Vayedaber

Troumot

Daf 47a

47a תַּנֵּי סִיעוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּפָֽגְעוּ לָהֶן גּוֹיִם. וְאָֽמְרוּ תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהֲרוֹג אוֹתוֹ וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִין אֶת כּוּלְּכֶם. אֲפִילוּ כּוּלָּן נֶהֱרָגִים אַל יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל. יִיחֲדוּ לָהֶן אֶחָד כְּגוֹן שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי יִמְסְרוּ אוֹתוֹ וְאַל ייֵהָרֵגוּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוּא שֶׁיְּהֵא חַייָב מִיתָה כְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַייָב מִיתָה כְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי. עוּלָּא בַּר קוֹשַׁב תְּבַעְתֵּיהּ מַלְכוּתָא. עָרַק וְאָזַל לֵיהּ לְלוֹד גַּבֵּי רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי. אָתוּן וְאַקְפּוּן מְדִינְתָא. אָֽמְרוּ לָהֶן אִין לֵית אַתּוּן יְהָבוֹן לֵיהּ לָן אֲנָן מַחֲרִבִין מְדִינְתָא. סְלַק גַּבֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וּפַייְסֵיהּ וִיהָבֵיהּ לוֹן. וַהֲוָה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב יְלִיף מִיתְגְּלֵי עֲלוֹי וְלָא אִיתְגְּלֵי. וְצָם כַּמָּה צוֹמִין וְאִיתְגְּלֵי עֲלוֹי. אָמַר לֵיהּ וְלִמְסוֹרוֹת אֲנִי נִגְלָה. אָמַר לֵיהּ וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי. אָמַר לֵיהּ וְזוֹ מִשְׁנַת הַחֲסִידִים.

Traduction

On a enseigné: lorsque des compagnies d’Israélites parcourant la grande route sont rencontrées par des païens qui leur disent: ''livrez-nous l’un d’entre vous; que nous le tuions; sans quoi, nous vous tuerons tous'', ils ne devront pas livrer une seule âme des Israélites, dussent-ils tous périr. Mais si ces brigands ont désigné nominalement l’un d’eux, par exemple le coupable Sheba ben Bacri, on pourra le livrer, sans les exposer tous à la mort. Ce n’est vrai, dit R. Simon b. Lakish, que lorsqu’il s’agit d’un condamné à mort comme Sheba b. Bacri. Selon R. Yohanan, cette restriction est admise même lorsqu’il ne s’agit pas d’un tel condamné. Ainsi, Ula, fils de Qosheb (281)Cf. Bereschith Rabba, 94, fut recherché par le gouvernement. Il prit la fuite et se rendit à Lydda auprès de R. Josué b. Levi. On vient alors assiéger la ville et l’on fit savoir aux habitants qu’on allait la détruire, si l’on ne livrait pas le fuyard. R. Josué b. Levi montant chez Ula, lui fit entendre raison et le livra. Elie, que son souvenir soit béni! avait l’habitude d’apparaître à Josué; depuis ce moment ce prophète ne lui apparut plus. Le rabbin jeûna quelques jours; enfin, Elie reparut. -Est-ce que je me montrerai chez des délateurs, dit le prophète? -Mais j’ai agis d’après l’enseignement précité, répondit R. Josué. -Est-ce là la Mishna des pieux (282)Ou bienÊ: elle n'a pas t dite pour des hommes pieux, qui ne doivent pas, dans leur propre intrt, contribuer la perte d'un homme, selon la remarque de M. Derenbourg, Essai, p. 462, dont nous reproduisons la traduction., répliqua Elie

Pnei Moshe non traduit

תני בתוספתא סוף פ''ז:

כגון שבע בן בכרי. כמו שייחדו לשבע בן בכרי:

והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי. שכל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה:

ור' יוחנן אמר אע''פ שאינו חייב וכו'. דכגון שבע בן בכרי דקתני שייחדו אותו כמו שייחדוהו אבל לא כשבע בן בכרי ממש:

תבעתיה מלכותא. למשפט חיוב מיתה:

אתון. אנשי חיל המלך והקיפו להמדינה ואמרו להן אם אין אתם נותנין אותו לנו נחריב את כל המדינה ועלה ריב''ל אצלו ופייסיה שיתרצה לגלות עצמו שלא יסתכנו כל בני המדינה עבורו ונתרצה ומסר אותו להן והיה אליהו זכור לטוב רגיל להתגלות לריב''ל ומאותו שעה לא נתגלה לו עד שהתענה כמה תעניות ולבסוף נתגלה וא''ל וכי למסורת אני נגלה ולפיכך לא נגליתי לך עד שהתענית כל כך:

ולא משנה עשיתי. שכך שנינו בתוספתא ואם ייחדו להן מותר והשיב לו וכי זו משנת החסידים והיה לך לסלק עצמך מענין זה:

רִבִּי אִיסִּי אִיתְצַיָּד בְּסַפְסוּפָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן יִכָּרֵךְ הַמֵּת בְּסַדִּינוֹ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַד דַּאֲנָא קַטִּיל וַאֲנָה מִיתְקְטִיל אֲנָא אֵיזִיל וּמְשֵׁיזִיב לֵיהּ בְּחֵיילָא. אָזַל וּפַייְסוֹן וִיהָבוֹנֵיהּ לֵיהּ. אָמַר לוֹן וְאָתוּן גַּבִּי סַבִּין וְהוּא מַצְלֵי עֲלֵיכוֹן. אָתוּן גַּבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לוֹן מַה דַהֲוָה בִּלְבָֽבְכוֹן אִיעְבַד לֵיהּ יִתְעַבִּיד לוֹן יִמְטָא לְהַהוּא עַמָּא. לָא מַטּוֹן אפיפסרוס עַד דְּאָֽזְלוּן כּוּלְּהוֹן.

Traduction

R. Issi ayant été enfermé dans la ville de Sassofa (283)Cf. Neubauer, Gographie, p. 271 pour délation, R. Yonathan dit: que le mort s’enveloppe dans son drap (le prisonnier est perdu). -Non, s’écria R. Simon, plutôt que de tuer autrui, ou de périr moi-même, je veux aller au risque de la vie le consoler et le sauver avec mes propres forces. Ils allèrent, en effet, mais ils le livrèrent. -Allez, leur dit R. Simon, auprès des vieillards, afin qu’ils prient pour vous en faveur de celui que vous avez dû ramener. Ils se rendirent auprès de R. Yohanan, qui leur dit: ce que vous aviez en idée de lui faire sera accompli envers vous, que vous soyez livrés à telle nation lointaine. Et avant qu’ils eurent atteint Epipasros (ou Antipatros), ils avaient tous péri

Pnei Moshe non traduit

איתציד בסיפספה. ניצוד במקום סכנה הרבה ומלשון האף תספה ופן תספה הוא ודומיהם שכל הניצוד לשם סוף נספה הוא:

יכרך המת בסדינו. כלומר שנתייאש הימנו ואין לו אלא להכין לעצמו תכריכי המת ושמע רשב''ל ואמר או אני אהרוג או אני נהרג אני אלך ואציל אותו בכח והלך ופייס לאותן הגזלנים והניחוהו ונתנו אותו לידו ואמר להן ותבאו עמי אצל הזקן שלנו והוא ר' יוחנן והוא יתפלל עליכם על אשר החזרתם אותו לי ובאו אצל ר' יוחנן ואמר להן מה שהייתם רוצים לעשות עמו כן יעשה להן ויבא עליהן הכל וכן הוה שלא הגיעו למקום אפיפסרוס עד שנהרגו כולן:

זְעִיר בַּר חִינְנָא אִיתְצַיִד בְּסַפְסוּפָא. סְלַק רִבִּי אִימִּי וְרִבִּי שְׁמוּאֵל מְפַייְסָה עֲלוֹי. אָֽמְרָה לְהוֹן זְנֹבִּיָּה מַלְכְּתָא יְלִיף הוּא בָּרְיֵיכוֹן עֲבַד לְכוֹן נִיסִּין מְעַשִּׂיקִין בֵּיהּ. עָלַל חַד סַרָקַיי טְעִין חַד סַפְסֵר. אָמַר לוֹן בְּהָדָא סַפְסֵירָא קְטַל בַּר נִיצּוֹר לָאָחוֹי. וְאִישְׁתֵּיזִיב זְעִיר בַּר חִינְנָא.

Traduction

– Zeir b. Hanina fut ensuite enfermé à Sassofa. R. Amé et R. Samuel allèrent intercéder pour lui auprès du gouvernement. -Votre Créateur, leur répondit la reine Zénobie, a l’habitude d’accomplir des miracles en votre faveur: vous êtes donc certains de pouvoir encore vous fier à lui en cette circonstance. A ce moment, entre un nomade arabe, chargé d’un sabre et disant: ''voilà le fer avec lequel le brigand Bar-Naçar a tué le père de la reine''. Celle-ci, terrifiée par ce récit, fit grâce à Zeira b. Hinena.

Pnei Moshe non traduit

זנביה מלכותא. כך היה שמו של ראש הלסטים ומלך שלהן:

יליף ברייכון עביד לכון נסין. כלומר היה מהתל בהן ואמר מפני מה באתם הלא הבורא שלכם רגיל לעשות נסים לכם:

מעשיקין ביה. משהיו עוסקין ומדברין עמו נכנס חד סרקיי ישמעאלי טוען חרב אחד אצלו ואמר להם בחרב הזה קטל בר נצר שהיה ג''כ ראש ומלך הלסטים לאחיו של זה הזנביה ומתוך כך נטרד זה שהיה ירא לנפשו וע''י כן ניצול זעיר בר חיננא שהיה לו פנאי להמלט מידו:

רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִקְפַּח בַּעֲלֵי קַנְייָה. סְלִיק לְבֵית וַועֲדָא וַהֲוָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שְׁאִיל לֵיהּ וְלָא מֵגִיב. שְׁאִיל לֵיהּ וְלָא מֵגִיב. אָמַר לֵיהּ מַהוּ הָכֵין. אָמַר לֵיהּ כָּל הָאֵיבָרִין תְּלוּיִין בְּלֵב וְהַלֵּב תָּלוּי בַכִּיס. אָמַר לֵיהּ וּמַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ וּמַה אַתְּ כֵּן. אָמַר לֵיהּ אִיקְפָּחַת בַּעֲלֵי קַנְייָה. אָמַר לֵיהּ חֲמוֹ לִי זְוִיתָא. נְפַק מְחַוֵּי לֵיהּ. חֲמִיתוּן מִן רָחוֹק וְשָׁרֵי מְצַלְצֵל. אָֽמְרִין אִין רִבִּי יוֹחָנָן הוּא יְסַב פַּלְגָּא. אָמַר לוֹן חַיֵיכוֹן כּוּלָּהּ אֲנָא נְסִיב וּנְסַב כּוּלָּהּ.

Traduction

– Ce même R. Yohanan avait été volé par des gens de Qenia, au moment où il pénétrait dans la salle d’études: R. Simon b. Lakish lui adressa à deux reprises, des questions, sur lesquelles R. Yohanan ne répondit pas. -Quoi, s’écria R. Simon, qu’y a-t-il pour que tu ne répondes pas? -Tous les membres, répondit-il, sont en relation avec le cœur; et comme celui-ci est préoccupé (284)L'argent donne du contentement, explique le R. Schuhl, Sentences et Pr p. 178 par la bourse perdue, je n’ai pas l’esprit libre pour répondre. -Comment cela, dit R. Simon? -Ne sais-tu pas, répliqua R. Yohanan, que j’ai été volé par des gens envieux de mon bien! -Montre-moi, dit R. Simon, l’endroit où ils se sont cachés. Il sortit et le lui montra. Dès que R. Simon les aperçut, il commença à les réprimander. -Si c’est R. Yohanan, répondirent-ils, qui a passé chez nous, nous allons lui restituer la moitié. -Par votre vie, répliqua R. Simon, je vous adjure de lui restituer tout ce que vous lui aviez pris et que je vais lui rendre.

Pnei Moshe non traduit

איקפח בעלי קנייה. כך שמם של הלסטים שקפחו וגזלו את של ר' יוחנן ונכנס ר' יוחנן לבית המדרש והיה ר''ל שואל לו דבר הלכה ולא השיב וחזר ושאלו ולא השיב וא''ל מהו זה שאתה שרוי בצער כל כך והשיב לו כל האברין תלויין בלב והלב בכיס וא''ל ומהו כן וסיפר לו ואמר נגזלתי מאלו בעלי קנייה ולקחו כל ממוני:

חמו לי זויתה. הראני הדרך אשר הלכו מכאן והראה ורדף ר''ל אחריהם וכשראה אותם מרחוק התחיל לצעוק עליהם אם לא תחזירו אנקום נקמתי מכם והשיבו אם של רבי יוחנן הוא אשר לקחנו אם כן יקח החצי אשר נשיב לו ואמר להן ר''ל לא אלא בחייכון צריכים אתם להחזיר את הכל והחזירו הכל ולקח מהם:

דִּיֹּקְלוֹט חֲזִירָא מְחַוְּנֵיהּ טַלְיֵי דְרִבִּי יוּדָה נְשִׂייָא. אִיתְעַבִּיד מֶלֶךְ נְחַת לְפַמַּייָס. שְׁלַח כְּתָבִין בָּתָר רַבָּנִין תַּיהֲווֹן גַּבַּיי בְּמַפְקֵי שׁוּבְתָא מִיַּד. אָמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחֵיא לֹא תִתֵּן לָהֶן כְּתָבִין אֶלָּא בֶּעָרוּבְתָא עִם מְטַמְּעֵי שִׁמְשָׁא. וְאָתָא שְׁלִיחָא גַבְּהוֹן בֶּעָרוּבְתָא עִם מְטַמְּעֵי שִׁמְשָׁא. וַהֲוָה רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן נַחְתִּין לְמִיסְחֵי בְּדֵימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָּא. אָתָא אנגיטריס גַּבְּהוֹן וּבְעָא רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא לְמִינְזַף בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַרְפֵּי לֵיהּ לְנִסָּיוֹן מִיתְחַמֵּי. אָמַר לוֹן מַה רַבָּנִין עָֽבְדִין תַּנּוּן לֵיהּ עוּבְדָא. אָמַר לוֹן סְחוֹן. דְּבָרְיֵיכוֹן עַבִּיד נִיסִּין בְּמַפְקֵי שׁוּבְתָא. טָעַן יַתְהוֹן וְאָעִיל יַתְהוֹן. אָֽמְרוּ לֵיהּ הָא רַבָּנִין לְבַר. אָמַר לָא יֵיחֱמוּן אַפַּיי עַד דְּאִינוּן סַחְייָן. הֲוָה הַהוּא בֵּי בָּנֵי אֲזִייָהּ שִׁבְעָה יוֹמִין וְשִׁבְעָה לֵילְוָן. נְפַק וְאַצְנָהּ קָדֳמֵיהוֹן וְעָֽלְלוּן וְקָמוּן לֵיהּ קַדְמֵיהוֹן. אָמַר לוֹן בְּגִין דְּבָרְיֵיכוֹן עַבִּיד לְכוֹן נִיסִּין אַתּוּן מְבַזִּין מַלְכוּתָא. אָֽמְרִין לֵיהּ דִּיֹּקְלוֹט חֲזִירָא בְזִינָן. דִּיֹּקְלֶיטִאָנוּס מַלְכָּא לָא בְזִינָן. וַאֲפִילוּ כֵן לָא מַכְסֵי לָא בְּרוֹמֵי זְעִיר וְלָא בְּחָבַר זְעִיר.

Traduction

Dioclétien, lorsqu’il n’était encore que porcher, avait été maltraité par les jeunes gens de R. Juda Nassi (285)Midrash, Bereschith Rabba, 65Ê; Neub. P. 237. Lorsqu’il fut devenu empereur romain, il voulait savoir si on continuerait à le mépriser: il se rendit à Paméas (ville sise loin du séjour des Juifs) et envoya un écrit aux rabbins leur enjoignant d’être auprès de lui dès l’issue du samedi; et il recommanda au messager de ne remettre l’ordre que le vendredi soir, à l’arrivée de la nuit, de façon à ce que ne pouvant voyager pendant le Shabat, ils soient en retard, ce que le messager exécuta. Or, R. Juda Nassi et R. Samuel b. Nahman étaient allés aux bains de Tibériade. Le démon Antigoras se rendit auprès d’eux. R. Juda voulut le chasser. -Laisse-le, dit R. Samuel b. Nahman, c’est probablement dans un but miraculeux qu’il est apparu. -Comment vont mes maîtres, dit-il? Et ils racontèrent ce qui se passait. -Baignez-vous sans crainte, dit-il, votre Créateur saura opérer un miracle. En effet, le samedi soir il les emporta sur ses épaules; et, peu après, ils étaient arrivés à destination. On dit à l’empereur qu’ils étaient dehors attendant la réception. -Qu’ils n’apparaissent pas devant moi, dit celui-ci, avant de s’être baignés dans le bain chauffé depuis 7 jours et 7 nuits. L’esprit, alla aussitôt se placer devant eux, afin de les protéger dans leur séjour et qu’ils ne soient pas brûlés. -Est-ce parce que votre Créateur accomplit des miracles en votre faveur, dit le Romain, que vous venez mépriser le souverain? -Du tout, s’écrièrent-ils; et si l’on a pu avoir peu d’égards pour le porcher, nous savons combien l’on en doit au roi! Et de plus, il est bon de ne mépriser ni le dernier des Romains, ni le plus infime des compagnons (ou Perses, par lesquels on sera toujours vaincu s’ils arrivent un jour, comme Dioclétien, au pouvoir).

Pnei Moshe non traduit

חזירא. היה רועה חזירים וכשהיו יוצאים התלמידים מבית המדרש של רבי והוא ר' יהודה הנשיא היו מצחקים ומכים אותו ולבסוף נעשה מלך דיקליטיינוס המוזכר בכמה מקומות והיה רוצה להנקם ביהודים וירד לעיר פמייס שהיא רחוקה מטבריא מקום רבי ושלח כתבים ואמר אני רוצה דרבנן יהיו אצלי במוצאי שבת הזה ואמר להשליח שאל ימסור להן הכתבים עד ע''ש עם ביאת השמש כדי שלא יוכלו לקיים ציווי שלו וע''י כך יעליל עליהם לנקום מהן:

אנגיטריס. הוא שם של שד אחד מאותן השוכנים בבית המרחץ והיה רוצה רבי לנעור בו וא''ל ר''ש בר נחמני הנח לו רבי שלפעמים לאיזה נס הוא נתראה ושאל אותו השד ומה רבנן עבדין ומה אתם שרוים בצער וספרו לו המעשה והשיב להם תרחצו עצמיכם לכבוד שבת והאל הבורא יעשה עמכם נסים ובמוצאי שבת לקח אותם זה השד ונשאם והכניסם לשם בתוך העיר ואמרו לו להמלך הא רבנין באו ועומדים חוץ להפלטין ואמר לא יראון פני עד שירחצו עצמן מקודם והיה שם מרחץ וצוה להסיקו ז' ימים וז' לילות בכדי שלא יוכלו לסבול החום ונפק השד הזה ונצח וצינן את המרחץ לפניהם ורחצו ונכנסו ועמדו לפני המלך והשרים ואמר להן וכי בשביל שבוראכם עושה לכם נסים תמיד אתם מבזין את המלכות והשיבו לו דיקלוט חזירא היינו מבזים ודיקליטיאנוס מלכא לא בזינו והנה אנחנו סרים למשמעתו ואמר להם ואפי' כן תזהרו עצמיכם לא לבזות ולהלבין לא בגוי קטן ולא בתלמיד קטן שמצוין הן להתגדל לאחר זמן:

Troumot

Daf 47b

משנה: 47b הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ וּמֵזִיד יְקַייֵם. וְאִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יְקַייֵם. וּבְפִשְׁתָּן מֵזִיד יוּפַּךְ. וְחַייֶבֶת בְּלֶקֶט וּבְשִׁיכְחָה וּבְפֵיאָה וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לָעֲנִיִים כֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין מְלַקְּטִין אֶלָּא עֲנִיֵי כֹהֲנִים שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶן. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים. וְחַייֶבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים נוֹטְלִין. וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה תּוֹלֶה כְּפִיפוֹת בְּצַאוְרֵי בְהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְנִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה.

Traduction

Si l’on sème de l’oblation par erreur, il faut retourner la terre (286)Comp. Kilayim 2, 3.. Si c’est fait volontairement, il faut la laisser subsister (à titre d’oblation, et les produits seront acquis au cohen). Si le produit est déjà arrivé au tiers de sa croissance, qu’il ait été semé volontairement ou non, il faut le laisser subsister; mais, s’il s’agit de chanvre, même semé volontairement, il faut retourner le plant (afin de ne pas faire usage des tiges, qui ne sont pas d’oblation). Les produits naissant de cette sorte sont soumis aux droits de glanage, d’oubli, de pea. Les pauvres simples israélites, aussi bien que les pauvres cohanim peuvent glaner dans ce champ; seulement, les premiers vendant aux autres leur part au prix (réduit) de l’oblation, et ils peuvent consommer le montant reçu. R. Tarfon dit: les pauvres cohanim pourront seuls y glaner, de crainte que le simple israélite, en un moment d’oubli, mange ce qu’il vient de cueillir. R. aqiba réplique: s’il en était ainsi, il faudrait n’admettre à ce glanage que des gens purs (il partage donc le 1er avis). Ces produits sont également soumis aux 2 dîmes (celle des lévites et celle de l’oblation), à la troisième dîme ou celle des pauvres. Les simples israélites pauvres comme les cohanim peuvent en prendre; seulement les premiers vendent aux autres leur part au prix (réduit) de l’oblation, et ils peuvent manger le montant reçu. C’est un acte méritoire de battre ces produits au fléau (afin de n’avoir pas à museler l’animal qui les foulerait (288)Acte interdit au (Dt, 24, 4, et d’éviter, sans cette transgression, qu’ils ne soient mangés par l’animal). Mais comment agira celui qui dépique le blé (289)Cf. Babli, Baba Metsia 90a. avec un animal? Il suspendra des paniers au cou de la bête et y mettra de la même espèce de produits; de cette façon, il n’aura besoin ni de museler la bête, ni de lui laisser manger de l’oblation.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הזורע תרומה שוגג יופך. יהפך את הזרע כדי שלא יצמח:

ומזיד יקיים. מפרש בגמ' דזהו הקנס שלו שתהא כל השדה תרומה:

ואם הביאה שליש. כבר שם תרומה עליה ובין שוגג ובין מזיד יקיים לפי שאסור לאבד את התרומה:

ובפשתן. שהעיקר הן הקיסמין אפי' אם היה מזיד ואפי' הביאה שליש יופך וזהו הקנס שלא יזרע ויתכוין ליהנות בהקיסמין:

מתני' וחייבת. אותה השדה של גידולי תרומה בלקט וכו' לפי שגידולי תרומה הן כחולין לכל דבר אלא שאסורין לזרים מדבריהם:

ועניי ישראל. שאסור להם לאכלן מוכרין את שלהן לכהנים וכו'. ומה שכתוב לעניים לכהנים לאו דוקא אלא כלומר לעניי כהנים או לשאר כהנים והדמים של עניי ישראל הן:

שמא ישכחו. עניי ישראל בעוד שהן לוקטין ויתנו לתוך פיהם:

א''ל ר''ע. א''כ דחיישת להא לא ילקטו אלא כהנים טהורים דכהן טמא אסור לאכול בתרומה אלא דלא חיישינן והלכה כר''ע:

גמ' הפריש. הבעה''ב עומרין שלו משדה אחרת שכבר הפריש מהן לשכחה ולפאה ונתחלפו לו עם אלו מהו וקאמר דאפי' כן הואיל ונתערבו בהן עניי ישראל ועניי כהנים מלקטין אותן:

מתני' וחייבת במעשר. וה''ה בתרומה כדקאמר בגמרא:

ובמעשר עני. אם היא שנת מעשר עני וכן במעשר שני אם היא שנת מעשר שני ואם הבעלים כהן הוא אוכלו בירושלים:

ועניי ישראל מוכרין וכו'. וכן הלוי מוכר מעשר ראשון שלו לכהנים:

החובט. לגידולי תרומה במקלות משובח הוא והדש אותן בבהמה כיצד יעשה אם אינה פרתו של כהן אסור להאכילה תרומה ואם זומם אותה שלא תאכל עובר בלא תחסום:

תולה כפיפות. סלין בצוארי בהמה שדש בה ונותן לתוכן חולין מאותו המין שדש הוא נמצא א''צ להיות זומם את הבהמה ולא מאכילה את התרומה דמשל חולין מאותו המין היא אוכלת:

גמ' כן היא מתניתא חייבת בתרומה וכו'. כלומר לאו דוקא במעשר קתני וה''ה בתרומה וכן במעשר שני ואם כהן הוא אוכלו בירושלים:

הלכה: הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ כו'. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא חִילוּפִין קָֽנְסוּ בוֹ שֶׁתִּיבָּטֵל שָׂדֵהוּ עַל גַּב תְּרוּמָה.

Traduction

La Mishna prescrit de retourner cette terre, afin que la semence ne s’y renouvelle pas; c’est une amende imposée, de laisser le champ en friche, à cause de l’oblation qui avait été semée par erreur.

Pnei Moshe non traduit

גמ' לא מסתברא דלא חילופין. וכי לא מסתברא הוא אלא בחילוף דבמזיד ליקנס ביה טפי מבשוגג ושוגג יקיים ומזיד יופך מיבעי ליה. ומשני דזהו הקנס שלו במזיד שיקיים ותיבטל שדהו על גב תרומה שכולה תהא תרומה:

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַימִי בָּעֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר מֵזִיד הָיִיתִי. וְאָֽמְרוּ לוֹ אִם כְּשֶׁהָיוּ אֲחֵרִים מַכִּירִין לֹא כָּל הִימֶּנּוּ וְאִם לָאו הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.

Traduction

Mais, demanda R. Samuel b. Abdomi, s’il y a une amende pour l’acte involontaire, devra-t-on croire celui qui s’accusera de l’avoir semée sciemment et la laisser subsister? Voici ce qu’il y a à faire: si l’on reconnaît qu’une partie semée est de l’oblation, que tout n’en est pas, on peut l’en croire; mais au cas contraire, son assertion devient nulle, car la bouche qui a voulu l’interdire peut aussi la permettre.

Pnei Moshe non traduit

מהו שיהא נאמן לומר מזיד הייתי. ויקיים:

אם בשהיו מכירין. ויודעין שזרע תרומה לא כל הימנו לומר מזיד הייתי עד שיוודע לנו בבירור ואם לאו שלא היו יודעין שזהו תרומה שזרע אלא מפיו והוא אומר מזיד הייתי נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר דמגו דבעי היה שותק והרי לא היו יודעין שתרומה היא:

רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר גִּידּוּל בָּעֵי זָרַע תְּרוּמָה כַּרְשִׁינִין זָרַע תְּרוּמַת חוּצָּה לָאָרֶץ. וְאָֽמְרוּ לוֹ גְּזֵירָה הִיא וְאֵין גְּזֵירָה לִגְזֵירָה.

Traduction

R. Benjamin b. Guidal demanda: lorsqu’on a semé de l‘oblation des vesces (mets presque exclusif des animaux), ou de celle provenant des fruits du dehors, quelle est la règle? comme ce n’est qu’une prescription des rabbins de donner une telle oblation, on n’y ajoute pas d’interdit en cas d’emploi aux semailles

Pnei Moshe non traduit

זרע תרומת כרשינין. שהן מאכל בהמה וגזרו עליהן תרומה מדבריהם מפני שבני אדם אוכלין אותן ע''י הדחק וכן תרומת ת''ל במקום שגזרו על תרומות ומעשרות מדבריהם כגון ארץ עמון ומואב וכיוצא בהן מהו בגידוליהן ואע''ג דתנינן לקמן תרומת ח''ל גידוליהן חולין הכא אם זרע במזיד קא מיבעיא ליה מהו דליקנסיה:

א''ל גזירה היא. כל עצמן שאמרו גידולי תרומה תרומה גזירה היא מדבריהם אחת מי''ח דבר ואין גוזרין גזירה לגזירה שהתרומה גופה בהן אינה אלא גזירה מדבריהם:

הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַקְּדוּשָׁה חָלָה עָלֶיהָ כֶּשֶׁהוּא מְחוּבָּר. הָדָא אָֽמְרָה הִפְרִישׁ מִפֵּירוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לֹא קָֽדְשׁוּ.

Traduction

. La question de croissance prouve que la sainteté a son effet sur les produits, quoiqu’encore adhérents à la terre (puisqu’au cas où la croissance est parvenue au tiers, il faut les laisser subsister); et cela prouve aussi que lorsqu’on a prélevé l’oblation des fruits non encore parvenus au tiers de la maturité, elle est sans valeur.

Pnei Moshe non traduit

הדא אמרה שהקדושה תלה עליה כשהוא מחובר. מדתנינן אם הביאה שליש יקיים ואפי' במזיד ש''מ מפני שקדושת תרומה חלה בעוד שמחובר לקרקע והגיע לעונת המעשרות ושוב אסור לאבד אותה ומדקתני אם הביאה שליש בדוקא הדא אמרה שאם הפריש תרומה מפירות שלא הביאו שליש לא קדשו מפני שלא הגיעו לעונת המעשרות:

וּבְמֵזִיד יוּפַּךְ. קָֽנְסוּ בוֹ שֶׁלֹּא יֶיהֱנֶה בְקִיסְמִין.

Traduction

Enfin, s’il s’agit de chanvre semé volontairement, dit la Mishna, il faut retourner le plant, afin de ne pas tirer profit des tiges, qui ne sont pas d’oblation.

Pnei Moshe non traduit

ובמזיד יופך. גבי פשתן וקאמר דטעמא דקנסו בו שלא יתכוין לזרוע וליהנות בקיסמין:

רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי הִפְרִישׁ עֳמָרִין שֶׁלּוֹ וְנִתְחַלְּפוּ לוֹ אֲפִילוּ כֵן עֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין.

Traduction

R. Yossé demanda ce qu’il y a à faire lorsqu’on a prélevé pour l’oblation une de ces gerbes profanes et qu’ensuite ces gerbes ont été échangées avec d’autres. Les pauvres simples israélites aussi bien que les cohanim peuvent y glaner, en observant les causes indiquées par la Mishna.

תַּנֵּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל חָבֵר בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה. אֲבָל בִּזְמָן שֶׁהִיא טְהוֹרָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁהִיא מְחַזֶּקֶת עַצְמָהּ טְהוֹרָה מִמֶּנָּה. וּכְדִבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אֲפִילוּ בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁמָּא תִשְׁכַּח וְתִתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ.

Traduction

On a enseigné (287)Cf. Tossefta, ToToharot Au TB, Hulin 6b, on reproduit ce texte avec de lgres variantes.: La femme d’un homme du peuple peut moudre son blé en même temps que la femme d’un homme savant et compagnon (plus scrupuleuse dans sa pureté) pendant qu’elle est impure (grâce à son état, elle n’y touchera pas); mais lorsqu’elle sera pure, elle ne devra pas moudre avec la femme du compagnon, parce qu’elle se croira plus pure que sa compagne (et elle pourrait, par son contact, rendre le blé d’un usage interdit au compagnon plus sévère qu’elle). Selon R. Tarfon, même lorsqu’elle est impure, la femme de l’ignorant ne devra pas travailler avec celle du savant, de crainte que par oubli, elle ne prenne de cette farine pour en manger et la rende ainsi impure.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא דטהרות פ''ח:

בזמן שהיא טמאה. אשת ע''ה משום נדה דזהירה היא שלא תגע אבל בזמן שהיא טהורה לא תטחון דמשום טומאת ע''ה אינה שומעת לה שהיא מחזקת עצמה יותר טהורה ממנה ואינה נזהרת מליגע:

וכדברי ר''ט. דמתני' דחייש דאגב דטרידי ישכחו ויתנו לתוך פיהם א''כ ה''ה הכא אפי' בזמן שהיא טמאה לא תטחון עמה שמא תשכח ותתן לתוך פיה ותטמא הכל במגעה:

כֵּן הִיא מַתְנִיתָא אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים.

Traduction

Voici ce qu’il faut lire au texte du § précédent: ''s’il en est ainsi, il faudrait n’admettre à ce glanage que des gens purs'' (au lieu d’une autre version disparue).

Pnei Moshe non traduit

כן היא מתניתא א''כ לא ילקטו אלא טהורים. אע''ג דהכי תנינן לה ה''ק דמתני' מדייקא למיתני א''כ לא ילקטו אלא טהורים ולא קתני כהנים טהורים משום דר''ע דמקשי לר''ט לאו דוקא בדינא דהאי מתני' מקשי ליה אלא אף בעלמא דלדידך דחיישת שמא ישכחו וכו' מחמת הטרדה של הלקיטה א''כ לעולם אלו הנזהרין בטהרה לא ילקטו הטמאים שמא ישכחו וכו' ויטמאו את הכל ולא ילקטו אלא הטהורים:

כֵּן הִיא מַתְנִיתָא חַייֶבֶת בִּתְרוּמָה וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי.

Traduction

De même, dans notre Mishna, fil faut lire: ''les produits sont aussi soumis à l’oblation, aux dîmes diverses, savoir des lévites, de la 2e année, de la 3e ou de celle des pauvres''.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source