Troumot
Daf 22b
וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר כָּךְ הָיָה רִבִּי לִיעֶזֶר מֵשִׁיב אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת מִילְתֵיהּ אָמַר בְּיָדוּעַ מַה נָֽפְלוּ מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. כַּהֲנָא אָמַר אֵין מַעֲלוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא מַה בֵּין רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרִבִּי עֲקִיבָה בְּשֶׁיָּדַע וְשָׁכַח. 22b עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַעֲלֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה אֵינוֹ מַעֲלֶה. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁנָּֽפְלָה שְׁחוֹרָה אַחַת לְתוֹךְ שְׁתַּיִם לְבָנוֹת כְּדֵי שֶׁתִּיבָּטֵל בְּרוֹב. רִבִּי זְעִירָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ שֶׁאִם תֹּאבַד אַחַת מֵהֶן יִהְיוּ שָׁם שְׁתַּיִם. אָמַר לֵיהּ אוֹף אֲנָא סָבַר כֵּן.
Traduction
Mais la Mishna dit: ''les figues blanches sont jointes aux noires pour l’emporter comme nombre''? Voici, dit R. Elazar b. Pedath, ce que R. Eliézer réplique à R. Josué (143)Cf. ci-aprs, (Orla 3, 1) ( 63a).: Est-ce que les blanches (non interdites) peuvent contribuer à l’annulation des noires, aisées à distinguer? (il ne l’admet pas). R. Josué, au contraire, admet cette opinion; même lorsqu’on sait en quoi consistait le mélange survenu et quelle espèce interdite y est tombée, elles s’annulent réciproquement. Cahana dit: elles ne sont pas annulées (selon R. Yohanan) lorsqu’on connaît l’espèce qui y est tombée. D’après ce dernier cas, quelle différence y aurait-il entre R. Josué et R. aqiba (parlant aussi du cas où on les connaît)? il y en a une au cas où l’on a su d’abord ce qui est tombé et qu’ensuite on l’a oublié: selon R. Josué, l’ensemble s’annule en ce ca s; selon R. aqiba, il ne s’annule pas. Toutefois, ajoute Simon b. Aba au nom de R. Yohanan, si même le doute porte sur une noire qui serait tombée là, elle devra être contrebalancée par le double de blanches, pour qu’il y ait annulation par la majeure partie (non à l’inverse). Mais, demanda R. Zeira, en présence de R. Mena, ne vous semble-t-il pas que la figue douteuse devra être contrebalancée par au moins 3 autres, pour qu’en cas de perte de l’une d’elles il en reste toujours deux? En effet, répondit-il, c’est aussi mon avis.
Pnei Moshe non traduit
והלבנות מעלות את השחורות. בתמיה ואיך יאכל את השחורות שיש בהן ספק תרומה וכי הלבנות יצטרפו להתיר את השחורות הלא בלבנות אין שום ספק תרומה ומהיכי תיתי יועילו להעלות הספק שבשחורות:
כך היה ר' אליעזר משיב את ר' יהושע. קושיא זו בעצמה הקשה לו וכי היאך הלבנות שאין בהן ספק תרומה מעלות את השחורות:
מילתיה אמר בידוע מה נפלו. כלומר ומדהשיב לו ר''א כך לר' יהושע ש''מ דמילתיה דר' יהושע דאמר שאפי' בידוע מה נפלו מעלות זו את זו ולפיכך הקשה לו וכי אם ידוע ששחורה נפלה והלבנות המותרות יצטרפו להעלות את השחורות:
כהנא אמר אין מעלות. אף לר' יהושע דלא אמר אלא בשאינו ידוע מה נפלה ומפרש דהשתא על דעתיה דכהנא א''כ מה בין ר' יהושע לר''ע הא ר''ע נמי אמר כן וקאמר בשידע ושכח איכא בינייהו:
על דעתיה דר' יהושע מעלה. ובהא פליגי דר' יהושע ס''ל כיון דשכח הוי כאינו ידוע לו בשעה שנפלה ועל דעתיה דר''ע אינו מעלה דהואיל וידע בשעה שנפלה אין מעלות זו את זו אע''פ ששכח אח''כ:
והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות. הא דקאמר ר' יהושע שהן מעלות זו את זו ואפילו בידוע מה נפלה וכר' אלעזר דלעיל דקאמר כך היה משיב ר' אליעזר את ר' יהושע וכו' דשמעינן ממילתיה דס''ל דאפי' בידוע קאמר נמי ר' יהושע דמעלות הלבנות את השחורות או איפכא ועלה קאמר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן דדוקא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות כלומר שיהא הרוב מהמותרות בודאי וכגון שהיו כאן בתחלה שחורה אחת ושתים לבנות של חולין ועכשיו נפלה שחורה אחת של תרומה לתוכן והרי כאן הספק בהשחורו' דאינו ידוע איזו היא תרומה ואיזו היא חולין ובהא הוא דקאמר דהשתים הלבנות מעלות את השחורות לפי שיש נגד כל אחת מהשחורו' רוב מהמותרות והן הלבנו' וכדמסיים כדי שתיבטל ברוב דלא תימא דאם הלבנות מצטרפות עם השחורות להעלות א''כ אפי' באחת שחורה ואחת לבנה יצטרפו לרוב נגד האחת שנפלה לתוכן לפיכך קמ''ל דלא משום דבעינן שיהא הרוב מהמותרות בודאי ולא משכחת לה אלא בשחורה אחת לתוך שתים לבנות וכדאמרן וה''ה בלבנה אחת לתוך שתים שחורות וחדא מגווני נקט ואע''ג דלא שייך ביטול ברוב בתרומה ודאית שנדמעה דמן התורה הוא דבטלה ברוב אבל חכמים החמירו עד מאה ואחד כדאמרינן בהלכה דלעיל ור' יהושע גופיה קאמר עד מאה ועוד מ''מ איכא למימר לסברת ר' שמעון בר בא דהכא דלא אמרו מאה ואחד או מאה ועוד אלא בגווני דאיכא לספוקי בכל אחת מהמאה שמא היא התרומה אבל היכא דאיכא רובא דהתירא בוודאי כגון הכא ס''ל דלא החמירו חכמים והניחו על דין תורה שתהא בטילה ברוב ומיהו לקמן מסיק דלא א''ר יוחנן הכי כדקאמר שמעון בר בא משמיה:
לא מסתברא בתוך שלש. כלומר דעיקר כוונת הקושיא דר' זעירא דלא שייך ביטול ברוב בתרומה ודאי שנדמעה והיינו דפריך דלדידיה דקאמר שהקילו חכמי' בכה''ג ולומר דבטילה ברוב וכי לא מסתברא למימר דלא הקילו כל כך עד דאיכא רובא דמינכרה שתהא אחת בתוך שלש ושאם אפי' תאבד אחת מהן יהיו שם שתים מהמותרות נגד כל אחת ואחת מהספק תרומה ואף אם תאמר כן א''כ אכתי ניחוש שמא יאבדו שתים ובעינן טפי ואין לדבר סוף אלא דלא אמרו ביטול ברוב במדומע בתרומה כ''א בספיק' כדלקמן וליתא למילתי' דר' שמעון בר בא:
א''ל ואוף אנא סבר כן. דלא כר''ש בר בא דלא א''ר יוחנן מעולם כן:
בַּר פְּדָיָה אָמַר טוֹחֵן וּמַתִּיר. וְאַף עַל גַּב דְּבַר פְּדָיָה אָמַר אֵין בְּלִילָה אֶלָּא לְשֶׁמֶן וְיַיִן בִּלְבַד. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהֵן נִבְלָלוֹת.
Traduction
Bar Pidia dit: on les comprime et on les foule sous la pierre, afin de bien opérer le mélange; et, bien que ce rabbin ait dit ailleurs (144)Mme sŽrie, (Dema• 5, 5).: le vrai mélange ne se dit que la pâte pétrie au vin ou à l’huile, il reconnaît ici que les figues ainsi pressées constituent un vrai mélange.
Pnei Moshe non traduit
טוחן ומתיר. טוחן ודורס את כולן שיהו נבללין זה עם זה ומתיר אותן ע''י כך:
ואע''ג דבר פדיה אמר. לעיל בפ''ה דדמאי בהלכה ה' אין בלולה אלא ליין ושמן בלבד אבל לא לדבר יבש מודה הוא הכא שהן נבללות כיון דבלא''ה דמוע דרבנן וכאן הלבנות הללו אין בהן חשש תרומה הלכך נבללות הן לבטל את התרומה שנפלה לתוכן:
מִילַּתְהוֹן דְּרַבָּנִין פְלִיגָא. כַּהֲנָא שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל לֹא מִסְתַּבְּרָא הָדֵין מְדוּמָּע דְּתַנִּינָן הָכָא שֶׁרוּבָּהּ תְּרוּמָה. אָמַר לֵיהּ וַאֲנָא סָבַר כֵּן אֶלָּא תְּסַלֵּק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אַתְּ שְׁאִיל לָהּ. כַּד סְלַק שְׁמַע הָדָא דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ סְאָה שֶׁנָּֽפְלָה לְתוֹךְ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע חוּלִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רִבִּי יוֹחָנָן וְאוֹתָהּ סְאָה הִיא פוֹטֶרֶת אֶת הַכֹּל. וְכִי עִיגּוּל בְּעִיגּוּלִין דָּבָר בָּרִיא שֶׁתְּרוּמָה עָֽלְתָה בְיָדוֹ וְאַתְּ אָמַר קַל הוּא וְאַף הָכָא קַל הוּא. וִיתִיבִינֵיהּ שַׁנְייָא בְעִיגּוּלִין שֶׁכְּבָר בָּֽטְלוּ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ חִטִּין בְחִטִּין טוֹחֵן וּמַתִּיר.
Traduction
Les paroles d’autres rabbins contestent l’avis que R. Yohanan vient d’émettre (145)Cf. ci-aprs, (Halla 1, 5) ( 57d).. Ainsi Cahana demanda à Samuel: ne semble-t-il pas que dans le mélange interdit dont traite notre Mishna (au sujet de la Halla) la majeure partie est de l’oblation? C’est aussi mon avis, lui dit-il; seulement, lorsque tu te rendras en Palestine, tu t’informeras. Lorsque Cahana s’y rendit, il entendit dire par R. Yossé au nom de R. Yohanan que si même un saa se mêle à 99 autres semblables, le tout devient profane. Sur quoi, R. Abahou dit que R. Simon b. Lakish répliqua à R. Yohanan: se peut-il que ce saa rende le tout non susceptible de divers droits? Or, lorsqu’un gâteau rond de figues se trouve parmi d’autres de ce genre, il est clair que l’on a pris en mains l’oblation, et pourtant on la déclare annulée; il en sera donc de même pour le présent cas de mélange. On pouvait toutefois objecter que la différence consiste en ce que déjà le gâteau rond d’oblation était annulé avant le mélange (par la majeure quantité), tandis qu’il n’en est pas de même pour le cas précité du mélange de profane, avec la Halla; donc, il ne se préoccupe pas de la question d’annulation par la majorité et conteste l’avis de R. Yohanan. – R. Yona et R. Yossé disent tous deux au nom de R. Zeira que même deux espèces de froment (146)P. ex. une sorte claire et une sorte foncŽe (ci-dessus, 2, 4). mêlées (dont l’oblation a un caractère plus grave) peuvent être moulues ensemble, et par leur mélange le sacré est annulé.
Pnei Moshe non traduit
מילתיהון דרבנן. דלקמן פליגא על כל הא דאמרי דמקלינן בדימוע דמתני' דכהנא שאל לשמואל לא מסתברא הוא דהדין מדומע דתנינן הכא במתני' שרובה תרומה מיירי כלומר שנפל הרבה של תרומה לתוכן דלא דמי לשאר מדומע דכל החולין שנפלה לתוכן אית בהו ספק תרומה בכל אחת ואחת אבל הכא ניכרין הן הלבנות שהן של חולין וכן אם נפלה לבנה של תרומה השחורות הן ודאי של חולין:
א''ל ואנא סבר כן. דאיכא צד קולא בדימוע דמתני' אלא כשתסלק לארעא דישראל את שאיל לה מה ר' יוחנן אומר בדבר זה:
כד סלק שמע דאמר ר' יוסי בשם [ר' יוחנן] דאפי' סאה. של תרומה מהן שנפל לתוך צ''ט של חולין צריך להעלותה כשאר דין מדומע של תרומה לר' יהושע:
כך משיב רשב''ל את ר' יוחנן. לדידך דאמרת אפי' סאה לתוך צ''ט א''כ קשיא ואותה הסאה כשמעלה אותה היא פוטרת ומתרת את הכל בתמיה הא כיון דמדמית לה לשאר המדומע צריך מאה ועוד לר' יהושע:
וכי עיגול בעיגולין. תשובת ר' יוחנן לר''ל היא ומאי אמרת בעיגולין דמתני' לר' יהושע דנמי סתמא קאמר דגדולים וקטנים מעלין זה את זה והרי כל עיגול בפ''ט הוא ואין כאן ועוד יותר על מאה וכי דבר ברי הוא דכשמעלה אחת מהן שאותה של תרומה עלתה בידו והשאר הכל של חולין הן ואפ''ה את אמר שעולה משום דקל הוא שהקילו בדמוע דמתני' לענין זה ואף הכא נמי בסאה תאנים של תרומה שנפלה לתוך צ''ט של חולין קל הוא שהקילו שאף על פי שאין כאן ועוד יותר על מאה אותה סאה כשמעלה אותה פוטרת את הכל:
ויתיביניה. הש''ס קאמר לה דמ''ט לא השיב לו ר''ל שנייא היא בעיגולין שכבר בטלו כשנדרסו הדבילות בעיגול ואין כאן תרומה בעין אבל סאה תאנים של תרומה התאנים הן בעין:
אפי' חטין בחטין. שנפלו חטין של תרומה לתוך של חולין טוחן את הכל והן נבללות ומתיר אותן דס''ל דאין כאן משום מבטל איסור לכתחילה הואיל ואיסור דימוע מדרבנן הוא דמדאורייתא חד בתרי בטל:
Troumot
Daf 23a
23a הָיוּ לְפָנָיו עֶשְׂרִים תְּאֵינִים וְנָֽפְלָה אַחַת לְתוֹכָן וְאָֽבְדָה אַחַת לְתוֹכָן וְאָֽבְדָה אַחַת מֵהֶן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר סְפֵיקוֹ בָטֵל בְּרוֹב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כּוּלָּן נַעֲשׂוּ הוֹכִיחַ. מוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם תָּרַם מֵהֶן עַל מָקוֹם אַחֵר אוֹ שֶׁרִיבָה מִמָּקוֹם אַחֵר עֲלֵיהֶן שֶׁסְּפֵיקָן בָּטֵל בְּרוֹב.
Traduction
Si l’on avait devant soi 20 figues et qu’il en tombe une sacrée, puis l’une d’elles se perd, on admet, selon R. Simon b. Lakish, qu’en raison du doute la figue sacrée soit celle qui est perdue, et le tout s’annule dans la majorité; selon R. Yohanan, au contraire, chacune d’elles p eut représenter la sacrée, et il n’y a pas d’annulation. Celui-ci reconnaît que si l’on a ajouté ces produits à un autre tas de façon à former une majorité absorbante, ou si, à l’inverse, on a complété ce que l’on a devant soi, de façon à former aussi une majorité contraire, le tout s’annule et devient profane en raison du doute
Pnei Moshe non traduit
היו לפניו עשרים תאנים. של חולין ונפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן:
לתוכן. כלומר ועוד נפלה אחת לתוכן ואבדה אחת מהן וכלומר אפי' נפלה וחזר ונפלה הרבה פעמים:
רשב''ל אמר ספיקו בטל ברוב. כלומר הספק שיש כאן דלא ידעינן אם של תרומה היא שאבדה או של חולין והלכך הולכין להקל ובטל ברוב ולהכי קאמר נפלה והדר ונפלה לאשמעינן דבכל זמן הולכין להקל אפי' נפלה לתוכן כמה פעמים ובכל פעם אבדה אחת מהן כל היכא שנשאר רוב נגד אותה שאבדה חולין להקל דאף דאיכא ספיקא שמא של תרומה קיימת היא בטילה ברוב:
ר' יוחנן אומר כולן נעשו הוכיח. בתמיה ואם נפלה וחזרה ונפלה תרומה לתוכן כמה וכמה פעמים וכי על כולן תאמר שנעשו הוכיח לומר דאותה של תרומה היא שאבדה הא איכא נמי למיחש דשמא אותן כולן שאבדו של חולין היו ואותן שהן קיימין הכל תרומה הן או עד שלא יהיה כאן רוב לבטל את התרומה:
מודה ר' יוחנן שאם תרם מהן על מקום אחר. כלומר ממקום אחר תרם הספק מהן. א''נ דאיירי כאן בעשרים תאנים של טבל שנפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן וחזרה ונפלה וכו' והשתא שייך שפיר שאם תרם מהן על מקום אחר לפי שהן טבל אלא דהספק של תרומה יש בהן והואיל ותרם תלינן להקל דהספק תרומה בטילה ברוב ואותה תרומה שתרם הויא תרומה:
או שריבה ממקום אחר עליהן. בזה ג''כ תולין להקל וספיקן של תרומה בטל ברוב שריבה עליהן ממקום אחר:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת וְנִתְפַּתְּחוּ. מֵאָה מוּתָּרוֹת וַחֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיִּתְפַּתְּחוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר אֶלָּא לִכְשֶׁיִּתְפַּתְּחוּ הָא לְכַתְּחִילָּה אָסוּר.
Traduction
. R. Simon b. Lakish dit au nom de R. Oshia: si, en ayant devant soi 150 tonneaux fermés (qui, en raison de leur valeur, ne peuvent jamais être annulés) et que cent d’entre eux ont été ouverts, puis un tonneau d’oblation a été mêlé avec eux, par erreur, on prélève l’équivalent de l’oblation, et les cent peuvent redevenir profanes, non les 50 fermés qui restent interdits (en raison de leur valeur distincte); le reste redeviendra libre lorsque les tonneaux seront ouverts (et perdent leur valeur individuelle). Cette annulation partielle, dit R. Zeira, n’est effective que si les tonneaux se trouvent ouverts par mégarde; mais il n’est pas permis de les ouvrir sciemment, dans le but d’obtenir l’annulation.
Pnei Moshe non traduit
היו לפניו מאה וחמשים חביות. ונתערבה של תרומה ביניהן והן סתומות וקיי''ל דחביות סתומות אינן בטילות כדתנן לקמן בפ''ג דערלה:
ונתפתחו מאה. מהן מותרות כלומר אם נוטל מכל א' כשיעור דימוע דרואין אנו כמו אם נדמע בהן התרומה ומותרות בכך או שנוטל מהן כדי דימוע חבית אחת והרי יש בהן כדי להעלות כדין מדומע של תרומה:
וחמשים. נשארו אסורות דאפשר שנתערבה באלו החמשים ואינה בטלה כדין חביות סתומות:
והשאר. כלומר ואותן שאר החמשים לכשיתפתחו מותרות ומשום דקשיא פשיטא דמותרות אם יטול מהן כדי דימוע ומאי קמ''ל בזה דקאמר והשאר וכו' לפיכך מפרש ר' זעירא דלדיוקא נקט לה דלא אמר אלא לכשיתפתחו מאליהן הא לכתחילה אסור לפתוח אותן:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי פְדָיָה תְּרוּמָה אוֹסֶרֶת בְּוַודַּייָהּ בְּמֵאָה וּסְפֵיקָהּ בַּחֲמִּשִּׁים. הָא שִׁשִּׁים לֹא שִׁבְעִים לֹא עַד חֲמִּשִּׁים צְרִיכָה רוֹב מִכָּן וָאֵילַךְ אֵינָהּ צְרִיכָה רוֹב.
Traduction
– R. Zeira dit au nom de R. Pidia: l’oblation certaine rend interdit l’ensemble auquel elle se mêle (et dont l’une est perdue), jusqu’à cent parts équivalentes; et l’oblation douteuse reste interdite jusqu’à 50 parts égales (au-delà) de ce nombre, l’annulation a lieu). Est-ce à dire que, parmi 60 ou 70 parts, le mélange n’est pas interdit (ne peut-on pas aussi admettre qu’en dépit de la pièce perdue, celle qui est sacrée est restée)? On veut dire seulement que, jusqu’à 50 parts d’équivalent, la partie sacrée devra être annulée par une majorité prise en dehors; mais, au-delà de ce nombre, il n’est plus besoin d’annulation par la quantité augmentative, ou absorbante.
Pnei Moshe non traduit
תרומה אוסרת בוודייה במאה. אם ודאה תרומה נפלה לתוך החולין אוסרת במאה עד שיהו אחד ומאה כדין מדומע דתרומה:
וספיקה בחמשים. קס''ד דה''ק אם ספק תרומה היא אוסרת עד חמשים ותו לא והיינו דמתמה הא ששים לא שבעים לא בתמיה וכן קשיא ליה נמי על יותר אם נפלה ליותר מכאן עד א' ומאה וכלומר ואמאי לא ניחוש נמי בספיקה שיהא ספק איסור תרומה עד מאה ואחד:
ומשני דה''ק עד חמשים צריכה רוב. כלומר ודאי דחיישינן נמי לספיקה אלא דהכי הוא דמחלקינן בין ודאי לספיקה דבודאה אוסרת לעולם בנפלה למאה ולא מהני אם אח''כ מביא ממקום אחר ומרבה עליהן אבל ספיקה כך הוא הדין דאם נפלה לתוך החולין עד חמשים צריכה רוב ממקום אחר ומרבה עליהן עד שמעלה אותה באחדומאה:
מכאן ואילך. אם נפלה לתוך חמשים ואחד של חולין אינה צריכה רוב ממקום אחר:
אָמַר רִבִּי חוּנָא כֵּינִי מַתְנִיתָא עִיגּוּלֵי דְבֵילָה הַגְּדוֹלִים מַעֲלִין אֶת הַקְּטַנִּים בְּמִשְׁקָל וּקְטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים בְּמִנְייָן.
Traduction
R. Houna dit comment il faut entendre notre Mishna (147)Cf. ci-aprs, (Orla 3, 1) ( 62d, fin)., les grands gâteaux de figues sont joints aux petits et en annulent un par le poids (de sorte que 25 grands valant 50 petits, suffisent pour former ensemble cent parts et annuler un petit), et les petits sont joints aux grands pour annuler un tel par le nombre (il faut alors 50 grands pour avoir ensemble cent).
Pnei Moshe non traduit
כיני מתני'. כן צריך לפרש המתני' עיגולי דבילה הגדולים וכו' כדפרישית במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source