Troumot
Daf 51b
הלכה: אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יַנַּאי נְתָנוֹ עַל פִּי מְגוּפַת חָבִית מַהוּ. אָמַר לוֹן 51b יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ. מַהוּ יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְּהָדָא דְתַנִּינָן תַּמָּן חָבִית מְלֵיאָה פֵירוֹת וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמַּשְּׁקִין אוֹ שֶׁמְּלֵיאָה מַשְׁקִין וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַפֵּירוֹת. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן וְהוּא שֶׁיְּהֵא הַמַּשְׁקִין נוֹגְעִין בְּחָבִיּוֹת. וְהָכָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא כִכָּר נוֹגַעַת בִּמְגוּפָה. אָמַר רִבִּי מָנָא וּמִינָהּ כְּמַה דְתֵימָא וְהוּא שֶׁיְּהוּ מַשְׁקִין נוֹגְעִין בְּחָבִיּוֹת עַצְמָהּ. וְאַף הָכָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא כִכָּר נוֹגַעַת בִּמְגוּפָה עַצְמָהּ. מִילְתֵיהּ אָמַר אֲפִילוּ בְצוֹנֶנֶת. אָמַר רִבִּי בָא בְּצוֹנֶנֶת הֲוָה עוּבְדָא. וְהָא תַנִּינָן חַמָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהַהֶבֶל כּוֹבֵשׁ יְהֵא מוּתָּר.
Traduction
R. Zeira dit que l’on demanda en présence de R. Yanaï: quelle est la règle lorsqu’on a mis le pain sur le bouchon du tonneau? Ils répondirent par le verset: son voisin (314)LittŽralementÊ: son fracas l'annonce, comme dans (Ex 32, 17) Mais dŽjˆ S. JŽr™me l'a traduit dans le sens adoptŽ ici. le dira (Jb 36, 33). Qu’est-ce que l’on entend par ce voisin? C’est pour dire, répondit R. Yossé, que l’on peut déduire la réponse par analogie de cette autre Mishna (315)Mishna VIe partie, Makshirin 3, 2, où il est dit: lorsqu’un tonneau plein de fruits (quoique fermé) se trouve plongé dans un liquide, qu’il absorbe par les parois, ou s’il est plein d’un liquide suffit pour que les fruits soient aptes à devenir impurs. Or, de même qu’il est dit là qu’il suffit du contact du liquide avec les parois du tonneau pour qu’il y ait aptitude à l’impureté, il en sera donc de même ici pour le pain en contact avec le bouchon. Toutefois il devra toucher immédiatement (sans intervalle d’espace). En effet, dit R. Mena, il doit en être ainsi: de même que ladite Mishna indique la condition que le liquide touche le tonneau, de même ici le pain devra toucher le bouchon même. Est-ce que la règle sera la même si le pain est froid. -Oui, dit R. Aba, puisque dans le fait raconté devant R. Yanaï il s’agit de froid. Mais notre Mishna ne parle-t-elle pas de pain chaud? Certes; seulement, dit R. Hisda, la Mishna interdit le pain chaud, pour que l’on ne suppose pas qu’au cas où la vapeur s’échappant de ce pain empêche l’air ambiant d’arriver (316)Ou, selon Levy (1, 448a)Ê: l'Žvaporation d'une liqueur amollissant le pain chaud., ce serait permis (il a donc fallu dire que, même en ce cas, c’est interdit, aussi bien que si c’est froid).
Pnei Moshe non traduit
גמ' נתנו על פי מגופת החבית מהו. כלומר אם היתה החבית מגופה ונתנו ע''פ המגופה מהו לר''מ:
יגיד עליו ריעו. תלמוד זה ממה ששנינו במקום אחר בדין דחבית כעין זה ומפרש ר' יוסי הייכא שנינו להאי מתני':
כהדא דתנינן תמן. בפ''ג דמכשירין דשנינו שם פלוגתייהו לענין טומאה וטהרה הרודה פת תמה ונתנה ע''פ חבית של יין ר''מ מטמא ר' יהודה מטהר וכו' ולעיל מינה קתני האי מתני' חבית שהיא מלאה פירות ונתונה לתוך המשקין או מלאה משקין ונתונה לתוך הפירות ושאבו כל ששאבו בכי יותן:
כמה דאמר תמן והוא שיהא המשקין נוגעין בחבית. כלומר דהרי החבית שהיא מלאה פירות היא שנוגעת במשקין אבל לא הפירות עצמן ואמרת שהן בכי יותן מפני שהן שואבות הלחלוחית דרך החבית וא''כ ה''ה הכא נמי והוא שתהא ככר נוגעת במגופה כלומר בהא סגי דכשהככר נוגעת במגופה שעל החבית שואבת מן היין אע''פ שאינה נוגעת ביין עצמו:
א''ר מנא. דלא היא ומינה דוק הכי דכמה דתימא תמן והוא שיהו המשקין נוגעין בחבית עצמה ולא במגופה שעליה דהרי כל החבית נתונה היא לתוך המשקין. ואף הכא והוא שתהא ככר נוגעת בחבית עצמה כצ''ל אבל נגיעת המגופה שעליה לא מהני מידי:
מילתיה אמרה אפי' בצוננת. כלומר ש''מ ממילתיה דר' מנא דס''ל דפלוגתייהו דמתני' אפי' בפת צוננת היא והלכך קאמר דאם החבית מגופה ואינה נוגעת אלא בהמגופה לאו כלום הוא לכולי עלמא וכן א''ר בא דבצוננת הוה עובדא זימנא חדא ואמרו דלר''מ אסור הוא:
והא. אנן תנינן פת חמה ומשני רב חסדא דלרבותא קתני שלא תאמר הואיל וההבל של פת חמה כובש הוא ומדחה הריח של היין יהא מותר קמ''ל דאפ''ה ר''מ אוסר:
כְּמָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַיִם עוֹשִׂין פֵּירוֹת וּמַשְׁקִין אֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת דְּלֹא כְרִבִּי יוּדָה. אֶלָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מַיִם עוֹשִׂין פֵּירוֹת וַחֲסֵירִין וּמַשְׁקִין עוֹשִׂין פֵּירוֹת וְאֵינָן חֲסֵירִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מַשְׁקִין עוֹשִׂין פֵּירוֹת כָּל עִיקָּר.
Traduction
Lorsque R. Simon b. Lakish dit que les eaux (pénétrant la semence) donnent des fruits, non le liquide épais, n’est-ce pas opposé au 1er interlocuteur de la Mishna, disant que le liquide pénètre aussi? Il faut en effet rectifier ainsi cette assertion de R. Simon b. Lakish: les eaux produisent des fruits, mais n’ont pas de goût, tandis que les liquides qui produisent des fruits ‘en manquent pas; selon R. Juda, les liquides ne produisent pas de fruits du tout (ils ne pénètrent pas; aussi, dans la Mishna, il n’interdit pas le contact du pain et du vin).
Pnei Moshe non traduit
כמה רשב''ל מים עושין פירות וכו'. כלומר דמפרש במה הוא או כמה הוא דאתיא הא דשמעינן לרשב''ל דאמר שהמים עושין את הפירות בכי יותן בהאי גוונא דתנינן בהאי מתני' דמכשירין שאם החבית היא מלאה. פירות ונתונה לתוכן הרי הן בכי יותן מפני שהמים צלולין הן ודקים ונכנסין לתוך החבית של חרס והפירות שואבין מהן אבל שאר המשקין אין עושין את הפירות בכי יותן וסיים עלה רשב''ל דלא כר' יודה והא קשיא דאדרבה דכר' יודה היא דהא לדידיה אין היין נכנס לתוך החבית ולפיכך הוא מתיר במתני' והכי הו''ל לר''ל למימר דלר' יודה אין המשקין עושין פירות והאי מתני' דמכשירין דלא כר' יהודה דהא קתני ונתונה לתוך המשקין וכדמפרש התם באלו משקין אמרו במים וביין ובחומץ ולר''י אין היין עושה פירות בכי יותן ומשני אלא ה''ק רשב''ל מים עושין פירות וחסירין כלומר שנכנס ונבלע הרבה לתוך החבית מהן אבל שאר משקין והיינו מה דקחשיב שם במתני' יין וחומץ עושין הן פירות בכי יותן אלא שאינן חסרין שאינו נכנס הרבה מהן כ''א הלחלוחית מהן שואבת החבית ואותה לחלוחית עושה הפירות בכי יותן והשתא שפיר דלא כר' יהודה דלר' יהודה אין משקין עושין פירות בכי יותן כל עיקר דהא מתיר הוא את הפת הנתונה ע''פ חבית של יין ור''ל החילוק שבין המים ובין היין וחומץ הוא דקמ''ל:
וּמַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיִינוּ הוֹלְכִין אֶצֶל רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה לְקַיְטָרִין לִלְמוֹד תּוֹרָה הָיוּ נוֹתְנִין חֲמִטָתֵינוּ עַל גַּבֵּי קִבּוֹטִין שֶׁל מוּרִיֵיס וְהָיוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם מוּרִיֵיס דְּלָא כְרִבִּי יוּדָה. מַהֲלִימִין הָיוּ. וְאֵין אָסוּר מִשּׁוּם גֶּזֶל בַּעַל הַבַּיִת. נוֹטְלִין הָיוּ רְשׁוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
Traduction
Comment se fait-il que R. Yohanan raconte: lorsque nous nous trouvions chez R. Oshia Rabba à Césarée pour étudier la Loi, nous mettions nos miches de gâteaux (ou flancs) sur des écuelles cibwto'' de sauce marinée à poisson pour leur faire absorber le goût de cette sauce? N’est-ce pas contraire à R. Juda (qui semble dire que le goût ne se propage pas dans le pain)? C’est qu’ils trempaient le pain (317)Dans le mot mahilimin on reconna”t bien la racine alueu™. Elie Fulda le traduit par ÒÊcouperÊÓ. dans la sauce salée (tandis qu’il permet dans la Mishna le pain entier qui n’absorbe pas). N’est-ce pas interdit comme vol de profiter de ce goût? On avait la permission du maître.
Pnei Moshe non traduit
ומה דא''ר יוחנן וכו' חמטתינו. החמיטה והיא עוגה שלנו כהאי דתנינן בריש מס' טבול יום האופה חמיטה ע''ג חמיטה:
ע''ג קבוטין של מורייס. הכלי שעושין בה מורייס נקרא קבוטא כמו הכלי קאטקומב''ה בלע''ז:
והיו טועמין. בהעוגות טעם מורייס דלא כר' יהודה אם האי נמי דלא כר''י דלדידיה אין הדבר הנתון ע''ג דבר אחר שואב ממנו כלום כדקאמר במתני' וקאמר הש''ס מהלומין היו כלומר שהיו מדבקין את העוגות בתוך הקבוטין ולפיכך נכנס בהן טעם המורייס ובכה''ג אף ר' יהודה מודה. מהלומין מלשון ביקש להולמו ולא. הלמתו ומשמעות דביקות הוא:
ואין אסור משום גזל בעל הבית. ששואב טעם המורייס שלו ומשני שנוטלין היו רשותו של בעל הבית לעשות כן:
חִיטִּין מִלְּמַטָּן וּשְׂעוֹרִין מִלְּמַעֲלָן כְּשֵׁם שֶׁאֵין חִיטִּין שׁוֹאֲבוֹת כָּךְ אֵין הַשְּׂעוֹרִין שׁוֹאֲבוֹת. שְׂעוֹרִין מִלְּמַטָּן וְחִיטִּים מִלְּמַעֲלָן כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׂעוֹרִין שׁוֹאֲבוֹת כָּךְ הַחִיטִּין שׁוֹאֲבוֹת.
Traduction
Quant à R. Yossé, qui distingue entre le froment et l’orge, lorsqu’un pain entier est composé de froment au bas et d’orge en haut, il est permis, car, si le forment n’absorbe rien, l’orge est couvert d’une croûte ne pourra rien absorber non plus. Mais si l’orge est au bas et le froment en haut, l’orge absorbe, et dès lors (faute de séparation) le froment absorbe aussi.
Pnei Moshe non traduit
חטין מלמטן וכו'. אליבא דר' יוסי דמתני' קאמר דלדידיה אם פת חטין מלמטה ע''פ החבית ופת שעורין עליה מלמעלה כשם שאין החיטין שואבות כך אין פת השעורים שואבת שהרי היא נתונה על של החטין ושתיהן מותרות ומשום הסיפא הוא דנקטה דאם הפת שעורים מלמטה היא שואבת כך החיטים שלמעלה שואבת דלא אמר ר' יוסי להתיר בשל חוטים אלא בנתונה על פי החבית שאינן שואבות מן החבית אבל פת מפת שואבת וכשם שנאסרה של שעורים כך נאסרה של חיטים:
Troumot
Daf 52a
משנה: זֵיתֵי חוּלִין שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְרוּמָה פִּיצּוּעֵי חוּלִין עִם פִּיצּוּעֵי תְרוּמָה פִּיצּוּעֵי חוּלִין עִם שְׁלֵימֵי תְרוּמָה אוֹ בְמֵי תְרוּמָה אָסוּר. אֲבָל שְׁלֵימֵי חוּלִין עַם פִּיצּוּעֵי תְרוּמָה מוּתָּר.
Traduction
Lorsqu’on a confit ensemble des olives profanes avec des olives d’oblation, ou des olives profanes ouvertes (écrasées et dont le jus sort) avec des olives d’oblation semblables, ou des ouvertes profanes avec des entières d’oblation, ou seulement dans la sauce ayant servi à confire des olives d’oblation (dont elle s’est imprégnée), le tout est interdit. Mais, lorsque les olives profanes sont entières, fussent-elles jointes à des olives d’oblation ouvertes, elles restent accessibles à la consommation de tous (ne pouvant rien absorber des autres olives sacrées).
Pnei Moshe non traduit
מתני' זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה. כדרך שכובשין הזיתים במים ומלח או בחומץ וכשהזיתי חולין הן פצועין ומרוסקות הן בולעות מזיתי תרומה אף כשהן שלימין וכן אם כבשן במי תרומה. והיינו המים שנכבשו בהן זיתי תרומה אסור:
אבל שלימי חולין. אפילו כבשן עם פצועי תרומה מותר לפי שהחולין השלימין אין בולעין מהן:
משנה: תִּלְתָּן שֶׁנָּֽפְלָה לִתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל מַיִם בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אִם יֵשׁ בְּזֶרָע כְּדֵי לִיתֵּן טַעַם אֲבָל לֹא בְעֵץ. וּבַשְּׁבִיעִית וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְהֶקְדֵּשׁ אִם יֵשׁ בְּזֶרֵע וּבְעֵץ כְּדֵי לִיתֵּן טַעַם. מִי שֶׁהָיוּ לֹו חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם יִדָּלֵקוּ. הָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל טֵבֵל כּוֹתֵשׁ וּמְחַשֵּׁב כַּמָּה זֶרַע יֵשׁ בָּהֶן וּמַפְרִישׁ אֶת הַזֶּרַע וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ. אִם הִפְרִישׁ לֹא יֹאמַר אֶכְתּוֹשׁ וְאֶטּוֹל אֶת הָעֵץ וְאֶתֵּן אֶת הַזֶּרַע אֶלָּא נוֹתֵן אֶת הָעֵץ עִם הַזֶּרַע.
Traduction
Lorsque du fenugrec (d’oblation) est tombé dans une citerne pleine de vin, le tout est soumis aux droits d’oblation ou de dîme, lorsqu’il y a assez de semence ou de fruit communiquant le goût, mais non le bois (qui n’y est pas soumis). Quant aux prescriptions pour la 7e année, le mélange de la vigne et les objets consacrés, quelle que soit la partie communiquant le bon goût, que ce soit le fruit ou le bois, ce contact rend le tout interdit. Lorsqu’on a des cordes de fenugrec au milieu du mélange interdit de la vigne (319)Voir ci-aprs, Orla 3, 6, il faut tout brûler (le bois même est interdit). Si quelqu’un a des cordes de fenugrec non libéré (320)Sur elles il faudra remettre 1/100 d'oblation, ou d”me de la d”me. Il s'agit du cas o le lŽvite, ayant reu de l'IsraŽlite dix de ces tiges, doit au cohen l'oblation ou total de ces dix, et non des tigesÊ; il est tenu de faire le triage entre les graines et le bois, en punition de ce qu'il a acceptŽ ces tiges avant que le cohen n'ait eu de l'IsraŽlite sa part d'oblation sur le tout., il devra les piler pour séparer la graine du bois; puis il estimera cette graine et en prélèvera par estimation les droits dus, sans rien prendre pour le bois (qui n’y est pas soumis). Si le prélèvement a eu lieu avant la séparation entre le bois et la graine, le tout est consacré, et il faut remettre des deux au cohen.
Pnei Moshe non traduit
מתני' תלתן. פינגריג''ו בלע''ז ובערבי חולב''א:
שנפלה לתוך הבור. של יין אם היה תלתן של תרומה ושל מעשר משערין אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ אע''פ שטעם עצו ופריו שוין מפני שאין העץ קדוש בתרומה ובמעשר שני:
ובשביעית וכלאי הכרם והקדש. שאף העץ אסור משערין אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם:
מתני' חבילי תלתן. בגמ' מפרש אין חבילה פחותה מכ''ה קנים:
בכלאי הכרם ידלקו. דכלאי הכרם טעונין שריפה דכתיב פן תקדש ודרשינן פן תוקד אש:
היו לו חבילי תלתן של טבל. בבבלי פ''ק דביצה מוקי להמתני' בתרומת מעשר וכגון שהקדים הלוי להכהן ונטל המעשר ראשון בשבלים שהדין הוא שפטור מתרומה גדולה והתרומת מעשר שצריך הוא ליתן להכהן כותש הוא ונותנו לו וזהו קנס שקנסו אותו מפני שהקדימו בשבלים והפקיע ממנו התרומה גדולה לפיכך קנסוהו שלא יתן התרומת מעשר בשבלים אלא כותשו ומנקהו:
ומחשב. האי אתיא כאבא אלעזר בן גומל דס''ל דתרומת מעשר ניטלת במחשבה ובאומד כמו התרומה גדולה אבל אין הלכה כן אלא כותש ונותן הזרע וא''צ ליתן לו התרומת מעשר מן העץ ומפריש מן הזרע להכהן והעץ או התבן בתבואה מעכב לעצמו:
אם הפריש. התרומת מעשר קודם הכתישה חל על הכל וכותש ונותן לו את העץ עם הזרע:
הלכה: וְאֵין עֵץ פּוֹגֵם וְחוֹזֵר וּפוֹגֵם. מַתְנִיתִין כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁהוּא אָסוּר. לָמָּה כָּל דָּבָר שֶׁנָּֽפְלָה לְתוֹכָהּ תִּילְתָּן הוּא מַשְׁבִּיחַ.
Traduction
Est-ce que le bois ne continue pas à perdre de sa valeur, depuis le commencement jusqu’à la fin? C’est que la Mishna est conforme à celui qui dit: même le produit qui, par la communication de son goût, fait perdre de la valeur est interdit; et même d’après celui qui permet le produit dont le goût est préjudiciable, il reconnaît qu’ici c’est défendu. Pourquoi? Parce que tout objet auquel s’est mêlé du fenugrec s’améliore (différant en cela de tout autre bois).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואין העץ פוגם וחוזר ופוגם. וכי אין העץ נפגם כששרוי ביין וחוזר ופוגם את היין ומשני כמ''ד לעיל בהלכה ב' נטל''פ אסור ודחי לה הש''ס דאפי' כמ''ד נטל''פ מותר מודה הוא הכא שאסור למה לפי שכל דבר שנפלה לתוכו תלתן הוא משביח מחמת הזרע שלו וכשהוא משביח אף העץ משביח לפיכך משערין באלו בעץ ובזרע בנ''ט:
וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה זֵירִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְאַרְבָּעָה מִינְהוֹן מִיטָּה.
Traduction
De combien se compose une corde? de 25 tiges (321)Cf. ci-aprs, Orla 3, 4 ( 63a). LittŽralÊ: que comprend un gros paquetÊ? 25 bourgeons (garnis d'Žtamines).. Selon R. Yohanan, quatre d’entre elles constituent la corde pour un lit.
Pnei Moshe non traduit
גמ' וכמה היא חבילה עשרים וחמשה זירין. קנים:
וארבעה מנהון מיטה. כלומר ובלבד שיהו ארבעה מהן ראויין לארוכות המטה אז נקראת חבילה:
מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה עַד שֶׁהֵן בַּחֲבִילוֹת הֵן נִטְבָּלוֹת. מֵעַתָּה וַאֲפִילוּ שִׁבֳּלִים. אֵין מַכְנִיסִין לָכֵן. וַהֲלֹא חַבִּיוֹת מַכְנִיסָן לְכֵן. אֵין גִּידּוּלֵיהֶן לָכֵן. וְאֵלּוּ מַכְנִיסָן לְכֵן וְגִידּוּלֵיהֶן לְכֵן.
Traduction
Comme il est question dans la Mishna de cordes de fenugrec non libéré, cela prouve qu’aussi longtemps qu’il est en cordes, il est non libéré et soumis aux divers droits. S’il en est ainsi, est-ce que les mêmes droits subsistent (322)Cf. Babli, Betsa, 13a. si l’on rentre de cette façon les épis (attachés par une corde)? -Non, parce que ce n’est pas l’usage de les rentrer ainsi. Mais n’est-il pas d’usage de rentrer ainsi les diverses espèces d’oignons (9, 6), et l’on devrait aussi les interdire s’ils sont recueillis en bottes? C’est que leur croissance ne ressemble pas à celle du produit indiqué dans notre Mishna; tandis que le fenugrec seul pousse et est rentré d’une façon spéciale (aussi la Mishna prescrit-elle de traiter à part les graines et de les rédimer).
Pnei Moshe non traduit
מילתיה אמרה. כלומר ש''מ ממתני' דעד שהן בחבילות הן נטבלות לתרומה ולמעשרות דהא קרי להן של טבל ואע''פ שלא נתחבט מהן הזרע:
מעתה ואפי' שבלים. כלומר ואמאי לא יהא כן נמי בתבואה דבעודה בשבלים תטבול לתרומה:
אין מכניסן לכן. שאני תבואה שאין מכניסן לכך שיהו בשבלים אלא לדוש בגורן:
והלא חביות מכנסן לכן. חביות הן המלילות ועל שם שמוללין ומגלגלין אותן ביד קורא אותן חביות מל' חביות המגולגלות וכלומר דפריך והלא השבלים שעושין מהן מלילות לאכלן על יד על יד והרי מכניסן לכך ואף ע''פ כן אינן נטבלות לחיוב מעשרות ימשני דאפילו הכי לא דמיא דמלילות שבלים אף ע''פ שמכניסן לכך אין גידוליהן לכך שאינו זורע בתחלה לעשות מהשבלים מלילות אלא שלפעמים מכניסן למלילות אבל אלו חבילי תלתן מכניסן לכך וגידוליהן לכך שיהו העצים עם הזרע שמתוך כך הן מתקיימין:
מַהוּ לִצְלוֹת שְׁנֵי שְׁפוּדִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר שְׁחוּטָה וְאֶחָד שֶׁל בּשָׂר נְבֵילָה בְּתַנּוּר אֶחָד. רַב יִרְמְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַב אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְשֵׁם לֵוִי מוּתָּר. 52a פְּלִיגָא מַתְנִיתִין עַל רַב. אֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְסָחִים בְּתַנּוּר אֶחָד מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. הָא שֶׁלֹּא מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת לֹא.
Traduction
Puisqu’on peut manger le pain cuit dans un four chauffé avec un produit sacré, est-il aussi permis de suspendre dans un même four (318)Pessahim 76a. deux broches dont l’une contient de la viande d’une bête régulièrement égorgée et l’autre de la viande interdite de charogne (puisque leurs odeurs se communiquent)? R. Jérémie au nom de Rav l’interdit: Samuel au nom de Levi le permet. La Mishna suivante conteste cet avis de Rav: Il n’est pas permis de rôtir dans un même four deux agneaux de Pâques à cause du mélange qui peut en résulter (chaque agneau devant être rigoureusement consommé par ceux à qui il est destiné, non par d’autres); ce n’est donc défendu que pour cette cause, et non pour une autre, comme celle de la jonction du goût (contrairement à Rav).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מהו לצלות וכו'. אי חיישינן משום ריח של בשר נבילה או לא:
פליגא מתני'. ברייתא פליגא על רב דקתני אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני התערובות שלא יתערבו של זה בזה ונמצא הפסח נאכל שלא למנוייו הרי דלא אמרו אלא מפני התערובות הגופין הא שלא מפני התערובות לא אלמא דאין חוששין לריח שקולטין זה מזה:
מֵי צִתְרִי רַב אָמַר אָסוּר וּשְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר. אַייְכוֹל שְׁמוּאֵל לְרַב מֵי צִתְרִי.
Traduction
Lorsqu’on a comprimé de la saturée d’oblation (plante infime), le jus est-il permis ou non? Rav l’interdit; Samuel le permit, et il en donna à manger à Rav.
Pnei Moshe non traduit
מי צתרי. צתרי הוא סיאה כדקאמר בפרק מפנין מאי סיאה צתרי ותנן לקמן בפ''ג דמעשרות הסיאה והאיזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרין חייבין בתרומה ומעשרות ופליגי הכא במים היוצאין מלחלוחית שלהן אם אסור לזרים או לא ואיידי דפליגי לעיל בריחא מילתא נקט נמי פלוגתייהו בהא:
אייביל. הביא. א''נ אייכל האכיל שמואל לרב מי צתרי ולא היה חושש לכלום:
הָדֵין טַוִויָּה רַב חִייָה בַּר אַשִׁי בְשֵׁם רַב מַשְׁגֵּר לֵיהּ בְּחָרוּתָא.
Traduction
Quant au rôti, R. Hiya b. Ashé au nom de Rav dit de le nettoyer, avec une branche, du sang qui en découle (de telle façon qu’il n’y ait plus rien en contact direct qui soit interdit).
Pnei Moshe non traduit
הדין טוויה. שאמרנו מענין צליית הכשרה עם בשר נבילה בתנור אחד דרב אוסר ורב חייא בר אשי בשם רב מוסיף שהיה מחמיר לעצמו דאפי' נצלה הבשר נבלה מקודם בהתנור היה משגר ליה להתנור בחרותא והיא מכבדת מחריות של דקל לצלות אח''כ בתוכו לבשר הכשרה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source