Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 4b
לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שְׁלֹשָׁה רְגָלִים — עוֹבֵר בְּ''בַל תְּאַחֵר''. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן, וְחַג הַמַּצּוֹת תְּחִלָּה.
Traduction
or for gleanings, forgotten sheaves, or produce of the corner of the field, three obligatory agricultural gifts that must be given to the poor, once three Festivals have passed they transgress the prohibition: You shall not delay. Rabbi Shimon says: These three Festivals must be in their proper order, with the festival of Passover first.
Tossefoth non traduit
לקט שכחה ופאה. חייב להניח בשדה דאי שקיל להו עבר בלא תעשה דכתיב לא תלקט (ויקרא י''ט:
י') ולא תשוב (דברים כד) ולא תכלה (ויקרא שם) וכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב והיכא דעבר ונטלם חייב להחזיר וליתן דאי עביד לא מהני כדאיתא פ''ק דתמורה (דף ו.) ואם לא הפריש פאה מן הקמה מפריש מן העמרים או מן הכרי ואיכא בבל תאחר ועוד יש לפרש דשקל בהיתר כגון דליכא עניים ואז איכא בבל תאחר והא דאמרינן בסוף הזרוע (חולין ד' קלד:) לוי זרע בכישור לא הוו עניים למשקל לקט אתא לקמי' דרב ששת אמר לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים לא קאמר דלישקול לנפשיה אלא דלא עבר אם כונס בתוך ביתו ומיהו מדפריך התם מתרומה דאם אין שם כהן שוכר פרה ומביאה ופריך נמי ממתני' דאם אין שם כהן מעלין אותם בדמים ומשני שאני התם דנתינה כתיב בהו משמע דבלקט שכחה ופאה שקיל לנפשיה ולפי' קמא קשיא דאי בדאיכא עניים ועבר ונטלם הרי עובר לאלתר בבל תאחר דדוקא היכא דליכא עניים אין עובר בבל תאחר אלא ברגלים אבל היכא דקיימי עניים קא עבר לאלתר כמו צדקה ויש לפרש כגון במלקט לצורך עניים כי ההיא דתנן בפ''ד דפאה (משנה ט) מי שמלקט ואמר הרי זה לפלוני עני ר''א אומר זכה לו וחכ''א יתננה לעני הנמצא ראשון והא דלא חשיב הכא פרט ועוללות כיון דתני הני לא חש להני:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן רֶגֶל אֶחָד — עוֹבֵר בְּ''בַל תְּאַחֵר''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שְׁנֵי רְגָלִים — עוֹבֵר בְּ''בַל תְּאַחֵר''. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן חַג הַסּוּכּוֹת — עוֹבֵר עֲלֵיהֶן בְּ''בַל תְּאַחֵר''.
Traduction
Rabbi Meir says: Once even one Festival has passed, one transgresses the prohibition: You shall not delay. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Once two Festivals have passed, one transgresses the prohibition: You shall not delay. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: Once the festival of Sukkot has passed, one transgresses the prohibition: You shall not delay.
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא — מִכְּדֵי מִינַּיְיהוּ סָלֵיק, לְמָה לִי לְמֶהְדַּר וּמִיכְתַּב: ''בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת''? שְׁמַע מִינַּהּ לְ''בַל תְּאַחֵר''.
Traduction
The Gemara proceeds to explain the various opinions: What is the rationale of the first tanna? Since the entire chapter (Deuteronomy, chapter 16) has just concluded a discussion of the three pilgrimage Festivals, why, after stating: ''Three times a year shall all your males appear before the Lord your God'' (Deuteronomy 16:16), do I need the Torah to write again: ''On the festival of Passover, and on the festival of Shavuot, and on the festival of Sukkot; and they shall not appear before the Lord empty-handed'' (Deuteronomy 16:16)? Rather, learn from here that the verse comes to teach with regard to the halakha of: You shall not delay, that one does not transgress the prohibition unless these three Festivals have passed.
Rachi non traduit
מכדי מינייהו סליק. כשאמר הכתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך בחג המצות וגו' מהם היה עולה כבר כתוב למעלה בענין שמור את חדש האביב שבעה שבועות תספר לך חג הסוכות תעשה לך:
למה לי למיהדר. ולמנינהו בפרשת חג הסוכות:
שמע מינה לבל תאחר. דה''ק היו נראין לפניו לשלם נדריכם ולא תבאו ריקם:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר ''בְּחַג הַסּוּכּוֹת'', שֶׁבּוֹ דִּיבֵּר הַכָּתוּב, לָמָּה נֶאֱמַר — לוֹמַר שֶׁזֶּה אַחֲרוֹן.
Traduction
And Rabbi Shimon, who said that one does not transgress the prohibition against delaying unless these three Festivals have passed in order, says in explanation of his opinion: It was not necessary for the verse to say again ''on the festival of Sukkot,'' of which the immediately preceding text was speaking. Why, then, is it stated? It is to teach that this must be the last one, i.e., that the three Festivals must pass in order, so that Sukkot is the last of the three.
Rachi non traduit
אין צריך לומר חג הסוכות. אף כשחוזרין לבל תאחר לא היה צריך להזכירו שהרי הענין עסוק בו:
ה''ג שבו דיבר הכתוב למה נאמר לומר שזה אחרון. עד שיעבור אותם כסדר הזה:
Tossefoth non traduit
ואין צריך לומר חג הסוכות שבו הכתוב מדבר למה נאמר לומר שזה אחרון. זו היא גירסת הקונט' והשתא ר' אלעזר ור''ש דורשין בענין אחד אלא דמר סבר שזה גורם ומר סבר שזה אחרון ורבינו חננאל גריס אין צריך לומר בחג המצות שבו פתח הכתוב תחילה למה נאמר לומר שזה ראשונה:
וְרַבִּי מֵאִיר — מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ''וּבָאתָ שָּׁמָּה... וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה''.
Traduction
And Rabbi Meir, who says that one transgresses the prohibition against delaying as soon as one Festival has passed, what is the rationale for his opinion? It is as it is written: ''But to the place which the Lord your God shall choose out of all your tribes to put His name there, there shall you seek Him, at his dwelling, and there shall you come: And there you shall bring your burnt-offerings and your sacrifices, and your tithes, and the offerings of your hand, and your vows, and your gift offerings, and the firstlings of your herds and your flocks'' (Deuteronomy 12:5–6). This teaches that one transgresses the prohibition if he fails to bring the offerings for which he is liable as soon as the time has arrived that ''there shall you come,'' i.e., by the first Festival.
וְרַבָּנַן — הַהוּא לַעֲשֵׂה.
Traduction
The Gemara asks: And the Rabbis, who say that one transgresses the prohibition against delaying only after three Festivals have passed, how do they understand this verse? The Gemara answers: In their opinion, this verse teaches that there is a positive mitzva to bring one’s vow-offerings on the first Festival; however, if one did not bring them, he has not transgressed the prohibition against delaying, although he has failed to perform the positive mitzva.
Rachi non traduit
ההוא לעשה. דמצות עשה עליו להביאו ברגל ראשון:
וְרַבִּי מֵאִיר, כֵּיוָן דְּאָמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא אַיְיתִי וְלָא אַיְיתִי — מִמֵּילָא קָם לֵיהּ בְּ''בַל תְּאַחֵר''.
Traduction
The Gemara asks: And how does Rabbi Meir counter this argument? The Gemara answers: He would say that since the Merciful One tells one to bring the offering at that time and he did not bring it, automatically he is liable for transgressing the prohibition: You shall not delay, as he has missed the time set by the Torah.
Rachi non traduit
ורבי מאיר. אמר לך כיון דאמר ליה רחמנא אייתי ברגל ראשון זהו זמן שקבע לו ואם איחרו מן המועד הוה איחור וממילא קם ליה בבל תאחר:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ''אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם'' — מִיעוּט מוֹעֲדִים שְׁנַיִם.
Traduction
The Gemara asks: And Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who said that one transgresses the prohibition against delaying once two Festivals have passed, what is the rationale for his opinion? The Gemara explains: It is as it is written: ''These things you shall do to the Lord in your appointed times, besides your vows, and your gift offerings, for your burnt-offerings, and for your meal-offerings, and for your drink-offerings, and for your peace-offerings'' (Numbers 29:39). According to this verse, the time set for the bringing of vows is at the ''appointed times,'' and the minimum number of appointed times in the plural is two.
Tossefoth non traduit
אלה תעשו לה' במועדיכם. ומיעוט מועדים שנים ואע''ג דהאי קרא בקרבנות חובה הוא דכתיב הא כתיב ביה נמי לבד מנדריכם ונדבותיכם:
וְרַבָּנַן — הַהוּא לְכִדְרַבִּי יוֹנָה. דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָה: הוּקְשׁוּ כָּל הַמּוֹעֲדִים כּוּלָּם זֶה לָזֶה, שֶׁכּוּלָּן מְכַפְּרִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
Traduction
The Gemara asks: And how do the Rabbis understand this verse? The Gemara explains: They say that the term ''appointed times'' is needed for the teaching of Rabbi Yona, as Rabbi Yona said: All the Festivals are equated with each other, insofar as all the goats brought as sin-offerings on the Festivals atone for the impurity of the Temple and its sacred objects, just like the goat brought as a sin-offering on the New Moon.
Rachi non traduit
הקישא דר' יונה. במסכת שבועות (ד' י.) איצטריך לומר שכל שעירי הרגלים מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו דילפינן משעיר דר''ח דכתיב ביה לשאת את עון העדה (ויקרא י':י''ז):
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעְמָא? דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא יֵאָמֵר ''חַג הַסּוּכּוֹת'', שֶׁבּוֹ דִּיבֵּר הַכָּתוּב, לָמָּה נֶאֱמַר — לוֹמַר שֶׁזֶּה גּוֹרֵם.
Traduction
The Gemara asks further: And Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who says that once the festival of Sukkot has passed one immediately transgresses the prohibition against delaying, what is the rationale for his opinion? The Gemara explains: It is as it is taught in a baraita: Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: It was not necessary for the verse to mention ''the festival of Sukkot'' (Deuteronomy 16:16), of which the immediately preceding text was speaking. If so, why is it stated? It is to say that this Festival is what causes one to be considered late in fulfilling his vow, since by the end of the Festival he must bring all of his current vows to the Temple, whether he took his vow shortly before Sukkot or much earlier.
וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: הַאי ''בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת'' מַאי דָּרְשׁוּ בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מִנַּיִין לַעֲצֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת'', מַקִּישׁ חַג הַשָּׁבוּעוֹת לְחַג הַמַּצּוֹת: מָה חַג הַמַּצּוֹת יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה — אַף חַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה.
Traduction
And Rabbi Meir and Rabbi Eliezer ben Ya’akov, what do they expound from this verse: ''On the festival of Passover, and on the festival of Shavuot, and on the festival of Sukkot''? The Gemara explains: They require this verse for the halakha that Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said, as Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said: From where is it derived that the Shavuot offering has redress all seven days, i.e., that if one failed to bring the Festival peace-offering on the Festival itself, he has six more days to bring it? The verse states: ''On the festival of Passover, and on the festival of Shavuot, and on the festival of Sukkot,'' thereby equating the festival of Shavuot to the festival of Passover. Just as the festival of Passover has redress all seven days, as Passover is seven days long, so too, the festival of Shavuot has redress all seven days, during the week following the festival of Shavuot.
Rachi non traduit
מניין לעצרת. דאילו בחג הסוכות ובחג המצות נפקא לן (חגיגה ד' ט.) מוחגותם אותו חג לה' שבעת ימים יכול יהו חוגגין כל ז' ת''ל אותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל ז' אם כן למה נאמר ז' לתשלומים שאם לא חג חגיגתו בראשון יקריבנה בשני:
וְלַיקִּשׁ לְחַג הַסּוּכּוֹת: מָה לְּהַלָּן שְׁמוֹנָה — אַף כָּאן שְׁמוֹנָה! שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא.
Traduction
The Gemara asks: If so, draw an analogy from the festival of Shavuot to the festival of Sukkot, which is also mentioned in close proximity to it, and say: Just as below, on Sukkot, the offering may be brought for eight days, so too, here, on Shavuot, it should be possible to bring the offering for eight days. The Gemara rejects this suggestion: This is not so, as even on Sukkot the Festival peace-offering may be brought only for seven days, as the eighth day is a separate Festival in and of itself.
אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְעִנְיַן פָּזֵ''ר קָשֶׁ''ב, אֲבָל לְעִנְיַין תַּשְׁלוּמִין — דִּבְרֵי הַכֹּל תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא!
Traduction
The Gemara raises a question: But can’t you say that we say that the Eighth Day of Assembly is a Festival in and of itself only with regard to peh, zayin, reish, kuf, shin, beit, an acronym that stands for six unique aspects to the Eighth Day of Assembly. But with regard to the matter of redress for failing to bring a Festival peace-offering, everyone agrees that the Eighth Day of Assembly is still a day of redress for the first day of the festival of Sukkot.
Rachi non traduit
פז''ר קש''ב. כבר פירשתיו במס' יומא [ד' ג.] ומסכת סוכה [ד' מח.] טעון פייס לפר הבא בשמיני ואינו קרב לפי סדר המשמרות ששנו ושלשו בפרי החג חוץ משתים ששנו ולא שלשו ופר של שמיני אין אחת מאותן שתים מקריבתו אלא כל המשמרות מפיסות וטעון זמן ורגל לעצמו שאין שם חג הסוכות עליו וקרבן לעצמו שאין קרבנו כשאר ימי החג שהפרים מתמעטים בהם אחד אחד וזה אינו אלא פר אחד ושאר הימים שני אילים וארבעה עשר כבשים וזה איל אחד וז' כבשים ושיר לעצמו אין שירו שוה לשל סוכות שאומר על הדוכן ולא נתפרש לנו שירו ובמסכת סופרים נמצא שירו הוא למנצח על השמינית ברכה לעצמה מברכין היו את המלך זכר לחנוכת הבית שנא' (מלכים א ח':ס''ו) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך כך מפורש בתוספתא דסוכה (פ''ד):
Tossefoth non traduit
פז''ר קש''ב. פירש הקונטרס רגל בפני עצמו שאין שם חג הסוכות עליו ורוצה לומר דבברכת המזון ותפלה מזכירין שמיני עצרת ולא סוכות וברכה לעצמה פי' בקונטרס שמברכין היו המלך זכר לחנוכת הבית דכתי' בספר מלכים (א' ח') ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך כדתניא בתוספתא דסוכה [פ''ד] י''ט האחרון של חג פייס בפני עצמו זמן לעצמו קרבן שיר וברכה לעצמו שנאמר ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך ובפרק לולב וערבה (סוכה ד' מז. ושם) אין משמע כך דתניא התם כשם ששבעת ימי החג טעונים קרבן שיר וברכה ולינה כך שמיני טעון כו' ורוצה לומר מאי ברכה זמן ופריך זמן כל שבעה מי איכא ומסיק מאי ברכה ברכת המזון ותפלה ודומה לההוא דמפרש ר''ת ההיא דהכא ורגל לעצמו שטעונה לינה ורבינו חננאל פירש לענין אבילות משום דאמרי' במועד קטן בפרק בתרא (ד' יט.) הקובר מתו שבעה ימים קודם לרגל בטלה ממנו גזירת שלשים וזימנין דליכא שבעה קודם הרגל ואפי' הכי בטלה ממנו גזירת שלשים משום שמיני עצרת ור''ת עצמו יסד במעריב שלו קודש ללינה ושלשים ידחם כאשר אבלים ינחם ומיהו אי אפשר לומר שידחה לגמרי דהא אמרינן בפרק בתרא דמועד קטן (ד' כד:
ושם) יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן אחד ועשרים יום ומההיא דסוכה אין כאן ראיה אם אין ברכה דהכא כי ההוא דהתם והתם לא הוה מצי לאוקומי בברכת המלך משום דליתיה בשבעת ימי החג שיר אומר ר''ת שהיו אומרים בבית הכנסת מזמור שלם מה שאין כן בכל שאר ימי החג שלא היו אומרים מזמור שלם אלא חציו ביום אחד וחציו ביום אחר כדאיתא פרק החליל (סוכה ד' נה. ושם) וסימניך הומבה''י ובמסכת סופרים משמע שהיו אומרים בבית הכנסת למנצח על השמינית ושמא כמו כן היו הלוים אומרים בבית המקדש:
דִּתְנַן: מִי שֶׁלֹּא חָג יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג — חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג.
Traduction
As we learned in a mishna: If one did not bring his Festival peace-offering on the first day of the festival of Sukkot, he may still bring the Festival peace-offering during all of the Festival and even on the last day of the Festival, as the Eighth Day of Assembly is regarded as part of Sukkot for this purpose. If so, perhaps the festival of Shavuot can be compared to the festival of Sukkot such that the Festival peace-offering of Shavuot may also be brought for eight days.
תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה — לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט — תָּפַשְׂתָּ.
Traduction
The Gemara answers: It is preferable to equate Shavuot to Passover and not to Sukkot due to the general principle: If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something. That is to say, in a case of doubt, choose the smaller number, as it is included within the larger number.
Tossefoth non traduit
תפשת מרובה לא תפשת. לא דמי להא דדרשינן ימים שנים רבים שלשה דהתם ניחא טפי שאם באת להוסיף יותר משנים אין לדבר סוף אבל הכא יש לדבר סוף דטפי משמונה לא ובתורת כהנים תניא ימים שנים יכול ימים הרבה אמר רבי עקיבא כל שמשמעו מרובה ומשמעו מועט תפשת מרובה לא תפשת ר' יהודה בן בתירא אומר שתי מדות אחת כלה ואחת אינה כלה מודדין במדה כלה ולא במדה שאינה כלה אמר רבי נחמיה וכי למה בא הכתוב לפתוח או לנעול כו' ובריש סוכה (ד' ה:
ושם) היא כתובה:
אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבֵיהּ רַחֲמָנָא לְחַג הַסּוּכּוֹת? לְאַקּוֹשֵׁיהּ לְחַג הַמַּצּוֹת:
Traduction
The Gemara asks: But if so, with regard to what halakha did the Merciful One write the festival of Sukkot in this verse? The Gemara explains: It is to draw an analogy from Sukkot to the festival of Passover with regard to a different issue:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source