Le texte Le vocabulaire Les révisions
Troumot
Daf 47b
משנה: 47b הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ וּמֵזִיד יְקַייֵם. וְאִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יְקַייֵם. וּבְפִשְׁתָּן מֵזִיד יוּפַּךְ. וְחַייֶבֶת בְּלֶקֶט וּבְשִׁיכְחָה וּבְפֵיאָה וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לָעֲנִיִים כֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין מְלַקְּטִין אֶלָּא עֲנִיֵי כֹהֲנִים שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶן. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים. וְחַייֶבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים נוֹטְלִין. וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה תּוֹלֶה כְּפִיפוֹת בְּצַאוְרֵי בְהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְנִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה.
Traduction
Si l’on sème de l’oblation par erreur, il faut retourner la terre (286)Comp. Kilayim 2, 3.. Si c’est fait volontairement, il faut la laisser subsister (à titre d’oblation, et les produits seront acquis au cohen). Si le produit est déjà arrivé au tiers de sa croissance, qu’il ait été semé volontairement ou non, il faut le laisser subsister; mais, s’il s’agit de chanvre, même semé volontairement, il faut retourner le plant (afin de ne pas faire usage des tiges, qui ne sont pas d’oblation). Les produits naissant de cette sorte sont soumis aux droits de glanage, d’oubli, de pea. Les pauvres simples israélites, aussi bien que les pauvres cohanim peuvent glaner dans ce champ; seulement, les premiers vendant aux autres leur part au prix (réduit) de l’oblation, et ils peuvent consommer le montant reçu. R. Tarfon dit: les pauvres cohanim pourront seuls y glaner, de crainte que le simple israélite, en un moment d’oubli, mange ce qu’il vient de cueillir. R. aqiba réplique: s’il en était ainsi, il faudrait n’admettre à ce glanage que des gens purs (il partage donc le 1er avis). Ces produits sont également soumis aux 2 dîmes (celle des lévites et celle de l’oblation), à la troisième dîme ou celle des pauvres. Les simples israélites pauvres comme les cohanim peuvent en prendre; seulement les premiers vendent aux autres leur part au prix (réduit) de l’oblation, et ils peuvent manger le montant reçu. C’est un acte méritoire de battre ces produits au fléau (afin de n’avoir pas à museler l’animal qui les foulerait (288)Acte interdit au (Dt, 24, 4, et d’éviter, sans cette transgression, qu’ils ne soient mangés par l’animal). Mais comment agira celui qui dépique le blé (289)Cf. Babli, Baba Metsia 90a. avec un animal? Il suspendra des paniers au cou de la bête et y mettra de la même espèce de produits; de cette façon, il n’aura besoin ni de museler la bête, ni de lui laisser manger de l’oblation.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הזורע תרומה שוגג יופך. יהפך את הזרע כדי שלא יצמח:
ומזיד יקיים. מפרש בגמ' דזהו הקנס שלו שתהא כל השדה תרומה:
ואם הביאה שליש. כבר שם תרומה עליה ובין שוגג ובין מזיד יקיים לפי שאסור לאבד את התרומה:
ובפשתן. שהעיקר הן הקיסמין אפי' אם היה מזיד ואפי' הביאה שליש יופך וזהו הקנס שלא יזרע ויתכוין ליהנות בהקיסמין:
מתני' וחייבת. אותה השדה של גידולי תרומה בלקט וכו' לפי שגידולי תרומה הן כחולין לכל דבר אלא שאסורין לזרים מדבריהם:
ועניי ישראל. שאסור להם לאכלן מוכרין את שלהן לכהנים וכו'. ומה שכתוב לעניים לכהנים לאו דוקא אלא כלומר לעניי כהנים או לשאר כהנים והדמים של עניי ישראל הן:
שמא ישכחו. עניי ישראל בעוד שהן לוקטין ויתנו לתוך פיהם:
א''ל ר''ע. א''כ דחיישת להא לא ילקטו אלא כהנים טהורים דכהן טמא אסור לאכול בתרומה אלא דלא חיישינן והלכה כר''ע:
גמ' הפריש. הבעה''ב עומרין שלו משדה אחרת שכבר הפריש מהן לשכחה ולפאה ונתחלפו לו עם אלו מהו וקאמר דאפי' כן הואיל ונתערבו בהן עניי ישראל ועניי כהנים מלקטין אותן:
מתני' וחייבת במעשר. וה''ה בתרומה כדקאמר בגמרא:
ובמעשר עני. אם היא שנת מעשר עני וכן במעשר שני אם היא שנת מעשר שני ואם הבעלים כהן הוא אוכלו בירושלים:
ועניי ישראל מוכרין וכו'. וכן הלוי מוכר מעשר ראשון שלו לכהנים:
החובט. לגידולי תרומה במקלות משובח הוא והדש אותן בבהמה כיצד יעשה אם אינה פרתו של כהן אסור להאכילה תרומה ואם זומם אותה שלא תאכל עובר בלא תחסום:
תולה כפיפות. סלין בצוארי בהמה שדש בה ונותן לתוכן חולין מאותו המין שדש הוא נמצא א''צ להיות זומם את הבהמה ולא מאכילה את התרומה דמשל חולין מאותו המין היא אוכלת:
גמ' כן היא מתניתא חייבת בתרומה וכו'. כלומר לאו דוקא במעשר קתני וה''ה בתרומה וכן במעשר שני ואם כהן הוא אוכלו בירושלים:
הלכה: הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ כו'. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא חִילוּפִין קָֽנְסוּ בוֹ שֶׁתִּיבָּטֵל שָׂדֵהוּ עַל גַּב תְּרוּמָה.
Traduction
La Mishna prescrit de retourner cette terre, afin que la semence ne s’y renouvelle pas; c’est une amende imposée, de laisser le champ en friche, à cause de l’oblation qui avait été semée par erreur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא מסתברא דלא חילופין. וכי לא מסתברא הוא אלא בחילוף דבמזיד ליקנס ביה טפי מבשוגג ושוגג יקיים ומזיד יופך מיבעי ליה. ומשני דזהו הקנס שלו במזיד שיקיים ותיבטל שדהו על גב תרומה שכולה תהא תרומה:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַימִי בָּעֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר מֵזִיד הָיִיתִי. וְאָֽמְרוּ לוֹ אִם כְּשֶׁהָיוּ אֲחֵרִים מַכִּירִין לֹא כָּל הִימֶּנּוּ וְאִם לָאו הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
Traduction
Mais, demanda R. Samuel b. Abdomi, s’il y a une amende pour l’acte involontaire, devra-t-on croire celui qui s’accusera de l’avoir semée sciemment et la laisser subsister? Voici ce qu’il y a à faire: si l’on reconnaît qu’une partie semée est de l’oblation, que tout n’en est pas, on peut l’en croire; mais au cas contraire, son assertion devient nulle, car la bouche qui a voulu l’interdire peut aussi la permettre.
Pnei Moshe non traduit
מהו שיהא נאמן לומר מזיד הייתי. ויקיים:
אם בשהיו מכירין. ויודעין שזרע תרומה לא כל הימנו לומר מזיד הייתי עד שיוודע לנו בבירור ואם לאו שלא היו יודעין שזהו תרומה שזרע אלא מפיו והוא אומר מזיד הייתי נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר דמגו דבעי היה שותק והרי לא היו יודעין שתרומה היא:
רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר גִּידּוּל בָּעֵי זָרַע תְּרוּמָה כַּרְשִׁינִין זָרַע תְּרוּמַת חוּצָּה לָאָרֶץ. וְאָֽמְרוּ לוֹ גְּזֵירָה הִיא וְאֵין גְּזֵירָה לִגְזֵירָה.
Traduction
R. Benjamin b. Guidal demanda: lorsqu’on a semé de l‘oblation des vesces (mets presque exclusif des animaux), ou de celle provenant des fruits du dehors, quelle est la règle? comme ce n’est qu’une prescription des rabbins de donner une telle oblation, on n’y ajoute pas d’interdit en cas d’emploi aux semailles
Pnei Moshe non traduit
זרע תרומת כרשינין. שהן מאכל בהמה וגזרו עליהן תרומה מדבריהם מפני שבני אדם אוכלין אותן ע''י הדחק וכן תרומת ת''ל במקום שגזרו על תרומות ומעשרות מדבריהם כגון ארץ עמון ומואב וכיוצא בהן מהו בגידוליהן ואע''ג דתנינן לקמן תרומת ח''ל גידוליהן חולין הכא אם זרע במזיד קא מיבעיא ליה מהו דליקנסיה:
א''ל גזירה היא. כל עצמן שאמרו גידולי תרומה תרומה גזירה היא מדבריהם אחת מי''ח דבר ואין גוזרין גזירה לגזירה שהתרומה גופה בהן אינה אלא גזירה מדבריהם:
הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַקְּדוּשָׁה חָלָה עָלֶיהָ כֶּשֶׁהוּא מְחוּבָּר. הָדָא אָֽמְרָה הִפְרִישׁ מִפֵּירוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לֹא קָֽדְשׁוּ.
Traduction
. La question de croissance prouve que la sainteté a son effet sur les produits, quoiqu’encore adhérents à la terre (puisqu’au cas où la croissance est parvenue au tiers, il faut les laisser subsister); et cela prouve aussi que lorsqu’on a prélevé l’oblation des fruits non encore parvenus au tiers de la maturité, elle est sans valeur.
Pnei Moshe non traduit
הדא אמרה שהקדושה תלה עליה כשהוא מחובר. מדתנינן אם הביאה שליש יקיים ואפי' במזיד ש''מ מפני שקדושת תרומה חלה בעוד שמחובר לקרקע והגיע לעונת המעשרות ושוב אסור לאבד אותה ומדקתני אם הביאה שליש בדוקא הדא אמרה שאם הפריש תרומה מפירות שלא הביאו שליש לא קדשו מפני שלא הגיעו לעונת המעשרות:
וּבְמֵזִיד יוּפַּךְ. קָֽנְסוּ בוֹ שֶׁלֹּא יֶיהֱנֶה בְקִיסְמִין.
Traduction
Enfin, s’il s’agit de chanvre semé volontairement, dit la Mishna, il faut retourner le plant, afin de ne pas tirer profit des tiges, qui ne sont pas d’oblation.
Pnei Moshe non traduit
ובמזיד יופך. גבי פשתן וקאמר דטעמא דקנסו בו שלא יתכוין לזרוע וליהנות בקיסמין:
רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי הִפְרִישׁ עֳמָרִין שֶׁלּוֹ וְנִתְחַלְּפוּ לוֹ אֲפִילוּ כֵן עֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין.
Traduction
R. Yossé demanda ce qu’il y a à faire lorsqu’on a prélevé pour l’oblation une de ces gerbes profanes et qu’ensuite ces gerbes ont été échangées avec d’autres. Les pauvres simples israélites aussi bien que les cohanim peuvent y glaner, en observant les causes indiquées par la Mishna.
תַּנֵּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל חָבֵר בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה. אֲבָל בִּזְמָן שֶׁהִיא טְהוֹרָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁהִיא מְחַזֶּקֶת עַצְמָהּ טְהוֹרָה מִמֶּנָּה. וּכְדִבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אֲפִילוּ בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁמָּא תִשְׁכַּח וְתִתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ.
Traduction
On a enseigné (287)Cf. Tossefta, ToToharot Au TB, Hulin 6b, on reproduit ce texte avec de lŽgres variantes.: La femme d’un homme du peuple peut moudre son blé en même temps que la femme d’un homme savant et compagnon (plus scrupuleuse dans sa pureté) pendant qu’elle est impure (grâce à son état, elle n’y touchera pas); mais lorsqu’elle sera pure, elle ne devra pas moudre avec la femme du compagnon, parce qu’elle se croira plus pure que sa compagne (et elle pourrait, par son contact, rendre le blé d’un usage interdit au compagnon plus sévère qu’elle). Selon R. Tarfon, même lorsqu’elle est impure, la femme de l’ignorant ne devra pas travailler avec celle du savant, de crainte que par oubli, elle ne prenne de cette farine pour en manger et la rende ainsi impure.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דטהרות פ''ח:
בזמן שהיא טמאה. אשת ע''ה משום נדה דזהירה היא שלא תגע אבל בזמן שהיא טהורה לא תטחון דמשום טומאת ע''ה אינה שומעת לה שהיא מחזקת עצמה יותר טהורה ממנה ואינה נזהרת מליגע:
וכדברי ר''ט. דמתני' דחייש דאגב דטרידי ישכחו ויתנו לתוך פיהם א''כ ה''ה הכא אפי' בזמן שהיא טמאה לא תטחון עמה שמא תשכח ותתן לתוך פיה ותטמא הכל במגעה:
כֵּן הִיא מַתְנִיתָא אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים.
Traduction
Voici ce qu’il faut lire au texte du § précédent: ''s’il en est ainsi, il faudrait n’admettre à ce glanage que des gens purs'' (au lieu d’une autre version disparue).
Pnei Moshe non traduit
כן היא מתניתא א''כ לא ילקטו אלא טהורים. אע''ג דהכי תנינן לה ה''ק דמתני' מדייקא למיתני א''כ לא ילקטו אלא טהורים ולא קתני כהנים טהורים משום דר''ע דמקשי לר''ט לאו דוקא בדינא דהאי מתני' מקשי ליה אלא אף בעלמא דלדידך דחיישת שמא ישכחו וכו' מחמת הטרדה של הלקיטה א''כ לעולם אלו הנזהרין בטהרה לא ילקטו הטמאים שמא ישכחו וכו' ויטמאו את הכל ולא ילקטו אלא הטהורים:
כֵּן הִיא מַתְנִיתָא חַייֶבֶת בִּתְרוּמָה וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי.
Traduction
De même, dans notre Mishna, fil faut lire: ''les produits sont aussi soumis à l’oblation, aux dîmes diverses, savoir des lévites, de la 2e année, de la 3e ou de celle des pauvres''.
Troumot
Daf 48a
לִיטְרָא בְצָלִים שֶׁל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנָּטַע וַהֲרֵי בָהּ עֶשֶׂר לִיטְרִין 48a הֲרֵי אֵלּוּ חַייָבוֹת בְּמַעְשְׂרוֹת. וְאוֹתוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶן שֶׁהוּא מַפְרִישׁ עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְעַל מַה שֶׁנָּטַע. לִיטְרָא בְצָלִים שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנְּטָעָהּ הֲרֵי בָהּ עֶשֶׂר לִיטְרִין חַייֶבֶת בְּמַעְשְׂרוֹת וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנָּטַע.
Traduction
Lorsqu’on a planté un litre d’oignons (292)Tossefta sur le prŽsentŽ traitŽ, 8 de première dîme et qu’en croissant ils ont fourni dix litres, le tout est de nouveau soumis à la dîme, savoir 1/100 ou oblation de la dîme à prélever sur cette première dîme agrandie de tout ce qu’a produit le litre de dîme plantée. Lorsqu’on a planté un litre d’oignons de 2e dîme et qu’ils ont produit dix litres, il faut en prélever la dîme à titre de produits nouveaux et racheter le litre de 2e dîme tel qu’il a été planté. –
Pnei Moshe non traduit
ליטרא בצלים של מעשר ראשון שנטעה. תוספתא היא בפ''ח והתם לא גריס בצלים וגי' דהכא נוחה שכן דרך ליטע הבצלים לגידולין שיתוספו בהן:
והרי בה עשר ליטרין. מהגידולין שנתוספו הרי אלו חייבין במעשרות ואותו מעשר ראשון וכו'. ובתוספתא גריס ובמעשר ראשון שבה עושה אותה תרומת מעשר על מעשר ראשון שנטע ולפי גי' דהכא נמי ה''ק דמעשר הראשון של הגידולין יכול לעשות מהן לתרומת מעשר עליהן וכן על אותה ליטרא מעשר ראשון שנטע וקמ''ל דלא בטלה אותה ליטרא וצריך להפריש עליה תרומת מעשר ומאותן הגידולין יכול להפריש על הכל. וחוזר ופודה וכו' כלומר דגידולי מעשר ראשון וגידולי מעשר שני חולין הן כדתנן לקמן ומ''מ אותה הליטרא שנטע נשארה כמות שהיתה אם מעשר ראשון צריך להפריש עליה תרומת מעשר ואם מעשר שני צריך לפדותה כדתנן ופודה אותן בזמן זרען והלכך אחר שהפריש המעשרות מהגידולין חוזר ופודה את הליטרא מעשר שני שנטע:
הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח. מִן מִי מְשׁוּבָּח. מִן הַדָּשׁ. הַדָּשׁ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן תּוֹלֶה לָהּ כַּרְשִׁינִין וְהֵן יָפִין לָהּ מִן הַכֹּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי זֹאת אוֹמֶרֶת עָשָׂה כֵן בְּחוּלִין אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תַּחְסוֹם.
Traduction
Il vaut mieux battre les produits au fléau, est-il dit. A quelle action est-ce préférable? A celle de faire dépiquer le blé par une bête de somme. Comment agira-t-on dans ce dernier cas? On a enseigné au nom de R. Simon: on lui suspend au cou des vesces qu’elle préfère à tout. Ceci prouve, dit R. Yossé, que l’on peut agir de même à l’égard du profane, pour ne pas transgresser la défense: Tu ne musèleras par le bœuf pendant le dépiquage du blé (Dt 25, 4).
Pnei Moshe non traduit
החובט משובח. דקתני במתני' מן מי הוא משובח ומפרש מן הדש כלומר דלא תימא שיש כאן עוד תקנה אחרת והחובט משובח. ממנו קמ''ל דמשובח אדלקמיה קאי וכהאי דמפרשינן לעיל בפ''ד בהלכה ו' השוקל משובח משלשתן דבשלשתן קאמר:
תני. בתוספתא שם תולה לה כרשינין ואין צריך מאותו המין לפי שהכרשינין יפין לה מן הכל:
זאת אומרת. מדקאמר ר''ש שהן יפין לה ש''מ שאם עשה כן בדש בחולין אינו עובר עליו משום בל תחסום. א''נ דאמתני' קאי דש''מ דכשתולה כפיפה בצואר בהמה ונותן לתוכה מאותו המין אינו עובר משום בל תחסום אף בחולין ואע''פ שאינה אוכלת מהדיש בעצמו:
הַמְּרַכֵּין בְּקִטְנִיּוֹת וּבְתִלְתָּן אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תַּחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. אֲבָל אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אִית תַּנּוֹיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא מוּתָּר לָךְ. וְאִית תַּנּוֹיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא אָסוּר לָךְ.
Traduction
Lorsqu’on écrase des légumes secs (293)Cf. Babli, Baba Metsia 89b. ou du fenugrec (pour l’adoucir avant la cuisson), on ne transgresse pas ladite défense du musèlement; mais c’est interdit pour l’apparence (des passants, en le voyant, pourront supposer que c’est du blé). Selon les uns, l’interdit du battage du blé indiqué au dit verset ne s’applique qu’à ce qu’il est permis au simple israélite de manger (non aux objets consacrés). Selon les autres, c’est même interdit pour les produits que le simple israélite ne peut pas consommer.
Pnei Moshe non traduit
אית תניי תני בדיש שהוא מותר לך. אלאו דחסימה קאי דאשכחן דפליגי בה דתנינן בחדא ברייתא דדוקא בדיש שהוא מותר לך הוא דעובר בלא תחסום ולאפוקי אם דש בתרומה ומעשר וכגון שהקדים והפריש בעודה בשיבלין דאותו דיש אינו מותר לזרים אינו עובר משום בל תחסום ואית ברייתא דתני שאף בדיש שהוא אסור לך עובר משום בל תחסום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source