Chap. 75
75 : 1
לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר:
Traduction
Au chef des chantres. Al tachhêt. Psaume d’Assaph. Cantique.
Rachi non traduit
אַל תַּשְׁחֵת. אֶת יִשְׂרָאֵל:
M. David non traduit
אל תשחת. ר''ל בזה המזמור יתרצה לה' לבל ישחית את ישראל בהיותם בגולה :
Malbim Beour Hahineyane non traduit
למנצח אל תשחת, השיר הזה יסדו אסף בשם היושר והמישרים, בו חשפה המליצה את זרוע קדשה ותדבר נשגבות, בו יתיצב היושר והמישור והמישרים כעצם מופשט חי, וישיר שיר נשגב לספר כח המישרים, עד שמישרים הוא המחבר ומדבר זה השיר, הוא עשו ויכוננהו, להגיד בו גודל כח המישרים ותעצומו וגבורתו, וכפי הנראה חברו את השיר הזה בימי יהושפט, שאז היה בצרה מן האויבים שבאו עליהם, וע''י זכות המשפט והמישרים שהעמיד יהושפט שופטים בכל עיר ועיר, נצולו, וזה רמז במלת אל תשחת, אז ראו מה גדול כח המישרים והיושר, וידבר דבריו בשיר משכיל ושכל טוב ודעת :(מלבי''ם באור הענין)
75 : 2
ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ | אֱֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:
Traduction
Nous te rendons grâce, ô Dieu, nous te rendons grâce, ton nom est près [de nous] ; qu’on proclame tes merveilles !
Rachi non traduit
הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים. עַל הַטּוֹבָה הוֹדִינוּ אַף עַל הָרָעָה וְקָרוֹב בְּפִינוּ שְׁמֶךָ תָּמִיד:
סִפְּרוּ. דּוֹרוֹתֵינוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ תָּמִיד:
M. David non traduit
הודינו. בכל עת אנו מודים לה' : וקרוב שמך. וכן בכל עת קרוב לנו שמך להציל ולהושיע : ספרו. ר''ל כאשר אבותינו ספרו נפלאותיך :
Malbim Beour Hamilot non traduit
ספרו. לדעת המפרש היל''ל ספרנו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
הודינו, הפסוק הראשון הוא כעין הצעה, יאמר אנחנו מודים לך אלהים על התשועה שעשית לנו, וקרוב שמך ספרו נפלאותיך, ר''ל הגם שאם נראה ההנהגה בדרך הטבע נדמה לנו ששמך רחוק מזה העולם, כי ידומה שהעולם כמנהגו נוהג, אבל אם נראה נפלאותיך, עת שתפליא פלאות ותשדד את הטבע, אז נראה ששמך קרוב ומשגיח על העולם השפל, ושעור הכתוב נפלאותיך ספרו כי קרוב שמך, הנפלאות שלך הם יספרו ויודיעו לנו כי שמך הוא קרוב אל בריותיך ושאתה קרוב לכל קוראיך :(מלבי''ם באור הענין)
75 : 3
כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט:
Traduction
"Quand, [dit Dieu], j’en aurai fixé l’heure, je rendrai mes arrêts avec équité.
Rachi non traduit
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד. כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ יוֹם טוֹב אֵין אָנוּ עֲסוּקִים בְּנִבּוּל פֶּה וְקַלּוּת רֹאשׁ:
אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט. אָנוּ נוֹתְנִין אֶל לִבֵּנוּ לְהַלֶּלְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ מֵעֵין הַמְּאוֹרָע לַיּוֹם:
M. David non traduit
כי אקח מועד. ר''ל לא אשפוט מישרים באקראי לבד כ''א אקח זמן קבוע על הדבר :
M. Tsion non traduit
מועד. זמן :
Malbim Beour Hamilot non traduit
מועד. מלשון ולא מעדו קרסולי, התמוטטות, וכן פרשתי מ''ש (צפניה ג') נוגי ממועד, ואמר אקח מועד, כי היושר לא ימעד מעצמו רק ע''י המעדה של האנשים אשר את הישרה יעקשו. אני מישרים. מישרים הוא שם המופשט של היושר, היושר אומר על עצמו אני מישרים כי אמעד. אשפט. בא גם על שפיטת הרעיון והמחשבה, כמו הנה נא ערכתי משפט (איוב י''ג) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
(ג-ד) כי אקח מועד, ימליץ שהמישרים והיושר הוא היסוד שעליו העולם עומד, ויצייר כאלו הארץ עומדת על עמודים, ועמודי הארץ מכוננים על בסיס אחד שהיא המישרים והיושר, כמו שהמליצו חז''ל על עמוד אחד העולם עומד וצדיק שמו, ועפ''ז אם נצייר כי יתמוטט וימעד ממקומו המכון והבסיס שעליו תתכונן הארץ, והוא אם המישרים והיושר ימעד ויתמוטט ממקומו, ממילא תתמוגג הארץ ממקומה ויכלו כל יושביה, עפ''ז שם המשורר בפי המישרים, לאמר ''אני מישרים כי אקח מועד'' היושר אומר, אם אנכי מישרים ויושר, אקבל המעדה והתמוטטות, אם אני מישרים אמעד ממקומי, אז אשפט ואחליט בדעתי, כי נמוגים ארץ כל יושביה, שבודאי נמוגו והתמוטטו הארץ ויושביה, כי אנכי (מישרים) תכנתי עמודיה, אחר שאני מישרים אני הוא הכן והבסס שעלי מכוננים עמודי הארץ, א''כ אם אני מישרים אמעד ממקומי בהכרח שתפול ותמוג הארץ שהיא מכוננת ונסמכת עלי. סלה נשלם הדבור הראשון, של מישרים :(מלבי''ם באור הענין)
75 : 4
נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה:
Traduction
Que la terre en soit alarmée avec ses habitants, moi, je raffermirai ses colonnes." Sélah !
Rachi non traduit
נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ וגו'. בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה כְּשֶׁהָיוּ נְמוֹגִים הָאָרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ מִתְּנַאי שֶׁהִתְנֵית עִם מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית אִם לֹא יְקַבְּלוּ וכו' תַּחְזְרוּ לְתוֹהוּ וָבֹהוּ:
תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ. כְּשֶׁאָמַרְתִּי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע:
M. David non traduit
נמוגים. כשלא רצו העובדי כוכבים לקבל התורה והיו נמוגים מוסדי הארץ וכל יושביה כי היו קרובים לחזור לתוהו ובוהו : אנכי. הנה אנכי תכנתי עמודי הארץ להשאר על עומדם עד עולם כי אני קבלתי התורה :
M. Tsion non traduit
נמוגים. מל' המגה והמסה : תכנתי. מל' כן ובסיס :
Malbim Beour Hamilot non traduit
תכנתי. כמו ויעמידו בית האלהים על מתכונתו, העמדתי עמודים על מכונם, אולם לדעתי שרשו כון, כמו וכנו נחשת, וכנה אשר נטעה ימינך, והתי''ו בא להוראת הבנין, כמו תרגלתי (הושע י''א ג') כמש''ש שיש עוד בנין תפעל וסימנו תי''ו בראש, אנכי הכן והבסיס של העמודים שלה :(מלבי''ם באור המלות)
75 : 5
אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן:
Traduction
Je dis aux insensés : "Trêve de folies !" Aux méchants : "Ne relevez point la tête !"
Rachi non traduit
לַהוֹלְלִים. לָרְשָׁעִים הַמְּעַרְבְּבִים אֶת יִשְׂרָאֵל:
M. David non traduit
אמרתי. לזה אמרתי לרשעי עובדי כוכבים אל תרשיעו את ישראל להעבירם מה' ומתורתו כי פן יוחזר העולם לתוהו : אל תרימו קרן. על ישראל להחטיאם :
M. Tsion non traduit
להוללים אל תהולו. ענין סכלות ורשע כמו קנאתי בהוללים (לעיל ע''ג) : קרן. ענץ ממשלה והתחזקות שהקרן הוא לחוזק לבעלי הקרן :
Malbim Beour Hamilot non traduit
אל תהולו. אל תתעסקו בדברי הוללות :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
(ה-ו) אמרתי, גם זה דברי היושר ומישרים, הנה היושר הוא נטוע בטבע כל אדם ובנפשו, שנפש כל אדם נבראת באופן שנטוע בלבה אהבת היושר והצדק, והרשע הנוטה מן המישרים הוא דבר שהוא נגד טבע נפשו, ונפשו תיסרהו ותאלצהו בכח היושר הנטוע בה להשיבו אל הטוב, וע''כ הרשעים מלאים חרטה, עפ''ז יאמר מישרים במליצתו, אני מישרים אמרתי להוללים אל תהולו, אני מישרים מיסר את ההוללים מוכיח אותם בל יהולו, ואני האומר לרשעים אל תרימו קרן ואל תרימו למרום קרנכם ואל תדברו בצואר עתק, אם תראה שהרשעים נותנים אל לבם ומתחרטים על מעשיהם, ונפשם תיסרם בל יהולו, ובל ירימו קרנם נגד המרום ובל ימרו בה', מי הוא המיסר אותם והאומר להם כן. ? אני מישרים, אני אני הוא האומר כן לרשעים, ר''ל טבע היושר הנטוע בנפשם הוא האומר להם ומיסרם לבל יהולו ובל ירימו קרנם, כי היושר שבטבע האדם ייסרהו וישים בלבו שישוב אל היושר והטוב ולא ירים קרן נגד ה' :(מלבי''ם באור הענין)
75 : 6
אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק:
Traduction
Ne relevez pas si haut la tête, ne vous rengorgez pas pour parler avec insolence ;
M. David non traduit
אל תרימו. אל תתגאו עם התרוממות ואל תדברו כלפי מעלה בחוזק הצואר ר''ל בגאוה רבה :
M. Tsion non traduit
עתק. ענין חוזק כמו ידברו עתק (לקמן צד) :
Malbim Beour Hamilot non traduit
אל. נמשך לשתים, אל תרימו, אל תדברו :(מלבי''ם באור המלות)
75 : 7
כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים:
Traduction
car ni de l’orient, ni du couchant, ni du désert ne vient la grandeur.
Rachi non traduit
כִּי לֹא מִמּוֹצָא. הַשֶּׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבוֹ וְלֹא מִן הַמִּדְבָּרוֹת שֶׁאַתֶּם מְפָרְשִׁים בְּשַׁיָּרָא לְהַרְבּוֹת מָמוֹן לֹא בְּכָל אֵלֶּה לְהָרִים קֶרֶן:
M. David non traduit
כי לא. וכו' הרים. ר''ל ההרמה לא באה לכם מרוח מוצא השמש ולא ממערב ולא ממדבר כי איננה באה מאליה :
M. Tsion non traduit
הרים. מלשון הרמה :
Malbim Beour Hahineyane non traduit
(ז-ח) כי לא, גם זה דברי היושר והמישרים, אני אמרתי להרשעים בל ירימו קרן, כי ההגבהה וההתרוממות אינה ביד האדם רק הוא מה' שהוא ישפיל והוא ירים את מי שירצה והאדם לא יוכל להרים קרנו בכחו כי המגביה א''ע הקב''ה משפילו, כן ידבר המישרים אל לב הרשע, ר''ל שהיושר הנטוע בלבו ייסרהו כן ויתן בלבו שלא ירים קרן נגד ה', ואמר כי לא ממוצא וממערב (הרים) ולא ממדבר הרים, ר''ל כי בסבת מה שנמצא בכדור הארץ מקומות מלאים הרים גבנונים רמים ונשאים, ומקומות מלאים עמקים ובקעות, נחלקו חכמי הטבע, שהקדמונים היו אומרים שרוב ההרים הם אצל הצירים, אצל ציר הצפונים והדרומי ששם הוא מדבר ואין בו ישוב מצד הקור ושם ישתרעו רוב ההרים, עד שאמרו כי ממדבר הרים, ר''ל שהמדבר וחסרון הישוב אשר שם הוא סבת ההרים, והאחרונים (אשר דעתם שהארץ תסובב בכל יום ממערב למזרח סביב קוטרה כדעת קופערניקוס) יאמרו שרוב ההרים נמצאו במוצא ובמערב, ר''ל על קו המשוה, ששם תזרח השמש ותערב, (כי יראו שאם יסובב כדור סביב קוטרו יפלו כל חלקיו אל אמצעו, באשר מהירות הסיבוב תגדל יותר באמצע הכדור ממה שהוא בשני ציריו, וע''כ יאמרו שע''י סיבוב הארץ התנענע ראש עפרות תבל אל האמצע סביב קו המשוה) כי ידוע שהארץ הוגבהה סביב המשוה כמה פרסה, ולפי דעתם יאמרו כי ממוצא וממערב הרים, אולם האמת כשנשקיף על מפת הארץ נראה שאין להחליט בזה שום סבה, כי ההרים ישתרעו בלי סדרים, ואינם מיוחדים לא לצד המשוה לבד, ולא לצד הצירים לבד, עד שאין בידינו שום סבה למה במקום זה יש הר ובמקום זה יש עמק ושפלה, רק שכן גזר ה', ועז''א שהאמת הוא כי לא ממוצא וממערב סבת ההרים כדעת האחרונים, ולא ממדבר סבת ההרים כדעת הקדמונים, רק כי אלהים שופט, והוא גזר על כל מקום ומקום ואמר, מקום זה ישפיל, ומקום זה ירים, ומזה ילמדו תוכחת מוסר שההשפלה וההתרוממות אינו דבר תלוי ביד הטבע רק בגזרת ה', הוא ירים והוא ישפיל את אשר ירצה :(מלבי''ם באור הענין)
75 : 8
כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים:
Traduction
C’est Dieu qui est l’arbitre : il abaisse l’un, il élève l’autre.
Rachi non traduit
כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט. עַל כָּל הָרָעָה שֶׁעֲשִׂיתֶם:
זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. הַגְּבוֹהִים יַשְׁפִּיל וְהַנְּמוּכִים יָרִים:
M. David non traduit
שופט. הכל בא במשפט לפי הדין ישפיל את זה וירים את זה :
75 : 9
כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר | מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ:
Traduction
Car l’Éternel tient une coupe en sa main, où écume un vin tout mêlé d’aromates ; de ce vin il verse des rasades, mais la lie, ce sont tous les méchants de la terre qui l’aspirent et la boivent.
Rachi non traduit
כִּי כוֹס. הַתַּרְעֵלָה בְּיָדוֹ:
וְיַיִן חָמַר. חָזָק ווינו''ש בלע''ז:
מָלֵא מֶסֶךְ. הַכּוֹס מָלֵא מֶזֶג לִמְזוֹג וּלְהַשְׁקוֹת אֶת כֹּל הַגּוֹיִם:
וַיַּגֵּר מִזֶּה. מִזֶּה הַכּוֹס יָפִיץ וִיקַלַּח אֶת מִשְׁתֵּיהֶם ל' כַּמַּיִם מוּגָּרִים (מִיכָה א'):
M. David non traduit
כי כוס. אל תחשבו שעד עולם תהיו בהרמה לא כן הוא כי מוכן הוא ביד ה' כוס עם יין משובח ממולא במזיגה לפי הראוי (המשיל הפורעניות לשתיית היין המבלבל דעת האדם) : ויגר מזה. מהכוס הזה יזיל וישפוך לפי הרשעים : אך שמריה. סרס המקרא לומר אך כל רשעי ארץ ימצו וישתו כל הכוס עם השמרים אבל לא הצדיקים :
M. Tsion non traduit
חמר. משובח בטעם כמו תשתה חמר (דברים לב) : מסך. ענין מזיגה כמו מסכה יינה (משלי ט) : ויגר. ענין הזלה ושפיכה כמו מוגרים במורד (מיכה א) : שמריה. הוא הנופל בקרקעית הכוס אשר בו המשקה : ימצו. מל' מציצה :
Malbim Beour Hamilot non traduit
חמר. היין הטוב המעלה רתיחות. מסך. כמו מסכה יינה. ויגר. יציקה והתכה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
כי כוס, גם זה דברי היושר ומישרים, מצייר שה' הוא משפיע בתמידות אך טוב וברכה וחסד בלי הפסק רגע, ומה שלפעמים יקבל אדם את הרע, לא מה' יצא זאת רק מפני שהוא לא רצה לקבל את השפע הטוב היורד מאת ה' והוא מקבל את השמרים והרע, עפ''ז ידמה במליצה שה' יש בידו כוס ההשפעה, ובו נמצא יין חמר, היין היותר מובחר, והכוס הזה מלא מסך ויגר מזה, הגם שה' יגר וישפך וישקה בתמידות מן הכוס ומתמיד להשפיע בלי הפסק, בכל זאת נשאר המסך של הכוס מלא ואל יחסר המזג, והמקור מלא טוב וברכה, ומה שתראה שבני אדם מקבלים שמרים ופסולת לא יין חמר, דהיינו שמקבלים רעות, הוא מפני שאך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ, מפני שהרשעים אינם רוצים לשתות את היין הטוב רק את השמרים, ר''ל שאין מכינים מעשיהם לקבל ברכת ה' הטובה ויין המשומר והטוב, ושותים דברים המזיקים כשמרים :(מלבי''ם באור הענין)
75 : 10
וַ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:
Traduction
Pour moi, je le proclamerai sans trêve, je chanterai le Dieu de Jacob.
Rachi non traduit
וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם. מֵאָז וָהָלְאָה אֶת נִקְמָתוֹ וּגְבוּרָתוֹ:
M. David non traduit
ואני. אבל אני אגיד לעולם צדקתו אשר יעשה עמנו :
Malbim Beour Hamilot non traduit
ואני. מוסב על שם מישרים, כמ''ש אני מישרים, שמישרים והיושר עומד כעצם המופשט, ומשיר כל דברי השיר הזה מן פסוק ג' עד סופו, והמפרשים נלאו ולא מצאו סודו מי המדבר פה ונטו כולם אל הדרוש ושם המדבר מפורש יונח בפסוק ג' אני מישרים, אני המדבר :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
ואני (מישרים) אגיד לעולם, המליצה תמליץ תמיד שאומרים שירים וזמירות על הכוס, כמ''ש כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, וכמ''ש חז''ל אין אומרים שירה אלא על היין, עפ''ז יצייר שה' אוחז בידו כוס של ברכה, ומי הוא המשורר והמברך את ה' על הכוס, אומר היושר והמישרים כי כוס ביד ה', ואני מישרים אגיד לעולם, ואני הוא המשורר על הכוס הזה, ומגיד לעולם גבורות ה', ואזמרה לאלהי יעקב, והמליצה שהיושר והמישרים יודיעו לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו :(מלבי''ם באור הענין)
75 : 11
וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק: (פ)
Traduction
J’abattrai toutes les cornes des méchants ; les cornes des justes se dresseront bien haut.
Rachi non traduit
וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים. שֶׁל עֲמָלֵק:
אֲגַדֵּעַ. כָּעִנְיָן שנא' (יְחֶזְקֵאל כה) וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל יִגְדְּעוּ קֶרֶן עֲמָלֵק וגו' וְאָז תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב''ה:
M. David non traduit
וכל קרני. אז יתן הכח בידי ואכרית כל ממשלות הרשעים ולא תרומם עוד כי מעתה תרוממנה קרנות הצדיק וממשלתו :
M. Tsion non traduit
אגדע. ענין כריתה וחתוך כמו שקמים גדעו (ישעיה ט) :
Malbim Beour Hahineyane non traduit
וכל קרני, גם זה מדברי יושר ומישרים, ואני מישרים אגדע קרנות רשעים ועל ידי תרוממנה קרנות צדיק, שעל ידי היושר הנטוע בטבע האנשים יכירו כבוד ה' וגדולתו, וילמדו לעשות צדק ומישרים, ויגדעו קרן רשעים הנושאים קרן אל היושר והצדק לזרותם, ויכניע את הרשעים וירוממו את הצדיקים, כ''ז מיוחס אל המישרים השתולים בטבע הנפשות, בכח זה צדק למדו יושבי תבל להרחיק עול ולפעול צדק ויושר, ולהגדיל כבוד הצדיקים ומעלתם : (מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source