Vayedaber

Troumot

Daf 48b

אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל מַתְנִיתִין בְּשֶׁנְּתָנוֹ מִשֶּׁהוֹצִיאוּ עֲדָשִׁים מֵימֵיהֶן. עֲדָשִׁין צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתֵּן. אֲבָל אִם נְתָנוֹ עַד שֶׁלֹּא הוֹצִיאוּ עֲדָשִׁין לֹא בְדָא. וּכְמָה דְאַתְּ אָמַר עֲדָשִׁים צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתֵּן. וְדִכְוָותָהּ עֲדָשִׁים צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִבְלַע. הֵיךְ עֲבִידָא בָּצָל שֶׁל חוּלִין שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה אֲפִילוּ כֵן עֲדָשִׁים צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִבְלַע. הָדָא דְתֵימַר בְּיָבֵשׁ אֲבָל בְּלַח אָסוּר. בְּבָצָל וּבְקֵפַלּוֹט בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחוּתָּךְ אָסוּר. 48b הֵעֱבִיר פִּטּוּמָתוֹ כִּמְחוּתָּךְ הוּא. הָיוּ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה כִּמְחוּתָּכִין הֵן.

Traduction

R. Aba b. Mamal dit: la Mishna suivante (10, 1) parle seulement du cas où l’on a mis l’oignon d’oblation dans les lentilles lorsque celles-ci ont déjà perdu leur jus; jusque là, la peau est assez tendue pour que le goût de l’oignon ne se propage pas. Mais s’il a été placé avant la sortie de ce jus, la règle n’est plus la même; et de même que les lentilles profanes sont trop tendues pour recevoir le goût de l’oignon sacré, de même si l’oignon est profane, il ne peut pas absorber le goût des lentilles et devenir interdit. Comment se présente ce dernier cas? Lorsqu’un oignon profane est mêlé à des lentilles d’oblation, la peau de ces dernières est trop tendue pour que l’oignon en absorbe du jus (et il reste d’un usage permis). Ce n’est dit toutefois que pour l’oignon sec; mais, s’il est frais, comme il absorbe et rend le goût, c’est interdit. Le porreau, frais ou sec, entier ou coupé, est toujours interdit. Si l’on a enlevé le bouton supérieur, il est considéré comme coupé; s’il y en a 2 ou 3 en un seul jet, ils sont considérés comme coupés, parce que la jonction est imparfaite (et il y a de quoi absorber).

Pnei Moshe non traduit

א''ר בא בר ממל וכו'. הך דר' בא בר ממל אמתני' דריש פרק דלקמן איתמר כדגריס לה התם ומשום דמדייק לקמן עלה מהני תנאי דפליגי בדיש מייתיליה הכא דתנינן שם בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים של חולין או של חולין לתוך עדשים של תרומה אם שלם מותר אם מחותך בנ''ט ומפרש לה ר' בא מתניתא משהוציאו עדשים מימיהם שכבר יצאו לחלוחית המים שבהן מחמת הבישול והעדשין צופרות אותו שלא יתן כלומר מעכבות את הבצל שלא יתן טעם בהן והלכך שלם מותר. צופרות מל' מי ירא וחרד ישוב ויצפור דגבי גדעון:

אבל אם נתנו. להבצל עד שלא הוציאו עדשין מימיהן לא בדא התירו מפני שכשעדיין יש בהן לחלוחית מימיהן נותן הבצל טעם בהן:

וכמה דאת אמר וכו'. כלומר וכמו דאמרינן בבצל של תרומה שנתון לתוך עדשים של חולין שעדשים צופרות אותו שלא יתן טעם בהן אם הוא שלם והעדשים הוציאו מימיהן ודכוותה נמי איפכא שאם הבצל של חולין ונתון לתוך עדשים של תרומה העדשים צופרות אותו שלא יבלע מהן ומותר בשלם וכדמפרש ואזיל היך עבידה בצלשל חולין וכו' ומשום דבצל דמתני' בשל תרומה איירי לפיכך קמ''ל דה''ה איפכא:

הדא דתימר. דבשלם מותר אם הוציאו העדשים מימיהם ביבש הבצל אבל בלח אסור בבצל לפי שהוא נותן טעם או בולע:

ובקפלוט. שהוא בולע יותר מהבצל וכן נותן טעם הרבה לעולם אסור:

העביר פטמתו. של הבצל כמחותך הוא ואסור בנ''ט וכן אם היו שנים או שלשה כמחותכין הן מפני שהן מתרככים זה בזה ונותנים טעם וכן בולעים הן:

הָדָא דְּתֵימַר בְּשֶׁאֵין בִּקְלִיפָּה הַחִיצוֹנָה בְּנוֹתֵן טַעַם. אֲבָל אִם יֵשׁ לָהּ אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא מוּתָּר לָךְ. מַתְנִיתָא תַּמָּן דְּאָמַר אַף בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא אָסוּר לָךְ דְּתַנִּינָן תּוֹלֶה כְּפִיפוֹת בְּצַוָּאר בְהֵמָה.

Traduction

Ce n’est vrai toutefois que lorsque la pelure externe ne propage pas de goût; mais, si celle-ci en propage, il importe peu qu’elle ait durci ou non pour préserver l’intérieur. C’est un point qui est subordonné à la discussion précitée au sujet du battage du blé: d’après celui qui dit que le musèlement s’applique seulement aux produits que le simple israélite peut manger, il n’y a pas de distinction à établir entre la propagation du goût ou non; mais, dans la Mishna dite ailleurs, où l’on applique ladite défense même aux produits sacrés et interdits, il est nécessairement question du cas où l’oignon d’oblation ne propage pas le goût. Or, on a enseigné: on suspendra des paniers au cou de la bête (294)Or, cette mesure n'est pas de rigueur, puisqu'elle se rapporte aux objets sacrs. Donc, en les battant, il faut aussi museler la bte., pendant qu’elle bat le blé (qu’il est d’usage de préparer ainsi),

Pnei Moshe non traduit

הדא דתימר בשאין בקליפה החיצונה בנ''ט. כלומר דהא ודאי שלם דקאמר היינו אם הוא בקליפה החיצונה שלו דאם הסיר אותו כבר אינו שלם הוא ועוד דבלא קליפתו החיצונה נ''ט הוא לעולם והשתא קאמר דהא דתנינן שלם מותר בשאין בקליפה החיצונה בעצמה בנותן טעם לפי שלפעמים יש איזה טעם גם בקליפה החיצונה:

אבל אם יש לה. מהו אם קליפה החיצונה אוסרת כמו נתינת טעם של הבצל עצמו או דילמא מכיון שאין דרך ליתן הבצל בתבשיל עם קליפה החיצונה לא חל שם תרומה על קליפה זו כלל שהרי מסירין אותה ועיקר התרומה אינה אלא הבצל עצמו לאחר שמסירין הקליפה החיצונה:

אית תניי תני בדיש שהוא מותר לך. כלומר דפשיט להבעיא מהני ברייתא דמייתי לעיל כדלקמן דאיכא תנא דתני דדוקא דיש שהוא מותר לך הוא דעובר בלא תחסום:

מתניתא תמן דאמר אף בדיש שהוא אסור לך. ואיכא עוד ברייתא דס''ל דאף בדיש שהוא אסור עובר הוא:

דתנינן תולה כפיפות בצואר בהמה. כלומר ולהאי תנא מתני' מסייעא ליה דהא קתני תולה הכפיפה בצואר הבהמה ונותן לתוכה מאותו המין כדי שלא יצטרך לזוממה ויהא עובר משום בל תחסום אלמא דאף בדיש שהוא אסור לך שהרי גידולי תרומה תרומה הן לאסור לזרים עובר נמי משום בל תחסום והשתא איפשטא נמי ממילא הבעיא דלעיל דהא לא משכחת לה דיש בתרומה אא''כ קרא לה שם בעודה בשבלים ואי איתא דאין שם תרומה חלה על קליפה החיצונה כלל כ''א על מה שהוא ראוי לאכילה א''כ אמאי קרי דיש אסור הא השבלים בעודן בקליפתן הח צונה הן וכ''ת נהי דקליפתן אין שם תרומה עליהן הא מ''מ שם תרומה חלה על הגרעינין שבהן ולהכי קרי ליה דיש אסור אכתי קשיא היאך יליף דבעלמא הוא עובר על דיש אסור ממתני' דילמא שאני מתני' דמן התורה דיש מותר הוא דגידולי תרומה תרומה אינו אלא מגזירת חכמים והלכך היה עובר עליו בלאו דחסימה אם לא יעשה תקנה דכפיפה אבל בעלמא לעולם אימא לך דבדיש אסור אינו עובר בלאו דחסימה אלא ע''כ דהכי הוא דיליף ממתני' מדקתני תולה וכו' ולא מאכילה אותה תרומה ואמאי צריך לתקנה זו הרי יכול להאכילה להקש מהשיבלים דהא לפי הס''ד אין שם תרומה חלה על קליפה החיצונה ואע''ג דכאן כבר היתה תרומה בשעה שזרעה והלכך מסתברא דכל הגידולין ממנה אסורין ואפי' הקש שבשבלים מ''מ כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ואי לאו דמדאורייתא לא חלה תרומה על קליפה החיצונה לא היו חכמים מחמירין כל כך והשתא תרתי שמעינן מינה דלעולם הוא עובר אף בדיש שהוא אסור דהא השתא מיהת אסרו החכמים להגידולין ואפ''ה צריך תיקון ושמעינן נמי דשם תרומה חלה גם על קליפה חיצונה מדאינו מאכילה להקש של השבלים ואיפשטא הבעיא דבצל:

בְּדִישׁוֹ וְלֹא בְדוֹרְכוֹ. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַף בְּדוֹרְכוֹ.

Traduction

mais non si elle écrase p. ex. des raisins, ou certains légumes secs dont il a été question plus haut. Selon R. Eliézer b. Jacob, il faut même les suspendre si on écrase d’autres produits que le blé.

Pnei Moshe non traduit

בדישו. איידי דאיירי בענינא דחסימה מייתי הא ומילתא באנפי נפשה היא דפליגי תנאי בחסימה דת''ק דריש בדישו דוקא ולא בדורכו אם דרך ענבים ע''י הבהמה אינו עובר בלאו דחסימה וגזירת הכתוב הוא ר''א בן יעקב אומר אף בדורכו שלא דיבר הכתוב אלא בהוה דדרך הדיש ע''י הבהמה וה''ה בשאר כל הדברים אם עושה המלאכה ע''י בהמה:

אָמַר רִבִּי אָבוּן רִבִּי עֲקִיבָה שָׁאַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִבְדְּקִינֵיהּ. חָסַם מִבְּחוּץ וְהִכְנִיס מִבִּפְנִים. אָמַר לֵיהּ בְּבוֹאֲכֶם אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד. מִבּוֹאֲכֶם אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר רִבִּי עֶזְרָא לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. לֹא תָדוּשׁ בְּשׁוֹר חָסוּם.

Traduction

R. Abin dit: R. aqiba demanda à R. Simon b. Yochaï pour l’examiner quelle est la règle lorsqu’on musèle la bête au dehors et qu’ensuite on l’introduit sur le terrain où est le blé? On la déduit, répondit-il, de ce qu’il est dit (Lv 10, 9): lorsque vous entrerez sous la tente d’assignation etc.; or, malgré le terme d’entrer il va sans dire qu’il est interdit de s’énivrer au moment du service du culte. Selon R Zeira, on peut le prouver d’après les propres termes de l’interdiction: Tu ne musèleras pas le bœuf en dépiquant le blé, est-il dit; en d’autres termes: tu ne dépiqueras pas avec un bœuf muselé.

Pnei Moshe non traduit

מיבדקוניה. דרך בדיקה שהיה רוצה לבדקו בשאלה זו:

חסם מבחוץ. למקום הדיש והכניס אותה להדיש כשהיא חסומה מהו אם בדישו דוקא קאמר רחמנא דמשמע בשעה שהוא עוסק בדיש לא תחסום אבל אם חסם מקודם לא:

א''ל בבואכם אל אהל מועד. כתיב גבי אזהרת שתויי יין יין ושכר אל תשת וגו' בבואכם וגו' וכי נימא נמי דאחר שבא אל אהל מועד אסור לו לשתות יין בתמיה אלא האי בבואכם כמאן דכתיב מבואכם הוא כלומר מחמת שאתם צריכין לבא אל אהל מועד אל תשתו יין מקודם שתבואו וה''נ האי בדישו כמו מדישו הוא דמחמת שהוא עוסק בדיש לא תחסום אותו אף מקודם שבא לשם שלא יהא חסום בדיש:

ר' זעירא אמר. מגופיה דקרא שמעינן דכתיב בדישו בדיש מבעיא ליה אלא ה''ק לא תדוש בשור חסום כלומר לא תחסום אותו שיהא כך בדישו:

Troumot

Daf 49a

משנה: גִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְרוּמָה. וְגִּידּוּלֵי גִידּוּלִין חוּלִין. אֲבָל 49a הַטֵּבֵל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית וּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ וְהַמְּדוּמָּע וְהַבִּיכּוּרִים גִּידוּלֵיהֶן חוּלִין. גִּידוּלֵי הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי חוּלִין וּפוֹדֶה אוֹתָם בִּזְמַן זַרְעָם. מֵאָה לַגֵּינָה שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חוּלִין כּוּלָּן מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלָה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה אֲפִילוּ מֵאָה שֶׁל חוּלִין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה כּוּלָּן אֲסוּרִין. הַטֵּבֵל גִּידּוּלָיו מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלָה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין. אֵי זֶהוּ דָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה כְּגוֹן הַלּוּף הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַשּׁוּם כִּשְׂעוֹרִים.

Traduction

Les produits des semences d’oblations sont au sacerdote (290)Cf. Babli, Shabat 17bÊ; Pessahim 34aÊ; Nedarim 60a.; mais les produits de ces produits sont profanes. Les produits d’objets inaffranchis de la première dîme, des pousses de 7e année de l’oblation sur les produits du dehors de la Palestine, du mélange interdit et des prémices (291)Voir ci-aprs, Bikkourim, ch.2, 2 Tous ces produits sont en minorit., sont considérés profanes. Les produits de fruits consacrés ou de leur 2e dîme sont profanes; seulement, il faut les racheter selon leur valeur au moment de la semaille. Lorsque dans un champ il y a cent plates-bandes provenant de l’oblation et une de profane, on peut se servir de toutes (n’étant que des produits indirects), au cas où la semence se dissout dans la terre (295)Cf. Nedarim ibid.; mais, lorsqu’elle ne se dissout pas, y eut-il cent parts de profane et une seule d’oblation, tout est interdit. Les produits d’objets non libérés dont permis (296)Cf. Babli, Pessahim 34a., lorsque la semence se dissout; mais, au cas contraire, même les produits des produits restent interdits. Qu’y a-t-il de cette dernière sorte? Le porreau, l’ail, l’oignon (échalote). Selon R. Juda, l’ail ne leur ressemble pas plus que l’orge (ce sont 2 sortes).

Pnei Moshe non traduit

מתני' גידולי תרומה תרומה. גזירת חכמים היא שגזרו משום תרומה טמאה ביד כהן שמא ישהנה אצלו עד שיזרענה כדי שתצא לחולין וימכרנה בדמים יקרים ודילמא אדהכי אתי בה לידי תקלה שיאכלנה לפיכך אמרו גידולי תרומה תרומה לענין שתהא אסורה לזרים אבל לשאר כל דברים הרי הן חולין כדאמרינן לעיל ריש פ''ו:

וגידולי גידולין. אם חזר וזרע את הגידולין אותן הגידולין היוצאין מהן חולין הן ומותרין לזרים דכולי האי לא גזרינן:

אבל הטבל. שזרעו וכן אינך דקחשיב להו גידוליהן חולין ומפרש בגמ' מפני שהטבל רובו חולין דהא דאמרינן בטבל דלא בטיל מפני שדבר שיש לו מתירין הוא שהרי יכול הוא לתקנו וכיון שזרעו א''א לתקנו ודווקא בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין כדתנן לקמן והיינו עד שלש גרנות והרביעי מותר כדאמרינן לקמן בגמרא:

ומעשר ראשון. ג''כ רובו חולין:

וספיחי שביעית. שזרען אחר שביעית לא גזרו עליהן לפי שאינן מצויין כל כך מאלו העולין בעצמן או מהזרע שנפל מקודם שביעית או מן העיקרין שנקצרו מקודם שכל אלו מכלל ספיחי שביעית הן ומן התורה מותרין באכילה אלא שחכמים הוא שגזרו עליהן כדאמרינן לעיל בפרק ט' דשביעית ועל הגידולין לא גזרו דלא שכיחי וכן תרומת ח''ל אינה מצויה בארץ:

והמדומע. לפי שרובו חולין:

והבכורים. לפי שאינן מצויין שאינן נוהגין אלא פ''א בשנה ודוקא אם זרען קודם שנכנסו לירושלים אבל אם זרען לאחר שנכנסו לירושלים גידוליהן אסורין הן:

גידולי הקדש ומעשר שני חולין. בגמ' קאמר דיש הפרש בין החדש לבין מעשר שני וכדמפרשינן לקמן והא דגידולי מעשר שני חולין דוקא אם זרעו קודם שהכניסו לירושלים אבל אם זרעו אחר שהכניסו לירושלים הגידולין מעשר שני:

ופודה אותן בזמן זרעם. שאע''פ שגידוליהן חולין מ''מ צריכין לכתחילה פדייה וכשהוא פודה אותן פודה כשער שהיה בשעת הזרע אלא אם לא פדאן אעפ''כ הגידולין חולין לכל דבר ובגמרא מפרש אם פודה את כל האוצר בדמיו או אם פודה הכל בדמי אותה סאה:

מתני' מאה לגינה של תרומה. אם זרע בגינה מאה ערוגות של תרומה ובצדה אחת של חולין ולא נודע איזה היא של חולין כולן מותרין דתלינן לקולא בכל אחת ואחת דשמא היא של חולין:

אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' מאה של חולין וכו' כולן אסורין. משום מדומע ולא שייך כאן להעלות באחד ומאה לפי שלא נתערבה התרומה בתוך החולין:

מתני' הטבל גידוליו מותרין. השתא מהדר התנא להא דתנינן לעיל גידולי טבל חולין וקאמר דוקא בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין כשאר כל הטבל:

ר' יהודה אומר השום כשעורים. כלומר השום דבר שזרעו כלה הוא כמו השעורים ולפי שזרע השעורים ממהר להיות כלה ונאבד יותר משאר התבואות להכי נקט שעורים ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: וְתַנֵּי עֲלָהּ בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים. בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלָה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין. אֲבָל הַטֵּבֵל שֶׁרוּבּוֹ חוּלִין. וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁרוּבּוֹ חוּלִין. וּסְפִיחִי שְׁבִיעִית שֶׁאֵין מְצוּיִין וּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. וְהַמְּדוּמָּע רוּבּוֹ חוּלִין. וְהַבִּיכּוּרִים שֶׁאֵין מְצוּיִין.

Traduction

On a enseigné dans quel cas est-il dit que les produits des produits de l’oblation deviennent profanes, lorsque la semence est dissoute; mais lorsqu’elle n’est pas dissoute, ils restent sacrés et interdits. Quant aux produits de fruits non libérés dont la majeure partie est profane, ou de première dîme dont la majeure part est profane, ou de pousses de la 7e année qui ne sont pas fréquents, ou de l’oblation des fruits de l’extérieur assez rare, ou d’un mélange interdit dont la majeure part est profane, ou des premières peu répandues,

Pnei Moshe non traduit

גמ' ותני עלה. בברייתא על אלו דתנן גידוליהן חולין וכן גידולי גידולין דתרומה בד''א בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה כגון הלוף והשום והבצלים כדתנן לקמן גבי טבל אפי' גידולי גידולין אסורין והאי ברייתא מייתי הש''ס לעיל בפ''ו דשביעית בהל''ג וכן בנדרים בפ''ו בהלכה ד' ואיידי דנקט התם בהאי לישנא ותני עלה נקט נמי הכא כן:

אבל הטבל וכו'. כדפרישית במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source