Troumot
Daf 37b
משנה: שְׁתֵּי קוּפּוֹת אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חוּלִין שֶׁנָּֽפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָֽפְלָה. אֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא שֶׁל תְּרוּמָה וְאֵי זוֹ הִיא שֶׁל חוּלִין. אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן פָּטוּר. וְהַשְּׁנִייָה נוֹהֵג בָּהֶן כִּתְרוּמָה וְחַייֶבֶת בְּחַלָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי פוֹטֵר. אָכַל אֶחָד מִן הַשְּׁנִייָה פָטוּר. אָכַל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן מְשַׁלֵּם כִּקְטַנָּה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. נָֽפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹךְ הַחוּלִין אֵינָהּ מְדַמְּעָתָן וְהַשְּׁנִייָה נוֹהֵג בָּהּ בִּתְרוּמָה וְחַייֶבֶת בְּחַלָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי פוֹטֵר. נָֽפְלָה שְׁנִייָה לְמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְדַמְּעָתָוֹ. נָֽפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד מְדַמְּעוֹת כִּקְטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן. זָרַע אֶת אַחַת מֵהֶן פָּטוּר. וְהַשְּׁנִייָה נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה וְחַייֶבֶת בְּחַלָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. זָרַע אַחֵר אֶת הַשְּׁנִייָה פָּטוּר. זָרַע אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלָה מוּתָּר. וּבְדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה אָסוּר.
Traduction
Lorsqu’il y a 2 paniers, l’un contenant de l’oblation, l’autre des produits profanes, et qu’il tombe un saa d’oblation dans l’un d’eux, sans savoir où (219)Cf. Babli, Pessahim 9a et 44aÊ; Nazir 36aÊ; Yebamot 82a., on admet l’hypothèse que ce saa a été joint au panier d’oblation (et l’autre reste profane). Si l’on ne sait plus lequel des 2 paniers contient l’oblation et que l’on a mangé une part, on est dispensé de tout droit (c’est probablement une part profane); l’on considère le second panier comme étant de l’oblation (sacré), et cependant (vu le doute) on en prélève (220)Cf. ci-aprs, (Halla 1, 4), fin. la parcelle sacerdotale de pâte (Halla). Tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Yossé, on en est dispensé (à titre de mélange annulé). Si une autre personne a mangé du second panier, on en est aussi dispensé. Si une seule et même personne a consommé les deux, elle restituera la valeur du plus petit des deux (vu le doute). Si l’un de ces paniers a été mêlé à du profane, il n’y a pas de mélange interdit (vu le doute), et l’on considère en ce cas le second comme sacré, tout en le soumettant au droit de Halla (en raison du doute). Tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Yossé, on est dispensé de tout droit. S’il arrive que le second panier se mêle aussi à d’autre profane, le mélange n’est pas interdit en raison du doute. Si tous deux ont été mêlés à une quantité de profane, le mélange sera constitué proportionnellement au plus petit des deux. Si l’on a employé l’un des deux à semer, l’on n’est pas tenu de retourner la terre (en raison du doute), et l’on considère le second comme sacré, tout en le soumettant à la redevance de la Halla. Tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Yossé, on en est dispensé (à cause du doute). Si une autre personne à employé le second panier pour semer, elle est aussi dispensée de tout droit. Lorsque la même personne a semé les 2 paniers, il est permis de tout laisser au cas où la semence est complètement réduite dans la terre (224)La semence du blŽ se dissout dans la terreÊ; or, le produit d'un mŽlange interdit est considŽrŽ comme profane, ci-aprs, 9, 4 et 6. au cas contraire (comme pour les plants d’oignons, ou de ce genre), c’est interdit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שתי קופות אחת של תרומה. שידוע היא שהיא של תרומה ואחת של חולין ואף על פי שהן שוין במדה:
הריני אומר לתוך של תרומה נפלה. דתלינן להקל שלא לקלקל את החולין:
ואם אין ידוע איזהו תרומה ואיזהו חולין. והרי החולין מדומעין מספק:
אכל את אחת מהן פטור. מן התשלומין דשמא של חולין אכל והמוציא מחבירו עליו הראיה:
והשנייה נוהג בה. כדין תרומה מספק וחייבת בחלה דשמא חולין הן:
ר' יוסי פוטר. דהוי לה כמדומע ומדומע פטור מן החלה והלכה כר' יוסי בכל הני תלתא בבי דמתני':
אכל אחר את השניה פטור. דהא ג''כ ספק הוא:
אכל אחד מן שתיהן משלם כקטנה שבשתיהן. דתלינן להקל ואם מזיד משלם את הקרן ובשוגג משלם קרן וחומש:
מתני' נפלה אחת מהן לתוך החולין. אדלעיל קאי שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה ואם אח''כ נפלה אחת משתי הקופות לתוך החולין אינה מדמעתן דתולין להקל דשמא אותה של חולין נפלה ולפיכך השנייה נוהג בה דין תרומה מספק וחייבת בחלה וכו' כדלעיל:
מתני' זרע את אחת מהן. מן אותן שתי קופות:
פטור. כלומר דלא הוי כזורע תרומה דתנן לקמן רפ''ט הזורע תרומה שוגג יופך וכן הגידולין חולין הן דלא הוו כגידולי תרומה:
זרע אחד את שתיהן בדבר שזרעו כלה. כגון מיני תבואה וקטנית מותר הגדולין הן ולא גזרו בכה''ג ובדבר שאין זרעו כלה כגון השום והבצלים דאין זרען כלה בארץ החמירו ואסור הגידולין משום מדומע דהרי זרע שתיהן:
הלכה: אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ טְמֵאָה נָֽפְלָה. אַחַת מְדוּמָּעַת וְאַחַת אֵינָהּ מְדוּמָּעַת אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ מְדוּמָּעַת נָֽפְלָה. אַחַת יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לַעֲלוֹת וְאַחַת אֵין בָּהּ כְּדֵי לַעֲלוֹת אֲנִי אוֹמֵר לְאוֹתָהּ שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לַעֲלוֹת נָֽפְלָה.
Traduction
Si un panier est pur et l’autre impur, on peut admettre que l’oblation a été jointe à l’impur (de cette façon, le cohen n’ayant rien perdu n’a rien à réclamer). De même, si un panier contient des mélanges interdits et l’autre non, on peut supposer que l’oblation est tombée dans le mélange interdit. Enfin, dans le même ordre d’idées, si un panier contient une assez grande quantité de produits semblables à l’oblation pour l’annuler et l’autre panier n’a pas une proportion suffisante, il sera admis que l’oblation s’est jointe au premier panier (et elle est annulée).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אחת טמאה ואחת טהורה. בתוספתא פ''ו והתם גריס אתת של תרומה טמאה ואחת של תרומה טהורה וגי' דהכא יותר נכונה היא דשתיהן של חולין הן ואני אומר לתוך טמאה נפלה שלא לקלקל את החולין הטהורין דאלו לגי' התוספתא מ''ט תלינן בטמאה ולא בטהורה הרי הטהורה לא תתקלקל ואילו היתה אותה הסאה תרומה טמאה אז שפיר אמרינן הכי אבל לא כך הוא ל' התוספתא אלא סתם נפלה תרומה לתוך אחת מהן קתני:
אחת מדומעת. שנפלה בתחלה סאה תרומה לתוכה ואחת אינה מדומעת תולין במדומעת שלא לקלקל את שאינה מדומעת:
אחת יש בה כדי להעלות. את הסאה תרומה ואחת אין בה כדי להעלות. אני אומר לאותה שיש בה כדי לעלות נפלה. כצ''ל כדינא דלעיל וכדינא דמתני' מפני שזה הכלל אם אחת לא תתקלקל והשניה תהא מקולקלת תולין בזו שאינה מתקלקלת כדי שלא לקלקל השניה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנִייָה רוֹב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּשְׁנִייָה רוֹב. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר סְפֵיקָן בָּטֵל בְּרוֹב וְהָכָא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. וְהָכָא בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן הוּא אָמַר כּוּלְּהֶם נַעֲשׂוּ הוֹכִיחַ וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. שַׁנְייָה הִיא הָכָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּמַה לִתְלוֹת.
Traduction
Toutefois, dit R. Simon b. Lakish au nom de Kappara, il faut que le second panier l’emporte par la majorité; R. Yohanan, au contraire, dit que cette majorité n’est pas indispensable (pour que l’on soit dispensé de tout droit). R. Simon b. Lakish n’est-il pas en contradiction avec lui-même? Il dit plus haut (4, 8): lorsque après la chute d’une part d‘oblation parmi les fruits semblables il s’en perd un, ce dernier est peut-être précisément l’oblation survenue, et, en raison du doute elle est annulée dans l’ensemble; tandis qu’ici il est au contraire plus sévère et n’admet pas l’annulation, s’il n’y a pas déjà dans le 2e panier seul une majorité? Plus haut, il exprimait sa propre opinion qui est sévère, tandis qu’ici il n’a parlé qu’au nom de son maître Bar Kappara. R. Yohanan, d’autre part, n’est-il pas en contradiction avec ce qu’il a dit plus haut que le mélange n’a pas lieu, parce que chacun des fruits auxquels l’oblation est mêlée est devenu sacré à ce contact, tandis qu’ici il l’admet en tous cas? c’est qu’ici il y a un vrai doute servant à fonder l’annulation.
Pnei Moshe non traduit
והוא שיש בהשניה רוב. באותה שאין בה כדי לעלות צריך מיהת שתהא בהרוב נגד התרומה שאז אפי' אם נחוש דשמא לתוכה נפלה ואין בה כדי לעלות עכ''פ בטלה התרומה ברוב:
ר' יוחנן אמר. דלעולם תולין באותה שיש בה כדי לעלות אע''פ שאין בשנייה אפי' רוב נגד התרומה:
מיחלפא שיטתיה דרשב''ל תמן הוא אומר. לעיל בפ''ד בהלכה ח' גבי היו לפניו עשרים תאנים ונפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן וחזרה ונפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן וכן עוד כמה פעמים דקאמר ר''ל שספיקן. בטל ברוב כלומר הספק שיש בכל אחת מהן אם של תרומה היא שאבדה או של חולין תולין להקל ובטל ברוב אם נשאר שם רוב נגד אותן שאבדו אמרינן דשל תרומה הן שאבדו אע''ג דספק הוא בטל ברוב שמעינן מיהת דר''ל מיקל בספק מדומע והכא הוא מחמיר טפי דקאמר עד שתהא בשניה רוב נגד התרומה דחוששין אנו שמא לתוכה נפלה:
תמן בשם גרמיה. התם משמיה דנפשיה קאמר והכא בשם בר קפרא ואיהו לא ס''ל כותיה:
מחלפא שיטתיה דר' יוחנן. הא דר' יוחנן מיהת קשיא דידיה אדידיה דתמן הוא פליג אדר''ל ומחמיר דקאמר כולהם נעשו הוכיח בתמיה וכי על כולן שנפלו ונאבדה אחת מהן קאמר שנעשו הוכיח לומר דאותן של תרומה הוא שאבדו הא איכא למיחש נמי דשמא אותן כולן שאבדו של חולין היו והנשארים יש בהן משל תרומה ואין כאן לבטל אותן אלמא מחמיר הוא ר' יוחנן בספק מדומע והכא מיקל דאע''פ שאין בהשנייה רוב:
שנייא היא הכא שיש לו במה לתלות. באותה שיש בה כדי לעלות וכיון דלא מקלקלינן אותה שהרי יש בה כדי להעלות התרומה תולין בה שלא לקלקל השנייה שאין בה כדי להעלות ואע''פ שאין בה רוב נגד התרומה:
הֵיךְ עֲבִידָא. רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל מִשִּׁמְעוֹן וְהֶאֱכִילָהּ לְלֵוִי יָצָא יְדֵי גְזֵילוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי חִייָה רַבָּא וְרִבִּי יַנַּאי. דְּאִיתְפַּלְּגוּן גָּזַל מַעֲפָרָתוֹ שֶׁל זֶה וְנָתַן לְזֶה. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה מוֹצִיאִין מִן הָרִאשׁוֹן וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁנִי. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֶׁם רִבִּי יַנַּאי אַף מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁנִי. וְאַף רִבִּי 37b חִייָה רוֹבָה מוֹדֵי מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנָהּ לְלֵוִי יָצָא בָהּ יְדֵי גְזֵילוֹ.
Traduction
A quoi cela ressemble-t-il? A ceci: lorsque Ruben ayant volé un objet à Simon le donne à manger à Levi, il n’est plus soumis au vol. Il y a une discussion entre R. Hiya Rabba et R. Yanaï sur le point suivant (217)Cf. mme sŽrie, Baba Qama 10, 1 ( 7b).: lorsque quelqu’un a volé une peau (218)Au lieu de cette acception, admise par R. Elie Fulda et dont le sens nous a parue prŽfŽrable, l'Ždition de Venise et d'aprs elle celle de Krotoschin ontÊhb.: maafarato:ÒÊson chevreuilÊÓ. de sacrifice holocauste appartenant à un cohen et qu’il la remette à un autre, il faut, selon R. Eliézer au nom de R. Hiya Rabba, réclamer le montant au premier (à celui qui a volé), non au second (bien qu’il ait reçu l’objet); au contraire, selon R. Yohanan au nom de R. Yanaï, on peut réclamer le montant de ce dernier. R. Hiya Rabba reconnaît aussi: dès qu’on l’a remis à Levi (à un tiers), on n’est plus responsable du vol (de même, en présence du maître et de l’esclave affranchi, ce dernier qui a reçu est désormais responsable).
Pnei Moshe non traduit
היך עבידה. ושואל הש''ס היכי דמי להאי דינא אם ראובן שגזל משמעון והאכילה ללוי יצא ידי גזילו כלומר אם בתשלומי לוי יצא ראובן ידי גזילו ובמתני' נמי כה''ג דהבעל הבית הוא הגזלן שגזל התרומה מהכהן והאכילה לעבדו וקאמרת דאם נשתחרר העבד הוא משלם וכי יוצא הבעה''ב ידי גזילו במה שמשלם העבד וקאמר דפלוגתא היא:
גזל מעפרתו של זה. טליתו ונתנו לזה:
ר' חייא רבה. סבר דמוציאין מן הראשון הוא הגזלן ואין מוציאין מן השני שהוא לא גזל ואין להנגזל עליו כלום:
ר' יוחנן בשם ר' ינאי אמר אף מוציאין מן השני. כלומר דרצה מזה גובה רצה מזה גובה והשתא מאי דאמרינן בעבד תליא בהאי פלוגתא:
ואף ר' חייא רבה מודי. הדר קאמר הש''ס דלא היא דמודה ר' חייה דאם שילם לוי דמכיון שנתן יצא בה ראובן ידי גזילו. ולא פליג אלא דלכתחילה אין מוציאין מלוי וה''ה במתני' דאם נתן העבד את הכל כ''ע מודים דיצא הבעה''ב ידי גזילו:
Troumot
Daf 38a
38a שְׁתֵּי קוּפּוֹת אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה וְאַחַת שֶׁל חוּלִין טְהוֹרִין וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָֽפְלָה אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָֽפְלָה. וְהַחוּלִין יֵאָֽכְלוּ בְטָהֳרָה. נָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה נָֽפְלָה וְחוּלִין יֵאָֽכְלוּ נִיקּוּדִים. שְׁתֵּי קוּפּוֹת אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאַחַת שֶׁל חוּלִין טְמֵאָה וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה טְהוֹרָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָֽפְלָה. אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ תְּרוּמָה נָֽפְלָה וְחוּלִין יֵאָֽכְלוּ נִיקּוּדִין. נָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שְׁתֵיהֶן אֲסוּרוֹת. מַה נַפְשָׁךְ אִי לְתוֹךְ תְּרוּמָה נָֽפְלָה אָסוּר. אִי לְתוֹךְ שֶׁל חוּלִין נַֽפְלָה אָסוּר. לָמָּה שֶׁסָּפֵק טָמֵא טָמֵא וְסָפֵק מְדוּמָּע מוּתָּר.
Traduction
Lorsque dans 2 paniers, dont l’un contient de l’oblation impure et l’autre du profane pur (221)Tossefta sur ce traitŽ, 6., il est tombé un autre saa d’oblation pure, sans que l’on sache où celle-ci est tombée, on supposera qu’elle s’est jointe à la partie pure profane; et, afin de la manger avec une pureté certaine, on partagera la partie profane en fragments inférieures à un œuf (non susceptibles de devenir impurs). Lorsque le panier contenant la partie profane est également impur et qu’il s’y mêle un saa d’oblation, tous deux sont interdits, en vertu de ce raisonnement: si ce saa est tombé dans la partie de l’oblation, elle est interdite à ce dernier titre; si elle est mêlée à la partie profane, elle est encore interdite en vertu du doute de l’impureté, lequel est interdit. Mais s’il n’y avait doute que sur le mélange (d’oblation pure avec le profane), c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורין וכו'. דינים אלו מהתוספתא פ''ו ומפני שיש בזה נוסחאות שונות מה שהוא בדפוס ממה שהיא בכתיבת יד אשר לפני. הנני מעתיק שתי הבבות שנשנו שם אחר בבא הראשונה שהבאתי בריש הלכה דלעיל. שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורין נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן וחין ידוע לאיזה מהן נפלה הריני אומר לתוך תרומה טמאה נפלה וחולין טהורין לא יאכלו בטהרה עד שיתחשבו שאין בכל עיסה ועיסה כביצה אחת של תרומה טהורה ואחת של חולין טהורין נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה שתיהן מותרות אם יש בהן לעלות זו את זו מעלות זו את זו ולא יאכלו בטהרה עד שיתחשבו שאין בכל עיסה ועיסה כביצה. כך הוא בנסחת הדפוס. ובנוסחת כתיבת יד גריס בבבא שניה שתיהן אסורות אם יש בהן לעלות וכו' ונראה דנוסחת כ''י היא הנכונה בזה דהא קתני אם יש בהן לעלות וכו' ואם שתיהן מותרות מה צריך להעלות דהרי תולין לתוך תרומה נפלה ועוד דמשמע דבנפלה תרומה טמאה מיירי בין בבבא ראשונה ובין בבבא שניה דהא מסיים ולא יאכלו בטהרה וכו' ואי בטהורה שנפלה אין כאן חשש טומא' דהא שתי הקופות ג''כ טהורות הן אלא דהעיקר דשתיהן אסורות של תרומה מפני חשש הסאה תרומה טמאה דשמא לתוכה נפלה ושל חולין ג''כ שמא לתוכה נפלה ואין בכל אחת ואחת כדי להעלות התרומה ומסיים ואם יש בהן לעלות וכו' דשתי קופות מעלות זו את זו כדתנינן לעיל פ''ד בהל' י''ב ולא יאכלו בטהרה וכו' אלא דוקא בפחות פחות מכביצה מפני שבכל אחד ואחד חוששין שמא לתוכה נפלה התרומה טמאה ונוסחת הש''ס דהכא היא נוסחא אחרת מהתוספתא ובבא זו הראשונה פשוט הוא דתולין דתרומה טמאה לתוך של תרומה טמאה נפלה ואפ''ה החולין יאכלו בטהרה כלומר שצריך להזהר שיהא בטהרה והיינו שיאכל פחות פחות מכביצה דשמא לתוכה נפלה התרומה טמאה:
נפלה סאה תרומה טהורה. תולין ג''כ שלתוך תרומה טמאה נפלה להתיר את החולין ואעפ''כ יאכלו החולין נקודים דהיינו קליות או פחות פחות מכביצה דחיישינן גם כן שמא לתוך החולין נפלה וצריך ליזהר שלא יקבלו טומאה ותטמא התרומה לפיכך יאכלו ניקודים שלא יהא כאן הכשר טומאה:
שתי קופות אחת של תרומה טהורה ואחת של חולין טמאין ונפלה סאה תרומה טהורה וכו'. זה פשוט שתולין תרומה לתוך תרומה נפלה להתיר את החולין ומ''מ החולין יאכלו נקודים והיינו פחות פחות מכביצה דשמא לתוכן נפלה התרומה והחולין טמאין טמאוה וכדתנינן לעיל ריש פ''ה:
נפלה סאה תרומה טמאה. ואין ידוע לאיזה מהן נפלה:
שתיהן אסורות. כדמפרש ואזיל:
מה נפשך וכו'. כלומר משום שיש חשש לכאן ולכאן דשמא לתוך התרומה טהורה נפלה וכיון דאין בה להעלות את הסאה תרומה טמאה כולה אסורה שהסאה מטמאה לכולה וכן בהחולין טמאין חוששין אנו שמא לתוכן נפלה התרומה טמאה וכולה אסורה וכדמפרש למה אין אנו תולין להתיר את החולין מפני שספק טמא טמא שאיסור תרומה טמאה מן התורה הוא אבל ספק מדומע הוא שהקילו לתלות דלתוך של תרומה נפלה כדי להתיר את החולין לפי שמדומע מדרבנן הוא וספיקו מותר:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק מְדוּמָּע פָּטוּר מִן הָחַלָּה. סָפֵק דִּימּוּעַ הַנֶּאֱכַל מִשּׁוּם דֶּמַע חַייָב בְּחַלָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִי יוּדָה הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אִם נִשְׁאֲלוּ בְּבַת אַחַת טְמֵאִין. בְּזֶה אַחַר זֶה טְהוֹרִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאִין. בְּמַה נָן קַייָמִין. אִם בְּנִשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת טְמֵאִין וְאִם בְּזֶה אַחַר זֶה טְהוֹרִין. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְבָא לִשְׁאָל עָלָיו וְעַל חֲבֵירוֹ. רִבִי יוּדָה אוֹמֵר אוֹמֵר לוֹ שְׁאוֹל דִּילָךְ וְאֵיזִיל לָךְ. וְרִבִּי יוֹסֵי אָמַר כְּמִי שֶׁנִּשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. וְהָכָא לֹא כְּמִי שֶׁנִּשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת.
Traduction
R. Yohanan dit: le mélange pour lequel il y a doute qu’il contienne de l’oblation (222)Cf. (Halla 1, 5) ( 57d). est dispensé de la parcelle sacerdotale sur la pâte (halla). Le mélange douteux qui, à ce titre, peut cependant être consommé (comme au § 5, au cas où par suite de la présence simultanée de deux paniers différents, l’un d’oblation, l’autre profane, on ne sait plus où est tombée l’oblation), est soumis à la Halla. Quant au cas où après avoir mangé du 2e panier on est dispensé des droits, c’est conforme, dit R. Yohanan, à l’avis de R. Juda, qui dit ailleurs (223)Mishna Taharoth, 5, 5, au sujet du doute entre 2 chemins suivis, l’un pur et l’autre impur: Si les 2 personnes ayant suivi chacune l’un de ces chemins se sont renseignées en même temps, elles sont impures toutes deux (l’une ayant forcément passé par l’impur); si elles ont demandé l’une après l’autre, elles restent pures (chacune étant censée avoir, dans le doute, passé par le pur); selon R. Yossé, ces deux personnes sont impures en tous cas (le 1er motif, que l’un a forcément passé par l’impur, l’emporte). Or, dans quel cas cette divergence d’avis a-t-elle lieu? Lorsque les deux personnes se sont informées sur la pureté simultanément, elles sont impures toutes deux; si c’est successivement, elles sont pures toutes deux. En quoi donc diffèrent-ils? Lorsqu’une même personne vient s’informer pour elle et pour son prochain: selon R. Juda, on lui répondra que l’information s’appliquant à la seule personne qui demande, elle n’a qu’à suivre son chemin et reste pure; mais, selon R. Yossé, on les considère comme ayant demandé tous deux ensemble (et ils restent impurs). Or, ici ce n’est pas semblable au cas où ils ont demandé ensemble (puisqu’il s’agit d’oblation déjà consommée; donc, c’est conforme à R. Juda).
Pnei Moshe non traduit
ספק מדומע. דבפ''ק דחלה תנינן המדומע פטור מן החלה וקמ''ל דאף ספק מדומע פטור והיינו בספק אם נדמע התרומה לתוכה או לא ואין מקום אחר לתלות וכדמסיים דאם הוא ספק דימוע הנאכל משום דמע כגון שיש מקום לתלות וכגוונא דמתני' ב' קופות א' של תרומה וא' של חולין דאם אין ידוע לאיזה מהן נפלה תולין דלתוך תרומה נפלה להתיר את החולין וזה ספק דימוע ואפ''ה נאכל הוא משום דמע כלומר דאין אנו חוששין כלל להחולין בכה''ג חייב בחלה דהוי כשאר חולין:
א''ר יוחנן דר' יודא היא. על הא דקתני במתני' נפלה שניה למקום אחר אינה מדמעתן קאי דכר''י הוא דאתיא:
דתנינן תמן. בפ''ה דטהרות שני שבילין אחד טמא ואחד טהור הלך בא' מהן ועשה טהרות ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות ר' יהודא אומר אם נשאלו זה בפ''ע וזה בפ''ע טהורין ואם נשאלו שניהן כאחד טמאין ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין:
במה אנן קיימין. ומפרש בתחלה דבמה אנן קיימין פלוגתייהו אם כדקתני בשנשאלו שניהן כאחת פשיטא טמאין הן דהא א' מהן ודאי טמא הוא וכשבאו שניהן כאחת לשאול מאי חזית דמטמאית לחד ולא לחבריה ומאי קא משמע לן:
ואם בזה אחר זה. ממש טהורין הן לכולי עלמא ולא הוה פליג ר' יוסי דלכל אחד בפ''ע תולין לומר דבשביל הטהור הלך:
אלא כי אנן קיימין. פלוגתייהו בבא אחד לישאל עליו ועל חבירו דר' יהודה מדמי לה לזה אחר זה מפני שאומרים לו שאול דילך ואיזיל לך ומאי איכפת לך לחברך וה''ק ר' יהודה ואם נשאלו בענין דהוי כזה בפ''ע וזה בפ''ע כגון שנשאל עליו ועל חבירו טהורין דלא מחמרינן כ''א בשנשאלו שניהן כאחת דאז טמאין שניהם מספק:
ור' יוסי אמר. דמדמינן ליה כמי שנשאלו שניהן כאחת וטמאין:
והכא לא כמי שנשאלו שניהן כאחת. בתמיה כלומר דהא במתני' דקתני נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן תו לא הוה צריך למיתני נפלה שניה למקום אחר אינה מדמעתן דמ''ש שניה מהראשונה הא טעמא דמקלינן בראשונה דשמא של חולין נפלה לתוכה איכא נמי בשניה ומאי חזית דמחמרית בזו יותר מזו דאצטריך ליה להתנא לאשמעינן בשנייה אלא ע''כ דמיירי דאחר שנפלה שנייה למקום אחר בא לו לשאול עליה ועל חברתה או אם שתיהן של ב' בני אדם הן בא לו לשאול עליו ועל חבירו ולר' יוסי הוי כמי שנשאלו שניהן כאחת והיה לנו להחמיר דבאחת מהן ודאי של תרומה נפלה ומדקתני בשתיהן אינה מדמעתן ש''מ דר' יהודה היא דמדמי לה כמי שנשאלו זה אחר זה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source