אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה לְמֵאָה חוּלִין כָּל שֶׁהֵן מְבַטְּלִין אוֹתָהּ. מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן אֵינָהּ מְדַמָּעַת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. 28b רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא תַנֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אֶלָּא אֵינָהּ מְדַמָּעַת כָּל עִיקָּר. בְּרַם אָמַר וְהוּא שֶׁרָבָה תְרוּמָה עַל הַחוּלִין וְהוּא שֶׁרָבוּ חוּלִין עַל חֶשְׁבּוֹן תְּרוּמָה כְדֵי שֶׁתִּיבָּטֵל בְּרוֹב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר וְהוּא שֶׁנָּֽפְלוּ לְתוֹךְ מְדוּמָע אֶחָד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר חוּלִין שֶׁלְּמַעֲלָן חוּלִין שֶׁלְּמַטָּן מִצְטָֽרְפִין לַעֲלוֹת. 29a סָבַר רִבִּי לָֽעְזָר מֵימַר חוּלִין שֶׁלְּמַטָּן נַעֲשׂוּ חֵרֵשִׂין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אמר ר' יוחנן סאה תרומה שנפלה למאה. כלומר שכבר נפלה למאה בתחלה ועלתה וחזרה ונפלה למקום אחר הדין הוא שחולין כל שהן מבטלין אותה והכי הוא בהדיא לקמן בפ''ט בהלכה ו' א''ר יוחנן סאה תרומה שעלת מתוך מאה חולין כל שהן מבטלין אותה:
מתני' פליגא על ר' יוחנן. דהא קתני לחכמים אינה מדמעת אלא לפי חשבון אלמא דמיהת מדמע היא אלא שאינה מדמעת כ''א לפי החשבון תרומה שבה:
ר' יוסי בשם ר' יוחנן. משני לה אליבא דר' יוחנן דלא תני בשם ר' יוחנן הכי במתני' אלא דהכי תני אינה מדמעת כל עיקר בנפלה למקום אחר:
ברם אמר והוא שרבת תרומה על החולין וכו'. כלומר אבל אמר בה עוד קולא טפי אפי' והוא שרבת תרומה עלהחולין בפעם הראשון כגון שנתערבו שתי סאין תרומה עם סאה אחת חולין וחזר ונפלה סאה אחת מן המדומע הזה לתוך החולין והוא שרבו חולין השניים על חשבון תרומה באותה סאה כדי שתיבטל ברוב דס''ל דלא אמרו תרומה עולה באחד ומאה אלא כדי להעלות התרומה עצמה אבל תרומה שנדמעה ונפלה לתוך החולין בטילה ברוב לפי חשבון התרומה ואם יש באותן החולין ארבעה שלישי סאה בטל שני שלישי תרומה שבאותה סאה ברוב:
א''ר אלעזר והוא שנפלו לתוך מדומע אחד. אליבא דרבנן דמתני' דידן דקתני אינה מדמעת אלא לפי חשבון קאמר דדוקא בשנפלה אותה סאה שהגביהה למקום אחד לתוך החולין ולאפוקי אם נפל מקצת מהסאה למקום אחד ומקצתה למקום אחר ומפרש ואזיל לדברי ר''א אי לחומרא או לקולא קאמר:
על דעתיה דר' לעזר חולין שלמעלן חולין שלמטן מצטרפין לעלות. בעיא היא אי נימא דדעתיה דר' אלעזר אליבא דרבנן דהחולין שלמעלן שהן באותה הסאה מצטרפין עם החולין שלמטן והן החולין שנפלה לתוכן כדי לעלות התרומה שבה לפי חשבון כגון הכא בסאה שנפלה למאה והגביהה א''כ יש באותה סאה חלק אחד ממאה תרומה והשאר חולין ואם אותן החולין שבסאה מצטרפין עם החולין של מקום אחר שחזרה הסאה ונפלה לתוכן א''כ א''צ שיהו בחולין השניים מאה פעמים כנגד אותו חלק המאה תרומה שבהסאה אלא אפי' הן פחות ממאה כפי השיעור של אותן החולין שבהסאה מעלין הן אותו חלק התרומה לפי שהחולין שבסאה מצטרפין הן להעלות והשתא הא דקאמר והוא שנפלו לתוך מדומע אחד ה''ט שכשנפלה כל הסאה ביחד למקום אחר הרי יש בה ג''כ חולין מפעם הראשון והא גופה קמ''ל דמצטרפין הן עם החולין השניים להעלות אותו החלק תרומה ולאפוקי בנפלה מקצת הסאה לכאן ומקצתה לכאן דאיכא למיחש שמא באותו המקצת אין בו מהחולין כלל ואם נפלה חצי סאה למקום זה וחצי סאה למקום זה היה צריך שיהו בשתיהן כדי להעלות החצי סאה בא' ומאה דבכל אחד מהן חיישינן שמא כל החצי סאה אין בה מהחולין:
סבר ר' לעזר מימר חולין שלמטן נעשין חרשין. כלומר דדחי לה הש''ס דלא היא דלא תפרש לדברי ר' אלעזר הכי אלא דסבר הוא דחולין שלמטן אינן מצטרפין עם החולין שבהסאה דהן כהחרש הזה שאינו שומע ואינו מתערב עם שאר בנ''א כך צריך שיהו בהן בפ''ע כדי להעלות אותו החלק תרומה והא דקאמר והוא שנפלו לתוך מדומע אחד הא קמ''ל דלאפוקי אם נפל מקצת למקום זה ומקצת למקום אחר דאינה מדמעת כלל דבכל א' מהן תלינן דשמא מהחולין שבהסאה הן ואין בהן תרומה כלל ולקולא היא ואיפכא ממאי דס''ד מעיקרא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source