Chap. 7
1
הַקַּדָּר שֶׁהִנִּיחַ אֶת קְדֵרוֹתָיו וְיָרַד לִשְׁתּוֹת, הַפְּנִימִיּוֹת טְהוֹרוֹת, וְהַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמֻתָּרוֹת. אֲבָל בַּאֲגוּדוֹת, הַכֹּל טָהוֹר. הַמּוֹסֵר מַפְתְּחוֹ לְעַם הָאָרֶץ, הַבַּיִת טָהוֹר, שֶּׁלֹא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ:
R. Bartenura non traduit
הַקַּדָּר שֶׁהִנִּיחַ אֶת קְדֵרוֹתָיו. מוֹכֵר הַקְּדֵרוֹת שֶׁהוּא חָבֵר, שֶׁהִנִּיחַ קְדֵרוֹתָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּרְגִילִין לָתֵת בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת אוֹ יְתֵדוֹת לְהַרְחִיק הָעֲגָלוֹת שֶּׁלֹא יַזִּיקוּ הַכְּתָלִים, וּמִתּוֹךְ שֶׁהַיְתֵדוֹת הַלָּלוּ דּוֹחֲקוֹת אֶת רְשׁוּת הָרַבִּים, וְזֶה הִנִּיחַ קְדֵרוֹת אֶצְלָם, דָּחַק גַּם הוּא אֶת הַדֶּרֶךְ יוֹתֵר, וְהָעוֹבְרִין מִתְחַכְּכִים בָּהֶן וּבִגְדֵיהֶם עוֹבְרִים עַל פִּי אֲוִירָן {א}, וּבִגְדֵי עַם הָאָרֶץ טְמֵאִין הֵן וּמְטַמְּאִין אֶת הַחִיצוֹנִיּוֹת:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמֻתָּרוֹת. שֶׁהָעוֹבְרִים וְשָׁבִים מַסִּיטִין אוֹתָן {ב}:
אֲבָל בַּאֲגוּדוֹת. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַסִּיטָן, הַכֹּל טָהוֹר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
שֶּׁלֹא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ. וְלֹא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ לְהִכָּנֵס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִתְפָּס עָלָיו כְּגַנָּב:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} הָרַ''שׁ. וְאֵין הַלָּשׁוֹן מְדֻקְדָּק, שֶׁהֲרֵי לֹא מָצִינוּ שֶׁאֹהֶל מְטַמֵּא אֶלָּא בְּמֵת כוּ'. וַהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וּבִגְדֵיהֶם נִכְנָסִים לְפִיהֶם, שֶׁאָז טָמֵא מֵאֲוִירוֹ: {ב} וְתֵימַהּ, דִּלְקַמָּן מִשְׁנָה ה' פֵּרֵשׁ שֶׁאֵין עַם הָאָרֶץ מְטַמֵּא בְּהֶסֵּט. וְהָרַמְבַּ''ם לְפִי גִּרְסָתוֹ כָּתַב, שֶׁמָּא יַנִּיעַ הַזָּב. וּמִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה, אַמַּאי חוֹשְׁשִׁים לְהֶסֵּט, וּמַאי שְׁנָא מֵהָא דְּפֶרֶק ה' מִשְׁנָה ז' וְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב:
Rambam non traduit
ישובו החיצונות טמאות לפי שהאנשים יבאו שם ויגעו בהן ור' יוסי אומר שאם היו כולן בשבכה אחת הנה הכל טמא [נ''א שמא] שלפעמים יניע הזב הכל ויהיו טמאים בהיסט הזב ואפי' הקדרות אשר לא נגע בהם ואין הלכה כרבי יוסי:
2
הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֵר וּמְצָאוֹ עֵר, יָשֵׁן וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, עֵר וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, הַבַּיִת טָהוֹר, יָשֵׁן וּמְצָאוֹ עֵר, הַבַּיִת טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִגָּע:
R. Bartenura non traduit
יָשֵׁן וּמְצָאוֹ עֵר הַבַּיִת טָמֵא. כָּל מַה שֶּׁבַּבַּיִת טָמֵא, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ נָגַע בַּכֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת שֶּׁלֹא רָאָה אוֹתָם מִתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיָה יָשֵׁן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ וְלִבְדֹּק בְּמֶה שֶּׁלֹּא רָאוּ מֵעוֹלָם. אֲבָל עֵר וּמְצָאוֹ עֵר, לֹא חָיְשִׁינַן, שֶׁכְּבָר רָאָה כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת כְּשֶׁהָיָה עֵר:
עַד מְקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ. כָּל הַכֵּלִים שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ לָהֶם כְּשֶׁיּוֹשִׁיט יָדוֹ מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה יָשֵׁן שָׁם, חָיְשִׁינַן לְהוּ שֶׁמָּא נָגַע בָּהֶם, אֲבָל לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הָלַךְ בַּבַּיִת וְנָגַע בַּכֵּלִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Rambam non traduit
כבר התבאר בחגיגה (דף כג.) שמגע עם הארץ טמא ושמא נגע בבגדים או בכלים (טמאים) ואמרו הבית טמא ר''ל כל הכלים והבגדים אשר בבית וחכמים אומרים שכל מה שאפשר שיגיעהו אם ישלח ידו הוא אשר נטמא שאולי שלח ידו אליו בעת שהקיץ לראותו כאשר לא ראהו קודם זה והלכה כחכמים:
3
הַמַּנִּיחַ אֻמָּנִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הַבַּיִת טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָם וְלִגָּע:
R. Bartenura non traduit
הַמַּנִּיחַ אֻמָּנִים וְכוּ'. מִשּׁוּם דְּאֻמָּנִין סָמְכוּ דַּעְתַּיְהוּ לְמַשְׁמֵשׁ כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת, וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא דִּבְהָא מוֹדוּ חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר דְּכָל הַבַּיִת טָמֵא, קָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ בְּאֻמָּנִין פְּלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ וְאָמְרֵי דְּאֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָם וְלִגַּע. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Rambam non traduit
אלו האומנים הן עמי הארץ והיה עולה במחשבתנו שבהיותם משתמשים בכל הבית שיהיה כל מה שבבית טמא אצל החכמים והודיעונו שאפי' האומנים לא יטמאו אלא כל מה שאפשר שנגעו בו מבלי רדת אל הדבר ההוא או לעלות על דבר גבוה ואז ישיגהו וכן נתבאר בתוספתא והלכה כחכמים:
4
אֵשֶׁת חָבֵר {ג} שֶׁהִנִּיחָה לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, פָּסְקָה הָרֵחַיִם, הַבַּיִת טָמֵא {ד}. לֹא פָּסְקָה הָרֵחַיִם, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִפְשֹׁט אֶת יָדָהּ וְלִגָּע. הָיוּ שְׁתַּיִם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁאַחַת טוֹחֶנֶת וְאַחַת מְשַׁמֶּשֶׁת {ה}, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָן וְלִגָּע:
R. Bartenura non traduit
אֵשֶׁת חָבֵר. שֶׁנֶּאֱמֶנֶת עַל הַטָּהֳרוֹת, דְּאֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר:
שֶׁהִנִּיחָה לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ. שֶׁאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, דְּאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ וּבָנָיו כְּמוֹתוֹ, עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי חֲבֵרוּת:
פָּסְקָה הָרֵחַיִם. גָּמְרָה טְחִינָתָהּ וּפָסְקָה מִלִּטְחֹן. דְּכָל זְמַן שֶׁהִיא עֲסוּקָה בִּמְלַאכְתָּהּ בָּרֵחַיִם אֵינָהּ הוֹלֶכֶת וּמְמַשְׁמֶשֶׁת בַּבַּיִת:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּ'. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{ג} אֵשֶׁת כוּ'. דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ שֶׁחֲכָמִים מוֹדִים לְרַבִּי מֵאִיר בְּאִשָּׁה, לְפִי שֶׁהִיא רַבַּת הָעֲסָקִים וְהַמִּשְׁמוּשׁ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לָהּ, קָמַשְׁמַע לָן. הָרַמְבַּ''ם: {ד} טָמֵא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דִּבְסֵיפָא, קַיְמָא נַמִּי אַדְּהָכָא: {ה} מְשַׁמֶּשֶׁת. כְּמוֹ מְמַשְׁמֶשֶׁת, מִלְּשׁוֹן כִּי מִשַּׁשְׁתָּ [בְּרֵאשִׁית לא]. הָרַ''שׁ:
Rambam non traduit
מעקרנו הוא שאשת חבר הרי היא כחבר ובניו ובני ביתו הרי הם כחבר ואשת עם הארץ ובניו ובני ביתו הרי הם כמוהו להיות בחזקת הטומאה וכבר ביארנו זה בזרעים והיה עולה בדעתנו שחכמים מודים לר''מ באשה לפי שהיא רבת [ס''א העסקים וממשמשת בדברים שאינם נונעים לה ושהיא כו'] המותרים והשמירה ממה שלא יוחד ושהיא תמשש על מה שלא תפקד ותחפש ותהפך והשמיענו שאין חולקין אפי' בנשים והלכה כחכמים:
5
הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ, בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין, הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִים, טְמֵאִים. אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל, טְהוֹרִין. וְאִם אֵינוֹ רוֹאֶה לֹא אֶת הַנִּכְנָסִין וְלֹא אֶת הַיּוֹצְאִין, אֲפִלּוּ מוּבָל, אֲפִלּוּ כָפוּת, הַכֹּל טָמֵא {ז}:
R. Bartenura non traduit
בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה. בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת יָכוֹל לִרְאוֹת הַנִּכְנָסִין בַּבַּיִת וְהַיּוֹצְאִין מִן הַבַּיִת:
הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין וְכוּ' טְמֵאִין. דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נָגַע בָּהֶן הַשּׁוֹמֵר הַזֶּה שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ:
אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וְכוּ' טְהוֹרִין. שֶׁאֵין עַם הָאָרֶץ עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּהֶסֵּט, דְּלֹא גָּזְרוּ אֶלָּא עַל טֻמְאַת מַגָּעוֹ בִּלְבַד {ו}:
וְלֹא אֶת הַיּוֹשְׁבִים. אַף עַל פִּי שֶׁאִם עוֹמֵד רוֹאֵהוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַיּוֹשֵׁב, הַכֹּל טָמֵא:
אֲפִלּוּ מוּבָל. אֲפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹמֵר הַזֶּה שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ, מוּבָל, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ אֶלָּא אִם כֵּן מוֹבִילִים אוֹתוֹ:
וַאֲפִלּוּ כָּפוּת וְקָשׁוּר הַכֹּל טָמֵא. שֶּׁלֹא מְטַמְּאִינַן לְהוּ מִשּׁוּם מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב שֶׁל עַם הָאָרֶץ, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִכְנַס שָׁם נָכְרִי אוֹ אִשָּׁה נִדָּה וְיָשְׁבָה וְהִסִּיטָה {ח} וְטִמְּאָה אֶת הַכֹּל:
Toss. Yom Tov non traduit
{ו} דְּהֶסֵּט וּמִדְרָס חֻמְרָא יְתֵרָה הִיא, וְאֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. וּכְעֵין הָא דְּאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק ו' דְּבָבָא מְצִיעָא. עַיֵּן שָׁם. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ז} טָמֵא. וְקָשֶׁה, הָא תְּנַן פֶּרֶק ח' מִשְׁנָה ה', אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ כוּ' הַבַּיִת טָהוֹר. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּשָׁאנֵי הָכָא שֶׁהִפְקִיד בֵּיתוֹ לְעַם הָאָרֶץ, שֶׁאֵין עַם הָאָרֶץ מַקְפִּיד עַל חֲבֵרוֹ. הָרַ''שׁ: {ח} וּמִשּׁוּם כְּלִי הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל נָקַט וְהִסִּיטָה, דְּאֵינוֹ רָאוּי לְמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב:
Rambam non traduit
והמובל. הוא חתוך הידים והרגלים עד שלא יכול להעתק עד שיקחום בריאים וישאום ולזה נקרא מובל מאמרו יובל שי (תהלים עו) וכבר נאמר שהמובל את המצורע אשר אבריו יפלו עד שלא יוכל לעמוד ולא להמשך ועם כל זה להיות הבית מגיע ברשות עם הארץ שב כמו ביתו של עם הארץ שהכל טמא:
כבר ידעת שאוכלין ומשקין טומאתן קלה וכן כלי חרס לא יהיה אב הטומאה ולכן גזרו שיטמא כל מה שבבית מאלה המינים מפני שמירת עם הארץ אמנם המשכבות והמושבות אשר הן אב הטומאה לא נדין עליהן שהם שבו משכב הזב אלא כשלא יהיה בעל הבית רואה מי שיכנס בבית ולא מי שיצא ממנו ונפרד עם הארץ בשמירה וכן כלי חרס המוקפין צמיד פתיל לא יטמאו במגע טומאה אלא במשא הזב כמו שהתבאר מדברינו בפתיחת זה הסדר וכבר ביארנו זה בעדיות ולזה לא נדין עליהם בטומאה עד שיפרד עם הארץ בו מבלי פחד ולא נשאר לו מי שיראו:
6
הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי, נֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נִכְנָסְנוּ, אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִים לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגָעְנוּ. הַגַּנָּבִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם רַגְלֵי הַגַּנָּבִים. וּמַה הֵן מְטַמְּאִין. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִין. אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל, טְהוֹרִים. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן נָכְרִי אוֹ אִשָּׁה, הַכֹּל טָמֵא:
R. Bartenura non traduit
הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת. [יִשְׂרְאֵלִים] שֶׁהֵן גַּבָּאִין שֶׁל מֶלֶךְ לִגְבּוֹת מִיַּד יִשְׂרָאֵל כֶּסֶף גֻּלְגָּלְתָּא וּמִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת, וְהֵן עַמֵּי הָאָרֶץ, וְנִכְנְסוּ לְבֵיתוֹ לַעֲבֹט עֲבוֹטוֹ:
הַבַּיִת טָמֵא. כָּל כְּלֵי הַבַּיִת טָמֵא, לְפִי שֶׁמְּחַפְּשִׂין בְּכָל הַבַּיִת:
אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי נֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נִכְנָסְנוּ. וְכָל שֶׁכֵּן אִם אֵין עִמָּהֶן נָכְרִי הֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר נֶאֱמָנִים לוֹמַר שֶּׁלֹא נִכְנַסְנוּ. אֶלָּא מִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לַהּ, דְּקָתָנֵי אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִים לוֹמַר נִכְנַסְנוּ וְלֹא נָגַעְנוּ, דְּדַוְקָא אִם יֵשׁ עִמָּהֶם נָכְרִי אֵין נֶאֱמָנִים, דְּמִרְתְּתֵי מִן הַנָּכְרִי שֶׁמָּא יַעֲנִישֵׁם {ט} אִם לֹא יְחַפְּשׂוּ כָּל הַבַּיִת וְעַל כָּרְחָךְ הֵם מְמַשְׁמְשִׁין כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת. אֲבָל אִם אֵין עִמָּהֶם נָכְרִי, נֶאֱמָנִים אַף בָּזֶה לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ:
אִם יֵשׁ עִמָּהֶן נָכְרִי אוֹ אִשָּׁה. שֶׁגָּזְרוּ עַל הַנָּכְרִים לִהְיוֹת כַּזָּבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם. וְהָאִשָּׁה, שֶׁמָּא הִיא נִדָּה אוֹ זָבָה {י}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} דְּמַיְרֵי בְּנָכְרִי חָשׁוּב שֶׁאֵימָתוֹ עֲלֵיהֶן. גְּמָרָא: {י} מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּאִישׁ, שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בְּזִיבוֹת:
Rambam non traduit
אלה הגבאים גם כן הן עמי הארץ *נראה דזה טעות המעתיק וצ''ל כמו בר''ש וברע''ב (והעיקר אצלנו שהן ממשכנין על הצדקה ואפי' בע''ש) ואם באו אל הבית לקחת המשכון טימאו לכל מה שבבית אלא אם יהיה עמהם עובד כוכבים וסבת זה מה שזכרו בתוספת' מפני שאימת עובד כוכבים עליהם ולא ישלחו ידיהן וכבר התבאר בתוספתא שהגבאים אם לא יהי' המשכון בידיהם ולא היה שם ביניהן מעיד שנכנסו לבית ואמרו הן נכנסנו ולא נגענו נאמנים שהפה שאסר הוא הפה שהתיר [ואם היו אחרים מעידים שנכנסו אין נאמנים לומר לא נגענו] אמנם הגנבים אשר דרכם לבד הוא אשר בחזקת טומאה לפי שהן לא ירצו בלכתן בבית עדים: אם היה עובד כוכבי' עמהם אשר הוא כזב לכל דבריו ומטמא משכב ומושב או אשה הנה כל מה שבבית בחזקת טומאה אפילו המשכבות והמושבות:
7
הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו בְּחַלּוֹן שֶׁל אוֹדְיָארִין, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה סִימָן. הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לַגַּת הַבָּאָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין. וּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם:
R. Bartenura non traduit
אוֹדְיָארִין. הַבַּלָּנִין בַּעֲלֵי הַמֶּרְחֲצָאוֹת יֵשׁ לָהֶן חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת, וְכָל מִי שֶׁנִּכְנָס לַמֶּרְחָץ נוֹתֵן בְּגָדָיו כָּל אֶחָד בְּחַלּוֹן וְנוֹעֵל עָלָיו בַּדֶּלֶת שֶׁבַּחַלּוֹן:
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר. מִשָּׁעָה שֶׁנָּעַל הַדֶּלֶת בִּפְנֵי הַחַלּוֹן. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִגַּע שָׁם אָדָם טָמֵא, מֵאַחַר שֶׁנִּתְפָּס עָלָיו כְּגַנָּב:
עַד שֶׁיִּתֶּן לְתוֹכוֹ מַפְתֵּחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן הַמַּפְתֵּחַ בְּיַד הַבַּלָּן שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ, הָא תְּנַן לְעֵיל הַמּוֹסֵר מַפְתֵּחַ לְעַם הָאָרֶץ הַבַּיִת טָהוֹר:
אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ סִימָן. לְהַכִּיר בּוֹ שֶּׁלֹא נָגַע אָדָם שָׁם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו. כֵּלִים שֶׁבָּצַר בָּהֶם בְּטָהֳרָה בְּשָׁנָה זוֹ, מַנִּיחַ אוֹתָם לִבְצֹר בָּהֶם בְּטָהֳרָה לְשָׁנָה הַבָּאָה:
בְּנָכְרִי כֵּלָיו טְהוֹרִין. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר אִם הִנִּיחָן אֵצֶל נָכְרִי אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם אִסּוּר יֵין נֶסֶךְ {יא}, דְּלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא לְקָחָן הַנָּכְרִי בְּלֹא יְדִיעַת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בַּגַּת:
וּבְיִשְׂרָאֵל. דְּחוֹשֵׁשׁ לָהֶן מִשּׁוּם טֻמְאַת מַגָּע, טְמֵאִים אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם. וְיֵשׁ סְפָרִים דְּלֹא גָּרְסֵי בְּנָכְרִי, אֶלָּא הַמַּנִּיחַ כְּלִי מִגַּת זוֹ לְגַת הַבָּאָה כֵּלָיו טְהוֹרִים, וּמַיְרֵי בְּכֹהֵן הַלּוֹקֵחַ יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה מֵעַם הָאָרֶץ וּמַנִּיחַ כֵּלָיו אֶצְלוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ לַגַּת הַבָּאָה, וְהוֹאִיל וְכֵלִים שֶׁל כֹּהֵן הֵן, מִרְתַּת עַם הָאָרֶץ וְלֹא נָגַע בְּהוּ. אֲבָל אִם הַכֵּלִים הֵן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת יֵינוֹ בְּטָהֳרָה, לֹא מִזְדְּהַר בְּהוּ עַם הָאָרֶץ כֻּלֵּי הַאי, וְחָיְשִׁינַן דִּלְמָא נָגַע בָּהֶן אָדָם טָמֵא, אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם:
Toss. Yom Tov non traduit
{יא} דִּלְעִנְיַן טֻמְאַת מַגָּע מַאי שְׁנָא נָכְרִי וּמַאי שְׁנָא יִשְׂרָאֵל. הָרַ''שׁ:
Rambam non traduit
אודיארין. הבלנין שבמרחצאות חלונים ישימו כל איש לבושו בחלון מהן ויכנס אל המרחץ ולאלה החלונות פתחים ודלתות ואמר רבי אלעזר בן עזריה שהוא מעת שסגר הפתח על לבושו הנה הן בחזקתם לפי שלא ישלח איש ידו לפתוח חלון סגור וחכמים אומרים שהן טמאים לפי שכבר נגע בהן טמא אלא כשסגר עליו הדלת נשא המפתח לבלני לפי שהוא אע''פ שהיה עם הארץ לא מסר לו אלא שמירת המפתח כמו שהתבאר בפרק ראשון או ישים חותם מטיט וכיוצא בו על הפתחים כמו שהתבאר בתוספתא או ירשום רשום יקבל ממנו מופת שלא נפתח החלון ולא נגע אדם בכלים. ואמרו המניח כליו מגת זו לגת הבאה הוא שיהיה הכהן לוקח תירוש של תרומה מזה עם הארץ ועזב כלי הבציר על טהרתם במקום מהגת הוא יבצור בהן בשנה הבאה אע''פ שלא ידע אם נגע בהן שהנשים ג''כ ישמרו מהן ואפי' נעלם מהן לידיעתם שהוא כהן וחזקת הדבר אשר הוא אצלו טהור הנה הוא ישראל כל עוד שנעלם מלשומרן והוא נטמא הוא אמרו עד שיאמר בלבי היה לשומרו ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה:
8
מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר, וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, שֶׁדֶּרֶךְ טְמֵאִין פּוֹרְשִׁין מִמֶּנּוּ. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶּׁלֹא נִטְמְאוּ יָדָי, יָדָיו טְמֵאוֹת, שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת:
R. Bartenura non traduit
מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר. כֹּהֵן שֶׁהָיָה טָהוֹר לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל עוֹד בַּתְּרוּמָה:
שֶׁדֶּרֶךְ טְמֵאִים פּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ. הַטְּמֵאִים שֶׁיּוֹדְעִים בּוֹ שֶׁהוּא טָהוֹר, פּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ, הִלְכָּךְ לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נָגַע בְּאָדָם טָמֵא וְטִמְּאָהוּ:
וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. מֵאַחַר שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ {יב}. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת. בְּהָא מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דַּאֲפִלּוּ אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶּׁלֹא נִטְמְאוּ יָדַי:
יָדָיו טְמֵאוֹת. וּפוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה, מֵאַחַר שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל, לְפִי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן וְנָגַע {יג} וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{יב} פֵּרוּשׁ, מִטָּהֲרַת גּוּפוֹ. אֲבָל הָא דְּפֶרֶק ג' דַּחֲגִיגָה מִשְׁנָה ג' דְּאֵין צָרִיךְ טְבִילָה אֶלָּא לַקֹּדֶשׁ, אַיְרֵי שֶּׁלֹא הִסִּיחוּ דַּעְתָּם מִטָּהֳרַת גּוּפָם אֶלָּא מֵאֲכִילָה, וּמִשּׁוּם מַעֲלָה דְּקֹדֶשׁ חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הִסִּיחוּ דַּעְתָּם גַּם מִטָּהֲרַת גּוּפָם. אֲבָל לְהַצְרִיכָם גַּם כֵּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי שֶׁמָּא נִטְמְאוּ בְּמֵת לֹא גָּזְרוּ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדְעִים שֶּׁלֹא הִסִּיחוּ דַּעְתָּם מִטָּהֳרַת גּוּפָם. כֶּסֶף מִשְׁנֶה: {יג} בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת. וּצְרִיכִים נְטִילָה לִנְגִיעַת תְּרוּמָה. אֲבָל לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִגְּעוּ בַּטֻּמְאָה, דְּאִם כֵּן לִבָּעֵי כָּל גּוּפוֹ טְבִילָה. וְעוֹד, לָמָּה הַיָּדַיִם שְׁנִיּוֹת, לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא נָגְעוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
Rambam non traduit
רצה לומר כהן טהור לאכול בתרומה אם פנה ממחשבתו מהכין לאכול בתרומה ולא ישמור נפשו ולא ידע בנפשו ג''כ טומאה רבי יהודה אומר הרי היא בחזקת טהרה לפי שהטמאים לא יגעו בו לדעתו שהוא טהור לאכול בתרומה וחכ''א שהוא נטמא בהסח הדעת לענין תרומה וסבת זה מה שזכר שהידים עסקניות ר''ל רבות ההתעסקות ולפעמים נגע בטומאה והוא לא ידע וזה מכלל י''ח דבר שגזרו שהידים תפסול את התרומה ואף ע''פ שלא ידע להן טומאה כמו שהתבאר בסוף זבים והל' כחכמים:
9
הָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לְהוֹצִיא פַת לְעָנִי, וְיָצָאת וּמְצָאַתּוּ עוֹמֵד בְּצַד כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁיָּצָאת וּמָצָאת אֶת חֲבֶרְתָּהּ חוֹתָה גֶחָלִים תַּחַת קְדֵרָה שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּילָא, וְכִי מִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים {יד} גַּרְגְּרָנִיּוֹת הֵן, שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְגַלּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, לֵידַע מַה הִיא מְבַשֶּׁלֶת {טז}:
R. Bartenura non traduit
גַּרְגְּרָנִיּוֹת. זוֹלְלוֹת וּמִתְאַוּוֹת לְמַאֲכָל {טו}. תַּרְגּוּם כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה (אֵיכָה א), אֲרֵי הֲוֵיתִי גַרְגְּרָנִית. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{יד} מִפְּנֵי כוּ'. כְּלוֹמַר, אֲבָל בְּעָנִי מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא: {טו} וְעִנְיָנוֹ, הוֹמוֹת לֶאֱכֹל [אַף] מִן הַגַּרְגֶּרֶת: {טז} לֵידַע כוּ'. וְאִם יִכְשַׁר בְּעֵינֶיהָ תֹּאכַל מִמֶּנּוּ:
Rambam non traduit
גרגרניות. הומות לאכול מן הגרגרת והוא השפוי כובע ותרגום (איכה א) כי הייתי זוללה בתרגום ירושלמי ארי הויתי גרגרנית והלכה כחכמים:
פרק ח
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source