Chap. 4
1
הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב {א}. קְרָאָהּ אֶחָד, קְרָאוּהָ שְׁנַיִם, יָצְאוּ {ב}. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ. וְשֶׁלֹּא לְבָרֵךְ, לֹא יְבָרֵךְ. בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבְשַׁבָּת בַּמִּנְחָה, קוֹרִין שְׁלֹשָׁה {ד}, אֵין פּוֹחֲתִין וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן, וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם {ה} בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ {ו}:
R. Bartenura non traduit
הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב. רָצָה עוֹמֵד רָצָה יוֹשֵׁב:
קְרָאוּהָ שְׁנַיִם. בְּיַחַד:
יָצְאוּ. וְלֹא אָמְרִינַן שְׁנֵי קוֹלוֹת אֵין נִשְׁמָעִין כְּאֶחָד, דְּכֵיוָן דַּחֲבִיבָא לְהוּ {ג} יַהֲבֵי דַּעְתַּיְהוּ:
מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ. אַחֲרֶיהָ, יְבָרֵךְ. אֲבָל לְפָנֶיהָ חַיָּב לְבָרֵךְ בְּכָל מָקוֹם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, עַל מִקְרָא מְגִלָּה, וְשֶׁעָשָׂה נִסִּים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. בֵּין בַּלַּיְלָה בֵּין בַּיּוֹם. דִּקְרִיאָה שֶׁל יוֹם עִקָּר, דִּכְתִיב (אֶסְתֵּר ט) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים. וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּכֵיוָן שֶׁבֵּרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּלַּיְלָה לֹא יְבָרֵךְ בַּיּוֹם שֶׁהֶחֱיָנוּ. וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא:
וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה לַצִּבּוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן יְמֵי מְלָאכָה. וְשַׁבָּת בַּמִּנְחָה נַמִּי סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה הוּא, שֶׁהֲרֵי כָּל הַיּוֹם הָיוּ רְגִילִים לִדְרֹשׁ. וּמֵהַאי טַעְמָא נַמִּי אֵין מַפְטִירִין:
הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. הַמַּתְחִיל לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ. וְהָאַחֲרוֹן, הַחוֹתֵם שֶׁהוּא הַמַּשְׁלִים, מְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ. וְכָל שְׁאָר הַקּוֹרִין בַּתּוֹרָה אֵין מְבָרְכִין לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ {ז}. וְהָאִידְנָא נְהִיגֵי עַלְמָא דְּכֻלְּהוּ מְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, גְּזֵרָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִים וְלֹא שָׁמְעוּ הָרִאשׁוֹן שֶׁבֵּרֵךְ לְפָנֶיהָ וְיֹאמְרוּ אֵין בְּרָכָה בַּתּוֹרָה לְפָנֶיהָ, וּמִשּׁוּם הַיּוֹצְאִים וְלֹא יִשְׁמְעוּ הַחוֹתֵם מְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ וְהָרִאשׁוֹנִים לֹא בֵּרְכוּ, וְיֹאמְרוּ אֵין בְּרָכָה בַּתּוֹרָה לְאַחֲרֶיהָ:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וְיוֹשֵׁב. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתּוֹרָה, דְּאָמַר קְרָא [דְּבָרִים ה] וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, כִּבְיָכוֹל אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ בַּעֲמִידָה, וְהַקּוֹרֵא וּמַשְׁמִיעָהּ הוּא כְּדֶרֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִשְׁמִיעַ הַתּוֹרָה: {ב} יָצְאוּ. הַקּוֹרְאִין וְהַשּׁוֹמְעִין מִפִּי הַקּוֹרְאִין: {ג} דַּחֲדָשָׁה הִיא לוֹ. וְהִלְכָּךְ תַּנְיָא בַּגְּמָרָא מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתּוֹרָה שֶּׁלֹא יְהֵא קוֹרֵא אֶלָּא אֶחָד: {ד} שְׁלֹשָׁה. כְּנֶגֶד תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אִי נַמִּי כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים הָרְאוּיִין לִקְרוֹת בָּהּ. הָרַ''ן: {ה} וְהַחוֹתֵם. נִרְאֶה לִי דְּמִשּׁוּם כָּךְ נָהֲגֵי עַלְמָא לְמִקְרֵי אָדָם חָשׁוּב בָּאַחֲרוֹנָה, כְּדֵי שֶׁהוּא יִזְכֶּה בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְאַף עַל גַּב דְּהָאִידְנָא כֻּלְּהוּ מְבָרְכִין, מִכָּל מָקוֹם לְפִי תַּקָּנָה הַקְּדוּמָה לֹא בֵּרַךְ לָאַחֲרוֹנָה אֶלָּא הַחוֹתֵם שֶׁהוּא אַחֲרוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} וּלְאַחֲרֶיהָ. וְלֹא תַּלְיָא בְּמִנְהָג כְּמוֹ בִּמְגִלָּה, אֶלָּא חַיָּב הוּא לְבָרֵךְ. הָרַ''ן: {ז} מִשּׁוּם דִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה חֲשִׁיבָא חֲדָא מִצְוָה, וְכֻלְּהוּ הֲווּ כְּחַד גַּבְרָא. הָרַ''ן:
Rambam non traduit
הקורא את המגילה עומד ויושב כו': אמרו מקום שנהגו לברך יברך רוצה לומר אחר קריאת המגילה אבל לפניה על כל פנים צריך לברך לפי שהוא מצוה והעיקר אצלנו כל המצות כולם מברך עליהם עובר לעשייתם ויברך לפניה שלש ברכות על מקרא מגלה ושעשה נסים ושהחיינו ואחריה נהגו לברך הרב את ריבנו. וזכור אלו הדברים והוא שלא יקראו על ראש הצבור פחות מג' בני אדם ולא יקרא אדם אחד בספר פחות מג' פסוקים ולפיכך אם קראו י''ג פסוקים יקרא האחד מהם ד' פסוקים ולא יתחיל בפרשה פחות מג' פסוקים ואז יהיה ראוי לו שיפסיק הקריאה וירד ולא יניח מן הפרשה פחות מן ג' פסוקים ואז יהיה מותר לו להפסיק. כל אלו הם עקרים בקריאה על ראש בני אדם. והמתחיל לקרות בס''ת הוא חייב לברך אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וחותם נותן התורה והקורא אחרון שהוא משלים יברך לאחריו אשר נתן לנו תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו וחותם נותן התורה. ומה שסדרנו שבזמן הזה יברך כל אחד ואחד לפניה ולאחריה מפני הנכנסים בבהכ''נ שלא ראו אותו שבירך תחלה וכשרואין איש אחד שעולה וקורא בלא ברכה יחשבו כי הקורא בתורה אינו צריך ברכה לפניה וכמו כן הנמצאים בבהכ''נ שראו הראשון שירד ולא בירך ויצאו ולא ראו אחרון שבירך לאחריה יחשבו כי אין צריך לברך אחר קה''ת:
2
בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, קוֹרִין אַרְבָּעָה {ח}, אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן, וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ {י} וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. זֶה הַכְּלָל {יא}, כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּסָף וְאֵינוֹ יוֹם טוֹב, קוֹרִין אַרְבָּעָה. בְּיוֹם טוֹב, חֲמִשָּׁה. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שִׁשָּׁה. בְּשַׁבָּת, שִׁבְעָה. אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, אֲבָל מוֹסִיפִין {יב} עֲלֵיהֶן, וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ:
R. Bartenura non traduit
וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. דִּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד נַמִּי אִיכָּא בִּטּוּל מְלָאכָה, דִּמְלֶאכֶת דָּבָר הָאָבֵד מֻתֶּרֶת {ט}:
בְּיוֹם טוֹב חֲמִשָּׁה. דְּכָל דִּטְפֵי לֵיהּ מִלְּתָא מֵחַבְרֵיהּ, טָפֵי לֵיהּ גַּבְרָא. הִלְכָּךְ בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבַמּוֹעֵד דְּאִיכָּא קָרְבַּן מוּסָף קוֹרִין אַרְבָּעָה. יוֹם טוֹב דְּאִיכָּא בִּטּוּל מְלָאכָה קוֹרִין חֲמִשָּׁה. וְיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּעָנוּשׁ כָּרֵת קוֹרִין שִׁשָּׁה. שַׁבָּת דְּחִיּוּב סְקִילָה קוֹרִין שִׁבְעָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{ח} אַרְבָּעָה. וּלְפִי שֶּׁלֹא יִפְחַת לְכָל אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים כְּדִתְנַן לְקַמָּן, מִשּׁוּם הָכִי מַתְחִיל מִפָּרָשַׁת צַו שֶׁגַּם הִיא סִדְרָהּ שֶׁל יוֹם, שֶׁהֲרֵי מַקְרִיבִין תְּמִידִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאֵין מְדַלְּגִין וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת (כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּדַלְּגִין בַּתַּעֲנִיּוֹת הַוַיְחַל), שֶׁהֲרֵי לִפְעָמִים שֶׁהוּא בָּא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הָרַ''ן: {ט} וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ הַנָּשִׁים אֵינָן עוֹשׂוֹת מְלָאכָה כוּ' וְלֹא חָמִיר מֵחֹל הַמּוֹעֵד דְּאָסוּר לַכֹּל. וּמְסַיֵּם רַשִׁ''י וְאֵין מַפְטִיר בַּנָּבִיא מֵהַאי טַעֲמָא גוּפֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} הַפּוֹתֵחַ כוּ'. מִשּׁוּם הָכִי הֲדַר תָּנֵי לַהּ הָכָא וְכֵן לְקַמָּן, דַּהֲוָה סַלְקָא דַּעְתָּךְ דְּכָל דִּטְפֵי מִלְּתָא מֵחַבְרֵיה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, מִשּׁוּם הָכִי אִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי לְכֻלְּהוּ. תּוֹסָפוֹת: {יא} זֶה הַכְּלָל. סִימָנָא בְּעַלְמָא יָהִיב, דְּלֹא תֵּימָא יוֹם טוֹב וְחֹל הַמּוֹעֵד כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, אֶלָּא נְקֹט הַאי כְּלָלָא בְּיָדְךָ כָּל דִּטְפֵי לֵיהּ מִלְּתָא מֵחַבְרֵיהּ טָפֵי לֵיהּ גַּבְרָא. גְּמָרָא: {יב} מוֹסִיפִין כוּ'. אַכֻּלְּהוּ קָאֵי, דְּכֵיוָן שֶׁאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן, דְּלֵיכָּא לְמֵיחָשׁ מִשּׁוּם בִּטּוּל מְלָאכָה. וַאֲחֵרִים מְפָרְשִׁים דִּנְהִי דְּאֵין פּוֹחֲתִין קָאֵי אַכֻּלְּהוּ, אֲבָל מוֹסִיפִין אַשַּׁבָּת קָאֵי בִּלְחוּד. הָרַ''ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
בראשי הדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה כו': אמרו זה הכלל סימן בעלמא לפי שאין לנו יום שיש בו מוסף ואינו י''ט אלא מה שנזכר וכל זה מבואר ואמת. ובכ''מ שיאמר מברך לפניה ולאחריה רוצה לומר על דרך החיוב כמו שבארנו:
3
אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע, וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם {טז}, וְאֵין קוֹרִין {יז} בַּתּוֹרָה, וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא, וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב, וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים {כ} וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים וּבִרְכַּת חֲתָנִים, וְאֵין מְזַמְּנִין בַּשֵּׁם, פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבַקַּרְקָעוֹת, תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. וְאָדָם, כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
R. Bartenura non traduit
אֵין פּוֹרְסִין עַל שְׁמַע. עֲשָׂרָה {יג} שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחַר שֶׁקָּרְאוּ צִבּוּר אֶת שְׁמַע, עוֹמֵד אֶחָד וְאוֹמֵר קַדִּישׁ וּבָרְכוּ וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה {יד} שֶׁלִּפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע. פּוֹרְסִין, לְשׁוֹן פְּרוּסָה, כְּלוֹמַר חֲצִי דָּבָר, מִשְּׁתֵּי בְּרָכוֹת שֶׁלִּפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע אוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת:
וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה. שְׁלִיחַ צִבּוּר {טו}:
וְאֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶן. לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים:
וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה. בְּצִבּוּר. וְכָל הָנֵי אֵין נַעֲשִׂים בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כב) וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לֹא יְהֵא בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, כְּתִיב הָכָא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב הָתָם (בְּמִדְבָּר טו) הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, מַה לְּהַלָּן עֲשָׂרָה, שֶׁאֵין עֵדָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה {יח}, אַף כָּאן עֲשָׂרָה:
וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב. לְמֵת, כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ הָיוּ יוֹשְׁבִים שֶׁבַע פְּעָמִים לִכְבוֹד הַמֵּת {יט}, וְאוֹמְרִים עַל כָּל פֶּרֶק וּפֶרֶק שֶׁל הֶסְפֵּד עִמְדוּ יְקָרִים עֲמֹדוּ, שְׁבוּ יְקָרִים שֵׁבוּ. וּבְבָצִיר מֵעֲשָׂרָה לַאו אֹרַח אַרְעָא:
בִּרְכַּת אֲבֵלִים. בִּרְכַּת רְחָבָה. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּרָכָה כְּנֶגֶד אֲבֵלִים, וּבְרָכָה כְּנֶגֶד הַמְּנַחֲמִים כוּ', כְּדִמְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת [דַּף ח]:
וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה כְּשֶׁחוֹזְרִין מִן הַקֶּבֶר וּמְנַחֲמִין אֶת הָאֲבֵלִים, וְאֵין שׁוּרָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה:
וּבִרְכַּת חֲתָנִים. שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁאוֹמְרִים לֶחָתָן:
וְאֵין מְזַמְּנִין. כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ, בָּצִיר מֵעֲשָׂרָה לָאו אֹרַח אַרְעָא:
וְהַקַּרְקָעוֹת. שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, הַבָּא לִפְדּוֹתָן צָרִיךְ עֲשָׂרָה וְאֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן, דַּעֲשָׂרָה כֹּהֲנֵי {כא} כְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת הֶקְדֵּשׁוֹת, שְׁלֹשָׁה בַּעֲרָכִין וּשְׁלֹשָׁה בַּבְּהֵמָה וְאַרְבָּעָה בַּקַּרְקָעוֹת:
וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אִם אָמַר דָּמַי עָלַי, שָׁמִין אוֹתוֹ כְּעֶבֶד {כב}, וְעֶבֶד אִתְקַשׁ לַקַּרְקָעוֹת, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כה) וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם {כג}. וְכִי הֵיכִי דִּבְקַרְקָעוֹת בָּעִינַן עֲשָׂרָה וְחַד מִנַּיְהוּ כֹּהֵן, הָכִי נַמִּי בָּאָדָם:
Toss. Yom Tov non traduit
{יג} שֶׁהִתְפַּלְּלוּ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הָרַ''ן: {יד} מִפְּנֵי קְדֻשָּׁה שֶׁבָּהּ, שֶׁאֵינָם רַשָּׁאִים לְאָמְרָהּ בְּיָחִיד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּיָחִיד רַשַּׁאי לְאָמְרָהּ, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא סִפּוּר הַאֵיךְ הַמַּלְאָכִים מַקְדִּישִׁים כוּ', וְהָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא דְּכֵיוָן שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר בָּרְכוּ עַל כָּל פָּנִים צְרִיכִין לְבָרֵךְ שׁוּם בְּרָכָה, שֶׁאִם לֹא כֵּן הָיוּ נִרְאִים כְּאִלּוּ הֵם כּוֹפְרִים חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאוֹמֵר לָהֶם לְבָרֵךְ וְאֵינָם חֲפֵצִים, וּלְכָךְ אוֹמְרִים בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב טַעַם מִנְהָגֵנוּ: {טו} לִכְאוֹרָה מִכָּאן רְאָיָה לְדִסְבִירָא לֵיהּ דְּבִקְדֻשָּׁה דִּבְיוֹצֵר אוֹר יָחִיד רַשַּׁאי לְאָמְרָהּ, וּלְכָךְ אַשְׁמְעִינַן דְּבִשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה דְּבִלְשׁוֹן נְקַדֵּשׁ בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה לֹא. וְהָרַ''ן פֵּרֵשׁ בְּדֶרֶךְ אַחֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {טז} אֶת כַּפֵּיהֶם. דִּכְתִיב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם, וּכְתִיב כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲשָׂרָה מַשְׁמַע, כִּדְיָלְפִינַן מִוְּנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִיהוּ הָנֵי כֻּלְּהוּ אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא נִינְהוּ, דְּסֵדֶר תְּפִלָּה גּוּפָא מִדְּרַבָּנָן. הָרַ''ן: {יז} קוֹרִין כוּ' מַפְטִירִין כוּ'. דְּתַקַּנְתָּא דְּרַבָּנָן הוּא, וְלֹא תִּקְּנוּ אֶלָּא בְּצִבּוּר. הָרַ''ן. וְזֶה שֶׁכָּתַב דְּרַבָּנָן הַיְנוּ שֶׁאֵינָן מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֲבָל יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהוּא תַּקַּנְתָּא דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: {יח} שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי מְרַגְּלִים עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת, שֶׁהָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר, וְיָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. גְּמָרָא: {יט} וְהָרוֹצֶה לְסָפְדוֹ יִסְפֹּד. רַשִׁ''י. וְהָרַשְׁבַּ''ם כָּתַב לְנַחֵם אֲבֵלִים אוֹ לְהַרְבּוֹת צַעַר בְּכִי וְלָתֵת אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כוּ': {כ} בִּרְכַּת אֲבֵלִים. בַּגְּמָרָא בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּעֲשָׂרָה וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן. בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן: {כא} וְלַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ לֹא מָנִינַן, דְּלָאו בְּשׁוּמָא כְּתִיב. אֶלָּא וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן, כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. רַשִׁ''י: {כב} כַּמָּה הוּא יָפֶה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר עֶבֶד עִבְרִי, דְּזֶה הוּא שָׁוֶה לְהִמָּכֵר: {כג} לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה. גְּמָרָא. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דִּקְרָא בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי כְּתִיב, וּמְנָלָן דְּעֶבֶד עִבְרִי אִתְקָשׁ:
Rambam non traduit
אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה כו': אמר השם ונקדשתי בתוך בני ישראל. ובאה הקבלה כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה. ופורסין על שמע היא הפריסה וההצעה שהיא קידם קריאת שמע רוצה. לומר שיסדר אדם אחד יוצר ואהבה. ועוברין לפני התיבה הוא שיתמנה אחד להתפלל בקהל. ומעמד ומושב הוא כשהיו מתקבצים בני אדם ללוות את המת ובאין לסופדו שהיה אדם אחד ספדן ואומר להם בפרק מפרקי ההספד עמדו יקרים עמדו שבו יקרים שבו ואין מטריחין כל זה הטורח אא''כ היו עשרה או יותר. וכשיאמר אדם ערכי עלי והערכים פסוקים וידועים הם כבר בלשון התורה ואין לו לזה המעריך מה שיתן אלא אחוזתו הכהן הממונה על ההקדשות יקח מאותה אחוזה דמי הערך שנתחייב בו לפני עשרה מישראל ואחד מהם כהן שיסכימו כולם שזו שוה זה הערך ואז ירד לתוכה וכן כשאמר דמי ערכי עלי שהוא חייב במה שישומו אותו כעבד הנמכר בשוק ויתן דמיו כמו שיתבאר בערכין ג''כ צריך זה שישומו אותו י' בני אדם ואחד מהם כהן ויתן כפי שומתן וזה ענין באמרם ואדם כיוצא בהם ענינו כקרקעות וזה שאמרו תשעה וכהן אינו תנאי אבל הוא רשות כי אם הם ט' מישראל דיו לפי שפרשת ערכים נשנית בה מלת כהן י' פעמים ובאה הקבלה כי כהן אחד בלבד יספיק לנו וכל מה שנשנה כהן הוא רבוי אחר רבוי למעט ואפילו ישראל:
4
הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יִפְחֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְסוּקִים {כד}. לֹא יִקְרָא לַמְּתֻרְגְּמָן {כה} יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד, וּבַנָּבִיא שְׁלֹשָׁה. הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת, קוֹרִין אֶחָד אֶחָד. מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה {כו}. וְעַד כַּמָּה הוּא מְדַלֵּג, עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְסֹק הַמְּתֻרְגְּמָן:
R. Bartenura non traduit
וְלֹא יִקְרָא לַמְּתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד. שֶׁלֹּא יִטְעֶה הַמְּתֻרְגְּמָן, שֶׁמְּתַרְגֵּם עַל פֶּה:
וּבַנָּבִיא שְׁלֹשָׁה. אִם יִרְצֶה. וְלֹא אִכְפַּת לָן אִם יִטְעֶה, דְּלֹא נַפְקָא לָן הוֹרָאָה מִנַּיְהוּ:
וְאִם שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת. כְּגוֹן כִּי כֹה אָמַר ה' חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם, כִּי כֹּה אָמַר ה' מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָּרִאשׁוֹנָה, וְעַתָּה מַה לִּי פֹה נְאֻם ה', הֵם שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מִקְרָאוֹת רְצוּפִים:
מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא. מִפָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, וַאֲפִלּוּ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן:
וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים. אֲבָל בְּעִנְיָן אֶחָד מְדַלְּגִין, כְּמוֹ שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹרֵא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים פָּרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, וּמְדַלֵּג וְקוֹרֵא אַךְ בֶּעָשׂוֹר:
עַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתֻּרְגְּמָן. הַמְדַלֵּג בֵּין בַּתּוֹרָה בְּעִנְיָן אֶחָד, בֵּין בַּנָּבִיא וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, לֹא יִשְׁהֶא אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיַּשְׁלִים הַמְּתֻרְגְּמָן לְתַרְגֵּם {כז} מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְתַרְגֵּם, שֶׁאֵין כָּבוֹד לַצִּבּוּר לַעֲמֹד שָׁם בִּשְׁתִיקָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{כד} מִשְּׁלֹשָׁה פְסוּקִים. כְּנֶגֶד תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים: {כה} לַמְּתֻרְגְּמָן. מִימוֹת עֶזְרָא נָהֲגוּ שֶׁיְּהֵא שָׁם תֻּרְגְּמָן מְתַרְגֵּם לָעָם מַה שֶּׁהַקּוֹרֵא קוֹרֵא בַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ עִנְיַן הַדְּבָרִים. הָרַמְבַּ''ם. וְנָפְקָא לֵיהּ מִגְּמָרָא דְּסוֹטָה וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר זֶה מִקְרָא, מְפֹרָשׁ זֶה תַּרְגּוּם. כֶּסֶף מִשְׁנֶה: {כו} בַּתּוֹרָה. שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹפֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵין לִבּוֹ מְיֻשָּׁב לִשְׁמֹעַ. רַשִׁ''י: {כז} הָרַמְבַּ''ם. וְהָרַאֲבָ''ד כָּתַב דִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה אֵינוֹ כֵּן, דְּלִדְבָרָיו הֲוָה לֵיהּ לְמֵימָר עַד כְּדֵי שֶׁיִּפְסֹק הַתֻּרְגְּמָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים כו': אם היו שלשתן ג' פרשיות כמו הפרשה שבישעיה (נ''ב) כה אמר ה' חנם. כה אמר ה' אלהים מצרים. ועתה מה לי פה וגו'. כמו אלו הג' פסוקים לא יקראם כולם לתורגמן ואח''כ יתרגם אבל קורא אותם אחד אחד ואין מדלגין בתורה בשני ענינים אבל בענין אחד כמו באחרי מות ואך בעשור לחדש מדלגין ובנביאים אפילו מענין לענין והתנאי בשניהם שלא ישהה אלא כדי שישלים התורגמן לתרגם הפסוק שהיא מתרגם או הג' פסוקים אם הוא מתרגם בנביא:
5
הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא, הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָיָה קָטָן, אָבִיו אוֹ רַבּוֹ {ל} עוֹבְרִין {לא} עַל יָדוֹ:
R. Bartenura non traduit
הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא. מִי שֶׁרָגִיל לְהַפְטִיר בַּנָּבִיא {כח}, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע בָּרַבִּים:
וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה. לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בַּתְּפִלָּה, הוֹאִיל וּמַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ לְהַפְטִיר דַּהֲוֵי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּבוֹדוֹ {כט}, תִּקְּנוּ לוֹ אֶת זוֹ לִכְבוֹדוֹ:
וְאִם הָיָה קָטָן. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְלֹא לִפְרֹס עַל שְׁמַע:
אָבִיו אוֹ רַבּוֹ. עוֹבְרִים לִפְנֵי הַתֵּבָה:
עַל יָדוֹ. בִּשְׁבִילוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{כח} כְּלוֹמַר מִי שֶׁעָתִיד לְהַפְטִיר, דְּמִסְּתָמָא פְּרִיסַת שְׁמַע קֹדֶם שֶׁקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה הוּא, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּבָר בָּא לוֹ. וְתֵדַע דְּמֵהַאי טַעֲמָא הָאִידְנָא אֵין פּוֹרְסִין כְּלָל בְּיוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפְטָרָה, לְפִי שֶׁכְּבָר בָּאוּ הַכֹּל: {כט} דְּלֹא חַשְׁבֵי לֵיהּ עַלְמָא לִקְרֹא, מִשּׁוּם דְּאִיתָא אֲפִלּוּ בְּקָטָן. הָרַ''ן: {ל} אָבִיו אוֹ רַבּוֹ כוּ'. וְיִהְיֶה כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ מַפְטִיר בַּנָּבִיא, כֵּיוָן שֶׁהוּא תַּלְמִידוֹ אוֹ בְּנוֹ וְהַכֹּל שָׁוֶה. הָרַמְבַּ''ם: {לא} עוֹבְרִין. פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע וְעוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה. הָרַ''ן:
Rambam non traduit
המפטיר בנביא הוא פורס על שמע כו': משום כבוד עצמו תקנו לו חכמים זה מאחר שהוא ממציא עצמו להפטיר ראוי הוא שיעשו על ידיו אלו המעשים המשובחים וכשהמפטיר בנביא קטן שאי אפשר לו לעבור לפני התיבה עד שיתמלא זקנו אביו או רבו יורדין במקומו לאלו הדברים ויהיה כאלו הוא עצמו מפטיר בנביא כיון שהוא תלמידו או בנו והכל שוה:
6
קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. פּוֹחֵחַ {לב} פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. סוּמָא {לג} פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו, אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע:
R. Bartenura non traduit
קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה. וְיֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁאָמְרוּ דַּוְקָא מִשְּׁלִישִׁי וָאֵילָךְ:
אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע. לְפִי שֶׁהוּא בָּא לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, וְכָל שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן:
וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. אִם הוּא כֹּהֵן, שֶׁאֵין כָּבוֹד לַצִּבּוּר שֶׁיִּהְיוּ כְּפוּפִין לְבִרְכָתוֹ:
פּוֹחֵחַ. בְּגָדָיו קְרוּעִים וּזְרוֹעוֹתָיו נִרְאִים מִבַּחוּץ. עָרֹם וְיָחֵף, מְתַרְגְּמִינַן פּוֹחֵחַ וְיָחֵף:
פּוֹרֵס עַל שְׁמַע. שֶׁהֲרֵי הוּא מְחֻיָּב בַּדָּבָר:
אֲבָל אֵינוֹ קוֹרֵא בַתּוֹרָה. מִפְּנֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה. וְכֵן לִפְנֵי הַתֵּבָה וְכֵן לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁגְּנַאי הוּא לַצִּבּוּר:
סוּמָא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מְאוֹרוֹת יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה מִן הַמְּאוֹרוֹת, שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹאִין אוֹתוֹ וּמַצִּילִין אוֹתוֹ מִן הַמִּכְשׁוֹלִים:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרֹס. שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ הֲנָאָה מֵהֶם לְעוֹלָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{לב} פּוֹחֵחַ כוּ'. שֶּׁלֹא הָיוּ עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּפְרִיסַת שְׁמַע. וְכֵן רַשַּׁאי לְתַרְגֵּם דְּתַרְגּוּם לָאו חֲשִׁיבוּתָא, כֻּלֵּי הַאי, דְּקָטָן מְתַרְגֵּם. הָרַ''ן: {לג} סוּמָא כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁבִּכְלָלָהּ שֶׁל הַפְּרִיסָה הִיא בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ''ב לְעֵיל בְּמִשְׁנָה ג':
Rambam non traduit
קטן קורא בתורה ומתרגם כו': קטן קורא בתורה אמר אחד מן הגאונים האחרונים כי זה אחר השלישי. ופוחח הוא שיהיה הבגד שעליו נקרע העליון ממנו עד שכתפיו ולבו נראין ערומין דמתרגמינן ערום ויחף פחח ויחף. ואין הלכה כר' יהודה באמרו כי מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע שאע''פ שלא נהנה מאורם שיראה נהנה מפעולתם בעולם ר''ל הפעולות הבאים מאורם בעוה''ז:
7
כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָיו מוּמִין {לד}, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסְטִיס {לו} וּפוּאָה, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין {לז} בּוֹ:
R. Bartenura non traduit
כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָיו מוּמִין. וְכֵן בְּפָנָיו אוֹ בְּרַגְלָיו:
לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לַעֲלוֹת בְּסַנְדְּלֵיהֶן לַדּוּכָן {לה}, וְאִם יֵשׁ מוּמִין בְּרַגְלָיו יִסְתַּכְּלוּ בּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָבֹאוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּיָדָיו, וְהַמִּסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶן עֵינָיו כֵּהוֹת, [חֲגִיגָה ט''ז ע''א], לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בֵּין יְדֵיהֶם:
אִסְטִיס. צִבְעוֹ דּוֹמֶה לַתְּכֵלֶת:
פּוּאָה. שָׁרָשִׁים אֲדֻמִּים שֶׁצּוֹבְעִים בָּהֶם אָדֹם. וּמַסִּיק בַּגְּמָרָא שֶׁאִם הָיָה דָּשׁ בְּעִירוֹ, כְּלוֹמַר רָגִיל עִמָּהֶם וְכֻלָּם יוֹדְעִים בַּמּוּמִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹ בַּצֶּבַע שֶׁבְּיָדָיו, אוֹ שֶׁרֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מְלַאכְתָּן בְּכָךְ, מֻתָּר, דְּשׁוּב אֵין מִסְתַּכְּלִים בּוֹ:
Toss. Yom Tov non traduit
{לד} מוּמִין. כְּגוֹן שֶׁהֵן בּוֹהַקָנִיּוֹת אוֹ עֲקֻמּוֹת אוֹ עֲקוּשׁוֹת. גְּמָרָא. וּפֵרוּשׁ בּוֹהַקָנִיּוֹת מִלְּשׁוֹן בֹּהַק דִּקְרָא, וַעֲקֻמּוֹת פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י כְּפוּפוֹת, וַעֲקוּשׁוֹת לְצִדְדֵיהֶן. רַשִׁ''י. וְהָרַ''ן פֵּרֵשׁ עֲקֻמּוֹת שֶׁנִּתְעַקְּמָה יָדוֹ אֲחוֹרַנִּית, וַעֲקוּשׁוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחְלֹק אֶצְבְּעוֹתָיו: {לה} שֶׁכֵּן תִּקֵּן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְטַעֲמָא בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה [דַּף מ], דִּלְמָא אַפְסִיק לֵיהּ רְצוּעָה וְאָזֵיל לֵיהּ לְמִקְשָׁר, וְיֹאמְרוּ דִּלְהָכִי אָזֵיל לֵיהּ שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה: {לו} אִסָּטִיס. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁצּוֹבֵעַ הַיָּדַיִם. הָרַמְבַּ''ם: {לז} מִסְתַּכְּלִין. נִרְאֶה לִי דְּקָאֵי אַכֻּלָּהּ מַתְנִיתִין, דְּהָא טַעֲמָא דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי מִשּׁוּם הָכִי הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ''ב, וְלֹא פְּלִיגֵי אֶלָּא דְּתַנָּא קַמָּא אָמַר מוּמִין וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר צֶבַע:
Rambam non traduit
כהן שיש בידו כו': ואסטיס צבע כדמות תכלת ובערבי פל''ג. ופואה שרשים דקים אדומים שצובעין בהם אודם ובערבי פוו''ה. וכמו כן כל דבר שצובע הידים. אמנם אם היו רוב בני אותה העיר צובעי ידים מפני שמתעסקים באותו צבע מותר לו לישא את כפיו שהרי נסתלק טעם מפני שהעם מסתכלין בו:
8
הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בִצְבוּעִין, אַף בִּלְבָנִים לֹא יַעֲבֹר. בְּסַנְדָּל {לח} אֵינִי עוֹבֵר, אַף יָחֵף לֹא יַעֲבֹר. הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ עֲגֻלָּה, סַכָּנָה וְאֵין בָּהּ מִצְוָה. נְתָנָהּ עַל מִצְחוֹ אוֹ עַל פַּס יָדוֹ, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. צִפָּן זָהָב, וּנְתָנָהּ עַל בֵּית אֻנְקְלִי שֶׁלּוֹ, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים:
R. Bartenura non traduit
אַף בִּלְבָנִים לֹא יַעֲבֹר. חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא מִינוּת נִזְרְקָה בּוֹ, דְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מַקְפִּידִין בְּכָךְ:
הָעוֹשֶׂה תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ עֲגֻלּוֹת. כֶּאֱגוֹז אוֹ כְּבֵיצָה:
סַכָּנָה. שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס בְּרֹאשׁוֹ {לט}:
וְאֵין בָּהּ מִצְוָה. דִּתְפִלִּין מְרֻבָּעוֹת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי:
הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ מִינוּת. שֶׁבּוֹזִים דִּבְרֵי חֲכָמִים וְהוֹלְכִים אַחַר מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא, וְאוֹמְרִים בֵּין עֵינֶיךָ מַמָּשׁ, עַל יָדְךָ מַמָּשׁ. וַחֲכָמִים לָמְדוּ בִּגְזֵרָה שָׁוָה {מ} בֵּין עֵינֶיךָ, בִּמְקוֹם שֵׂעָר שֶׁבָּרֹאשׁ, מְקוֹם שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵס {מא}. עַל יָדְךָ, בְּגֹבַהּ הַיָּד, קִבֹּרֶת {מב} בְּרֹאשׁ הַזְּרוֹעַ, שֶׁתְּהֵא כְּנֶגֶד הַלֵּב:
צִפָּן זָהָב וְכוּ'. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (שְׁמוֹת יג) לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ, מִן הַמֻּתָּר בְּפִיךָ, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מֵעוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְלֹא מִזָּהָב:
וּנְתָנָהּ עַל בֵּית אֻנְקְלִי. עַל בֵּית יָד {מג} הַמַּלְבּוּשׁ מִבַּחוּץ. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר לְךָ לְאוֹת, וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת:
הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים. בְּנֵי אָדָם הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם {מד} חוּץ מִדַּעַת הַחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{לח} בְּסַנְדָּל. שֶׁדֶּרֶךְ אֶפִּיקוֹרְסִים הָיָה לְהַקְפִּיד בְּכָךְ, וּמִשּׁוּם הָכִי אַף יָחֵף לֹא יַעֲבֹר. אִי נַמִּי כֵּיוָן שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַקְפִּיד חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הִרְהוּרִים שֶׁל שְׁטוּת עָלוּ בְּלִבּוֹ וְנִזְרְקָה בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסִיּוּת. הָרַ''ן: {לט} זוֹ לְשׁוֹן הֶעָרוּךְ, פְּעָמִים שֶׁנּוֹפֵל עַל פָּנָיו בְּרַחוּם וְחַנּוּן וְיִרְצְצוּ אֶת מֹחוֹ. וְרַשִׁ''י כָּתַב סַכָּנָה שֶׁיִּכָּנֵס בַּפֶּתַח וְיַכֶּה רֹאשׁוֹ בָּאַסְקֻפָּה שֶּׁלֹא יִכָּנְסוּ הַתְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ: {מ} מְנָחוֹת דַּף ל''ז: {מא} בְּרַיְתָא שָׁם. וְהַמְכֻוָּן שֶׁמִּבֵּין עֵינֶיךָ, מְקוֹם הַתְחָלַת הַשֵּׂעָר, בְּכָל מָקוֹם שֶׁמֹּחַ שֶׁל תִּינוֹק רוֹפֵס הוּא מְקוֹם תְּפִלִּין. וּפֵרוּשׁ רוֹפֵס מִתְרַכֵּךְ. וְנִרְאָה לִי שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ [מִשְׁלֵי ו], שֶׁעִנְיָנוֹ הַהַכְנָעָה וְהָרְכִיכוּת בִּדְבָרִים רַכִּים: {מב} פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן קְבוּצַת בָּשָׂר, כְּמוֹ [בָּבָא בַּתְרָא ה.] קִבּוֹרָא דַּאֲהִינִי. תּוֹסָפוֹת: {מג} וְעַבְדֵי הָכִי מִשּׁוּם דִּכְתִיב לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְכֵיוָן שֶׁהֵם לְאוֹת סְבוּרִין הֵן שֶׁרָאוּי שֶׁיֵּרָאוּ לַכֹּל, וְלֹא דָּרְשׁוּ וְהָיוּ לְךָ כוּ'. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא פֵּרֵשׁ אֶלָּא בֵּית יָד, דְּאִלּוּ בְּשֶׁל רֹאשׁ אַדְּרַבָּה כְּתִיב [דְּבָרִים כח] וְרָאוּ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ, וְאָמְרוּ זוּ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. הָרַ''ן.: {מד} וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ''ן, קָרוֹב לְאֶפִּיקוֹרֶס הוּא, אֲבָל אֶפִּיקוֹרֶס גָּמוּר לֹא הֲוֵי, דְּהָא לֹא עָקַר גְּזֵרָה שָׁוָה, דְּהָא מְנִיחָהּ בִּמְקוֹם הַקִּבֹּרֶת:
Rambam non traduit
האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין כו': על מצחו או על פס ידו פי' שישים של ראש על מצחו או של יד על פס ידו ה''ז דרך טועים לפי שהוא הולך אחר לשון התורה ממש לפי דעתו. על בית אונקלי שיתלה אותם על זרועו או כתפו או שיתן אותה בחיקו. והחיצונים הם הכופרים בתורה בכל ואינם מאמינים ממנה לא תורה שבכתב ולא תורה שבע''פ. ואין ראוי לומר יברכוך טובים לפי שהשם יתברך מברכים אותו טובים ורעים כמו שכתוב מי לא יראך מלך הגוים. ועל קן צפור יגיעו רחמיך לפי שהטעם אינו צד רחמניות מהשם יתברך באומרו לא תקח האם על הבנים אבל היא גזרת הכתוב. ועל טוב יזכר שמך מפני ששמו נזכר על טוב ועל רע כמו שאמרו מברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. ואם אמר מודים מודים משתקין אותו מפני שנראה כאלו ההודאה לשתי רשויות וההודאה אינה אלא לאחד והמכנה בעריות הוא שיכנה וישים כנוי הנסתר במקום כינוי הנוכח ויאמר במקום אביך ואמך ואחותך אביו ואמו ואחותו. ואם תרגם מזרעך לא תתן להעביר למולך ומזרעך לא תתן לארמיותא הנה הפך הלשון ממשמעותן בכל וכוונת הפסוק לשם איסור עבודת המולך:
9
הָאוֹמֵר יְבָרְכוּךָ טוֹבִים, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ, וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ, מוֹדִים מוֹדִים, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הַמְכַנֶּה בָעֲרָיוֹת, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ {מה}. הָאוֹמֵר {מו}, וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ (ויקרא יח), וּמִזַרְעָךְ לֹא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִנְזִיפָה:
R. Bartenura non traduit
יְבָרְכוּךָ טוֹבִים הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ מִינוּת. שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְצָרֵף עִמָּהֶם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲגֻדַּת תַּעֲנִיּוֹתֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רַע וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב עִם סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת:
עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁהִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ עַל קַן צִפּוֹר וְגָזַרְתָּ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים (דְּבָרִים כב), כֵּן חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. מַשְׁתִּיקִין אוֹתוֹ, שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים, וְהֵם אֵינָן אֶלָּא גְּזֵרוֹת:
וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ. עַל טוֹבָתְךָ נוֹדֶה לְךָ. מַשְׁתִּיקִין אוֹתוֹ, שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה:
מוֹדִים מוֹדִים. דְּמֵחֲזֵי כִּשְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת, כְּמוֹדֶה וּמְקַבֵּל עָלָיו שְׁנֵי אֱלֹהוּת:
הַמְּכַנֶּה בָעֲרָיוֹת. שֶׁדּוֹרֵשׁ פָּרָשָׁה שֶׁל עֲרָיוֹת בִּלְשׁוֹן כִּנּוּי, שֶׁאוֹמֵר דְּלֹא בָּעֲרָיוֹת מַמָּשׁ דִּבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא שֶׁלֹּא יְגַלֶּה קְלוֹן אָבִיו וּקְלוֹן אִמּוֹ בָּרַבִּים:
וּמִזַּרְעָךְ לֹא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא. לֹא תָּבֹא עַל הַגּוֹיָה וְתוֹלִיד בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה:
מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִנְזִיפָה. שֶׁעוֹקֵר הַכָּתוּב מִמַּשְׁמָעוּתוֹ, וְנוֹתֵן כָּרֵת לַבָּא עַל הַגּוֹיָה, וּמְחַיְּבוֹ חַטָּאת עַל הַשּׁוֹגֵג:
Toss. Yom Tov non traduit
{מה} מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶּׁלֹא כַּהֲלָכָה. הָרַ''ן: {מו} הָאוֹמֵר. וּלְעֵיל תָּנֵי הַמְכַנֶּה, מִשּׁוּם דִּלְעֵיל כָּלַל לְכָל הָעֲרָיוֹת בַּהֲדָדֵי וְלֹא רָצָה לְהַאֲרִיךְ וּלְבָאֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
האומר יברכוך טובים הרי זה דרך הצדוקים כו': על מצחו או על פס ידו פי' שישים של ראש על מצחו או של יד על פס ידו ה''ז דרך טועים לפי שהוא הולך אחר לשון התורה ממש לפי דעתו. על בית אונקלי שיתלה אותם על זרועו או כתפו או שיתן אותה בחיקו. והחיצונים הם הכופרים בתורה בכל ואינם מאמינים ממנה לא תורה שבכתב ולא תורה שבע''פ. ואין ראוי לומר יברכוך טובים לפי שהשם יתברך מברכים אותו טובים ורעים כמו שכתוב מי לא יראך מלך הגוים. ועל קן צפור יגיעו רחמיך לפי שהטעם אינו צד רחמניות מהשם יתברך באומרו לא תקח האם על הבנים אבל היא גזרת הכתוב. ועל טוב יזכר שמך מפני ששמו נזכר על טוב ועל רע כמו שאמרו מברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. ואם אמר מודים מודים משתקין אותו מפני שנראה כאלו ההודאה לשתי רשויות וההודאה אינה אלא לאחד והמכנה בעריות הוא שיכנה וישים כנוי הנסתר במקום כינוי הנוכח ויאמר במקום אביך ואמך ואחותך אביו ואמו ואחותו. ואם תרגם מזרעך לא תתן להעביר למולך ומזרעך לא תתן לארמיותא הנה הפך הלשון ממשמעותן בכל וכוונת הפסוק לשם איסור עבודת המולך:
10
מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן {מז} (בראשית לה), נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה תָמָר (שם), נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן {מט} (שמות לב), נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְהַשֵּׁנִי (שם), נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים (במדבר ו), מַעֲשֵׂה דָּוִד (שמואל ב יא) וְאַמְנוֹן {נב} (שם יג), לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין. אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה {נג} (יחזקאל א), וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם (שם טז):
R. Bartenura non traduit
מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר {מח} נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְלֹא חָיְשִׁינַן לִיקָרֵיהּ דְּדָוִד. וְהוּא, דְּלֹא כְּתִיב אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד, כִּדְבָעִינַן לְמֵימַר לְקַמָּן:
מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְלֹא חָיְשִׁינַן לִיקָרָא דְּיִשְׂרָאֵל:
מַעֲשֵׂה עֵגֶל הַשֵּׁנִי. מִן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן עַד וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם וְגוֹ', וּפָסוּק וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, כָּל אֵלוּ נִקְרָאִים וְלֹא מִתַּרְגְּמִין, מִשּׁוּם יְקָרָא דְּאַהֲרֹן:
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. נִקְרָאִים וְלֹא מִתַּרְגְּמִין {נ} מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פָּנִים, וְהֵן אֵינָן יוֹדְעִים שֶׁכְּדַאי הֵן יִשְׂרָאֵל לָשֵׂאת לָהֶם פָּנִים {נא}:
מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן. לֹא נִקְרָאִים בַּהַפְטָרָה, וְלֹא מִתַּרְגְּמִין, כָּל אוֹתָן פְּסוּקִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד. אֲבָל אוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן אַמְנוֹן סְתָם, הָא אָמְרִינַן לְעֵיל מַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וְתָמָר נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם:
אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה. דִּלְמָא אָתֵי לְשַׁיּוֹלֵי וּלְעִיּוּנֵי בָּהּ:
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר {נד}. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:
אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם (יְחֶזְקֵאל טז), מִשּׁוּם יִקְרָא דִּירוּשָׁלַיִם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
Toss. Yom Tov non traduit
{מז} מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן. וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו [בְּרֵאשִׁית לה], נִקְרָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מִתַּרְגֵּם, דְּחַיְּשִׁינַן לִגְנוּתוֹ. רַשִׁ''י. וְהָרַ''ן כָּתַב מִשּׁוּם כְּבוֹד יַעֲקֹב: {מח} הִקְשָׁה עַל זֶה שֶׁהֲרֵי אַמְנוֹן עָשָׂה הַמַּעֲשֶׂה וְתָמָר אֲנוּסָה הָיְתָה כוּ', וּלְכָךְ נִרְאָה מַעֲשֵׂה תָּמָר וִיהוּדָה, וְטַעֲמָא בַּגְּמָרָא, דִּשְׁבָחֵיהּ הוּא דְּאוֹדֵי. וְלֹא קַשְׁיָא דְּלֹא נָקַט יְהוּדָה, מִשּׁוּם דַּהֲוָה אֲמִינָא עֻבְדָּא דְּיוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {מט} רִאשׁוֹן כוּ'. דְּנִיחָא לְהוּ, דַּהֲוָיָא לְהוּ כַּפָּרָה. גְּמָרָא: {נ} בְּוַדַּאי דִּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים אִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ דְּאֵין נִקְרָאִין, דְּאֵין סְבָרָא לוֹמַר שֶׁתְּהֵא הַתּוֹרָה נִקְרֵאת בְּצִבּוּר שֶּׁלֹא בִּשְׁלֵמוּתָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּהַפְטָרוֹת דִּבְלָאו הָכִי אֵין הַנְּבִיאִים נִקְרָאִין בִּשְׁלֵמוּתָן. וּמֵהָרַמְבַּ''ם נִרְאֶה דְּגָרַס וְכֵן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {נא} כִּדְאָמְרִינַן בִּבְרָכוֹת דַּף כ', לֹא כְּדַאי הֵן יִשְׂרָאֵל לָשֵׂאת לָהֶן פָּנִים, אֲנִי אָמַרְתִּי וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵן מַחְמִירִין עַל עַצְמָן עַד כַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה. רַשִׁ''י: {נב} דָּוִד וְאַמְנוֹן. אֲבָל מַעֲשֵׂה דְּבַת שֶׁבַע נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם, דִּשְׁבָחֵיהּ הוּא דְּאוֹדֵי: {נג} בַּמֶּרְכָּבָה. כְּדֵי שֶּׁלֹא יִשְׁאֲלוּ הֶהָמוֹן כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ אוֹתָהּ וְלֹא יוֹסִיף לָהֶם אֶלָּא סָפֵק. הָרַמְבַּ''ם: {נד} שֶׁכֵּן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְטַעֲמָא דְּמִלְּתָא דְּאִם הוּא חָכָם יוֹדֵעַ שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ לֵב הַמַּשְׂכִּיל לֹא יַשִּׂיגֵם וּשְׁתִיקָתוֹ יָפָה מִדִּבּוּרוֹ, וְאִי לָאו בַּר הָכִי הוּא הָכִי נַמִּי אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב, וְהַחֵרֵשׁ יַחֲרִישׁ בְּאִוַּלְתּוֹ וְלֹא יִשְׁאַל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ שׁוּם מַעֲנֶה:
Rambam non traduit
מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם כו': ענין עגל השני הוא מה שנשנה מענינו והוא מפסוק ויאמר משה אל אהרן עד פסוק וירא משה את העם וגו' וכמו כן ויגוף ה' את העם וגו'. ואלו הפסוקים אינן מתרגמין על ראש הצבור מפני כבוד אהרן. ואין מתרגמין ברכת כהנים מפני שאומרים בה ישא השם פניו אליך ויראה להמון הפך מה שאמר אשר לא ישא פנים. ואמר מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מתרגמין אינה קושיא למה שאמר מעשה תמר נקרא ומתרגם כי כל מה שזוכר אמנון סתם נקרא ומתרגם ומה שזכר אמנון בן דוד אינו נקרא ואינו מתרגם משום כבוד דוד וטעם האומר אין מפטירין במרכבה כדי שלא ישאלו ההמון כשישמעו אותה ולא יוסיף להם אלא ספק וטעם ר''א הוא כבוד לירושלים ולישראל. והלכה כרבי יהודה ואין הלכה כר''א:
סליק פירוש המשניות להרמב''ם ממסכת מגילה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source