Chap. 6
1
מָקוֹם שֶׁהָיָה רְשׁוּת הַיָּחִיד וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הָרַבִּים, חָזַר וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵקוֹ טָמֵא. כְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. הַמְסֻכָּן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהוֹצִיאוּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֶחֱזִירוּהוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵקוֹ טָמֵא. כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסָקֶת:
R. Bartenura non traduit
מָקוֹם שֶׁהָיָה רְשׁוּת הַיָּחִיד וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הָרַבִּים. כְּגוֹן בִּקְעָה, דְּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים רְשׁוּת הַיָּחִיד וּבִימוֹת הַחַמָּה רְשׁוּת הָרַבִּים:
הַמְסֻכָּן. מִי שֶׁנִּתְעַלֵּף וְאֵין יָדוּעַ מִמֶּנּוּ אִם חַי אִם מֵת:
וְהֶחֱזִירוּהוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְשָׁם רָאוּהוּ שֶׁמֵּת:
כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵקוֹ טָמֵא. וּמְטַמְּאִינַן מִסָּפֵק כָּל אָדָם וְכֵלִים {א} שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהָיָה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה. וְאָדָם וְכֵלִים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּהוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד, טְהוֹרִין, דִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא, וּסְפֵקוֹ טָהוֹר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסָקֶת. כֵּיוָן דְּחָשְׁבִינַן לֵיהּ כְּחַי לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּהוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמְטַהֲרִינַן לְכֵלִים וְאָדָם שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דְּשֶׁמָּא חַי הוּא, אֵיךְ נַחְשְׁבֵהוּ מֵת לְמַפְרֵעַ קֹדֶם שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד, עַל כָּרְחָךְ אֵין יְכוֹלִין לְטַמֵּא מִסָּפֵק אָדָם וְכֵלִים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בָּרִאשׁוֹנָה, הוֹאִיל וּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוֹצִיאוּהוּ שָׁם בָּאַחֲרוֹנָה מַפְסֶקֶת שֶׁאַתָּה מַחֲשִׁיבוֹ כְּחַי וּמְטַהַרְתְּ אָדָם וְכֵלִים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ שָׁם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וּמַיְרֵי כְּשֶׁאָדָם אוֹחֵז בַּכֵּלִים. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי הֲווּ דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל וּטְהוֹרִים:
Rambam non traduit
המסוכן. הוא המתעלף והוא ספק אם הוא חי או שהוא מת בעת שנגע בו ואמר רבי שמעון רה''ר מפסקת כוונתו שזה המתעלף אשר ספקו ברה''י טמא ואחר הוציאוהו לרה''ר אותו אשר נגע בו שם טהור ואחר הכניסוהו לרה''י פעם שנית הנה אשר נגע בו בזה ברה''י טמא ואשר נגע בו ברה''י הראשונה קודם שיצא לרה''ר ישוב טהור מאחר שאמרנו שאשר שנגע בו ברה''ר טהור לפי שהוא שם בחזקת חי הנה מן הראוי שיהי' טהור אשר נגע בו לפני זה והוא ברה''י כי איך יאמר שהוא עתה ברה''ר חי ולפני זה כשהיה ברה''י היה מת זה יהיה שקר וזהו ענין אמרו רה''ר מפסקת ר''ל יסור משפט הספק הקודם ברה''י ולשון התוספת' בביאור מאמר רבי שמעון כן הוא ור''ש מטהר שהיה ר' שמעון אומר רה''ר מפסקת למפרע שאינו יכול לומר מת היה ברה''י וחי ברה''ר ואין הלכה כר''ש:
2
אַרְבָּעָה סְפֵקוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כֵּיצַד. הַטָּמֵא עוֹמֵד וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר, הַטָּהוֹר עוֹמֵד וְהַטָּמֵא עוֹבֵר, הַטֻּמְאָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטָהֳרָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהֳרָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטֻמְאָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סָפֵק הֶאֱהִיל סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל, סָפֵק הִסִּיט סָפֵק לֹא הִסִּיט, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:
R. Bartenura non traduit
הַטָּמֵא עוֹמֵד. מְצֹרָע עוֹמֵד תַּחַת הָאֹהֶל אוֹ תַּחַת הָאִילָן:
וְטָהוֹר עוֹבֵר. דֶּרֶךְ שָׁם, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, אוֹ סָפֵק הֶאֱהִיל הָאֹהֶל אוֹ הָאִילָן עַל שְׁנֵיהֶם וְנִטְמָא הַטָּהוֹר, סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל וְלֹא נִטְמָא. אוֹ שֶׁהָיָה הַטָּהוֹר עוֹמֵד וְהַמְּצֹרָע עוֹבֵר. פֵּרוּשׁ אַחֵר, כְּגוֹן הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה וְהַנְּבֵלָה בְּפִי הַכֶּלֶב, עָבְרוּ בֵּין הַטְּהוֹרִים, אוֹ הַטְּהוֹרִים עָבְרוּ בֵּינֵיהֶן, חֲכָמִים מְטַהֲרִים אִם סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לַטֻּמְאָה מָקוֹם, כְּדִתְנַן לְעֵיל פֶּרֶק הַזּוֹרֵק טֻמְאָה {ב}. וּלְפִי פֵּרוּשׁ זֶה, סָפֵק הֶאֱהִיל סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל לֵיכָּא לְאוֹקְמָא אַהַךְ רֵישָׁא דְּטָמֵא עוֹמֵד וְטָהוֹר עוֹבֵר, דִּבְטֻמְאַת אֹהֶל אֵין חִלּוּק בֵּין יֵשׁ מָקוֹם לַטֻּמְאָה {ג} בֵּין אֵין מָקוֹם לַטֻּמְאָה, כִּדְהוֹכַחְנוּ לְעֵיל פֶּרֶק הַזּוֹרֵק טֻמְאָה:
טֻמְאָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטָהֳרָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים. כְּגוֹן חֲנוּת הַפְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא. דְּסָבַר סָפֵק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְרַבִּים הַמְשֻׁתָּפִים בּוֹ, בָּתַר רְשׁוּת הַיָּחִיד אָזְלִינַן וּסְפֵקוֹ טָמֵא. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, בָּתַר רְשׁוּת הָרַבִּים אָזְלִינַן וּסְפֵקוֹ טָהוֹר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ב} בְּפֶרֶק ב' דְּעֵדֻיּוֹת מִשְׁנָה ז' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר בְּהַךְ דִּלְעֵיל, דְּהָתָם לֹא כָּתַב הָרַ''ב דְּאָדָם אוֹחֵז, וְהָכָא בְּאָדָם הָעוֹבֵר וְיֵשׁ בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל. וְהָרַמְבַּ''ם דִּמְפָרֵשׁ כְּפֵרוּשׁ רִאשׁוֹן פָּסַק הָתָם כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְהָכָא דְּלֹא כְּוָתֵיהּ: {ג} אֵין צָרִיךְ לָזֶה, דְּסָפֵק הֶאֱהִיל קָאֵי אַכַּזַּיִת מֵת בְּפִי הָעוֹרֵב דִּתְנַן נַמִּי הָתָם גַּבַּיְהוּ דְּשֶׁרֶץ וְחֻלְדָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
הספק הראשון שיהי' מצורע תחת אהל ועבר איש טהור לשם ונסתפק לו אם הגיע תחת אהל אחד עם המצורע ונטמא כפי מה שהתבאר בי''ג מנגעים או לא נהיה עמו באהל אחד והספק השני שיהיה איש טהור תחת אהל ועבר איש מצורע תחת זה אהל ונסתפק לו אם עמד המצורע בעת עברו ונטמא האיש הטהור או לא עמד כפי מה שביארנו שם [צ''ל ובזה] מזה הפרק אמר באחרית ההלכה ספק האהיל ספק לא האהיל והספק הג' שיהיה דבר טמא ברה''י ודבר טהור ברה''ר ונגע באחד מהן או הסיטו או האהיל עליו אם היה אחד מהן ממה שיטמא באהל ולא ידע אם נגע בדבר הטמא או בדבר הטהור והספק הרביעי שהדבר הטמא ברה''ר ודבר הטהור ברה''י ונפל הספק ג''כ באיזה מהן נגע ורבי יהושע ידין בטומאה בכל ספק מהן ואין הלכה כר' יהושע:
3
אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, עָלָה לְרֹאשׁוֹ, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. הִכְנִיס יָדוֹ לְחוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. חֲנוּת שֶׁהוּא טָמֵא וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָהוֹר. סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר. שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, נִכְנַס לְאַחַד מֵהֶן, סָפֵק לַטָּמֵא נִכְנַס סָפֵק לַטָּהוֹר נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָמֵא:
R. Bartenura non traduit
עָלָה לְרֹאשׁוֹ. רֹאשׁוֹ שֶׁל אִילָן חָשׁוּב רְשׁוּת הַיָּחִיד:
הִכְנִיס יָדוֹ לְחוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֻמְאָה. הַחוֹר חָשׁוּב רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס יָדוֹ לַחוֹר, כְּעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד דָּמֵי. וְאַף עַל גַּב דְּהָאִילָן וְהַחוֹר לֹא הֲווּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֵצֶל שַׁבָּת, הֲווּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֵצֶל טֻמְאָה {ד}:
חֲנוּת שֶׁהוּא טָמֵא וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. הַוְיָא כָּל הַחֲנוּת כֻּלָּהּ כְּטֻמְאָה הַמֻּנַּחַת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּכְשֵׁם שֶׁאִם הָיָה שֶׁרֶץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סָפֵק נָגַע בּוֹ סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָהוֹר, הָכָא נַמִּי סָפֵק נִכְנַס לַחֲנוּת זֶה סָפֵק לֹא נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה, סָפֵק לַטָּמֵא נִכְנַס סָפֵק לַטָּהוֹר נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָמֵא {ה}, דְּהַוְיָא לֵיהּ סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} הוֹאִיל וְאֵין הָאָדָם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם וְאֵינוֹ רָגִיל לַהֲלֹךְ בָּהֶן. הָרַמְבַּ''ם: {ה} דְּהָא וַדַּאי נִכְנַס לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
עוד יתבאר לך בזה הפרק שרשות היחיד לענין טומאה אין מתנאו שיהיה רה''י גם כן לענין שבת ולכן לא יעלה בלבבך שזה האילן בו תנאי בהעלותו או בעביו וכן החור אבל אין תנאי בזה אלא אע''פ שראש האילן והחור בהיות האדם אינו יכול להשתמש בהן אינו רגיל להלוך בהן הנה הן רה''י לטומא' טמא וספקו טמא וידוע הוא שהחנו' רה''י ואם היתה החנות טמא ופתחו ברה''ר הנה כלל החנויות כמו דבר טמא ברה''ר כמו שאילו השרץ ברה''ר וספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור ג''כ זה החנות הטמא אשר הוא ברה''ר אם נסתפק אם נכנס בו או לא נכנס ספיקו טהור אמנם אם נפל הספק באיזה חנות נכנס וכל אחד מהן רה''י הנה הוא ספק טומאה ברה''י אשר ספיקו טמא:
4
כֹּל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְרַבּוֹת סְפֵקוֹת וּסְפֵק סְפֵקוֹת, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא {ו}. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר {ז}. כֵּיצַד, נִכְנַס לְמָבוֹי וְהַטֻּמְאָה בֶחָצֵר {ח}, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, טֻמְאָה בַּבַּיִת, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, וַאֲפִלּוּ נִכְנַס, סָפֵק הָיְתָה שָׁם סָפֵק לֹא הָיְתָה שָׁם, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה שָׁם, סָפֵק שֶׁיֶּשׁ בָּהּ כַּשִּׁעוּר סָפֵק שֶׁאֵין בָּהּ כַּשִּׁעוּר, וַאֲפִלּוּ שֶׁיֶּשׁ בָּהּ, סָפֵק טֻמְאָה סָפֵק טָהֳרָה, וַאֲפִלּוּ טֻמְאָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, סְפֵק בִּיאָה, טָהוֹר. סְפֵק מַגַּע טֻמְאָה, טָמֵא:
R. Bartenura non traduit
סְפֵק בִּיאָה טָהוֹר. מִשּׁוּם דְּבָעִינַן דּוּמְיָא דְּסוֹטָה, דְּוַדַּאי נִסְתְּרָה אֶלָּא דְּסָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, דְּלֹא יָדְעִינַן אִם נִטְמֵאת, וְקַרְיֵהּ רַחֲמָנָא טְמֵאָה, דִּכְתִיב (בְּמִדְבַּר ד) וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה. אֲבָל סְפֵק בִּיאָה טָהוֹר:
Toss. Yom Tov non traduit
{ו} טָמֵא. דְּמִן הַדִּין אֲפִלּוּ חַד סָפֵק טָהוֹר דְּאוֹקְמַהּ אַחֲזָקָה, אֶלָּא דְּיָלְפִינַן מִסּוֹטָה, וְאִם כֵּן מַה לִּי חַד סָפֵק וּמַה לִּי כַּמָּה סְפֵקֵי. תּוֹסָפוֹת: {ז} טָהוֹר. אַיְדֵי קָתָנֵי. דְּהָא אֲפִלּוּ חַד סְפֵקָא טָהוֹר: {ח} וְהַטֻּמְאָה כוּ'. לֹא טֻמְאָה וַדָּאִית, אֶלָּא כְּלוֹמַר מַה שֶּׁמֵּבִיא עָלֵינוּ לְסַפֵּק אִם נִטְמָא אוֹתוֹ דָּבָר הוּא בֶּחָצֵר:
Rambam non traduit
ידוע שהחצר רה''י כמו הבית וכל זה דבור מבואר ואין הלכה כר''א:
5
נִכְנַס לְבִקְעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְטֻמְאָה בְּשָׂדֶה פְלוֹנִית, וְאָמַר, הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ הַשָּׂדֶה וְאִם לֹא נִכְנַסְתִּי, רַבִּי אֶלְעָזָר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין:
R. Bartenura non traduit
בִּקְעָה. שָׂדוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁהֵן חֲרוּשׁוֹת וּזְרוּעוֹת יֵשׁ לָהֶן דִּין רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁבְּנֵי אָדָם נִזְהָרִים מִלְּהַלֵּךְ עַל גַּבֵּי הַזְּרָעִים שֶּׁלֹא יַפְסִידוּ:
רַבִּי אֶלְעָזָר מְטַהֵר. דַּהֲוֵי לֵיהּ סְפֵק בִּיאָה, וְאֵין כָּל הַבִּקְעָה חֲשׁוּבָה כְּשָׂדֶה אַחַת, לְפִי שֶׁהַשָּׂדוֹת חֲלוּקִים בַּמֵּצָרִים שֶׁלָּהֶם:
Rambam non traduit
הבקעה. השדות אשר יחרשו ויזרעו והם בימות הגשמים רה''י לענין טומאה ושבת כמו שהתבאר בזה הפרק וסבת זה שבזה הזמן לא ילך בהן אדם לבלתי יפסידו ברגליהם ואם היה השדה מכלל השדות טמאה ואמר אני נכנסתי בזאת הבקעה אשר בה שדות הרבה ולא נודע אם הלך בזה השדה אם לא ר''א מטהר לפי שהוא ספק ביאה וחכמים מטמאים כפי העיקר אשר קדם מסברתם שספק טומאה ברה''י טמא בין שיהיה ספק ביאה או ספק נגיעה והלכה כחכמים:
6
סְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא, עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא נָגַעְתִּי. סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר, עַד שֶׁיֹּאמַר נָגַעְתִּי. אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים. שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת, וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא הֻזְכְּרוּ שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל, אֶלָּא שֶׁהֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. הַשְּׁבִילִים הַמְפֻלָּשִׁים לְבוֹרוֹת וּלְשִׁיחִים וְלִמְעָרוֹת וּלְגִתּוֹת {י}, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
R. Bartenura non traduit
עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא נָגַעְתִּי. לָאו דַּוְקָא שֶׁיֹּאמַר בָּרִי לִי שֶּׁלֹא נָגַעְתִּי, דְּהוּא הַדִּין הֵיכָא דְּאִיכָּא מִידִי לְמִתְלֵי בֵּיהּ שֶּׁלֹא נָגַע {ט}:
שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל. מָקוֹם עָגֹל וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְאֵין רֹב עַם יְכוֹלִין לָלֶכֶת בְּאוֹתָן שְׁבִילִין:
רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת. לָאו רְשׁוּת הַיָּחִיד מַמָּשׁ, אֶלָּא כַּרְמְלִית נִינְהוּ. וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁאֵינָהּ רְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן הָא דִּתְנַן בְּסָמוּךְ, הַבִּקְעָה בִּימוֹת הַחַמָּה רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת, לָאו רְשׁוּת הַיָּחִיד מַמָּשׁ, אֶלָּא כַּרְמְלִית. וְהַשְׁתָּא כָּל הָנֵי גַּוְנֵי דִּתְנַן הָכָא דַּהֲווּ רְשׁוּת הָרַבִּים, מַיְרֵי כְּגוֹן דְּלֵיכָּא תְּלָתָא בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד הַסָּפֵק, וַאֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן דְּרַבִּים מְצוּיִין שָׁם, כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמֵי. דְּאִי בִּדְאִיכָּא תְּלָתָא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא שֶׁנּוֹלַד הַסָּפֵק בָּהּ, אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים טָהוֹר, דְּיָלְפִינַן מִסּוֹטָה דַּהֲוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד, מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא תַּמָּן אֶלָּא תְּרֵי, בּוֹעֵל וְנִבְעֶלֶת:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} כִּדְמוּכָח בִּפְסָחִים דַּף ט'. הָרַ''שׁ. וְעַיֵּן שָׁם בַּתּוֹסָפוֹת דִּבּוּר הַמַּתְחִיל סָפֵק, דְּמוּכָח דְּדַוְקָא בִּסְפֵק סְפֵקָא וְאֶחָד מֵהֶן הוּא סָפֵק הָרָגִיל. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, עַד שֶׁיֹּאמַר וַדַּאי שֶּׁלֹא נִטְמֵאתִי: {י} לְבוֹרוֹת כוּ'. שֶׁיִּהְיֶה בְּרֹאשׁ הַמָּבוֹי חֲפִירָה בַּקַּרְקַע כְּמוֹ בּוֹר כוּ' וְיַעֲמֹד זֶה מְקוֹם כֹּתֶל וְיִשּׁוּב מָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ, לְפִי שֶּׁלֹא יוּכַל אָדָם לָבֹא מִצַּד אֶחָד וְלָצֵאת מִצַּד אַחֵר. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam non traduit
שבילי בית גלגול. מקומות [מוכנים] [כ''ה בד''נ.] לא ילך בהן המון העם. וענין מפולשי' לשיחין שיהיה בראש המבוי חפירה נחפרה בקרקע אם בור או שיח או מערה ויעמוד להן זה מקום כותל וישוב מבוי שאינו מפולש לפי שלא יוכל האדם לבא מצד אחד ולצאת מצד אחר וכבר ביארנו בראש שבת (דף ו.) ובשארית מסכת שבת (דף קיז.) ועירובין (דף כב:) משפטי רשויות שבת מה הן ובאלה השרשים אשר ביארנו שם תדע אי זה מקום יהיה רה''י ואיזה רה''ר לענון שבת בתנאי המבוארים בכל רשות מהן כפי מה שבארנו שם:
7
הַבִּקְעָה, בִּימוֹת הַחַמָּה {יא}, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים {יב}, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ:
R. Bartenura non traduit
וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. דְּבִימוֹת הַחַמָּה שְׁכִיחֵי אֱינָשֵׁי דְּאָזְלֵי בָּהּ לִקְצֹר וְלָדוּשׁ וְלַחֲרֹשׁ הַקַּרְקַע, לְזָרְעָהּ לַשָּׁנָה הַבָּאָה:
בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. שֶׁהִיא זְרוּעָה, אֵין אָדָם נִכְנָס לָהּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{יא} בִּימוֹת הַחַמָּה. מִשֶּׁתֵּעָקֵר הַתְּבוּאָה מִתּוֹכָהּ. תּוֹסֶפְתָּא: {יב} וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. מִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. שֶׁמִּשָּׁם וָאֵילָךְ גְּדֵלִים הַזְּרָעִים וּדְרִיסַת הָרֶגֶל מַזֶּקֶת לָהֶם:
Rambam non traduit
הבקעה בימות הקיץ ואע''פ שלא ילכו בה ההמון אך ישתמשו בה הקוצרים ועושה הקציר והדישה וחרישת הקרקע להכינה לזריעה במה שיבא ולכן נהיתה רה''ר לטומאה אמנם בימות הגשמים כאשר לא יכנס בה ולא ישתמש אדם אחר לפי שיפסידוה ברגליהן ולא לאחד מהן ג''כ שום עסק בה לפי שכבר נחרשה ונזרעה והגשמים ירדו תמיד ולא נשאר זולת לענין צמיחת התבואה לבד וכבר נתבאר במסכת שבת (דף ו.) שאמרם שהבקעה היא רה''י לענין שבת לומר שאינה רה''ר ואמנם היא כרמלית כמו שביארנו שם אלא אם יהיה לו מחיצה מוקפת בה גבוה מי''ט כי אז היא רה''י לשבת כמו שבארנו בש''ס ובתוספתא אמרו אלו הן ימות החמה משתעקר התבואה מתוכה ואלו הן ימות הגשמים משתרד רביעה שניה וכבר ביארנו זמן רביעה שניה פעמים רבות בפיאה ובנדרים ובזולתן:
8
בָּסִילְקִי, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד הוּא בַפֶּתַח הַזֶּה וְרוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין בַּפֶּתַח הַלָּז, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. וְאִם לָאו, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
R. Bartenura non traduit
בָּסִילְקִי. פְּלַטְיָא גְּדוֹלָה. וְהָכִי אָמְרִינַן בְּפֶרֶק ב' דְּיוֹמָא [דַּף כד] לִשְׁכַּת הַגָּזִית כְּמִין בָּסִילְקִי גְּדוֹלָה הָיְתָה:
וְרוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין. דְּכִי רוֹאֶה הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִים חֲשִׁיבָא רְשׁוּת הַיָּחִיד טְפֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Rambam non traduit
בסילקי. הוא בנין גדול מאד נמשך לרוחב הפתחים כמו המקומות אשר יבנו להקהיל העם והוא מבנין המלכים ולזה יאמרו בסילקי של מלכים ואין הלכה כרבי יהודה:
9
הַפָּרָן, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וְכֵן הַצְּדָדִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַצְּדָדִין, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ:
R. Bartenura non traduit
הַפָּרוֹן. דּוֹמֶה לְבָסִילְקִי, וְיֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פְּתָחִים מְכֻוָּנִים זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ {יג}:
וְכֵן הַצְּדָדִין. מִכָּאן וּמִכָּאן לַפָּרוֹן, חֲשִׁיבֵי נַמִּי רְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁרַבִּים מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּאוֹתָן צְדָדִין:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַצְּדָדִין רְשׁוּת הַיָּחִיד. שֶׁאֶמְצַע הַפָּרוֹן בִּלְבַד עָשׂוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רַבִּים, וְלֹא הַצְּדָדִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
Toss. Yom Tov non traduit
{יג} וְקָשֶׁה, לִפְלוֹג רַבִּי יְהוּדָה כְּמוֹ בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל. וּבְתוֹסֶפְתָּא גָּרְסִינַן בִּדְרַבִּי יְהוּדָה אִפְּכָא, וְאָתֵי שַׁפִּיר. וּבָרַ''שׁ מְפָרֵשׁ, פָּרוֹן, מִגְדָּל שֶׁשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ בְּתוֹךְ הַיָּם וְרוּחַ אַחַת לַיַּבָּשָׁה. וְאֵינוֹ עִנְיָן לְבָסִילְקִי דִּלְעֵיל:
Rambam non traduit
כבר נתבאר בתוספתא שזה הבנין אשר יקראוהו פרן הוא דומה לבסילקי ויהיה לו שני פתחים מכוונים זה כנגד זה כזאת הצורה וחכמים אומרים שכולו רשות הרבים לטומאה כאשר ישתמש ובהן הרבי' ור''מ אומר שהצדדין מהן אשר ישתמשו האנשי' הוא רשות היחיד לטומאה ובאמצע לבד רה''ר לטומאה ואין הלכה כר''מ:
10
הָאִסְטְוָנִית, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִים בָּזוֹ, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
R. Bartenura non traduit
הָאִסְטְוָנִית. מָקוֹם צַר כְּאַמָּה רֹחַב, גָּבוֹהַּ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה טְפָחִים, עוֹמֵד לִפְנֵי הַחֲנֻיּוֹת שֶׁהַסּוֹחֲרִים יוֹשְׁבִים שָׁם:
Rambam non traduit
כבר נתבאר בגמרת ושבת (שם) שהאיצטבא היא כרמלית ואמרנו פה רה''י לשבת רוצה לומר שהוא אינה רה''ר וכבר ביארנו תנאי כרמלית וגדרה בראש שבת:
פרק ז
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source