Troumot
Daf 11a
תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָן בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁהִיא צְרִיכָה לִתְרוֹם מִן הַמּוּקָּף. אֲבָל בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים שָׁלוֹם הֵם. הָיָה תוֹרֵם תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאַחַת אֵינוֹ שָׁלוֹם. יְהוּדָה בְּרִבִּי אוֹמֵר לֹא עָֽלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל זֶה לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה לְהַקְדִּים תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לִתְרוּמָה גְדוֹלָה. מָתִיב רִבִּי בָּא בַר מָמָל וְהָא תַנִּינָן אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁתָּרַם וְאָמַר לֹא עָֽלְתָה עַל דַּעְתּוֹ לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. אָמַר רִבִּי בָּא בַר 11a מָמָל אִם אָמַר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת מַבְרִיחוֹ מִן הַקַּלָּה וּמַכְנִיסוֹ לַחֲמוּרָה. טֵבֵל בַּעֲוֹן מִיתָה. טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַטָּהוֹר בַּעֲשֵׂה.
Traduction
On a enseigné que R. Judan dit (73)Tossefta, mme traitŽ, 2: ce n’est vrai que pour la grande oblation sacerdotale, parce qu’il faut la prélever sur tous les fruits qui sont en contact immédiat avec elle; mais, pour l’oblation de la dîme que l’on peut prélever de n’importe où, si même les autres accidents surviennent, on considère le tonneau monté comme arrivé saint et sauf; mais si l’on prélève simultanément la grande oblation et celle de la dîme, le tonneau n’est pas déclaré sain et sauf (même pour l’oblation de la dîme, comme pour la grande). Juda b. Rabbi dit au contraire que lorsqu’on a prélevé les deux oblations ensemble, l’opération est nulle, parce qu’on ne saurait supposer que celui qui agit ainsi avait eu l’intention de transgresser un précepte biblique et de prélever l’oblation de la dîme avec la grande oblation. R. Aba bar Mamal fit une objection contre notre Mishna (admettant la validité de l’oblation prélevée par erreur): puisque l’on a enseigné qu’il est interdit de prélever des fruits impurs pour libérer ceux qui sont purs, admettons l’hypothèse qu’un tel prélèvement a eu lieu par erreur; et si l’on dit n’avoir jamais eu l’intention d’agir mal et de transgresser un précepte biblique, l’opération est nulle (sans l’avoir spécifiée); donc, pourquoi notre Mishna l’admet-elle? R. Aba b. Mamal répond lui-même à son objection: si l’on s’exprimait ainsi et l’on comparait notre Mishna à celle où il est question de l’oblation prise dans la cuve, on se trouverait vouloir éviter une consommation d’impureté moins grave que la transgression de manger ce qui n’est pas rédimé; cette dernière est punissable de la peine capitale pour le simple israélite qui, croyant avoir opéré le prélèvement, aurait accompli un acte nul; tandis que s’il arrivait à un cohen pur de manger un fruit impur, il n’aurait fait que transgresser un précepte affirmatif (n’entraînant pas de peine aussi grave).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דסוף פ''ב דטבול יום והגי' נשתבשה שם במקצת וגי' דהכא עקרית:
בד''א. דלהת''ק צריך מיהת שתעלה בשלום מן השבר ומן השפיכה בתרומה גדולה לפי שהיא צריכה ליתרם מן המוקף הלכך אמרינן דודאי דעתו היה להתנות שלא תשבר ולא תשפך שלא יצטרך להשלים ממקום אחר ושלא מן המוקף אבל בתרומת מעשר כיון שהיא נטלת אף שלא מן המוקף אפי' שאר כל הדברים שלום הם כלומר אפי' נשברה או נשפכה במקצת ה''ז כמו שעלתה שלום ולכשעלתה נתקיים תנאו והויא תרומת מעשר ומכ''ש אם נטמאת:
היה תורם תרומה ותרומת מעשר כאחת אינה שלום. אם כשברה או נשפכה דכיון דלא נתקיים התנאי גבי תרומה גדולה לא נתקיים ג''כ לענין תרומת מעשר:
יהודה ברבי אומר וכו'. טעמא הוא דמסיק דלא תימר אמאי לא חיישינן שמא היה בדעתו להפריש התרומת מעשר מקודם לתרומה גדולה א''כ לא שייך כאן מיגו דלא נתקיים התנאי לגבי תרומה גדולה לא נתקיים גם לגבי תרו''מ דהא עכשיו תרו''מ קודמת היא ולפיכך קאמר דלהא לא חיישינן מפני שבודאי לא עלתה על דעתו של זה לעבור על ד''ת שהרי המקדים מעשר ותרומת מעשר לתרומה גדולה עובר בלא תעשה הוא כדתנן לקמן בפ''ג שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר:
מתיב ר' בא בר ממל והא תנינן וכו'. דבשוגג תרומתו תרומה הגע עצמך אם אמרת לא עלתה על דעתו לעבור על ד''ת א''כ אפי' תרם לא ליהוי תרומה דאימר נמי לא עלתה על דעתו של זה לעבור על ד''ת שהרי התורה צותה לתרום מן הטהור כדיליף מדכתיב לאהרן הכהן עשה שינתנו לאהרן הכהן בכהונתו שראוי לו כשהוא טהור ובכהונתו ונימא דאילו היה יודע זה שהוא טמא לא היה תורם ממנו:
א''ר בא בר ממל. לפי הגירסא דר' בא בר ממל מתיב לה היה צריך לגרוס כאן לאמורא אחר ולפי גירסת הספר אמרינן איהו מותיב ואיהו מפרק לה דלא מצית אמרת הכי במתני' דלא ליהוי תרומה מהאי טעמא דאם אתה אומר כן נמצא את מבריחו מן הקלה ומכניסו לחמורה שהרי התורה לא הקפידה לתרום מן הטהור אלא לכתחילה ובדיעבד הויא תרומה ואם את אומר דלא ליהוי תרומה א''כ מכניסו אתה לעון טבל שהוא במיתה ומבריחו מן הקלה ואומר דכיון שהוא טמא לא חלה עליו שם תרומה וטהור שאכל את הטמא בעשה כצ''ל וגי' הדפוס טעות הוא שהרי אין כאן טמא שאכל את הטהור ועוד דטמא שאכל את הטהור ג''כ בעון מיתה אלא כדאמרן וכלומר דכשאתה מחמיר לומר דאף בדיעבד לא ליהוי תרומה מטעמא דטמאה היא והרי אף אם יאכלנה הטהור אין כאן אלא עשה דטהור שאכל את הטמא הוא:
תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אִם תָּרַם מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְמֵזִיד מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. רִבִּי פִינְחָס בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא כְּדוֹן כְּסָבוּר בָּהֶן שֶׁהֵן טְהוֹרִין וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהֵן טְמֵיאִין וְסָבַר שֶׁמּוּתָּר לִתְרוֹם מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. אָמַר לֵיהּ יְאוּת רִבִּי סָבַר כְּרִבִּי יוּדָה בְּרַם כְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא הָדָא הִיא הָדָא.
Traduction
En effet, on a enseigné au nom de R. Yossé (74)Cf. Menahot 25b.: lorsqu’on a prélevé de l’impur pour libérer le pur, que ce soit volontairement ou non, l’opération accomplie est valable. R. Pinhas demanda en présence de R. Yossé: maintenant on sait que (selon R. Juda), au cas où par oubli on suppose ces fruits à l’état de pureté, l’acte est nul; mais quelle est la règle si l’on sait que ces fruits sont impurs et qu’on suppose seulement pouvoir opérer en prélevant des fruits impurs pour libérer les purs? On voit à ta question, lui répliqua R. Yossé, que tu partages l’avis de R. Juda;mais selon moi (R. Yossé), il importe peu que ce soit par oubli, ou par supposition erronée d’autorisation; c’est en tous cas un acte valable.
Pnei Moshe non traduit
תני בשם ר' יוסי וכו'. בתוספתא פ''ג והובאה לעיל בפ''ק בהלכה ד':
בעא קומי ר' יסא. האי שוגג דמתני' דפליג ר' יהודה וקאמר דאם היה יודע בו בתחלה אפי' הוא עכשיו שוגג לא עשה כלום והיכי דמי אם נימא דעד כאן דוקא כסבור עכשיו בהן שהן טהורין כגון ששכח או כיוצא בזה:
והיה יודע. כלומר אבל אם היה יודע גם עכשיו שהן טמאין אלא דכסבר שמותר לתרום מן הטמא על הטהור מהו אם בכה''ג ג''כ פליג ר' יהודה ואומר דשוגג כזה נמי כמזיד הוא:
א''ל יאות רבי סבר כר' יודה. כלומר שפיר אזלא שמעתתך למאי שאתה מסתפק אליביה דר' יודא ויאות הוה אם רבי דהביא במתני' דברי ר' יהודה הוה סבר כר' יודא ברם דכר' יוסי בתוספתא היא הדא היא הדא הכל אחת היא דהא ס''ל דלעולם מה שעשה עשוי ומדבריך נראה דאתה מסתפק אליבא דר' יודא דס''ל דהואיל ורבי לא הביא דברי ר' יוסי והביא דברי ר' יודא ש''מ דרבי סבר כר' יודא:
Troumot
Daf 11b
מַתְנִיתָא בְּכֵלִים גְּדוֹלִים אֲבָל בְּכֵלִים קְטַנִּים מַעֲרִים עֲלֵיהֶן וּמַטְבִּילָן. וְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה מְמַלֵּא הוּא אָדָם כֵּלִי טָמֵא מִן הַבּוֹר וּמַעֲרִים עָלָיו וּמַטְבִּילוֹ. וְתַנֵּי נָפַל דְּלָייוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר נָפַל כֵּלָיו לְתוֹךְ הַבּוֹר מַעֲרִים עֲלֵיהֶן וּמַטְבִּילָן. תְּרֵין אֲמוֹרִין חַד אָמַר בְכֵלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בְּאַב הַטּוּמְאָה. 11b וְחָרֵינָה אָמַר בְכֵלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בִּוְולַד הַטּוּמְאָה. מָתִיב מָאן דְּאָמַר בִּוְולַד הַטּוּמְאָה לְמָאן דְּאָמַר בְּאַב הַטּוּמְאָה וַאֲפִילוּ בְחוֹל טָעוּן הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. אָמַר לֵיהּ בְּרוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן חוּלִין בְּטָהֳרָה.
Traduction
La Mishna parle de grands vases (77)Cf. mme sŽrie, (Shabat 2, 7) ( 5b, bas), et Betsa, 2, 2 ( 61b), o tout ce passage est reproduit.;mais, pour de petits vases, on peut agir par ruse (les tremper comme si l’on en buvait) et leur faire prendre de cette façon détournée un bain de purification. De même, R. Oshia enseigne que l’on peut aussi (pour les grands vases) remplir d’eau le vase impur qui se trouve déjà dans le puits, afin de le purifier de cette façon détournée. On enseigne encore: lorsque le seau (impur) ou un vase est tombé dans le puits, on peut l’emplir complètement d’eau (puisqu’il y est déjà) et le purifier de cette façon détournée. Il y a à ce sujet divergence d’avis entre deux rabbins: l’un dit qu’il s’agit de vases devenus impurs au 1er degré; l’autre qu’il s’agit de vases devenus impurs au 2e degré (par contact d’un autre devenu impur). Ce dernier objecta au premier: selon toi (s’il s’agit d’une impureté de 1er ordre) est-ce que, même en semaine, il ne faut pas attendre que le soleil se soit couché à la suite du bain, avant de s’en servir (78)Comment donc se fait-il qu'au cas o l'acte est involontaire, il est permis d'en profiterÊ?? C’est qu’il s’agit ici du cas, répondit-il, où l’on veut seulement se servir d’objets profanes à l’état pur (alors, le cohen purifié du jour, teboul yom, peut en manger).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא בכלים גדולים. גרסי' להא לקמן ס''פ במה מדליקין ובפ''ב דביצה בהלכה ב' והתם היא דשייכא ואיידי דאיירי במתני' מטבילת כלים מייתי לה הכא דתנן שם חל י''ט להיות אחר שבת בש''א מטבילין את הכל מלפני השבת ובה''א כלים מלפני השבת ואדם בשבת ועלה קאמר מתני' דלדברי הכל אין מטבילין כלים בשבת ובי''ט בכלים גדולים מיירי שאין דרך לשאוב בהן מים מן הבור ונראה הוא שלהטביל מטומאתן נתכוין אבל בכלים קטנים שדרך לשאוב בהן מים מערים עליהן לשאוב מים בתוכן ובין כך מטבילן מטומאתן:
ותני ר' הושעיא כן ממלא הוא אדם. בתוך כלי טמא מים מן הבור ומערים עליו בכך ומטבילו:
ותני. עוד בברייתא אחת כן נפל דליו או כליו בתוך הבור מערים עליהן ואומר שרוצה להעלותן ובתוך כך אם טמאין הן מטבילן מטומאתן:
תרין אמורין. פליגי באוקמתא דמתני' חד מוקי לה בכלים שנטמאו באב הטומאה וקס''ד השתא דה''ט דהואיל וטומאה דמדאורייתא היא וצריכה הערב שמש לפיכך אין מטבילן בשבת ובי''ט שהרי אינם ראוין להשתמש בהן היום אבל אם נטמאו בולד הטומאה וכגון שנטמאו במשקין דרבנן גזרו על משקין טמאין שיטמאו כלים גזירה משום משקה זב וזבה שהן אב הטומאה והואיל והך טומאה מדרבנן היא אינה צריכה הערב שמש מטבילן בי''ט להשתמש בהן היום:
ואחרינא אמר בכלים שנטמאו בולד הטומאה. כלומר אפי' נטמאו בולד הטומאה אין מטבילין בי''ט דס''ל דאין הטעם משום הערב שמש אלא מפני שהוא מתקן את הכלי בי''ט ואפי' בטומאה דרבנן אסור דהא מיהת מתקן הוא שקודם לכן לא הי' ראוי להשתמש בו מדרבנן:
מתיב מאן דאמר בולד הטומאה למ''ד באב הטומאה. וכך היא הגירסא בפ''ב דביצה ונכונה היא ובסוף פ' במה מדליקין מסורסת ובטעות היא והך קושיא מהמתני' דס''פ במה מדליקין היא דתנינן דספק חשיכה אין מטבילין את הכלים ומותיב האי מ''ד בולד הטומאה למ''ד באב הטומאה דלדידך דאמרת דטעמא הוה משום דבעי הערב שמש א''כ מאי איריא דקתני בין השמשות דשבת אין מטבילין את הכלים הא אפי' בחול אין מטבילין ביה''ש דהרי טעון הערב שמש ובין השמשות ספק לילה הוא ושמא ישתמש בהן מיד:
א''ל ברוצה להשתמש בהן חולין בטהרה. כלומר לא כדקס''ד דטעמא דידי גבי שבת ויו''ט משום הערב שמש הוא וקא מקשית לי על הא דאוקימנא דמתני' דספק חשיכה ג''כ בשנטמאו באב הטומאה מיירו הא אפי' ביה''ש דחול אסור דלא היא דאי הכי מאי אמרת ברוצה להשתמש בהן חולין בטהרה ולכך הוא מטבילן והרי לחולין אינו צריך הערב שמש דלא אמרו הערב שמש אלא בתרומה וקדשים ואפי' למעשר לא בעי הערב שמש כדתנן בפי''ד דנגעים טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה וכו' וא''כ אפי' בשבת וי''ט עצמו היה מותר להטביל כדי להשתמש בהן חולין בטהרה והוה לך למיפרך פירכא דעדיפא טפי מדידך דהא במתני' דביצה וכן במתני' דספק חשיכה סתמא קתני ומשמע אפילו הך טבילה אסור אלא דליתא כלל לס''ד דידך דטעמא דידי לאו משום הערב שמש הוא אלא משום דמתקן הוא והלכך דוקא אם נטמאו באב הטומאה דטמאין מדאורייתא הן הוי תיקון אבל אם נטמאו בולד הטומאה הואיל ומדאורייתא טהורין לגמרי הן לא הוי כמתקן והשתא ניחא נמי דמתני' דספק חשיכה דבשנטמאו באב הטומאה אין מטבילין אף בביה''ש דשבת דמתקן הוא:
רִבִּי ירְמְיָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי אִישָּׁה פִיקָחַת מַדִּיחָה כּוֹס כָּן קְעָרָה כָן תַּמְחוֹי כָן. נִמְצֵאת מַרְבֶּצֶת בֵּיתָהּ בַּשַּׁבָּת.
Traduction
R. Jérémie ou R. Zeira dit au nom de R. Hiya b. Ashe: une femme habile nettoie là les coupes, ailleurs les pots et plus loin les marmites, de façon à nettoyer successivement toutes les chambres le samedi d’une façon détournée.
Pnei Moshe non traduit
אשה פקחת. גרסינן להא שם ובפרק אלו קשרים והתם שייכא ואיידי דמיירי בטבילת כלים והדחתן מייתי לה אגב גררה כדרך הש''ס הזה. ועל הא דלעיל התם איתאמרת דתני להאי ברייתא מדיחין כוסות וקערות ותמחויין מלילי שבת לשבת שחרית וכו' ומן המנחה ולמעלה אסור ובכוסות מותר שאין קבע לשתיה ועלה א''ר ירמיה ור''ז אשה פקחת הרוצה לרבץ את ביתה בשבת מדיחה כוס כאן וקערה כאן ותמחוי כאן ונמצא הבית מתרבץ מאליו בשבת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source