Chap. 4
1
הַמַּפְרִישׁ מִקְצָת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, מוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה עָלָיו, אֲבָל לֹא לְמָקוֹם אַחֵר {א}. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף מוֹצִיא הוּא מִמָּקוֹם אַחֵר תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
הַמַּפְרִישׁ מִקְצָת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת. כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ מֵאָה סְאִין טֶבֶל וְהוֹצִיא מֵהֶן סְאָה תְּרוּמָה וּבְדַעְתּוֹ לְהַפְרִישׁ עֲדַיִן הַשְּׁאָר, חוֹזֵר וּמוֹצִיא מֵאוֹתוֹ הַכְּרִי עַצְמוֹ עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁנֵי סְאִין כְּשִׁעוּר הַתְּרוּמָה, דְּהַטֶּבֶל הוּא שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹ וְלֹא מַה שֶּׁכְּבָר מְתֻקָּן:
אֲבָל לֹא לְמָקוֹם אַחֵר. אִם יֵשׁ לוֹ מֵאָה סְאִין אֲחֵרִים שֶׁל טֶבֶל אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵאֵלּוּ שֶׁהוֹצִיא מִקְצַת תְּרוּמָתָן, דִּלְגַבֵּי אֲחֵרִים תָּלִינַן דִּלְמָא מִן הַמְתֻקָּן הוּא מוֹצִיא עֲלֵיהֶן וְלֹא מִן הַטֶּבֶל שֶׁבּוֹ, וְרַבִּי מֵאִיר שָׁרֵי אַף לְמָקוֹם אַחֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וְנֻסְחָא אַחֶרֶת מִמָּקוֹם אַחֵר. וְזֶה גִירְסַת הָרַמְבַּ''ם, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיּוֹצִיא הַתְּרוּמָה עַל זֶה שֶׁהִפְרִישׁ מִנֵּיהּ וּבֵיהּ וְלֹא יַפְרִישׁ עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר:
Rambam (non traduit)
המפריש מקצת תרומה ומעשרות הוא שיוציא מאותן הפירות קצת התרומה שהן חייבות בהן או קצת מן המעשרו' אמרו בכאן כי אותו הקצת אינה תרומה ולא מעשרות אבל הוא טבל כמו שהיה וכאילו לקח קצת אותן הפירות והפרישן אבל מוציא מאותו הקצת החק שהוא חייב בו ואם הפריש מקצת מעשרות יוציא ממנו המעשר שחייב לאותו קצת ואין לו להוציא על אותו קצת שהוציא תרומה ומעשרות ממקום אחר כמו שהוא מותר לעשותו בטבל כיון שזה שהוציא הוציאו לדעת שהוא מקצת תרומה ומעשרות ור''מ מתיר שיוציא עליו ממקום אחר ואין הפרש אצלו בין מוציא קצת תרומה ומעשרות או שאר הטבלים ואין הלכה כרבי מאיר:
2
מִי שֶׁהָיוּ פֵרוֹתָיו בַּמְּגוּרָה, וְנָתַן סְאָה לְבֶן לֵוִי וּסְאָה לְעָנִי, מַפְרִישׁ עַד שְׁמֹנֶה סְאִין וְאוֹכְלָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
R. Bartenura (non traduit)
בַּמְּגוּרָה. בָּאוֹצָר, כְּדִכְתִיב (חַגַּי ב) הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה:
וְנָתַן סְאָה לְבֶן לֵוִי. מַתְנִיתִין אַיְרֵי בְּפוֹעֵל חָבֵר הַבָּא לִסְעֹד אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת וְאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וְרָאָה הַפּוֹעֵל אֶת בַּעַל הַבַּיִת נוֹתֵן מִמְּגוּרָתוֹ סְאָה לְבֶן לֵוִי וּסְאָה לְעָנִי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר דְּאוֹתוֹ פּוֹעֵל יָכוֹל לֶאֱכֹל מִן הַמְּגוּרָה שְׁמֹנֶה סְאִים, דְּמִסְּתָמָא בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נָתַן לַלֵּוִי וּבְתוֹרַת מַעֲשַׂר עָנִי נָתַן לֶעָנִי, וַהֲרֵי יֵשׁ כָּאן שְׁמֹנֶה סְאִים מְתֻקָּנִים וּמְעַט יוֹתֵר {ב}. וְאַף עַל פִּי שֶּׁלֹא רָאָהוּ מַפְרִישׁ תְּרוּמָה גְדוֹלָה, לֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עַל הַתְּרוּמָה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא הִפְרִישׁ בַּעַל הַבַּיִת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. סְעֻדָּה זוֹ שֶׁרוֹצֶה הַפּוֹעֵל לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ, וְהַשְּׁאָר מַתָּנָה בְּעַלְמָא הוּא דְּיָהֵיב לַלֵּוִי וְלֶעָנִי, הִלְכָּךְ אֵין הַפּוֹעֵל יָכוֹל לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ עַד שֶׁיִּכְלוּ שְׁמֹנֶה סְאִין כְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֶלָּא אוֹתָהּ סְעֻדָּה שֶׁהָיָה לוֹ לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ וְתוּ לֹא. פֵּרוּשׁ אַחֵר וְנָתַן סְאָה לְבֶן לֵוִי וּסְאָה לְעָנִי וְהָלְכוּ לָהֶם, וּכְשֶׁבָּא לְהַפְרִישׁ שְׁמֹנֶה סְאִין מִן הַמְּגוּרָה וְלֶאֱכֹל אוֹתָם עַל סְמַךְ הַשְּׁנֵי סְאִין שֶׁנָּתַן לְבֶן לֵוִי וְלְעָנִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם אוֹתָן שְׁנֵי סְאִין קַיָּמִים אִם לָאו, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מַפְרִישׁ שְׁמֹנֶה סְאִין וְאוֹכְלָן עַל סְמַךְ אוֹתָן שְׁנֵי סְאִין שֶׁנָּתַן לְבֶן לֵוִי וְלְעָנִי בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַקַּיָּמִים, אִם כָּל הַשְּׁנֵי סְאִין קַיָּמִים מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן שְׁמֹנֶה סְאִין וּמְעַט יוֹתֵר, וְאִם אֵין קַיָּמִים אֶלָּא חֶצְיָן אֵינוֹ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶם אֶלָּא אַרְבַּע סְאִין, לְפִי חֶשְׁבּוֹן מַה שֶּׁנִּמְצָא מֵהֶן קַיָּמִים כָּךְ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶם וְלֹא יוֹתֵר {ג}. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ב} וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, דִּבְדִיּוּק הַחֶשְׁבּוֹן אֵינוֹ טָעוּן לָתֵת לֶעָנִי אֶלָּא תֵּשַׁע עֲשִׂירִיּוֹת מֵהַסְּאָה, וְיַפְרִישׁ גַּם כֵּן אוֹתָן שְׁמֹנֶה סְאִין וַעֲשִׂירִית סְאָה: {ג} כְּלוֹמַר וְאֵינוֹ יָכוֹל לִסְמֹךְ שֶׁכֻּלָּם בְּחֶזְקַת קַיָּמִים, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּתְבָּרֵר לוֹ כַּמָּה קַיָּמִים, וּלְפִי מַה שֶּׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁקַיָּמִים כָּךְ יַפְרִישׁ עֲלֵיהֶם. וְלֹא דָמוּ לְדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ג' דְּגִטִּין הַמַּנִּיחַ פֵּרוֹת כוּ' מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִים, דְּהָתָם הַפֵּרוֹת אֶצְלוֹ נִשְׁאָרִים וְאֵין כָּאן חֲשָׁשׁ שֶׁנֶּאֶכְלוּ אֶלָּא שֶׁמָּא נֶאֶבְדוּ, וּלְהָא לֹא חַיְשִׁינַן דְלֹא שְׁכִיחַ, אֲבָל הָכָא שֶׁנּוֹתְנָם לַאֲחֵרִים, לַלֵּוִי וְלֶעָנִי, יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נֶאֶכְלוּ:
Rambam (non traduit)
הכוונה בזו המשנה כי כשנתן סאה לבן לוי שהוא המעשר הראוי לעשר סאין ונתן אחר כן סאה לעני והוא הראוי לעשר סאין שיכול להוציא שמונה סאין ולאכלן לפי שכבר הוציא חקם הראוי שם וכאלו היו עשר סאי' והוא הוציא מהם סאה למעשר ראשון וסאה למעשר שני וכל זה שלא ידע אם אותה סאה שנתן ללוי ואותה סאה שנתן לעני הם כולם קיימים עד שיפריש עליהם או נאכל קצתם ונשאר קצת ואמרם סאה לעני הוא בקירוב החשבוןאבל בדיוק החשבון אינו טעון לתת לעני אלא תשע עשיריות מהסאה ויפריש ג''כ אותן שמונה סאין ועשירית סאה וזה מבואר:
וחכ''א אינו מפריש אלא לפי חשבון. ר''ל כשיעור מה שנשאר מן הסאה שנותן אם נשאר חציה יפריש עליו ד' סאין ואם תשאר רביעית' יוציא עליה שתי סאין ועל זה הסדר והלכה כחכמים:
3
שִׁעוּר תְּרוּמָה, עַיִן יָפָה, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים {ד}. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשְּׁלֹשִׁים {ה}. וְהַבֵּינוֹנִית, מֵחֲמִשִּׁים {ו}. וְהָרָעָה, מִשִּׁשִּׁים {ז}. תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרֹם. חָזַר וְהוֹסִיף, חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת. עָלָה בְיָדוֹ מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל וּבְמִנְיָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף:
R. Bartenura (non traduit)
עַיִן יָפָה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים. מִי שֶׁהוּא נְדִיב לֵב וְתּוֹרֵם בְּעַיִן יָפָה מַפְרִישׁ אֶחָד מֵאַרְבָּעִים:
וְהַבֵּינוֹנִית אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. לָאו דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי נִינְהוּ אֶלָּא תַּנָּא קַמָּא קָאָמַר לַהּ. וּמֵעַיִן יָפָה דְּבֵית שַׁמַּאי אַתָּה לָמֵד לְדִבְרֵיהֶם עַיִן רָעָה וּבֵינוֹנִית אַף עַל גַּב דְּלֹא תָנֵי לַהּ בְּמַתְנִיתִין:
וְעָלָה בְיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. כְּגוֹן שֶׁתָּרַם מֵאֹמֶד וְעָלָה בְיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וְהוּא עַיִן רָעָה:
חָזַר וְהוֹסִיף חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת. דִּכְבָר נִפְטְרוּ וְאֵין שֵׁם תְּרוּמָה חָל עַל מַה שֶּׁמּוֹסִיף, הִלְכָּךְ הַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת הַוְיָא טֶבֶל גָּמוּר וְחַיֶּבֶת בְּמַעַשְׂרוֹת:
מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ בַכְּרִי שִׁשִּׁים וְאֶחָד סְאִין וְעָלָה בְיָדוֹ סְאָה, אוֹתָהּ סְאָה תְּרוּמָה:
וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם כְּמוֹ שֶׁהוּא לָמוּד. [אִם הוּא רָגִיל] לִתְרֹם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים יַפְרִישׁ עֲדַיִן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בַּסְּאָה, וְאִם הוּא רָגִיל לִתְרֹם אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים נִמְצְאוּ דְנִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן אַחַת עֶשְׂרֵה סְאִין שֶּׁלֹא נִתְרְמוּ:
בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל. כְּלוֹמַר אוֹתוֹ מוֹתָר שֶׁהוּא תּוֹרֵם, מֻתָּר לִתְרֹם בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל וּבְמִנְיָן. דְּלֹא אָמְרוּ לִתְרֹם מֵאֹמֶד (לְעֵיל פ''א מ''ז), אֶלָּא בִּתְחִלַּת הַתְּרוּמָה:
אַף שֶּׁלֹא מִן הַמֻּקָּף. דְּסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין צָרִיךְ לִתְרֹם מִן הַמֻּקָּף אֶלָּא בִּתְחִלַּת תְּרוּמָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מֻקָּף. קָרוֹב וְסָמוּךְ וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} מֵאַרְבָּעִים. דִּכְתִיב (יְחֶזְקֵאל מה) זֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תָּרִימוּ שִׁשִּׁית הָאֵפָה מֵחֹמֶר הַחִטִּים וְשִׁשִּׁיתֶם הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַשְּׂעוֹרִים. וְחֹמֶר, שְׁלֹשִׁים סְאִין, וְאֵיפָה, שְׁלֹשָׁה סְאִין, נִמְצָא שִׁשִּׁית הָאֵיפָה חֲצִי סְאָה, וְשִׁשִּׁיתֶם הַיְנוּ תְּרֵי שִׁשִּׁית עַל חַד שִׁשִּׁית, הֲוֵי סְאָה וּמֶחֱצָה לִשְׁנֵי חֳמָרִים, לְחֹמֶר חִטִּים וּלְחֹמֶר שְׂעוֹרִים, הֲוֵי אֶחָד מֵאַרְבָּעִים. יְרוּשַׁלְמִי: {ה} מִשְּׁלֹשִׁים. וְדָרְשׁוּ שְׁתֵּי שִׁשִּׁית מֵחֹמֶר דְּהַיְנוּ סְאָה מִשְּׁלֹשִׁים סְאִין: {ו} מֵחֲמִשִּׁים. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר לא) וּמִמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹחֵז הֲרֵי הוּא כָּזֶה, מַה זֶּה מֵחֲמִשִּׁים אַף מַה שֶּׁתֹּאחַז בְּמָקוֹם אַחֵר מֵחֲמִשִּׁים, וְהַיְנוּ מִדָּה בֵּינוֹנִית שֶׁהִיא בְּרֹב בְּנֵי אָדָם: {ז} מִשִּׁשִּׁים. דְּדָרְשִׁינַן נַמִּי שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר חִטִּים לְחוּדֵיהּ, וְשִׁשִּׁית הָאֵיפָה חֲצִי סְאָה וְהוּא חֵלֶק שִׁשִּׁים מֵחֹמֶר שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים סְאִין:
Rambam (non traduit)
עין יפה. פי' נדבת לב ועין רעה הפך כלומר כילות וכמו מה שאמרו ב''ש עין יפה אחד משלשים כמו כן אמרו בינונית מארבעים ורעה מחמשים ואמרו תרומה תרי ממאה: ואמרו חזר והוסיף חייב במעשרות. ענינו כי התרומה אינה חייבת במעשרות ומה שנשאר אחר הוצאת התרומה הוא חייב במעשרות בלי ספק ולפיכך אם הוסיף על התרומה הראשונה יתחייב להוציא מאותו תוספת מעשרות ואז יאכלנה הכהן: ואמרם כמות שהוא למוד. ענינו שמותר לו להוציא התרומה שניה שהיא תוספת תרומה כמו שמנהגו לשער זרעו במדה או במנין או במשקל וזה אסור לעשות בתחלה כמו שאמרנו אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין:
ורבי יהודה אומר שמותר לו להוציא ממנו תוספת תרומה שלא מן המוקף ר''ל ממקום אחר וזה אסור לעשותו לכתחלה ר''ל שיוציא אדם תרומה ממקום אחד על הפירות שהם במקום אחר אבל יוציא התרומה מן המוקף רצה לומר ממה שהוא תוך הקף מקום אחד ומן הדברים שנשנו אצלנו פעמים לא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף ואין הלכה כרבי יהודה:
4
הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ, צֵא וּתְרֹם, תּוֹרֵם כְּדַעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, תּוֹרֵם כְּבֵינוֹנִית, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. פִּחֵת עֲשָׂרָה אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. אִם נִתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ אַחַת, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה {ח}:
R. Bartenura (non traduit)
כְּדַעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. לְפִי שֶׁיֵּשׁ תּוֹרֵם בְּעַיִן יָפָה, וְיֵשׁ בְּעַיִן רָעָה, וְיֵשׁ בְּבֵינוֹנִית:
פִּחֵת עֲשָׂרָה. וְתָרַם מֵאַרְבָּעִים:
אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה. וְתָרַם מִשִּׁשִּׁים:
תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. דְּכֵיוָן דִּבְאֶחָד מִשִּׁעוּרֵי חֲכָמִים תָּרַם, יָכוֹל לְמֵימַר לֵיהּ אֲנָא לְהָכִי אֲמַדְתִּיךָ:
וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף. שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וּבְמִתְכַּוֵּן הוֹסִיף, אֲפִלּוּ אֶחָד, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לְבַעַל הַבַּיִת, דְּאִי תֵימָא דִּכְשִׁעוּר הֲוֵי תְּרוּמָה, וְאִם כֵּן נִמְצְאוּ חֻלִּין שֶׁהוֹסִיף הֵם מְדֻמָּעִים עִם הַתְּרוּמָה. וְכֵן אִם פִּחֵת נַמִּי אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, לְפִי שֶׁאִם נֹאמַר דִּכְשִׁעוּר הֲוֵי תְרוּמָה, נִמְצָא שֶׁמִּקְצָת מְתֻקָּן וּמִקְצָת טֶבֶל מְדֻמָּעִין זֶה בָזֶה. הָרַ''שׁ:
Rambam (non traduit)
אם נתכוין להוסיף אפילו אחת. ענינו שיתכוין להוציא אחת מארבעים ותשעה שמחייב זה תוספת בתרומה ומתכוין לאחת מחמשים שהיא בינונית אם הוסיף בשיעור התרומה כשיעור הנזכר או פחות א] בלא כוונה מה שעשה עשוי ותרומתו תרומה ואם נתכוין להוסיף בשיעור תרומה ואפילו דבר מועט אין תרומתו תרומה ומעשיו אין להם קיום:
פיחת עשרה. ענינו שיוציא אחת מששים והוסיף עשרה שיוציא אחת מארבעים:
5
הַמַּרְבֶּה בִּתְרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, יָתֵר מִכָּאן, יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מֶחֱצָה חֻלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה. רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר שָׁם חֻלִּין:
R. Bartenura (non traduit)
אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. יָכוֹל לְהַרְבּוֹת וּלְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה, הוֹאִיל וְאַשְׁכְּחָן שֵׁם תְּרוּמָה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהִיא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. וְאִם רִבָּה יוֹתֵר אֵין שֵׁם תְּרוּמָה עַל אוֹתוֹ רִבּוּי, וְהוּא חֻלִּין הַטְּבוּלִין לְמַעֲשֵׂר, וּמְדֻמָּע בַּתְּרוּמָה. וְזוֹ הִיא תַּקָּנָתוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר וְיִתְּנֵהוּ לַלֵּוִי שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מַעֲשֵׂר טֶבֶל שֶׁלּוֹ {ט}, וְהַלֵּוִי יִתֵּן לוֹ חֻלִּין כְּנֶגֶד אוֹתוֹ רִבּוּי. וְהָא דְקָאָמַר יַעֲשֶׂנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר וְלֹא אָמַר יַעֲשֶׂנּוּ תְּרוּמָה לְמָקוֹם אַחֵר, לְפִי שֶׁאֵין תּוֹרְמִין שֶּׁלֹא מִן הַמֻּקָּף, אֲבָל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מַפְרִישִׁין אוֹתָהּ שֶּׁלֹא מִן הַמֻּקָּף:
מֶחֱצָה חֻלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה. דְּסָבַר יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת חֲצִי כִּרְיוֹ תְּרוּמָה, דִּכְתִיב (דְּבָרִים יח) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, דַּיּוֹ לָרֵאשִׁית שֶׁיִּהְיֶה כַדָּגָן {י}, [רֵאשִׁית הִיא תְּרוּמָה], וְדָגָן הוּא הַשִּׁירַיִם:
עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר שָׁם חֻלִּין. לֹא בָעִינַן רַק שֶׁיִּהְיוּ שְׁיָרֶיהָ נִכָּרִין. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ט} עוֹד יֵשׁ לוֹמַר כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ''ב בְּפֶרֶק ה' דִּדְמַאי דְמַתְנִיתִין כְּאַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גּוֹמֵל דְּסָבַר דְּיִשְׂרָאֵל רַשַּׁאי לִתְרֹם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר (וּפֵרוּשׁ זֶה יִתָּכֵן גַּם לְנֹסַח אַחֵר, וְהוּא גִרְסַת הָרַ''שׁ, וְעַיֵּן תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים). וּפֵרוּשׁ יַעֲשֶׂנָּה, לֹא כֻלָּהּ אֶלָּא אוֹתוֹ הַמּוֹתָר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} יְרוּשַׁלְמִי דַּיּוֹ כְּלַפֵּי רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אֲמָרוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
כשהוציא התרומה יותר מן השיעור הנזכר אומר ר' אליעזר כי הוא אפי' הוציא מעשר הזרע תרומה שהוא מותר ודינו דין התרומה כי תרומת מעשר הוא העשור ונקראת תרומה כמו שאמר (במדבר יח) והרמותם ממנו תרומת ה' וגו' ואם הוציא יותר מן המעשר יעשה אותו מותר תרומת מעשר על מעשר אחר שיש לו ויתן הכל לכהן ורבי ישמעאל אומר שהיא תרומה אפילו היתה יותר מן המעשר עד שיוציא חצי התבואה תרומה וזה למאמר השם יתברך (דברים יח) ראשית דגנך דיו לראשית שיהא כדגן ואם הוציא יותר מן המחצה אז יעשה השאר תרומת מעשר על מקום אחר והטעם שהכריחנו לומר בזה התוספת שיעשנה תרומת מעשר על מקום אחר ולא אמרנו יעשנה תרומה על מקום אחר לפי שהעיקר מה שאמרתי לך אין תורמין שלא מן המוקף ורבי עקיבא אומר כי אפי' הוציא יותר מן החצי כיון שנשאר שם חולין למאמר השם יתעלה מראשית ולא כל ראשית והלכה כרבי עקיבא:
6
בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים מְשַׁעֲרִים {יא} אֶת הַכַּלְכָּלָה, בַּבַּכּוּרוֹת, וּבַסְּיָפוֹת, וּבְאֶמְצַע הַקָּיִץ. הַמּוֹנֶה, מְשֻׁבָּח. וְהַמּוֹדֵד, מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ. וְהַשּׁוֹקֵל, מְשֻׁבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן {יב}:
R. Bartenura (non traduit)
הַכַּלְכָּלָה. הַסַּל שֶׁמּוֹדְדִים בּוֹ לְהַפְרִישׁ הַמַּעַשְׂרוֹת וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים אוֹתָן אֶלָּא בְּמִדָּה וּבְמִנְיָן וּבְמִשְׁקָל, כְּדִתְנַן (אָבוֹת פ''א מט''ז) וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֹמָדוֹת. אֲבָל תְּרוּמָה גְדוֹלָה אֵין מַפְרִישִׁים אוֹתָהּ אֶלָּא מֵאֹמֶד כְּדִתְנַן לְעֵיל (פ''א מ''ז):
מְשַׁעֲרִין אֶת הַכַּלְכָּלָה. לֵידַע מַה שֶׁיִּכָּנְסוּ בָהּ מִן הַפֵּרוֹת:
בַּבַּכּוּרוֹת. בִּזְמַן שֶׁהַפֵּרוֹת בְּבִכּוּרֵיהֶן הֵן בְּמִלּוּאָן וְהַכַּלְכָּלָה מְכִילָה מֵהֶן פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהִיא מְכִילָה מֵהֶן בְּסוֹף הַקַּיִץ, שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ לְהִצְטַמֵּק וְהֵן צְנוּמוֹת דַּקּוֹת:
וּבְאֶמְצַע הַקָּיִץ. שֶׁהֵן מְבֻשָּׁלוֹת וְאֵינָם מְצֻמָּקוֹת, הַכַּלְכָּלָה מַחֲזֶקֶת מִן הַפֵּרוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּחֲזֶקֶת מֵהֶן כְּשֶׁהֵן מְבֻכָּרוֹת בִּמְלוֹאָן, וּפָחוֹת מִמַּה שֶּׁהִיא מַחֲזֶקֶת מֵהֶן בְּסוֹף הַקַּיִץ כְּשֶׁכְּבָר נִצְטַמְּקוּ. הִלְכָּךְ מְשַׁעֲרִין בִּשְׁלֹשָׁה זְמַנִּים הַלָּלוּ:
וּבַסְּיָפוֹת. פֵּרוֹת שֶׁבְּסוֹף הַקַּיִץ:
הַמּוֹנֶה מְשֻׁבָּח. מִן הַמּוֹצִיא בְּאֹמֶד:
וְהַמּוֹדֵד מְשֻׁבָּח וְכוּ'. וְדַוְקָא בְּמַעַשְׂרוֹת וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, אֲבָל לֹא בִתְרוּמָה גְדוֹלָה כְּדִפְרִישִׁית:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יא} מְשַׁעֲרִים. לְאַשְׁמְעִינַן דְּלֹא יַפְרִישׁ בְּמִדָּה בִּזְמַן אֶחָד עַל זְמַן אַחֵר הַיָּפֶה מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם דִּמְעַשֵּׂר מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה (סִיּוּם דְּבָרָיו הֵם אֶחָד לְפֵרוּשׁ הָרַ''שׁ וְלֹא לְפֵרוּשׁ הָרַ''ב). תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: {יב} מִשְּׁלָשְׁתָּן. פֵּרוּשׁ מִן הַמּוֹדֵד וְהַמּוֹנֶה וְהָאוֹמֵד, וְהָרַמְבַּ''ם כָּתַב דְּאֵין מַפְרִישִׁין מֵאֹמֶד לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּלְמַעֲשֵׂר, לְכָךְ כָּתַב שָׁם מְשֻׁבָּח מִשְּׁנֵיהֶם, וְסוֹבֵר כְּשִׁיטַת הַיְרוּשַׁלְמִי (וּפֵרוּשׁ מִשְּׁלָשְׁתָּן כְּמוֹ בִשְׁלָשְׁתָּן):
Rambam (non traduit)
כלכלה הוא הסל שבו מודדין להוציא התרומה ופי' משערין ידוע ואמר בכאן שהוא חייב לשער את הכלכלה ולידע מנין מה שהיא מכילה בתחלת הפירות ובסופ' ובאמצען ר''ל באמצע הזמן שיש בין תחלתן לסופן לפי שהפירות בתחלת הקיץ הם קשות והם במלואם ובסוף הקיץ הם צנומות יבשות כמו צמוקין ובאמצע בינונית ואם הכלכלה בדרך הדמיון מכילה מן התאנים הבכורים מאה גרגרים בלי ספק שתכיל כשהן מבושלין מאה ועשר וכשהן מתחילין ליבש ולהצטמק מאה וחמשים וכשידע האדם כמה מכילה הכלכלה בכל הזמנים ימוד בה ויוציא מה שראוי בה להוציא מאותו המנין. ואמר המונה משובח ענינו שהוא משובח מהמוציא באומד והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משלשתן ודע כי זה הדין בתרומת מעשר אבל בתרומה גדולה כבר קדם לך הדין שאין מותר להוציאה אלא באומד וכן באר הגמרא כי בתרומת מעשר צריך אדם לדקדק כדי שידע השיעור בדיוק וכמו כן המעשרות שנמנעו להוציאם באומד ואמר אל תרבה לעשר אומדות:
7
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תְּרוּמָה, עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה {יג}. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בְּמֵאָה וָעוֹד. וָעוֹד זֶה, אֵין לוֹ שִׁעוּר. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר, וָעוֹד, קַב לְמֵאָה סְאָה, שְׁתוּת {יד} לַמְּדַמֵּעַ:
R. Bartenura (non traduit)
תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאִין שֶׁל חֻלִּין, שֶׁהֵם בֵּין הַכֹּל אֶחָד וּמֵאָה, נוֹטֵל אַחַת מֵהֶן וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין כְּמוֹ שֶׁהָיוּ:
בְּמֵאָה וָעוֹד. אִם נָפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ תִּשְׁעָה וְתִשְׁעִים סְאִין שֶׁל חֻלִּין וּמַשֶּׁהוּ יוֹתֵר מִתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה, וְזֶה הַמַּשֶּׁהוּ אֵין לוֹ שִׁעוּר, הוֹאִיל וְיֵשׁ כָּאן מֵאָה וְעוֹד מַשֶּׁהוּ, נוֹטֵל סְאָה אַחַת וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין כְּשֶׁהָיוּ:
קַב לְמֵאָה סְאָה שְׁתוּת לַמְדַמֵּעַ. אִם נָפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה בְּתִשְׁעִים וָתֵשַׁע שֶׁל חֻלִּין וְקַב יוֹתֵר, שֶׁהַקַּב הוּא שְׁתוּת לַסְּאָה שֶׁל תְּרוּמָה הַמְדַמַּעַת, שֶׁהַסְּאָה שִׁשָּׁה קַבִּים, אָז נוֹטֵל סְאָה אַחַת וְהַשְּׁאָר חֻלִּין כְּשֶׁהָיוּ. אֲבָל אִם הָיוּ הַחֻלִּין פָּחוֹת מִתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה וְקַב, הַכֹּל מְדֻמָּע, וְיִמָּכְרוּ כֻּלָם לַכֹּהֵן בִּדְמֵי תְרוּמָה חוּץ מִדְּמֵי סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁבָּהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאֵין תְּרוּמָה עוֹלָה בְּפָחוֹת מֵאַחַת וּמֵאָה, דְסָתַם לָן תַּנָּא כְּוָתֵיהּ בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי. וְהַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין הַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּמֵאָה בִּלְבָד, וְכָל שֶׁכֵּן בְּפָחוֹת מִמֵּאָה, דִּכְתִיב בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר (בְּמִדְבָּר יח) מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ, דָּבָר שֶׁאַתָּה תּוֹרֵם מִמֶּנּוּ אִם נָפַל לְתוֹכוֹ מְקַדְּשׁוֹ, וְהַיְנוּ אֶחָד מִמֵּאָה, דְּמִמֵּאָה סְאִין מַפְרִישִׁין עֲשָׂרָה לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וּמֵאוֹתָן עֲשָׂרָה סְאָה לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְאָמַר רַחֲמָנָא שֶׁאִם חָזְרָה אוֹתָהּ סְאָה לְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְקַדַּשְׁתָּן וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל מְדֻמָּע:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} עוֹלָה כוּ'. אֲפִלּוּ כְּשֶׁעֲדַיִן בְּיַד יִשְׂרָאֵל כוּ' וְאִי בָּעֵי מָצֵי מִתְּשִׁיל עֲלַהּ כוּ' לֶהֱוֵי כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין כוּ', וּמְתָרֵץ סוֹף פֶּרֶק ז' דִּנְדָרִים דְּכֵיוָן דְּלֵיכָּא מִצְוָה שֶׁיִּשְׁאַל עַל הַפְרָשָׁה לֹא אָתֵי לְאִתְּשׁוֹלֵי עֲלַהּ: {יד} שְׁתוּת. וִיבָאֵר לְךָ שֶׁהַקַּב הַנּוֹסָף צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ חֻלִּין כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׁתוּת סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
ודברי רבי יוסי בן משולם קב למאה סאה ענינו כי כשתהיה תשעים ותשעה סאה וקב אחד מחולין ונפל בהם סאה תרומה שיהיה הכל מאה וקב אחד שהקב הוא ששית הדבר המדומע ר''ל ששית סאה של תרומה שנפלה כי הסאה ששה קבים כמו שבארנו פעמים שיוציא מן הכל סאה של תרומה ויהיה הנשאר מותר חולין כמו שהיו ומה שאמר שתות למדמע כדי לסלק הספק ויבאר לך כי הקב הנוסף צריך שיהיה כולו חולין כדי שיהיה שתות סאה של תרומה כמו שבארנו ואילו אמר קב למאה ולא היה מוסיף זו התוספת היינו אומרים כי הקב יש בו חלק [ממאה] (סאה) של תרומה וכשנפל סאה של תרומה וחלק ממאה מן הקב בתשעים ותשע סאה וקב פחות חלק ממאה מן קב מן החולין שהכל מאה סאה וקב אחד כי התרומה תעלה בזה השיעור כיון שיש שם קב יותר על המאה והודיעך כי אין הדבר כן ושהוא מדומע כשהוא בזה הענין כי קב פחות חלק ממאה אינו שתות סאה וחלק ממאה מקב אלא פחות מזה ותבין זה והלכה כרבי אליעזר לפי שסתם לן תנא כוותיה פעמים רבות:
ורבי יהושע אומר שאפילו נפל חלק אחד בתשעים ותשע חלקים ומשהו שיהיה הכל מאה ומשהו שיוציא התרומה לבדה ולא יהיה הכל מדומע והכל מודים שאם נפל חלק מתרומה בתשעים ותשע חלקים שהכל הוא מאה חלקים שהוא מדומע וסמכו זה לדבר השם יתברך (במדבר יח) את כל חלבו את מקדשו ממנו ואמר דבר שאתה מרים ממנו אם נפל לתוכו מקדשו ומה שבא בזה הכתוב הוא מעשר מן המעשר והוא חלק ממאה מן הכל וכשנפל אותן חלק בתשעים ותשע שנשארו נתקדש הכל ונעשה מדומע:
במאה ואחת הוא שיפול חלק מתרומה במאה חלקים חולין ויהיה אחד ומאה יוציא חלק אחד שהוא שיעור התרומה שנפלה ויאכל השאר:
8
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַלְּבָנוֹת, לְבָנוֹת, מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת. עִגּוּלֵי דְבֵלָה, הַגְּדוֹלִים מַעֲלִים אֶת הַקְּטַנִּים, וְהַקְּטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים. הָעִגּוּלִים מַעֲלִין אֶת הַמַּלְבְּנִים, וְהַמַּלְבְּנִים מַעֲלִין אֶת הָעִגּוּלִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בְּיָדוּעַ מַה נָּפְלָה, אֵין מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וּכְשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ מַה נָּפְלָה, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַלְּבָנוֹת. תְּאֵנָה שֶׁל תְּרוּמָה, שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה, שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה תְּאֵנִים שֶׁל חֻלִּין, חֶצְיָן שְׁחוֹרוֹת וְחֶצְיָן לְבָנוֹת, כֻּלָּן מִצְטָרְפִין לְבַטְּלָהּ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה דוֹרְסָן וּמְעָרְבָן הַכֹּל בְּיַחַד {טו}. וְאִם שְׁחוֹרָה נָפְלָה, מַעֲלֶה אַחַת מִן הַשְּׁחוֹרוֹת, וְאִם לְבָנָה, מַעֲלֶה אַחַת מִן הַלְּבָנוֹת, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין כְּשֶׁהָיוּ:
עִגּוּלֵי דְּבֵלָה. דְּבֵלוֹת תְּאֵנִים הַנִּדְרָסִים בְּעִגּוּל, גְּדוֹלִים מַעֲלִים אֶת הַקְּטַנִּים, אִם יֵשׁ שָׁם חֲמִשִּׁים עִגּוּלִים קְטַנִּים וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה עִגּוּלִים גְּדוֹלִים, וְאֶחָד מִן הַגְּדוֹלִים כִּשְׁנַיִם מִן הַקְּטַנִּים, וְנָפַל לְתוֹכָן עִגּוּל קָטָן שֶׁל תְּרוּמָה, מְסַיְּעוֹת כֻּלָּן לְבַטֵּל. וְכֵן עִגּוּלִים וּמַלְבְּנִים. עִגּוּלִים הֵם הַנִּדְרָסוֹת בְּעִגּוּל, מַלְבְּנִים, תְּאֵנִים הַנִּדְרָסוֹת בְּצוּרַת רִבּוּעַ כְּמִין דְּפוּס שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ הַלְּבֵנִים מְרֻבָּעוֹת:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. אִם שְׁחוֹרָה נָפְלָה הַשְּׁחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת, וְאִם לְבָנָה נָפְלָה הַלְּבָנוֹת אֲסוּרוֹת, וְכֵן בִּגְדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְעִגּוּלִים וּמַלְבְּנִים, הַדּוֹמִין לְאוֹתָהּ שֶׁנָּפְלָה אֲסוּרִים:
בְּיָדוּעַ מַה נָּפְלָה. שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה, אֵין מַעֲלוֹת, לְפִי שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל הָאֲחֵרוֹת, וְכֵיוָן דְּמֻתָּרוֹת הֵן אֵין מְסַיְּעוֹת לְבַטֵּל. אֲבָל אִם אֵין יָדוּעַ אִם שְׁחוֹרָה נָפְלָה אוֹ לְבָנָה נָפְלָה, כֵּיוָן דְּכֻלָּן בְּסָפֵק אִסּוּר, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{טו} וְאַף שֶׁאֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה, כַּמְּפֹרָשׁ בְּפֶרֶק ה' מִשְׁנָה ט', הַנֵּי מִילֵי לְהַרְבּוֹת בְּהֶתֵּר, אֲבָל בִּכְהַאי גַוְנָא שֶׁאֵינוֹ מַרְבֶּה בְּהֶתֵּר אֶלָּא מְשַׁנֶּה הָאִסּוּר מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה וּמַפְרִידָן כְּדֵי לְעָרְבָם יַחַד, בִּכְהַאי גַוְנָא נִרְאָה לִי דְּשָׁרֵי לְבַטֵּל לְכַתְּחִלָּה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
העושין בני אדם מדבלת התאנים כמו ככרות עגולין ונקראים עגולין ועושין מהם גם כן כמין ככרות מרו בעות נקראין מלבנין לפי שהן דומות לאותן הדפוסים שעושין בהם הלבנים ולפיכך דעתי שהוא עברי ממש החזיק מלבן (נחום ג ד) וענין מעלות שיצטרפו אלו עם אלו להשלים מנין מאה חלקים ותעלה תרומה במאה ואח' ואמרו בגמרא הגדולים מעלים את הקטנים במשקל והקטנים מעלים את הגדולים במנין וביאור זה בדמיון כי אם היה שם מן החולין עשרים עגולים קטנים ועשרים עגולים גדולים סך הכל ארבעים וכל אחד מן הגדולים משקלו ד' ליטרין וכל אחד מן הקטנים משקלו ליטרא אחת ונתערב בכל הארבעים עגולים עגול אחד של דבלה קטן משקלו ליטרא אחת לא נאמר עגול אחד נפל בארבעי' עגולים יהיה הכל מדומע אבל נאמר ליטרא אחת נפל במאה ליטרא ויעלה באחד ומאה ואם יהיה שם בדרך הדמיון תשעים עגולים קטנים בכל א' מהם שני שלישי הליטרא ויהיה משקל כולם ששים ליטרא וי' עגולים משקל כל אחד מהן ד' ליטרין שיעלה מנין כל העגולים למאה ומשקל כולה מאה ליטרין ונתערב בכול' עגול של דבלה תרומה משקלו ארבע ליטרין לא נאמר משקל ד' ליטרא של תרומה נתערבו במאה ליטרא שהוא חלק מכ''ה ויהיה הכל מדומע אבל נאמר עגול א' נפל במאה ויעלה בא' ומאה וזה הדמיון יבאר לך דברי הגמ' ובו תעשה היקש ותהיה סברתך והלכה כרבי עקיבא:
9
כֵּיצַד, חֲמִשִּׁים תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת וַחֲמִשִּׁים לְבָנוֹת, נָפְלָה שְׁחוֹרָה, שְׁחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת וְהַלְּבָנוֹת מֻתָּרוֹת. נָפְלָה לְבָנָה, לְבָנוֹת אֲסוּרוֹת וּשְׁחוֹרוֹת מֻתָּרוֹת. בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ מַה נָּפְלָה, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. בְּזוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַחְמִיר, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵקֵל:
R. Bartenura (non traduit)
כֵּיצַד. לְפֵרוּשֵׁי מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאָתֵי:
וּבְזוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַחְמִיר. בְּהָא דְתָנִינַן לְעֵיל, אֲבָל בְּמַאי דְבָעֵינָא לְמֵימַר לְקַמָּן הֲוֵי אִפְּכָא:
Rambam (non traduit)
זה הדמיון הוא מבאר הכרעת רבי עקיבא: ואמרם ובזו רבי אליעזר מחמיר ור' יהושע מיקל רוצה בו כדין שלפני זה כי רבי אליעזר אוסר אפילו לא ידע מה נפלה אם היתה תאנה לבנה או שחורה ורבי יהושע אומר מעלים זה את זה אפילו ידע מה נפלה:
10
וּבְזוֹ {טז} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵקֵל, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַחְמִיר. בְּדוֹרֵס לִיטְרָא קְצִיעוֹת עַל פִּי הַכַּד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹהִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן פְּרוּדוֹת, וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת {יז} אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא תַעֲלֶה עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם מֵאָה כַדִּים:
R. Bartenura (non traduit)
בְּדוֹרֵס לִיטְרָא קְצִיעוֹת. לִיטְרָא שֶׁל תְּאֵנִים יְבֵשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה:
עַל פִּי הַכַּד. שֶׁל חֻלִּין, וְהַרְבֵּה כַּדִּין יֵשׁ:
וְאֵין יָדוּעַ. בְּאֵיזֶה כַּד דְּרָסָהּ, וּבְכָל כַּד יֵשׁ מֵאָה לִיטְרוֹת שֶׁל חֻלִּין, אֲפִלּוּ אֵין כָּאן מֵאָה כַּדִּין, שָׁרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדוּעַ הוּא שֶׁהַלִּיטְרָא שֶׁל תְּרוּמָה הִיא בְּפִי הַכַּד וְאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת עִם הַחֻלִּין, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ נִפְרְדוּ מִמְּקוֹמָן וְנִתְעָרְבוּ הַחֻלִּין בַּתְּרוּמָה, וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר כֵּיוָן דְּאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת אֵין הַתַּחְתּוֹנוֹת מְסַיְּעוֹת לְבַטֵּל אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת, אֶלָּא הַשּׁוּלַיִם מֻתָּרִים וְהַפּוּמִים אֲסוּרִים, עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם מֵאָה כַדִּין וְיִתְבַּטֵּל פִּי חָבִית זֶה בְּמֵאָה פוּמִין, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{טז} וּבְזוֹ כוּ'. וְצָרִיךְ טַעַם בֵּין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבֵין לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַאי שְׁנָא לְבָנוֹת וּשְׁחוֹרוֹת מִתַּחְתּוֹנוֹת לְעֶלְיוֹנוֹת. וְהַטַּעַם כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת זְבָחִים דַּף ע''ג דְּלֹא דָמִי, דְּהַשְּׁחוֹרוֹת אֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת בִּסְפֵק דִּמּוּעַ, שֶׁלְּעוֹלָם הַשְּׁחוֹרוֹת נִכָּרוֹת מִתּוֹךְ הַלְּבָנוֹת. (וְטַעֲמָא דְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּכָאן לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר אִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה דוֹרְסָן וּמְעָרְבָן, כֵּיוָן דִּדְרוּסוֹת וְעוֹמְדוֹת הֵן. בֵּית דָּוִד): {יז} מַעֲלוֹת כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן בִּסְפֵק דִּמּוּעַ, הֵקֵלּוּ בִּתְרוּמַת פֵּרוֹת דְּרַבָּנָן. תּוֹסָפוֹת שָׁם:
Rambam (non traduit)
ליטרא משקל ידוע וקציעות התאנים היבשות ואומר כי מי שלקח ליטרא תאנים מתרומה וכתשן ונתנן על פי כד התאנים של חולין ויש לשם [הרבה] כדים ואין ידוע איזו היא אומר ר''א כי אם היה בכל הכדים מאה ליטרין נחשב כאילו התאנים כולן מפורדין ושנתערב ליטרא במאה ויעלה בא' ומאה והלכה כר' יהושע:
11
סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה וְקִפְּאָהּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בַּקִּפּוּי מֵאָה סְאָה {יט}, תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא תַעֲלֶה. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה, יַקְפִּיאֶנָּה. וְאִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, אִם אֵינוֹ יָדוּעַ אִם בְּלוּלוֹת הֵן, אוֹ לְאַיִן נָפְלָה:
R. Bartenura (non traduit)
מְגוּרָה. אוֹצָר שֶׁאוֹגְרִים בּוֹ הַתְּבוּאָה:
וְקִפְּאָהּ. הֵסִיר מַה שֶּׁלְּמַעְלָה, תַּרְגּוּם וַיִּצֶּף הַבַּרְזֶל (מְלָכִים ב ו) וְקָפָא פַרְזְלָא {יח}:
אִם יֵשׁ בַּקִּפּוּי תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה. מְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דְּהָכִי קָאָמַר אִם יֵשׁ בַּקִּפּוּי עִם מַה שֶּׁתַּחְתָּיו אֶחָד וּמֵאָה תַּעֲלֶה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר הַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּקִפְּאָהּ וְגָלֵי דַּעְתֵּיהּ שֶּׁלֹא נִתְעָרְבָה עִם הַתַּחְתּוֹנוֹת, אַף עַל פִּי כֵן הַתַּחְתּוֹנוֹת מְסַיְּעוֹת לְבַטֵּל:
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא תַעֲלֶה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר לְעֵיל שֶׁאֵין הַתַּחְתּוֹנוֹת מְסַיְּעוֹת לְבַטֵּל:
סְאָה תְרוּמָה וְכוּ'. סִיּוּמָא דְמִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, וְהָכִי קָאָמַר, כֵּיוָן דְּלֹא תַעֲלֶה כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יַקְפִּיאֶנָּה. יָסִיר מַה שֶּׁצָּף לְמַעְלָה וּמְעַט סָבִיב לָהּ עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהֵסִיר כֻּלָּהּ, וְהַשְּׁאָר הַכֹּל חֻלִּין:
אִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ. מַתְנִיתִין פָּרֵיךְ עַל מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִם כֵּן בְּאֵיזֶה מָקוֹם אָמְרוּ תְּרוּמָה צְרִיכָה אֶחָד וּמֵאָה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ תַּקָּנָה בְּקִפּוּי. וּמְשָׁנֵי בְּשֶׁאֵין יָדוּעַ אִם נִבְלְלָה הַסְּאָה בַּמְּגוּרָה אַחַר שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי הַמְּגוּרָה, אִי נַמִּי מִתְּחִלָּה אֵין יָדוּעַ לְהֵיכָן נָפְלָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יח} וּפֵרוּשׁ הַפָּסוּק שֶׁשָּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא הֵסִיר. וַחֲכָמִים הִשְׁאִילוּ מִלָּה אֲרָמִית זֹאת לְהָסִיר מַה שֶּׁלְּמַעְלָה: {יט} בְּגִרְסַת הָרַב לֹא גָרְסִינַן מֵאָה סְאָה. וּמִיהוּ גַּם אוֹתוֹ גִרְסָא יֵשׁ לְתַקֵּן עַל פִּי פֵּרוּשׁ הָרַ''ב, וְהָכִי קָאָמַר אִם יֵשׁ בַּקִּפּוּי וְגַם מַה שֶּׁתַּחְתָּיו מֵאָה סְאָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
ואמר ר' יהושע לא תעלה. ר''ל כי אין הדין בה שתעלה במאה ואחד מן הקופה אבל דין סאה של תרומה שנפלה על פי מגורה שיקפיאנה רוצה באמרו ר' יהושע יקפיאנה שיעלה אותה בעצמו ויגרור מעל פי המגורה מה שתחתיה בלבד ר''ל מה שתחת הסאה של תרומה שנפלה וכן בארו בתוספתא כי ענין מאמר ר' יהושע יקפיאנה רואים אותה כאלו היא חטים ע''ג שעורים והקשה ואמר אם הדבר כן ונראה אותה כאלו היא חטים ע''ג שעורים ונוציא מה שנפל בלבד באיזה דבר נאמר תעלה באחד ומאה השיב ואמר כי זה הוא כשלא ידע אם נתערבה או לא נתערבה או לא ידע ג''כ באיזה מקום קפאה והלכה כר' יהושע ויהיה שיעור דבריו כן ר' יהושע אומר לא תעלה אלא סאה תרומה שנפלה על פי מגורה יקפיאנה:
מגורה הוא המקום שאוצרין בו וקפאה הוא הדבר הנקפא מגזרת קפאו תהומות (שמות טו) ומנהג הדברים שמקפין אותן האויר כי העליון הוא קופא תחלה ולפיכך קראו הדבר העולה והצף קופא ונשתמשו בזו המלה ואמרו במי שרוצה להסיר מה שיעלה למעלה על דבר מעובה או מקובץ יקפאנה אמר ר''א כי כשנפלה סאה תרומה על פי המגורה ונתקבצה שם ונתעבה כגון שנפלה סאה חטים של תרומה על פני אוצר גדול מחטים שנשער פי המגורה כולה אם יש באותו עליון כדי שאם יקבץ בשטח העליון בלבד מאה סאה אז תעלה ואם לאו יהיה הכל מדומע וזה הפך מה שאמר במה שקדם שאמר התחתונות מעלות את העליונות וכן אמרו בגמרא מוחלפת שיטתיה דר' אליעזר:
12
שְׁתֵּי קֻפּוֹת וּשְׁתֵּי מְגוּרוֹת שֶׁנָּפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶן נָפְלָה, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ הֵם בִּשְׁתֵּי עֲיָרוֹת {כ}, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
שְׁתֵּי קֻפּוֹת. בְּכָל אַחַת חֲמִשִּׁים סְאָה:
וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶן נָפְלָה. וּשְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת מִסָּפֵק, מְסַיְּעוֹת זוֹ אֶת זוֹ לְבַטֵּל, וְאִם רָצָה לְהַעֲלוֹת סְאָה מִזּוֹ מַעֲלֶה, מִזּוֹ מַעֲלֶה, מֶחֱצָה מִזּוֹ וּמֶחֱצָה מִזּוֹ מַעֲלֶה. וּשְׁתֵּי קֻפּוֹת אֲפִלּוּ הֵן בִּשְׁנֵי בָתִּים וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶן נָפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכָּן לְהִתְפַּנּוֹת, וְהֵן מִטַּלְטְלוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּפְעָמִים שֶׁמִּתְעָרְבוֹת זוֹ עִם זוֹ. אֲבָל שְׁתֵּי מְגוּרוֹת, שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלוֹת, בִּזְמַן שֶׁשְּׁתֵּיהֶן בְּבַיִת אֶחָד, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וְאִם הֵן בִּשְׁנֵי [בָתִּים] אֵין מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ הֵן בִּשְׁתֵּי עֲיָרוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כ} עֲיָרוֹת. בַּעַל כַּף נַחַת פֵּרֵשׁ, קֻפּוֹת גְּדוֹלוֹת הַרְבֵּה עֲשׂוּיוֹת לְמִדָּה, וְהִיא מִלָּה בִלְשׁוֹן עֲרָב. אֲבָל לְפֵרוּשׁ הָרַ''ב נִרְאָה כִּפְשׁוּטוֹ לְשׁוֹן עִיר, דִּלְפִי שֶׁהֵן רְחוֹקוֹת אֵין מִתְעָרְבִין. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
בארו בגמ' כי שתי קופות מצטרפות ואפי' היתה אחת בבית א' והשנית בבית אחר אבל שתי מגורות עד שיהיו בבית אחד ונתנו הטעם בזה ואמרו קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות ופי' להתפנות לטלטלן ולהעתיקן ממקום למקום וכיון שמטלטלות ונעתקות יתקבצו בשעת הטלטול הנה נתבאר לך שאין הלכה כרבי שמעון:
13
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בַּחֲמִשִּׁים אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק, שֶׁנָּפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹכָן, חֶצְיָהּ תְּרוּמָה, וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו, תַּעֲלֶה. לֹא שֶׁהַתְּרוּמָה תַעֲלֶה בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים {כא}:
R. Bartenura (non traduit)
שֶׁנָּפְלָה אַחַת מֵהֶן. אֲגֻדָּה אַחַת כַּיּוֹצֵא בָהֶן, וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת מִבֵּינֵיהֶן. וְאוֹתָהּ אֲגֻדָּה הָיְתָה חֶצְיָהּ חֻלִּין וְחֶצְיָהּ תְּרוּמָה:
שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים. עִם הַחֵצִי שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁבָּהּ. וְאַשְׁמְעִינַן רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאֵין הָאֲגֻדָּה שֶׁחֶצְיָהּ תְּרוּמָה מְדַמַּעַת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן תְּרוּמָה שֶׁבָּהּ, וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁהָאֲגֻדָּה כֻלָּהּ תְּדַמַּע, כֵּיוָן שֶׁהִיא תְּרוּמָה מְעֹרֶבֶת בְּחֻלִּין:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כא} מֵאָה וּשְׁנֵי כוּ'. לֹא שֶׁצָּרִיךְ מֵאָה וּשְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי בְּאֶחָד וּמֵאָה עוֹלָה לְהַמַּחְמִיר שֶׁבְּמִשְׁנָה ז', אֶלָּא שֶׁכָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
כל זה מבואר ואמת ומה שהודיעך רבי יוסי שלא נאמר שהאגודה כולה תדמע כיון שחציה תרומה והוא מעורב ועוד יתבאר זה הענין בפרק של אחר זה (מ''ה ו):
פרק ה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source