Chap. 6
1
נִגְמַר הַדִּין {א}, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְסָקְלוֹ. בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְבֵית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד) הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל. אֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ, וְאָדָם אֶחָד רוֹכֵב הַסּוּס רָחוֹק מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֵהוּ {ג}. אוֹמֵר אֶחָד יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, הַלָּה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין וְהַסּוּס רָץ וּמַעֲמִידוֹ {ד}. וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים {ה}, וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ {ו} בִּדְבָרָיו. מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ, וְאִם לָאו, יוֹצֵא לִסָּקֵל. וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו, אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְלוֹנִית, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבֹא וִילַמֵּד עָלָיו:
R. Bartenura non traduit
נִגְמַר הַדִּין. חוּץ לְבֵית דִּין. רָחוֹק מִבֵּית דִּין {ב}. שֶׁמָּא בְּעוֹד שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְבֵית הַסְּקִילָה, יִמְצְאוּ לוֹ זְכוּת וְיִפָּטֵר:
וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ. לְהָנִיף. וְהוּא סִימָן לְהַחֲזִירוֹ:
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. וְאִם אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה בִלְבָד מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, דִּלְמָא מֵחֲמַת בִּיעֲתוּתָא נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו וְאוּלַי תִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ עָלָיו וְיִזְכֹּר טַעֲנוֹתָיו, יוֹתֵר עַל כָּךְ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיְּעַיְּנוּ אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, שֶׁאָז מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים:
וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו. שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְלוֹנִית בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּשָׁעָה פְלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי {ז}. דִּלְמָא אִיכָּא דְמֵזִים לְהוּ:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} נִגְמַר. לְחוֹבָה. וְאַיְדֵי דִסְקִילָה רֵישָׁא דְכֻלְּהוּ אַרְבַּע מִיתוֹת הִיא, מְפָרֵשׁ מִלֵּי דִידָהּ בְּרֵישָׁא. רַשִׁ''י: {ב} כְּמוֹ שִׁשָּׁה מִילִין, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֵין בֵּית דִּין שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה לִפְנֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. הָרַמְבַּ''ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ג} רָחוֹק כוּ'. מִתְרַחֵק מִזֶּה שֶׁהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ מְלֹא עֵינָיו, וּבִלְבָד שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹתוֹ אִם יָנִיף בַּסּוּדָרִין. רַשִׁ''י: {ד} וּמַעֲמִידוֹ. עַד שֶׁיַּחְקְרוּ בֵית דִּין אִם יְהֵא טַעַם בִּדְבָרָיו שֶׁל זֶה. רַשִׁ''י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} אַרְבַּע וְחָמֵשׁ. הָרַמְבַּ''ם כָּתַב אֲפִלּוּ כַמָּה פְעָמִים. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק י''ח דְּשַׁבָּת כָּתַב גַּם כֵּן הָרַ''ב דְּלָאו דַּוְקָא: {ו} מַמָּשׁ. קְצָת רְאָיָה הַדּוֹמָה לִזְכוּת. רַשִׁ''י: {ז} הָכִי אָמַר אַבַּיֵי בַגְּמָרָא. וְלִישְׁנָא דְרַבִּי יוֹסֵי דְּרֵישׁ פֶּרֶק ה' נָסֵיב. אֲבָל וַדַּאי כְשֶׁמַּזְכִּיר בְּיוֹם פְּלוֹנִי מַזְכִּירוֹ בְסִגְנוֹן שֶׁיְּהֵא נִכָּר מִתּוֹכוֹ בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ, שָׁנָה וְשָׁבוּעַ. וְאַף רַבָּנָן מוֹדוּ דְסַגִּי בְהָכִי, דְּלֹא שַׁיָּךְ טַעֲמָא דִכְדֵי שֶׁתִּטָּרֵף כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
נגמר הדין מוציאין אותו לסוקלו בית בו': מצאו לו זכות פטרוהו ואם לא יוצא ליסקל וכרוז כו': (דף מג ע''א) הסבה אשר בגללה היה בית הסקילה חוץ לב''ד הוא כדי שלא יהיה נראה שיש לדיינין חריצות להמית ובעוד שמוליכין אותו לבית הסקילה אפשר שיהיה שם מי שילמד עליו זכות: ופירוש הסודרין מפות: ומה שאמר שיהא ממש בדבריו ואז מחזירין אותו אפילו ארבעה וחמשה פעמים אמנם פעם ראשונה ושניה מחזירין אותו כשיאמרו אחרים עליו אבל אם אמר הוא יש לי ללמד על עצמי זכות ואפילו לא היה ממש בדבריו מחזירין שיש לומר מחמת הפחד שכח טענתו ואפשר שכשיחזור לב''ד תתיישב דעתו ויזכור טענתו: ובתוך ההכרזה יאמר והעידו עליו עדים שהם פלוני ופלוני שעשה כך וכך ביום פלוני בשעה פלונית במקום פלוני אולי יהיה שם מי שיזים אותם וכמו שעושין בסקילה כן עושין בכל מיתות ב''ד:
2
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ הִתְוַדֵּה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין, שֶׁכָּל הַמִּתְוַדֶּה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְעָכָן שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ, בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תּוֹדָה וְגוֹ' וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְגוֹ' (יהושע ז). וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֶּר לוֹ וִדּוּיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה. הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ, אֱמֹר תְּהֵא מִיתָתִי כַפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזֻמָּם, אוֹמֵר תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי חוּץ מֵעָוֹן זֶה. אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן, יְהוּ כָל אָדָם אוֹמְרִים כָּךְ כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן:
R. Bartenura non traduit
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה. דְּקָרוֹב לְבֵית הַסְּקִילָה שֶׁמָּא תִטָּרֵף דַּעְתּוֹ וְלֹא יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת:
וְתֶן לוֹ תּוֹדָה. וְאַף עַל גַּב דְּאֵין אָדָם נֶהֱרָג עַל פִּי עַצְמוֹ, הֲרִיגַת עָכָן הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה:
כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ שֶׁמָּעַל בַּחֲרָמִים בִּימֵי מֹשֶׁה:
שֶׁהוּא מְזֻמָּם. שֶׁעֵדָיו הֵן זוֹמְמִין {ח}:
לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן. מִן הַבְּרִיּוֹת, וְיוֹצִיאוּ לַעַז עַל הַדַּיָּנִים וְעַל הָעֵדִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{ח} לְשׁוֹן הַכָּתוּב כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת, וְהָכִי פֵרוּשׁוֹ, שֶׁעֵדָיו הֵם שֶׁזָּמְמוּ לְהָעִיד עָלָיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
היה רחוק מבית הסקילה בעשר אמות אומרים בו': מה שהצריך להתודות רחוק מבית הסקילה כדי שלא יפחד ותטרף דעתו ולא יוכל לדבר כשיהיה קרוב ממקום המיתה: ודע שהריגת יהושע לעכן היתה הוראת שעה לפי שתורתנו האמיתית אינה מחייבת מיתה על החוטא בהודאתו בעצמו ולא בנבואת נביא שיאמר שעשה זה המעשה. ואין הלכה כר''י:
3
הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, מַפְשִׁיטִין {ט} אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו. הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו {י}. וְהָאִשָּׁה, מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה {יב}:
R. Bartenura non traduit
מַפְשִׁיטִין אֶת בְּגָדָיו. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כד) וְרָגְמוּ אֹתוֹ, וְלֹא כְסוּתוֹ:
מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו. פֶּרֶק אֶחָד {יא} כְּלוֹמַר מְעַט מִמֶּנּוּ מִלְּפָנָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} מַפְשִׁיטִין. לְפִי שֶׁהוּא מְמַהֵר לָמוּת. הָרַמְבַּ''ם: {י} מִלְּפָנָיו. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י עֶרְוָתוֹ: {יא} הוּא לְשׁוֹן הַבְּרַיְתָא וּפֵרוּשׁ רַשִׁ''י שֶׁעָלֶיהָ: {יב} וְאֵין הָאִשָּׁה כוּ'. טַעֲמָא דְלָא עָבְדִינַן לָהּ תַּרְתֵּי, לַהֲמִיתָהּ וּלְיַסְּרָהּ בְּבִזָּיוֹן כָּזֶה, דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא יט] וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה וְלֹא תְבַזֵּהוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות כו': יכסה האיש מתחת הטבור ומה שהצריך שיסקל ערום לפי שהוא ממהר למות. ואין הלכה כר''י:
4
בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת {יג}. אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ {יד} עַל מָתְנָיו. נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ {טו}, הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. אִם מֵת בָּהּ, יָצָא. וְאִם לָאו, הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ {יז} עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ, יָצָא. וְאִם לָאו, רְגִימָתוֹ בְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז) יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה {יח} לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה. כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ נִתְלֶה אֶלָּא הַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. הָאִישׁ תּוֹלִין אוֹתוֹ פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם, וְהָאִשָּׁה פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעֵץ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית {יט}. אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח תָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן. אָמְרוּ לוֹ, שְׁמֹנִים נָשִׁים תָּלָה, וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד. כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ, מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָאָרֶץ וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְתוֹלֶה אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַקּוֹרָה מֻטָּה עַל הַכֹּתֶל, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין. וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאִם לָן, עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְגוֹ'. כְּלוֹמַר, מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי, מִפְּנֵי שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל {כג}:
R. Bartenura non traduit
הָיָה גָבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת. וּמַפִּילוֹ מִשָּׁם לָאָרֶץ:
הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. שֶׁכְּשֶׁהוּא מֻשְׁכָּב פְּרַקְדָּן {טז} מְגֻנֶּה יוֹתֵר:
הַמְגַדֵּף. מְבָרֵךְ אֶת ה':
וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. נַמִּי מְגַדֵּף הוּא. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר טו) וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה וְגוֹ' אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף, וְאוֹתָהּ פָּרָשָׁה בַּעֲבוֹדָה זָרָה מְדַבֶּרֶת:
וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד. בְּבֵית דִּין אֶחָד. מִשּׁוּם דְּלֹא מָצֵי לְאַפּוֹכֵי בִזְכוּתַיְהוּ דְכָל חַד וְחַד. אֶלָּא תְלִיָּתָן שֶׁל נָשִׁים הַלָּלוּ הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה {כ} וְאֵין לְמֵדִים מִמֶּנָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מְשַׁקְּעִין. נוֹעֲצִים:
וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה. כְּמִין יָתֵד הָיָה יוֹצֵא מִן הַקּוֹרָה סָמוּךְ לְרֹאשָׁהּ:
וּמַקִּיף. סוֹמֵךְ זוֹ אֵצֶל זוֹ. כְּמוֹ לִתְרֹם שֶּׁלֹא מִן הַמֻּקָּף [עֵרוּבִין דַּף לב]:
וְתוֹלִין אוֹתוֹ. בְּיָדָיו:
הַקּוֹרָה מֻטָּה עַל הַכֹּתֶל. לֹא הָיְתָה נְעוּצָה בָאָרֶץ אֶלָּא רֹאשָׁהּ אֶחָד עַל הָאָרֶץ וְרֹאשָׁהּ אֶחָד מֻטֶּה וְנִסְמָךְ עַל הַכֹּתֶל. וְטַעֲמָא דְרַבִּי יוֹסֵי, לְפִי שֶׁהָעֵץ שֶׁנִּתְלָה עָלָיו נִקְבָּר עִמּוֹ {כא}, וְאָמְרָה תוֹרָה כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא קְבוּרָה, יָצָא זֶה שֶׁמְּחֻסָּר חֲפִירָה תְּלִישָׁה וּקְבוּרָה. וְרַבָּנָן, חֲפִירָה לָאו כְּלוּם הִיא, וְלֹא מִעֲטָה תוֹרָה אֶלָּא שֶּׁלֹא יִהְיֶה הָעֵץ בִּמְחֻבָּר מֵעִקָּרוֹ {כב}. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{יג} שְׁתֵּי קוֹמוֹת. תָּנָא וְקוֹמָה שֶׁלּוֹ, הֲרֵי כָאן שָׁלֹשׁ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יד} דּוֹחֲפוֹ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {טו} עַל לִבּוֹ. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו מֵאֲחוֹרָיו וְהוּא נֶהְפָּךְ וְנוֹפֵל עַל לִבּוֹ לָאָרֶץ: {טז} פֵּרֵשׁ בֶּעָרוּךְ, אַפּוֹי בְּקִידָה: {יז} וְנוֹתְנָהּ. נְתִינָה זוֹ לָאו דַּוְקָא, דִּסְקִילָה מַשְׁמַע עַל יְדֵי הַשְׁלָכָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יח} בָּרִאשֹׁנָה. לְפִי שֶׁאוֹתוֹ הַדָּבָר אֶצְלָם אֱמֶת שֶׁהִשִּׂיגוּהוּ בְחוּשֵׁיהֶם, וְהוּא אֶצְלֵנוּ סִפּוּר דְּבָרִים, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֶלָּא מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ מֵהֶם, וּלְפִיכָךְ צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיוּ הָעֵדִים מְמֻנִּים עַל הָעִנְיָן. וְזֶהוּ עִנְיָן נִרְאֶה. הָרַמְבַּ''ם: {יט} כָּל הַנִּסְקָלִין. וְאֵין הָאִשָּׁה כוּ'. בַּגְּמָרָא פְלִיגֵי בִדְרָשָׁא דִקְרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כ} שָׁעָה הֻצְרְכָה לְכָךְ. שֶׁהָיוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בִּכְשָׁפִים, וְעָשָׂה סְיָג לְשָׁעָה וּתְלָאָן לְפִרְסוּמָא לְמִלְּתָא. וְדָן אֶת כֻּלָּן בְּיוֹם אֶחָד מִפְּנֵי קְרוֹבֵיהֶן, שֶּׁלֹא יִתְקַשְּׁרוּ לְהַצִּילָן. רַשִׁ''י: {כא} מִקָּבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ יְתֵרָא נָפְקָא לָן. רַשִׁ''י: {כב} כְּלוֹמַר שֶׁמְּחֻסַּר קְצִיצָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כג} מִתְחַלֵּל. שֶׁמַּזְכִּירִין שֶׁזֶּה בֵרְכוֹ. רַשִׁ''י. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ בַגְּמָרָא שֶׁמַּשְׁהִין אוֹתוֹ עַד סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וְגוֹמְרִין אֶת דִּינוֹ וּמְמִיתִין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ תּוֹלִין אוֹתוֹ, אֶחָד קוֹשֵׁר וְאֶחָד מַתִּיר כוּ':
Rambam non traduit
כיצד תולין אותו משקעין את הקורה בארץ כו': חכמים אומרים אסור לתלות על אילן נטוע לפי מה שנאמר תקברנו מי שאינו מחוסר אלא קבורה יצא זה שמחוסר קבורה וקציצה [ר' יוסי אומר הקורה מוטה] לפי שמן העיקרים המקובלים שהעץ שנתלה עליו הוא נקבר עמו אפי' העץ המשוקע בארץ לפי שהוא מחוסר חפירה ולפיכך הוא אומר מוטה על הכותל ולא תשקע בארץ וחכמים אומרים חפירה לאו מילתא הוא *והלכה כחכמים:
כל הנסקלין נתלין דברי רבי אליעזר וחכמים כו': מגדף בלבד ועובד ע''ז נקרא גם כן מגדף הוא מה שנאמר והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את ה' הוא מגדף ופירשו זה בספרי כי אותה פרשה כולה בע''ז מדברת: ונתלו אלה הנשים בשביל הכשוף והריגתן כלן ביום אחד הוראת שעה וכן תלייתן הוראת שעה ואין למדין דין מהוראת שעה כמו שקבענו עקר בהקדמת חבורינו זה א) ואין הלכה כרבי אליעזר:
בית הסקילה היה גבוה שתי קומות אחד מן כו': הסקילה או הדחיפה ממקום גבוה *הוא לפי שנפילת האבן עליו או שיפול הוא עליה הצער אחד הוא שאתה רואה מה שאמר סקל יסקל או ירה יירה:
5
אָמַר רַבִּי מֵאִיר, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מַה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת כִּבְיָכוֹל {כד}, קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ, קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים. וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָּל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה {כו}. הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. וְלֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו, אֶלָּא שְׁתֵּי בָתֵּי קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִין לְבֵית דִּין, אַחַת לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין וְאַחַת לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין:
R. Bartenura non traduit
בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר. שֶׁפֻּרְעָנוּת בָּאָה עָלָיו בַּעֲוֹנוֹ:
מַה לָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת. בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן שְׁכִינָה קוֹבֶלֶת וּמְנוֹדֶדֶת עָלָיו:
קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי. רֹאשִׁי כָבֵד עָלַי וּזְרוֹעִי כָבֵד עָלַי. כְּאָדָם שֶׁהוּא עָיֵף:
קַלַּנִי. אֵינִי קַל מֵרֹאשִׁי {כה}:
וְלֹא זֶה בִלְבַד. עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה אִם הֱלִינוֹ:
לֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתָן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶן. לְפִי שֶׁאֵין קוֹבְרִין רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק {כז}:
שְׁנֵי קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִין לְבֵית דִּין. לְפִי שֶׁאֵין קוֹבְרִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה חֲמוּרָה אֵצֶל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה קַלָּה. וְהִלְכָתָא גְמִירָא לַהּ שְׁנַיִם וְלֹא אַרְבָּעָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{כד} כִּבְיָכוֹל. נֶאֱמַר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאָדָם שֶׁיָּכוֹל לְהֵאָמֵר בּוֹ כֵן. רַשִׁ''י. וְנִמְצָא כ''ב מְשַׁמְּשִׁים בְּיַחַד בִּתְחִלַּת הַתֵּבָה [יְשַׁעְיָה א] וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה. תִּשְׁבִּי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כה} וּמִדִּכְתִיב קִלְלַת מַפִּיק לֵיהּ רַבִּי מֵאִיר, וּכְמַאן דְּאָמַר קִיל לֵית. וּפָרֵיךְ הַאי כָּבֵד עָלַי כוּ' מִבָּעֵי לֵיהּ, כְּלוֹמַר וּלְמַאי מְכַנֶּה וְאוֹמֵר אֵינִי קַל. וּמַסִּיק אֶלָּא כְמוֹ דְּאָמַר קִיל לִי עָלְמָא. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י אֲנִי מְכַנֶּה וְאֵינִי רוֹצֶה לְהַזְכִּיר כְּבֵדוּת בְּעַצְמִי. גְּמָרָא: {כו} עוֹבֵר. מֵרִבּוּיָא דְתִקְבְּרֶנּוּ. גְּמָרָא: {כז} בַּגְּמָרָא מוֹכְחֵי לֵיהּ מִקְּרָא:
Rambam non traduit
אמר ר''מ בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון כו': מה הלשון אומרת כלומר איזה דבר הוא מנהג בני אדם לומר כשהוא רוצה לענות מי שמצטער בצערו אין הנאה בזה המעשה ולא בהנחתו והדברים שהיו אומרים בימי ר''מ קלני מראשי קלני מזרועי כך אמר הכתוב שבמיתת זה החוטא יש חורבן המציאות ולהניח אותו בחיים אין טוב ואם זה אומר במחויב מיתה כ''ש מי שנהרג נקי. ואלה השתי קברות הלכה גמירי לה ואין לה ראיה ולא סמך בכתוב אלא קבלה בלבד:
6
נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִים וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין, אֲבָל אוֹנְנִין {ל}, שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַלֵּב:
R. Bartenura non traduit
נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר. כְּבָר נִתְכַּפֵּר לוֹ בְּמִיתָתוֹ וּבְבִזְיוֹנוֹ {כח}:
מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת. וְקוֹבְרִים אוֹתָן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָן:
וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִים. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בִזְיוֹנָן כַּפָּרָה לָהֶם. וְאִית דְּאָמְרֵי, לְפִי שֶׁהָאֲבֵלוּת חָלָה מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אֵין מִתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם, שֶּׁלֹא נִגְמְרָה כַפָּרָתָן עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל {כט} הַבָּשָׂר, וְהוֹאִיל וְאִדְּחֵי הָאֲבֵלוּת אִדְּחֵי:
Toss. Yom Tov non traduit
{כח} רַשִׁ''י. וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר בִּזְיוֹן הָעִכּוּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כט} פֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא פֵרוּשׁ רַשִׁ''י בַמִּשְׁנָה. וּפֵרוּשׁ הַשֵּׁנִי הוּא מֵהָרַמְבַּ''ם לְפִי הַמַּסְקָנָא, שֶׁהַכַּפָּרָה נִגְמֶרֶת בְּצַעֲרָא דְחִבּוּט הַקֶּבֶר פּוּרְתָּא. וּבֵין לְהַסָּלְקָא דַּעְתָּא וּבֵין לְהַמַּסְקָנָא אֲבֵלוּת הַלִּקּוּט יֵשׁ לוֹ. אֶלָּא דִּלְהַסָּלְקָא דַעְתָּךְ עַד שְׁעַת הַלִּקּוּט שֶׁהוּא בָתַר הָעִכּוּל אֵין מִתְאַבְּלִין כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בִזְיוֹנָן כַּפָּרָה (וְהָרַמְבַּ''ם מְפָרֵשׁ שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְכַּפְּרוּ), וְאֵין כָּאן דִּחוּי כְּלָל שׁוּם אֲבֵלוּת. וּלְהַמַּסְקָנָא טַעַם דְּשֶׁתְּהֵא בִזְיוֹנָן (אוֹ שֶׁאֵין רָאוּי כוּ') אֵין מַסְפִּיק אֶלָּא עַד הַתְחָלַת הָעִכּוּל דְּכֵיוָן שֶׁאָז נִגְמְרָה כַפָּרָתָן רָאוּי לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן, וְהֻצְרַךְ לְטַעַם דְּהוֹאִיל וְאִדְּחֵי. וּלְפִי זֶה מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ''ב וְכֵן הָרַמְבַּ''ם עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל לָאו דַּוְקָא הוּא, אֶלָּא כְּלוֹמַר עַד שֶׁיַּתְחִיל לְהִתְעַכֵּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ל} אוֹנְנִין. דְּאֵין זֶה כָבוֹד לֶהָרוּג וְאֵין כַּפָּרָתוֹ נִמְנַעַת בְּכָךְ, שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַלֵּב. רַשִׁ''י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
נתעכל הבשר מלקטין את העצמות וקוברין כו': הקרובים באים כשנגמר הדין עליו ליהרג ואין ראוי להתאבל על הרוגי ב''ד לפי שאין עונותיהם מכופרים עד שיתעכל הבשר והאבלות אין חיובו אלא כשסותמים הקבר כמו שאמרנו משיסתם הגולל ובאותה שעה אינן בני אבילות והואיל ונדחו ידחו:
פרק ז
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source