Vayedaber

Peah

Daf 18a

18a תַּמָּן תַּנֵּינָן קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא חַייָב בְּפֵיאָה וּבְבִיכּוּרִים. קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַהוּ טָב. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה שָׁם מָקוֹם שִׁיבּוֹלֶת אַחַת וּמַרְגְלִית טְמוּנָה בוֹ.

Traduction

Quant à l’enseignement de notre Mishna, que selon R. aqiba, un terrain quelque petit qu’il soit, est soumis à l’obligation de la pea et des prémices, etc., si une terre est si petite, quelle valeur peut-elle avoir? Il peut s’agir d’un champ, répondit R. Matnia, où il n’y aurait, il est vrai, qu’un épi; mais où une perle serait enfouie (198)Comp. Talmud de Jérusalem, (Qidushin 1, 5) ( 60d), et Babli, même traité, 26a..

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן וכו'. אגב דבסוגיא דקידושין קאמר תמן תנינן קאמר נמי הכא כן כדרך הש''ס הזה דמה שנשנה בבית המדרש במקום אחד בו בלשון הזה נשנה בכל מקום:

קרקע כל שהו מהו טב. למאי חזיא הא אי אפשר להעמיד בה מטלטלין ונשמע נמי מהכא דלא בעינן צבורין.

א''ר מתניה. מהכא לא שמעינן מידי דתיפתר שהיה שם מקום שבולת אחת ומרגלית טמונה בו והקנה אותה אגב קרקע כ''ש הלזו והלכך איצטריך להא דלעיל דהתם שפיר נפשטה הבעיא דלא בעינן צבורין:

אֵי זֶהוּ שְׁכִיב מְרָע כָּל שֶׁלֹּא קָפַץ עָלָיו הַחוֹלִי. דֶּרֶךְ הָאָרֶץ הַקְּרוֹבִים נִכְנָסִין אֶצְלוֹ מִיַּד. וְהָֽרְחוֹקִים נִכְנָסִין אֶצְלוֹ לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. אִם קָפַץ עָלָיו הַחוֹלִי אֵלּוּ וְאֵלּוּ נִכְנָסִין אֶצְלוֹ מִיַּד. דֵּלֹמָה רִבִּי חוּנָא רִבִּי פִּינְחָס רִבִּי חִזְקִיָּה סָֽלְקוּן מְבַקְּרָא לְרִבִּי יוֹסֵי בָּתָר תְּלָתָא יוֹמִין. אָמַר לוֹן בִּי בְעִיתוּן מְקַיימָה מַתְנִיתָא.

Traduction

On appelle un homme dangereusement malade (201)Mishna, (Gitin 6, 7), celui qui n’est pas frappé subitement par la maladie (mais en est atteint gravement). Il est d’usage en ce cas, que les parents entrent aussitôt près de lui, et les étrangers vont le voir au bout de trois jours. Si la maladie l’a frappé subitement, tout le monde entre de suite auprès de lui. Il arriva un jour (202)Il y a ici dans le texte, comme souvent en tête d'un récit, le mot DALMA, transcription du grec DELOMA (fait), ou, selon J. Lévy, dilemma dans le sens d'entretien. à R. Houna, R. Pinhas et R. Hiskia d’aller rendre visite à R. Yossé au 3ème jour de sa maladie. A leur arrivée, il leur dit: Est-ce pour moi que vous suivez la règle des étrangers, de venir après 3 jours? (vous êtes mes proches et deviez venir plus tôt).

Pnei Moshe non traduit

גמ' איזהו שכיב מרע כל שלא קפץ עליו החולי. שנויה היא בפ''ו דגיטין סוף הלכה ה' דקאמר התם אף המסוכן שאמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו מה בין חולה למסוכן חולה כדרך הארץ ומסוכן כל שקפץ עליו החולי:

דרך הארץ. של ביקור חולים:

דלמא. מעשה היה שנכנסו ר' הונא ור''פ ור''ח לבקר את ר' יוסי לאחר שלשה ימים:

שִׁייֵר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַתָּנָתוֹ קַייֶמֶת וַאֲפִילוּ לֹא הִבְרִיא. לֹא שִׁייֵר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אֵין מַתָּנָתוֹ קַייֶמֶת וְהוּא שֶׁהִבְרִיא.

Traduction

Si le testateur garde un terrain, quelque petit qu’il soit, est-il dit, le legs est valable, même lorsque le malade n’en réchappe pas; mais s’il n’a pas gardé la moindre parcelle de terre, la donation n’est pas définitive (et lui revient) au cas où il y a eu guérison.

Pnei Moshe non traduit

א''ל בי בעיתין מקיימה מתניתא. בתמיה בי אתם רוצים לקיים האי ברייתא שלא לבקר מקודם ג' ימים והלא חביריי אתם. ודין החברים כדין הקרובין שנכנסין לבקרו מיד ואיידי דאיירי הכא בהאי ענינא מייתי נמי להא:

שייר וכו'. השתא מהדר הש''ס לפרושי מתני' הא דתנן בשייר כל שהוא מתנתו קיימת ואפי' לא הבריא ומת מתנתו קיימת והוא דיש בה קנין דמתנת שכיב מרע במקצת בעי קנין בין עמד בין לא עמד ואם לא שייר כלום אין מתנתו קיימת והוא שהבריא דיכול לחזור בו:

רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב עָשׂוּ דִבְרֵי שְׁכִיב מְרָע כְּבָרִיא שֶׁכָּתַב וְנָתַן וְהוּא שֶׁמֵּת מֵאוֹתוֹ הַחוֹלִי. הָא אִם הִבְרִיא לֹא. וּבִמְסַייֵם וּבְאָמַר תְּנוּ שָׂדֶה פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמַר תְּנוּ חֲצִי שָׂדֶה פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי וַחֲצִי שָׂדֶה פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי כְּמִי שֶׁמְּסַיֵּים אוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר חֶצְיָהּ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם.

Traduction

R. Aba ou R. Houna dit au nom de Rav (203)Littéralement: viens voir, en sous entendant quel en est le motif.: on considère la donation verbale d’un moribond à l’égal de l’acte écrit d’un homme sain qui donne. Cela n’a lieu que s’il est mort de cette même maladie; mais s’il en guérit, ses paroles n’ont plus la valeur d’un legs; et de plus il faut la condition de la déterminer en disant: ''donnez tel champ à un tel''; ou s’il dit: ''donnez la moitié d’un tel champ à un tel, ou la moitié d’un tel à un tel'', tout dépend de la terminaison, ou de la délimitation, si l’on indique la partie septentrionale ou méridionale du champ.

Pnei Moshe non traduit

והיא שמת מאותו חולי. הא דאמרינן דברי שכ''מ ככתובין וכמסורין דמי דוקא שמת מאותו חולי שצוה אבל אם הבריא ואח''כ מת לא כדאמרי בפ' מי שמת.

ובמסיים. ודוקא באומר דבר מסויים תנו שדה פלונית לפלוני:

אמר תנו חצי שדה פלונית לפלוני וכו'. בעיא היא אם כמי שמסויים הוא או דבעינן עד שיאמר חציה בצפון לפלוני וחציה בדרום לפ' ולא איפשיטא וכך הוא בכתובות פי''א בהלכה א':

רִבִּי בִּינָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה שִׁייֵר מְטַלְטְלִין לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אֲתָא חֲמִי שִׁייֵר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ מִחְייָה. שִׁייֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיּוֹת אֵין לוֹ מִחְיָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי יוֹדֵעַ הוּא הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁשְּׁכִיב מְרָע מְזַכֶּה אֲפִילוּ בִדְבָרִים לְאֵי זֶה דָּבָר כָּתַב בָּהֶן קִנְיָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַתְּנַת בָּרִיא.

Traduction

– R. Abina dit au nom de R. Jérémie qu’en laissant seulement des objets mobiliers (sans terre), le legs est nul. En voici la raison (204)Cf. même série, (Ketubot 12, 8) ( 35c).: le don est valable, est-il dit, si l’on garde une parcelle de terre, fut-elle petite. Or, est-ce là une source d’aliments? Et de même, si l’on a des pierres précieuses ou des perles fines, ce n’est pas une nourriture (Et le don devrait être valable; donc, l’essentiel est d’avoir gardé un terrain).

Pnei Moshe non traduit

שייר מטלטלין. לעצמו לא עשה כלום דלא הוה שיור:

ומתמה הש''ס על הא דר' ירמיה:

אתא חמי. בא וראה:

שייר קרקע כל שהוא יש לו מחיה ושייר אבנים טובות ומרגליות אין לו מחיה. בתמיה והא אנן דקפדינן אשיור משום דלא שביק אינש נפשיה ערטילאי ואם שייר לעצמו במה שיכול להתפרנס ממנו אמאי לא להוי שיור אלא ודאי דאף מטלטלין הוי שיור ומתנתו קיימת:

א''ר יוסי יודע הוא וכו'. האי דר' יוסי אמתנת ש''מ שכתוב בה קנין קאי וכדאמרי' הכא בפ''ק דקידושין וכן בפ' מי שמת דארכביה אתרי ריכשי והמסקנא דאם במיפה את כחו שכתב וקנינא מניה מוסיף על מתנתא דא קנה המקבל כדמפרש טעמא לפי שיודע הוא האיש הזה שש''מ מזכה אפי' בדברים וא''צ קנין ולאיזה דבר כתב בהן קנין כדי לעשות מתנת בריא שאפי' אם עמד לא יחזור בו. ומייתי לה הכא דהיינו נמי טעמא דמתני' במתנת ש''מ במקצת ויש בה קנין:

שייר עבדים. לעצמו אי הוי שיור או לא וקאמר דתנא עלה דהאי דינא ר' יודן בן פזי דברדליא אבל לא ידעין מה תנא עלה.

כתב לזה וחזר וכתב לזה. במתנת ש''מ בלא קנין איירי אלא שזיכה בכתיבה לזה וחזר וזיכה לאחר:

רב אמר אינו יכול לחזור בו. והראשון קנה:

ור' יוחנן אמר יכול לחזור בו. והשני קנה:

היך עבידא היה רבו הראשון וכו'. כלומר ואם כתב עבדו לזה וחזר וכתב לזה ורבו הראשון זהו השכ''מ היה כהן וכן השני שכתב לו בתחלה היה כהן והשלישי שכתב לו בשנייה היה ישראל והאיך הוא הדין לעבד הזה באכילת תרומה:

על דעתיה דרב יכול הוא לאכול בתרומה ועל דעתיה דרב אבא א''ר יוחנן אין יכול לאכול בתרומה. כצ''ל ובספרי הדפוס נהפך בטעות. דלרב דהראשון קנה וא''כ יכול הוא לאכול בתרומה לעולם דאם לא יבריא הרי הוא של הראשון ואם יבריא ויכול הנותן לחזור בו שהרי אין בו קנין הרי גם הוא כהן ואין כאן חשש שמא יבריא כדלקמן ואוכל העבד בתרומה ממ''נ:

ועל דעתיה דר' יוחנן אין יכול לאכול בתרומה שמא לא יבריא והרי הוא של השני הישראל:

הכל מודין שאם היה רבו הראשון. זה השכ''מ הנותן הי' ישראל אינו אוכל העבד בתרומה ואפי' לרב דאמר הראשון והוא כהן קנה דחיישינן שמא יבריא הישראל והרי הוא יכול לחזור בו:

מתנית'. האי ברייתא דלקמיה מסייעא לרבי יוחנן דשכיב מרע לעולם הוא יכול לחזור בו ואפי' כתב וזיכה בל' מתנה:

שִׁייֵר עֲבָדִים תַּנָּא רִבִּי יוֹדָן בַּר פָּזִי דְּבַר דְּלָיָא וְלָא יָֽדְעִין מַה תַּנָּא.

Traduction

Quant au cas où il garde des esclaves, R. Juda b. Pazi dit qu’un habitant de Dalin a énoncé la règle à cet égard, mais on l’a oubliée (et l’on ne sait s’ils constituent une réserve).

Peah

Daf 18b

משנה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ יָצָא בֶּן חוֹרִין. שִׁייֵר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא בֶּן חוֹרִין עַד שֶׁיֹּאמַר הֲרֵי כָּל נְכָסַי נְתוּנִין לְאִישׁ פְּלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵאֶחָד מֵרִיבּוֹא שֶׁבָּהֶן.

Traduction

Si un esclave reçoit, par legs, tous les biens de son maître, il devient affranchi, à la condition qu’il ne reste pas le moindre terrain. Selon R. Simon, il est même en tous cas affranchi, à moins que le maître n’ait dit : tous mes biens sont donnés à un tel, mon serviteur, à l’exception d'une faible partie, fût-ce la dix-millième.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הכותב נכסיו לעבדו. שכתב לו כל נכסיי נתונין לך יצא בן חורין שאף הוא בכלל נכסים:

שייר קרקע כ''ש לא יצא בן חורין. דכיון דנחת לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר וכי אמר כל נכסיי לך אשאר כל נכסים קאמר ולתכופי ליה קאתי ולא שחרריה כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסיי:

רש''א לעולם הוא בן חורין. דמאי דגלי גלי ומאי דלא גלי לא גלי:

עד שיאמר הרי כל נכסי נתונין לאיש פ' עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן. דהואיל וקאמר חוץ מדבר מועט ולא פירש מהו משייר דבהא אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו העבד ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים אע''ג דשוי טפי ואין הלכה כר''ש:

18b כָּתַב לָזֶה וְחָזַר וְכָתַב לָזֶה. רַב אָמַר אֵינוּ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. רַב אַבָּא בַּר חוּנָא וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. הֵיךְ עֲבִידָא הָיָה רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי כֹּהֵן וְהַשְּׁלִישִׁי יִשְׂרָאֵל עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב אֵין יָכוֹל לוֹכַל בִּתְרוּמָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר חוּנָא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָכוֹל הוּא לוֹכַל בִּתְרוּמָה. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָיָה רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה שֶׁמָּא יַבְרִיא.

Traduction

Si une donation est faite d’abord au nom d’une personne et qu’ensuite on la transfère à une autre, il n’est pas permis, selon Rav, de renoncer à sa 1ère idée; R. Yossé l’explique ainsi: Si l’homme sait qu’un moribond peut tester même verbalement, pourquoi écrit-il un acte de donation? Pour que son présent ait la valeur d’une donation faite par un homme sain (205)On ne peut plus s'en dédire.. Selon R. Aba bar Houna et R. Yohanan, le transfert est permis. Comment cela s’explique-t-il? Au cas où après le maître, la personne inscrite (légataire) est un sacerdote, suivi d’un Israélite en troisième lieu. D’après l’avis de Rav, l’Israélite (considéré comme servant du sacerdote qui l’a précédé) pourra manger de l’oblation (puisque la donation ne peut pas être déplacée pour lui); d’après l’opinion de R. Aba et de R. Yohanan, il ne pourra pas la consommer (206)Comme le donateur est revenu sur son 1er dire, l'Israélite n'est plus considéré comme esclave du sacerdote pouvant manger à sa table.. Tous deux reconnaissent que le propriétaire, si le premier destinataire est un simple Israélite, ne peut pas consommer de l’oblation sacerdotale qu’il aurait léguée ainsi, car si le testateur guérissait, elle lui reviendrait (et il trouverait dans la situation d’esclave d’un Israélite, sans droit à l’oblation).

רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָא מַתְנִיתִין מְסַייְעָה לְרַב אַבָּא בַּר חוּנָא וְרִבִּי יוֹחָנָן בָּרִיא שֶׁכָּתַב דִּייָתֵיקֵי וּשְׁכִיב מְרָע שֶׁכָּתַב מַתָּנָה חוֹזֵר בּוֹ. בָּרִיא שֶׁכָּתַב דִּייָתֵיקֵי חוֹזֵר בּוֹ וְלֹא עוֹד הוּא בָּרִיא וְדִכְווָתָהּ שְׁכִיב מְרָע שֶׁכָּתַב מַתָּנָה חוֹזֵר בּוֹ וְלֹא עוֹדֵהוּ שְׁכִיב מְרָע.

Traduction

En effet, dit R. Yossé bar R. Aboun au nom de R. Yohanan, une tradition (207)Tossefta sur Baba Batra 8 confirme l’avis de R. Aba bar Houna et de R. Yohanan: si un homme sain, est-il dit, écrit un testament conditionnel diaqhch, ou si quelqu’un mortellement malade rédige une donation (en la forme ordinaire), ils peuvent tous deux y renoncer plus tard; en outre l’homme sain qui a écrit l’acte conditionnel peut y renoncer, lors même qu’il ne serait plus sain; de même celui qui, étant dangereusement malade, fait une donation écrite, peut revenir, sur sa promesse, même lorsqu’il n’est plus malade (c’est conforme au susdit avis de R. Aba).

Pnei Moshe non traduit

בריא שכתב דייתיקי. שכתב בשטר ל' צוואה ולא כתוב בה מהיום ולאחר מותי ושכ''מ שכתב בלשון מתנת בריא חוזר בו וכדמפרש טעמא:

בריא שכתב דייתיקי חוזר בו. שהרי ולא עוד הוא בריא ולא שייכא ביה לשון דייתיקי ודכוותה שכ''מ שכתב בלשון מתנת בריא חוזר בו שהרי ולא עודהו ש''מ ולא תקנו בו ל' מתנת בריא:

אֵי זוּ הִיא דִּייָתֵיקֵי. תְּהֵא לִי לִהְיוֹת וְלַעֲמוֹד. וְאִם מֵתִי יִנָּֽתְנוּ נְכָסַי לִפְלוֹנִי. אֵי זוּ הִיא מַתָּנָה. כָּל נְכָסַי נְתוּנִין לִפְלוֹנִי מַתָּנָה מֵעַכְשָׁיו וְשֶׁתְּהֵא כָתוּב בּוֹ מֵהַיּוֹם.

Traduction

Quelle est la formule de l’acte conditionnel? ''Que mes biens me servent à subvenir à mes besoins; ils seront remis, si je meurs, à un tel et tel.'' La formule de donation est ainsi conçue: ''Je désire que tous mes biens soient remis à un tel, à titre de cadeau donne dès à présent''; ou bien l’acte dit que ce sera à partir de tel jour.

Pnei Moshe non traduit

תהא לי להיות ולעמוד. דייתיקי ל' נוטריקון דא תהא קאי שאם מתי ינתנו נכסי לפ':

איזהו מתנה של הבריא הרי וכו'. ושתהא כתוב בשטר המתנה כך מהיום אני נותן לו.

אַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי גּוּרִין כְּתָבָת נִכְסֵי לְאַחֲוָהּ וּסְלַק אַחוֹי רַבָּא פִּייְסָהּ וּכְתָבָת לֵיהּ. אֲתָא עוּבְדָּא קוֹמוֹי רִבִּי אִימִּי אָמַר כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן חוֹזֵר בּוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא מוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָיָה כָּתוּב בָּהּ מֵהַיּוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. אֲתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. אֲתָא רִבִּי לָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. וְאַנְהָר רִבִּי אִימִּי וְחָזַר עוּבְדָּא.

Traduction

La sœur de R. Gorion légua ses biens à ce frère; mais, comme un frère plus âgé se rendit auprès d’elle, il la satisfit par ses encouragements et ses consolations à un tel point qu’elle lui transmit sa fortune. Lorsque le fait fut porté à la connaissance de R. Imi, il dit que R. Yohanan autorise ce cas, en affirmant que l’on peut renoncer à sa déclaration primitive. Mais, demanda R. Zeira, R. Yohanan ne reconnaît-il pas que si dans l’acte il est écrit: ''à partir de ce jour'', (s’il est daté), l’on ne peut pas y renoncer (208)N'était-ce pas de même pour ce legs?? Ainsi, R. Abahou ne dit-il pas aussi au nom de R. Yohanan que l’on ne peut pas y renoncer? Et cet avis ne fut-il pas également celui de R. Ila? R. Imi en fut éclairé (il se souvint), revint sur son premier avis (et désapprouva le fait).

Pnei Moshe non traduit

וסלק אחוי רבא. ועלה אצלה האח הגדול ופייסה וכתבת ליה ופסק ר' אימי בתחלה דיכולה היא שתחזור כר''י דאמר לעיל חוזר בו וא''ל ר''ז מי לא מודה ר''י שאם כתב להראשון מהיום אני נותן לך ולאחר מיתה שאינו יכול לחזור בו וכאן היה כתוב ג''כ כלשון הזה במתנה שכתבה לר' גוריון וכן כי אתא ר' אבהו ור' אולא אמרו כן בשם ר' יוחנן דאם כתוב בה מהיום אינו יכול לחזור בו:

ואנהר. ונזכר ר' אמי במתנה שכתבה כך בשם ר' יוחנן והחזיר המעשה וזיכה לר' גוריון:

רַב אָמַר בִּמְזַכֶּה עַל יָדֶיהָ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בִּמְחַלֵּק לְפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא אָמַר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ כָּן. וְכֵן תַּנִּי בַּר קַפָּרָא מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי בָּא טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא לֹא סוֹף דָּבָר בִּכְתוּבָתָהּ מָנֶה וּמָאתַיִם אֶלָּא אֲפִילוּ כְּתוּבָה שֶׁל אֶלֶף דִּינָר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ.

Traduction

Si on lègue ses biens à ses enfants et une parcelle de terre à sa femme, elle perd le montant de sa dot. Cela a lieu, selon Rav, au cas où les enfants acquièrent par son autorisation; selon Samuel, il s’agit du cas où les testateur partage en sa présence (où elle consent tacitement). R. Yossé b. Hanina dit: ceci fait partie des cas les moins graves parmi les règles sur la dot (elle influe si peu que l’on n’en tient pas compte); et, selon Bar-Kappara, il faut ranger cela dans la même catégorie. R. Aba dit: l’opinion de R. Yossé b. Hanina se fonde sur ce qu’il ne s’agit pas seulement d’une dot n’excédant pas une mine una, (cent dinars ) ou 200 pièces (209)Zuckermann (Talmudische Gewichte und Münzen, p. 5 et 25), lui donne la valeur d'un 60ème de talent romain, soit 21 thaler et une fraction, près de 80 fr., mais on comprend même dans cette catégorie une dot s’élevant à mille dinars (quelqu’importante que soit sa part).

Pnei Moshe non traduit

רב אמר במזכה על ידיה. הא דתנינן במתני' הכותב לאשתו קרקע כ''ש בין הבנים אבדה כתובתה דוקא במזכה להבנים על ידיה דכיון דאיכא תרתי שהוא מקנה בקנין סודר על ידיה לחלקי הבנים וגם כתב לה קרקע כל שהוא נתרצית היא בכך ואבדה כתובתה:

ושמואל אמר במחלק לפניה אפי' אינו מזכה על ידיה להבנים אלא שמחלק להן לפניה והיא שותקת שתיקה כהודאה דמיא ונתרצית היא בהך קרקע כ''ש שכתב לה ואבדה כתובתה:

מקולי כתובה שנו כאן. אטעמא דתרוייהו קאי דבשאר ב''ח לא אמרינן שאיבדו אלא דבכתובה הקילו לומר כך:

טעמא לטעמא דר' יוסי בר' חנינא דאמר הקילו בכתובה א''כ לא סוף דבר בכתובה מנה או מאתים אמרו כן אלא אפי' היתה כתובה של אלף דינר שהוסיף לה התוספת ג''כ בכלל מקולי כתובה ואיבדה הכל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source