הלכה: מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אָמַר הַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת הָכָא הוּא אָמַר אִם יֵשׁ בְּקָפוּי הָא אַרְעִייָתָא לֹא. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם כַּהֲנָא דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמַרְבֶּה מֵזִיד. רִבִּי אִילָא רִבִּי אִסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּסְאָה עוֹלָה מִתּוֹךְ מֵאָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִסִּי מוּתָּר לְרַבּוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא אָסוּר לְרַבּוֹת. קָפָה וְחָזַר וְקָפָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִיסִּי מוּתָּר. עַַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִיסִּי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁייֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא וְהוּא שֶׁשִּׁייֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קפה וחזר וקפה. נמי איכא בינייהו דאם מה שהסיר בתחלה אין כאן מאה וחזר וקפה עד שיהא בהקפוי אחד ומאה עם אותה הסאה לדעתיה דר' אסי מותר דהאי לא נתכווין לרבות במזיד מיקרי אבל לדעתיה דכהנא זה ג''כ אסור דלדידי' כמרבה במזיד הוי וכן לדעתי' דר' אסי אע''פ שלא שייר כלום בהמגורה וכלומר שלא היה כאן אלא מאה סאה בין הכל וקפה וחזר וקפה וחזר עד שהעלה הכל תעלה הסאה תרומה בא' ומאה ועל דעתי' דכהנא והוא ששייר במגורה דכל מה דאין בהקפוי של מעלה מאה סאה כמרבה במזיד הוי:
על דעתיה דר' אסי מותר לרבות. כלומר דמפרש הש''ס ומאי איכא בין האי שינויא להאי שינויא הא רב כהנא נמי משום האי טעמא ופי' קאמר דהואיל ובידוע הוא שהסאה של תרומה בהקפוי היא לפיכך אין מה שלמטה מצטרף להעלות וקאמר דהא איכא בינייהו מה דמשמע מלישנא דכל חד וחד בשנויא דידהו. על דעתיה דר' אסי דלא נקט בלישניה דעשו אותה כמרבה במזיד שמעינן דס''ל מותר לרבות וכלומר כאן בהאי דינא מותר לרבות והיינו אם מערב הכל מה שלמעלה עם מה שלמטה בכדי שלא תהא התרומה על פי המגורה זה מותר הוא הכא לדברי רבי אליעזר אף על גב דבעלמא אסור לרבות משום דמיהת כשיעור איכא בכולה מגורה אבל לדעתיה דכהנא אסור לרבות אפי' בכה''ג דמערב הכל מפני שנראה דכמרבה במזיד בנפל לפחות ממאה הוא ולפיכך נקט להשנויא בהאי לישנא לאשמעינן לזה:
דברי ר''א עשו אותה כסאה עולה מתוך מאה. כלומר ה''ט דר''א דהואיל וניכרת הסאה למעלה בין אותן מאה סאה חולין שלמעלה הלכך תעלה כמו בעלמא שהסאה תרומה עולה מתוך מאה אבל אם אין בקפוי מאה סאה לא תעלה מכיון שהסאה של תרומה ודאי בקפוי הפחות ממאה היא הוי כאילו נפלה לפחות ממאה:
ר' אילא ר' אסי בשם ר' יוחנן. משני שנויא אחרינא וכעין שינויא דרב כהנא מיהו איכא בינייהו לדינא אליבא דר''א כדלקמן:
דברי ר''א עשו אותה במרבה מזיד. כלומר היינו טעמא דר''א דהכא מפני שעשו אותה כמו אם היה מרבה במזיד עד שתעלה בא' ומאה דכיון שקפאה את התרומה הנראית ע''פ המגורה אי אמרת דתעלה ע''י צירוף מה שלמטה הוי כאילו נפלה לפחות ממאה והוא מרבה חולין במזיד כדי שתעלה וזה אסור כדתנן בס''פ דלקמן ושאני במתני' דלעיל שאינה ניכרת אותה ליטרא שדרסה ע''פ הכד דהא אינו ידוע איזו היא ולפיכך קאמר התם דהתחתונות מעלות את העליונות:
גמ' מיחלפא שיטתיה דר''א תמן הוא אומר. במתני' דלעיל התחתונות מצטרפות ומעלות את העליונות והכא הוא אומר אם יש בקפוי מאה סאה משמע הא ארעייתא מה שלמטה לא מצטרפות להעלות:
משנה: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה עַל פִּי מְגוֹרָה וּקְפָאָהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ בְּקָפוּי מֵאָה סְאָה תַעֲלֶה בְאֶחָד וּמֵאָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא תַעֲלֶה. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה עַל פִּי מְגוֹרָה ייַקִפֵּינָּהּ וְאִם כֵּן 24a לָמָּה אָֽמְרוּ תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּלוּלוֹת הֵן אִם לְאַייִן נָֽפְלָה. שְׁתֵּי קוֹפּוֹת שְׁתֵּי מְגוֹרוֹת שֶׁנָּֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילוּ הֵן בִּשְׁתֵּי עֲייָרוֹת מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה בַּחֲמִשִּׁים אֲגוּדוֹת שֶׁל יָרָק שֶׁנָּֽפְלָה אַחַת לְתוֹכָן חֶצְייָהּ תְרוּמָה וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו תַּעֲלֶה לֹא שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא שהיו מאה ושני חציים. כלומר כנגד חצי אגודה שהיא תרומה היו שם מאה חצאים של חולין ועוד חצי אחת של אותה האגודה שהיא גם כן של חולין וקא משמע לן בזה דלא אמרינן שתהא כל האגודה נחשבת כתרומה מכיון דמעורבת התרומה בה ותדמע החמשים אגודות משום דקיימא לן כחכמים דפליגי על רבי אליעזר בפרק דלקמן וקסברי דאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון:
מתני' מעשה בא לפני רבי עקיבא בחמשים אגודות של ירק ונפלה אגודה אחת לתוכן והיתה חצייה תרומה וחצייה חולין ולא היתה ניכרת:
מתני' שתי קופות. או שתי מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ונבללה ואין ידוע לאיזה מהן נפלה מעלות ומצטרפות זו עם זו כאלו היו אחת ותעלה התרומה בא' ומאה ובגמ' קאמר דקופות מעלות זו את זו אפי' הן בשתי עליות מפני שדרכן להתפנות ממקומן וקרוב הדבר לקבץ שתיהן בבית אחד אבל מגורות אין דרכן להתפנות לפיכך אם היו בעליה אחת מצטרפות זו עם זו אבל בשתי עליות אינן מצטרפות:
ר''ש אומר וכו'. ואין הלכה כר''ש:
מתני' סאה תרומה שנפלה על פי מגורה. של תבואה וממין אותה סאה:
וקפאה. הסיר את מה שלמעלה:
אם יש בקפוי מאה סאה. אם יש במה שלמעלה מאה סאה אז תעלה באחד ומאה. ובגמ' פריך מיחלפא שיטתיה דר''א דהא לעיל קאמר דהתחתונות מעלות את העליונות ומשני לה:
ר' יהושע אמר לא תעלה סאה תרומה וכו'. זה הכל מדברי ר' יהושע כלומר אין כאן הדין דאמרו תעלה התרומה ע''י שיעור אחד ומאה אלא כך הוא סאה תרומה שנפלה ע''פ מגורה הואיל וניכרת היא ואינה נבללת עם החולין יקפיאנה שרואין אותה כאילו היא מונחת על מין אחר ויסירנה מלמעלה:
וא''כ למה אמרו. כלומר ובאיזה ענין אמרו. שהתרומה עולה באחד ומאה וקאמר בכה''ג הוא דאמרו אם אינו יודע אם בלולות הן דשמא נבללה עם החולין או אם לאיין ולאיזה מקום נפלה אז משערין באחד ומאה והלכה כר' יהושע:
שְׁתֵּי קוֹפּוֹת בִּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת וּשְׁתֵי מְגוֹרוֹת בַּעֲלִיָּה אַחַת. אֲבָל שְׁתֵּי מְגוֹרוֹת בִּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת לֹא בְדָא. מַה בֵּין קוּפּוֹת לִמְגוֹרוֹת. קוּפּוֹת דַּרְכָּן לְהִתְפַּנּוֹת. מְגוֹרוֹת אֵין דַּרְכָּן לְהִתְפַּנּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' שתי קופות בשתי עליות וכו'. תוספתא היא בפ''ו וקאמר הש''ס דדוקא בקופות אפי' הן שתי עליות אבל שתי מגורות בשתי עליות לא בדא אמרו שמעלות זו את זו מה בין וכו' כדפרישית במתני':
אַתְּ אָמַר קוּפּוֹת מַעֲלֶה וּמְגוֹרוֹת אֵינָן מַעֲלוֹת. הֵיךְ עֲבִידָא שְׁתֵּי מְגוֹרוֹת בִּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. רִיבָה עַל אַחַת מֵהֶן וּבְטָלָהּ שׁוֹגֵג מַעֲלֶה וּמַתִּיר וְהַשְּׁנִייָה לִכְשֶׁיִּרְבֶּה לָהּ שׁוֹגֵג הִיא מוּתֶּרֶת וְאֵינָהּ צְרִיכָה עֲלִייָה שֶׁכְּבָר עָֽלְתָה תְרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
את אמר. כמו אמר מר הוא הא דאמרינן לעיל דיש שהקופות מעלות זו את זו והמגורות אינן מעלות כגון שהן בשתי עליות כדקאמר היך עבידא וכו' ומשום הסיפא נקט לה וכלומר דהדין בזה דשתיהן מדומעות הן ואסורות ואם ריבה על אחת מהן שנפלו שם חולין בשוגג מעלה את הסאה תרומה ומתיר אותה והשניה נשארת בספק מדומע שהרי אין ידוע לאיזה מהן נפלה עד שירבה עליה ג''כ בשוגג ואז היא מותרת ולזה אין צריכה עלייה לסאה ממנה שהרי כבר עלתה תרומה באותה סאה שהעלה מן הראשונה ולא נפלה כ''א סאה אחת של תרומה והיא שכבר עלתה וקמ''ל דאע''פ דחוששין אנו גם להשניה להשוותה לספק מדומע מ''מ לענין עליית הסאה א''צ אלא פעם א' להעלות דאין מעלין אלא כפי השיעור שנפלה תרומה לתוכן:
אָמַר מַה שֶׁלְּמַטָּן תְּרוּמָה מַה שֶׁלְּמַעֲלָן חוּלִין מַה שֶׁלְּמַטָּן חוּלִין מַה שֶׁלְּמַעֲלָן תְּרוּמָה. לְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי. וְאַף בְּמִקְוֶה כֵן. אָמַר מַה שֶׁלְּמַטָּן קִיוֶויהָ כְּשֵׁירָה. שֶׁלְּמַעֲלָן קִיוֶויהָ פְּסוּלָה. מַה שֶׁלְּמַטָּן קִיוֶויהָ פְּסוּלָה שֶׁלְּמַעֲלָן קִיוֶויהָ כְּשֵׁירָה לְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואוף במקוה כן. כלומר הא למה זה דומה דהאומר כן במקוה שהיא פחותה מארבעים סאה ונפלו לתוכה ג' לוגין שאובים ואמר מה שלמטה קיוויה פסולה ששם יהיה הכל פסול דשם הן השאובין ומה שלמעלה. יהיה קיוויה כשירה או להיפך וכי לדעתו הדבר תלוי בתמיה הלא כל המים מעורבין הן וה''נ בתרומה כן:
לדעתו הדבר תלוי. בתמיה כלומר דמהדר הש''ס וכי בדעתו הדבר תלוי לחלק אותן שזה יהיה תרומה וזה יהיה חולין והלא הכל מדומע הוא:
אמר מה שלמטן תרומה. אם נפלה הסאה תרומה לפחות ממאה דאיירינן ביה ואמר יהי מה שלמטן בהקופה הכל תרומה ואפי' הן כמה סאין כדי שמה שמלמעלה יהיו חולין או בהפך מהו אם יכול להתיר את מה שאמר לחולין באופן זה:
רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם בַּר פְּדָיָה הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי קוּפּוֹת בְּזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וּבְזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה בְּתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְיָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָֽפְלָה בִּשְׁנִייָה וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁנָּֽפְלָה הָרִאשׁוֹנָה נָֽפְלָה שְׁנִייָה. לָמָּה שֶׁתּוֹלִין קַלְקָלָה בִּמְקוּלְקָל. רִיבָה עַל הַיְּדוּעָה וּבְטָלָהּ שׁוֹגֵג מַעֲלֶה וּמַתִּיר וְהַשְּׁנִייָה חָֽזְרָה לְהוֹכִיחָהּ. נִמְצְאוּ שְׁתֵּי סְאִין עוֹלוֹת מִן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים סְאָה. וּשְׁתֵּי קוּפּוֹת בְּזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וּבְזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָֽפְלָה שְׁנִייָה וְיָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה אֵין אוֹמֵר לַמָּקוֹם שֶׁנָּֽפְלָה הַשְּׁנִייָה נָֽפְלָה הָרִאשׁוֹנָה. רִיבָה עַל אַחַת מֵהֶן וּבְטָלָהּ שׁוֹגֵג מַעֲלֶה וּמַתִּיר וְהַשְּׁנִייָה אֲסוּרָה עַד שֶׁיַּרְבֶּה לָהּ שׁוֹגֵג.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ריבה על אחת מהן וכו'. אותה שריבה עליה עד אחד ומאה בשוגג היא מותרת ומעלה התרומה ומתיר אותה והשניה נשארה באיסורה עד שירבה עליה שוגג כמו שריבה על הראשונה:
שתי קופות וכו'. דאם הוא בהפך שהראשונה אינה ידועה אין אנו יכולין לתלות להשניה שנפלה שזו היא הקופה בעצמה שנפלה לתוכה הסאה הראשונה דמהיכי תיתי נקלקל לזו יותר מזו וכיון שכן שתיהן מקולקלות הן ומדומעות:
מעלה ומתיר והשנייה חזרה להוכיחה. כלומר דודאי בשביל היתר הראשונה לא צריך להשמיענו דמתני' היא אלא דהא קמ''ל דאף ע''ג דלא ריבה על הראשונה אלא עד אחד ומאה לא אמרינן דגלי אדעתיה שהסאה השניה לתוך קופה השניה של חמשים נפלה והרי היא מדומעת שאם גם כן לתוך הראשונה נפלה היה צריך שתי מאות ושתים כדי לבטל השתי סאות תרומה ולהעלותן אלא דתולין להקל דהראשונה מותרת במה שריבה עליה עד אחד ומאה והשניה גם כן מותרת דחזרה להוכיחה הראשון שהוכחה להשוותה לאינה מדומעת מפני דהקילו בה ותלו את הקלקלה במקולקל לומר שלתוך הראשונה נפלה גם הסאה השניה ואף על פי שעכשיו לא ריבה על הראשונה כ''א בתורת שנפלה סאה לתוכה אפילו הכי תלינן להקל בשתיהן ונמצאו שתי סאין שצריך להעלותן בשביל התרומה עולות הן מן מאה וחמשים סאה שיש כאן וזהו כדאמרן דאפי' כן לא חיישינן מידי לאותה השנייה מהחמשים סאה:
ריבה על הידועה ובטלה שוגג. אם אח''כ ריבה בחולין על הראשונה הידועה שנפלה לתוכה הסאה תרומה ותנן בס''פ דלקמן סאה תרומה שנפלה לתוך פחות ממאה ואח''כ נפלו שם חולין בשוגג מותר:
ונפלה סאה תרומה באחת מהן וידוע לאיזה נפלה. ונעשית מדומע ואח''כ נפלה עוד סאה שנייה ואין ידוע לאיזו מהן נפלה בזה אני אומר למקום שנפלה הראשונה שם נפלה השנייה כדמפרש טעמא לפי שתולין הקלקלה במקולקל והיא הקופה הראשונה ונשארה השנייה מתוקנת:
רִבִּי זְעִירָה רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי קוּפּּוֹת בְּזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וּבְזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וְנָֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה בְּתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה רָצָה לְהַעֲלוֹת מִזּוֹ מַעֲלֶה מִזּוֹ מַעֲלֶה מֶחֱצָה מִזּוֹ וּמֶחֱצָה מִזּוֹ מַעֲלֶה. 24b וְכֵן שְׁתֵּי מִקְווֹת בְּזֶה עֶשְׂרִים סְאָה וּבְזֵה עֶשְׂרִים סְאָה וְנָֽפְלוּ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִים שְׁאוּבִין מִתּוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלוּ רָצָה לְהוֹצִיא קוֹוֶיהָ פְּסוּלָה מִזֶּה מוֹצִיא מֶחֱצָה מִזֶּה וּמֶחֱצָה מִזֶּה מוֹצִיא מַעֲלֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בזו עשרים סאה וכו'. שדין מקוה שאין בו ארבעים סאה מים כשרין שלשה לוגין מים שאובין פוסלין אותו ואפי' מרבה להקוות עליו מים כשרין פסול עד שידעו שיצאו ממנו המים שבתחלה ועוד מעט יותר כדי שיפחתו מהשלשה לוגין שנפלו מהן כדתנן בפ''ג דמקוואות הבור שבחצר ונפלו לו ג' לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצאו ממנו מילואו ועוד וזהו דקאמר הכא באלו שני מקואות שאין בכל אחת כ''א עשרים סאה וכשנפלו שלשה לוגין שאובין בעשרים סאה אם ירצה להרבות במים כשרין אין תקנה עד שיצאו עשרים סאה ועוד מעט יותר וכאן שאינו ידוע לאיזה מהן נפלו אם רצה להוציא קוויה פסולה והיינו העשרים סאה ועוד מזה מוציא או אם רצה מזה מוציא או אם מחצה מזה ומחצה מזה מוציא. ומעלה כלומר ובזה מעלה ומכשיר אותן בהמים הכשרים שמרבה עליהן עד שיצא מהן מילואו שבתחלה ועוד ומצרפן למקוה אחת של ארבעים סאה:
וכן שני מקוות. זו בצד זו:
היו לפניו שתי קופות וכו'. דאמרינן דמצטרפות ומעלות זו את זו ואם רצה להעלות מזו או מזו מעלה או מחצה סאה מזו ומחצה מזו מעלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source