Tamid
Chapitre 6
Chap. 6
הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ בְדִשּׁוּן {א} מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי נִכְנַס, וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁנֵי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם. מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה, מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:
1
מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְרִדְּדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:
2
מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזָךְ מִתּוֹךְ הַכַּף וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ, נוֹתְנוֹ לוֹ בְחָפְנָיו {ד}. וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ, הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַתְחִיל לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִכָּוֶה. הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא. לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר עַד שֶׁהַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ, הַקְטֵר. אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל, הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר. פָּרְשׁוּ {ו} הָעָם, וְהִקְטִיר וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:
3
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
הֵחֵלּוּ. אוֹתָם שֶׁזָּכוּ בְכַף שֶׁל קְטֹרֶת וּבְמַחְתָּה שֶׁל גֶּחָלִים לִהְיוֹת עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם, שֶׁשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ לָאוּלָם. וְלִפְנֵיהֶם הָיוּ מַקְדִּימִים לָלֶכֶת מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הַטֶּנִי שֶׁהִנִּיחַ שָׁם, מֵאַחַר שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת דֶּשֶׁן אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה כְּמוֹ דִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, הָיָה מַמְתִּין עַד לְאַחַר זְרִיקַת הַתָּמִיד שֶׁהָיָה הַזּוֹכֶה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה עוֹשֶׂה הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת וְגוֹמֵר הַשְׁלָמַת דִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, וְאָז הָיוּ שְׁנֵיהֶן מוֹצִיאִין זֶה הַטֶּנִי וְזֶה הַכּוּז וְשׁוֹפְכִים הַדֶּשֶׁן בְּמָקוֹם אֶחָד אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה:
וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. שֶׁעַתָּה נִגְמְרָה מִצְוָתוֹ:
מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה. כְּגוֹן לְאַחַר שֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שֶּׁלֹא הָיָה הַנֵּס, בֵּין שֶׁכָּבָה עַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁחִיטַת הַתָּמִיד {ב}, בֵּין שֶׁמְּצָאוֹ שֶׁכָּבָה קֹדֶם שְׁחִיטַת הַתָּמִיד וְהִדְלִיקוֹ כְּדַאֲמַרַן לְעֵיל בְּפֶרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה קַמָּא, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו מְצָאוֹ עֲדַיִן דּוֹלֵק, כֵּיוָן שֶּׁלֹא הָיָה הַנֵּס קַיָּם, מְכַבֵּהוּ וּמְדַשְּׁנוֹ כְּדֵי לִגְמֹר הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת יַחַד:
וּמַדְלִיקוֹ מֵעַל מִזְבַּח הָעוֹלָה. שֶׁאֵין מַדְלִיקִין נֵר מַעֲרָבִי לְעוֹלָם {ג} אֶלָּא מֵאֵשׁ שֶׁל מִזְבַּח הָעוֹלָה, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא ו) אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ תָּמִיד דִּכְתִיב (שָׁם כד) לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן תּוּקַד:
מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה. שֶׁל שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁהָיוּ לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה:
וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. שֶׁהֲרֵי גָמַר מִצְוָתוֹ: