומה שהיא אסורה באכילה כשנזרעה לא נאמר כי מה שצמח ממנה שמותר לאכילה אלא שהיא אסורה לאכילה לפי שהיא אינה מטמאה כמו שמטמאין אוכלין טמאים וזה שחתךהאוכל מאותן השתלים והחליפו בדבר שני מותר לאכלו ורבי יהודה אומר שצריך לחתוך מה שצמח גם בפעם השנית ואז יהיה מותר לאכלו ומה שאנו אומרים בכאן מותר לאכלו הדבר חוזר לדין הנקדם והוא שאם אלו השתלים הם מדבר שזרעו כלה שמותרין באכילה לכהנים או לזרים ואם הם דבר שאין זרעו כלה אסור לזרים ומותר לכהנים אחר חתיכת האוכל ואין הלכה כרבי עקיבא:
פרק י
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source