וּמְנַיִין שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן עָנִי וְעָשִׁיר הַצְדִיקוּהוּ בְּמַתְּנוֹתָיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיוֹנְךָ בְּרִיבוֹ. בְּרִיבוֹ אֵין אַתְּ מַטֵּהוּ. אֲבָל מַטֵּהוּ אַתְּ בְּמַתְּנוֹתָיו. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְכֹה זֹכֶה הוּא מַה שֶׁשִּׁינָּה לָנוּ רִבִּי תַּעֲזוֹב הַנַּח לִפְנֵיהֶן מִשֶׁלָּךְ. אָמַר רִבִּי לָא כְּתִיב לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה בֵּין מִדִּידָךְ בֵּין מִדִּידֵיהּ הַב לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך הפאה ניתנת
א''ר יוחנן וכה זכה הוא מה ששנה לנו רבי. כלומר והכא זכה רבי במה ששנה לנו להאי טעמא דעדיפא טפי כדרשיה דדריש תעזוב דכתיב שני פעמים חד בפ' קדושים וחד בפ' אמור ודרשינן לחד תעזוב הנח לפניה' ויבוזו כדמייתי בריש פרקין ותעזוב יתירה דרשינן להכא הנח לפניהן משלך:
א''ר לא כתיב וכו' ר' לא הוא דריש מיהיה יתירא דכתיבי גבי לקט שכחה ופאה בפ' כי תצא דה''ק לעולם יהיה להן ואפי' נראה שהן שלך בין מדידך בין מדידיה הב ליה:
עני ורש הצדיקו כצ''ל. ומאי הצדיקו דקאמר וכי בדין יש להצדיק לעני ורש הכתיב ודל לא תהדר בריבו אלא ה''ק הצדיקהו במתנותיו שאף שנראה לך דאינו של עני צדק משלך ותן לו.
בריבו. ומיותר הוא דהא כתיב לא תטה משפט אביונך אלא ללמד בריבו אין אתה מטהו לזכותו בדין אם חייב הוא אבל מטהו את במתנותיו ולזכות אותו אף במה שנראה שהוא שלך:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יְהוּדָה בֶּן חַגְרָא הִיא. דְּתַנִּי גֵּר שֶׁנִּתְגַּייֵר וְהָֽיְתָה לוֹ קָמָה נִקְצֶרֶת עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּייֵר פָּטוּר מִשֶּׁנִּתְגַּייֵר חַייָב. וְאִם סָפֵק פָּטוּר. 24b רִבִּי יְהוּדָה בֶן חַגְרָא מְחַייֵב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא יִשְׂרָאֵל שֶׁעִיקָּרוֹ חַייָב סְפֵיקוֹ חַייָב וְגוֹי שֶׁעִיקָּרוֹ פָּטוּר סְפֵיקוֹ פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּךְ הָיָה רִבִּי מֵאִיר מֵשִׁיב אֶת רִבִּי יְהוּדָה בֶן חַגְרָא אֵין אַתְּ מוֹדֶה לִי שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּךְ הָיָה מֵשִׁיב רִבִּי מֵאִיר אֶת הַחֲכָמִים אֵין אַתֶּם מוֹדִים לִי שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר יוחנן דר' יהודה בן חגרא היא כצ''ל. והכי מוכח מדלקמן. הא דמחמיר ר''מ במתני' בספק לקט אתייא כר' יהודה בן חגרא בברייתא דלקמיה:
ר' יהודה בן חגרא מחייב. אע''ג דספק הוא שמא נקצרת בעודו בגיותו ולאו בר חיובא הוא אלמא דמחמיר בספק לקט:
ר''ל אמר ד''ה היא. ואפי' חכמים דפליגי התם מודין הן בספיקא דמתני' דהכא דבישראל הוא והספק אם התבואה מחיובא היא או לא והלכך אמרינן הואיל והישראל עיקרו בר חיובא הוא מחמרינן גם בספק תבואה שלו אבל התם הספק הוא אם הבעה''ב היה בר חיובא בשעה שנקצרה או לא ושמא עכו''ם היה ועיקרו פטור ספיקו שלו ג''כ פטור:
כך היה ר''מ משיב את ר' יהודה בן חגרא. כך כתיב בספרים. וטעות הוא דהא ר''י בן חגרא אית ליה נמי ספיקא לחומרא כר''מ וכצ''ל כך היה משיב ר' יהודה בן חגרא את חכמי'. כלומר דר' יוחנן מביא ראיה למאי דאוקי הא דר''מ דמתני' כר''י בן חגרא דחד דינא אית להו ספיקא דמתני' עם ספיקא דברייתא שהרי כך היה משיב ר' יהודה בן חגרא לחכמים דפליגי עליה וס''ל דספק פטור וכי אין אתם מודים לי שספק לקט לקט כדילפינן לקמן מקראי וא''כ ספיקא דדינא דברייתא ג''כ משום ספק לקט מחמיר בה כר''מ דמתני':
ר''ל אמר כך היה משיב ר''מ וכו'. ר''ל דמדחי לעיל להא דר' יוחנן דלא דמי ספיקא דמתני' לספיקא דברייתא ואפי' חכמים דברייתא מודים לר''מ זה לכך קאמר דלא כך שנינו דר' יהודה בן חגרא היה משיב לחכמים דידיה כן אלא כך שנינו כך היה משיב ר''מ לחכמים דידיה במתני' אין אתם מודין לי שספק לקט לקט:
משנה: גָּדִישׁ שֶׁלֹּא לוּקָט תַּחְתָּיו כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ הֲרֵי הוּא שֶׁל עֲנִייִם. הָרוּחַ שֶׁפִּיזְּרָה אֶת הָעֳמָרִין אוֹמְדִין אוֹתָהּ כַּמָּה לֶקֶט הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתֵן לָעֲנִייִם. רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר נוֹתֵן לָעֲנִייִם נִפְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בכדי נפילה. רשב''ג מפרש לה דכמה הוא האומד בכדי נפילה בכדי שיעור שדרך ליפיל בשעת הקצירה והוא ארבעה קבין לכל בית כור זרע והכור ל' סאין וכשיעור הזה יתן לעניים:
אומדין אותה. להמקום שבשדה שהיה שם מהלקט כמה לקט וכו' ונותן לעניים:
הרוח שפיזרה את העומרין. ע''ג הלקט:
כל הנוגעות בארץ הרי הוא של עניים. מפרש בגמרא דקנס קנסו אותו חכמים לפי שהגדיש על גבי הלקט ולפיכך כל השבלים הנוגעות בארץ כלקט דיינינן ליה ואפי' הגדיש חטים ע''ג שעורים כל החטים הנוגעים בארץ לעניים:
מתני' גדיש שלא לוקט תחתיו. מי שאסף את העומרים והגדיש אותן במקום אחד בתוך השדה שעדיין לא לקטו שם העניים את הלקט.
הלכה: הָכָא אַתְּ אָמַר אוֹמְדִין אוֹתָהּ כַּמָּה לֶקֶט רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתֵן לָעֲנִייִם. וְכֹהּ אַתְּ אָמַר כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ הֲרֵי הוּא שֶׁל עֲנִייִם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן קְנַס קָֽנְסוּ בוֹ שֶׁגָּדַשׁ עַל גַּבֵּי לֵיקֶטָּן שֶׁל עֲנִייִם. עַד כְּדוֹן מֵזִיד אֲפִילוּ שׁוֹגֵג אֲפִילוּ כְּרִיכוֹת אֲפִילוּ חִטִּים עַל גַּבֵּי שְׂעוֹרִין אֲפִילוּ גָֽדְשׁוּ אֲחֵרִים חוּץ מִדַּעְתּוֹ וַאֲפִילוּ קָרָא לָעֲנִייִם וְלֹא בָאוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עד כדון. דאמרינן קנסו אותו אם הגדיש מזיד אם אפי' שוגג וקאמר דאין ה''נ ואפי' כריכות הנוגעות בארץ קנסו אותו ואפי' הגדיש חטים ע''ג שעורים קנסו החטים הנוגעות בארץ ואפי' גדשו אחרים חוץ מדעת בעל הגדיש ואפי' קרא בתחלה להעניים ליטול הלקט שלהן ולא באו אפי' הכי קנסו אותו דסוף סוף הגדיש שלו על גבי לקט של עניים הוא:
קנם קנסו בו. רישא משום קנס הוא לפי שהגדיש ע''ג הלקט:
והכא את אמר וכו'. ומ''ש ברישא דכל הנוגעות בארץ הרי הוא של עניים ואמאי ויתן להם ג''כ כאן לפי האומד:
גמ' הכא את אמר. מ''ש בסיפא הרוח שפיזר את העמרים דאת אמר אומדין אותה כמה לקט וכו':
משנה: שִׁיבּוֹלֶת שֶׁבְּקָצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה אִם נִקְצֶרֶת עִם הַקָּמָה הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְאִם לָאו הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִייִם. שִׁיבּוֹלֶת שֶׁל לֶקֶט שֶׁנִּתְעָֽרְבָה בְגָדִישׁ מְעַשֵּׂר שִׁיבּוֹלֶת וְנוֹתֵן לוֹ. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְכִי הֵיאַךְ הֶעָנִי הַזֶּה מַחֲלִיף דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לִרְשׁוּתוֹ אֶלָּא מְזַכֶּה אֶת הֶעָנִי בְכָל הַגָּדִישׁ וּמְעַשֵּׂר שִׁיבּוֹלֶת אַחַת וְנוֹתֵן לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' שבולת שבקציר. כלומר שהיה קוצר ונשארה שבולת אחת שלא נקצרה וכל שסביבותי' נקצר וראש אותה שבולת מגיע לקמה שבצדה.
אם נקצרת עם הקמה. אם כשקוצר את הקמה שבצדה יכול הוא לקצור אותה השבולת הרי היא של בעה''ב לפי שהקמה מצילתה.
שבולת של לקט שנתערבה בגדיש. והשתא איכא ספיקא בכל שבולת ושבולת שבגדיש שמא של לקט היא ושמא של טבל היא ואינו יכול ליתן אחת מהן לעני תחת שבולת של לקט דשמא זו של טבל וצריך ליתן להעני דבר שהוא מתוקן ולפיכך מעשר שבולת אחת ונותן לו ובגמ' מפרש כיצד הוא עושה.
אר''א וכי האיך העני הזה מחליף דבר שלא ברשותו. בגמרא מפרש לה דר''א לדבריהם דרבנן קאמר להו לדבריכם דאתם פליגי עלי בדין עשיר שנקט את הפאה לעני שלא זכה להעני כדאמרי' בפ' דלעיל והשתא לדידכו האיך העני הזה מחליף דבר שעדיין לא בא ברשותו שהרי אין הבעה''ב יכול לזכות לו לאותה שבולת של לקט לשנאמר שמחליף עם הבעה''ב ונותן לו אחרת תחת זו אלא לדידכו היה צריך שיהא מזכה את העני בכל הגדיש במתנה על מנת להחזיר דשמה מתנה ונמצאת אותה שבולת של לקט באה ליד העני ויכול להחליפה באחרת וטעמייהו דרבנן מפרש בגמ' דקסברי עשו את שאינו זוכה כזוכה לענין זה דאע''ג דלא זכה בה אפ''ה חשבינן להאי שבולת של לקט כאילו באה ליד העני ויכול להחליפה באחרת והלכה כחכמים:
רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַרְבַּעַת קַבִּין לְכוֹר. רִבִּי זְעִירָא בְּעִי קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ אַרְבַּעַת קַבִּין לְכוֹר אוֹ לְבֵית כּוֹר. אָמַר לֵיהּ לְבֵית כּוֹר. תַּמָּן תַּנֵּינָן מַה קִיצְבָה כְּרִי אֶלָּה אִם כֵּן יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי נִיפְלָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְּנוֹפֵל לָהּ כְּדֵי לְזוֹרְעָהּ וְכָא הוּא אָמַר הָכֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ארבעת קבין לכור. לפרש דברי רשב''ג במתני' קאמר דכדי נפילה הוא ד' קבין לכור.
לכור או לבית כור. אם השיעור ד' קבין לכור תבואה שלכל כור תבואה שלוקט מן השדה נותן ד' קבין לעניים או לבית כור זרע קאמר דלשדה שזרעו בה כור נותן ד' קבין:
תמן תנינן. פ''ט דב''מ המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב ליטפל בה א''ר יהודה מה קצבה בכרי אלא אם יש בה כדי נפילה ומפרש התם ר' אבהו בנופל בה כדי לזורעה כלומר אם עשתה כל כך שיכול לזרוע בה לשנה הבאה חייב להיטפל בה אלמא דבכדי נפיל' אתבואה קאי שזורעין בה והכא הוא אומר הכן בתמיה דמפרש לכור על מקום בית כור זרע וא''כ בכדי נפילה מה שראוי ליפול בדרך קצירה הוא ולא משני מידי:
וַיי דָא אֲמַר דָּא גָּדִישׁ שֶׁלֹּא לוּקָט תַּחְתָּיו. רִבִי מָנָא בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּבֵית שַׁמַּאי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יָסָא שָׁמַעְנוּ דִבְרֵי הַכֹּל הִיא מִשּׁוּם קְנָס. וּכְבֵית הִלֵּל עֲנִייִם מְעַשְּׂרִים וְאוֹכְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והיידא אמר דא. ומהיכן שמענו זה דהפקר ב''ד פוטר ממעשר:
דא. מהאי מתני' שמענו גדיש וכו' וקאמר ר' מנא דב''ש היא אלמא דמשום הפקר ב''ד נגעו בה והוי כשאר הפקר ופטור ממעשרות.
א''ל ר' יסא שמענו שהוא פטור ממעשרו'. בתמיה והשתא מסיק לה למילתיה דר' יסא דלעיל. כלומר וכי שמענו ממתני' דפטור הוא ממעשר מה שנותן להעניים:
ד''ה היא משום קנס וכב''ה וכו'. כלומר הא דנותן הכל לעניים לד''ה הוא ומשום קנס שהגדיש על הלקט של עניים ולב''ה דסברי דהפקר כי האי שאינו אלא לעניים לאו הפקר הוא לפוטרו מן המעשר אה''נ דעניים מעשרין ואוכלין דאותן שאינם לקט ממש מתחייבין במעשר וכיון שנתערבו מעשרין את הכל ואכתי לא שמעינן מידי נמי ממתני' דהפקר ב''ד פוטר מן המעשרות:
תַּנִּי שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל עִבְּרוּהָ בְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיָּד אָמַר רִבִּי אָבִין מִן הָדָא לֵית אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם שְׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב. שָׁמְרֵהוּ עַד שֶׁיָּבוֹא בְחִידּוּשׁוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר אבין וכו'. וכן הוא בשקלים שם. כלומר דר' אבין מדחי לה להא דמייתי ראיה דהפקר ב''ד פטור מן המעשרות מעיבור השנה בשביעית וקאמר דאין מן הדא לית את ש''מ כלום דשאני התם דיש לעיבור השנה רמז מן התוד' דכתיב שמור את חודש אביב שמרהו עד שיהא בחידושו שיהא החודש הזה בזמן אביב ולפיכך אף בשביעית אם עברוה לצורך מעוברת ולעול' בעלמא אין הפקר ב''ד פוטר ממעשרות:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ הָדָא דְּתֵימַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יֶרֶק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יֶרֶק מִחוּצָה לָאָרֶץ הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁנֵי שָׁבוּעַ. תַּנִּי אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא בִשְׁבִיעִית אֶלָּא בִשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ וְאִם עִבְּרוּהָ הֲרֵי זוּ מְעוּבֶּרֶת. אָמַר רִבִּי מָנָא הָדָא דְתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ הַשָׁנִים כְּסִדְרָן. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁאֵין הַשָׁנִים כְּסִדְרָן הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁנֵי שָׁבוּעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היא שביעית היא שאר שני שבוע. הואיל ושכיחי מח''ל בארץ אין חילוק בין שביעית לשאר שני שבוע ומעברין:
הדא דתימר בראשונה. שהיו השנים כסדרן:
שהיו כתיקנן. בבישול התבוא' והפירו' בזמנן ואז היו מקפידין בעיבור השנה בשביעית ובמוצאי שביעי' מטעמא דאמרינן אבל עכשיו שאין השנים כתיקנן ופעמים מתאחרין להתבשל התבואה והפירות אין חילוק בין שביעית לבין שאר שני שבוע ומעברין לפי צורך הזמן וכן תנינן בברייתא דשל בית ר''ג עברוה במוצ''ש מיד:
אבל משהתיר רבי להביא ירק בשביעית מח''ל לארץ כדאמרינן לקמן פ''ו דשביעית הלכה ד':
הדא דתימר. דאין מעברין בשביעית:
25a רִבִּי אִימִּי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּבֵית שַׁמַּאי הִיא דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִין הֶבְקֵר לָעֲנִייִם הֶבְקֵר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יָסָא שָׁמַעְנוּ שֶׁהוּא פָטוּר מִמַּעְשְׂרוֹת שֶׁהֶבְקֵר בֵּית דִּין הֶבְקֵר. כְּתִיב וְכָל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הִשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ. מְנַייִן שֶׁהוּא פָטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. רִבִּי יוֹנָתָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק בַּר אָחָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא בִשְׁבִיעִית וְלֹא בְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית וְאִם עִבְּרוּהָ הֲרֵי זוּ מְעוּבֶּרֶת. בְּחֹדֶשׁ אֶחָד שֶׁהוּא מוֹסִיף לֹא פָטוּר הוּא מִמַּעְשְׂרוֹת. עַד כְּדוֹן בִּשְׁבִיעִית. מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מְנַייִן. אָמַר רִבִּי אָבוּן שֶׁלֹּא לְרַבּוֹת בְּאִיסּוּר חָדָשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלא לרבות באיסור חדש. לפי שהישן כלה וכשמעברין בשמינית מאריכין עליהן איסור חדש:
מוצאי שביעית מנין. כלומר מ''ט ובשקלים גריס מוצאי שביעית מאי דהא שמינית חייבת במעשרות ואמאי אין מעברין לכתחילה:
עד כדון שביעית. דאיכא נמי טעמא דאין מעברין לכתחילה שלא להפקיע חודש אחד יותר מן המעשרות:
ואם עברוה הרי זו מעוברת. והשתא מדקאמר דבדיעבד ה''ז מעוברת וכי בחודש אחד שהב''ד מוסיף על השנה לא מפרישין המעשרות שהרי שנת שביעית פטורה מן המעשרות אלמא דהפקר ב''ד הוי הפקר ופטור ממעשרות.
שמע לה מן הדא. דהפקר ב''ד ג''כ פטור ממעשרות דתנינן אין מעברין את השנה בשביעית כדאמרינן בפ''ו דנדרים ובפ''ק דסנהדרין ובכמה מקומו' לפי שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע ולא במוצאי שביעי' כדמפרש טעמא לקמן.
מנין שהוא פטור ממעשרות כשאר הפקר.
א''ל ר' יסא שמענו שהוא פטור ממעשרות. בתמיה וכי שמענו שיהא פטור ממעשרות אלא לד''ה הוא משום קנס כדאמר לקמן דלב''ה אה''נ דעניים מעשרין ואוכלין ואיידי דבעי לאתויי להא דלקמן וכמו שהוא שנוי בפ''ק דשקלים לא אסיק למילתיה עד לבסוף וה''ג בשקלים. מנין שהפקר ב''ד הפקר דכתיב וכו':
דבית שמאי היא. הא דאמרינן דמשום קנס נותן את כל הנוגעות בארץ לעניים ואע''ג דאין הכל לקט מ''מ ב''ד הפקירו את שלו לעניים וכב''ש אתיא דאמרי' לקמן בריש פ''ו דהפקר לעניים הוי הפקר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source