Troumot
Daf 37a
הלכה: 37a כָּךְ הִיא מַתְנִיתָא זִינְתָה מִיתָתָהּ בִּשְׂרֵיפָה.
Traduction
Voici comment il faut entendre l’enseignement de la Mishna: ''lorsqu’elle est adultère, elle est condamnée à être brûlée''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כך היא מתניתא וכו'. משום דבמתני' סתמא קתני ומיתתה בשריפה הלכך מפרש לה דה''ק אם זינתה מיתתה בשריפה:
מַה טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ. אֶת שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַחֲזוֹר לְבֵית אָבִיהָ. יָצָאת זוֹ שֶׁהִיא רְאוּיָה לַחֲזוֹר לְבֵית אָבִיהָ. נִישְׂאֵת לְכָשֵׁר וְזִינָת הֲרֵי הִיא רְאוּיָה לַחֲזוֹר לְבֵית אָבִיהָ. מַיי כְדוֹן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת שֶׁחִילּוּלָהּ מַחְמַת הַזְּנוּת וְלֹא חִילּוּלָהּ מַחְמַת נִישּׂוּאִין. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִין וּבַת אִישׁ כֹּהֵן מִכָּל מָקוֹם. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חֲלָלָה מִבְּנָהּ. תַּנָּא רִבִּי חִינְנָא בַר פַּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת. אֶת שֶׁחִילּוּלָהּ מַחְמַת עַצְמָהּ. וְלֹא שֶׁחִילּוּלָהּ מַחְמַת אָבִיהָ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה שׁוֹנֶה אֲנִי עַל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וַאֲפִילוּ חֲלָלָה מִבְּנָהּ.
Traduction
Le motif en est, selon R. Meir, qu’il est dit (Lv 21, 9): lorsqu’elle déshonore par la prostitution la maison de son père; on comprend donc sous cette appellation celle qui est à même de rentrer dans la maison paternelle (aussi, quoique mariée à un simple israélite et ne mangeant plus de l’oblation, si par mégarde il lui arrive d’en manger, elle ne restitue que le montant, sans supplément du 5e); tandis que celle qui a perdu toute faculté de retourner dans la maison paternelle, en épousant un homme d’une classe interdite, en est exclue (et elle payera audit cas le supplément, étant devenue étrangère). Mais lorsqu’elle a épousé un homme parfait simple israélite et qu’elle a commis un adultère, n’est-elle pas également repoussée de la maison paternelle? (Pourquoi donc, en ce cas, est-elle brûlée comme fille de cohen)? Voici, répondit-on, ce que l’on entend par le verset précité, relatif à la prostituée: celle qui pourrait rentrer à la maison, si elle n’était déshonorée par la prostitution sans l’être par le mariage, sera brûlée comme fille de cohen (hormis celle qui, outre la prostitution, est déjà exclue par son mariage). Pourquoi, selon les autres rabbins opposés à R. Meir, est-elle brûlée en ce cas si même elle est mariée à un homme de classe interdite? C’est qu’elle reste toujours la fille d’un cohen. S’il en est ainsi, ne doit-elle pas subir la même peine si elle s’est déshonorée par des relations illicites avec son fils? R. Hinena b. Papa répondit en présence de R. Zeira au nom de R. Ismaël: le précédent verset (ibid.), où il est dit: elle déshonore son père, indique qu’il s’agit d’un déshonneur provenant d’elle-même, non causé par son père (auquel cas on applique la lapidation comme à une simple israélite). R. Hanina dit qu’il modifie même l’avis transmis au nom de R. Ismaël, en disant que même en cas de déshonneur avec son fils, elle est brûlée.
Pnei Moshe non traduit
את שהיא ראויה לחזור לבית אביה יצאת זו שאינה ראויה לחזור לבית אביה. כצ''ל וכדפרישית במתני' ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות בטעות:
נשאת לכשר וזינתה הרי היא ראויה לחזור לבית אביה. בתמיה כלומר דפריך אם בראויה לחזור לבית אביה לבד קפיד קרא א''ה לא משכחת לה בת כהן נשואה שזינתה שתהא בשריפה דאפי' אם נשאת לכשר כשזינתה תחתיו כבר אינה ראויה לחזור לבית אביה:
מאי כדון. אלא מ''ט דר''מ וקאמר דהכי הוא דדריש כי תחל לזנות את שחילולה מחמת הזנות ואם לא זינתה היתה ראויה לחזור לבית אביה כגון שנשאת לכשר ולאפוקי אם נשאת לאחד מן הפסולין שחילולה מחמת הנשואין מקודם שזינתה:
ובת איש כהן. כתיב מכל מקום כשהיא בת כהן מיתתה בשריפה ואפי' נשאת לאחד מן הפסולין:
מעתה ואפי' חללה מכנה. כלומר מעתה דדרשי ובת איש כהן מ''מ א''כ אפי' היא עצמה נקראת חללה וזהו חללה מכונה כגון שנשא אביה גרושה או זונה האסורה עליו ונולדה זו דהיא חללה נימא נמי דהואיל ומ''מ בת כהן היא תהא דינה כבת כהן ואם זינתה לאחר שנשאת תהא בשריפה:
את אביה היא מחללת. כתיב את שחילולה מחמת עצמה שזינתה ומחללת אביה יצאת זו שחילולה מחמת אביה שנשא אשה מאסורי כהונה וזו חללה נולדה ואין דינה כבת כהן כלל:
שונה אני על דרבי ישמעאל. שונה אני בברייתא דרבי ישמעאל דס''ל ואפי' היא חללה מכונה מכיון שנולדה מכהן כשר דינה כבת כהן לענין שתהא מיתתה בשריפה:
וְהָתַנִּינָן רִבִּי לִיעֶזֶר מְחַייֵב קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ. וְרִבִּי יוֹשׁוּעַ פּוֹטֵר. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר מַה פְלִיגִין בְּחוֹמֶשׁ אֲבָל בְּקֶרֶן אֲפִילוּ רִבִּי יוֹשׁוּעַ מוֹדֵי. מַה פְלִיגִין לְשֶׁעָבַר אֲבָל לָבֹא אֲפִילוּ רִבִּי יוֹשׁוּעַ מוֹדֵי.
Traduction
On a enseigné plus loin (8, 1) que R. Eliézer oblige le fils de la femme répudiée ayant mangé de l’oblation à payer capital et intérêt, tandis que R. Josué l’en dispense (Si donc R. Josué dispense du paiement celui qui dès le principe était inapte à manger de l’oblation, il devrait en être de même à plus forte raison ici, où il s’agit d’une personne qui en principe y était apte)? On peut répondre que la discussion entre R. Josué et R. Eliézer ne porte que sur l’addition du supplément, non pour le capital que tous font payer; ou bien encore, ils discutent sur le point de savoir ce qui est dû, si, en cas de fait accompli, on a mangé de l’oblation (avant de savoir le manque d’aptitude); mais si l’on en a connaissance et que l’on en mange après, tous deux reconnaissent qu’il faut payer le 5e outre le capital (et c’est le cas de notre Mishna; aussi dit-elle de payer au moins le capital).
Pnei Moshe non traduit
והתנינן וכו'. אהא דקתני במתני' משלמת את הקרן פריך דהא תנינן בר''פ דלקמן האשה שהיתה אוכלת בתרומה ובאו ואמרו לה מת בעלך וכו'. וכן כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה ר''א מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר וקס''ד דלגמרי פוטר ר' יהושע הואיל ומתחלה היו ראויין לאכול בתרומה וא''כ נימא מתני' דקתני משלמת את הקרן דלא כר''א ודלא כר' יהושע דהא נמי היתה ראויה בתחלה לאכול בתרומה:
הוון בעיי מימר. בני בית המדרש. דלא היא דמה פליגין בחומש אבל בקרן אף ר' יהושע מודי ומה פליגין בלשעבר על מה שכבר אכלו באותה שעה קודם שנודע שאסורין מלאכול בתרומה אבל להבא אפי' ר' יהושע מודה שאסורין הן וחייבין כמו זר האוכל תרומה והשתא מתני' כר' יהושע אלא דהכא מכיון דמיהת לאו זרה היא הלכך משלמת את הקרן ולא את החומש:
לֹא הִסְפִּיק לְשַׁלֵּם עַד שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר נוֹתֵן. הָיוּ לוֹ נְכָסִים שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן נוֹתֵן.
Traduction
Si, avant que le maître ait achevé de payer, l’esclave se trouve affranchi, ce dernier paiera l’indemnité due (il est désormais responsable de ses actes); et de même il paiera s’il a des biens sur lesquels le maître n’a pas de pouvoir (qui, par conséquent, lui appartiennent en propre).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא הספיק לשלם. האדון את הקרן בשביל העבד עד שנשתחרר ממנו נותן העבד את הכל קרן וחומש דמה שלא שילם עד עתה משום שאין לו דכל מה שקנה העבד קנה רבו ומכיון שנשתחרר משלם הוא את הכל וכן אם היו לו נכסים שנתנו לו אחרים על מנת שאין לרבו רשות בהן משלם הוא מיד את הכל:
Troumot
Daf 37b
משנה: שְׁתֵּי קוּפּוֹת אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חוּלִין שֶׁנָּֽפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָֽפְלָה. אֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא שֶׁל תְּרוּמָה וְאֵי זוֹ הִיא שֶׁל חוּלִין. אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן פָּטוּר. וְהַשְּׁנִייָה נוֹהֵג בָּהֶן כִּתְרוּמָה וְחַייֶבֶת בְּחַלָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי פוֹטֵר. אָכַל אֶחָד מִן הַשְּׁנִייָה פָטוּר. אָכַל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן מְשַׁלֵּם כִּקְטַנָּה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. נָֽפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹךְ הַחוּלִין אֵינָהּ מְדַמְּעָתָן וְהַשְּׁנִייָה נוֹהֵג בָּהּ בִּתְרוּמָה וְחַייֶבֶת בְּחַלָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי פוֹטֵר. נָֽפְלָה שְׁנִייָה לְמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְדַמְּעָתָוֹ. נָֽפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד מְדַמְּעוֹת כִּקְטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן. זָרַע אֶת אַחַת מֵהֶן פָּטוּר. וְהַשְּׁנִייָה נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה וְחַייֶבֶת בְּחַלָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. זָרַע אַחֵר אֶת הַשְּׁנִייָה פָּטוּר. זָרַע אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלָה מוּתָּר. וּבְדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה אָסוּר.
Traduction
Lorsqu’il y a 2 paniers, l’un contenant de l’oblation, l’autre des produits profanes, et qu’il tombe un saa d’oblation dans l’un d’eux, sans savoir où (219)Cf. Babli, Pessahim 9a et 44aÊ; Nazir 36aÊ; Yebamot 82a., on admet l’hypothèse que ce saa a été joint au panier d’oblation (et l’autre reste profane). Si l’on ne sait plus lequel des 2 paniers contient l’oblation et que l’on a mangé une part, on est dispensé de tout droit (c’est probablement une part profane); l’on considère le second panier comme étant de l’oblation (sacré), et cependant (vu le doute) on en prélève (220)Cf. ci-aprs, (Halla 1, 4), fin. la parcelle sacerdotale de pâte (Halla). Tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Yossé, on en est dispensé (à titre de mélange annulé). Si une autre personne a mangé du second panier, on en est aussi dispensé. Si une seule et même personne a consommé les deux, elle restituera la valeur du plus petit des deux (vu le doute). Si l’un de ces paniers a été mêlé à du profane, il n’y a pas de mélange interdit (vu le doute), et l’on considère en ce cas le second comme sacré, tout en le soumettant au droit de Halla (en raison du doute). Tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Yossé, on est dispensé de tout droit. S’il arrive que le second panier se mêle aussi à d’autre profane, le mélange n’est pas interdit en raison du doute. Si tous deux ont été mêlés à une quantité de profane, le mélange sera constitué proportionnellement au plus petit des deux. Si l’on a employé l’un des deux à semer, l’on n’est pas tenu de retourner la terre (en raison du doute), et l’on considère le second comme sacré, tout en le soumettant à la redevance de la Halla. Tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Yossé, on en est dispensé (à cause du doute). Si une autre personne à employé le second panier pour semer, elle est aussi dispensée de tout droit. Lorsque la même personne a semé les 2 paniers, il est permis de tout laisser au cas où la semence est complètement réduite dans la terre (224)La semence du blŽ se dissout dans la terreÊ; or, le produit d'un mŽlange interdit est considŽrŽ comme profane, ci-aprs, 9, 4 et 6. au cas contraire (comme pour les plants d’oignons, ou de ce genre), c’est interdit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שתי קופות אחת של תרומה. שידוע היא שהיא של תרומה ואחת של חולין ואף על פי שהן שוין במדה:
הריני אומר לתוך של תרומה נפלה. דתלינן להקל שלא לקלקל את החולין:
ואם אין ידוע איזהו תרומה ואיזהו חולין. והרי החולין מדומעין מספק:
אכל את אחת מהן פטור. מן התשלומין דשמא של חולין אכל והמוציא מחבירו עליו הראיה:
והשנייה נוהג בה. כדין תרומה מספק וחייבת בחלה דשמא חולין הן:
ר' יוסי פוטר. דהוי לה כמדומע ומדומע פטור מן החלה והלכה כר' יוסי בכל הני תלתא בבי דמתני':
אכל אחר את השניה פטור. דהא ג''כ ספק הוא:
אכל אחד מן שתיהן משלם כקטנה שבשתיהן. דתלינן להקל ואם מזיד משלם את הקרן ובשוגג משלם קרן וחומש:
מתני' נפלה אחת מהן לתוך החולין. אדלעיל קאי שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה ואם אח''כ נפלה אחת משתי הקופות לתוך החולין אינה מדמעתן דתולין להקל דשמא אותה של חולין נפלה ולפיכך השנייה נוהג בה דין תרומה מספק וחייבת בחלה וכו' כדלעיל:
מתני' זרע את אחת מהן. מן אותן שתי קופות:
פטור. כלומר דלא הוי כזורע תרומה דתנן לקמן רפ''ט הזורע תרומה שוגג יופך וכן הגידולין חולין הן דלא הוו כגידולי תרומה:
זרע אחד את שתיהן בדבר שזרעו כלה. כגון מיני תבואה וקטנית מותר הגדולין הן ולא גזרו בכה''ג ובדבר שאין זרעו כלה כגון השום והבצלים דאין זרען כלה בארץ החמירו ואסור הגידולין משום מדומע דהרי זרע שתיהן:
הלכה: אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ טְמֵאָה נָֽפְלָה. אַחַת מְדוּמָּעַת וְאַחַת אֵינָהּ מְדוּמָּעַת אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ מְדוּמָּעַת נָֽפְלָה. אַחַת יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לַעֲלוֹת וְאַחַת אֵין בָּהּ כְּדֵי לַעֲלוֹת אֲנִי אוֹמֵר לְאוֹתָהּ שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לַעֲלוֹת נָֽפְלָה.
Traduction
Si un panier est pur et l’autre impur, on peut admettre que l’oblation a été jointe à l’impur (de cette façon, le cohen n’ayant rien perdu n’a rien à réclamer). De même, si un panier contient des mélanges interdits et l’autre non, on peut supposer que l’oblation est tombée dans le mélange interdit. Enfin, dans le même ordre d’idées, si un panier contient une assez grande quantité de produits semblables à l’oblation pour l’annuler et l’autre panier n’a pas une proportion suffisante, il sera admis que l’oblation s’est jointe au premier panier (et elle est annulée).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אחת טמאה ואחת טהורה. בתוספתא פ''ו והתם גריס אתת של תרומה טמאה ואחת של תרומה טהורה וגי' דהכא יותר נכונה היא דשתיהן של חולין הן ואני אומר לתוך טמאה נפלה שלא לקלקל את החולין הטהורין דאלו לגי' התוספתא מ''ט תלינן בטמאה ולא בטהורה הרי הטהורה לא תתקלקל ואילו היתה אותה הסאה תרומה טמאה אז שפיר אמרינן הכי אבל לא כך הוא ל' התוספתא אלא סתם נפלה תרומה לתוך אחת מהן קתני:
אחת מדומעת. שנפלה בתחלה סאה תרומה לתוכה ואחת אינה מדומעת תולין במדומעת שלא לקלקל את שאינה מדומעת:
אחת יש בה כדי להעלות. את הסאה תרומה ואחת אין בה כדי להעלות. אני אומר לאותה שיש בה כדי לעלות נפלה. כצ''ל כדינא דלעיל וכדינא דמתני' מפני שזה הכלל אם אחת לא תתקלקל והשניה תהא מקולקלת תולין בזו שאינה מתקלקלת כדי שלא לקלקל השניה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנִייָה רוֹב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּשְׁנִייָה רוֹב. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר סְפֵיקָן בָּטֵל בְּרוֹב וְהָכָא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. וְהָכָא בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן הוּא אָמַר כּוּלְּהֶם נַעֲשׂוּ הוֹכִיחַ וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. שַׁנְייָה הִיא הָכָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּמַה לִתְלוֹת.
Traduction
Toutefois, dit R. Simon b. Lakish au nom de Kappara, il faut que le second panier l’emporte par la majorité; R. Yohanan, au contraire, dit que cette majorité n’est pas indispensable (pour que l’on soit dispensé de tout droit). R. Simon b. Lakish n’est-il pas en contradiction avec lui-même? Il dit plus haut (4, 8): lorsque après la chute d’une part d‘oblation parmi les fruits semblables il s’en perd un, ce dernier est peut-être précisément l’oblation survenue, et, en raison du doute elle est annulée dans l’ensemble; tandis qu’ici il est au contraire plus sévère et n’admet pas l’annulation, s’il n’y a pas déjà dans le 2e panier seul une majorité? Plus haut, il exprimait sa propre opinion qui est sévère, tandis qu’ici il n’a parlé qu’au nom de son maître Bar Kappara. R. Yohanan, d’autre part, n’est-il pas en contradiction avec ce qu’il a dit plus haut que le mélange n’a pas lieu, parce que chacun des fruits auxquels l’oblation est mêlée est devenu sacré à ce contact, tandis qu’ici il l’admet en tous cas? c’est qu’ici il y a un vrai doute servant à fonder l’annulation.
Pnei Moshe non traduit
והוא שיש בהשניה רוב. באותה שאין בה כדי לעלות צריך מיהת שתהא בהרוב נגד התרומה שאז אפי' אם נחוש דשמא לתוכה נפלה ואין בה כדי לעלות עכ''פ בטלה התרומה ברוב:
ר' יוחנן אמר. דלעולם תולין באותה שיש בה כדי לעלות אע''פ שאין בשנייה אפי' רוב נגד התרומה:
מיחלפא שיטתיה דרשב''ל תמן הוא אומר. לעיל בפ''ד בהלכה ח' גבי היו לפניו עשרים תאנים ונפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן וחזרה ונפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן וכן עוד כמה פעמים דקאמר ר''ל שספיקן. בטל ברוב כלומר הספק שיש בכל אחת מהן אם של תרומה היא שאבדה או של חולין תולין להקל ובטל ברוב אם נשאר שם רוב נגד אותן שאבדו אמרינן דשל תרומה הן שאבדו אע''ג דספק הוא בטל ברוב שמעינן מיהת דר''ל מיקל בספק מדומע והכא הוא מחמיר טפי דקאמר עד שתהא בשניה רוב נגד התרומה דחוששין אנו שמא לתוכה נפלה:
תמן בשם גרמיה. התם משמיה דנפשיה קאמר והכא בשם בר קפרא ואיהו לא ס''ל כותיה:
מחלפא שיטתיה דר' יוחנן. הא דר' יוחנן מיהת קשיא דידיה אדידיה דתמן הוא פליג אדר''ל ומחמיר דקאמר כולהם נעשו הוכיח בתמיה וכי על כולן שנפלו ונאבדה אחת מהן קאמר שנעשו הוכיח לומר דאותן של תרומה הוא שאבדו הא איכא למיחש נמי דשמא אותן כולן שאבדו של חולין היו והנשארים יש בהן משל תרומה ואין כאן לבטל אותן אלמא מחמיר הוא ר' יוחנן בספק מדומע והכא מיקל דאע''פ שאין בהשנייה רוב:
שנייא היא הכא שיש לו במה לתלות. באותה שיש בה כדי לעלות וכיון דלא מקלקלינן אותה שהרי יש בה כדי להעלות התרומה תולין בה שלא לקלקל השנייה שאין בה כדי להעלות ואע''פ שאין בה רוב נגד התרומה:
הֵיךְ עֲבִידָא. רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל מִשִּׁמְעוֹן וְהֶאֱכִילָהּ לְלֵוִי יָצָא יְדֵי גְזֵילוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי חִייָה רַבָּא וְרִבִּי יַנַּאי. דְּאִיתְפַּלְּגוּן גָּזַל מַעֲפָרָתוֹ שֶׁל זֶה וְנָתַן לְזֶה. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה מוֹצִיאִין מִן הָרִאשׁוֹן וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁנִי. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֶׁם רִבִּי יַנַּאי אַף מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁנִי. וְאַף רִבִּי 37b חִייָה רוֹבָה מוֹדֵי מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנָהּ לְלֵוִי יָצָא בָהּ יְדֵי גְזֵילוֹ.
Traduction
A quoi cela ressemble-t-il? A ceci: lorsque Ruben ayant volé un objet à Simon le donne à manger à Levi, il n’est plus soumis au vol. Il y a une discussion entre R. Hiya Rabba et R. Yanaï sur le point suivant (217)Cf. mme sŽrie, Baba Qama 10, 1 ( 7b).: lorsque quelqu’un a volé une peau (218)Au lieu de cette acception, admise par R. Elie Fulda et dont le sens nous a parue prŽfŽrable, l'Ždition de Venise et d'aprs elle celle de Krotoschin ontÊhb.: maafarato:ÒÊson chevreuilÊÓ. de sacrifice holocauste appartenant à un cohen et qu’il la remette à un autre, il faut, selon R. Eliézer au nom de R. Hiya Rabba, réclamer le montant au premier (à celui qui a volé), non au second (bien qu’il ait reçu l’objet); au contraire, selon R. Yohanan au nom de R. Yanaï, on peut réclamer le montant de ce dernier. R. Hiya Rabba reconnaît aussi: dès qu’on l’a remis à Levi (à un tiers), on n’est plus responsable du vol (de même, en présence du maître et de l’esclave affranchi, ce dernier qui a reçu est désormais responsable).
Pnei Moshe non traduit
היך עבידה. ושואל הש''ס היכי דמי להאי דינא אם ראובן שגזל משמעון והאכילה ללוי יצא ידי גזילו כלומר אם בתשלומי לוי יצא ראובן ידי גזילו ובמתני' נמי כה''ג דהבעל הבית הוא הגזלן שגזל התרומה מהכהן והאכילה לעבדו וקאמרת דאם נשתחרר העבד הוא משלם וכי יוצא הבעה''ב ידי גזילו במה שמשלם העבד וקאמר דפלוגתא היא:
גזל מעפרתו של זה. טליתו ונתנו לזה:
ר' חייא רבה. סבר דמוציאין מן הראשון הוא הגזלן ואין מוציאין מן השני שהוא לא גזל ואין להנגזל עליו כלום:
ר' יוחנן בשם ר' ינאי אמר אף מוציאין מן השני. כלומר דרצה מזה גובה רצה מזה גובה והשתא מאי דאמרינן בעבד תליא בהאי פלוגתא:
ואף ר' חייא רבה מודי. הדר קאמר הש''ס דלא היא דמודה ר' חייה דאם שילם לוי דמכיון שנתן יצא בה ראובן ידי גזילו. ולא פליג אלא דלכתחילה אין מוציאין מלוי וה''ה במתני' דאם נתן העבד את הכל כ''ע מודים דיצא הבעה''ב ידי גזילו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source