Peah
Daf 10b
משנה: 10b וְאֵילּוּ מַפְסִיקִין לְפֵיאָה הַנַּחַל וְהַשְּׁלוּלִית וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים וּשְׁבִיל הַיָּחִיד וּשְׁבִיל הָרַבִּים הַקָּבוּעַ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. הַבּוּר וְהַנִּיר וְזֶרַע הַקּוֹצֵר לְשַׁחַת מַפְסִיק דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מַפְסִיק אֶלָּא אִם כֵּן חָרַשׁ.
Traduction
Les objets suivants (121)''Babli, (Baba Qama 61a); (Baba Batra 55b); (Menahot 71b); Torath Cohanim, section Kedoschim ou (Lv 19).'' servent de séparation entre deux champs (et entraînent pour chacun d’eux l’obligation de la pea): un cours d’eau, un canal, un chemin particulier (de 4 coudées de large), une grande route (large de 16 coudées), un sentier général ou particulier (122)Voir Baba Batra 99b., qui est aussi bien établi en été qu’en hiver, un champ en friche (123)Dans ce sens le mot Bôr est employé par le traducteur chaldéen Onkelos, (Gn 47, 19)., un autre nouvellement cultivé (124)Ce terme de Nir se retrouve dans (Jr 4, 3)., ou un terrain contenant d’autres semences. Quant à la partie fauchée pour servir de pâturage, c’est une séparation selon l’avis de R. Meir; mais, selon les autres sages, cette dernière séparation n’est réelle que si cette portion agraire a été de nouveau labourée (ce qui ressemblerait à l’un des cas précités, au Nir).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואלו מפסיקין לפאה. שדין הפאה אם יש לו שתי שדות צריך להניח מכל שדה ושדה כדדריש בת''כ ומייתי לי' בגמרא שנאמר שדך שלא יוציא משדה לחברתה ואילו מפסיקין שתהא השדה נחשבת כשתי שדות וצריך להניח פאה מכל אחת בפ''ע:
הנחל. נהר מלשון נחלי מים:
והשלולית. אמת המים המחלקת שלל לאגפיה שהאמות אחרות של מים שותין הימנה:
ודרך היחיד. ארבע אמות.
ודרך הרבים. ט''ז אמה ולא נקט לה אלא משום הסיפא דקתני שכל אלו אין מפסיקין באילן וקמ''ל דאפי' דרך הרבים שהיא רחבה [ט''ז] אמה אינה מפסקת באילן:
ושביל היחיד. ושביל הרבים. שביל זוטר טובא דשקל כרעא ומנח כרעא ואשמעינן דאפי' שביל דרבים אם הוא קבוע בימות החמה ובימות הגשמים. כלומר שמהלכין בו אפי' בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים אז הוא מפסיק בין השדות ואם לאו לא מפסיק:
והבור. שדה בורה שלא נעבדה ונשארה שממה. והאדמה לא תשם. מתרגמינן וארעא לא תבור:
והניר. חרישה כמו נירו לכם ניר:
וזרע אחר. כגון ששתי שדות זרועות חטים וההפסק שמפסיק ביניהם שורה אחת זרוע מין אחר ומפרש רבי יוחנן בגמ' שיעור רוחב הבור והניר והזרע אחר כדי שלשה תלמים של פתיח שעושים בתחלת המחרישה:
והקוצר לשחת. תבואה שלא הביאה שליש וקוצרין אותה ממקצת השדה להאכיל השחת לבהמתו מפסיק אם הוא מעבר אל עבר דקסבר רבי מאיר כל לשחת לאו קצירה היא:
וחכמים אומרים אינו מפסיק. דקסברי אתחלתא דקצירה היא הלכך אינו מפסיק אא''כ חרש את המקום שקצרו לשחת והו''ל שדה ניר והלכה כחכמים:
הלכה: וְאֵילּוּ מַפְסִיקִין לְפֵיאָה. שֶׁנֶּאֱמַר שָֽׁדְךָ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא מִשָּׂדֶה לַחֲבֵרָתָהּ.
Traduction
Si les champs sont divisés, il faut donner la pea pour chacun, parce que la Bible dit: ton champ (Lv 19, 9); cela veut dire qu’il faut la donner de chaque champ en particulier, sans dispenser celui du voisin par le sien.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שנאמר שדך. והכי דריש לה בת''כ פרשה קדושים שדך לחייב על כל שדה ושדה מכאן אמרו אלו מפסיקין לפאה הנחל וכו':
וְאֵינוֹ מְחוּבָּר. וְאִין תֵּימַר מְחוּבָּר הוּא אֲפִילוּ שְׂדֵה הָאִילָּן מַפְסִיק. דְּתַנֵּינָן תַּמָּן הַכֹּל מַפְסִיק לִזְרָעִים וְאֵינוֹ מַפְסִיק לְאִילָּן אֶלָּא גֶדֶר. הָא גֶדֶר מְחוּבָּר וְאֵינוֹ מְחוּבָּר. אִין תֵּימַר מְחוּבָּר אֲפִילוּ שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ לֹא מַפְסִיק דְּתַנֵּינָן שֵׁעָר כּוֹתֵשׁ אֵינוֹ מַפְסִיק אֶלָּא נוֹתֵן פֵּיאָה לַכֹּל. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵינוֹ מְחוּבָּר. אִין תֵּימַר מְחוּבָּר הוּא אֲפִילוּ מִצַּד אֶחָד מַפְסִיק דְּתַנִּי אִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ מִיכָּן וּמִיכָּן אֵינוֹ מַפְסִיק. הָא מִצַּד אֶחָד מַפְסִיק.
Traduction
Les séparations énoncées dans la Mishna sont réelles et il n’y a nul contact entre les champs; car, si elles avaient même lieu en cas d’une petite jonction, il suffirait d’un canal pour constituer la séparation entre deux champs d’arbres. Or, on enseigne plus loin (§ 3): ''Tout cela sert de séparation entre les champs ensemencés; mais entre les plantations d’arbres, il faut comme division un mur'' (et non un canal). Poussant plus loin la preuve, on peut se demander si le mur est considéré comme en partie joint (lorsque la clôture ne sépare pas tout-à-fait les 2 champs), ou s’il en est bien séparé? C’est évidemment cette dernière supposition; sans quoi, la séparation serait annulée lorsque, par dessus le mur, les branches des arbres s’entremêlent, comme on a enseigné (ib.): ''cette séparation est annulée si, par dessus le mur, les branchages des arbres s’entremêlent, et l’on donne une pea pour le tout''; il en résulte donc que le mur n’est pas considéré comme adhérent (et la séparation est complète). Si l’on admettait le contraire (la jonction), il ne pourrait y avoir interruption même d’un côté; car on a enseigné: ''si pardessus le mur les branchages s’entremêlent des 2 côtés, il n’y a pas d’interruption''. Si donc c’est d’un côté seul, l’interruption est réelle (il y a donc deux preuves diverses pour son avis).
Pnei Moshe non traduit
ואינו מחובר. אנחל קאי. כלומר שא''צ שיהא מושך ומפסיק על כל פני השדה כולה מקצתה אל קצתה הכל בחיבור אחד בהמשכה אלא אפי' אינו מחובר כולו ופיסקי פסקי מושך הוא בכל השדה לארכה מפסיק הוא לפאה וה''ק בהדיא לקמן נחל אע''פ שאינו מושך נתכוין וכאן מכריח הש''ס להאי דינא כדמפרש ואזיל והדר קאמר לה לקמן לאשמעינן ההפרש שבין נחל לשלולית:
ואין תאמר מחובר הוא. דאת''ל שצריך שיהא מחובר המשכתו מבלתי הפסק בו ועל כל השדה בארכה א''כ הוה קשה אפי' בשדה האילן יהא מפסיק:
דתנינן תמן. בהלכה ג' הכל מפסיק לזרעים כל אילו שאמרנו הנחל והשלולית וכו' לזרעים הוא דמפסיק אבל לשדה האילן אינו מפסיק אלא גדר.
האי גדר מחובר ואינו מחובר. כעין בעיא היא וסיומא דמלתא דהאי הוכחה היא דמכאן אתה למד שא''צ שיהא הנחל מחובר דהרי האי גדר דשדה האילן מאי אמרת לפרושי ביה אי במחובר דוקא שהוא מושך על פני כל השדה מבלי הפסק או דלמא אפי' אין הגדר מחובר על פני כל השדה אלא במקומות מקומות הוא ובין הכל נראה דכמחלק את השדה הוא:
אין תימר מחובר וכו'. כלומר ע''כ אתה אומר דבגדר אפי' הוא אינו מחובר בהמשך על כל השדה מפסיק הוא דאם תאמר במחובר מיירי א''כ וכי אפי' שער כותש בדין הוא שלא יפסיק בתמיה וכלומר דהוה קשה אהא דתנינן שם אם היה שער כותש שענפי האילן מעורבין זה עם זה כשער כותש אינו מפסיק ואמאי לא מפסיק הרי אם הגדר נמשך על פני כל השדה מבלי הפסק בדין הוא שאפי' בשער כותש יהא מפסיק אלא ודאי הדא אמרה דמיירי שאינו מחובר כ''א במקומות מקומות הוא והלכך מהני השער הכותש שלא יהא מפסיק:
אין תאמר מחובר הוא אפי' מצד אחד מפסיק. זו הוכחה אחרת הוא וכלומר ועוד דאם תאמר במחובר איירי א''כ נהי דמאי דקשיא לן מהאי דשער כותש מצית לשנויי דמכיון שהענפים מהאילן מעורבים למעלה אינו מפסיק אפי' הגדר מחובר מיהו השתא הוה קשיא לן לאידך גיסא אפי' מצד אחד מפסיק בתמיה דתני אם היה שער כותש מכאן ומכאן אינו מפסיק כלומר דהא תני עלה דוקא אם יש שער כותש מכאן ומכאן הוא דאינו מפסיק ומשמע הא אם מצד אחד בלבד הוא מפסיק ואמאי דהא קאמרת שאע''פ שהגדר מחובר הוא ונמשך על פני כל השדה מבלי הפסקה בו אפ''ה הואיל ויש שם שער כותש אינו מפסיק א''כ אמאי אם הוא מצד אחד מפסיק הא מיהת איכא שער כותש ולדידך דלא מהני הגדר להיות נחשב כשתי שדות היכא דאיכא שער כותש אף בשהגדר מחובר א''כ בדין הוא דאף שער כותש שבצד אחד יבטל הגדר אלא ע''כ דבגדר שאינו מחובר ונמשך על כל פני השדה מיירי והשתא טעמא רבה איכא שאם אין כאן שער כותש מפסיק הגדר ומשום דאיכא הכירא בהגדר דלאו שדה אחת היא ואם יש כאן שער כותש מכאן ומכאן אינו מפסיק ומשום דמכיון שאין הגדר נמשך על כל השדה מבטלו השער כותש שמן שני הצדדין ולא מיחזי הכירא דהגדר ואם מצד אחד הוא מפסיק משום דאכתי מיחזי היכירא דהגדר מצד השני והדרינן השתא דכל שהוא נמשך על פני כל השדה ונראה וניכר הרבה כמו הגדר בדין הוא שלעולם יהא מפסיק וא''כ גם בנחל שהוא רחב הרבה אם הוא נמשך על פני כל השדה בדין הוא שיהא מפסיק אפי' בשדה אילן ומדקתני שאין מפסיק בשדה האילן אלא גדר דוקא ש''מ דמתני' דידן בנחל שאינו מחובר ונמשך על כל פני השדה מיירי ובכה''ג הוא דאמרינן דלזרעים דוקא הוא דמפסיק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source