Chap. 1
1
הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר חֲמוֹרוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְהַמּוֹכֵר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, וְהַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְקַבָּלָה {א}, פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג), בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בַאֲחֵרִים. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פְּטוּרִין מִקַּל וָחֹמֶר, אִם פָּטְרוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר {ה}, דִּין הוּא שֶׁיִּפְטְרוּ שֶׁל עַצְמָן:
R. Bartenura non traduit
הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר חֲמוֹרוֹ שֶׁל נָכְרִי. כְּשֶׁהוּא בִמְעֵי אִמּוֹ וּבְכוֹר הוּא. וּלְהָכִי נָקַט עֻבַּר חֲמוֹרוֹ, שֶׁאֵין לְךָ בְהֵמָה טְמֵאָה קְדוֹשָׁה בִּבְכוֹרָה אֶלָּא פֶּטֶר חֲמוֹר בִּלְבַד, וְאַיְדֵי דְזוּטְרָן מִלֵּיהּ דְּפֶטֶר חֲמוֹר, פָּסֵיק וְשָׁרֵי לֵיהּ {א}. וְכָל הָנָךְ פִּרְקֵי אַחֲרִינֵי מַיְרֵי בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. לִמְכֹּר לְנָכְרִי בְּהֵמָה גַסָּה, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּהּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת {ב}:
וְהַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ. אֲפִלּוּ חֵלֶק הַנָּכְרִי מְסֻיָּם וְיָדוּעַ, כְּגוֹן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ שֶׁל בְּכוֹר, אוֹ שֶׁל אִמּוֹ. כָּל זְמַן שֶׁאִם יַחְתֹּךְ מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ אֵבָר תִּשָּׁאֵר הַבְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם {ג} הֲרֵי זֶה שֻׁתְּפוּת נָכְרִי וּפָטוּר:
וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. שֶׁהַחֲמוֹרָה שֶׁל נָכְרִי וְיִשְׂרָאֵל מְקַבְּלָהּ וּמְטַפֵּל בָּהּ כְּדֵי שֶׁיְּהוּ חוֹלְקִין בַּוְּלָדוֹת, אֲבָל גּוּף הַבְּהֵמָה שֶׁל נָכְרִי:
פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה. אוֹתוֹ עֻבָּר שֶׁקָּנָה מִן הַנָּכְרִי אוֹ שֶׁמָּכַר הוּא לַנָּכְרִי אֵינוֹ קָדוֹשׁ, הוֹאִיל וְיֵשׁ לַנָּכְרִי חֵלֶק בּוֹ אוֹ בְאִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּמִדְבַּר ג) הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא בְנָכְרִי:
אִם פָּטְרוּ אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. הַלְוִיִּם לֹא פָּטְרוּ בְּהֶמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, דְּפֶטֶר בְּהֵמָה, בְּהֵמָה פָּטְרָה, כְּדִכְתִיב (שָׁם) וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, הַלְוִיִּם הִפְקִיעוּ קְדֻשַּׁת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כְּדִכְתִיב (שָׁם) קַח אֶת הַלְוִיִּם {ו} תַּחַת כָּל בְּכוֹר כוּ', וְאִם הִפְקִיעָה קְדֻשַּׁת הַלְוִיִּם אֶת קְדֻשָּׁתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּין הוּא שֶׁתַּפְקִיעַ אֶת שֶׁל עַצְמָן, וּמֵאַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהֻפְקְעָה קְדֻשַּׁת בְּכוֹרָה מֵעַצְמָן שֶׁל לְוִיִּם, לָמַדְנוּ שֶׁפִּטְרֵי חֲמוֹרֵיהֶן פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה, דִּכְתִיב (שָׁם יח) אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה, כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְכוֹר אָדָם יֶשְׁנוֹ בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְכָל שֶׁאֵינוֹ בִּבְכוֹר אָדָם אֵינוֹ בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה. אֲבָל מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה לֹא נִפְטְרוּ כֹהֲנִים וּלְוִיִּם, כְּדִלְקַמָּן:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וּמִיהוּ אִיכָּא נַמִּי דִּינֵי דְמִתְנְיָא בִטְהוֹרָה וְאִיתַנְהוּ נַמִּי בִטְמֵאָה, כְּגוֹן הַמְקַבֵּל צֹאן בַּרְזֶל: {ב} הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ הַמַּסְקָנָא שֶׁהוּא שֶׁמָּא יַשְׁאִיל אוֹ יַשְׂכִּיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ג} וְאִם תֹּאמַר הֵיכִי מַשְׁכַּחַת לַהּ שֶׁיַּחְתֹּךְ שׁוּם אֵבָר וְלֹא תִהְיֶה בַּעֲלַת מוּם כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּמַשְׁכַּחַת לַהּ כְּגוֹן שֶׁהָיָה יָתֵר כְּמִין אֶצְבַּע בְּיָדָיו אוֹ בְרַגְלָיו וְאֵין בּוֹ עֶצֶם, שֶׁאִם חֲתָכוֹ כָּשֵׁר. בֵּית יוֹסֵף: {ד} הַלּוֹקֵחַ כוּ'. בַּגְּמָרָא עֲבִיד צְרִיכוּתָא כָּל הָנֵי לָמָּה לִי לְמִתְנֵי: {ה} בַּמִּדְבָּר. וּלְדוֹרוֹת מְנָלָן, אָמַר קְרָא [בְּמִדְבָּר ג] וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, וְהָיוּ בַּהֲוָיָתָן יְהוּ. גְּמָרָא: {ו} כֹּהֲנִים מְנָלָן, כִּדְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ כֹהֲנִים לְוִיִּם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן, וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק [יְחֶזְקֵאל מד]. גְּמָרָא:
Rambam non traduit
הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו אע''פ כו' שנאמר בישראל אבל לא כו': כהנים ולוים פטורין מק''ו כו': דבר תורה ופטר חמור תפדה בשה ונאמר פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה ונאמר לאהרן ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה רמז לפטר חמור לפי שאין אוחז בכורה בבהמה טמאה אלא בחמור ומקבל ממנו הוא שיהיו החמורים של עובד כוכבים ולוקח אותם ממנו ישראל לפרנסם ולהתעסק בהן וכל מה שילדו יהיו לאמצע ובהפך זה הוא שנותן לו בקבלה והשמיענו שאין הפרש בין שקנה הבכור שיכניס אותו לקדושה או מכירת בכור לעובד כוכבים שמפקיע קדושה ממנו אין קונסין אותו וכן אם היה עיקר הבהמות שלו וילדו בשותפות עובד כוכבים פטור מן הבכורה ושיעור השותפות שיהיה לעובד כוכבים בבכור או באמו ואפי' חלק מסויים כגון ידו או רגלו ועל מנת שתהא הבהמה בעלת מום אם נחתך ממנה אותו אבר אז יהיה לו בה שותפות ויפטר מן הבכורה: ומה שאמר אם פטרו את של ישראל [במדבר ר''ל שהלוים פטרו בכורי ישראל] במדבר מן הבכורה כמו שנאמר בכתוב קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל אמרו אם הפקיע קדושתן של לוים את קדושתן של ישראל במדבר דין הוא שמפקיע את של עצמן ולפי שנתאמת במאמר הזה שהלוים פטורים מבכור אדם ואינן חייבין לפדות נפטרו ג''כ מפטר חמור שנאמר אך פדה תפדה וגו' כל שישנו בבכור אדם ישנו בבכור בהמה טמאה וכל שאינו בבכור אדם אינו בבכור בהמה טמאה אבל בכור בהמה טהורה חייבים בו הלוים מה שחייבין בו ישראל ושמור זה:
2
פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר, וַחֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְּמִין סוּס {ז}, פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר פֶּטֶר חֲמוֹר פֶּטֶר חֲמוֹר, שְׁנֵי פְעָמִים, עַד שֶׁיְּהֵא הַיּוֹלֵד חֲמוֹר וְהַנּוֹלָד חֲמוֹר. וּמָה הֵם בַּאֲכִילָה. בְּהֵמָה טְהוֹרָה {ט} שֶׁיָּלְדָה כְּמִין בְּהֵמָה טְמֵאָה, מֻתָּר בַּאֲכִילָה. וּטְמֵאָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אָסוּר בַּאֲכִילָה, שֶׁהַיּוֹצֵא מֵהַטָּמֵא, טָמֵא. וְהַיּוֹצֵא מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. דָּג טָמֵא שֶׁבָּלַע דָּג טָהוֹר, מֻתָּר בַּאֲכִילָה. וְטָהוֹר שֶׁבָּלַע דָּג טָמֵא, אָסוּר {יב} בַּאֲכִילָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ גִדּוּלָיו:
R. Bartenura non traduit
פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְמִין חֲמוֹר וַחֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְמִין סוּס פָּטוּר. אִי תָנָא פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר וְלֹא תָנָא חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְּמִין סוּס, הֲוָה אֲמֵינָא פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר הוּא דְּפָטוּר מִשּׁוּם דְּלֹא דָמוּ אַהֲדָדֵי כְלָל, דְּהָא יֵשׁ לָהּ קַרְנַיִם וְהָא אֵין לָהּ קַרְנַיִם, הָא פַּרְסוֹתֶיהָ סְדוּקוֹת וְהָא פַּרְסוֹתֶיהָ קְלוּטוֹת. אֲבָל חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְמִין סוּס, אֵימָא חֲמוֹר אָדֹם הוּא {ח} וְלִחַיַּב. וְאִי תָנָא סֵיפָא וְלֹא תָנָא רֵישָׁא, הֲוָה אֲמֵינָא חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְמִין סוּס הוּא דְּפָטוּר מִשּׁוּם דְּסוּס לֹא קָדוֹשׁ בַּבְּכוֹרָה, אֲבָל פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר דְּתַרְוַיְהוּ קַדְּשֵׁי בַּבְּכוֹרָה אֵימָא לִיחַיַּב, צְרִיכֵי:
פֶּטֶר חֲמוֹר פֶּטֶר חֲמוֹר שְׁנֵי פְעָמִים. חַד בְּקַדֶּשׁ לִּי כָל בְּכוֹר, וְחַד בִּרְאֵה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי:
מַהוּ בַּאֲכִילָה. כְּלוֹמַר בְּהֵמָה שֶׁאֵין הַיּוֹלֶדֶת דּוֹמָה לַנּוֹלָד, מַהוּ בַּאֲכִילָה:
שֶׁהַיּוֹצֵא מֵהַטָּמֵא טָמֵא. וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים וּצְרָעִין מֻתָּר, וְלֹא מִקְּרֵי יוֹצֵא מִן הַטָּמֵא, לְפִי שֶׁאֵין מְמַצּוֹת אוֹתוֹ מִבְּשָׂרָן אֶלָּא מַכְנִיסוֹת אוֹתוֹ לְגוּפָן, שֶׁאוֹכְלוֹת מִפִּרְחֵי הָאִילָנוֹת וּמֵהֶן נַעֲשֶׂה הַדְּבַשׁ. וַחֲלֵב הָאָדָם מֻתָּר כְּשֶׁפֵּרַשׁ {י}, אֲבָל לִינֹק מִשְּׁדֵי הָאִשָּׁה אָסוּר. וְכָל שְׁאָר חָלָב שֶׁל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה, הָוֵי יוֹצֵא מִן הַטָּמֵא וְאָסוּר:
דָּג טָמֵא שֶׁבָּלַע דָּג טָהוֹר. אַף עַל גַּב דְּלֹא חָזִינַן לֵיהּ שֶׁבָּלַע, כֵּיוָן דְּרֹב דָּגִים מַשְׁרִיצִים בְּמִינָן, כְּמוֹ שֶׁבָּלַע בְּפָנֵינוּ דָּמֵי {יא}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} סוּס. הָרֹא''שׁ גָּרַס כְּמִין פָּרָה, מִדְּגָרַס בְּסָמוּךְ וּמַה הֵם, וְלֹא וּמַהוּ. וְגַם מִדִּתְנַן לְקַמָּן וּטְמֵאָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין טְהוֹרָה. וּכְמִין סוּס בַּבְּרַיְתָא תָּנֵי לַהּ. וְגַם הַצְּרִיכוּתָא שֶׁכָּתַב הָרַ''ב אַבְּרַיְתָא נֶאֶמְרָה בַּסֻּגְיָא. וּמִיהוּ הָרַ''ב גָּרַס וּמַהוּ: {ח} סְתָם סוּסִים אֲדֻמִּים הֵם. רַשִׁ''י: {ט} טְהוֹרָה שֶׁיָּלְדָה כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא. וְהָא דְקָתָנֵי שֶׁהַיּוֹצֵא כוּ', סִימָנִים בְּעָלְמָא הוּא דְּלֹא תֵחָלֵף לְךָ גִּרְסָתְךָ, דְּלֹא תֵימָא זִיל בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ, וְהַאי טָהוֹר מְעַלְּיָא הוּא, וְהַאי טָמֵא מְעַלְּיָא הוּא, אֶלָּא זִיל בָּתַר אִמֵּיהּ. גְּמָרָא: {י} נַפְקָא לָן בַּגְּמָרָא, הוּא טָמֵא, וְאֵין חֲלֵב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם טָמֵא.וְאָמְרִינַן עֲלַהּ, כְּשֶׁפֵּרַשׁ. אֲבָל לֹא פֵרַשׁ, אָסוּר מִדְּרַבָּנָן. וְכָתַב הָרֹא''שׁ דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְאִחַלּוֹפֵי בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה. וְכֵן בְּשַׂר אָדָם כֵּיוָן דְּאֵין דֶּרֶךְ לֶאֱכֹל בְּשַׂר אָדָם מִחַלַּף בִּבְהֵמָה טְמֵאָה: {יא} פֵּרוּשׁ, דְּדָג טָמֵא מַשְׁרִיץ בְּגוּפוֹ עֻבָּרוֹ כִּשְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה. אֶלָּא דְרֹב מַשְׁרִיץ בְּמִינוֹ, וְזֶה הִשְׁרִיץ מִין אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁבָּלַע כוּ': {יב} אָסוּר כוּ'. תֵּימַהּ, דִּבְמַסֶּכֶת אָהֳלוֹת סוֹף פֶּרֶק י''א תְּנַן, בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף, אַלְמָא חֲשִׁיב עִכּוּל, וְהָכָא נַמִּי לִשְׁתְּרֵי. וְיֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין אִסּוּר לְטֻמְאָה. עוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּיֵשׁ לְהַחְמִיר כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא דְּבָעֵי מֵעֵת לְעֵת, וְהָכָא בְלֹא שָׁהָה שָׁם כְּדֵי עִכּוּל. תּוֹסָפוֹת:
Rambam non traduit
פרה שילדה כמין חמור וחמור שילדה כמין אדם כו': דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה וטהור כו': יש בין הפרה והחמור שינוים הרבה שהיא מפרסת פרסה והקרנים ולפיכך פטור מן הבכור' אבל חמור שילדה כמין סוס הואיל ושני המינים קרובין מאד לפי שהולד יוצא משני אישים מאלו שני המינים ולפיכך שמא יעלה על הדעת שמפני כן הוא חייב בבכורה בא להשמיענו שהוא פטור ואילו זכר ג''כ זה הענין האחרון בלבד אמרנו חמור שילדה כמין סוס הוא שהוא פטור לפי שילדה מין שאין בו קדושה אבל ילדה פרה כמין חמור הואיל ויש בו קדושה ר''ל במין החמור לפי שהוא מתקדש בפטר רחם הרי הודיענו שאינו מתקדש עד שתלד החמור כמין חמור. ומה שאמר ומה הן באכילה עניינו לפי סדר המאמר הוא כך ואיך דין המין אם נולד משונה ממינו בצורתו השיב ואמר בהמה טהורה וכו': ומה שאמר שהיוצא מן הטמא וכו' ר''ל שהחלבים מצטרפין אל הנולדים כמו שזכר והביצים ג''כ מלבד חלב האדם בלבד שהוא מותר ע''מ שיחלבנו ואח''כ ישתה אותו אבל לינק אותו מן הדד אחר שיגמל הרי זה אסור כמו שנתבאר בגמרא כתובות:
3
חֲמוֹר שֶׁלֹּא בִכְּרָה, וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים, נוֹתֵן טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן. זָכָר וּנְקֵבָה, מַפְרִישׁ טָלֶה אֶחָד לְעַצְמוֹ. שְׁתֵּי חֲמוֹרִים שֶׁלֹּא בִכְּרוּ, וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים, נוֹתֵן שְׁנֵי טְלָיִים לַכֹּהֵן. זָכָר וּנְקֵבָה, אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה, נוֹתֵן טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן. שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם:
R. Bartenura non traduit
נוֹתֵן טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן. בְּפִדְיוֹן. דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ חַד מִנַּיְהוּ בְּכוֹר:
זָכָר וּנְקֵבָה. וְאֵין יָדוּעַ אִם יָצָא זָכָר תְּחִלָּה וְהוּא בְכוֹר, אוֹ נְקֵבָה יָצְאָה תְחִלָּה וְאֵין כָּאן דִּין בְּכוֹרָה:
מַפְרִישׁ טָלֶה. מִשּׁוּם סָפֵק, וּמַפְקִיעַ עָלָיו קְדֻשַּׁת {יג} הַפֶּטֶר חֲמוֹר:
וְהוּא לְעַצְמוֹ. שֶׁהוּא עַצְמוֹ יֹאכַל הַטָּלֶה וְלֹא יִתְּנֶנּוּ לַכֹּהֵן, דְּכֹהֵן הָוֵי מוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, וְעָלָיו הָרְאָיָה לְהָבִיא עֵדִים שֶׁהַזָּכָר יָצָא תְחִלָּה. וְאִסּוּרָא לֵיכָּא, דַּאֲפִלּוּ פֶּטֶר חֲמוֹר גָּמוּר שֶׁפְּדָאוֹ בְשֶׂה שׁוּב אֵין קְדֻשָּׁה לֹא בוֹ וְלֹא בְּפִדְיוֹנוֹ, אֶלָּא גָזֵל הוּא דְּאִיכָּא אִם אֵינוֹ נוֹתֵן טָלֶה לַכֹּהֵן, דְּמָמוֹנוֹ הוּא, וְהָכָא לֵיכָּא גָּזֵל דְּסָפֵק הוּא:
שְׁתֵּי חֲמוֹרוֹת וְיָלְדוּ וְכוּ'. זָכָר וּנְקֵבָה, נוֹתֵן טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן בִּשְׁבִיל הַזָּכָר. אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה, דַּחֲדָא יָלְדָה זָכָר וַחֲדָא יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה אוֹ אִי נַמִּי חֲדָא יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים וְאַחַת יָלְדָה נְקֵבָה, נוֹתְנִים טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן, דְּהָא חַד זָכָר אִיכָּא וַדַּאי בְּכוֹר, וְאַאִידָךְ דַּהֲוֵי סָפֵק דְּשֶׁמָּא הַנְּקֵבָה יָצְאָה תְחִלָּה מַפְרִישׁ {יד} טָלֶה וְהוּא לְעַצְמוֹ {טו}:
שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת. סָפֵק הֵן, דְּשֶׁמָּא כָּל חֲדָא יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה, וְשֶׁמָּא הַנְּקֵבוֹת יָצְאוּ תְחִלָּה, הִלְכָּךְ אֵין לַכֹּהֵן כָּאן כְּלוּם, אֶלָּא מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶם שְׁנֵי טְלָאִים לְאַפְקוֹעֵי לְאִסּוּרַיְהוּ וְהֵן לְעַצְמָן, כָּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתַי. אֲבָל רַמְבַּ''ם סָבַר דְּאֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם וַאֲפִלּוּ טָלֶה לְעַצְמוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא בְכָל חַד מֵהָנָךְ סְפֵקֵי טוּבָא כְּשֶׁיָּלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר, שֶׁמָּא אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן יָלְדָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְהָאַחֶרֶת זָכָר, אוֹ שֶׁמָּא זוֹ יָלְדָה נְקֵבָה וְהָאַחֶרֶת זָכָר וְאַחֲרָיו נְקֵבָה, אוֹ נְקֵבָה וְאַחֲרֶיהָ זָכָר. וְכֵן סְפֵקוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ בִּשְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ טָלֶה לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַפְרִישׁ {טז}. וּפֵרוּשׁ רַבּוֹתַי עִקָּר {יז}:
Toss. Yom Tov non traduit
{יג} דִּלְפֹטְרוֹ מִמִּצְוַת עֲרִיפָה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִסָּפֵק. כְּמוֹ שֶׁאֵין נוֹתֵן לַכֹּהֵן מִסָּפֵק, כְּמוֹ כֵן אֵינוֹ עוֹרְפוֹ מִסָּפֵק. תּוֹסָפוֹת. וּבַגְּמָרָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא דִּסְבִירָא לֵיהּ פֶּטֶר חֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָיָה וַאֲפִלּוּ מֵחַיִּים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יד} וְאַף עַל גַּב דִּלְגַבֵּי הַפְרָשַׁת טָלֶה אֶחָד הָוֵי לֵיהּ תְּרֵי סְפֵקֵי, שֶׁמָּא אַחַת יָלְדָה שְׁנֵי הַזְּכָרִים, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר אַחַת יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁמָּא יָצְאָה הַנְּקֵבָה תְחִלָּה, אֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר בְּתַקַּנְתָּא לֵית לֵיהּ לְמִסְמַךְ אַסְּפֵיקֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {טו} וְלֹא חַשׁ לְאַדְכּוֹרֵי תַּנָא דְמַתְנִיתִין, מִשּׁוּם דִּכְבָר אַשְׁמוֹעִינַן בְּבָבָא קַמַּיְתָא דְּבִמְקוֹם הַסָּפֵק מַפְרִישׁ טָלֶה וְהוּא לְעַצְמוֹ. וּבְבָבָא דְסֵיפָא דְאַחַת בִּכְּרָה וְאַחַת לֹא בִּכְּרָה דְּתָנָא זָכָר וּנְקֵבָה מַפְרִישׁ טָלֶה וְהוּא לְעַצְמוֹ, וְלֹא תָנָא אֵין לַכֹּהֵן כְּלוּם, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְאַסּוֹקֵי עֲלַהּ שֶׁנֶּאֱמַר וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה. וְעוֹד כוּ'. תּוֹסָפוֹת: {טז} וְאַף עַל גַּב דִּבְזָכָר וּנְקֵבָה אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה לֹא מַמְעִיט מֵהַפְרָשַׁת טָלֶה אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא נַמִּי תְּרֵי סְפֵקֵי, תֵּרֵץ הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה דְּיֵשׁ לוֹמַר דְּשָׁאנֵי שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה דְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מַעֲשֶׂה לִתֵּן טָלֶה אַחֵר לַכֹּהֵן אָמְרִינַן לֵיהּ דְּיַפְרִישׁ טָלֶה וְאַף עַל גַּב דִּתְרֵי סְפֵקֵי הוּא. אֲבָל בִּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת כֵּיוָן דְּאֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה לִתֵּן שׁוּם טָלֶה לַכֹּהֵן, לֹא אָמְרִינַן שֶׁיַּפְרִישׁ טָלֶה לְעַצְמוֹ, מֵאַחַר דִּתְרֵי סְפֵקֵי הוּא: {יז} גַּם הָרַאֲבַ''ד הִשִּׂיגוֹ שֶׁהַכֹּל נִכְנָס בְּסָפֵק אֶחָד שֶׁהוּא שֶׁמָּא הַזָּכָר יָצָא אַחַר הַנְּקֵבָה:
Rambam non traduit
חמורה שלא בכרה וילדה שני זכרים נותן טלה כו': מה שאמר מפריש טלה אחד לעצמו ר''ל שהזכר הזה שהוא ספק אם הוא שקדם בשעת הלידה וצריך לפדותו בשה או נתאחר ואינו חייב לפדותו בשה ואוכל הוא עצמו אותו השה וכבר הקשו ואמרו וכיון דלעצמו הוא למה ליה לאפרושיה והיה התירוץ לאפקועיה לאיסוריה מיניה ר''ל עד שיסיר ממנו איסור הנאה לפי שהמשנה הזאת היא לר' יהודה שאומר שפטר חמור קודם שיפדה אסור בהנאה ולפיכך פודה אותו מספק וזו שאמר ר' יהודה שהוא אסור בהנאה מחיים הוא הנאת דמיו [א] הגהות הגרי''פ. עיין הנוסחא הנכונה בתוי''ט ספ''ק ד''ה וקוברו] אבל הנאת גופו אינה אסורה אלא אחר עריפה וכן הלכה: ומה שאמר בשתי נקבות וזכר (ר''ל) שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום ר''ל לפי שאני אומר על ההלכה הראשונה שאחד משתיהן ילדה נקבה והשנית נקבה ואח''כ זכר ונאמר בהלכה שניה כל אחת משתיהן ילדה נקבה ואח''כ זכר ואם תאמר למה אינו מפריש בספק הזה טלה לעצמו לפי שבכל ההלכה משתי ההלכות האלה שני ספיקות ואלו הן שבהלכה הראשונה אנו אומרים שמא אחת משתיהן ילדה שתי נקבות והשנית זכר או אחת משתיהן נקבה ואח''כ זכר והשנית נקבה וכן בשניה ומפני רוב הספיקות שבכאן לא יפריש טלה:
4
אַחַת בִּכְּרָה וְאַחַת שֶׁלֹּא בִכְּרָה וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים {יח}, נוֹתֵן טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן. זָכָר וּנְקֵבָה, מַפְרִישׁ טָלֶה אֶחָד לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר {יט} (שמות לד), וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים, זָכָר וּנְקֵבָה, גָּדוֹל וְקָטָן, תָּמִים וּבַעַל מוּם {כ}. וּפוֹדֶה בוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה {כא}. נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. וְאִם מֵת, נֶהֱנִים בּוֹ:
R. Bartenura non traduit
זָכָר וּנְקֵבָה מַפְרִישׁ טָלֶה אֶחָד לְעַצְמוֹ. דְּשֶׁמָּא אוֹתָהּ שֶּׁלֹא בִכְּרָה יָלְדָה אֶת הַנְּקֵבָה:
שֶׁנֶּאֱמַר וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה. כָּל שֶׂה בְּמַשְׁמַע, שֵׂה כְבָשִׂים אוֹ שֵׂה עִזִּים, שֶׂה זָכָר אוֹ שֶׂה נְקֵבָה וְכוּ':
וּפוֹדֶה בוֹ פְעָמִים הַרְבֵּה. אִם חָזַר כֹּהֵן וּנְתָנוֹ לוֹ {כב}:
נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. כְּגוֹן יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה {כג} סְפֵק פִּטְרֵי חֲמוֹרִים וְהִפְרִישׁ עֲלֵיהֶן עֲשָׂרָה שֵׂיִין וְהֵן שֶׁלּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ נִכְנָסִים לַדִּיר לַמָּקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִים שָׁם הַבְּהֵמוֹת לְהִתְעַשֵּׂר, וּמְעַשְּׂרָן כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּעַשְּׂרִים שְׁאָר בְּהֵמוֹת. וְהוּא הַדִּין שֶׁאִם הָיָה לוֹ סְפֵק פֶּטֶר חֲמוֹר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם [וְהִפְרִישׁ עֲלֵיהֶם שֶׂה אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם], שֶׁנִּכְנָס לַדִּיר עִם שְׁאָר כְּבָשָׂיו לְהִתְעַשֵּׂר:
וְאִם מֵת נֶהֱנִים בּוֹ. שֶׂה שֶׁהִפְרִישׁוֹ לְפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר, אִם מֵת בְּיַד בְּעָלִים קֹדֶם שֶׁיָּבֹא לְיַד כֹּהֵן, נֶהֱנֶה בוֹ הַכֹּהֵן אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא הִגִּיעַ לְיָדוֹ מֵחַיִּים, דְּמֵעִדָּנָא דְּאַפְרְשֵׁיהּ בִּרְשׁוּתָא דְכֹהֵן קָאֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{יח} שְׁנֵי זְכָרִים. וְנִתְעָרְבוּ. הָרַמְבַּ''ם: {יט} שֶׁנֶּאֱמַר. אַרֵישָׁא קָאֵי, כְּלוֹמַר מְנָלָן דְּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר בְּשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר וּפֶטֶר חֲמוֹר וְגוֹ'. רַשִׁ''י: {כ} גָּדוֹל כוּ'. תִּפְדֶּה תִּפְדֶּה, רִבָּה: {כא} וּפוֹדֶה כוּ'. מִדִּכְתִיב וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְגוֹ', מַאי בְּהֵמָה תַּחַת בְּהֶמְתָּם, שְׁמַע מִנַּהּ חַד פּוֹטֵר טוּבָא. גְּמָרָא: {כב} רַשִׁ''י. דִּבְעוֹדוֹ בְיַד יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ, דְּאִם כֵּן לָמָּה נוֹתֵן שְׁנֵי טְלָאִים כְּשֶׁיָּלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים כְּדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְהָכָא בִסְפֵקוֹת מַיְרֵי, כְּמוֹ הַסֵּיפָא נִכְנָס לַדִּיר כוּ'. וְהַשְׁתָּא אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא עֲדַיִן בְּיַד יִשְׂרָאֵל: {כג} הָכִי נָקַט בַּגְּמָרָא בְּהָיָה לוֹ עֲשָׂרָה כוּ'. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלִרְבוּתָא נָקַט עֲשָׂרָה, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּן [פִּדְיוֹן] פֶּטֶר חֲמוֹר, כֻּלָּן נִכְנָסִים לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר:
Rambam non traduit
אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים כו': ידוע שהזכר הזה יש בו ספק אחד אם הוא בן של בכרה או בן שלא בכרה ע''כ פודה אותו בשה ואותו השה שלו כמו שזכרנו אח''כ אמר שפטר חמור פעמים באיש א' משני מיני הצאן והעזים הזכרים או מן הנקבות ואין משגיחין בו על מום אח''כ אמר ופעמים הרבה נכנס לדיר להתעשר ר''ל פדיון ספק פטר חמור שאפשר שיתעשר בו כמו שנתבאר בגמרא וזה שאם יש אצלו י' זכרים כל אחד מהן ספק פטר חמור שצריך להפריש עליו טלה א' הרי מפריש עליהן עשרה טלאים וחייבין במעשר ודיר שם מקום שמכניסין שם הבהמות לעשר כמו שיתבאר אח''כ ומוציא אחד להיות מעשר ואוכל אותו בתורת מעשר והט' אוכלן חולין: ומה שאמר פעמים הרבה ר''ל שזה קרה פעמים רבות מפני שהוא אפשר קרוב: ומה שאמר ואם מת נהנין בו הוא שב על פדיון פטר חמור האמתי לפי שאם מת ואפי' ברשות ישראל יהנה בו הכהן לפי שמאחר שהפריש אותו הרי הוא ברשות כהן ואע''פ שלא הגיע לידו:
5
אֵין פּוֹדִים לֹא בָעֵגֶל, וְלֹא בַחַיָּה, וְלֹא בַשְּׁחוּטָה, וְלֹא בַטְּרֵפָה, וְלֹא בַכִּלְאַיִם, וְלֹא בַכּוֹי {כד}. רַבִּי אֶלְעָזָר מַתִּיר בַּכִּלְאַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׂה, וְאוֹסֵר בַּכּוֹי מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. נְתָנוֹ לַכֹּהֵן, אֵין הַכֹּהֵן רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ עַד שֶׁיַּפְרִישׁ שֶׂה תַחְתָּיו:
R. Bartenura non traduit
וְלֹא בְחַיָּה. צְבִי וְאַיָּל {כה}:
וְלֹא בִשְׁחוּטָה. בְּשֶׂה שָׁחוּט:
וְלֹא בִטְרֵפָה. כְּגוֹן שֶׁנֶחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ {כו} מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַעְלָה:
כִּלְאַיִם. תַּיִשׁ הַבָּא עַל רָחֵל:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׂה. דְּבֵין רָחֵל בֵּין עֵז קְרוּיִין שֶׂה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
כּוֹי. בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא, סָפֵק חַיָּה סָפֵק בְּהֵמָה {כז}:
נְתָנוֹ לַכֹּהֵן. הַפֶּטֶר חֲמוֹר עַצְמוֹ:
עַד שֶׁיַּפְרִישׁ שֶׂה תַחְתָּיו. וְהוּא לְעַצְמוֹ. וְאַחַר כָּךְ יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפֶּטֶר חֲמוֹר. וּלְפִי שֶׁהַכֹּהֲנִים חֲשׁוּדִים לְעִנְיָן זֶה שֶּׁלֹא לְהַפְרִישׁ שֶׂה תַּחְתָּיו {כח}, הִלְכָּךְ יִשְׂרָאֵל הַנּוֹתֵן פֶּטֶר חֲמוֹר לַכֹּהֵן אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁיִּפְדֶּנּוּ הַכֹּהֵן בְּפָנָיו:
Toss. Yom Tov non traduit
{כד} לֹא בְּעֵגֶל כוּ'. נֶאֱמַר כָּאן שֶׂה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בַּפֶּסַח שֶׂה, מַה לְּהַלָּן פְּרָט לְכָל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ, אַף כָּאן כוּ'. גְּמָרָא: {כה} הַיּוּ''ד קְמוּצָה. וְהוּא חַיָּה. וְכֵן הוּא בַכָּתוּב, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל [דְּבָרִים טו]: {כו} נָקַט הָכִי, לְפִי שֶׁהִיא טַרְפוּת הַנִּרְאֶה וְנִכָּר. אֲבָל וַדַּאי אִי הֲוָה טַרְפוּת אַחֶרֶת נַמִּי הַפְּדִיָּה שֶׁפָּדָה בוֹ אֵינָהּ כְּלוּם: {כז} כְּלוֹמַר, וְלֹא הִכְרִיעוּ בוֹ חֲכָמִים אִם הוּא חַיָּה אוֹ בְהֵמָה: {כח} דְּמוֹרֶה בָהּ הֶתֵּרָא, דְּקָסָבַר כֵּיוָן דְּשֶׂה שֶׁאַפְרִישׁ תַּחְתָּיו יְהֵא שֶׁלִּי לָמָּה לִי לִפְדּוֹתוֹ:
Rambam non traduit
אין פודים לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא כו': נתנו לכהן רוצה לומר נתנו לכהן פטר חמור עצמו יתחייב הכהן לפדות אותו בשה לעצמו ויאכל אותו השה ואז ישתמש בחמור כשאר החמורים והכהנים חשודים על ענין זה לפי שלפעמים אינו מפריש עליו שה לפיכך אינו מותר לישראל ?לתת פטר חמור לכהן אלא אם פדה אותו הכהן בפניו ואין הלכה כר' אליעזר:
6
הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וּמֵת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כַּחֲמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת, שֶׁאֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. מֵת פֶּטֶר חֲמוֹר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִקָּבֵר, וּמֻתָּר בַּהֲנָאָתוֹ שֶׁל טָלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִקָּבֵר, וְהַטָּלֶה לַכֹּהֵן:
R. Bartenura non traduit
כְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל פִּדְיוֹן הַבֵּן. דְּחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ:
כְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. דְּאִם אָבַד אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. דְּהַהִיא כֶּסֶף חַיְּבֵיהּ רַחֲמָנָא לֶאֱכֹל בִּירוּשָׁלַיִם וְהָא אֲזַל לֵיהּ. וְטַעֲמָא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁהִקִּישׁ הַכָּתוּב פֶּטֶר חֲמוֹר לִבְכוֹר אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְגוֹ' וְכָל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֶת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֶת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה, לִפְדִיָּה הִקַּשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר {כט}:
שֶׁאֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. שֶׁאֵין חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כְּרַבָּנָן. וְכֵן הֲלָכָה:
מֵת פֶּטֶר חֲמוֹר. לְאַחַר שֶׁהִפְרִישׁ הַפִּדְיוֹן, וַעֲדַיִן לֹא נְתָנוֹ לַכֹּהֵן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִקָּבֵר. דְּהוֹאִיל וְהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּת הַטָּלֶה, כְּמַאן דְּלֹא אַפְרְשֵׁיהּ דָּמֵי:
וּמֻתָּר. יִשְׂרָאֵל בַּהֲנָאָתוֹ שֶׁל טָלֶה כְּמִי שֶּׁלֹא הִפְרִישׁוֹ:
אֵין צָרִיךְ לְהִקָּבֵר. דְּמֵעִדָּנָא דְּאַפְרְשֵׁיהּ לַטָּלֶה קָם לֵיהּ בִּרְשׁוּת כֹּהֵן וְהֻפְקְעָה קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל פֶּטֶר חֲמוֹר. וְכֵן הֲלָכָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{כט} הָרַמְבַּ''ם. וְתֵימַהּ, דְּאִם כֵּן לְמַאי הוּקַשׁ כְּלָל, דְּלִפְדִיָּה גוּפָהּ בְּהֶדְיָא כְתִיב. וּבַגְּמָרָא מַשְׁמַע דְּבֶאֱמֶת לֵית לְהוּ לְרַבָּנָן הֶקֵּשָׁא דִפְדִיָּה כְּלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
המפריש פדיון פטר חמור ומת ר' אליעזר אומר כו': חייב באחריותו הוא שיהא חייב להביא טלה ביד כהן ואם מת הטלה קודם שיגיע ליד כהן חייב לשלם טלה אחר לכהן על דעת ר' אליעזר לפי שהוא מקיש בכור חמור לבכור אדם כמו שאמר ופטר חמור תפדה בשה וגו' וכל בכור בניך תפדה וחכמים אומרים אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה לפדיה הקשתיו ולא לדבר אחר ועדות זה אמת והלכה בכולן כחכמים:
7
לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ {ל}, עוֹרְפוֹ בְקוֹפִיץ מֵאַחֲרָיו וְקוֹבְרוֹ. מִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג), וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. מִצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא), אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ. מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה, בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִין לְשֵׁם מִצְוָה. וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין מִתְכַּוְּנִין לְשֵׁם מִצְוָה, אָמְרוּ מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת יִבּוּם. מִצְוַת גְּאֻלָּה בָּאָדוֹן הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז), וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךְ:
R. Bartenura non traduit
קוֹפִיץ. סַכִּין גָּדוֹל כְּמִין גַּרְזֶן קָטָן שֶׁהַקַּצָּבִים מְחַתְּכִים בּוֹ בָּשָׂר:
וְעוֹרְפוֹ. הַיְנוּ שֶׁחוֹתֵךְ רֹאשׁוֹ מִמוּל עָרְפּוֹ:
וְקוֹבְרוֹ. לְפִי שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה לְאַחַר עֲרִיפָה {לא}:
מִצְוַת יְעִידָה. בָּאָמָה הָעִבְרִיָּה:
בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִים לְשֵׁם מִצְוָה. וְהָיוּ אוֹמְרִים הַמְיַבֵּם לְשֵׁם נוֹי לְשֵׁם מָמוֹן הָוֵי פּוֹגֵעַ בָּעֶרְוָה שֶּׁלֹא בִמְקוֹם מִצְוָה. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא הוֹאִיל וּפָקַע אִסּוּר אֵשֶׁת אָח מִנַּהּ כְּשֶׁמֵּת אָחִיו בְּלֹא בָנִים הֲרֵי הֻתְּרָה לוֹ לְגַמְרֵי וַאֲפִלּוּ יִבְּמָהּ לְשֵׁם נוֹי וּלְשֵׁם מָמוֹן:
מִצְוַת גְּאֻלָּה בָּאָדוֹן. הַמַּתְפִּיס בְּהֵמָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, מִצְוַת פְּדִיָּתָהּ בָּאָדוֹן קֹדֶם לְכָל אָדָם, שֶׁהוּא מוֹסִיף אֶת הַחֹמֶשׁ {לב}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ל} לִפְדּוֹתוֹ. וְלֹא לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן. טוּר: {לא} וּכְלוֹמַר לְדִבְרֵי הַכֹּל. דְּלַהֲלָכָה אַף מֵחַיִּים אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לב} הָכִי תְּנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ח' דַּעֲרָכִין. וּפָרֵיךְ בַּגְּמָרָא דְּתֵפּוּק לֵיהּ מִמִּצְוַת גְּאֻלָּה בָּאָדוֹן. וּמְשָׁנֵי, חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר:
Rambam non traduit
לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחריו וקוברו כו': קופיץ סכין גדול כמין גרזן שהקצבים חותכים בו הבשר: ומה שאמר קוברו להודיעך שהוא אסור בהנאה אחר העריפה והפועל הזה נגזר מעורף שאין מותר לשוחטו ולא לחנקו אלא לחתוך ראשו ממול ערפו ומה שאמר בכאן על החליצה והיבום על דעת האומר שהיבמה אינה מותרת אלא עד שיכוון היבם בבעילתו לשם מצוה אבל אם נשא אותה לשם ממון או לשם נוי הרי הוא כאילו פגע בערוה ואין זה אמת לפי שמאחר שנסתלק ממנה איסור הערוה כשמת אחיו בלא בנים הרי הוא מותר *[בה] ואפי' נתכוין שלא למצוה ולפיכך יהיה הדין על דעת זו שמצות יבום קודמת למצות חליצה בכל זמן וכן ההלכה:
פרק ב
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source