1.
וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל _ _ _ אַמְנוֹן הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי וַיֵּצְאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָיו:
וַיֹּאמֶר
וַתָּשֶׂם
לֵכִי
וְהוּא
2.
וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ אַתָּה _ _ _ דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הֲלוֹא תַּגִּיד לִי וַיֹּאמֶר לוֹ אַמְנוֹן אֶת תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלֹם אָחִי אֲנִי אֹהֵב:
וַיֶּאֱהָבֶהָ
אֵלֶיהָ
כָּכָה
וְגַם
3.
וַתַּגֵּשׁ אֵלָיו לֶאֱכֹל וַיַּחֲזֶק בָּהּ _ _ _ לָהּ בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי:
הוּא
נָא
וַיֹּאמֶר
פַּסִּים
4.
וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים _ _ _ וְעַתָּה דַּבֶּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ:
כָּכָה
וַתָּבֵא
לִשְׁנָתַיִם
בְּיִשְׂרָאֵל
5.
וַיִּבְרַח אַבְשָׁלוֹם וַיִּשָּׂא הַנַּעַר הַצֹּפֶה אֶת עֵינָיו וַיַּרְא _ _ _ עַם רַב הֹלְכִים מִדֶּרֶךְ אַחֲרָיו מִצַּד הָהָר:
לְעֵינָיו
וְהִנֵּה
דָּבָר
וּלְאַמְנוֹן
1. אֶת ?
n. pr.
1 - avec, de.
2 - particule indiquant l'accusatif.
3 - même.
4 - אֵת : soc, pioche.
2 - particule indiquant l'accusatif.
3 - même.
4 - אֵת : soc, pioche.
époque indéterminée.
un. avec עשר : onze.
2. אָח ?
1 - midi, sud.
2 - terre aride et sèche.
3 - n. pr.
2 - terre aride et sèche.
3 - n. pr.
1 - frère.
2 - parent, ami.
3 - âtre, foyer.
4 - hélas ! malheur !
5 - un.
6 - n. pr. (אֲחִי ,אַחָא ... )
2 - parent, ami.
3 - âtre, foyer.
4 - hélas ! malheur !
5 - un.
6 - n. pr. (אֲחִי ,אַחָא ... )
n. pr.
n. pr.
3. חֶדֶר ?
relâche, interruption.
n. pr.
1 - chambre.
2 - utérus.
2 - utérus.
n. pr.
4. הַר ?
1 - Shoam (pierre précieuse).
2 - n. pr.
2 - n. pr.
1 - neuf, nouveau.
2 - n. pr.
2 - n. pr.
n. pr.
1 - montagne.
2 - n. pr. (הָרָרִי, הֲרָרִי ...).
2 - n. pr. (הָרָרִי, הֲרָרִי ...).
5. חֶרְפָּה ?
opprobre, injure, honte.
très obscur.
double.
n. pr.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10