לִיטְרָא קְצִיעוֹת שֶׁדְּרָסָהּ עַל פִּי חָבִית וְאֵין יָדוּעַ הֵיכָן דְּרָסָהּ. עַל פִּי כַּוֶורֶת וְאֵין יָדוּעַ אֵיכָן דְּרָסָהּ. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה לִיטְרִין יַעֲלֶה וְאִם לָאו לֹא תַעֲלֶה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פוּמִין תַּעֲלֶה. וְאִם לָאו הַפּוּמִין אֲסוּרִין וְהַשּׁוּלַיִם מוּתָּרִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פוּמִין תַּעֲלֶה וְאִם לָאו הַפּוּמִין אֲסוּרִין וְהַשּׁוּלַיִם מוּתָּרִין. רִבִּי יוֹשֻׁעַ אָמַר אֲפִילוּ יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פּוּמִין לֹא תַעֲלֶה. הָדָא אָֽמְרָה פּוּמִין עָשׂוּ אוֹתָן כְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִימָּנוֹת. הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר תַּנָּייִן אִינּוּן. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר כָּל הַדְּבָרִים מְקַדְּשִׁין. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר תַּנָּייִן אִינּוּן. הָדָא אָֽמְרָה דְּלַעַת אֲפִילוּ אֶחָד מִמֵּאָה בָהּ אוֹסֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא אמרה דלעת אפי' אחד ממאה בה אוסר. לאו הכא קאי אלא על מתני' דערלה שייכא ואיידי דאיירי בה מייתי להא הכא דקחשיב התם אליבא דחכמים דפליגי אדר''מ וס''ל ששה דברים מקדשין ואלו הן אגוזי פרך וכו' ודלעת יונית הראוי לערלה ערלה הראוי לכלאי הכרם כלאי הכרם ודלעת יונית חדא מהראוי לכלאי הכרם היא ועלה קאמר הדא אמרה דלעת אפי' אחד ממאה בה אוסר כלומר דלאו דוקא לכלאי הכרם קתני דהא לתרומה נמי מקדשין בכל שהן כל אלו דמני התם ואם היא דלעת של תרומה שנתערבה אפי' באחד ומאה אוסרת דאינה בטילה והא דנקט דלעת משום דהיא אחרונה שבהן מהמנויין שם וה''ה לאינך:
הדא מסייע למ''ד תנאין אינון. כלומר דבמתני' דידן נמי תנאי פליגי בענין פלוגתייהו דר''א ור' יהושע:
הדא מסייעא למ''ד דברי ר''מ כל הדברים מקדשין. פלוגתא דר' יוחנן ור''ל היא לקמן בפ''ג דערלה על הא דתנינן התם שהיה ר''מ אומר את שדרכו לימנות מקדש דחד אמר דברי ר''מ עשרה דברים מקדשין ואידך אמר דברי ר''מ כל הדברים מקדשין ומהכא שמעינן כהאי מ''ד לדר''מ דהא ר''מ מתני אליבא דר' יהושע דפומין כדבר שדרכו להמנות הן ומקדשין:
הדא מסייע לר' יוחנן דהוא אמר. בהלכה דלעיל דתנאין אינון אליבא דר''א ור' יהושע ופלוגתייהו דתנינן במתני' אליבא דחד תנא הוא כדאשכחן נמי בפלוגתייהו דהאי מתני':
הדא אמרה פומין עשו אותן כדבר שדרכו להמנות. אף על פי שמוכרין אותן גם כן במשקל מכל מקום מכיון שלפעמים נמכרים במנין כדרכו לימנות הן ולא בטילי:
ר' יהושע אומר אפי' יש שם שלש מאות פומין לא תעלה. משום דדרכו להמנות הוא ולא בטיל וכדמסיק ואזיל:
ר''מ אומר. דהכי פליגי דר''א אומר וכו' כסברת ר' יהושע לר' יודה:
גמ' ליטרא קציעות וכו'. תוספתא היא בפ''ה ומייתי לה דילפינן מהאי ברייתא דפלוגתייהו דר''א ור' יהושע דמתני' לאו כדברי הכל היא דתנאי פליגי בהא בענין פלוגתייהו כדתני התם:
הָכָא רִבִּי לִיעֶזֶר מַחְמִיר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵיקֵל. 23b אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן תַּנָּאִין אִינּוּן. נִמְצֵאת אוֹמֵר בְּיָדוּעַ לֹא תַעֲלֶה. שֶׁאֵינוֹ בְּיָדוּעַ תַּעֲלֶה דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בֵּין בְּיָדוּעַ בֵּין בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ תַּעֲלֶה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין בְּיָדוּעַ בֵּין בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לֹא תַעֲלֶה דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר בֵּין בְּיָדוּעַ בֵּין בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ תַּעֲלֶה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּיָדוּעַ לֹא תַעֲלֶה בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ תַּעֲלֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נמצאת אומר וכו'. בתוספתא בפ''ה תנינן לה דפליגי ר''מ ור' יהודה בהא והכי איתא התם כשתמצא לומר כלל שר''א אומר בידוע לא תעלה שאינו בידוע תעלה ר' יהושע אומר וכו' דברי ר''מ. דהוא קיבל דהכי פליגי ר''א ור' יהושע ר' יהודה אומר וכו'. ומתני' ר' יהודה היא דתני לפלוגתייהו בברייתא כדתנינן במתני':
גמ' הכא. בדין דתנינן הכא ר''א מחמיר ור' יהושע מיקל ואף על גב דהכי תנינן בהדיא במתני' משום הא דלקמן נקיט לה כלומר הכא תנינן לפלוגתייהו בכה''ג דר''א מחמיר לעולם כמו דר' יהושע מיקל לעולם בדין זה ולא מחלקי מידי וא''ר יוחנן תנאין אינון דפליגי בהא אליבא דר''א ור' יהושע דלר''מ בברייתא לא בכל מקום ר''א מחמיר הוא כדלקמיה:
דְּרָסָהּ וְאֵין יָדוּעַ אֵיכָן דְּרָסָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל תַּעֲלֶה. אָמַר רִבִּי אָבִין וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְכָל אַחַת שְׁנֵי לִיטְרִין וְכָל שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁתִּיבָּטֵל בְּרוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וצריך שיהא בכל אחת. מהעיגולין שני ליטרין וכל שהוא יותר כדי שתיבטל ליטרא של תרומה ברוב:
דרסה. סיפא דתוספתא דלעיל היא דרסה בעיגול ואינו יודע היכן דרסה אם בצפונה אם בדרומה דברי הכל תעלה דכיוי שנתערבה בעיגול עצמו ג''כ ונדרסה ונדבקה באחרות אין כאן דבר שבמנין ותעלה במשקל ואם יש שם בכל העיגולין מאה ליטרין תעלה:
שְׁתֵּי קוֹפּוֹת בִּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת וּשְׁתֵי מְגוֹרוֹת בַּעֲלִיָּה אַחַת. אֲבָל שְׁתֵּי מְגוֹרוֹת בִּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת לֹא בְדָא. מַה בֵּין קוּפּוֹת לִמְגוֹרוֹת. קוּפּוֹת דַּרְכָּן לְהִתְפַּנּוֹת. מְגוֹרוֹת אֵין דַּרְכָּן לְהִתְפַּנּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' שתי קופות בשתי עליות וכו'. תוספתא היא בפ''ו וקאמר הש''ס דדוקא בקופות אפי' הן שתי עליות אבל שתי מגורות בשתי עליות לא בדא אמרו שמעלות זו את זו מה בין וכו' כדפרישית במתני':
הלכה: מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אָמַר הַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת הָכָא הוּא אָמַר אִם יֵשׁ בְּקָפוּי הָא אַרְעִייָתָא לֹא. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם כַּהֲנָא דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמַרְבֶּה מֵזִיד. רִבִּי אִילָא רִבִּי אִסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּסְאָה עוֹלָה מִתּוֹךְ מֵאָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִסִּי מוּתָּר לְרַבּוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא אָסוּר לְרַבּוֹת. קָפָה וְחָזַר וְקָפָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִיסִּי מוּתָּר. עַַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִיסִּי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁייֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא וְהוּא שֶׁשִּׁייֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קפה וחזר וקפה. נמי איכא בינייהו דאם מה שהסיר בתחלה אין כאן מאה וחזר וקפה עד שיהא בהקפוי אחד ומאה עם אותה הסאה לדעתיה דר' אסי מותר דהאי לא נתכווין לרבות במזיד מיקרי אבל לדעתיה דכהנא זה ג''כ אסור דלדידי' כמרבה במזיד הוי וכן לדעתי' דר' אסי אע''פ שלא שייר כלום בהמגורה וכלומר שלא היה כאן אלא מאה סאה בין הכל וקפה וחזר וקפה וחזר עד שהעלה הכל תעלה הסאה תרומה בא' ומאה ועל דעתי' דכהנא והוא ששייר במגורה דכל מה דאין בהקפוי של מעלה מאה סאה כמרבה במזיד הוי:
על דעתיה דר' אסי מותר לרבות. כלומר דמפרש הש''ס ומאי איכא בין האי שינויא להאי שינויא הא רב כהנא נמי משום האי טעמא ופי' קאמר דהואיל ובידוע הוא שהסאה של תרומה בהקפוי היא לפיכך אין מה שלמטה מצטרף להעלות וקאמר דהא איכא בינייהו מה דמשמע מלישנא דכל חד וחד בשנויא דידהו. על דעתיה דר' אסי דלא נקט בלישניה דעשו אותה כמרבה במזיד שמעינן דס''ל מותר לרבות וכלומר כאן בהאי דינא מותר לרבות והיינו אם מערב הכל מה שלמעלה עם מה שלמטה בכדי שלא תהא התרומה על פי המגורה זה מותר הוא הכא לדברי רבי אליעזר אף על גב דבעלמא אסור לרבות משום דמיהת כשיעור איכא בכולה מגורה אבל לדעתיה דכהנא אסור לרבות אפי' בכה''ג דמערב הכל מפני שנראה דכמרבה במזיד בנפל לפחות ממאה הוא ולפיכך נקט להשנויא בהאי לישנא לאשמעינן לזה:
דברי ר''א עשו אותה כסאה עולה מתוך מאה. כלומר ה''ט דר''א דהואיל וניכרת הסאה למעלה בין אותן מאה סאה חולין שלמעלה הלכך תעלה כמו בעלמא שהסאה תרומה עולה מתוך מאה אבל אם אין בקפוי מאה סאה לא תעלה מכיון שהסאה של תרומה ודאי בקפוי הפחות ממאה היא הוי כאילו נפלה לפחות ממאה:
ר' אילא ר' אסי בשם ר' יוחנן. משני שנויא אחרינא וכעין שינויא דרב כהנא מיהו איכא בינייהו לדינא אליבא דר''א כדלקמן:
דברי ר''א עשו אותה במרבה מזיד. כלומר היינו טעמא דר''א דהכא מפני שעשו אותה כמו אם היה מרבה במזיד עד שתעלה בא' ומאה דכיון שקפאה את התרומה הנראית ע''פ המגורה אי אמרת דתעלה ע''י צירוף מה שלמטה הוי כאילו נפלה לפחות ממאה והוא מרבה חולין במזיד כדי שתעלה וזה אסור כדתנן בס''פ דלקמן ושאני במתני' דלעיל שאינה ניכרת אותה ליטרא שדרסה ע''פ הכד דהא אינו ידוע איזו היא ולפיכך קאמר התם דהתחתונות מעלות את העליונות:
גמ' מיחלפא שיטתיה דר''א תמן הוא אומר. במתני' דלעיל התחתונות מצטרפות ומעלות את העליונות והכא הוא אומר אם יש בקפוי מאה סאה משמע הא ארעייתא מה שלמטה לא מצטרפות להעלות:
משנה: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה עַל פִּי מְגוֹרָה וּקְפָאָהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ בְּקָפוּי מֵאָה סְאָה תַעֲלֶה בְאֶחָד וּמֵאָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא תַעֲלֶה. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה עַל פִּי מְגוֹרָה ייַקִפֵּינָּהּ וְאִם כֵּן 24a לָמָּה אָֽמְרוּ תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּלוּלוֹת הֵן אִם לְאַייִן נָֽפְלָה. שְׁתֵּי קוֹפּוֹת שְׁתֵּי מְגוֹרוֹת שֶׁנָּֽפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילוּ הֵן בִּשְׁתֵּי עֲייָרוֹת מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה בַּחֲמִשִּׁים אֲגוּדוֹת שֶׁל יָרָק שֶׁנָּֽפְלָה אַחַת לְתוֹכָן חֶצְייָהּ תְרוּמָה וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו תַּעֲלֶה לֹא שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא שהיו מאה ושני חציים. כלומר כנגד חצי אגודה שהיא תרומה היו שם מאה חצאים של חולין ועוד חצי אחת של אותה האגודה שהיא גם כן של חולין וקא משמע לן בזה דלא אמרינן שתהא כל האגודה נחשבת כתרומה מכיון דמעורבת התרומה בה ותדמע החמשים אגודות משום דקיימא לן כחכמים דפליגי על רבי אליעזר בפרק דלקמן וקסברי דאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון:
מתני' מעשה בא לפני רבי עקיבא בחמשים אגודות של ירק ונפלה אגודה אחת לתוכן והיתה חצייה תרומה וחצייה חולין ולא היתה ניכרת:
ר''ש אומר וכו'. ואין הלכה כר''ש:
מתני' שתי קופות. או שתי מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ונבללה ואין ידוע לאיזה מהן נפלה מעלות ומצטרפות זו עם זו כאלו היו אחת ותעלה התרומה בא' ומאה ובגמ' קאמר דקופות מעלות זו את זו אפי' הן בשתי עליות מפני שדרכן להתפנות ממקומן וקרוב הדבר לקבץ שתיהן בבית אחד אבל מגורות אין דרכן להתפנות לפיכך אם היו בעליה אחת מצטרפות זו עם זו אבל בשתי עליות אינן מצטרפות:
וא''כ למה אמרו. כלומר ובאיזה ענין אמרו. שהתרומה עולה באחד ומאה וקאמר בכה''ג הוא דאמרו אם אינו יודע אם בלולות הן דשמא נבללה עם החולין או אם לאיין ולאיזה מקום נפלה אז משערין באחד ומאה והלכה כר' יהושע:
ר' יהושע אמר לא תעלה סאה תרומה וכו'. זה הכל מדברי ר' יהושע כלומר אין כאן הדין דאמרו תעלה התרומה ע''י שיעור אחד ומאה אלא כך הוא סאה תרומה שנפלה ע''פ מגורה הואיל וניכרת היא ואינה נבללת עם החולין יקפיאנה שרואין אותה כאילו היא מונחת על מין אחר ויסירנה מלמעלה:
אם יש בקפוי מאה סאה. אם יש במה שלמעלה מאה סאה אז תעלה באחד ומאה. ובגמ' פריך מיחלפא שיטתיה דר''א דהא לעיל קאמר דהתחתונות מעלות את העליונות ומשני לה:
וקפאה. הסיר את מה שלמעלה:
מתני' סאה תרומה שנפלה על פי מגורה. של תבואה וממין אותה סאה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source