רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְדִבְרֵי רִבִּי. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם דְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי הִיא. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי וַחֲבֵירָיו הֲלָכָה כְרִבִּי. וְאָמַר רִבִּי יוֹנָה וַאֲפִילוּ אֵצֶל רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם אָבִיו וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוֹסֵי וַחֲבֵירָיו הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי מְחֲבֵירָיו דְּלֹא תִיסְבּוֹר לְמֵימָר אוּף הָכָא כֵן לָכֵן צְרִיכָה מֵימַר הֲלָכָה כְרִבִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וא''ר יוסי. הוא אמורא בשם ר' יוחנן דר' יוסי וחביריו הלכה כר' יוסי מחביריו דהשתא לא תסבור למימר אוף הכא כן והל' כר' יוסי לגבי רבי לכך צריכא מימר הכא הלכה כרבי:
א''ל בגין דתני לה ר' ישמעאל בר' יוסי בשם אביו. ברישא דהתוספתא דהכי איתא בפ''ד ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו תורמין יין על החומץ ואין תורמין חומץ על היין ועלה גריס התם רבי אומר יין וחומץ שני מינין:
ר' חייא בשם ר' יוחנן. לא קאמר הכי אלא דה''ק ר' יוחנן דרבי היא מתני' דקתני התורם חבית של יין ונמצאת חומץ וכו' אינה תרומה אתיא כרבי דקסבר יין וחומץ שני מינין הן אבל לא קאמר בהדיא הלכה כרבי:
הלכה כדברי רבי. ארבי דתוספתא קאי והובא לעיל ספ''ב רבי אומר יין וחומץ שני מינין הן:
ר' בא בר כהן. הקשה לפני ר' יוסי אהאי לישנא משמיה דר' יוחנן דקאמר הלכה כדברי רבי ולמאי אצטריך ליה הכא לומר כן הא כבר שמעינן לה מיניה דלא כן א''ר חייא בשם ר' יוחנן הלכה כרבי מחביריו בכל מקום וא''ר יונה וכו' ואפי' ראב''ש דגדול ממנו חולק עליו הלכה כרבי:
תָּרַם חָבִית וְנִמְצֵאת מְגוּלָּה. אֲבַטִּיחַ וְנִמְצֵאת נָקוּר תְּרוּמָה וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם. רִבִּי יוּדָן בַּר פָּזִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי 15a לֹא אָֽסְרוּ אֶלָּא נָקוּר הָא לְכַתְּחִילָּה אָסוּר לִתְרוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נוֹקֵר. אָמַר לֵיהּ יוֹדֵעַ הוּא אִם הִטִּיל בּוֹ אִירֶס. חֲבֵירַיָּא בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַה בֵינָהּ לְטָמֵא אָמַר לוֹן טָמֵא בְּעֵינוֹ הוּא שֶׁגָּֽרְמָה טוּמְאָה. בְּרַם הָכָא עָפָר הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תרם חבית. בהתוספתא שם:
ונמצאת מגולה. ואסור לשתותה וכן אבטיח ונמצא נקור שיש בו נקב ויש לחוש שמא נקר הנחש והטיל בו ארס:
לא אמרו אלא נקור. דוקא אם כבר תרם ואח''כ נמצא נקור הא לכתחילה אסור לתרום מן הנקור:
לא מסתברא. הוא דבכה''ג הוא דאמרו דלכתחילה לא יתרום בשראו את הנחש נוקר בו וא''ל יודע הוא אם הטיל בו ארס בדרך תמיהה כלומר ואף אם ראוהו נוקר בו וכי יודע הוא שהטיל בו ארס ואפי' הכי אמרת דחיישת לה אם כן אף בשלא ראינוהו נוקר חיישינן שמא נקר בו והטיל את הארס:
מה בינה לטמא. אמתני' דאבטיח וקישות וכן אברייתא דמצאו נקור פריך מה בין זה לבין טמא דתנן בפ' דלעיל דאם תרם בשוגג מן הטמא על הטהור תרומתו תרומה וא''צ לחזור ולתרום ואמאי הכא יחזור ויתרום:
א''ל טמא בעינו הוא שגרמה טומאה. כלומר שאני התם שהרי בעינו הוא ולא נתקלקל כלום אלא שטומאה גרמה לו דלא חזי לאכילה ואכתי להסקה חזיא אבל הכא כיון שנמצאת מרה או סרוח או נקור עפר בעלמא הוא ואינו ראוי לכלום:
רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יְהוּדָה הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה שֶׁהֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי בָּא בַּר יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוּדָה הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה. וּמִינָהּ אַתְּ שְׁמַע רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' בא וכו'. קאמר דבהדיא קא''ר יוחנן הכי ר''מ ור''ש וכו' ואצ''ל ר''מ ורבי יהודה ור''ש הלכה כר' יהודה. כלומר דבין ר''מ ור' יהודה ובין ר''ש ור' יהודה הלכה כר' יהודה והשתא מינה את שמע דבהדיא קא''ר יוחנן הכי ר' יהודה ור''מ הלכה כר' יהודה כצ''ל:
ר' זעירא ר' יעקב וכו' ואצ''ל ר''מ ור''י שהלכה כר' יהודה. אע''ג דלא נשמע בהדיא לגבי ר''מ מכל מקום אם הלכה כר''ש לגבי ר''מ והלכה כר' יהודה לגבי ר''ש אם כן מכ''ש שהלכה כר' יהודה לגבי ר''מ:
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶה נוֹתֵן שְׁתֵּיהֶן לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן נוֹתֵן לוֹ דְמֵי אַחַת מֵהֶן. אֵי זוֹ מֵהֶן נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי גְדוֹלָה אוֹ דְמֵי קְטַנָּה. מִן מַה דְתַנִּינָן מְדַמְּעוֹת כִּקְטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן. הָדָא אָֽמְרָה דְּמֵי גְדוֹלָה נוֹתֵן לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיצד הוא עושה וכו'. ובעי הש''ס נותן לו דמי הגדולה או דמי קטנה וקאמר ממה הן דתנינן מדמעות בקטנה שבשתיהן ולא משערינן בהראשונה שהיא הגדולה אלמא לקולא אזלינן הדא אמרה דמי גדולה נותן לו הכהן והקטנה דאזלינן בתרה היא שנותן להכהן בעד התרומה:
משנה: הַשּׁוּתָפִין שֶׁתָּֽרְמוּ זֶה אַחַר זֶה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶן תְּרוּמָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים תְּרוּמַת הָרִאשׁוֹן תְּרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר אִם תָּרַם הָרִאשׁוֹן כְּשִׁיעוּר אֵין תְּרוּמַת הַשֵּׁינִי תְּרוּמָה וְאִם לֹא תָרַם הָרִאשׁוֹן כְּשִׁיעוּר תְּרוּמַת הַשֵּׁינִי תְּרוּמָה. בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא דִבֵּר אֲבָל הִרְשָׁה אֶת בֶּן בֵּיתוֹ אוֹ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת שִׁפְחָתוֹ לִתְרוֹם תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. בִּיטֵּל אִם עַד שֶׁלֹּא תָרַם בִּיטֵּל אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. אִם מִשֶּׁתָּרַם בִּיטֵּל תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. הַפּוֹעֲלִין אֵין לָהֶן רְשׁוּת לִתְרוֹם חוּץ מִן הַדְּרוֹכוֹת שֶׁהֵן מְטַמְּאִין אֶת הַגַּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הפועלים. שעושין מלאכתו של בעה''ב אין להן רשות לתרום חוץ מן הדרוכות. כלומר אם במלאכת דריכות ענבים בגת הן עושין יש להן רשות לתרום לפי שהן מטמאין את הגת דתנינן בתוספתא דטהרות פ' י''א מאימתי ענבים מטמאין טומאת אוכלין משיהלכו בהן שתי וערב בדריכה מקבלין טומאה וכדאמרינן נמי הכא בגמ' הלכך בעה''ב זה סומך עליהן שהרי הן יכולין לטמא את הגת משידרכו בה שתי וערב ואם סומך עליהן לענין טהרה שלא יטמאו את הגת סומך עליהן גם לענין תרומה והוי כאילו נתן להם רשות לתרום ותרומתן תרומה א''נ דודאי ניחא ליה לבעה''ב שיתרמו קודם שידרכו דשמא יארע להן איזה טומאה אח''כ ויטמאו את הגת ולפיכך תרומתן תרומה:
ביטל. אם לאחר שעשאו שליח לתרום ביטל שליחותו:
בשלא דיבר. זה הכל מיירי שלא אמר אחד לחבירו בפירוש לתרום אבל אם הרשה לו לתרום או לבן ביתו או לעבדו ולשפחתו תרומתו תרומה ומשום סיפא נקט לה:
מתני' בד''א. הא דתנינן במתני' דלעיל דחיישינן לתרומה שלא ברשות וכדמחלק ר' יוסי אליבא דחכמים בין אם תרם הראשון כשיעור או לא:
אם תרם הראשון כשיעור. כלומר כשיעור שרגיל חבירו לתרום ותרם הוא עכשיו כשיעור הזה אין תרומת השני תרומה דבזה יכול הראשון למחות ביד והשני על תרומתו מכיון שכבר תרם הוא וכשיעור שרגיל גם זה לתרום ואם לא תרם הראשון כשיעור שרגיל חבירו לתרום אינו יכול למחות על תרומת השני לפי שאין תרומתו שתרם הוא עולה לשיעור תרומת חבירו והלכך אף תרומת השני תרומה כך הוא המסקנא למאי דקאמר בגמרא לחד פירושא ודברי ר' יוסי כסברת חכמים היא וכך היא הלכה:
ר''ע אומר תרומת שניהן תרומה. בגמ' מוקי לה דמיירי בסתם שותפין שאין ידוע אם מקפידין זה על זה והלכך ס''ל לר''ע דאמרינן מסתמא כל אחד מתרצה במה שעושה חבירו ומכיון שלא ידעו זה מזה וכל אחד תרם לרצונו תרומת שניהן תרומה היא וחכמ ם ס''ל דלא אמרינן דמסתמא יתרצה הראשון במה שחזר ותרם חבירו והלכך תרומת הראשון ודאי תרומה היא דהא לתרום פעם אחת עכ''פ צריכין הן ולא סגי בלאו הכי אבל תרומת השני אינה תרומה דהראשון יכול הוא למחות על תרומתו מאחר שכבר נתרמה התרומה מהכרי הזה:
מתני' השותפין שתרמו זה אחר זה. שלאחר שתרם א' מהן והשני לא ידע מזה חזר ותרם:
הלכה: 15b מַה נָן קַייָמִין אִם בְּמַמְחִין אַף רִבִּי עֲקִיבָה מוֹדֵי וְאִם בְּשֶׁאֵינָן מַמְחִין אוּף רַבָּנִין מוֹדִייִן. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בִּסְתָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר סְתָמָן אֵינָן מַמְחִין וְרַבָּנִין אָֽמְרִין סְתָמָן מַמְחִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מה אנן קיימין. במתני':
אם בממחין. כלו' בשידוע שהן ממחין ומקפידין זע''ז בכל דבר שייעשה ברצון שניהם אם כן בזה לא הוי פליג ר''ע ואף הוא יודה לחכמים דתרומת הראשון תרומה היא דהא ודאי חדא תרומה צריכה ולא סגי בלא''ה והראשון שתרם לא היה צריך ליטול רשות מחבירו משום שבזה ודאי לא יקפיד השני שעכ''פ צריכין הן לתרום אלא דתרומת השני לא הויא תרומה כלל שהרי ראה שחסר מן הכרי ממה שהיה והו''ל למישאליה להראשון אם זה שנחסר מחמת התרומה הוא שכבר תרם ממנו ולא היה לו לתרום בלתי ידיעת חבירו ובהא לכ''ע תרומת השני אינה תרומה:
ואם בשאינן ממתין. שידוע הוא שאין מוחין ומקפידין זה על זה כ''א כל אחד מתרצה במה שעושה חבירו א''כ בזה אוף רבנן מודין לר''ע דתרומת שניהם תרומה היא דמכיון שהשני יודע שחבירו מתרצה בכל מה שעושה לא היה צריך לו לשאול אם כבר תרם או זה שנחסר מחמת דבר אחר הוא משום דסמכה דעתיה דאף אם תרם חבירו מ''מ יתרצה ג''כ למה שאני תורם וכיון שכן חלה שם תרומה גם על מה שתרם השני לכ''ע:
אלא כי אנן קיימין. לפלוגתייהו בסתם שאינו ידוע אם הן מקפידין זה על זה או לא דר''ע סבר סתם שותפין אינם ממחין זה על זה וסמכה דעתיה דהשני שיתרצה הראשון גם לתרומתו אפי' אם כבר תרם הוא וחכמים סברי דסתמן כממחין זה על זה והלכך תרומת הראשון מיהת תרומה היא לכ''ע כדאמרן דעל תרומה חדא אינן צריכין לטול רשות זה מזה והשני הוא דהיה צריך לשאול לחבירו מאחר שראה שנחסר מן הכרי דשמא כבר תרם חבירו ולא יתרצה על מה שיתרום עוד ולא הויא תרומתו תרומה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source